Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984

בתי משפט וסדרי דין

תוכן ענינים

פרק א': השופטים

Go

8

סימן א': תחולה

Go

8

סעיף 1

נושא הפרק

Go

8

סימן ב': כשירות

Go

9

סעיף 2

כשירותם של שופטי בית המשפט העליון

Go

9

סעיף 2א

תקופת צינון למינוי שופט עליון

Go

9

סעיף 3

כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי

Go

9

סעיף 4

כשירותם של שופטי בית משפט שלום  [ש/4]

Go

9

סעיף 5

אזרחות

Go

9

סימן ג': מינוי

Go

9

סעיף 6

הועדה לבחירת שופטים

Go

9

סעיף 6א

הצבעה בועדה

Go

10

סעיף 7

סדרי עבודת הועדה

Go

10

סעיף 7א

סייג למינוי שופט

Go

10

סעיף 8

נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8]

Go

10

סעיף 9

נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9]

Go

10

סעיף 9א

המשך כהונה של נשיא

Go

10

סעיף 10

מינוי לכהונה בפועל [ש/10]

Go

10

סעיף 10א

שופט עמית

Go

11

סימן ד': כהונה

Go

11

סעיף 11

כוחו של מינוי

Go

11

סעיף 12

התפטרות

Go

11

סעיף 13

יציאה לקיצבה

Go

11

סעיף 14

סיום כהונה לפי החלטת הועדה

Go

11

סעיף 15

סמכות שופט לסיים דיון

Go

12

סעיף 16

מינוי שופט לשעבר

Go

12

סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי

Go

12

סעיף 16א

כללי אתיקה לשופטים

Go

12

סעיף 16ב

ועדת אתיקה

Go

12

סעיף 17

הרכב בית הדין המשמעתי

Go

12

סעיף 18

קובלנה על שופט

Go

12

סעיף 19

אמצעי משמעת

Go

13

סעיף 20

מסירת החלטות לשר המשפטים

Go

13

סעיף 21

סדרי דין

Go

13

סימן ו': הוראות שונות

Go

13

סעיף 22

פרסום ברשומות

Go

13

סעיף 23

שיפוט פלילי [ש/26]

Go

13

סעיף 24

שופט שהוא צד בהליך אזרחי

Go

13

פרק ב': בתי המשפט

Go

13

סימן א': בית המשפט העליון

Go

13

סעיף 25

מספר השופטים

Go

13

סעיף 26

ההרכב

Go

13

סעיף 27

קביעת מותבים ומועדים

Go

13

סעיף 28

אב בית הדין [ב/5א]

Go

13

סעיף 29

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון

Go

14

סעיף 30

דיון נוסף

Go

14

סעיף 31

משפט חוזר  [ב/9

Go

14

סעיף 32

העמדת שאלה בידי שר המשפטים

Go

14

סימן ב': בתי משפט מחוזיים

Go

15

סעיף 33

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/11]

Go

15

סעיף 34

מקום ישיבת בית המשפט

Go

15

סעיף 35

השופטים

Go

15

סעיף 36

ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו

Go

15

סעיף 37

ההרכב

Go

15

סעיף 38

קביעת מותבים ומועדים

Go

16

סעיף 39

אב בית הדין [ב/17]

Go

16

סעיף 40

הסמכות [ב/18]

Go

17

סעיף 41

ערעור

Go

17

סעיף 42

סמכות שופטים  [ב/20]

Go

18

סימן ב'1: מחלקה כלכלית

Go

18

סעיף 42א

הגדרות

Go

18

סעיף 42ב

עניין כלכלי

Go

18

סעיף 42ג

עניין כלכלי מינהלי

Go

19

סעיף 42ד

מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי  בתל אביב יפו

Go

20

סעיף 42ה

סמכות המחלקה הכלכלית

Go

20

סימן ג': בתי משפט שלום

Go

20

סעיף 43

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/21]

Go

20

סעיף 44

מקום ישיבת בית המשפט

Go

21

סעיף 45

השופטים

Go

21

סעיף 46

ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו

Go

21

סעיף 47

ההרכב [ב/25]

Go

21

סעיף 48

קביעת מותבים ומועדים

Go

21

סעיף 49

העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו [ב/26א]

Go

21

סעיף 50

אב בית הדין [ב/27]

Go

21

סעיף 51

הסמכות

Go

22

סעיף 52

ערעור

Go

23

סעיף 53

סמכות שופטים  [ב/29א]

