Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הירושה, תשכ"ה-1965

מעמד אישי ומשפחה – ירושה

תוכן ענינים

5

Go

פרק ראשון: הוראות כלליות

5

Go

הירושה

סעיף 1

5

Go

היורשים

סעיף 2

5

Go

כשרות לרשת:  בני אדם

סעיף 3

5

Go

כשרות לרשת: תאגידים

סעיף 4

5

Go

פסלות לרשת

סעיף 5

6

Go

הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

סעיף 6

6

Go

עסקאות אחרות בזכות היורש

סעיף 7

6

Go

עסקאות בירושה עתידה

סעיף 8

6

Go

צוואות הדדיות

סעיף 8א

7

Go

שניים שמתו כאחד

סעיף 9

7

Go

פרק שני: ירושה על פי דין

7

Go

יורשים מבני המשפחה

סעיף 10

7

Go

זכות הירושה של בן זוג

סעיף 11

8

Go

סדר העדיפות בין קרובי המוריש

סעיף 12

8

Go

החלקים בעזבון

סעיף 13

8

Go

חליפיו של יורש

סעיף 14

9

Go

יורש פסול ויורש שהסתלק

סעיף 15

9

Go

ירושה מכוח אימוץ

סעיף 16

9

Go

זכות הירושה של המדינה

סעיף 17

9

Go

פרק שלישי: ירושה על פי צוואה

9

Go

צורות הצוואה

סעיף 18

9

Go

צוואה בכתב יד

סעיף 19

9

Go

צוואה בעדים

סעיף 20

9

Go

הפקדת צוואה

סעיף 21

10

Go

צוואה בפני רשות

סעיף 22

11

Go

צוואה בעל פה

סעיף 23

11

Go

פסלות עדים

סעיף 24

11

Go

קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

סעיף 25

12

Go

כשרות לצוות

סעיף 26

12

Go

חופש לצוות

סעיף 27

12

Go

הצוואה מעשה אישי

סעיף 28

12

Go

מסירת קביעה וסמכות בחירה

סעיף 29

12

Go

אונס איום וכו

סעיף 30

12

Go

אי ביטול של צוואה פגומה

סעיף 31

12

Go

טעות סופר וכו

סעיף 32

12

Go

צוואה סתומה וכו

סעיף 33

12

Go

צוואה בלתי חוקית וכו

סעיף 34

12

Go

צוואה לטובת עדים וכו

סעיף 35

12

Go

ביטול על ידי המצווה

סעיף 36

13

Go

תחולה

סעיף 37

13

Go

ביטול מקצת הצוואה

סעיף 38

13

Go

הצורך בצו קיום צוואה

סעיף 39

13

Go

נושא הצוואה

סעיף 40

13

Go

יורש במקום יורש

סעיף 41

13

Go

יורש אחר יורש

סעיף 42

13

Go

יורש על תנאי דוחה

סעיף 43

13

Go

יורש על תנאי מפסיק

סעיף 44

14

Go

חיובי יורש

סעיף 45

14

Go

צוואה וירושה על פי דין

סעיף 46

14

Go

מנה וחלק בעזבון

סעיף 47

14

Go

יורשים שלא נקבעו חלקיהם

סעיף 48

14

Go

יורש שמת לפני המוריש

סעיף 49

14

Go

יורש פסול ויורש שהסתלק

סעיף 50

14

Go

מנה של נכס מסויים

סעיף 51

14

Go

מנה של נכס בלתי מסויים

סעיף 52

14

Go

כפיפות להוראות הצוואה

סעיף 53

14

Go

פירוש הצוואה

סעיף 54

14

Go

מעין צוואה

סעיף 55

15

Go

פרק רביעי: מזונות מן העזבון

15

Go

הזכות למזונות

סעיף 56

15

Go

גדרי הזכות למזונות

סעיף 57

15

Go

הוצאות הכשרה למשלח יד

סעיף 58

15

Go

קביעת המזונות

סעיף 59

15

Go

בקשה לקביעת המזונות

סעיף 60

16

Go

דרכי סיפוק המזונות

סעיף 61

16

Go

גילוי עובדות ושינוי נסיבות

סעיף 62

16

Go

הרחבת העזבון לצרכי מזונות

סעיף 63

16

Go

סדר העדיפויות בין הזכאים

סעיף 64

16

Go

עסקאות בזכות למזונות

סעיף 65

17

Go

פרק חמישי: צו ירושה וצו קיום צוואה

17

Go

ממונה ארצי ורשמים לעניני ירושה

סעיף 65א

17

Go

הצהרה על זכויות היורשים

סעיף 66

17

Go

הגשת התנגדויות

סעיף 67

17

Go

מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט

סעיף 67א

18

Go

ראיות

סעיף 68

18

Go

תכנם של צו ירושה וצו קיום

סעיף 69

18

Go

שינויים לאחר מות המוריש

סעיף 70

18

Go

כוחם של צו ירושה וצו קיום

סעיף 71

18

Go

תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום

סעיף 72

18

Go

הגנת רוכש בתום לב

סעיף 73

19

Go

סמכויות הממונה הארצי ומשנהו

סעיף 73א

19

Go

אי תלות

סעיף 73ב

19

Go

סמכויות חקירה

סעיף 73ג

19

Go

מרשם ארצי

סעיף 73ד

19

Go

הוצאות

סעיף 74

19

Go

מסירת צוואה לרשם לעניני ירושה

סעיף 75

19

Go

הודעה על צוואה

סעיף 76

20

Go

פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו

20

Go

אמצעים לשמירת העזבון

סעיף 77

20

Go

מינוי מנהל עזבון

סעיף 78

20

Go

כשרות להתמנות

סעיף 79

20

Go

הסכמה

סעיף 80

20

Go

הוראות המוריש

סעיף 81

20

Go

הליכים בבית המשפט

סעיף 81א

21

Go

תפקידים

סעיף 82

21

Go

הוראות בית משפט

סעיף 83

21

Go

פרטת עזבון

סעיף 84

21

Go

שומה

סעיף 85

21

Go

השקעת כספים

סעיף 85א

21

Go

חשבונות, דוח ומתן ידיעות

סעיף 86

22

Go

בדיקת דוחות

סעיף 87

22

Go

אחריות

סעיף 88

22

Go

ערובה

סעיף 89

22

Go

מימוש הערובה

סעיף 90

22

Go

שכר

