להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן
פקודת המכס [נוסח חדש]
מסים – מכס
מסים – בלו
תוכן ענינים
|
9 |
פרק ראשון: מבוא |
|
|
|
9 |
הגדרות |
סעיף 1 |
|
|
10 |
חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות |
סעיף 2 |
|
|
10 |
פרק שני: מינהל |
|
|
|
10 |
תפקידי המנהל |
סעיף 3 |
|
|
10 |
אצילת סמכויות |
סעיף 4 |
|
|
10 |
דגל המכס |
סעיף 5 |
|
|
10 |
קביעת נמלים, שדות תעופה וכו |
סעיף 6 |
|
|
10 |
סידורים ברציפים |
סעיף 7 |
|
|
10 |
הצהרה בפני מי |
סעיף 8 |
|
|
10 |
ללא כותרת |
סעיף 9 |
|
|
10 |
ימי עבודה ושעות עבודה |
סעיף 10 |
|
|
10 |
שכר שעות נוספות |
סעיף 11 |
|
|
11 |
סבלים ואגרות סבלות |
סעיף 12 |
|
|
11 |
אגרות השגחה |
סעיף 13 |
|
|
11 |
פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישום וערובה |
|
|
|
11 |
הפיקוח על טובין |
סעיף 14 |
|
|
11 |
טובין בכלי שיט הנתונים לפיקוח המכס |
סעיף 15 |
|
|
11 |
זכות בדיקה |
סעיף 16 |
|
|
11 |
הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם |
סעיף 17 |
|
|
11 |
דין אדם שבידו שטר מסירה - כדין בעל הטובין או מורשהו חוק מס ערך מוסף |
סעיף 18 |
|
|
11 |
פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין |
סעיף 19 |
|
|
11 |
סימונן ומספרן של אריזות |
סעיף 20 |
|
|
11 |
טובין שנפרקו לכאורה במצב רע |
סעיף 21 |
|
|
12 |
אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח |
סעיף 22 |
|
|
12 |
אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד |
סעיף 23 |
|
|
12 |
רשמון |
סעיף 24 |
|
|
12 |
ללא כותרת |
סעיף 25 |
|
|
12 |
רשות להגיש רשמון מיוחד |
סעיף 26 |
|
|
12 |
חובת מגיש רשמון להשיב על שאלות |
סעיף 27 |
|
|
12 |
התרת הרשמון |
סעיף 28 |
|
|
12 |
יש לטפל בטובין לפי הרשמון |
סעיף 29 |
|
|
12 |
מטען אישי של נוסעים |
סעיף 30 |
|
|
12 |
חובת מתן הצהרה |
סעיף 30א |
|
|
12 |
זכות לדרוש ערובה |
סעיף 31 |
|
|
12 |
ללא כותרת |
סעיף 32 |
|
|
12 |
מותר ליתן ערובה כללית |
סעיף 33 |
|
|
12 |
חילוטו של ערבון כסף |
סעיף 34 |
|
|
12 |
ערובה חדשה |
סעיף 35 |
|
|
12 |
כוחה של ערובה |
סעיף 36 |
|
|
13 |
מתן היתר טובין |
סעיף 37 |
|
|
13 |
המיובאים בדואר |
סעיף 38 |
|
|
13 |
הנוהל בחבילות דואר |
סעיף 39 |
|
|
13 |
תשלום מכס על ידי אדם אחר חוק תשכא 1961 |
סעיף 39א |
|
|
13 |
פרק רביעי: ייבוא טובין |
|
|
|
13 |
סמכות לאסור יבוא |
סעיף 40 |
|
|
13 |
יבוא אסור |
סעיף 41 |
|
|
13 |
טובין אסורים |
סעיף 42 |
|
|
13 |
יבוא מוגבל |
סעיף 43 |
|
|
13 |
טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל |
סעיף 44 |
|
|
13 |
ייבוא טובין דרך הים |
סעיף 45 |
|
|
13 |
חובת אניה להיכנס לנמל |
סעיף 46 |
|
|
14 |
חובת אניה להיענות לקריאה |
סעיף 47 |
|
|
14 |
חובת אניה לעצור בתחנת מעלה |
סעיף 48 |
|
|
14 |
הקלות לעליה אל אניה |
סעיף 49 |
|
|
14 |
חובת אניה למהר למקום הפריקה |
סעיף 50 |
|
|
14 |
אין להשיט אניה בלי רשות |
סעיף 51 |
|
|
14 |
הגבלת העליה אל אניה |
סעיף 52 |
|
|
14 |
תסקיר על מטען האניה |
סעיף 53 |
|
|
14 |
תיקון מצהר |
סעיף 54 |
|
|
14 |
קברניט אניה שנטרפה חייב בתסקיר |
סעיף 55 |
|
|
14 |
פירוק הצובר |
סעיף 56 |
|
|
14 |
הסרת טובין מאניה |
סעיף 57 |
|
|
14 |
חובה להפקיד טובין |
סעיף 58 |
|
|
15 |
אריזה חוזרת ברציף |
סעיף 59 |
|
|
15 |
תקנות למניעת צפיפות |
סעיף 60 |
|
|
15 |
חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו |
סעיף 61 |
|
|
15 |
סוגי הרשמונות |
סעיף 62 |
|
|
15 |
רשמון ארעי |
סעיף 63 |
|
|
15 |
רשמון מוגמר |
סעיף 64 |
|
|
15 |
התרת הרשמון |
סעיף 65 |
|
|
15 |
ייבוא טובין שלא בדרך הים |
סעיף 66 |
|
|
16 |
חובת הצהרה על טובין המובלים לא בדרך הים |
סעיף 67 |
|
|
16 |
פרק חמישי: החסנת טובין |
|
|
|
16 |
טובין חבי מכס מותר להחסין |
סעיף 68 |
|
|
16 |
מחסנים לסוגיהם |
סעיף 69 |
|
|
16 |
תקופתו של רשיון מחסן |
סעיף 70 |
|
|
16 |
כוחה של הממשלה לבטל רשיון |
סעיף 71 |
|
|
16 |
תוצאות ביטולו של רשיון |
סעיף 72 |
|
|
16 |
פקיד המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה |
סעיף 73 |
|
|
16 |
גמר ההחסנה |
סעיף 74 |
|
|
16 |
סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס |
סעיף 75 |
|
|
16 |
אריזה שבה יש להפקיד טובין |
סעיף 76 |
|
|
16 |
חובותיו של בעל רשיון |
סעיף 77 |
|
|
17 |
פתיחת מחסן |
סעיף 78 |
|
|
17 |
לפקיד המכס רשות גישה למחסן |
סעיף 79 |
|
|
17 |
רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין |
סעיף 80 |
|
|
17 |
המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה |
סעיף 81 |
|
|
17 |
גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין למחסן כללי |
סעיף 82 |
|
|
17 |
חובתו של בעל רשיון |
סעיף 83 |
|
|
17 |
חסר בטובין מוחסנים |
סעיף 84 |
|
|
17 |
הוצאת טובין לשם הצגה |
סעיף 85 |
|
|
17 |
דוגמאות מטובין מוחסנים |
סעיף 86 |
|
|
17 |
טיפול בטובין כשהם במחסן |
סעיף 87 |
|
|
17 |
הערכה שנית של טובין מוחסנים |
סעיף 88 |
|
|
17 |
טובין שאינם שווים במכס החל עליהם |
סעיף 89 |
|
|
18 |
טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ |
סעיף 90 |
|
|
18 |
רשמון על טובין מוחסנים |
סעיף 91 |
|
|
18 |
המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו |
סעיף 92 |
|
|
18 |
טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה |
סעיף 93 |
|
|
18 |
החסנה להלכה |
סעיף 94 |
|
|
18 |
מחסני המכס |
סעיף 95 |
|
|
18 |
מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס |
סעיף 96 |
|
|
18 |
זמן תשלום האגרה |
סעיף 97 |
|
|
18 |
סמכות למכור |
סעיף 98 |
|
|
18 |
תשלום היטלים |
סעיף 99 |
|
|
18 |
פרק ששי: ייצוא טובין |
|
|
|
18 |
סמכות לאסור יצוא |
סעיף 100 |
|
|
18 |
יצוא אסור |
סעיף 101 |
|
|
19 |
יצוא מוגבל |
סעיף 102 |
|
|
19 |
רישום ליצוא |
סעיף 103 |
|
|
19 |
טובין שנעצרו ממשלוח |
סעיף 104 |
|
|
19 |
תעודות וערובות |
סעיף 105 |
|
|
19 |
קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים |
סעיף 106 |
|
|
19 |
טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר |
סעיף 107 |
|
|
19 |
יצוא בדרך היבשה או האויר |
סעיף 108 |
|
|
19 |
תעודת מפדה |
סעיף 109 |
|
|
19 |
קנס בעד הפלגה שרירותית |
סעיף 110 |
|
|
19 |
דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה |
סעיף 111 |
|
|
19 |
מסירת מצהר |
סעיף 112 |
|
|
19 |
טעינת טובין שלא פורטו |
סעיף 113 |
|
|
19 |
תיקון מצהר יציאה |
סעיף 114 |
|
|
19 |
תנאים לפדיה |
סעיף 115 |
|
|
20 |
יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה |
סעיף 116 |
|
|
20 |
הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים |
סעיף 117 |
|
|
20 |
איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות |
סעיף 118 |
|
|
20 |
תעודת הנחת |
סעיף 119 |
|
|
20 |
