Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

פקודת המכס [נוסח חדש]

מסים – מכס

מסים – בלו

תוכן ענינים

פרק ראשון: מבוא

Go

7

סעיף 1

הגדרות

Go

7

סעיף 2

חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות

Go

7

פרק שני: מינהל

Go

7

סעיף 3

תפקידי המנהל

Go

7

סעיף 4

אצילת סמכויות

Go

7

סעיף 5

דגל המכס

Go

7

סעיף 6

קביעת נמלים, שדות תעופה וכו'

Go

7

סעיף 7

סידורים ברציפים

Go

8

סעיף 8

הצהרה בפני מי

Go

8

סעיף 10

ימי עבודה ושעות עבודה

Go

8

סעיף 11

שכר שעות נוספות

Go

8

סעיף 12

סבלים ואגרות סבלות

Go

8

סעיף 13

אגרות השגחה

Go

8

פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישום וערובה

Go

8

סעיף 14

הפיקוח על טובין

Go

8

סעיף 15

טובין בכלי שיט הנתונים לפיקוח המכס

Go

8

סעיף 16

זכות בדיקה

Go

8

סעיף 17

הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם

Go

8

סעיף 18

דין אדם שבידו שטר מסירה   כדין בעל הטובין או מורשהו

Go

8

סעיף 19

פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין

Go

9

סעיף 20

סימונן ומספרן של אריזות

Go

9

סעיף 21

טובין שנפרקו לכאורה במצב רע

Go

9

סעיף 22

אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח

Go

9

סעיף 23

אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד

Go

9

סעיף 24

רשמון

Go

9

סעיף 26

רשות להגיש רשמון מיוחד

Go

9

סעיף 27

חובת מגיש רשמון להשיב על שאלות

Go

9

סעיף 28

התרת הרשמון

Go

9

סעיף 29

יש לטפל בטובין לפי הרשמון

Go

9

סעיף 30

מטען אישי של נוסעים

Go

9

סעיף 30א

חובת מתן הצהרה

Go

9

סעיף 31

זכות לדרוש ערובה

Go

9

סעיף 33

מותר ליתן ערובה כללית

Go

9

סעיף 34

חילוטו של ערבון כסף

Go

9

סעיף 35

ערובה חדשה

Go

9

סעיף 36

כוחה של ערובה

Go

10

סעיף 37

מתן היתר טובין

Go

10

סעיף 38

המיובאים בדואר

Go

10

סעיף 39

הנוהל בחבילות דואר

Go

10

סעיף 39א

תשלום מכס על ידי אדם אחר

Go

10

פרק רביעי: ייבוא טובין

Go

10

סימן א': יבוא אסור ויבוא מוגבל

Go

10

סעיף 40

סמכות לאסור יבוא

Go

10

סעיף 41

יבוא אסור

Go

10

סעיף 42

טובין אסורים

Go

10

סעיף 43

יבוא מוגבל

Go

10

סעיף 44

טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל

Go

10

סימן ב': ייבוא בדרך הים

Go

10

סעיף 45

ייבוא טובין דרך הים

Go

10

סעיף 46

חובת אניה להיכנס לנמל

Go

10

סעיף 47

חובת אניה להיענות לקריאה

Go

10

סעיף 48

חובת אניה לעצור בתחנת מעלה

Go

10

סעיף 49

הקלות לעליה אל אניה

Go

11

סעיף 50

חובת אניה למהר למקום הפריקה

Go

11

סעיף 51

אין להשיט אניה בלי רשות

Go

11

סעיף 52

הגבלת העליה אל אניה

Go

11

סימן ג': תסקיר על המטען

Go

11

סעיף 53

תסקיר על מטען האניה

Go

11

סעיף 54

תיקון מצהר

Go

11

סעיף 55

קברניט אניה שנטרפה חייב בתסקיר

Go

11

סימן ד': פריקה והנחת

Go

11

סעיף 56

פירוק הצובר

Go

11

סעיף 57

הסרת טובין מאניה

Go

11

סעיף 58

חובה להפקיד טובין

Go

11

סעיף 59

אריזה חוזרת ברציף

Go

11

סעיף 60

תקנות למניעת צפיפות

Go

11

סעיף 61

חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו'