סעיף 91

22

Go

פקיעת המשרה

סעיף 92

22

Go

מנהלים אחדים

סעיף 93

23

Go

הגנת צד שלישי

סעיף 94

23

Go

הוראות המוריש

סעיף 95

23

Go

האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון

סעיף 96

23

Go

סמכויות מנהל העזבון

סעיף 97

23

Go

כינוס נכסי העזבון

סעיף 98

23

Go

הזמנת נושים

סעיף 99

23

Go

במה מסלקים חובות העזבון

סעיף 100

23

Go

חובות מובטחים

סעיף 101

23

Go

חובות בעתיד וחובות על תנאי

סעיף 102

23

Go

הוצאות ניהול העזבון

סעיף 103

24

Go

סדר עדיפות בין חובות העזבון

סעיף 104

24

Go

בירורם וסילוקם של חובות

סעיף 105

24

Go

פשיטת רגל של העזבון

סעיף 106

24

Go

מועד החלוקה

סעיף 107

24

Go

מגורים וכלכלה לזמן מעבר

סעיף 108

25

Go

נושא החלוקה

סעיף 109

25

Go

חלוקה על פי הסכם

סעיף 110

25

Go

חלוקה על פי צו בית המשפט

סעיף 111

25

Go

חלוקת נכס כנגד נכס

סעיף 112

25

Go

נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

סעיף 113

25

Go

משק חקלאי

סעיף 114

25

Go

דירת המגורים

סעיף 115

26

Go

חלוקה על פי הגרלה

סעיף 116

26

Go

תיאום הזכויות של יורשים אחדים

סעיף 117

26

Go

פרטת חלוקה

סעיף 118

26

Go

חלוקה נוספת

סעיף 119

26

Go

תיקון חלוקה

סעיף 120

26

Go

הוראה כללית

סעיף 121

26

Go

יורשים אחדים

סעיף 122

27

Go

הזמנת נושים

סעיף 123

27

Go

סילוק חובות

סעיף 124

27

Go

חלוקת העזבון

סעיף 125

27

Go

אחריות בנכסי העזבון

סעיף 126

27

Go

אחריות כדי מה שקיבל

סעיף 127

27

Go

אחריות כדי כל העזבון

סעיף 128

27

Go

אחריות במקרים מיוחדים

סעיף 129

27

Go

דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

סעיף 130

27

Go

אחריות של הזוכה במנה

סעיף 131

27

Go

אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו

סעיף 132

28

Go

פטור מאחריות

סעיף 133

28

Go

חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם

סעיף 134

28

Go

פרק שביעי: משפט בין-לאומי פרטי

28

Go

הגדרה

סעיף 135

28

Go

ברירת הדין

סעיף 137

28

Go

דין נכסים מסויימים

סעיף 138

28

Go

כשרות לצוות

סעיף 139

28

Go

צורת הצוואה

סעיף 140

28

Go

מיון מונחים

סעיף 141

28

Go

דין חוץ המפנה אל דין אחר

סעיף 142

28

Go

דין חוץ שאין נזקקים לו

סעיף 143

29

Go

סייג לתחולת דין חוץ

סעיף 144

29

Go

פרק שמיני: הוראות שונות

29

Go

דין יורש יחיד

סעיף 145

29

Go

ירושה במקרים מסויימים

סעיף 146

29

Go

דין תשלומים על פי ביטוח וכו

סעיף 147

29

Go

שמירת דיני משפחה

סעיף 148

29

Go

ביטול מירי

סעיף 149

29

Go

עצמאות החוק

סעיף 150

29

Go

בית המשפט המוסמך

סעיף 151

29

Go

ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה

סעיף 151א

29

Go

ללא כותרת

סעיף 152

30

Go

הצדדים לדיון

סעיף 153

30

Go

אפוטרופסות לעניני ירושה

סעיף 154

30

Go

שיפוט בתי דין דתיים

סעיף 155

31

Go

ביטולים

סעיף 156

31

Go

הוראות מעבר

סעיף 157

31

Go

דין צוואות קודמות

סעיף 158

31

Go

הליכים תלויים

סעיף 159

31

Go

ביצוע ותקנות

סעיף 160

31

Go

תחולה

סעיף 161


חוק הירושה, תשכ"ה-1965*

פרק ראשון: הוראות כלליות

הירושה

1.    במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.

היורשים

2.    היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.

כשרות לרשת:  בני-אדם

3.    (א)  כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו.

           (ב)  מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.

           (ג)   לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא.

כשרות לרשת: תאגידים

4.    תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.

פסלות לרשת

5.    (א)  אלה פסולים לרשת את המוריש:

(1)   מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

(2)   מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

           (ב)  מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

הסתלקות היורש מזכותו בעזבון  (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

6.    (א)  לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

           (ב)  מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

           (ג)   הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.

           (ד)  הסתלקות על תנאי - בטלה.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