Go

23

סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים

Go

23

סעיף 54

מקום מושב ואזור שיפוט

Go

23

סעיף 55

הסמכות

Go

23

סעיף 56

דין בית משפט לענינים מקומיים

Go

23

סעיף 57

מינוי שופט [ב/29ה]

Go

23

סעיף 58

שמירת סמכויות

Go

24

סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות

Go

24

סעיף 59

הסמכת בתי משפט

Go

24

סעיף 60

הסמכות

Go

24

סעיף 61

שמירת זכות

Go

24

סעיף 62

ראיות וסדרי דין

Go

24

סעיף 63

ייצוג

Go

24

סעיף 64

ערעור

Go

24

סעיף 65

בוררות

Go

24

סעיף 67

מקום שיפוט

Go

25

סימן ו': פומביות הדיון

Go

25

סעיף 68

פומביות הדיון

Go

25

סעיף 68א

ניהול פרוטוקול

Go

26

סעיף 68ב

הקלטת דיון

Go

26

סעיף 69

הרחקה מבית המשפט

Go

26

סעיף 70

איסור פרסומים

Go

26

סעיף 70א

בקשה בעניין פרסום שם חשוד

Go

27

סעיף 70ב

צדדים לבקשה בעניין פרסום שם חשוד

Go

28

סעיף 70ג

בקשה לביטול איסור פרסום

Go

28

סעיף 70ד

ערעור על החלטה בעניין פרסום

Go

28

סעיף 70ה

תקנות לעניין איסור פרסום

Go

28

סעיף 71

מניעת פגיעה בהליך פלילי [ב/41]

Go

28

סעיף 72

איסור הפרעה

Go

29

סעיף 73

כפיית ציות ועונש בשל אי ציות [ב/42א]

Go

29

סעיף 73א

צו הבאה

Go

29

סעיף 73ב

עיון חוזר וערר

Go

30

סעיף 74

סופיותן של החלטות

Go

30

סימן ז': הוראות כלליות

Go

30

סעיף 75

סמכות כללית לתת סעד

Go

30

סעיף 76

סמכות נגררת

Go

30

סעיף 77

סמכות אזרחית נגררת לפלילית

Go

30

סעיף 77א

עילות פסלות

Go

30

סעיף 78

העברת ענין למקום אחר [ב/36]

Go

31

סעיף 78א

העברת הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה למקום אחר

Go

31

סעיף 79

סעד בשל חוסר סמכות

Go

32

סעיף 79א

פשרה

Go

32

סעיף 79ב

בוררות

Go

32

סעיף 79ג

גישור

Go

32

סעיף 79ד

תקנות לענין בוררות וגישור

Go

33

סעיף 80

בית משפט שנחלקו בו הדעות

Go

33

סעיף 81

[ב/37] תיקון טעות בפסק דין

Go

33

סעיף 82

סדרי מינהל

Go

33

סעיף 82א

מחלקה לניתוב תיקים

Go

33

סעיף 83

תקנות

Go

33

פרק ג': רשמים

Go

34

סימן א': מינוי

Go

34

סעיף 84

מינוי רשם [ב/30 ר/1]

Go

34

סעיף 84א

מינוי רשם בכיר

Go

34

סימן ב': סמכויות רשמים

Go

34

סעיף 85

סמכויות מיוחדות  [ר/2]

Go

34

סעיף 85א

סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות

Go

34

סעיף 86

פסק דין באין הגנה

Go

34

סעיף 87

פסק דין מוסכם

Go

34

סעיף 88

מחיקת הליך

Go

35

סעיף 89

עיקול זמני

Go

35

סעיף 90

בקשות שונות [ר/7]

Go

35

סעיף 91

סמכויות שהוענקו בתקנות [ר/10]

Go

35

סעיף 94

עניני פשיטת רגל

Go

35

סעיף 95

החלטת רשם כהחלטת בית המשפט

Go

35

סעיף 96

ערעור על החלטת רשם [ר/12]

Go

36

סימן ג': סמכויות אחרות

Go

36

סעיף 97

קביעת פלוגתות מוסכמות

Go

36

סעיף 98

שומת אגרות בית המשפט

Go

36

סעיף 99

שומת הוצאות

Go

36

סעיף 100

חתימה על פסיקתות

Go

36

סעיף 101

רשימת המשפטים והודעה על הדיון בהם

Go

36

סעיף 102

השבעה וקבלת תצהיר

Go

36

סעיף 103

סמכות נוספת

Go

36

סימן ד': הוראות שונות

Go

36

סעיף 104

תחולת הוראות  [ב/44]

