Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975

משפט פרטי וכלכלה – תאגידים וניירות ערך – חברות ממשלתיות

רשויות ומשפט מנהלי – חברות ממשלתיות

תוכן ענינים

פרק א': הוראות כלליות

Go

6

סעיף 1

הגדרות

Go

6

סעיף 2

תחולת פקודת החברות

Go

7

סעיף 3

עדיפות החוק

Go

7

סעיף 4

קווי פעולה של חברה ממשלתית

Go

7

פרק ב': הקמת חברה ממשלתית והפיכת חברה לחברה ממשלתית

Go

7

סעיף 5

הקמת חברה ממשלתית

Go

7

סעיף 6

נושאים להחלטת הממשלה

Go

7

סעיף 7

רישום החברה

Go

7

סעיף 8

הפיכת חברה לחברה ממשלתית

Go

7

סעיף 9

קניית מניות המיעוט ת"ט תשל"ו 1975

Go

8

סעיף 10

השקעות בחברה ממשלתית

Go

8

סעיף 11

החלטות הטעונות אישור הממשלה

Go

8

סעיף 12

חברה שחדלה להיות חברה ממשלתית

Go

9

סעיף 13

תעודות הרשות וערעור

Go

9

סעיף 14

פירוק של חברה ממשלתית

Go

9

סעיף 15

מיזוג של חברות ממשלתיות

Go

9

סעיף 15א

מכירת מניות של חברת בת ממשלתית

Go

9

פרק ג': הדירקטור

Go

10

סעיף 16

הגדרה

Go

10

סעיף 16א

כשירות לכהונה

Go

10

סעיף 16א1

כשירות לכהונה לבעלי תארים מתקדמים

Go

10

סעיף 16א2

מינוי דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית

Go

10

סעיף 17

סייגים

Go

10

סעיף 17א

פסלות מטעמי זיקה כלכלית

Go

11

סעיף 18

מינוי

Go

11

סעיף 18א

ייצוג הולם לשני המינים

Go

11

סעיף 18א1

ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית

Go

11

סעיף 18ב

הועדה לבדיקת מינויים

Go

12

סעיף 18ג

כשירות מיוחדת

Go

12

סעיף 18ד

קציבת מועדים למינוי דירקטור מקרב העובדים

Go

12

סעיף 19

גמול והוצאות

Go

13

סעיף 20

חובת מתן ידיעות ת"ט

Go

13

סעיף 21

תקופת כהונה

Go

13

סעיף 22

פקיעת הכהונה

Go

13

סעיף 23

השעיה

Go

13

סעיף 23א

השלמת מנין חוקי

Go

14

פרק ד': הדירקטוריון

Go

14

סימן א': יושב ראש הדירקטוריון

Go

14

סעיף 24

בחירה

Go

14

סעיף 25

חובת דין וחשבון

Go

14

סימן ב': עבודת הדירקטוריון

Go

14

סעיף 26

מועדי הישיבות

Go

14

סעיף 27

זימון הישיבות וסדר יומן

Go

14

סעיף 28

מנין ורוב

Go

14

סעיף 29

ועדות

Go

14

סעיף 30

אצילת סמכויות

Go

15

סעיף 31

קביעת סדרי העבודה

Go

15

סימן ג': תפקידי הדירקטוריון

Go

15

סעיף 32

ענינים שבחובה

Go

15

סעיף 33

דו"חות כספיים

Go

15

סעיף 33א

נותן שירות חיוני לציבור

Go

16

סעיף 33ב

סמכות להורות על דרך הצגת פרטים בשל קיומו של אינטרס ציבורי

Go

16

סעיף 33ג

צו בית משפט

Go

16

סעיף 33ד

אי הגשת דוחות כנדרש

Go

16

סעיף 34

הגשת מסמכים

Go

17

סעיף 35

חובת הודעה וסייג להחלטות

Go

17

סעיף 36

השגת מידע

Go

17

פרק ה': המנהל הכללי

Go

17

סעיף 37

מינוי

Go

17

סעיף 38

הצהרת רכוש

Go

18

סעיף 39

תפקידים

Go

18

סעיף 40

סמכויות

Go

18

סעיף 41

חובת דיווח

Go

18

סעיף 42

פקיעת כהונה

Go

18

סעיף 43

השעיה

Go

19

פרק ו': בעלי תפקידים מיוחדים

Go

19

סימן א': רואה חשבון

Go

19

סעיף 44

מינוי ושכר

Go

19

סעיף 45

חובת דין וחשבון ת"ט

Go

19

סעיף 46

החלפה

Go

19

סימן ב': יועץ משפטי

Go

19

סעיף 47

מינוי ושכר

Go

19

סימן ג': מבקר פנימי

Go

19

סעיף 48

מינוי

Go

19

סעיף 49

סמכויות ומעמד

Go

19

סעיף 49א

עדיפות

Go

19

סימן ד': בא כוח המדינה באספה הכללית

Go

20

סעיף 50

מינוי והוראות

Go

20

פרק ו'1: ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

Go

20

סעיף 50א

ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

Go

20

סעיף 50ב

דיווח ומעקב לעניין ייצוג הולם

Go

20

פרק ז': רשות החברות הממשלתית

Go

20

סעיף 51

הקמת הרשות

Go

20

סעיף 52

מנהל הרשות

Go

20

סעיף 53

ועדה מייעצת

Go

20

סעיף 54

תפקידי הרשות

Go

20

סעיף 55

קבלת מידע

Go

21

סעיף 56

חובת דין וחשבון

Go

21

פרק ח': חברות-בת, חברות מעורבות וחברות-חוץ

Go

21

סעיף 57

תחולת החוק על חברות בת

Go

21

סעיף 58

תחולת החוק על חברות מעורבות

Go

22

סעיף 59

תחולת הוראות על חברות חוץ

Go

22

פרק ח'1: הפרטה

Go

23

סעיף 59א

ועדת שרים

Go

23

סעיף 59ב

החלטת הפרטה

Go

23

סעיף 59ג

כינוס אסיפות כלליות לביצוע שינויים מבניים

Go

24

סעיף 59ד

הכנה ומסירה של מידע ומסמכים

Go

24

סעיף 59ה

מתן הוראות

Go

24

סעיף 59ו

אחריות

Go

25

פרק ח'2: הגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה

Go

25

סעיף 59ז

הגדרות

Go

25

סעיף 59ח

קביעת אינטרס חיוני של המדינה

Go

26

סעיף 59ט

מגבלות על העברת שליטה

Go

26

סעיף 59י

קביעת הגבלות, תנאים והוראות בצו

Go

26

סעיף 59יא

מינוי משקיף

Go

27

סעיף 59יב

חשיפת מידע סודי

Go

28

סעיף 59יג

אכיפה ודיווח

Go

28

סעיף 59יד

הבטחת המשך קיומן של פעילויות

Go

28

סעיף 59טו

פיצויים

Go

29

סעיף 59טז

עונשין

Go

29

סעיף 59יז

אחריות נושאי משרה

Go

30

סעיף 59יח

אי מתן תוקף לפעולה בניגוד לפרק זה

Go

30

סעיף 59יט

הוראות שבדין והוראות אחרות

Go

30

סעיף 59כ

תחולה

Go

30

פרק ח'3: יישוב סכסוכים בין חברות ממשלתיות בענייני תשתיות

Go

30

סעיף 59כא

הגדרות

Go

30

סעיף 59כב

הקמת ועדה ליישוב סכסוכים ותפקידיה

Go

31

סעיף 59כג

הרכב הוועדה ליישוב סכסוכים

Go

31

סעיף 59כד

סייגים לכהונה וסיום לכהונה

Go

31

סעיף 59כה

ניגוד עניינים בסכסוך מסוים

Go

32

סעיף 59כו

פנייה לוועדה ליישוב סכסוכים

Go

32

סעיף 59כז

המועד להכרעת הוועדה ליישוב סכסוכים

Go

32

סעיף 59כח

הכרעת הוועדה ליישוב סכסוכים

Go

32

סעיף 59כט

גמול והחזר הוצאות לנציגי הציבור בוועדה ליישוב סכסוכים

Go

33

סעיף 59ל

סדרי עבודת הוועדה ליישוב סכסוכים

Go

33

סעיף 59לא

ערעור מינהלי

Go

33

סעיף 59לב

שינוי התוספת הראשונה

Go

33

סעיף 59לג

חובת דיווח   הוראת שעה

Go

33

פרק ט': תחולת החוק

Go

34

סעיף 60

תחולה על גופים שאינם חברות מניות

Go

34

סעיף 60א

מינויים בתאגידים ובגופים אחרים שהוקמו ב

Go

34

סעיף 60ב

ייצוג הולם בקרב עובדים בתאגידים שהוקמו ב

Go

34

סעיף 61

תחולה על גופים מסויימים

Go

35

סעיף 62

אי תחולה על  מועצות חקלאיות

Go

35

סעיף 63

אי תחולה במקרים מיוחדים

Go

35

סעיף 63א

אי תחולת הוראות לגבי גיוס הון

Go

35

פרק י': הוראות שונות

Go

35

סעיף 64

שמירת סמכויותיו של מבקר המדינה

Go

35

סעיף 65

שמירת חוק נכסי המדינה

Go

35

סעיף 66

שלילת אצילה של סמכויות

Go

35

סעיף 67

הודעה על חשד לעבירה

Go

35

סעיף 68

עונשין

Go

35

סעיף 70

הוראות מעבר

Go

36

סעיף 71

ביצוע ותקנות

Go

36

סעיף 72

תחילה

Go

36


חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975*

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

1.    (א)  בחוק זה –

           "חברה ממשלתית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית;

           "חברת בת ממשלתית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית, בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית;

           "חברה מעורבת" - חברה שאינה חברה ממשלתית ואשר מחצית או פחות מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית או פחות ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה;

           "חברה בבעלות ממשלתית מלאה" - חברה שכל מניותיה הן בבעלות של אחד מאלה: המדינה; חברה שכל מניותיה הן בבעלות של המדינה; המדינה יחד עם חברה כאמור; המדינה או חברה כאמור יחד עם רשות מקומית;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת הגדרת "חברה בבעלות ממשלתית מלאה"

           "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

מיום 17.1.2013

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ב מס' 2368 מיום 17.7.2012 עמ' 507 (ה"ח 582)

הוספת הגדרת "חוק החברות"

           "מינוי דירקטור" – לרבות בחירתו באסיפה כללית של חברה שבה למדינה השיעור הגדול ביותר של זכויות הצבעה באסיפה והמדינה הצביעה בעד בחירתו, וכן בחירתו או קביעתו בדרך אחרת;

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)

"מינוי דירקטור" – לרבות בחירתו באסיפה כללית של חברה שבה למדינה השיעור הגדול ביותר של זכויות הצבעה באסיפה והמדינה הצביעה בעד בחירתו, וכן בחירתו או קביעתו בדרך אחרת;

           "השרים" - שר האוצר יחד עם השר שנקבע לפי חוק זה כאחראי לעניני החברה;

           "הועדה" - ועדת הכספים של הכנסת;

           "הועדה לבדיקת מינויים" - הועדה שהוקמה לפי סעיף 18ב;

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)

הוספת הגדרת "הועדה לבדיקת מינויים"

"הרשות" - רשות החברות הממשלתיות המוקמת בחוק זה;

           "מסמכי היסוד" - תזכיר ההתאגדות ותקנות ההתאגדות של חברה;

           "הפרטה" - פעולות שמטרתן להביא, בבת- אחת או בהדרגה, לאחד מאלה:

(1)   ביטול או הקטנה של חלק הממשלה בכוח ההצבעה באסיפות הכלליות של החברה או בזכותה למנות דירקטורים בחברה, או ביטול או הקטנה של מעורבות אחרת של הממשלה בחברה, והכל אם יש בהם כדי להביא להפיכת חברה ממשלתית לחברה מעורבת, או להביא להפיכת חברה לחברה שחוק זה אינו חל עליה, או להביא לשינוי מהותי אחר ביחסי הכוחות בין חברי החברה, או כדי להקנות לציבור או לחבר חדש בחברה 10% או יותר מכוח ההצבעה בחברה או זכות למנות דירקטור;

(2)   הקטנת חלקה של הממשלה בהון המניות של החברה, בשיעור של 10% או יותר;

(3)   צמצום מהותי בפעילות החברה על ידי העברת עסקים ונכסים לאחרים;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת הגדרת "הפרטה"

           "ועדת השרים" - ועדת השרים לעניני הפרטה, האמורה בסעיף 59א;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת הגדרת "ועדת השרים"

           "החלטת הפרטה" - החלטה לפי סעיף 59ב;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת הגדרת "החלטת הפרטה"

           "חברה בהפרטה" - חברה שועדת השרים קיבלה לגביה החלטת הפרטה;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת הגדרת "חברה בהפרטה"

           "פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת הגדרת "פקודת החברות"

           (ב)  לענין ההגדרות שבסעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המניות המקנות כוח הצבעה או זכות למנות דירקטורים מוחזקות במישרין או בעקיפין, באמצעות שלוח או נאמן.

תחולת פקודת החברות

2.    בכפוף להוראות חוק זה תחול על חברה ממשלתית פקודת החברות ולמונחים שבחוק זה תהיה המשמעות הנודעת להם בפקודת החברות.