           (ה)  בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

6. (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהודעה בכתב לבית המשפט לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.

(ד) הסתלקות על תנאי - בטלה.

(ה) בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א.

עסקאות אחרות בזכות היורש

7.    (א)  לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.

           (ב)  העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול-דין טעונים אישור בית המשפט.

           (ג)   העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון.

           (ד)  זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.

עסקאות בירושה עתידה

8.    (א)  הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים.

           (ב)  מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

צוואות הדדיות (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005

8א.     (א)  בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).

           (ב)  לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

(1)   בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

(2)   לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א)   כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב)   לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;

ת"ט תשס"ו-2005

           (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ה מס' 2017 מיום 1.8.2005 עמ' 714 (ה"ח 74)

הוספת סעיף 8א

מיום 8.12.2005

ת"ט תשס"ו-2005

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 55

(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

שניים שמתו כאחד

9.    (א)  מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:

(1)   היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי;

(2)   היו שני התובעים יורשי-ספק, עדיף התובע שהוא בן-זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;

(3)   בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.

           (ב)  בסעיף זה, "יורש-ודאי" - מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה; "יורש-ספק" - מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.

פרק שני: ירושה על פי דין

יורשים מבני המשפחה

10.   יורשים על פי דין הם:

(1)   מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2)   ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה - קרובי המוריש).

זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.

זכות הירושה של בן זוג (תיקון מס' 4)  תשל"ו-1976 (תיקון מס' 7)  תשמ"ה-1985

11.   (א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

(תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

           (ב)  אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.

(תיקון מס' 2) תשל"ג-1973

           (ג)   המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.

מיום 1.1.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 269 (ה"ח 849)

(ב) היו במות המוריש כל נכסי בני-הזוג, או מרביתם לפי שוויים, בבעלות משותפת של שניהם, או שהגיע במות אחר מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם, יהיה חלקו של בן-הזוג בעזבון המוריש, בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) פסקה (2) - רבע.

(ג) המגיע לבן-זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי הכתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו אינה באה לפגוע הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או ל פי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת ל החזירו כשיפקעו.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -

(1) כשיורשים אתו ילדי המוריש מנישואין קודמים - רבע;

(2) כשיורשים אתו ילדי המוריש שלא כאמור בפסקה (1) או צאצאיהם או הורי המוריש - חצי;

(3) כשיורשים אתו אחים או אחיות של המוריש או הורי הוריו של המוריש - שני שלישים;

(4) כשיורשים אתו יורשים על פי דין אחרים - חמש שישיות;

(5) באין יורשים אחרים - הכל.

(4) באין יורשים כאמור - הכל.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -

(1) כשיורשים אתו ילדי המוריש מנישואין קודמים - רבע;

(2) כשיורשים אתו ילדי המוריש שלא כאמור בפסקה (1) או צאצאיהם או הורי המוריש - חצי;

(3) כשיורשים אתו אחים או אחיות של המוריש או הורי הוריו של המוריש - שני שלישים;

(4) באין יורשים כאמור - הכל.