Go

11

סימן ה': רשמונות

Go

11

סעיף 62

סוגי הרשמונות

Go

11

סעיף 63

רשמון ארעי

Go

12

סעיף 64

רשמון מוגמר

Go

12

סעיף 65

התרת הרשמון

Go

12

סימן ו': ייבוא שלא בדרך הים

Go

12

סעיף 66

ייבוא טובין שלא בדרך הים

Go

12

סעיף 67

חובת הצהרה על טובין המובלים לא בדרך הים

Go

12

פרק חמישי: החסנת טובין

Go

12

סימן א': מחסנים רשויים

Go

12

סעיף 68

טובין חבי מכס מותר להחסין

Go

12

סעיף 69

מחסנים לסוגיהם

Go

12

סעיף 70

תקופתו של רשיון מחסן

Go

12

סעיף 71

כוחה של הממשלה לבטל רשיון

Go

12

סעיף 72

תוצאות ביטולו של רשיון

Go

12

סעיף 73

פקיד המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה

Go

13

סעיף 74

גמר ההחסנה

Go

13

סעיף 75

סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס

Go

13

סעיף 76

אריזה שבה יש להפקיד טובין

Go

13

סעיף 77

חובותיו של בעל רשיון

Go

13

סעיף 78

פתיחת מחסן

Go

13

סעיף 79

לפקיד המכס רשות גישה למחסן

Go

13

סעיף 80

רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין

Go

13

סעיף 81

המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה

Go

13

סעיף 82

גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין למחסן כללי

Go

13

סעיף 83

חובתו של בעל רשיון

Go

13

סעיף 84

חסר בטובין מוחסנים

Go

13

סעיף 85

הוצאת טובין לשם הצגה

Go

13

סעיף 86

דוגמאות מטובין מוחסנים

Go

13

סעיף 87

טיפול בטובין כשהם במחסן

Go

13

סעיף 88

הערכה שנית של טובין מוחסנים

Go

13

סעיף 89

טובין שאינם שווים במכס החל עליהם

Go

14

סעיף 90

טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ

Go

14

סעיף 91

רשמון על טובין מוחסנים

Go

14

סעיף 92

המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו

Go

14

סעיף 93

טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה

Go

14

סעיף 94

החסנה להלכה

Go

14

סימן ב': מחסני המכס

Go

14

סעיף 95

מחסני המכס

Go

14

סעיף 96

מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס

Go

14

סעיף 97

זמן תשלום האגרה

Go

14

סעיף 98

סמכות למכור

Go

14

סעיף 99

תשלום היטלים

Go

14

פרק ששי: ייצוא טובין

Go

14

סימן א': יצוא אסור ויצוא מוגבל

Go

14

סעיף 100

סמכות לאסור יצוא

Go

14

סעיף 101

יצוא אסור

Go

14

סעיף 102

יצוא מוגבל

Go

14

סימן ב': סדרי ייצוא

Go

15

סעיף 103

רישום ליצוא

Go

15

סעיף 104

טובין שנעצרו ממשלוח

Go

15

סעיף 105

תעודות וערובות

Go

15

סעיף 106

קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים

Go

15

סעיף 107

טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר

Go

15

סעיף 108

יצוא בדרך היבשה או האויר

Go

15

סעיף 109

תעודת מפדה

Go

15

סעיף 110

קנס בעד הפלגה שרירותית

Go

15

סעיף 111

דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה

Go

15

סעיף 112

מסירת מצהר

Go

15

סעיף 113

טעינת טובין שלא פורטו

Go

15

סעיף 114

תיקון מצהר יציאה

Go

15

סעיף 115

תנאים לפדיה

Go

15

סעיף 116

יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה

Go

15

סעיף 117

הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים

Go

15

סעיף 118

איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות

Go

15

סעיף 119

תעודת הנחת

Go

16

פרק שביעי: צידת אניה

Go

16

סעיף 120

השימוש בצידת אניה

Go

16

סעיף 121

הנחת צידת אניה

Go

16

סעיף 122

צידת אניה חתומה

Go

16