עדיפות החוק

3.    מסמכי היסוד, אין בכוחם לגרוע מהוראות חוק זה.

קווי פעולה של חברה ממשלתית

4.    (א)  חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהם נוהגת לפעול חברה לא-ממשלתית, זולת אם קבעה לה הממשלה, באישור הועדה, שיקולי פעולה אחרים; הוראה זו לא תחול על חברה ממשלתית שמסמכי היסוד שלה אוסרים חלוקת רווחים.

           (ב)  בחברה ממשלתית שאחת ממטרותיה היא לספק לציבור מצרכים או שירותים שלא על מנת להפיק רווחים, רשאית הממשלה להחליט שתפעל בהשגת מטרה זו לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.

פרק ב': הקמת חברה ממשלתית והפיכת חברה לחברה ממשלתית

הקמת חברה ממשלתית

5.    (א)  הקמת חברה ממשלתית טעונה החלטת הממשלה; ההחלטה תתקבל על פי הצעה של שר שהוגשה לממשלה עם חוות דעת הרשות.

           (ב)  החליטה הממשלה על הקמת חברה ממשלתית, יביא שר האוצר את ההחלטה לידיעת הועדה בציון מקורות המימון להשקעות בחברה ובצירוף חוות דעת הרשות.

           (ג)   הממשלה תקבע כללים שעל פיהם תבחן הצעות להקמת חברות ממשלתיות, והנחיות לעריכת חוות הדעת של הרשות; כללים והנחיות אלה יפורסמו ברשומות.

נושאים להחלטת הממשלה

6.    בהחלטה להקים חברה ממשלתית תקבע הממשלה, בין השאר –

(1)   מטרות החברה, מבנה הון מניותיה והזכויות הצמודות למניותיה לסוגיהן;

(2)   המספר הכולל של דירקטורים ומספר הדירקטורים מטעם המדינה שביניהם;

(3)   השר שיהיה אחראי לעניני החברה.

רישום החברה

7.    חברה שמסמכי היסוד שלה מראים שהיא חברה ממשלתית לא תירשם אלא אם הוגשה לרשם החברות תעודה של הרשות המאשרת שהממשלה החליטה על הקמת החברה ושמסמכי היסוד תואמים את החלטת הממשלה; הוגשה תעודה כאמור, יסווג הרשם את החברה כחברה ממשלתית.

הפיכת חברה לחברה ממשלתית

8.    (א)  עסקה של המדינה שכתוצאה ממנה הופכת חברה לא-ממשלתית לחברה ממשלתית טעונה החלטת הממשלה וסעיפים 5 ו-6 יחולו בשינויים המחוייבים.

           (ב)  קיבלה המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, שלא בדרך עסקה, זכויות בחברה לא ממשלתית שיש בהן כדי להפוך את החברה לחברה ממשלתית, או לחברת בת ממשלתית, תהיה החברה לחברה ממשלתית או לחברת בת ממשלתית, לפי הענין, כעבור שישה חודשים, אלא אם כן החליטה הממשלה, החברה הממשלתית או חברת הבת הממשלתית, לפי הענין, בתוך אותה תקופה, לוותר על זכויות אלה או להעבירן; החלטת החברה הממשלתית או חברת הבת הממשלתית לוותר על הזכויות או להעבירן כאמור, טעונה אישור הממשלה שיינתן לאחר מתן הזדמנות לדירקטוריון החברה להשמיע את עמדתו לפניה; באין החלטה כאמור תקבע הממשלה בתוך ששת החודשים האמורים, את הפרטים האמורים בסעיף 6, ושר האוצר יביא אותם לידיעת הועדה.

           (ג)   נהפכה חברה לא-ממשלתית לחברה ממשלתית, תגיש הרשות לרשם החברות תעודה המאשרת זאת, בציון השר האחראי לעניני החברה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)

החלפת סעיף קטן 8(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) קיבלה המדינה שלא בדרך עסקה זכויות בחברה לא-ממשלתית שיש בהן כדי להפוך את החברה לחברה ממשלתית, תהיה החברה לחברה ממשלתית כעבור ששה חודשים, זולת אם החליטה הממשלה תוך אותה תקופה שהמדינה תוותר על זכויות אלה או תעבירן; באין החלטה כזאת תקבע הממשלה, תוך אותם ששה חודשים,  את הפרטים האמורים בסעיף 6, ושר האוצר יביא אותם לידיעת הועדה.  

קניית מניות המיעוט ת"ט תשל"ו 1975

9.    (א)  נהפכה חברה לחברה ממשלתית כאמור בסעיף 8, חייבת המדינה לקנות את המניות של שאר בעלי המניות שרצונם בכך, למעט מניות בכורה הניתנות לפדיון.

           (ב)  תוך חודש ימים לאחר הפיכת החברה לחברה ממשלתית תודיע הרשות לבעלי המניות האמורים, בדרך שנקבעה למתן הודעות במסמכי היסוד של החברה, על זכותם לפי סעיף זה, ותוך שלושה חדשים לאחר קבלת ההודעה רשאי בעל מניות להודיע לרשות על רצונו שהמדינה תקנה מניותיו, כולן או מקצתן; השרים רשאים, באישור הועדה, להאריך מועדים אלה.

           (ג)   מחיר המניות יהיה שוויין ערב הפיכת החברה לחברה ממשלתית; ובאין הסכמה בין הצדדים ייקבע שווי זה בידי מי שנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים מינה לכך, והרשות תודיע על קביעתו לבעל המניות; המחיר ישולם, באין הסכמה אחרת, בשעת העברת המניות למדינה.

           (ד)  תוך ארבעה עשר יום לאחר שהרשות הודיעה לו על קביעת שווי מניותיו לפי סעיף קטן (ג) רשאי בעל מניות לחזור מהודעתו לפי סעיף קטן (ב).

           (ה)  הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהחליטה הממשלה כאמור בסעיף 4(א) או בסעיף 15.

מיום 6.11.1975

ת"ט תשל"ו-1975

ס"ח תשל"ו מס' 783 מיום 6.11.1975 עמ' 7

(א) נהפכה החברה חברה לחברה ממשלתית כאמור בסעיף 8, חייבת המדינה לקנות את המניות של שאר בעלי המניות שרצונם בכך, למעט מניות בכורה הניתנות לפדיון.

מיום 18.12.1975

ת"ט (מס' 2) תשל"ו-1975

ס"ח תשל"ו מס' 787 מיום 18.12.1975 עמ' 26

(ד) תוך ארבעה עשר יום לאחר שהרשות הודיעה לו על קביעת שווי מניותיה מניותיו לפי סעיף קטן (ג) רשאי בעל מניות לחזור מהודעתו לפי סעיף קטן (ב).

השקעות בחברה ממשלתית

10.   לא תשקיע הממשלה בחברה ממשלתית אלא באישור הועדה.

החלטות הטעונות אישור הממשלה

11.   (א)  החלטות של חברה ממשלתית בענינים אלה טעונות אישור הממשלה:

(1)   שינוי במטרות החברה;

(2)   הגדלת הון המניות הרשום;

(3)   שינוי בזכויות הצמודות למניות;

(4)   הקצאה של מניות החברה או הסכמה להעברת מניות כשהיא דרושה לפי מסמכי היסוד - אם יש בהן כדי להביא לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בין חברי החברה או כדי להקנות לחבר חדש 10% או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות או מכוח ההצבעה בחברה או זכות למנות דירקטור;

(5)   הנפקת מניות בכורה הניתנות לפדיון;

(6)   הנפקת איגרות חוב הניתנות להמרה במניות, והמרה במניות של איגרות חוב שהוצאו בלי זכות המרה או של הלוואה שקיבלה החברה;

(7)   הפיכת החברה מחברה שאינה פרטית לחברה פרטית או מחברה פרטית לחברה שאינה פרטית;

(8)   חידוש ארגונה של החברה, פירוקה מרצון, פשרה, סידור או מיזוג עם חברה אחרת;

(9)   הקמת חברה, לבד או עם אחרים, ורכישת מניות בחברה קיימת, למעט רכישת מניות בבורסה בידי חברה שרכישה כזאת היא בין עיסוקיה הרגילים; סברה החברה הממשלתית כי פעולה או עסקה אינה טעונה אישור לפי פסקה זו והרשות חלקה על כך, תובא הפעולה או העסקה לאישור הממשלה; לענין זה –

"חברה" – לרבות תאגיד אחר, וכן מיזם אשר מתקיימים לגביו התנאים שיקבע שר האוצר;

"מיזם" – התקשרות, לרבות המשך התקשרות, לביצוע פעילות כלכלית, ובלבד שיש בה כדי להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה;

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)

(9) הקמת חברה, לבד או עם אחרים, ורכישת מניות בחברה קיימת, למעט רכישת מניות בבורסה בידי חברה שרכישה כזאת היא בין עיסוקיה הרגילים; סברה החברה הממשלתית כי פעולה או עסקה אינה טעונה אישור לפי פסקה זו והרשות חלקה על כך, תובא הפעולה או העסקה לאישור הממשלה; לענין זה –

"חברה" – לרבות תאגיד אחר, וכן מיזם אשר מתקיימים לגביו התנאים שיקבע שר האוצר;

"מיזם" – התקשרות, לרבות המשך התקשרות, לביצוע פעילות כלכלית, ובלבד שיש בה כדי להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה;

(9א) זכות שהעניקה חברה או התחייבות שנטלה על עצמה חברה אשר יכול שיהיה בה כדי להגביל, במישרין או בעקיפין, את הממשלה, בין בתפקידה השלטוני ובין במעמדה כבעלת מניות בחברה, לרבות בקשר עם ביצוע שינויים מבניים והפרטה, קידום התחרות והסדרת הענף שבו פועלת החברה; לענין זה, "זכות או התחייבות" – לרבות זכות או התחייבות ולפיה מעשה או מחדל של הממשלה, שאינו בשליטת החברה, יקנה לצד שלישי סעדים ותרופות נגד החברה;

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)

הוספת פסקה 11(א)(9א)

(9ב) הצעת ניירות ערך לציבור על פי תשקיף, אם סברה הרשות כי כתוצאה מפרסום התשקיף עלולה המדינה, בהיותה בעלת שליטה בחברה, לחוב באחריות לנזק שייגרם מחמת פרט מטעה שהיה בתשקיף, לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, והודיעה על כך לחברה;

מיום 30.6.2004

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 429 (ה"ח 93)

הוספת פסקה 11(א)(9ב)

(10)  פעולה כבעלת מניות בחברת בת ממשלתית באחד הענינים האמורים בפסקאות
(1) עד (9ב);

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)

(10) פעולה כבעלת מניות בחברת בת ממשלתית באחד הענינים האמורים בפסקאות (1) עד (9) עד
(9א)
;

מיום 30.6.2004

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 429 (ה"ח 93)

(10)   פעולה כבעלת מניות בחברת בת ממשלתית באחד הענינים האמורים בפסקאות (1) עד (9א)
(9ב);

(11)  התחייבות לאחת הפעולות האמורות בפסקאות (1) עד (10).

           (ב)  אישור הממשלה לפי סעיף קטן (א) יתקבל לפי הצעת השרים שהוגשה לממשלה עם חוות דעת הרשות; שר האוצר יביא את החלטת הממשלה לידיעת הועדה; הוראות סעיף 5(ג) יחולו גם לענין מתן האישור לפי סעיף זה.

           (ג)   אישרה הממשלה החלטה מן האמורות בסעיף קטן (א), תתן הרשות לחברה תעודה על כך; העתק התעודה יוגש לרשם החברות.

           (ד)  החלטה מן האמורות בסעיף קטן (א), החייבת רישום לפי פקודת החברות, לא ירשום אותה רשם החברות אלא אם הוגש לו העתק מן התעודה האמורה.

חברה שחדלה להיות חברה ממשלתית

12.   נהפכה חברה ממשלתית לחברה לא-ממשלתית, תגיש הרשות לרשם החברות תעודה על כך.

תעודות הרשות וערעור

13.   (א)  תעודת הרשות לפי סעיפים 7, 8, 11 או 12 תהיה ראיה לכאורה לאמור בה.

           (ב)  הרואה עצמו נפגע על ידי תעודת הרשות לפי סעיפים 8 או 12 וטוען שחברה לא נהפכה לחברה ממשלתית או שחברה ממשלתית לא נהפכה לחברה לא ממשלתית, לפי הענין, רשאי לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים; תקופת הערעור וסדרי הדין בו ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים.

מיום 18.12.1975

ת"ט (מס' 2) תשל"ו-1975

ס"ח תשל"ו מס' 787 מיום 18.12.1975 עמ' 26

(ב) הרואה עצמו נפגע על ידי תעודת הרשות לפי סעיפים 8 או 12 וטוען שחברה לא נהפכה לחברה ממשלתית או שחברה ממשלתית לא נהפכה לחברה לא ממשלתית, לפי הענין, רשאי לערור לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים; תקופת הערר הערעור וסדרי הדין בו ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים.