(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

(ב) היו במות המוריש כל נכסי בני-הזוג, או מרביתם לפי שוויים, בבעלות משותפת של שניהם, או שהגיע במות אחר מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם, יהיה חלקו של בן-הזוג בעזבון המוריש, בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) פסקה (2) - רבע.

(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.

סדר העדיפות בין קרובי המוריש (תיקון מס' 3)  תשל"ו-1976

12.   ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.

מיום 12.2.1976

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 עמ' 98 (ה"ח 1202)

12. ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו; אולם אם השאיר המוריש ילדים והורים, נוטלים ההורים ששית מן העזבון.

החלקים בעזבון

13.   ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.

חליפיו של יורש (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

14.   (א)  ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה.

           (ב)  ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

14. ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; והוא הדין בילד או קרוב שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מהירושה שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש.

יורש פסול ויורש שהסתלק (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

15.   מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעזבון שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקורם:

החלוקה בין חליפים

15. ילדים היורשים לפי סעיף 14 חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.

ירושה מכוח אימוץ (תיקון מס' 13) תשע"ב-2012

16.   (א)  מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.

(תיקון מס' 13) תשע"ב-2012

           (ב)  המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.

           (ג)   המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

מיום 23.7.2012

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 523 (ה"ח 459)

(א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.

(ב) המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את המאומץ.

(ב) המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.

זכות הירושה של המדינה

17.   (א)  באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.

           (ב)  מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים –

(1)   לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;

(2)   לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;

(3)   לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.

פרק שלישי: ירושה על פי צוואה

סימן א': צורת הצוואה

צורות הצוואה

18.   צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.

צוואה בכתב יד

19.   צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

צוואה בעדים

20.   צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

הפקדת צוואה (תיקון מס' 8)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

21.   (א)  מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה.

           (ב)  צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

           (ג)   אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה בבית משפט מחוזי; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לידי שופט או רשם של בית המשפט או לידי רשות שתוסמך בתקנות לקבל צוואות על מנת להעבירן לבית המשפט.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

(א) מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה בבית משפט אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לידי שופט או רשם של בית המשפט או לידי רשות שתוסמך בתקנות לקבל צוואות על מנת להעבירן לבית המשפט לרשם לעניני ירושה.

צוואה בפני רשות (תיקון מס' 8)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

22.   (א)  צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

           (ב)  דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

           (ג)   נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

           (ד)  במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(תיקון מס' 8) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

           (ה)  צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.

           (ו)   צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

(תיקון מס' 5) תשל"ו-1976

           (ז)   לענין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט.

מיום 11.6.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 813 מיום 11.6.1976 עמ' 203 (ה"ח 854)

הוספת סעיף קטן 22(ז)

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט או רשם של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט, רשם או חבר בית דין דתי כאמור.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בידי המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה בבית משפט מחוזי.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט או רשם של בית משפט שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט, רשם לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בידי המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה בבית משפט אצל רשם לעניני ירושה.

צוואה בעל-פה

23.   (א)  שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(תיקון מס' 8) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

           (ב)  דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

           (ג)   צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם בבית משפט מחוזי; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם בבית משפט אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

פסלות עדים

24.   קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה.

קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה (תיקון מס' 11) תשס"ד-2004

25.   (א)  התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

           (ב)  בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם:

(1)   בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;

(2)   בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;

(3)   בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף 22 – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו;

(4)   בצוואה בעל פה כאמור בסעיף 23 – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

קיום צוואה על אף פגמים בצורתה קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

25. (א) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים.

(ב) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהיעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19.

מיום 11.3.2004

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004עמ' 313 (ה"ח 30)

החלפת סעיף 25

הנוסח הקודם:

קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

25. (א) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים.

(ב) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהיעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19.

סימן ב': תוקף הצוואה

כשרות לצוות

26.   צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה.

חופש לצוות

27.   (א)  התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה - אינה תופסת.

           (ב)  הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה - בטלה.

הצוואה מעשה אישי

28.   (א)  אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.

           (ב)  הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה - בטלה.

מסירת קביעה וסמכות בחירה

29.   אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.

אונס איום וכו'

30.   (א)  הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.

           (ב)  הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן - בטלה הוראת הצוואה.

אי-ביטול של צוואה פגומה

31.   עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

טעות סופר וכו'  (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

32.   נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

32. נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן בית המשפט את הטעות יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

צוואה סתומה וכו'

33.   הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה - בטלה.

צוואה בלתי חוקית וכו'

34.   הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי - בטלה.

צוואה לטובת עדים וכו'

35.   הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה.

ביטול על ידי המצווה

36.   (א)  המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.

           (ב)  צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

תחולה

37.   לענין סימן זה "הוראת צוואה" - גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.