Go

36

סעיף 105

הרשם יבוא במקום המזכיר הראשי

Go

37

סעיף 105א

אתיקה ומשמעת

Go

37

סעיף 105ב

פסלות

Go

37

סעיף 105ג

הודעה על גמר כהונה

Go

37

סעיף 106

תקנות

Go

37

פרק ד': הוראות שונות

Go

37

סעיף 107

העברת סמכויות

Go

37

סעיף 108

תקנות סדרי דין

Go

37

סעיף 109

ביצוע ותקנות

Go

37

סעיף 110

שמירת חוקים

Go

37

סעיף 111

הוראות מעבר

Go

38

תוספת ראשונה

Go

38

חלק א'

Go

38

חלק ב'

Go

38

תוספת שניה

Go

38

חלק א'

Go

38

חלק ב'

Go

39

תוספת שלישית

Go

39

תוספת רביעית

Go

40

לוח השוואה

Go

40


חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984*

פרק א': השופטים

סימן א': תחולה

נושא הפרק

1.       פרק זה דן בשופטים של –

(1)   בית המשפט העליון;

(2)   בתי המשפט המחוזיים;

(3)   בתי משפט השלום.

סימן ב': כשירות

כשירותם של שופטי בית המשפט העליון

2.       אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:

(1)  מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;

(2)  מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:

(א)   עריכת דין;

(ב)   שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;

(ג)    הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה  למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;

(3)  משפטאי מובהק.

תקופת צינון למינוי שופט עליון

2א.     לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו.

מיום 10.8.2004

תיקון מס' 40

ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 506 (ה"ח 52)

הוספת סעיף 2א

כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי

3.    אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:

(1)  מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;

(2)  מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משש משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף
2(2).

כשירותם של שופטי בית משפט שלום  [ש/4]

4.    כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

4. כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות משלוש מחמש שנים, מהן לפחות שנה אחת שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

אזרחות

5.    (א)  לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.

           (ב)  היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

סימן ג': מינוי

הועדה לבחירת שופטים

6.    הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה (להלן - הועדה):

(1)  הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;

מיום 31.3.1998

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 182 (ה"ח 2582)

(1) הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, תשנ"ד-1994;

(2)  המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(3)  שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(3א)        לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;

מיום 27.1.2014

תיקון מס' 74

ס"ח תשע"ד מס' 2430 מיום 27.1.2014 עמ' 274 (ה"ח 529)

הוספת פסקה 6(3א)

(4)  הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

הצבעה בועדה

6א.     חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 39

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח 36)

הוספת סעיף 6א

סדרי עבודת הועדה

7.    (א)  ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

           (ב)  אלה רשאים להציע מועמדים:

(1)   שר המשפטים;

(2)   נשיא בית המשפט העליון;

(3)   שלושה חברי הועדה כאחד.

           (ג)   (1)   הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(2)   על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

           (ד)  הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.

מיום 1.9.2008

תיקון מס' 55

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 813 (ה"ח 239)

(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה, אולם הצעת הועדה על מינויו של משפטאי מובהק לא תהיה אלא על דעת שלושה רבעים ממספר חבריה שהשתתפו בהצבעה.;

(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

סייג למינוי שופט

7א.     הועדה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

מיום 26.3.1991

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 116 (ה"ח 2007)

הוספת סעיף 7א

נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא [ש/8]

8.       (א)  נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

           (ב)  תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

           (ג)   (בוטל).

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

8. (א) נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

(ב) תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

(ג) לא יתמנה לנשיא בית המשפט העליון או למשנה לנשיא בית המשפט העליון מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

מיום 4.1.2012

תיקון מס' 67

ס"ח תשע"ב מס' 2329 מיום 4.1.2012 עמ' 98 (ה"ח 412)

ביטול סעיף קטן 8(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) לא יתמנה לנשיא בית המשפט העליון או למשנה לנשיא בית המשפט העליון מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים [ש/9]

9.    (א)  נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

           (ב)  תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.

           (ג)   לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף
13(א)(1).

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 48 (ה"ח 1895)

9. (א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהתייצות עם נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, להאריכו לארבע שנים נוספות.

(ג) מי שכיהן שתי תקופות רצופות כנשיא או כסגן נשיא של בית משפט, לא יתמנה לתקופת כהונה נוספת לאותו תפקיד.