פירוק של חברה ממשלתית

14.   (א)  הממשלה רשאית להביא לפירוק מרצון של חברה ממשלתית או למכירת מניות שהמדינה מחזיקה בה, אם ראתה אחת מאלה:

(1)   מטרות החברה הושגו או שהשגתן אינה אפשרית כלל או אינה אפשרית בחסכון וביעילות;

(2)   מטרות החברה הוטלו על רשות שהוקמה בחוק או על חברה ממשלתית אחרת;

(3)   מן הרצוי שמטרות החברה יבוצעו על ידי גוף שאינו חברה ממשלתית.

           (ב)  הצעה להחליט לפי סעיף זה תוגש לממשלה לאחר התייעצות עם הרשות ועם הדירקטוריון של החברה הנוגעת בדבר.

           (ג)   סברה הרשות שמאחת העילות המפורטות בסעיף קטן (א) יש להביא לפירוק של חברה ממשלתית או למכירת מניות שהמדינה מחזיקה בה ולא הציע זאת שר לממשלה, תחווה הרשות את דעתה בתזכיר מנומק לשר האוצר ולממשלה.

מיזוג של חברות ממשלתיות

15.   (א)  הממשלה רשאית להביא למיזוג של שתי חברות ממשלתיות או יותר, אם ראתה שמטרותיהן חופפות או משלימות בעיקרן או שניתן להשיגן ביתר חסכון או ביתר יעילות על ידי חברה אחת.

           (ב)  הוראות סעיף 14(ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סעיף זה.

מכירת מניות של חברת בת ממשלתית

15א.   (א)  החלטה של חברה ממשלתית למכור מניות שהיא מחזיקה בחברת בת ממשלתית שלה טעונה אישור הממשלה ואישור הועדה.

           (ב)  אישור הממשלה לפי סעיף קטן (א) יתקבל לפי הצעת השרים שהוגשה לממשלה עם חוות דעת הרשות.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על מכירה בבורסה של מניות הרשומות למסחר בבורסה, אם סך כל המניות שנמכרו בשנת מאזן אחת בבורסה אינו עולה על 5% מערכן הנקוב של המניות המוצאות והנפרעות של חברת הבת וסך כל התמורה בשנת מאזן אחת אינה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, ובלבד שהמכירה לא גרמה להפיכת חברת הבת לחברה שאינה חברת בת ממשלתית.

           (ד)  הסכום האמור בסעיף קטן (ג) ישתנה ב-1 באפריל של כל שנה, החל בשנת הכספים 1990, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם לחודש פברואר 1989 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.

מיום 31.7.1989

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1282 מיום 31.7.1989 עמ' 76 (ה"ח 1894)

הוספת סעיף 15א

פרק ג': הדירקטור

הגדרה

16.   בפרק זה, "דירקטור" - דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית.

כשירות לכהונה

16א.   כשיר לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, תושב ישראל שמלאו לו 25 שנה לפחות, ושנתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה;

(2)   הוא בעל נסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל נסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:

(א)   בתפקיד בכיר בתחום הניהול העיסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(ב)   בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;

(ג)    בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)

הוספת סעיף 16א

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 268 (ה"ח 2278)

(1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה;

כשירות לכהונה לבעלי תארים מתקדמים

16א1. (א)  על אף האמור בסעיף 16א, כשיר לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית גם מי שהוא בעל תואר אקדמי שני או שלישי, אף אם לא מתקיים בו האמור בפסקה (1) לאותו סעיף.

           (ב)  בחברה ממשלתית שהמדינה ממנה בה לא יותר משישה דירקטורים, לא יעלה מספר הדירקטורים כאמור בסעיף קטן (א) על אחד, ובחברה ממשלתית שהמדינה ממנה בה שבעה דירקטורים לפחות – על שני דירקטורים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל תואר אקדמי שלישי.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2266 מיום 15.12.2010 עמ' 99 (ה"ח 340)

הוספת סעיף 16א1

מינוי דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית

16א2. (א)  לכל חברה ממשלתית יתמנה דירקטור אחד לפחות שהוועדה לבדיקת מינויים מצאה שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות.

           (ב)  השרים יהיו רשאים למנות דירקטורים לחברה ממשלתית לפי חוק זה, אף אם טרם מונה דירקטור לפי סעיף זה באותה חברה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע את מינויו.

מיום 15.12.2010

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2266 מיום 15.12.2010 עמ' 99 (ה"ח 340)

הוספת סעיף 16א2

מיום 17.1.2013

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ב מס' 2368 מיום 17.7.2012 עמ' 507 (ה"ח 582)

(א) לכל חברה ממשלתית יתמנה דירקטור אחד לפחות שהוועדה לבדיקת מינויים מצאה שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

סייגים

17.   (א)  אלה אינם כשירים להיות דירקטור:

(1)   שר, סגן שר וחבר הכנסת;

(2)   עובד החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;

מיום 6.11.1975

ת"ט תשל"ו-1975

ס"ח תשל"ו מס' 783 מיום 6.11.1975 עמ' 7

(2) עובד המדינה החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;

(3)   אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)

(3) אדם מקרב הציבור אשר לדעת השרים עלולים עיסוקיו האחרים אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-ענינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;

(4)   מנהל הרשות ועובדיה, זולת אם נמצאת החברה בהליך של פירוק או חיסול עסקיה;

(5)   מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו;

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)

הוספת פסקה 17(א)(5)

(6)   מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, או על פי כל דין אחר.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)

הוספת פסקה 17(א)(6)

           (ב)  לא יהיה אדם דירקטור ביותר משתי חברות אלא במקרים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה.

           (ג)   שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, לקבוע בתקנות –

(1)   (נמחקה);

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)

מחיקת פסקה 9(ג)(1)

הנוסח הקודם:

(1) הוראות בדבר כשירותו של דירקטור;

(2)   (נמחקה);

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)

מחיקת פסקה 9(ג)(2)

הנוסח הקודם:

(2) כמה דירקטורים יהיו מקרב הציבור וכמה מקרב עובדי המדינה;

(3)   כללים שלפיהם ייקבע נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור וסוגי החברות שבהן יכהן.

           (ג1) בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, למעט דירקטורים חיצוניים, או שבידיה זכות כאמור, לא יעלה מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, על 12 חברים; הוראה זו לא תחול על חברה שלפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) לא היתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה ושמספר הדירקטורים הכולל בה עלה על 12 דירקטורים.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 396 (ה"ח 25)

הוספת סעיף קטן 17(ג1)

           (ד)  מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה לא יעלה על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.

פסלות מטעמי זיקה כלכלית

17א.   (א)  מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 17(א)(3), לא יתמנה אדם לדירקטור, בין מקרב הציבור ובין מקרב עובדי המדינה, אם יש לו זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה, או אם יש לו קשר אישי להנהלת החברה או להנהלת תאגיד קשור לחברה.

           (ב)  לענין סעיף קטן זה –

           "זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לחברה" - החזקה במישרין בניירות ערך של החברה או של תאגיד קשור לחברה באחוז אחד או בשיעור משמעותי הנמוך ממנו, או מי שרשאי למנות דירקטור בחברה או בתאגיד קשור לחברה;

           "תאגיד קשור לחברה" - תאגיד המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של החברה או מכוח ההצבעה בה, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלה, וכן תאגיד אשר החברה מחזיקה בו זכויות כאמור;

           "קשר אישי להנהלה" של החברה או של תאגיד קשור לחברה מתקיים בין היתר, באדם שהוא בן משפחה של דירקטור או של מנהל כללי או של עובד בכיר בחברה או בתאגיד קשור לחברה; לענין זה, "בן משפחה" - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 92 (ה"ח 2162)

הוספת סעיף 17א

מינוי

18.   (א)  דירקטור יתמנה בידי השרים לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים. החליטה הועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מינויו של מועמד שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) רשאי השר להגיש השגה על ההחלטה שתידון במליאת הממשלה; נימוקי הועדה יובאו בפני הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; לא קיבלה הממשלה את השגת השר, לא ימונה המועמד לדירקטור.

           (ב)  כתב המינוי יימסר לדירקטור מאת השרים לאחר קבלת חוות דעתה של הועדה לבדיקת מינויים והעתקו יימסר לחברה באמצעות הרשות.

           (ג)   תוקף המינוי הוא מיום מסירת כתב המינוי לחברה, זולת אם נקבע בו מועד אחר.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)

(א) דירקטור יתמנה בידי השרים לאחר התייעצות עם הרשות הועדה לבדיקת מינויים. החליטה הועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מינויו של מועמד שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) רשאי השר להגיש השגה על ההחלטה שתידון במליאת הממשלה; נימוקי הועדה יובאו בפני הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; לא קיבלה הממשלה את השגת השר, לא ימונה המועמד לדירקטור.

(ב) כתב המינוי יימסר לדירקטור מאת השרים לאחר קבלת חוות דעתה של הועדה לבדיקת מינויים והעתקו יימסר לחברה באמצעות הרשות.

ייצוג הולם לשני המינים

18א.   (א)  בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.

           (ב)  עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)

הוספת סעיף 18א

ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית

18א1. (א)  בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית.

           (ב)  עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים מקרב האוכלוסיה הערבית.

           (ג)   לענין סעיף זה, "האוכלוסיה הערבית" - לרבות האוכלוסיה הדרוזית והצ'רקסית.

מיום 11.6.2000

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 207 (ה"ח 2865)

הוספת סעיף 18א1

הועדה לבדיקת מינויים

18ב.   (א)  שר האוצר ימנה ועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון, או מנהל כללי, בחברה ממשלתית בהרכב זה:

(1)   יושב ראש הועדה שיהיה נציג שיקבע היועץ המשפטי לממשלה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, והוא יבוא מקרב עובדי המדינה או מקרב עובדי השירות הציבורי, ויכול שיהיה מי שכיהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי;

(2)   איש ציבור שיקבע יושב ראש הועדה לפי הענין, מתוך רשימה של אנשי ציבור שקבעו שר האוצר ושר המשפטים לענין זה, שמתקיימים בהם תנאי הכשירות הקבועים בחוק זה ליושב ראש דירקטוריון ושאין להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה;

(3)   נציג רשות החברות הממשלתיות.

           (ב)  המנין החוקי לישיבות הועדה או היושב ראש וחבר נוסף; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הועדה; הועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

           (ג)   ואלה תפקידי הועדה:

(1)   לבדוק אם מתקיימים במועמד לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון או מנהל כללי, תנאי הכשירות האמורים בסעיפים 16א, 24(ג) או 37(ג) לפי הענין, והאם אין הוא פסול מלכהן על פי האמור בסעיפים 17 ו-17א;

(2)   לקבוע אם מן הראוי למנותו בהתאם לאמור בסעיף 18ג;

(3)   לייעץ לשרים בדבר מידת התאמתו של המועמד לתפקיד, בשים לב בין היתר, לצרכיה המיוחדים של החברה, לגודלה, ולהרכב הדירקטוריון בעת המינוי, ובהתחשב ביכולתו של המועמד להקדיש את הזמן הראוי לתפקיד לו הוא מיועד;

(4)   הועדה תעביר לשרים את חוות דעתה בענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), בכתב;

(5)   לצורך ביצוע תפקידיה על פי חוק זה, רשאית הועדה לדרוש פרטים בכתב אודות המועמד, תולדות חייו, השכלתו ועיסוקיו, וכן לדרוש כל מידע או חוות דעת מהרשות.

מיום 24.6.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)

הוספת סעיף 18בב

כשירות מיוחדת

18ג.   (א)  מצאה הועדה לבדיקת מינויים כי למועמד לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון או מנהל כללי בחברה ממשלתית, יש זיקה אישית, עיסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, לא תמליץ על מועמדותו זולת אם מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של החברה, או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה לאותה כהונה.

           (ב)  לענין חוק זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית.

           (ג)   הוראות סעיף 16א לא יחולו על נציג נבחר מבין עובדי החברה המתמנה לדירקטור ובלבד שמלאו לו עשרים וחמש שנים ביום שנתמנה.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 93 (ה"ח 2162)

הוספת סעיף 18ג

קציבת מועדים למינוי דירקטור מקרב העובדים

18ד.   (א)  התקיימו בחירות לקביעת נציג נבחר, יעביר ארגון העובדים היציג את תוצאות הבחירות הסופיות לשרים ולרשות; לאחר העברת התוצאות כאמור יקבלו השרים והרשות לידיהם את המידע הנדרש.

           (ב)  התקבל כל המידע הנדרש, יעבירו השרים לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים, בתוך 60 ימים ממועד קבלתו, את עניינו של נציג נבחר, אחד או יותר, המועמד לכהונת דירקטור מקרב עובדי החברה (בסעיף זה – מועמד).

           (ג)   אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות לפי סעיף קטן (ב), יקבלו השרים החלטה לפי סעיף 18, בתוך 30 ימים ממועד האישור, אלא אם כן מצאו, בתוך תקופת 30 הימים כאמור, כי אין למנות את המועמד; ואולם נדרש בירור נוסף לגבי המועמד בשל בחינת הוועדה לבדיקת מינויים או בשל מידע שקיבלו השרים או הרשות לאחר שהשרים העבירו את עניינו של נציג נבחר לוועדה לבדיקת מינויים, תימנה התקופה כאמור ממועד קבלת המידע הנדרש.