ביטול מקצת הצוואה

38.   (א)  נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.

           (ב)  בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א) אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

הצורך בצו קיום צוואה

39.   אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי.

סימן ג': הוראות הצוואה

נושא הצוואה

40.   אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –

(1)   כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;

(2)   נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק זה - מנה).

יורש במקום יורש (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

41.   (א)  המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

           (ב)  זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

           (ג)   על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

יורש אחר יורש

42.   (א)  המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

           (ב)  הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

           (ג)   השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

           (ד)  הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים - בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.

יורש על תנאי דוחה

43.   (א)  המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

           (ב)  לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4.

           (ג)   לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

יורש על תנאי מפסיק

44.   (א)  המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

           (ב)  לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42.

חיובי יורש

45.   המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעונין במילוי, ואם היה בדבר ענין לציבור - גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

צוואה וירושה על פי דין

46.   ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.

מנה וחלק בעזבון

47.   ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו.

יורשים שלא נקבעו חלקיהם

48.   ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה.

יורש שמת לפני המוריש (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

49.   זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו - אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

49. זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו - אם בשעת מות המצווה נשארו בן-זוג או צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.

יורש פסול ויורש שהסתלק (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

50.   זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

50. זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

מנה של נכס מסויים

51.   (א)  ציווה המצווה נכס מסויים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.

           (ב)  אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.

           (ג)   אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו.

           (ד)  פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצוה הם לחשבון העזבון, מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.

מנה של נכס בלתי מסויים

52.   ציווה המצווה נכס בלתי מסויים, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני.

כפיפות להוראות הצוואה

53.   הוראות הסעיפים 41 עד 52, פרט לסעיף 42 (ד), חלות במידה שאין בצוואה הוראות אחרות.

פירוש הצוואה

54.   (א)  מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה - כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.

           (ב)  צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.

           (ג)   צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.

מעין צוואה

55.   איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

פרק רביעי: מזונות מן העזבון

הזכות למזונות

56.   הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.

גדרי הזכות למזונות

57.   (א)  הזכות למזונות היא –

(1)   לבן-זוגו של המוריש - כל זמן אלמנותו אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;

(תיקון מס' 1)  תשכ"ט-1969

(2)   לילדי המוריש - עד גיל 18 לילד נכה - כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש - כל עוד הוא חולה נפש, ולילד מפגר - כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969.

(3)   לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות - עד גיל 23.

(4)   להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו - כל ימי חייהם.

           (ב)  בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.

           (ג)   איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

           (ד)  ילד, לענין מזונות - לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.

מיום 27.7.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 573 מיום 27.7.1969 עמ' 249 (ה"ח 850)

החלפת פסקה 57(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) לילדי המוריש - עד גיל 18, ולילד נכה - כל זמן נכותו.

הוצאות הכשרה למשלח יד

58.   מזונות מן העזבון - לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.

קביעת המזונות

59.   בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:

(1)   בשווי העזבון;

(2)   במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על-פי צוואה;

(3)   ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

(4)   ברכושו של הזכאי למזונות;

(5)   בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;

(6)   במזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959;

(7)   לגבי בן-זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.

בקשה לקביעת המזונות

60.   (א)  בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חדשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

           (ב)  בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

(תיקון מס' 8) תשנ"ה-1995

           (ג)   (בוטל).

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

ביטול סעיף קטן 60(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) בית המשפט הדן בעזבונו של פלוני רשאי לפסוק מזונות לפי פרק זה, אף אם לא הוגשה לו בקשה לכך, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

דרכי סיפוק המזונות

61.   (א)  בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד-פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

           (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר –

(1)   מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו;

(2)   הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצבה, שעבוד או באופן אחר.

           (ג)   בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

           (ד)  נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת, לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד-פעמי.

גילוי עובדות ושינוי נסיבות

62.   (א)  נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום חד-פעמי, כולו או מקצתו, הכל לפי הענין אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.

           (ב)  נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.

           (ג)   אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

הרחבת העזבון לצרכי מזונות

63.   (א)  לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.

           (ב)  בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב - כדי שוויו של מה שקיבל.

           (ג)   המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.

סדר העדיפויות בין הזכאים

64.   לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.

עסקאות בזכות למזונות

65.   (א)  הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש - בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.

           (ב)  הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה.

           (ג)   זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה.

פרק חמישי: צו ירושה וצו קיום צוואה

ממונה ארצי ורשמים לעניני ירושה (תיקון מס' 0)  תשנ"ח-1998

65א.   (א)  האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח-1978, יהיה ממונה ארצי לעניני ירושה (להלן - הממונה הארצי), והמשנה לאפוטרופוס הכללי יהיה משנה לממונה הארצי.