מיום 30.5.1989

ת"ט תשמ"ט-1989

ס"ח תשמ"ט מס' 1275 מיום 30.5.1989 עמ' 56

מחיקת סעיף קטן 9(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) מי שכיהן שתי תקופות רצופות כנשיא או כסגן נשיא של בית משפט, לא יתמנה לתקופת כהונה נוספת לאותו תפקיד.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(א) נשיאים וסגני-נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהתייצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, להאריכו לארבע שנים נוספות.

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, להאריכו לארבע שנים נוספות.

(ב) תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.

(ג) לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1).

המשך כהונה של נשיא

9א.     (א)  נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.

           (ב)  אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 9.

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 48 (ה"ח 1895)

הוספת סעיף 9א

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(א) נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהתייעצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.

מינוי לכהונה בפועל [ש/10]

10.   (א)  שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –

(1)   שופט בית המשפט העליון - לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;

(2)   שופט בית משפט מחוזי - לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;

(3)   שופט בית משפט שלום - לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;

(4)   שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום.

           (ב)  כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם - לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

           (ג)   מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

הוספת סעיף קטן 10(ג)

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216 (ה"ח 1778)

החלפת סעיף קטן 10(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין שהחל בו בבית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(א) שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהתייעצות עם ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –

מיום 1.3.2004

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ד מס' 1928 מיום 1.3.2004 עמ' 306 (ה"ח 32)

(4) שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע – לשופט בית משפט שלום.

שופט עמית

10א.   (א)  שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי סעיף 13(ב)(3) – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).

           (ב)  לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.

           (ג)   שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.

           (ד)  שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.

           (ה)  שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

           (ו)   מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010 (בכפוף להוראת מעבר)

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

הוספת סעיף 10א

מיום 18.3.2008

הוראת שעה (תיקון) תשס"ח-2008

ס"ח תשס"ח מס' 2139 מיום 18.3.2008 עמ' 252 (ה"ח 316)

(א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירת הוועדה, שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקיצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) או (ג), לכהן כשופט עמית, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה – שופט עמית), ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש. על אף האמור בסעיף קטן זה, שר המשפטים רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, שופט שיצא לקצבה כאמור, לכהן כשופט עמית בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט לתביעות קטנות, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אין מניעה שימלא תפקיד של שופט עמית כאמור.

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 326 (ה"ח 649)

הוספת סעיף 10א

סימן ד': כהונה

כוחו של מינוי

11.   שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

התפטרות

12.   שופט רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

יציאה לקיצבה

13.   (א)  שופט יצא לקיצבה –

(1)   בהגיעו לגיל שבעים;

(2)   משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

           (ב)  שופט רשאי לצאת לקיצבה –

(1)   לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;

(2)   לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3)   אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.

           (ד)  בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

סיום כהונה לפי החלטת הועדה

14.   (א)  הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

           (ב)  הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

           (ג)   החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

סיום כהונה לפי החלטה

14. החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק יסוד: השפיטה, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.

סמכות שופט לסיים דיון

15.   (א)  שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.

           (ב)  שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ד, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

           (ג)   (בוטל).

מיום 1.3.2004

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ד מס' 1928 מיום 1.3.2004 עמ' 306 (ה"ח 32)

ביטול סעיף קטן 15(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) בסעיף זה ובסעיף 16, "שופט שיצא לקיצבה" – לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

(ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ד, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

מינוי שופט לשעבר

16.   מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט, ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.

סימן ה': אתיקה ושיפוט משמעתי

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

סימן ה': שיפוט אתיקה ושיפוט משמעתי

כללי אתיקה לשופטים

16א.   נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים.

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

הוספת סעיף 16א

ועדת אתיקה

16ב.   (א)  נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.

           (ב)  ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו – בענין הנוגע אליו.

           (ג)   חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

           (ד)  ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

           (ה)  ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

הוספת סעיף 16ב

מיום 21.12.2006

ת"ט תשס"ז-2006

ס"ח תשס"ז מס' 2073 מיום 21.12.2006 עמ' 28

ועדת עתיקה אתיקה

הרכב בית הדין המשמעתי

17.   (א)  בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.

           (ב)  חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.

           (ג)   אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

           (ד)  לענין סעיף זה, "שופט" - גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

קובלנה על שופט

18.   (א)  שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:

(1)   השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2)   השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;

(3)   השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4)   הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;

(5)   השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי סעיף 16א.

           (ב)  שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.