           (ד)  לא אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות כאמור, או מצאו השרים כי אין למנות את המועמד מטעם אחר, יביאו השרים לפני הוועדה לבדיקת מינויים את עניינו של מועמד אחר בתוך 30 ימים ממועד החלטת הוועדה או החלטת השרים, לפי העניין.

           (ה)  בסעיף זה –

           "ארגון העובדים היציג" – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בחברה;

           "המידע הנדרש" – כל מידע הנדרש, מהנציגים הנבחרים, מהחברה או מארגון העובדים היציג, או מכל גורם אחר, לצורך הבאת עניינו של מועמד לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים או לצורך השלמת המינוי לפי סעיף 18, לפי העניין;

           "נציג נבחר" – נציג שנבחר מקרב עובדי החברה המוצע להתמנות כדירקטור, בהתאם להוראות לפי סעיף 17(ג)(3).

מיום 1.9.2009

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 179 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 18ד

גמול והוצאות

19.   שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר הגמול וההוצאות שישולמו לדירקטור.

חובת מתן ידיעות ת"ט

20.   (א)  דירקטור חייב, על אף כל דין אחר, למסור לשרים ולרשות, לפי דרישתם, ידיעות על עניני החברה ועל פעולותיו בה.

           (ב)  נודע לדירקטור על ענין של החברה שנתגלו בו לכאורה פגיעה בחוק או בטוהר המידות, עליו להביא את הדבר ללא דיחוי לידיעתם של יושב ראש הדירקטוריון, של השרים, של הרשות ושל מבקר המדינה.

מיום 18.12.1975

ת"ט (מס' 2) תשל"ו-1975

ס"ח תשל"ו מס' 787 מיום 18.12.1975 עמ' 26

(א) דירקטור חייב, על אף כל דין אחר, למסור לשר הממונה לשרים ולרשות, לפי דרישתם, ידיעות על עניני החברה ועל פעולותיו בה.

תקופת כהונה

21.   דירקטור יתמנה לתקופה של לא יותר משלוש שנים מתחילת תוקף מינויו; דירקטור שחדל לכהן יכול להתמנות מחדש.

פקיעת הכהונה

22.   (א)  דירקטור יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה נתמנה באחת מאלה:

(1)   התפטר במסירת כתב התפטרות לשרים; השרים רשאים לעכב את תוקף ההתפטרות לא יותר מחודש ימים;

(2)   נעדר מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משש ישיבות תוך שנה, זולת אם השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, קבעו, בהודעה לחברה, שהיתה סיבה מוצדקת להיעדרות;

(3)   נבצר ממנו למלא תפקידו והשרים, לאחר התייעצות עם הרשות, הודיעו על כך לחברה;

(4)   הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או היא מחייבת, לדעתו, הפסקת כהונתו;

(5)   נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות דירקטור;

(6)   הרשות, או השרים לאחר התייעצות עם הרשות, ראו, שאינו ממלא תפקידו כראוי והעבירו אותו, בהודעה לחברה, מכהונתו;

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

(6) השרים ראו, לאחר התייעצות עם הרשות, הרשות, או השרים לאחר התייעצות עם הרשות, ראו, שאינו ממלא תפקידו כראוי והעבירו אותו, בהודעה לחברה, מכהונתו;

(7)   הרשות קבעה כי הוא אינו ממלא את תפקידו באופן המקדם את ביצועה של החלטת הפרטה, או פעל במעשה או במחדל בדרך הפוגעת ביכולת החברה לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין לפי סעיפים 59ד או 59ה; הרשות תודיע על כך לשר האוצר ולחברה.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת פסקה 22(א)(7)

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

(7) ועדת השרים קבעה, בהמלצת שר האוצר ועל פי חוות דעת של הרשות הרשות קבעה כי הוא אינו ממלא את תפקידו באופן המקדם את ביצועה של החלטת הפרטה, או פעל במעשה או במחדל בדרך הפוגעת ביכולת החברה לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין לפי סעיפים 59ד או 59ה; הרשות תודיע על כך לחברה לשר האוצר ולחברה.

           (ב)  דירקטור שנתמנה בהיותו עובד המדינה או עובד בחברה ממשלתית אחרת, וחדל מהיות עובד כאמור, יחדל לכהן מן היום שהרשות הודיעה על כך לחברה, אולם רשאים השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, לאשר מחדש מינויו.

מיום 18.12.1975

ת"ט תשל"ו-1975

ס"ח תשל"ו מס' 787 מיום 18.12.1975 עמ' 26

(ב) דירקטור שנתמנה בהיותו עובד המדינה או עובד בחברה ממשלתית אחרת, וחדל מהיות עובד כאמור, יחדל לכהן מן היום שהרשות הודיעה כך על כך לחברה, אולם רשאים השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, לאשר מחדש מינויו.

           (ג)   מכרה הממשלה מניות שהחזיקה בחברה ממשלתית, יחדלו לכהן הדירקטורים, כולם או חלקם, אם הדבר מתחייב מעסקת המכירה, מן היום שהרשות הודיעה עליו לחברה; התחייבה מעסקת המכירה הפסקת כהונתם של חלק מן הדירקטורים בלבד, יקבעו השרים, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים, מי יהיו הדירקטורים שכהונתם תופסק.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 94 (ה"ח 2162)

הוספת סעיף קטן 22(ג)

השעיה

23.   היה דירקטור חשוד בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, רשאים השרים להשעותו בהודעה לחברה, ורשאים הם למנות ממלא מקום לתקופת השעייתו.

השלמת מנין חוקי

23א.   פחת מספר חברי הדירקטוריון הרשאים להשתתף בישיבותיו מהמנין החוקי לישיבותיו, ומצב זה נמשך למעלה מ-30 ימים, או פחת מספר החברים מן המספר המזערי הקבוע בתקנות החברה ומצב זה נמשך למעלה מ-60 ימים, רשאית הממשלה, בהתייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים, למנות דירקטור או דירקטורים במספר הדרוש להשלמת המנין החוקי.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 94 (ה"ח 2162)

הוספת סעיף 23א

פרק ד': הדירקטוריון

סימן א': יושב ראש הדירקטוריון

בחירה

24.   (א)  הדירקטוריון של חברה ממשלתית יבחר באחד מחבריו ליושב ראש הדירקטוריון; הבחירה טעונה אישור השרים לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים; אולם רשאית הממשלה למנות יושב ראש הדירקטוריון מבין חבריו, אם ראתה צורך בכך ולאחר שנועצה בועדה לבדיקת מינויים.

           (ב)  המנהל הכללי של החברה לא יהיה יושב ראש הדירקטוריון.

           (ג)   כשיר לכהן כיושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16א, ובלבד שמתקיימים בו התנאי שבפסקה (1) וכן אחד התנאים שבפסקה (2), שבאותו סעיף. אולם במקרים חריגים ניתן לבחור במי שלא מתקיים בו התנאי האמור בפסקה (1) שבאותו סעיף, אם הוא בעל נסיון מצטבר של שתים עשרה שנים לפחות בתפקיד או בכהונה כאמור בפסקה (2) שבאותו סעיף, שמתוכן שש שנים לפחות - בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של החברה שבה הוא מועמד לכהן, והועדה לבדיקת מינויים אישרה שקיימים נימוקים מיוחדים לבחירה כאמור.

           (ד)  בחר דירקטוריון של חברה ממשלתית באדם לכהונת יו"ר דירקטוריון והועדה לבדיקת מינויים החליטה שלא להמליץ על מינויו מחמת שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א), לא יאשר השר את המינוי אלא אם כן הוא הגיש השגה על ההחלטה שאושרה במליאת הממשלה; הוראות סעיף 18(א) יחולו לענין השגה כאמור.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 95 (ה"ח 2162)

24. (א) הדירקטוריון של חברה ממשלתית יבחר באחד מחבריו ליושב ראש הדירקטוריון; הבחירה טעונה אישור השרים לאחר התייעצות עם הרשות הועדה לבדיקת מינויים; אולם רשאית הממשלה למנות יושב ראש הדירקטוריון מבין חבריו, אם ראתה צורך בכך ולאחר שנועצה בועדה לבדיקת מינויים.

(ב) המנהל הכללי של החברה לא יהיה יושב ראש הדירקטוריון.

(ג) כשיר לכהן כיושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16א, ובלבד שמתקיימים בו התנאי שבפסקה (1) וכן אחד התנאים שבפסקה (2), שבאותו סעיף.

(ד) בחר דירקטוריון של חברה ממשלתית באדם לכהונת יו"ר דירקטוריון והועדה לבדיקת מינויים החליטה שלא להמליץ על מינויו מחמת שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א), לא יאשר השר את המינוי אלא אם כן הוא הגיש השגה על ההחלטה שאושרה במליאת הממשלה; הוראות סעיף 18(א) יחולו לענין השגה כאמור.

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 268 (ה"ח 2278)

(ג) כשיר לכהן כיושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16א, ובלבד שמתקיימים בו התנאי שבפסקה (1) וכן אחד התנאים שבפסקה (2), שבאותו סעיף. אולם במקרים חריגים ניתן לבחור במי שלא מתקיים בו התנאי האמור בפסקה (1) שבאותו סעיף, אם הוא בעל נסיון מצטבר של שתים עשרה שנים לפחות בתפקיד או בכהונה כאמור בפסקה (2) שבאותו סעיף, שמתוכן שש שנים לפחות – בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של החברה שבה הוא מועמד לכהן, והועדה לבדיקת מינויים אישרה שקיימים נימוקים מיוחדים לבחירה כאמור.

חובת דין וחשבון

25.   יושב ראש הדירקטוריון חייב, על אף כל דין אחר, למסור לשרים ולרשות, אחת לששה חדשים ובכל עת לפי דרישת השרים או הרשות, דין וחשבון בכתב על פעולות החברה ועל עבודת הדירקטוריון.

סימן ב': עבודת הדירקטוריון

מועדי הישיבות

26.   (א)  ישיבות הדירקטוריון של חברה ממשלתית יתקיימו לפי צרכי החברה ולפחות אחת לחדשיים, זולת אם קבעו השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, מועדים אחרים לפי טיב עסקיה של החברה.

           (ב)  הדירקטוריון יקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת השרים, הרשות או אחד הדירקטורים; הישיבה תתקיים תוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם נדרש לקיימה תוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בענינים המפורטים בדרישה והחלטותיה יובאו מיד לידיעת השרים והרשות.

זימון הישיבות וסדר יומן

27.   (א)  יושב ראש הדירקטוריון יזמן את ישיבות הדירקטוריון ויקבע זמנן, מקומן וסדר יומן בכפוף לאמור בסעיף 26.

           (ב)  הזמנה לישיבות הדירקטוריון תימסר גם לרשות, והיא רשאית לשלוח לכל ישיבה נציג שיהיה רשאי להשתתף בישיבה ומעמדו בה יהיה כשל דירקטור, אלא שלא ייחשב במנין החוקי ולא תהיה לו זכות הצבעה.

מנין ורוב

28.   המנין החוקי לישיבות הדירקטוריון הוא רוב חבריו ובהם לפחות דירקטור אחד מטעם המדינה; ההחלטות יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות - יכריע היושב ראש; והכל כשאין הוראה אחרת במסמכי היסוד של החברה.

ועדות

29.   (א)  הדירקטוריון רשאי להקים מבין חבריו ועדות קבועות או לענין מסויים.

           (ב)  הוראות סעיף 27(ב) יחולו גם על ישיבותיה של ועדה.

           (ג)   סיכומיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות לדירקטוריון, והוא רשאי לאמצם, לשנותם או לדחותם.

29א.   (א)  הדירקטוריון ימנה ועדת ביקורת מבין חבריו, שמספר חבריה לא יפחת משלושה.

           (ב)  על אף האמור בסעיף 29(ג), תקפן של החלטות ועדת הביקורת בענינים המנויים בפרק ד1 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, יהיה בהתאם לקבוע בו.

מיום 1.8.1991

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"א מס' 1367 מיום 1.8.1991 עמ' 216 (ה"ח 2074)

הוספת סעיף 29א

אצילת סמכויות

30.   (א)  הדירקטוריון רשאי לאצול מסמכויותיו לאחד, לאחדים או לועדה מבין חבריו, או למנהל הכללי, פרט לסמכויותיו לפי סעיף 32 ולסמכות שהממשלה החליטה או שהשרים הודיעו לחברה שאין לאצלה.

           (ב)  אצל הדירקטוריון סמכות לועדה, רשאי הוא להורות שלא יחול לגביה סעיף 29(ג).

קביעת סדרי העבודה

31.   שר האוצר רשאי, לפי המלצת הרשות, לקבוע כללים לדרך עבודתו ולסדרי דיוניו של דירקטוריון, אם לכלל החברות הממשלתיות ואם לסוגיהן.