           (ב)  כל אחד מסגני האפוטרופוס הכללי, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, יהיה רשם לעניני ירושה.

           (ג)   שר המשפטים רשאי למנות, נוסף על הרשמים לפי סעיף קטן (ב), עובד המדינה שהאפוטרופוס הכללי ממונה עליו, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, לרשם לעניני ירושה.

           (ד)  שר המשפטים יקבע, בהודעה ברשומות, את אזורי פעולתם של הרשמים לעניני ירושה.

           (ה)  שמות סגני האפוטרופוס הכללי שהם רשמים לעניני ירושה לפי הוראות סעיף קטן (ב) ושמות הרשמים לעניני ירושה שמונו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 65א

הצהרה על זכויות היורשים (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

66.   (א)  הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין - על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה - על ידי צו קיום צוואה (להלן - צו קיום).

           (ב)  ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר - צו ירושה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

הצהרת בית-המשפט הצהרה על זכויות יורשים

66. (א) בית המשפט הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין - על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה - על ידי צו קיום צוואה (להלן - צו קיום).

(ב) ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר - צו ירושה.

הגשת התנגדויות  (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

67.   הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

התנגדויות הגשת התנגדויות

67. הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך בית המשפט הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

67א.   (א)  על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה:

(1)   הוגשה התנגדות לבקשה;

(2)   המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;

(3)   היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך;

(4)   האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר;

(5)   הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף 23;

(6)   בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25;

(7)   על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי;

(8)   הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

           (ב)  בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66.

           (ג)   נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 67א

ראיות (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

68.   (א)  עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט, או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.

           (ב)  צוואה, למעט צוואה בעל-פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

(א) עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחבה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט, מנימוקים שיירשמו או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.

תכנם של צו ירושה וצו קיום

69.   (א)  צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון.

           (ב)  צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת-תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות.

שינויים לאחר מות המוריש

70.   (א)  מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים בסעיף 69 כמצבם בזמן מתן הצו.

           (ב)  נתמנה מנהל עזבון, יצויין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום.

כוחם של צו ירושה וצו קיום

71.   צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו.

תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

72.   (א)  נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.

           (ב)  תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

(א) בית המשפט שנתן צו ירושה או צו קיום רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; אולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני שנתן את הצו ולא הביאה לפניו בהזדמנות הסבירה הראשונה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

החלפת סעיף 72

הנוסח הקורם:

תיקון וביטול של צו ירושה וצו קיום

72. (א) בית המשפט שנתן צו ירושה או צו קיום רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; אולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

(ב) תיקן או ביטל בית המשפט את הצו, יודיע על כך ברבים.

 

הגנת רוכש בתום לב

73.   מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן.

סמכויות הממונה הארצי ומשנהו (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

73א.   (א)  הממונה הארצי יקבע את נוהלי עבודתם של הרשמים לעניני ירושה.

           (ב)  הסמכויות הנתונות לממונה הארצי לפי חוק זה נתונות גם למשנה לממונה הארצי; הממונה הארצי רשאי לתת למשנה לממונה הארצי הנחיות לענין הפעלת סמכויותיו.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73א

אי-תלות (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

73ב.   (א)  במילוי תפקידו לפי חוק זה אין על רשם לעניני ירושה מרות זולת מרותו של הדין.

           (ב)  רשם לעניני ירושה לא ישמש כבא-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בענין שבו טיפל בכל הליך משפטי לפי חוק זה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73ב

סמכויות חקירה (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

73ג.   לרשם לעניני ירושה יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט–1968, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידו לפי חוק זה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73ג

מרשם ארצי (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

73ד.   הממונה הארצי ינהל מרשם ארצי של צווי ירושה וצווי קיום, של בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום ושל צוואות שהופקדו לפי סעיף 21; פרטי המרשם ודרכי ניהולו ייקבעו בתקנות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73ד

הוצאות (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

74.   ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

74. ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

מסירת צוואה לרשם לעניני ירושה (תיקון מס' 8)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

75.   (א)  מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

           (ב)  המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לבית משפט מחוזי מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

מסירת צוואה לבית-המשפט מסירת צוואה לרשם לעניני ירושה

75. (א) מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לבית משפט לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

(ב) המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס אלף לירות.

הודעה על צוואה  (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

76.   הופקדו צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה אצל רשם לעניני ירושה או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים לאחר מות המצווה או לאחר מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, ימסור הרשם לעניני ירושה הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים; פרטי ההודעה ברבים ייקבעו בתקנות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

החלפת סעיף 76

הנוסח הקודם:

76. היתה בבית משפט צוואה - בין שהופקה או שנעשתה בבית המשפט מלכתחילה ובין שנמסרה לו לפי סעיף 75 - או זכרון דברים על צוואה בעל-פה, ותוך שלושה חדשים לאחר מות המצווה או מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה, ימסור בית המשפט הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים.

פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו

סימן א': שמירת העזבון

אמצעים לשמירת העזבון

77.   בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני.

סימן ב': מנהל עזבון

מינוי מנהל עזבון

78.   (א)  בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.

(תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

           (ב)היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 89.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

78. (א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.

(ב) היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגשהבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 89.

כשרות להתמנות

79.   למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי.

הסכמה (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

80.   לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, על הסכמתו לכך.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

80. לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, על הסכמתו לכך.

הוראות המוריש  (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

81.   קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

81. קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט למנהל עזבון אותו אדם ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט משוכנע, מטעמים שיירשמו שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחסות שלא למנותו.

הליכים בבית המשפט (תיקון מס' 7)  תשנ"ח-1998

81א.   נתמנה מנהל עזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 81א

תפקידים

82.   מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת.

הוראות בית-משפט

83.   בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.

פרטת עזבון (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

84.   (א)  בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינויו יגיש מנהל העזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.

           (ב)  הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

           (ג)   האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

84. (א) בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינויו יגיש מנהל העזבון לבית המשפט לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.

(ב) הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) בית המשפט האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.

שומה

85.   בית המשפט רשאי להורות –

(תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

(1)   שמנהל העזבון יגיש לאפוטרופוס הכללי במועד שקבע, שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;

(2)   שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית המשפט.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

(1) שמנהל העזבון יגיש לבית המשפט לאפוטרופוס הכללי, במועד שקבע, שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;

השקעת כספים (תיקון מס' 4)  תשל"ו-1976

85א.   כספי העזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עזבון, שיהיו חובה על מנהל עזבון.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

הוספת סעיף 85א

חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

86.   מנהל עזבון חייב, בכל עניני העזבון, לנהל חשבונות, להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

86. מנהל עזבון חייב, בכל עניני העזבון, לנהל חשבונות, להגישלבית המשפט לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לבית המשפט לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו.

בדיקת דו"חות (תיקון מס' 7) תשמ"ה-1985

87.   שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה והדו"חות בידי האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע סוגי דו"חות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור מבדיקתם, בתנאים שייקבעו.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 8 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

החלפת סעיף 87

הנוסח הקודם:

תפקידי עזר

87.  בבדיקת הפרטה, השומה, החשבונות, הדינים וחשבונות והידיעות לפי הסעיפים 84 עד 86 רשאי בית המשפט להיעזר במי שימצא לנכון וכן רשאי הוא להטיל לענין זה תפקידים על האפוטרופוס הכללי.

אחריות

88.   מנהל עזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.

ערובה

89.   (א)  בית המשפט רשאי, לפני מינויו של מנהל עזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

           (ב)  הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית המשפט ממנהל העזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.

מימוש הערובה

90.   ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות האפוטרופוס הכללי, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.

שכר (תיקון מס' 9)  תשנ"ח-1998

91.   בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

91. בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר כפי שיראה למתאים לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

פקיעת המשרה

92.   (א)  מנהל עזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.

           (ב)  בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.

           (ג)   משרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.

מנהלים אחדים  (תיקון מס' 9) תשנ"ח-1998

93.   מינה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, שני מנהלי עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:

(1)   מנהלי העזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;

(2)   פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;

(3)   בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העזבון לפעול על דעת עצמו;

(4)   כל מנהל עזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;

(5)   נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

93. מינה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, שני מנהלי עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:

הגנת צד שלישי

94.   פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 93(2) תהא בת-תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.

הוראות המוריש

95.   נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן הענינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.

האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון

96.   נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון, לא יחולו הוראות הסעיפים 80, 84 עד 91.

סימן ג': ניהול העזבון על ידי מנהל עזבון

סמכויות מנהל העזבון

97.   מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה:

(1)   העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;

(2)   השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;

(3)   פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;

(4)   מתן ערובה;

(5)   כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.

כינוס נכסי העזבון

98.   מנהל העזבון רשאי לדרוש שנכסי העזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש.

הזמנת נושים

99.   (א)  מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

           (ב)  בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.

           (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

במה מסלקים חובות העזבון

100. (א)  לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון.

           (ב)  במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.

           (ג)   ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון אחרים.

           (ד)  בית המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.

חובות מובטחים

101. חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה.

חובות בעתיד וחובות על תנאי

102. חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.