           (ג)   בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

מיום 24.7.2006

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)

הוספת פסקה 18(א)(5)

אמצעי משמעת

19.   אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם:

(1)   הערה;

(2)   התראה;

(3)   נזיפה;

(4)   העברה למקום כהונה אחר;

(5)   העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

מסירת החלטות לשר המשפטים

20.   בית הדין ימסור את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר המשפטים.

סדרי דין

21.   שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

סימן ו': הוראות שונות

פרסום ברשומות

22.   הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו תפורסם ברשומות.

שיפוט פלילי [ש/26]

23.   הוראות סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

מיום 1.12.1985

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ו מס' 1160 מיום 24.10.1985 עמ' 36 (ה"ח 1708)

23. הוראות סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

שופט שהוא צד בהליך אזרחי

24.   שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.

פרק ב': בתי המשפט

סימן א': בית המשפט העליון

מספר השופטים

25.   בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.

ההרכב

26.   בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –

(1)  נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(2)  מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;

(3)  בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;

(4)  בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד;

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

החלפת פסקה 26(4)

הנוסח הקודם:

(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

(4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) ו-(10), מוסמך לדון שופט אחד;

(5)  בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

הוספת פסקה 26(5)

קביעת מותבים ומועדים

27.   (א)  השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.

           (ב)  המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.

מיום 5.12.1984

ת"ט תשמ"ה-1984

ס"ח תשמ"ה מס' 1127 מיום 5.12.1984 עמ' 12

קביעת מותבים ומועמדים ומועדים

אב בית הדין [ב/5א]

28.   (א)  אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1)   נשיא בית המשפט העליון;

(2)   המשנה לנשיא בית המשפט העליון;

(3)   נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(4)   המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(5)   הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

           (ב)  לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

החלפת סעיף קטן 28(א)

הנוסח הקודם:

(א) יושב בדין נשיא בית המשפט העליון - הנשיא הוא אב-בית-הדין; יושב בדין המשנה לנשיא ואין הנשיא יושב בו - המשנה לנשיא הוא אב-בית-הדין; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון

29.   (א)  נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

           (ב)  נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

           (ג)   נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

דיון נוסף

30.   (א)  ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.

           (ב)  לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.

           (ג)   בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.

משפט חוזר [ב/9

31.   (א)  נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(2)   הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3)   אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

(4)   נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

           (ב)  הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

           (ג)   במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון - רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.

           (ד)  נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216 (ה"ח 1778)

(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה אחד מאלה:

מיום 29.2.1996

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ו מס' 1567 מיום 29.2.1996 עמ' 108 (ה"ח 2434)

(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה אחד מאלה אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(2) נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון ובשעת בירור משפטו לא יכולות היו להיות בידי הנידון או להיות ידועות לו;

(2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

(4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"א מס' 1783 מיום 29.3.2001 עמ' 198 (ה"ח 2926)

הוספת סעיף קטן 31(ד)

העמדת שאלה בידי שר המשפטים

32.   (א)  הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.

           (ב)  בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי סעיף 31.

סימן ב': בתי משפט מחוזיים

מקום מושב ואזור שיפוט [ב/11]

33.     (א)  שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

           (ב)  הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1)   שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);

(2)   (א)   הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;

(ב)   על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

(ג)    הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

           (ג)   תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

           (ד)  אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 78.

מיום 10.3.2008

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ח מס' 2138 מיום 10.3.2008 עמ' 248 (ה"ח 341)

33. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

(ב) הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

(1) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);

(2) (א) הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

(ג) הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

(ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

(ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 78.

מקום ישיבת בית המשפט

34.   (א)  בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.

           (ב)  בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

השופטים

35.   (א)  בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

           (ב)  בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו

36.   נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.

ההרכב

37.   (א)  בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:

(1)   משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;

(2)   ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;

(3)   כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

(2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט ובתי דין שיושב בהם שופט של בית משפט שלום, למעט בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות שבערעורים שלום;

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת לענין מסויים לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

מיום 29.7.2010

תיקון מס' 60

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 652 (ה"ח 410)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

(1)   עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה;

מיום 20.11.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)

(1) עבירות המנויות בתוספת הראשונה  בחלק א' של התוספת הראשונה;

(2)   (נמחקה);

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 56

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 66 (ה"ח 260)

מחיקת פסקה 37(ב)(2)

הנוסח הקודם:

(2) ערעורים על החלטות של ראש ההוצאה לפועל לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967;

(3)   דיון מקדמי בערעור;

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)

הוספת פסקה 37(ב)(3)

(4)   ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;

מיום 20.11.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)