סימן ג': תפקידי הדירקטוריון

ענינים שבחובה

32.   (א)  חובה על הדירקטוריון של חברה ממשלתית, בלי לגרוע משאר תפקידיו –

(1)   לקבוע את המדיניות הכללית של החברה בתחום מטרותיה, ואת פעולותיה הפיננסיות;

(2)   לקבוע מדי שנה –

(א)   תקציבה השנתי של החברה ודרך ביצועו והשימוש במקורות העומדים לרשותה;

(ב)   תכנית הפעולה של החברה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;

(ג)    תקן עובדי החברה והמועסקים בשירותה;

(3)   לעקוב ברציפות אחרי הגשמת המדיניות, התכניות והתקציבים של החברה;

(3א) לקבוע, בכפוף לכללים שיקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות, את אופן בחירת הפקידים הבכירים כמשמעותם בפסקה (4) ואת תנאי כשירותם, וכן לקבוע את אופן בחירת שאר עובדי החברה ותנאי כשירותם בכפוף לכללים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות, ככל שנקבעו;

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

הוספת פסקה 32(א)(3א)

(4)   לקבוע, על פי הכללים שקבעה לכך הממשלה ובאישורה, שכר, תנאים סוציאליים, הטבות, מענקים ותנאי עבודה אחרים של המנהל הכללי, המשנה והסגנים למנהל הכללי, מנהלי האגפים, מנהל עניני הכספים, המבקר הפנימי, מזכיר החברה ונושאי תפקידים אחרים שקבעו לענין זה השרים לאחר התייעצות עם הרשות (להלן - הפקידים הבכירים), ושל שאר עובדי החברה;

(5)   לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי, את מינוים של הפקידים הבכירים בהתאם לתקן;

(6)   לדון בטיוטת הדו"חות הכספיים של החברה ובהערות רואי החשבון לגביה, ולדון לאחר אישור הדו"חות הכספיים בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות דעתו;

(7)   לאשר מתן הלוואות והפקדת כספים החורגים מהמהלך הרגיל של עסקי החברה;

(8)   לדון בכל ענין שהשרים או הרשות דרשו להעמיד על סדר היום או שהמנהל הכללי הודיע עליו לפי סעיף 41.

           (ב)  שר האוצר רשאי, על פי המלצת הרשות, לקבוע כללים לעריכת התקציבים והתכניות האמורים בסעיף קטן (א)(2), אם לכלל החברות הממשלתיות ואם לסוגיהן.

דו"חות כספיים

33.   (א)  הדירקטוריון ידאג מדי שנה לעריכתם של דו"חות אלה:

(1)   מאזן;

(2)   דו"ח ריווח והפסד, כולל יעוד רווחים;

(3)   דו"ח המשאבים ואופן השימוש בהם;

(4)   בחברה שיש לה חברת בת - דו"חות כספיים מאוחדים, זולת אם לדעת הדירקטוריון והרשות אין אופי הפעולות של החברות או מועד עריכת דו"חותיהן הכספיים מאפשרים זאת.

           (א1)        שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כי חברות ממשלתיות שיקבע לפי הצעת הרשות, ימסרו לרשות, נוסף על האמור בכל דין, דוחות שנתיים, תקופתיים ומיידיים לפי הוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך), שיחולו לפי הצעת הרשות, כולן או חלקן, והכל בשינויים המחויבים ובהתחשב בתכלית הדיווח לפי חוק זה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

הוספת סעיף קטן 33(א1)

           (ב)  שר האוצר רשאי לחייב חברה ממשלתית בעריכת דו"ח נוסף ולקבוע מועד להגשתו.

           (ג)   החלטת הדירקטוריון בדבר יעוד הרווחים של החברה או בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות טעונה אישור הרשות; ואולם, חלקה הרשות על החלטת הדירקטוריון יחולו הוראות אלה:

(1)   בחברה שפסקאות (2) או (3) אינן חלות עליה – תפעל החברה על פי החלטת הרשות כפי שאישרה אותה הממשלה;

(2)   בחברה בהפרטה – תפעל החברה על פי החלטת הרשות כפי שאישר אותה שר האוצר;

(3)   בחברה לפי סעיף 61(א)(2) שאינה חברה בהפרטה – תובא המחלוקת להכרעת השרים.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

(ג) החלטת הדירקטוריון בדבר ייעוד הרווחים של החברה טעונה אישור הרשות; חלקה הרשות על החלטת הדירקטוריון, תובא המחלוקת להכרעת השרים, ואם ניתנה לגבי חברה החלטת הפרטה, תובא המחלוקת להכרעת שר האוצר.

מיום 1.1.2005

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 422 (ה"ח 143)

(ג) החלטת הדירקטוריון בדבר יעוד הרווחים של החברה או בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, טעונה אישור הרשות; חלקה הרשות על החלטת הדירקטוריון, תובא המחלוקת להכרעת השרים,  ואם ניתנה לגבי חברה החלטת הפרטה, תובא המחלוקת להכרעת שר האוצר. ואולם, חלקה הרשות על החלטת הדירקטוריון יחולו הוראות אלה:

(1) בחברה שפסקאות (2) או (3) אינן חלות עליה – תפעל החברה על פי החלטת הרשות כפי שאישרה אותה הממשלה;

(2) בחברה בהפרטה – תפעל החברה על פי החלטת הרשות כפי שאישר אותה שר האוצר;

(3) בחברה לפי סעיף 61(א)(2) שאינה חברה בהפרטה – תובא המחלוקת להכרעת השרים.

מיום 17.1.2013

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ב מס' 2368 מיום 17.7.2012 עמ' 507 (ה"ח 582)

(ג) החלטת הדירקטוריון בדבר יעוד הרווחים של החברה או בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, טעונה אישור הרשות; ואולם, חלקה הרשות על החלטת הדירקטוריון יחולו הוראות אלה:

           (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שבדין אחר בדבר עריכתם של דו"חות כספיים או אחרים.

נותן שירות חיוני לציבור

33א.   נוסף על הוראות כל דין, רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, וביחס לחברה ציבורית – בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, לקבוע לפי הצעת הרשות כללים לעריכת דוחות כספיים של חברה ממשלתית שלגביה קבע כי היא נותנת שירות חיוני לציבור, לרבות לענין הפרטים שייכללו בהם, העקרונות החשבונאיים לעריכתם, וההצהרות והביאורים שיצורפו להם.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

הוספת סעיף 33א

סמכות להורות על דרך הצגת פרטים בשל קיומו של אינטרס ציבורי

33ב.   (א)  ראתה הרשות כי אינטרס ציבורי מחייב זאת, רשאית היא להורות לחברה ממשלתית על דרך הצגת פרטים בדוחות כספיים או בכל דוח אחר שהחברה נדרשת להגישו לפי כל דין, ובלבד שהוראות לענין זה לא נקבעו בכללים, בדין או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים.

           (ב)  חלקה הרשות על דרך הצגת פרטים בדוחות כספיים או בכל דוח אחר שהחברה הממשלתית נדרשת להגישו לפי כל דין, רשאית היא, אם ראתה כי אינטרס ציבורי מחייב זאת, להורות לחברה לגלות את עמדת הרשות ולתאר את המחלוקת בדוחות, להנחת דעת הרשות.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

הוספת סעיף 33ב

צו בית משפט

33ג.   חברה שלא הגישה דוח לפי הוראות סעיפים 33א או 33ב, לפי הענין, או שהגישה דוח שלא לפי הוראות הסעיפים האמורים, או שלא תיקנה דוח כאמור בתוך המועד שהורו לה הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסרה הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח לפי סעיף 33ב, שהניחו את דעת הרשות, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הרשות, לצוות על החברה ועל נושאי המשרה של החברה שיגישו את הדוח או שיתקנו אותו, בתוך זמן שיקבע בית המשפט.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

הוספת סעיף 33ג

אי הגשת דוחות כנדרש

33ד.   (א)  עשתה חברה ממשלתית אחת מאלה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) –

(1)   לא הגישה דין וחשבון לפי סעיף 25, או מסמך מהמסמכים כאמור בסעיף 34(א)(1) ו-(2), במועדים שנקבעו לכך לפי הוראות חוק זה, או שהגישה דין וחשבון או מסמך כאמור שלא במלואו;

(2)   לא הגישה דוח או הודעה לפי סעיף 33ב במועד שנקבע לכך, או הגישה דוח שלא לפי הוראות הסעיף האמור והרשות שוכנעה כי חרגה בענינים שבמהות;

(3)   לא הגישה מסמך מהמסמכים האמורים בסעיף 33 או לא מסרה מידע כאמור בסעיף 35, או הגישה מסמך או מידע כאמור שלא במלואו.

           (ב)  (1)   ידע יושב ראש הדירקטוריון כי החברה פעלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) או ידע דירקטור כי החברה פעלה כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (3), או היה עליהם לדעת על כך ולא נקטו את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע זאת, יראו אותם לענין סעיף 22(א)(6) כמי שאינם ממלאים תפקידם כראוי, ורשאית הרשות, בהודעה לחברה, להעבירם מכהונתם;

(2)   ידע המנהל הכללי של החברה כי החברה פעלה כאמור בסעיף קטן (א)(2) או היה עליו לדעת על כך ולא נקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע זאת, רשאית הממשלה או הרשות להעבירו מכהונתו.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 397 (ה"ח 25)

הוספת סעיף 33ד

הגשת מסמכים

34.   (א)  יושב ראש הדירקטוריון חייב להגיש לשרים ולרשות –

(1)   הצעת התקציב והתכניות האמורים בסעיף 32(א)(2) וטיוטת הדו"חות האמורים בסעיף 33(א) – חודש ימים לפני המועד לדיון בהן, זולת אם קבעו השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, תקופה קצרה יותר לענין זה;

(2)   המסמכים האמורים בפסקה (1) – מיד לאחר שהדירקטוריון אישרם;

(3)   העתק הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון – תוך שבועיים מכל ישיבה.

           (א1)        הרשות רשאית להורות, לגבי חברה ממשלתית מסוימת או סוגים של חברות ממשלתיות, בדבר המועדים שבהם יוגשו המסמכים האמורים בסעיף קטן (א)(1) לאישור הדירקטוריון של החברה הממשלתית והמועד האחרון לאישורם של מסמכים כאמור בידי הדירקטוריון.

           (ב)  המסמכים האמורים בסעיף קטן (א) יוגשו גם למבקר המדינה ויוגשו לועדה לפי דרישתה.

           (ג)   השרים רשאים להורות לגבי חברה ממשלתית פלונית שמסמך מן המסמכים האמורים בסעיף קטן (א) יישמר בדרך שיורו ולא יימסר אלא למי שצויין בהוראתם, וכן רשאי להורות שר הבטחון אם ראה שטעמים של בטחון המדינה מחייבים זאת; אין בהוראה לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מסעיף קטן (ב).

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 82 (ה"ח 260)

הוספת סעיף קטן 34(א1)

חובת הודעה וסייג להחלטות

35.   (א)  נודע ליושב ראש הדירקטוריון על ענין של החברה שנתגלו בו לכאורה פגיעה בחוק או בטוהר המידות או ליקוי כיוצא באלה, יביא את הענין ללא דיחוי לידיעת השרים, מבקר המדינה והרשות, זולת אם הודע להם על אותו ענין לפי סעיף 20(ב), ויזמן ללא דיחוי ישיבה של הדירקטוריון לשם דיון וקביעת דרכי פעולה, אולם לא יחליט הדירקטוריון באותו ענין אלא לאחר שניתנה לרשויות האמורות שהות של 14 יום להבעת דעתם.

           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת הודעה על פי דין אחר.

השגת מידע

36.   (א)  הדירקטוריון רשאי, בכל עת שימצא לנחוץ –

(1)   לדרוש מהמנהל הכללי של חברת בת של החברה מידע בכל ענין שלדעת הדירקטוריון נוגע לעניני חברת הבת;

(2)   לדרוש מרואה החשבון ומן המבקר הפנימי של חברה או של חברת בת שלה דין וחשבון בנוגע לאותה חברה.

           (ב)  העתק מדין וחשבון שנמסר לדירקטוריון לפי סעיף קטן (א)(2) יימסר גם למנהל הכללי ולרשות.

פרק ה': המנהל הכללי

מינוי

37.   (א)  הדירקטוריון של חברה ממשלתית ימנה את המנהל הכללי; המינוי טעון אישור השרים לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים; אולם רשאית הממשלה למנות את המנהל הכללי אם ראתה צורך בכך.

           (ב)  שר, סגן שר או חבר הכנסת לא יהיה מנהל כללי בחברה ממשלתית.

           (ג)   כשיר להתמנות למנהל כללי בחברה ממשלתית מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16א ובלבד שמתקיימים בו התנאי שבפסקה (1) וכן אחד התנאים שבפסקה (2) שבאותו סעיף, אולם במקרים חריגים ניתן למנות מי שלא מתקיים בו התנאי האמור בפסקה (1) שבאותו סעיף, אם הוא בעל נסיון מצטבר של שתים עשרה שנים לפחות בתפקיד או בכהונה כאמור בפסקה (2) שבאותו סעיף, שמתוכן שש שנים לפחות - בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של החברה שבה הוא מועמד לכהן, והועדה לבדיקת מינויים אישרה שקיימים נימוקים מיוחדים למינוי כאמור, ולא מתקיים בו האמור בסעיף 17(א) פסקאות (1), (3), (5) ו-(6).