סעיף 123

עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות

Go

16

פרק שמיני: תשלומי מכס

Go

16

סעיף 124

הזמן הקובע לגבי שיעור המכס

Go

16

סעיף 125

משקלות ומידות

Go

16

סעיף 126

המכס   לפי חישוב יחסי

Go

16

סעיף 127

מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר

Go

16

סעיף 129

הגדרות ופרשנות

Go

16

סעיף 130

דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים

Go

17

סעיף 131

קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם

Go

17

סעיף 132

ערך עסקה

Go

17

סעיף 133

התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה

Go

18

סעיף 133א

ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים

Go

18

סעיף 133ב

ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים

Go

18

סעיף 133ג

כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים

Go

18

סעיף 133ד

קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל

Go

18

סעיף 133ה

קביעת ערך מחושב

Go

19

סעיף 133ו

קביעת ערך במקרים אחרים

Go

19

סעיף 133ח

מסירת פירוט חשבון ליבואן

Go

19

סעיף 133ט

תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי

Go

19

סעיף 134

סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה

Go

19

סעיף 134א

ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי

Go

19

סעיף 136

שיעור המכס על חלק מן השלם

Go

19

סעיף 138

מדידה לצורך חישוב המכס

Go

20

סעיף 139

ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות המכס

Go

20

סעיף 140

תשלום המכס על טובין שנכללו בתסקיר ולא הוצגו

Go

20

סעיף 141

עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס

Go

20

סעיף 142

דוגמאות

Go

20

סעיף 143

שינוי בהסכם אגב שינוי במכס

Go

20

סעיף 144

מועד ייבואם של טובין

Go

20

סעיף 145

ניכוי המכס

Go

20

סעיף 146

מסירת חשבון מכר עם הרשמון

Go

20

סעיף 148

המרת מטבע_חוץ לצורך הערכה

Go

20

סעיף 149

המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין

Go

20

סעיף 150

החזרת מכס ששולם

Go

20

סעיף 152

אין החזרה עקב שינוי מכס

Go

21

סעיף 153

תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל

Go

21

סעיף 154

סכסוך בנוגע לתשלום המכס

Go

21

פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית

Go

21

סעיף 156

הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור

Go

21

סעיף 157

הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר

Go

21

סעיף 158

תביעות הישבון

Go

21

סעיף 159

הצהרת התובע הישבון

Go

21

סעיף 160

הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור

Go

21

סעיף 160ב

דין טובין שהותר עליהם הישבון

Go

22

סעיף 160ג

החלפת טובין שהותר עליהם הישבון

Go

22

סעיף 161

הגבלה לתשלום תביעת הישבון

Go

22

סעיף 162

הכנסת טובין בלא תשלום מכס

Go

22

סעיף 162א

אי התרת רשימון

Go

22

סעיף 162ב

תקנות

Go

22

סעיף 162ג

ענשים ועבירה על תקנות

Go

22

פרק עשירי: סחר החוף

Go

22

סעיף 163

אניות חוף

Go

22

סעיף 164

אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה

Go

22

סעיף 165

בעל אניה רשאי למסור תסקיר

Go

22

סעיף 166

פרטים על המטען

Go

22

סעיף 167

הסדר סחר החוף

Go

22

פרק אחד עשר: סוכנים

Go

22

סעיף 168

סוכנים מורשים

Go

22

סעיף 169

יש להראות הרשאה

Go

22

פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי-מכס

Go