הוספת פסקה 37(ב)(4)

(5)   ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

מיום 20.11.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)

הוספת פסקה 37(ב)(5)

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)

(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהתייעצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(6)   (נמחקה);

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)

הוספת פסקה 37(ב)(6)

מיום 11.4.2006

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

מחיקת פסקה 37(ב)(6)

הנוסח הקודם:

(6) ערעורים על פסקי דין של בית משפט לעניני משפחה, למעט ערעורים על פסק דין שכולו או חלקו בעניני ירושה, אבהות או אמהות, אימוץ, זכויות משמורת או החזרתו של קטין חטוף;

(7)   ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;

מיום 5.12.1997

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ח מס' 1640 מיום 5.12.1997 עמ' 17 (ה"ח 2562)

הוספת פסקה 37(ב)(7)

מיום 11.4.2006

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

(7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;

(8)   ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55;

מיום 11.4.2006

תיקון מס' 42

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

הוספת פסקה 37(ב)(8)

(9)   ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:

(א)   תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;

(ב)   תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995;

(ג)    תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3);

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)

הוספת פסקה 37(ב)(9)

(10)  ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק;

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

הוספת פסקה 37(ב)(10)

(11)  בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

הוספת פסקה 37(ב)(11)

           (ג)   בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.

קביעת מותבים ומועדים

38.   (א)  השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

           (ב)  המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

אב בית הדין [ב/17]

39.   (א)  אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1)   נשיא בית משפט מחוזי;

(2)   סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(3)   נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(4)   סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(5)   הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

           (ב)  לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)

הוספת סעיף קטן 39(ג)

הנוסח:

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)

החלפת סעיף קטן 39(א)

הנוסח הקודם:

(א) בית משפט מחוזי הדן בשלושה ונשיא בית המשפט ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין; אם סגן נשיא ביניהם ואין הנשיא ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיא ביניהם - הותיק שבהם; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 75

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 326 (ה"ח 649)

הוספת סעיף קטן 39(ג)

הסמכות [ב/18]

40.   בית משפט מחוזי ידון באלה:

(1)   כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ה; ואולם –

(א)   היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

(ב)   היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)

(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

החלפת פסקה 40(1)

הנוסח החדש:

(1) כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף 42ה; ואולם –

(א) היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

(ב) היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;

הנוסח הקודם:

(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

(1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000;

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 194 (ה"ח 2821)

הוספת פסקה 40(1א)

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

(1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה מינהלית, לפי חוק תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000;

(2)   כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)

(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;

(3)   ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;

(4)   תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:

(א)   חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

(ב)   (נמחק);

(ג)    פקודת הפטנטים והמדגמים;

(ד)    חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;

(ה)   חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;

(ו)    פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(ז)    חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;

(ח)   חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;

(ט)   חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999;

מיום 3.12.2003

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ד מס' 1907 מיום 3.11.2003 עמ' 8 (ה"ח 30)

הוספת פסקה 40(4)

מיום 25.5.2008

תיקון מס' 46

ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח 196)

ת"ט תשס"ח-2007

ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82

(א) חוק זכות יוצרים, 1911;

(ב) פקודת זכות יוצרים;

(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

(5)   עניין אזרחי לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-353א לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי סעיפים 354(ב1)(5) ו-359 לחוק האמור;

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

הוספת פסקה 40(5)

(6)   עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

הוספת פסקה 40(6)

ערעור

41.   (א)  פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.

           (ב)  החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

(1)   על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

(2)   על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב או עניין כלכלי-מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

           (ד)  אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

           (ה)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור או לאשר תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999;

(2)   לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;

(3)   אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 52

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 612 (ה"ח 484)

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

(1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

(2) על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב או עניין כלכלי-מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

(ד) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור או לאשר תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999;

(2) לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;

(3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

סמכות שופטים [ב/20]

42.   סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216 (ה"ח 1778)

42. סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.

סימן ב'1: מחלקה כלכלית

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 613 (ה"ח 484)

הוספת סימן ב'1

הגדרות

42א.   בסימן זה –

           "החלטה של רשות" – כהגדרתה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים;

           "חוק הבוררות" – חוק הבוררות, התשכ"ח-1968;

           "חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;

           "חוק ההשקעות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

           "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

           "חוק הייעוץ" – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

           "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

           "חוק תובענות ייצוגיות" – חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006;

           "רשות" – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך ומותב כמשמעותו בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 59

ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 613 (ה"ח 484