           (ד)  בחר דירקטוריון חברה ממשלתית באדם לכהונת מנהל כללי והועדה לבדיקת מינויים החליטה שלא להמליץ על מינויו מחמת שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) לא יאשר השר את המינוי אלא אם כן הוא הגיש השגה על ההחלטה שאושרה במליאת הממשלה; הוראות סעיף 18(א) יחולו לענין השגה כאמור.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 95 (ה"ח 2162)

37. (א) הדירקטוריון של חברה ממשלתית ימנה את המנהל הכללי; המינוי טעון אישור השרים לאחר התייעצות עם הרשות הועדה לבדיקת מינויים; אולם רשאית הממשלה למנות את המנהל הכללי אם ראתה צורך בכך.

(ב) שר, סגן שר או חבר הכנסת לא יהיה מנהל כללי בחברה ממשלתית.

(ג) כשיר להתמנות למנהל כללי בחברה ממשלתית מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16א ובלבד שמתקיימים בו התנאי שבפסקה (1) וכן אחד התנאים שבפסקה (2) שבאותו סעיף, ולא מתקיים בו האמור בסעיף 17(א) פסקאות (1), (3), (5) ו-(6).

(ד) בחר דירקטוריון חברה ממשלתית באדם לכהונת מנהל כללי והועדה לבדיקת מינויים החליטה שלא להמליץ על מינויו מחמת שנתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) לא יאשר השר את המינוי אלא אם כן הוא הגיש השגה על ההחלטה שאושרה במליאת הממשלה; הוראות סעיף 18(א) יחולו לענין השגה כאמור.

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 268 (ה"ח 2278)

(ג) כשיר להתמנות למנהל כללי בחברה ממשלתית מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16א ובלבד שמתקיימים בו התנאי שבפסקה (1) וכן אחד התנאים שבפסקה (2) שבאותו סעיף, אולם במקרים חריגים ניתן למנות מי שלא מתקיים בו התנאי האמור בפסקה (1) שבאותו סעיף, אם הוא בעל נסיון מצטבר של שתים עשרה שנים לפחות בתפקיד או בכהונה כאמור בפסקה (2) שבאותו סעיף, שמתוכן שש שנים לפחות - בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של החברה שבה הוא מועמד לכהן, והועדה לבדיקת מינויים אישרה שקיימים נימוקים מיוחדים למינוי כאמור, ולא מתקיים בו האמור בסעיף 17(א) פסקאות (1), (3), (5) ו-(6).

הצהרת רכוש

38.   מי שנתמנה מנהל כללי של חברה ממשלתית יצהיר, במועד, בדרך ובצורה שנקבעו בתקנות, על הנכסים, החובות ומקורות ההכנסה שלו, של בן זוגו שחי עמו ושל ילדיו הסמוכים על שולחנו; כן יצהיר כאמור על שינויים מהותיים בנתונים אלה.

תפקידים

39.   המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של עניני החברה במסגרת התקציב והתכניות שנקבעו לפי סעיף 32(א)(2) ובמסגרת החלטות הדירקטוריון.

סמכויות

40.   (א)  למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות שניתן להעניק למנהל עסקים לפי פקודת החברות ולפי מסמכי היסוד של החברה, פרט לסמכויות הנתונות לפי חוק זה לדירקטוריון או לרשות אחרת.

           (ב)  האספה הכללית רשאית להגביל או לסייג סמכויותיו של המנהל הכללי, וכן רשאי לעשות הדירקטוריון; החלטה על כך תוגש לרשם החברות ולרשות.

חובת דיווח

41.   (א)  המנהל הכללי חייב להודיע ליושב ראש הדירקטוריון ללא דיחוי על כל ענין מהותי שבחברה הנוגע לתפקידי הדירקטוריון; היה הענין חורג או עשוי לחרוג ממה שקבע הדירקטוריון לפי סעיף 32(א) או שהיה מן המנויים בסעיף 35, יזמן יושב ראש הדירקטוריון ללא דיחוי ישיבה של הדירקטוריון ויביא לפניו את ההודעה.

           (ב)  המנהל הכללי חייב למסור לדירקטוריון דו"ח על הפעילות השוטפת של החברה במועדים שקבע לכך הדירקטוריון.

פקיעת כהונה

42.   (א)  המנהל הכללי יחדל לכהן בכל אחת מאלה:

(1)   התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הדירקטוריון;

(2)   הממשלה העבירה אותו מכהונתו;

(3)   הדירקטוריון העביר אותו מכהונתו בהחלטה שנתקבלה ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה;

(4)   הדירקטוריון קבע, תוך השנה הראשונה לכהונתו, שאינו מתאים לתפקידיו;

(5)   הדירקטוריון קבע שנבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידיו;

(5א) ועדת השרים קבעה, בהמלצת שר האוצר ועל פי חוות דעת הרשות, כי הוא אינו ממלא את תפקידו באופן המקדם את ביצועה של החלטת הפרטה, או פעל במעשה או במחדל בדרך הפוגעת ביכולת החברה לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין לפי סעיפים 59ד או 59ה;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

הוספת פסקה 42(א)(5א)

(6)   הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת לדעתו הפסקת כהונתו;

(7)   נפסל לכהן לפי פקודת החברות או לפי דין אחר;

(8)   החברה נתפרקה.

           (ב)  כהונת המנהל הכללי פוקעת –

(1)   בהתפטרותו - כעבור שלושה חדשים מיום מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם קבע הדירקטוריון מועד קרוב יותר;

(2)   לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5א) - מן היום שנקבע לכך בהחלטה;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

(2) לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5) עד (5א) - מן היום שנקבע לכך בהחלטה;

(3)   לפי סעיף קטן (א)(6) - עם מסירת ההודעה ליושב ראש הדירקטוריון;

(4)   בפירוק החברה - עם תחילת הפירוק.

           (ג)   פקעה כהונת המנהל הכללי, רשאי הדירקטוריון למנות מנהל כללי בפועל עד שיתמנה מנהל כללי לפי סעיף 37. ואם פקיעת הכהונה היתה לפי סעיף קטן (א)(5א), יהיה מינוי המנהל הכללי בפועל טעון אישור הרשות.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 162 (ה"ח 2185)

(ג) פקעה כהונת המנהל הכללי, רשאי הדירקטוריון למנות מנהל כללי בפועל עד שיתמנה מנהל כללי לפי סעיף 37. ואם פקיעת הכהונה היתה לפי סעיף קטן (א)(5א), יהיה מינוי המנהל הכללי בפועל טעון אישור הרשות.

השעיה

43.   (א)  הדירקטוריון רשאי להשעות את המנהל הכללי אם ראה יסוד לחשד שעבר עבירה פלילית שגרמה לחברה נזק, והדירקטוריון חייב להשעותו אם הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה אשר לדעת היועץ המשפטי לממשלה מצדיקה השעייתו.

           (ב)  הושעה המנהל הכללי, רשאי הדירקטוריון למנות מנהל כללי בפועל לתקופת השעייתו.

פרק ו': בעלי תפקידים מיוחדים

סימן א': רואה חשבון

מינוי ושכר

44.   (א)  המינוי של רואה חשבון לחברה ממשלתית טעון אישור הרשות.

           (ב)  חבר הכנסת לא יהיה רואה חשבון של חברה ממשלתית ולא יהיה שותף בשותפות או בעל מניות בתאגיד שהוא רואה חשבון של חברה ממשלתית.

           (ג)   שר האוצר יחד עם שר המשפטים רשאים, באישור הועדה, לקבוע כללים בדבר –

(1)   דרכי המינוי וביטול המינוי של רואה חשבון לחברה ממשלתית;

(2)   תנאים וכשירות למינוי;

(3)   חלוקת המינויים לחברות הממשלתיות השונות בין רואי החשבון הכשירים;

(4)   משך הזמן שרואה חשבון רשאי לשמש בחברה ממשלתית;

(5)   שכרם של רואי חשבון של חברות ממשלתיות.

חובת דין וחשבון ת"ט

45.   רואה החשבון של חברה ממשלתית חייב, על אף כל דין אחר, למסור לדירקטוריון, לשרים ולרשות, לפי דרישתם, ידיעות על עניני החברה, לערוך בחברה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דו"ח על תוצאותיה.

מיום 18.12.1975

ת"ט (מס' 2) תשל"ו-1975

ס"ח תשל"ו מס' 787 מיום 18.12.1975 עמ' 26

45. רואה החשבון של חברה ממשלתית חייב, על אף כל דין אחר, למסור לדירקטוריון, לשר הממונה לשרים ולרשות, לפי דרישתם, ידיעות על עניני החברה, לערוך בחברה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דו"ח על תוצאותיה.

החלפה

46.   חברה ממשלתית לא תבטל מינויו של רואה החשבון תוך תקופת כהונתו אלא לאחר שהרשות נתנה לו הזדמנות להשמיע דבריו לפניה ואישרה את ביטול המינוי.

סימן ב': יועץ משפטי

מינוי ושכר

47.   (א)  המינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית טעון אישור הרשות.

           (ב)  חבר הכנסת לא יהיה יועץ משפטי לחברה ממשלתית ולא יהיה שותף בשותפות או בעל מניות בתאגיד שהוא יועץ משפטי של חברה ממשלתית.

           (ג)   שר האוצר יחד עם שר המשפטים רשאים, באישור הועדה, לקבוע כללים בדבר –

(1)   דרכי המינוי וביטול המינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית;

(2)   תנאים וכשירות למינוי;

(3)   חלוקת המינויים לחברות ממשלתיות השונות בין עורכי הדין הכשירים;

(4)   משך הזמן שעורך דין רשאי לשמש יועץ משפטי של חברה ממשלתית;

(5)   שכרם של יועצים משפטיים לחברות ממשלתיות.

סימן ג': מבקר פנימי

מינוי

48.   הדירקטוריון של חברה ממשלתית ימנה לחברה מבקר פנימי, זולת אם אישרה הרשות שהקף פעולות החברה או אופיין אינו מחייב מינוי של מבקר פנימי.

סמכויות ומעמד

49.   (א)  הדירקטוריון יקבע את תפקידיו וסמכויותיו של המבקר הפנימי.

           (ב)  המבקר הפנימי יהיה כפוף ליושב ראש הדירקטוריון ולמנהל הכללי ויגיש את דו"חותיו והצעותיו לדירקטוריון.

עדיפות

49א.   על חברה ממשלתית שמתקיים בה האמור בסעיף 96א לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, יחולו הוראות סעיף 96כג1 לפקודה האמורה אף אם היא גוף מבוקר.

מיום 9.4.1992

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"ב מס' 1395 מיום 9.4.1992 עמ' 204 (ה"ח 2008)

הוספת סעיף 49א

סימן ד': בא כוח המדינה באספה הכללית

מינוי והוראות

50.   (א)  השרים ימנו את בא כוח המדינה להשתתפות ולהצבעה באספה הכללית של חברה ממשלתית מכוח המניות שהמדינה מחזיקה בהן.

           (ב)  הודעה על מועד של אספה כללית תימסר לרשות לפחות שבועיים מראש, זולת אם הסכימה הרשות לתקופה קצרה יותר.

           (ג)   השרים רשאים, לאחר התייעצות עם הרשות, לתת לבא כוח האמור הוראות בדבר אופן הצבעתו באספה הכללית.

פרק ו'1: ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 734 (ה"ח 358)

הוספת פרק ו'1

ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות

50א.   (א)  בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בפרק זה – ייצוג הולם).

           (ב)  הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בחברה בהתאם ליעד שיקבע, ולשם כך ינקוט את האמצעים הנדרשים בנסיבות העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות אלה:

(1)   ייעוד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם;

(2)   הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, לעניין משרה או קבוצת משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה.

           (ג)   הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה בחברה הממשלתית.

           (ד)  הוראות סעיף זה יחולו על חברה ממשלתית המעסיקה יותר מ-50 עובדים.

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 734 (ה"ח 358)

הוספת סעיף 50א

מיום 27.3.2012

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 235 (ה"ח 431)

(א) בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בפרק זה – ייצוג הולם).

דיווח ומעקב לעניין ייצוג הולם

50ב.   (א)  חברה ממשלתית תגיש לרשות, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות פרק זה ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברה.

           (ב)  הרשות תגיש אחת לשנה, לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי פרק זה באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות כמפורט להלן:

(1)   לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת – באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי החברות הממשלתיות;

(2)   לוועדה החוקה חוק ומשפט של הכנסת – באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי החברות הממשלתיות.

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 734 (ה"ח 358)

הוספת סעיף 50ב

מיום 27.3.2012

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 235 (ה"ח 431)

(ב) הרשות תגיש אחת לשנה, לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ולוועדת העלייה הקליטה והתפוצות של הכנסת, אחת לשנה ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי פרק זה באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות. כמפורט להלן:

(1) לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת – באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי החברות הממשלתיות;

(2) לוועדה החוקה חוק ומשפט של הכנסת – באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי החברות הממשלתיות.

פרק ז': רשות החברות הממשלתית

הקמת הרשות

51.   מוקמת בזה רשות החברות הממשלתיות.