22

סעיף 172

סמכותם של פקידי מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה

Go

22

סעיף 173

פקידי מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף

Go

22

סעיף 174

סמכות לבדוק טובין

Go

22

סעיף 175

הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה

Go

22

סעיף 176

עליה אל אניה

Go

22

סעיף 177

חיפוש

Go

22

סעיף 178

חסימת טובין

Go

22

סעיף 179

אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות המכס

Go

22

סעיף 180

אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה

Go

22

סעיף 181

פקיד מכס רשאי לסייר

Go

22

סעיף 182

כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום

Go

22

סעיף 183

הרשות לחקור נוסע

Go

22

סעיף 184

עיכוב חשוד וחיפוש על גופו

Go

22

סעיף 185

הרשות לחפש בכלי הובלה

Go

22

סעיף 186

שימוש פקיד מכס בסמכויות שוטר

Go

22

סעיף 187

פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים

Go

22

סעיף 188

הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו

Go

22

סעיף 189

הרשות לדרוש עזרה

Go

22

סעיף 190

יש למסור הודעה על תפיסה

Go

22

סעיף 191

מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה

Go

22

סעיף 192

הנוהל לאחר תפיסת הטובין

Go

22

סעיף 193

העשיה באניות ובטובין שחולטו

Go

22

סעיף 194

מסירת טובין שנתפסו

Go

22

סעיף 195

מאסר חשודים בהברחה

Go

22

סעיף 196

הגשת מסמכים וכו' במקרה של תפיסה

Go

22

סעיף 197

גובה המכס רשאי לעכב מסמכים

Go

22

סעיף 198

גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או רשמון נכון

Go

22

סעיף 199

דוגמאות

Go

22

סעיף 200

המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות

Go

22

סעיף 200א

עיכוב טובין מפרים

Go

22

סעיף 200ב

שחרור ערבויות

Go

22

סעיף 200ג

ייבוא וייצוא אסורים

Go

22

סעיף 200ד

ייבוא אישי

Go

22

סעיף 200ה

שמירת דינים

Go

22

סעיף 201

הגנה לפקיד מכס

Go

22

סעיף 202

קנס בשל התנהגות רעה

Go

22

פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין

Go

22

סימן א': חילוטין

Go

22

סעיף 203

חילוט כלי שיט

Go

22

סעיף 203א

דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו

Go

22

סעיף 204

חילוט טובין

Go

22

סעיף 205

שומת רכוש שנתפס

Go

22

סעיף 206

אריזות וטובין שהוחרמו

Go

22

סימן ב': עונשין

Go

22

סעיף 207

התכנסות לשם הברחה

Go

22

סעיף 208

תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם

Go

22

סעיף 209

יריה אל כלי שיט של רשות המכס וכו'

Go

22

סעיף 210

סילוק טובין חבי מכס או השמדתם

Go

22

סעיף 211

הברחה

Go

22

סעיף 212

עבירות מכס אחרות

Go

22

סעיף 213

גיבוי קנס

Go

22

סעיף 214

עונש כללי

Go

22

סעיף 215

הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור

Go

22

סעיף 216

חובה למסור למשטרה פרסום אסור

Go

22

סעיף 217

אחריות לעונש ביחד ולחוד

Go

22

סעיף 218

מסייעים ומעודדים

Go

22

סעיף 219

נסיון

Go

22

סעיף 220

עונש פי שלושה מערך הטובין

Go

22

סעיף 221

העונש   בנוסף על חילוט

Go

22

סעיף 222

ערך הטובין לענין עונש

Go

22

סעיף 223

היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו

Go

22

פרק ארבעה עשר: אישומי מכס

Go

22

סעיף 224

הגדרה

Go

22

סעיף 225

כיצד מגישים אישום

Go

22

סעיף 226

התיישנות באישומי מכס

Go

22

סעיף 227

חסינות לעדים

Go

22

סעיף 228

הוכחת תקנות וכו'