הוצאות ניהול העזבון

103. הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

סדר עדיפות בין חובות העזבון

104. (א)  הסכומים הבאים (בחוק זה - חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

(1)   ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;

(2)   ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;

(3)   החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה - חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;

(תיקון מס' 2)  תשל"ג-1973

(4)   המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

           (ב)  חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.

           (ג)   עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.

           (ד)  חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.

מיום 1.1.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 269 (ה"ח 849)

(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3) והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

בירורם וסילוקם של חובות

105. (א)  היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.

           (ב)  קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית המשפט.

           (ג)   לענין סעיף זה "חובות העזבון" - גם מזונות מן העזבון במשמע.

פשיטת רגל של העזבון

106. התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.

סימן ד': חלוקת העזבון על ידי מנהל עזבון

מועד החלוקה

107. (א)  אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים.

           (ב)  אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב), בלידתו של אדם.

           (ג)   בית המשפט רשאי, אם ראה שהעזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העזבון עוד לפני סילוק חובות העזבון והמזונות מן העזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).

           (ד)  הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית המשפט לשנות את מועד החלוקה.

מגורים וכלכלה לזמן מעבר

108. (א)  מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש - ששה חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.

           (ב)  מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.

           (ג)   אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העזבון או לגרועמחלקו של יורש בעזבון; ואין בהם כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות סעיף 115.

נושא החלוקה

109. (א)  נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שוויים בזמן החלוקה.

           (ב)  שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העזבון - של העזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.

           (ג)   לא היה בעזבון, אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שווין במות המצווה, זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה.

חלוקה על פי הסכם

110. (א)  נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.

           (ב)  מנהל העזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.

           (ג)   נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו.

           (ד)  מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117.

חלוקה על פי צו בית-המשפט

111. (א)  באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.

           (ב)  מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.

           (ג)   הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117.

חלוקת נכס כנגד נכס

112. נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.

נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

113. (א)  נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו - יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.

           (ב)  לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א) יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.

           (ג)   בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).

משק חקלאי

114. (א)  משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

           (ב)  באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

           (ג)   היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

           (ד)  היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

דירת המגורים

115. (א)  דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן-זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם - על-ידי בית המשפט.

           (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:

(1)   שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;

(2)   שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי-השירות, אם ישנם.

(תיקון מס' 4) תשל"ו-1976

           (ג)   הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.

(תיקון מס' 4) תשל"ו-1976

           (ד)  דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן-זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.

(ג) (ד) דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן-זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.

חלוקה על-פי הגרלה

116. נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים 112 עד 115 יחולקו בין היורשים על פי גורל.

תיאום הזכויות של יורשים אחדים

117. (א)  מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחד היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.

           (ב)  רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט.

           (ג)   אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם.

פרטת חלוקה

118. (א)  מנהל העזבון יגיש לבית המשפט, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העזבון, פרטה של חלוקת העזבון ויאמת בתצהיר את שלמות הפרטה.

           (ב)  הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.

חלוקה נוספת

119. חולק העזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.

תיקון חלוקה

120. (א)  חולק העזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד שמי שקיבל מנכסי העזבון בתום לב אינו חייב להחזיר אלא מה שנשאר בידו.

           (ב)  באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט, לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף.

סימן ה': ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים

הוראה כללית

121. (א)  נתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט.

           (ב)  לא נתמנה מנהל עזבון, ינוהל ויחולק העזבון על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה.

יורשים אחדים

122. (א)  בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.

(תיקון מס' 4) תשל"ו-1976

           (ב)  פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.

           (ג)   בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

(ב) פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחר היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.

הזמנת נושים

123. (א)  היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.

סילוק חובות

124. על סילוק חובות העזבון על ידי היורשים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 100 עד 106.

חלוקת העזבון

125. על חלוקת העזבון בין היורשים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 107 עד
120; הגשת פרטת חלוקה כאמור בסעיף 118 תהא רשות בידי היורשים, כולם או מקצתם.

סימן ו': אחריות היורשים לחובות העזבון

אחריות בנכסי העזבון

126. עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון.

אחריות כדי מה שקיבל

127. (א)  חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

           (ב)  פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה - גם לשוויו.

אחריות כדי כל העזבון

128. (א)  חולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

           (ב)  הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון - על היורש.

אחריות במקרים מיוחדים

129. על אף האמור בסעיפים 127 ו-128 –

(1)   יורש שהעלים מנכסי העזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה;

(2)   יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך אחרת את סילוקו, אחראי לאותו חוב כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה.

דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

130. (א)  יורש שהעביר או ששעבד את חלקו בעזבון שטרם חולק, כאמור בסעיף 7, אין הדבר פוגע באחריותו לחובות העזבון.