מנהל הרשות

52.   (א)  תפקידי הרשות יבוצעו בידי מנהל הרשות.

           (ב)  מנהל הרשות יתמנה בידי הממשלה לפי הצעת שר האוצר; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות; חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, לא תחול על המינוי.

ועדה מייעצת

53.   (א)  שר האוצר ימנה למנהל הרשות ועדה מייעצת; הודעה על הועדה והרכבה תפורסם ברשומות.

           (ב)  מנהל הרשות ייוועץ עם הועדה המייעצת בענינים הנוגעים לכלל החברות הממשלתיות או לסוגי חברות.

תפקידי הרשות

54.   הרשות –

(1)   תייעץ לממשלה באמצעות שר האוצר ותייעץ לשרים בעניינים הנוגעים לחברות הממשלתיות;

(2)   תטפל לפי הנחיות הממשלה בענינים המשותפים לכלל החברות הממשלתיות או לסוגי חברות;

(3)   תעקוב אחרי מילוי המלצותיו של מבקר המדינה הנוגעות לחברות הממשלתיות ותסייע למילוין;

(4)   תייעץ ותסייע לחברות ממשלתיות בניהול עסקיהן;

(5)   תעקוב ברציפות אחרי הפעילות של כל אחת מן החברות הממשלתיות, הגשמת מטרותיה, מהלך עסקיה, מצבה הכספי ומדיניות השכר שלה, ותודיע על ממצאיה לשרים;

(6)   תבדוק את הדו"חות המוגשים לה מאת חברה ממשלתית ואת החומר שעליו הם מבוססים, ותעיר הערותיה עליהם לחברה ולשרים;

(7)   תטפל ותסייע בהקמה ובביצוע של פירוק, מיזוג, פשרה, סידור, חידוש, ארגון ומכירת מניות של חברות ממשלתיות;

(7א) תייעץ לועדת השרים בעניינים הנוגעים להפרטה ותטפל בביצוע החלטות הפרטה;

(7ב) תפעל לקידום ולהשגת ייצוג הולם, כמשמעותו בסעיף 50א;

(8)   תמלא לגבי חברה ממשלתית כל תפקיד שיטילו עליה הממשלה או השרים;

(9)   תמלא כל תפקיד אחר המיועד לה לפי חוק זה.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת פסקה 54(7א)

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 734 (ה"ח 358)

הוספת פסקה 54(7ב)

קבלת מידע

55.   למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מחברה ממשלתית או מחברה מעורבת, ובלבד שיותר מרבע כוח ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות למנוע יותר מרבע ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה וכן מדירקטור מטעם המדינה, מהמנהל הכללי של חברה ממשלתית, ובאמצעותו מכל מי שעובד בחברה או מועסק בשירותה, מידע וחומר בעניני החברה, ורשאית היא לעיין ברשומות ובמסמכים של החברה. לענין זה, "הרשות" – לרבות מי שהרשות הסמיכה לכך בהתאם לכללים שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

55. למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מחברה ממשלתית וכן מדירקטור מטעם המדינה, מהמנהל הכללי של חברה ממשלתית, ובאמצעותו מכל מי שעובד בחברה  או מועסק בשירותה, מידע וחומר בעניני החברה, ורשאית היא לעיין ברשומות ובמסמכים של החברה .

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 398 (ה"ח 25)

55. למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מחברה ממשלתית או מחברה מעורבת, ובלבד שיותר מרבע כוח ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות למנוע יותר מרבע ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה וכן מדירקטור מטעם המדינה, מהמנהל הכללי של חברה ממשלתית, ובאמצעותו מכל מי שעובד בחברה או מועסק בשירותה, מידע וחומר בעניני החברה, ורשאית היא לעיין ברשומות ובמסמכים של החברה. לענין זה, "הרשות" – לרבות מי שהרשות הסמיכה לכך בהתאם לכללים שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות.

חובת דין וחשבון

56.   (א)  הרשות תמסור דו"ח על פעולותיה לממשלה באמצעות שר האוצר ולועדה לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.

           (ב)  הרשות תמסור אחת לשנה לשר האוצר דו"ח על החברות הממשלתיות ותפרט בו לגבי כל חברה את זכויות המדינה בה, את מטרותיה העיקריות, את נושאי התפקידים בה ואת עיקרי דו"חותיה הכספיים האחרונים; שר האוצר יביא את הדין וחשבון לפני הועדה.

פרק ח': חברות-בת, חברות מעורבות וחברות-חוץ

תחולת החוק על חברות בת

57.   חוק זה יחול על חברת בת ממשלתית כשם שהוא חל על חברה ממשלתית, בכפוף להוראות אלה:

(1)   השר האחראי לעניני חברת-האם הוא השר האחראי לעניני חברת הבת שלה;

(2)   החלטה של חברת בת הטעונה אישור הממשלה לפי סעיף 11 תובא לפני השרים, לשם השגת אישור הממשלה, באמצעות חברת-האם, ומסמך שחברת בת חייבת להגיש לשרים, לרשות או לנמען אחר, יוגש באמצעות חברת-האם;

(3)   דירקטור בחברת בת מטעם חברת-האם יתמנה בידי הדירקטוריון של חברת-האם; המינוי טעון אישור השרים לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים; הוראות סעיפים 16א, 17, 17א, 18א עד 18ג יחולו גם לגבי דירקטור כאמור;

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 95 (ה"ח 2162)

(3) דירקטור בחברת בת מטעם חברת-האם יתמנה בידי הדירקטוריון של חברת-האם; המינוי טעון אישור השרים לאחר התייעצות עם הרשות הועדה לבדיקת מינויים; הוראות סעיפים 16א, 17, 17א, 18א עד 18ג יחולו גם לגבי דירקטור כאמור;

(4)   מידע שדירקטור של חברת בת חייב למסור לפי סעיף 20 יימסר גם ליושב ראש הדירקטוריון של חברת-האם;

(5)   כתב התפטרות של דירקטור בחברת בת יימסר גם ליושב ראש הדירקטוריון של חברת-האם, והודעת השרים לפי סעיף 22(א)(2) עד (6) תינתן גם לחברת-האם;

(6)   מכרה הממשלה מניות שהחזיקה בחברת-האם, או מכרה חברת-האם מניות שהחזיקה בחברת-הבת, יחדלו לכהן הדירקטורים בחברת-הבת שמונו מטעם חברת-האם, כולם או חלקם, אם הדבר מתחייב מעסקת המכירה, מן היום שהרשות או חברת-האם הודיעה עליו לחברת-הבת; התחייבה מעסקת המכירה הפסקת כהונתם של חלק מן הדירקטורים האמורים בלבד, יקבעו השרים, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים מי יהיו הדירקטורים שכהונתם תופסק.

מיום 26.3.1993

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ג מס' 1417 מיום 26.3.1993 עמ' 95 (ה"ח 2162)

הוספת פסקה 57(6)

תחולת החוק על חברות מעורבות

58.   (א)  ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה מעורבת:

(1)   לענין הקמת החברה - סעיפים 5 ו-6;

(2)   לענין הפיכת חברה לא-ממשלתית לחברה מעורבת - סעיף 8;

(3)   לענין מכירת מניות המדינה בחברה - סעיף 14;

(4)   לענין הדירקטורים מטעם המדינה - פרק ג';

(4א) לעניין ישיבות דירקטוריון וועדותיו – בחברה מעורבת שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים:

(א)   הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו כאמור בסימנים ד' ו-ח' לפרק שלישי בחלק שלישי בחוק החברות תימסר גם לרשות ולבעל המניות בעל השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים בחברה, שאינו המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, והם יהיו רשאים לשלוח לכל ישיבה נציגים קבועים מטעמים, שיהיו רשאים להיות נוכחים בכל ישיבות הדירקטוריון וועדותיו ולהשתתף בהן, אך לא תהיה להם זכות הצבעה בישיבות; על החלטת נציג תימסר הודעה בכתב לחברה;

(ב)   הנציגים האמורים בפסקת משנה (א) לא יהיו נוכחים במועד הצבעת הדירקטורים, אם ביקשו זאת יושב ראש הדירקטוריון או שני דירקטורים; אין באמור בפסקת משנה זו כדי למנוע קבלת פרוטוקול הישיבה או מידע על אודות דרך הצבעת הדירקטורים בישיבה;

(ג)    הנציגים האמורים בפסקת משנה (א) יהיו רשאים לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, לבקש לכלול נושא בסדר היום של ישיבת דירקטוריון וכן לבדוק את מסמכי החברה, רישומיה ונכסיה, ולקבל העתקים לפי סעיפים 98(ב)(2) ו-(ד), 99(3) ו-265 לחוק החברות, בהתאמה.

מיום 6.8.2008

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 804 (ה"ח 335)

הוספת פסקה 58(א)(4א)

מיום 17.1.2013

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ב מס' 2368 מיום 17.7.2012 עמ' 507 (ה"ח 582)

(א) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו כאמור בסימנים ד' ו-ח' לפרק שלישי בחלק שלישי בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (בסעיף זה – חוק החברות), תימסר גם לרשות ולבעל המניות בעל השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים בחברה, שאינו המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, והם יהיו רשאים לשלוח לכל ישיבה נציגים קבועים מטעמים, שיהיו רשאים להיות נוכחים בכל ישיבות הדירקטוריון וועדותיו ולהשתתף בהן, אך לא תהיה להם זכות הצבעה בישיבות; על החלטת נציג תימסר הודעה בכתב לחברה;

(5)   לענין ייצוג המדינה באספה כללית של חברה מעורבת - סעיף 50(א) ו-(ג);

(6)   לענין הרשות - סעיפים 54(1), 54(7א) ו-56(ב); למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה בחברה מעורבת מידע וחומר בעניני החברה;

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

(6) לענין הרשות – סעיפים 54(1), 54(7א) ו-56(ב); למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה  בחברה מעורבת מידע וחומר בעניני החברה;

(7)   לענין הפרטה - פרק ח'1, למעט סעיפים 59ב(א)(4) ו-(59)ה.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת פסקה 58(א)(7)

           (ב)  הרשות תבדוק כל מידע וחומר שקיבלה על חברה מעורבת ותעיר הערותיה לשרים ולדירקטור מטעם המדינה.

           (ג)   הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3) לא יחולו על קניה ומכירה של מניות בבורסה.

תחולת הוראות על חברות חוץ

59.   (א)  ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה שהואגדה מחוץ לישראל (להלן - חברת חוץ):

(1)   לענין הקמת חברת חוץ שאילו הוקמה בישראל היתה חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית - סעיפים 5 ו-6;

(2)   לענין הפיכת חברת חוץ לחברה שאילו היתה חברה ישראלית היתה חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית - סעיף 8;

(3)   לענין הדירקטורים בחברת חוץ - סעיפים 17 עד 23, במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה.

           (ב)  בא כוח המדינה באספה הכללית של חברת חוץ לא יצביע בענינים האמורים בסעיף 11(א) ובענינים הנוגעים לשינויים בתקנון החברה, אלא לפי הוראות השרים; הם יגישו לממשלה את הצעת ההחלטה לפי האמור בסעיף 11(ב), ויתנו הוראותיהם לפי הכרעתה. הוראת סעיף קטן זה תחול, בשינויים המחויבים, גם על חברה שאילו הוקמה בישראל היתה חברת בת ממשלתית.

           (ג)   הממשלה רשאית לקבוע כי על חברת חוץ יחולו הוראות נוספות של חוק זה או מכוחו וזאת בשים לב להוראות הדין שלפיו הואגדה החברה.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 398 (ה"ח 25)

59. (א) ההוראות הבאות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חברה שהואגדה מחוץ לישראל (להלן - חברת חוץ):

(1) לענין הקמת חברת חוץ שאילו הוקמה בישראל היתה חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית - סעיפים 5 ו-6;

(2) לענין הפיכת חברת חוץ לחברה שאילו היתה חברה ישראלית היתה חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית - סעיף 8;

(3) לענין הדירקטורים מטעם המדינה בחברת חוץ -סעיפים 17 עד 23, במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה.

(ב) בא כוח המדינה באספה הכללית של חברת חוץ לא יצביע בענינים האמורים בסעיף 11(א) ובענינים הנוגעים לשינויים בתקנון החברה, אלא לפי הוראות השרים; הם יגישו לממשלה את הצעת ההחלטה לפי האמור בסעיף 11(ב), ויתנו הוראותיהם לפי הכרעתה. הוראת סעיף קטן זה תחול, בשינויים המחויבים, גם על חברה שאילו הוקמה בישראל היתה חברת בת ממשלתית.

(ג) הממשלה רשאית לקבוע כי על חברת חוץ יחולו הוראות נוספות של חוק זה או מכוחו וזאת בשים לב להוראות הדין שלפיו הואגדה החברה.

פרק ח'1: הפרטה

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת פרק ח'1

ועדת שרים

59א.   (א)  הממשלה תקים ועדת שרים לעניני הפרטה, שחבריה יהיו ראש הממשלה, שר האוצר[1] ושר המשפטים; הממשלה רשאית לצרף לועדה חבר או שני חברים נוספים.