Go

22

סעיף 229

חובת הראיה

Go

22

סעיף 230

כוחה של הרשעה ככוחה של החרמה

Go

22

פרק חמישה עשר: הוראות שונות

Go

22

סעיף 231

סמכות לכפר על עבירות

Go

22

סעיף 231א

תחולת הוראות מחוק מע"מ

Go

22

סעיף 231א1

דרכי גביה

Go

22

סעיף 231ג

קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר

Go

22

סעיף 232

תקנות

Go

22

סעיף 233

אניות שבשליחות חייבות בתסקיר

Go

22

סעיף 234

סמכות לחפש באניות שבשליחות

Go

22

סעיף 235

פרס בעד עצירת מבריחים

Go

22

סעיף 237

מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה

Go

22

סעיף 238

מחסנים קיימים לפי הסכם

Go

22

סעיף 239

המנהל רשאי לקבוע טפסים

Go

22

סעיף 239א

חובת הראיה

Go

22

סעיף 239ב

פטור מחתימה

Go

22

סעיף 240

דרישות בנוגע לטפסים

Go

22

סעיף 241

מכירת טובין

Go

22


פקודת המכס [נוסח חדש]*

פרק ראשון: מבוא

הגדרות

1.    בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס –

           "אריזה" – לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;

           "ארץ חוץ" או "חוץ לארץ" – כל מקום שמחוץ לישראל;

           "בעל", לענין טובין – הבעל, היבואן, היצואן, הנשגר או הסוכן של אותם טובין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד-מכס במילוי תפקידו הרשמי;

           "בעל" לענין כלי הובלה – לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;

           "בעל רציף" – לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;

           "גובה מכס" – המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד-מכס הממלא תפקיד באותו ענין;

           "הברחה" – ייבּואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבּואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;

           "הובלה שלא כדין", לענין טובין מוברחים או מחולטים – הובלתם שלא על פי רָשות;

           "הישבון" – השבת דמי מכס לפי הוראות הפרק התשיעי, או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי סעיף 160ב(א) ונתמלא תנאי ההישבון;

מיום 22.2.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 327 מיום 22.2.1961 עמ' 28 (ה"ח 429)

החלפת הגדרת "הישבון"

הנוסח הקודם:

"הישבון" – השבת דמי מכס לפי הוראות דיני המכס, על טובין בייצואם, ובכלל זה הטבות והנחות;

           "חמרי נפץ" – גליצרין חנקני, דינמיט, כותנת-נפץ, אבקת-הדף, מלחי-פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רכיבים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקוח-הקשה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;

           "טובין חבי מכס" – טובין שיש עליהם מכס;

           "ימים" – למעט יום שבת וכל יום אחר שהממשלה הכריזה עליו בצו כחג ציבורי לענין פקודה זו;

           "כלי הובלה" – כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;

           "מחסן" – מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;

           "מחסן המכס" – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;

           "מחסן רשוי" – מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומים להחסנה ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14;

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 353 (ה"ח 2404)

"מחסן רשוי" – מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומים להחסנה ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם ללא תשלום מכס עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14;

           "מטבעות" – בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;

           "מנהל" – מנהל אגף המכס והבלו;

           "מסי יבוא" – מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו בחוק מס קניה (טובין ושירותי), התשי"ב-1952, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 433 (ה"ח 25)

הוספת הגדרת "מסי יבוא"

           "נמל" – כמשמעותו בפקודת הנמלים;

           "על פי רשות" – על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;

           "פקיד-מכס" – כל אדם המועסק בשירות רשות-המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רשות-המכס;

           "פרסום" – לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שעתוּק של פרסום כזה;

           "פרסומי עת" – כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;

           "קברניט" – הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;

           "רציף" – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להנחת טובין או לטעינתם;

           "רשוי" – שניתן עליו רשיון מאת המנהל;

           "רשות-המכס" – אגף המכס והבלו;

           "תעודות" – מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 354 (ה"ח 2404)

החלפת הגדרת "תעודות"

הנוסח הקודם:

"תעודות" – לרבות פנקסים.

חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות

2.    נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה כל התעודות הנוגעות לדבר.

פרק שני: מינהל

תפקידי המנהל

3.    המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.

אצילת סמכויות

4.    המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לאצול לפקיד-מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.

דגל המכס

5.    כלי השיט שבשירות רשות-המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.

קביעת נמלים, שדות תעופה וכו'

6.    (א)  הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:

(1)   תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי שיט;

(2)   מקומות כניסה;

(3)   נמלים ותחומיהם;

(4)   תחנות תעופה אזרחית;

(5)   נתיבים להובלה ביבשה;

(6)   רציפים בנמלים ותחומיהם;

(7)   מקומות לבדיקת טובין;

(8)   מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.

           (ב)  נמלים, רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה – יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.

סידורים ברציפים

7.    כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד-המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.

הצהרה בפני מי

8.    כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה מכס או פקיד-מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.

9.    (בוטל).

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 354 (ה"ח 2404)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

הצהרת קטין

9. לא יקבל אדם ביודעין הצהרה לפי הפקודה מאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה.

ימי עבודה ושעות עבודה

10.   (א)  ימי העבודה ושעות העבודה של רשות-המכס יהיו כפי שנקבעו.

           (ב)  לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא ייפּרק מעל כל כלי שיט ולא ייפּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.

שכר שעות נוספות

11.   הותרה עבודה בימי מנוחה או פגרה או מחוץ לשעות העבודה הרשמיות, ייגבה בעד שירותם של פקידי-המכס שכר שעות נוספות בשיעור שנקבע.

סבלים ואגרות סבלות

12.   המנהל רשאי להתקין תקנות בדבר העסקתם של סבלים העובדים במחסני המכס או בכל מקום הנתון לפיקוח רשות-המכס, והוא רשאי לקבוע את השכר שייגבה בעד שירותים אלה.

אגרות השגחה

13.   הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אַגרות בעד –

(1)   השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;

(2)   ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שיטעון, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;

(3)   סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רשות-המכס שימת לב העולה על הרגיל;

(4)   עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.

פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישום וערובה

הפיקוח על טובין

14.   טובין יהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס כאמור להלן:

(1)   טובין שיובאו – משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד ייצואם, הכל לפי הענין;

(2)   טובין שמכוונים לתבוע עליהם הישבון ביצואם לפי הפרק התשיעי – משעה שהוגש לרשות המכס הרשימון על ייצואם ועד ייצואם;

(3)   טובין שנועדו ליצוא וייצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק – משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא עד ייצואם.

מיום 22.2.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"א מס' 327 מיום 22.2.1961 עמ' 28 (ה"ח 429)

החלפת פסקה 14(2)

הנוסח הקודם:

(2) טובין שתובעים עליהם הישבון – משעת הגשת התביעה עד ייצואם;

טובין בכלי שיט הנתונים לפיקוח המכס

15.   טובין הנמצאים בכלי שיט הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות-המכס כל עוד כלי השיט נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוץ של ישראל.

זכות בדיקה

16.   פיקוחה של רשות-המכס כולל את זכותה לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.

הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם

17.   הובלתם של טובין מתוך ארבה או מעל מגשה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, היינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום ההפקדה הנכון והיינוחם בו עד למסירתם כהלכה – יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.

דין אדם שבידו שטר מסירה   כדין בעל הטובין או מורשהו

18.   (א)  שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה – רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.

(ב)  בסעיף זה, "משלח בינלאומי" – כמשמעותו בחוק סוכני המכס, תשכ"ה-1965.