           (ב)  המנין החוקי בישיבות ועדת השרים יהיה שני חברים אם הועדה היא של שלושה חברים, ושלושה חברים אם הועדה היא של יותר משלושה.

           (ג)   החלטות ועדת השרים יתקבלו ברוב של חבריה.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת סעיף 59א

החלטת הפרטה

59ב.   (א)  ועדת השרים רשאית להחליט על הפרטה של חברה ממשלתית; בהחלטה כאמור תקבע ועדת השרים את דרכי ההפרטה של החברה, שיהיו אחת מן הדרכים הבאות או שילוב שלהן:

(1)   מכירת מניות החברה על פי תשקיף או בדרך אחרת שתקבע ועדת השרים;

(2)   דילול אחזקות המדינה בחברה באמצעות הנפקת מניות או ניירות ערך הוניים אחרים, על ידי החברה;

(3)   הנפקת ניירות ערך על ידי המדינה, הניתנים להמרה במניות או בניירות ערך הוניים אחרים של החברה שבידי הממשלה;

(3א) הקצאת מניות מדינה מיוחדות, כהגדרתן בסעיף 46ב(ב) לחוק ניירות ערך, למדינה;

(4)   מכירת נכס מהותי מנכסי החברה או כל נכסיה, לרבות זכויות;

(5)   שינוי בזכויות הצמודות למניות;

(6)   חידוש ארגון, פשרה או הסדר כאמור בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, מיזוג, כינוס נכסים, פירוק או הפסקת פעולות, הפסקת הליכי פירוק או כינוס נכסים, וכן הקמת חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית או חברה מעורבת, הכל לצורך ביצוע ההפרטה;

(7)   דרך אחרת שתקבע ועדת השרים.

           (ב)  הצעה להחלטת הפרטה תוגש לועדת השרים בידי השרים או אחד מהם, בצירוף חוות דעת הרשות; סברה הרשות כי יש להחליט על הפרטת חברה ולא הציע זאת לממשלה אחד מהשרים, תחווה הרשות את דעתה בתזכיר מנומק לשרים ולועדת השרים, וכל אחד מחברי ועדת השרים רשאי להגיש הצעה להחלטת הפרטה.

           (ג)   הצעה להחלטת הפרטה תוגש לועדת השרים לאחר התייעצות עם הדירקטוריון של החברה הנוגעת בדבר; עמדת הדירקטוריון תובא בפני ועדת השרים, ואולם אם הדירקטוריון לא החליט על עמדתו תוך 21 ימים מיום שהתבקש לכך, רשאית ועדת השרים לדון ולהחליט בהצעה שהוגשה לה.

           (ד)  ועדת השרים תיתן הזדמנות להשמיע עמדתם בפניה –

(1)   לשר האחראי על עניני החברה;

(2)   לדירקטוריון של החברה, על ידי יושב ראש הדירקטוריון או מי שהדירקטוריון הסמיך לכך.

           (ה)  הוראות סעיף 14 לא יחולו על החלטת הפרטה והוראות סעיף 5 לא יחולו על החלטה להקים חברה לפי סעיף קטן (א)(6).

           (ו)   ועדת השרים תהיה מוסמכת להחליט, לגבי חברה בהפרטה, בכל ענין הטעון אישור או החלטה של הממשלה לפי חוק זה.

           (ו1) סמכויות השרים לפי סעיפים 11(ב), 15א(ב) ו-50, יהיו נתונות לשר האוצר לגבי חברה בהפרטה, למעט חברות שבהן השר האחראי לעניני החברה הוא שר הביטחון; ובלבד שלענין הסמכויות לפי סעיפים 11(ב) ו-15א(ב), תיתן הממשלה הזדמנות לשר האחראי על עניני החברה לשמיע את עמדתו לפניה.

           (ז)   הודעה על חברה שניתנה לגביה החלטת הפרטה תפורסם ברשומות; העתק מהחלטת ההפרטה יישלח לועדה, לחברה ולרשם החברות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם ועדת השרים החליטה על כך מטעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ או של קשרי מסחר בינלאומיים.

           (ח)  נקבע בהחלטת ההפרטה כי דרך ההפרטה תכלול מכירת מניות החברה כאמור בסעיף קטן (א)(1), תהיה דרך ההפרטה טעונה אישורה של הועדה; במכירת מניות על פי תשקיף, יינתן האישור לפני מועד פרסום התשקיף, ובמכירת מניות אחרת - לפני המועד להגשת הצעות לרכישת המניות.

           (ט)  אישור הועדה כאמור בסעיף קטן (ח) יהווה גם אישור לפי סעיף 5(ד)(2) לחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951, ולא יהיה צורך באישור נוסף לפי הסעיף האמור.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת סעיף 59ב

מיום 10.5.1996

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 314 (ה"ח 2477)

הוספת סעיפים קטנים 59ב(ח), 59ב(ט)

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 399 (ה"ח 25)

הוספת סעיף קטן 59ב(ו1)

מיום 2.1.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 184 (ה"ח 17)

הוספת פסקה 59ב(א)(3א)

מיום 17.1.2013

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ב מס' 2368 מיום 17.7.2012 עמ' 507 (ה"ח 582)

(6) חידוש ארגון, פשרה או הסדר כאמור בסעיף 233 לפקודת החברות בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, מיזוג, כינוס נכסים, פירוק או הפסקת פעולות, הפסקת הליכי פירוק או כינוס נכסים, וכן הקמת חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית או חברה מעורבת, הכל לצורך ביצוע ההפרטה;

כינוס אסיפות כלליות לביצוע שינויים מבניים

59ג.   (א)  נתקבלה החלטת הפרטה וקבעה הרשות, לאחר מתן הודעה לשר האוצר, בהודעה בכתב לחברה, כי לשם ביצועה יש צורך בפעולות או בהחלטות של האסיפה הכללית של החברה בהפרטה, לרבות תיקון מסמכי היסוד שלה, והדירקטוריון לא כינס אסיפה כללית למועד שאינו מאוחר מ-30 ימים מיום שביקשה זאת הרשות, תהיה הרשות מוסמכת לכנס אסיפות כלליות של כלל בעלי המניות או של סוגי בעלי מניות לשם קבלת החלטות כאמור ולהצביע בהן מכוח המניות שהמדינה מחזיקה בחברה בהפרטה; הוראות סעיף 50 לא יחולו על אסיפה כאמור.

           (ב)  אם החברה בהפרטה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה הרשות מוסמכת לכנס אסיפה כללית כאמור בהודעה מראש של שבעה ימים לפחות, על אף האמור בכל דין ובמסמכי היסוד של החברה.

           (ג)   בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם ביצועה של החלטת ההפרטה כרוך בהליכים לפי פקודת החברות או לפי מסמכי היסוד של החברה, לרבות כינוס אסיפות, קבלת החלטות ברוב מיוחד ואישור בית המשפט, אין בהחלטת הפרטה כדי לגרוע מן הצורך לנקוט הליכים כאמור.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת סעיף 59ג

הכנה ומסירה של מידע ומסמכים

59ד.   על החברה בהפרטה ועל פקידיה הבכירים יחולו החובות המפורטות להלן, ככל שתדרוש הרשות מהם בכתב מעת לעת:

(1)   למסור לרשות ולמומחים מטעמה, או להעמיד לעיונם, כל מידע ומסמכים המצויים בידיה או שבידיה להשיגם או להכינם באמצעים סבירים (להלן - מידע) ככל שדרוש, לדעת הרשות, כדי להכין את החברה להפרטה, לבצע את החלטת ההפרטה או להעריך את שווי החברה, מניותיה או נכסיה;

(2)   למסור מידע למועמד לרכישת מניות החברה או נכסיה, שהרשות אישרה לענין פסקה זו, או למומחים מטעמו, ככל שדרוש לדעת הרשות כדי להעריך את שווי החברה, מניותיה או נכסיה; מסירת מידע לפי פסקה זו תיעשה בכפוף להסכמי סודיות שעליהם תורה הרשות, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של החברה, במטרה למנוע שימוש לרעה במידע או פגיעה בסודות מסחריים שלה;

(3)   להכין כל מיתאר או תשקיף שיידרשו לצורך הצעת מכר לביצוע החלטת ההפרטה; בחברה שאינה בבעלות ממשלתית מלאה תישא הממשלה בהוצאות שתוציא החברה לתשלום לגורמים חיצוניים לחברה לצורך הכנת המסמכים האמורים, ואם הצעת המכר משולבת בהנפקה של ניירות ערך של החברה - ישאו הממשלה והחברה בהוצאות כאמור באופן יחסי.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת סעיף 59ד

מתן הוראות

59ה.   (א)  ניתנה החלטת הפרטה והרשות קבעה כי לשם הכנת החברה להפרטה או לשם ביצוע החלטת ההפרטה, יש צורך שהחברה תבצע פעולה פלונית, תודיע זאת בכתב לדירקטוריון של החברה ותבקשו להחליט על ביצוע הפעולה תוך מועד סביר שתקבע הרשות בהודעתה.

           (ב)  לא החליט הדירקטוריון על ביצוע הפעולה תוך 14 ימים מיום הודעת הרשות, או שהחליט על ביצועה אך החברה לא ביצעה אותו תוך המועד שקבעה הרשות, יחולו ההוראות הבאות:

(1)   היתה החברה בהפרטה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה הרשות מוסמכת, באישור ועדת השרים, להורות לה לבצע את הפעולה, והחברה תהיה חייבת למלא אחר ההוראה, בין אם הפעולה הינה לפי שיקולים עסקיים שעל פיהם היה על החברה לנהוג גם אילולא ההפרטה (להלן - שיקולים עסקיים) ובין אם לאו; לא מילאה החברה אחר ההוראה במועד שקבעה הרשות, רשאית הרשות לבצע את ההוראה בעצמה או באמצעות אדם שתמנה לשם כך, ופעולות הרשות או פעולותיו של אותו אדם ייחשבו כפעולות החברה לכל דבר וענין;

(2)   היתה החברה בהפרטה חברה שאינה בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה הרשות מוסמכת, לאחר שנתנה לדירקטוריון החברה הזדמנות נאותה להביע עמדתו, ובאישור ועדת השרים, להורות לחברה לבצע את הפעולה, והחברה תהיה חייבת למלא אחר ההוראה; ואולם אם ההוראה אינה לפי שיקולים עסקיים, יחולו הוראות סעיפים 4 ו-9;

(3)   לא מילאה החברה אחר הוראת הרשות שניתנה לפי פסקה (2), רשאית הרשות –

(א)   לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן צו המתיר לרשות לבצע את ההוראה, בעצמה או באמצעות אדם שתמנה לשם כך;

(ב)   לכנס אסיפה כללית שלא מן המנין של החברה, להציע בה החלטות ולהצביע בה מכוח המניות שהמדינה מחזיקה בחברה בענין מתן הוראות לדירקטוריון לביצוע הוראת הרשות בידי החברה או בידי אדם שתמנה לשם כך.

           (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על חברה שמניותיה, כהגדרתן בסעיף 63א, הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור.

           (ד)  לענין סעיף זה, "פעולה" - מעשה או מחדל, לרבות הסדרה ורישום של זכויות, התקשרות בחוזה או הימנעות מהתקשרות בחוזה, מינוי או פיטורים, נקיטת הליך משפטי או אי נקיטתו ופשרה.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)

הוספת סעיף 59ה

מיום 6.8.2008

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 804 (ה"ח 335)

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על חברה שניירות ערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף שמניותיה, כהגדרתן בסעיף 63א, הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור.

אחריות

59ו.   (א)  מילוי חובה וביצוע פעולה לפי סעיפים 59ד ו-59ה ייעשו בידי החברה ובידי נושאי משרה בה ועובדיה, באופן שיימנעו או יצומצמו ככל האפשר נזקים העלולים להיגרם לחברה או לצד שלישי כתוצאה מביצועה.

           (ב)  על אף האמור בכל דין, מילוי חובה וביצוע פעולה לפי סעיפים 59א או 59ה בידי נושא משרה בחברה בהפרטה או עובד שלה, או פעולה אחרת שנעשתה בידיהם לשם ביצוע נאות של החלטת הפרטה, לא ישמשו עילה למשפט אזרחי נגדם ובלבד שפעלו בתום לב ובהתאם לאמור בסעיף קטן (א); ואולם לענין תביעה לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, יחולו הוראות החוק האמור.

           (ג)   חברה בהפרטה תהיה זכאית –

(1)   לפיצוי מאת המדינה על נזק שייגרם לה במישרין עקב מילוי חובה או ביצוע הוראה לפי סעיפים 59ד או 59ה, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף קטן (א); הוראה זו לא תחול על חברה בבעלות ממשלתית מלאה;

(2)   לשיפוי מאת המדינה על תשלום שנתחייבה בו לצד שלישי בשל מילוי חובה או ביצוע פעולה לפי סעיפים 59ד או 59ה, על פי פסק דין סופי או פסק בורר, לרבות הוצאות משפט סבירות, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף קטן (א) וניתנה למדינה אפשרות נאותה להצטרף להליך לצורך התגוננות.

מיום 11.8.1993

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ג מס' 1430 מיום 11.8.1993 עמ' 163 (ה"ח 2185)