מיום 1.10.1986

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"ו מס' 1195 מיום 24.8.1986 עמ' 275 (ה"ח 1767)

18. (א) שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה – רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.

(ב) בסעיף זה, "משלח בינלאומי" – מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) עסקו, כולו או חלקו, במשלוח מטענים של אנשים שונים, מחוץ לארץ ישראל ומישראל לחוץ לארץ, כשהם ארוזים במכולה אחת, או באריזה אחת אחרת;

(2) המנהל אישר אותו כמשלח בינלאומי לענין סעיף זה;

(3) הוא התחייב לפעול בהתאם להוראות המנהל לענין סעיף זה.

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 360 (ה"ח 2400)

החלפת סעיף קטן 18(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) בסעיף זה, "משלח בינלאומי" – מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) עסקו, כולו או חלקו, במשלוח מטענים של אנשים שונים, מחוץ לארץ ישראל ומישראל לחוץ לארץ, כשהם ארוזים במכולה אחת, או באריזה אחת אחרת;

(2) המנהל אישר אותו כמשלח בינלאומי לענין סעיף זה;

(3) הוא התחייב לפעול בהתאם להוראות המנהל לענין סעיף זה.

פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין

19.   (א)  פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.

           (ב)  מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רשות-המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד-המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האבד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.

סימונן ומספרן של אריזות

20.   רשאי פקיד-מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.

טובין שנפרקו לכאורה במצב רע

21.   (א)  טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת נזקים.

           (ב)  באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.

אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח

22.   (א)  טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רשות ולפי פקודה זו.

           (ב)  העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות.

אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד

23.   רשות-המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי-המכס.

רשמון

24.   כל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, חוץ מטובין שייבּואם אסור, ניתן להגיש עליהם רשמון ולקבל עליו התרה, בדרך שתיקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 354 (ה"ח 2404)

24. כל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, חוץ מטובין שייבּואם אסור, ניתן להגיש עליהם רשמון ולקבל עליו התרה, בדרך שתיקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

25.   (בוטל).

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 354 (ה"ח 2404)

ביטול סעיף 25

הנוסח הקודם:

הבעל חייב בהגשת רשמון

25. הגשת הרשמון תיעשה במסירה מידי בעל הטובין לידי גובה המכס בצירוף מספר ההעתקים שנקבע.

רשות להגיש רשמון מיוחד

26.   רשאי המנהל להרשות רישומם של טובין בכל צורה ואופן ובכל תנאי שיראה להורות.

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 354 (ה"ח 2404)

26. רשאי המנהל להרשות רישומם של טובין בכל צורה ואופן ובכל תנאי שיראה להורות, כדי להתאימו לצרכיו של מקרה שאין הוראות דיני המכס הולמים אותו בדיוק.

חובת מגיש רשמון להשיב על שאלות

27.   המגיש רשמון חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הנקובים בו, אם נדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד-מכס אחר.

התרת הרשמון

28.   משהותר רשמון יראו את הטובין כרשומים, והרשמון שהותר ישמש הרשאה לנהוג בטובין כרשום בו.

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 354 (ה"ח 2404)

החלפת סעיף 28

הנוסח הקודם:

גובה המכס יתיר את הרשמון

28. התרתם של רשמונות תהיה בחתימת גובה המכס על הרשמון ומשהותר הרשמון יראו את הטובין כרשומים, ורשמון שהותר כאמור ישמש הרשאה לנהוג בטובין כרשום בו.

יש לטפל בטובין לפי הרשמון

29.   טובין שהוגש עליהם רשמון והותר, יש לטפל בהם מיד בהתאם לטיבו של הרשמון.

מטען אישי של נוסעים

30.   טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליבּאם וליצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי רשמון.

חובת מתן הצהרה

30א.   (א)  שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.

           (ב)  קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.

מיום 9.12.1971

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ב מס' 641 מיום 9.12.1971 עמ' 16 (ה"ח 960)

הוספת סעיף 30א

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1533