פרק שביעי: צידת אניה |
|
|
|
20 |
השימוש בצידת אניה |
סעיף 120 |
|
|
20 |
הנחת צידת אניה |
סעיף 121 |
|
|
20 |
צידת אניה חתומה |
סעיף 122 |
|
|
20 |
עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות |
סעיף 123 |
|
|
20 |
פרק שמיני: תשלומי מכס |
|
|
|
20 |
הזמן הקובע לגבי שיעור המכס |
סעיף 124 |
|
|
20 |
משקלות ומידות |
סעיף 125 |
|
|
20 |
המכס - לפי חישוב יחסי |
סעיף 126 |
|
|
20 |
מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר |
סעיף 127 |
|
|
20 |
ללא כותרת |
סעיף 128 |
|
|
20 |
הגדרות ופרשנות |
סעיף 129 |
|
|
22 |
דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים |
סעיף 130 |
|
|
22 |
קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם |
סעיף 131 |
|
|
22 |
ערך עסקה |
סעיף 132 |
|
|
23 |
התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה |
סעיף 133 |
|
|
24 |
ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים |
סעיף 133א |
|
|
24 |
ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים |
סעיף 133ב |
|
|
24 |
כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים |
סעיף 133ג |
|
|
24 |
קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל |
סעיף 133ד |
|
|
25 |
קביעת ערך מחושב |
סעיף 133ה |
|
|
25 |
קביעת ערך במקרים אחרים |
סעיף 133ו |
|
|
26 |
קביעת ערך של טובין שניזוקו לפני פדייתם |
סעיף 133ז |
|
|
26 |
מסירת פירוט חשבון ליבואן |
סעיף 133ח |
|
|
26 |
תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי |
סעיף 133ט |
|
|
26 |
סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה |
סעיף 134 |
|
|
26 |
ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי |
סעיף 134א |
|
|
26 |
סיווג טובין |
סעיף 135 |
|
|
26 |
שיעור המכס על חלק מן השלם |
סעיף 136 |
|
|
26 |
טובין המורכבים מכמה חמרים |
סעיף 137 |
|
|
26 |
מדידה לצורך חישוב המכס |
סעיף 138 |
|
|
26 |
ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות המכס |
סעיף 139 |
|
|
26 |
תשלום המכס על טובין שנכללו בתסקיר ולא הוצגו |
סעיף 140 |
|
|
26 |
עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס |
סעיף 141 |
|
|
27 |
דוגמאות |
סעיף 142 |
|
|
27 |
שינוי בהסכם אגב שינוי במכס |
סעיף 143 |
|
|
27 |
מועד ייבואם של טובין |
סעיף 144 |
|
|
27 |
ניכוי המכס |
סעיף 145 |
|
|
27 |
מסירת חשבון מכר עם הרשמון |
סעיף 146 |
|
|
27 |
פרטים שהם חובה בחשבונות מכר |
סעיף 147 |
|
|
27 |
המרת מטבע_חוץ לצורך הערכה חוק תשכב 1962 חוק תשלח 1977 |
סעיף 148 |
|
|
27 |
המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין |
סעיף 149 |
|
|
27 |
החזרת מכס ששולם חוק תשכא 1961 |
סעיף 150 |
|
|
28 |
חוק תשכח 1968 |
סעיף 151 |
|
|
28 |
אין החזרה עקב שינוי מכס |
סעיף 152 |
|
|
28 |
תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל |
סעיף 153 |
|
|
28 |
סכסוך בנוגע לתשלום המכס |
סעיף 154 |
|
|
28 |
חוק תשכח 1968 |
סעיף 155 |
|
|
29 |
פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית |
|
|
|
29 |
הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור |
סעיף 156 |
|
|
29 |
הישבון מיוחד על רכב שיובא על ידי תייר חוק תשכא 1961 |
סעיף 157 |
|
|
29 |
תביעות הישבון |
סעיף 158 |
|
|
29 |
הצהרת התובע הישבון |
סעיף 159 |
|
|
29 |
הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור חוק תשכא 1961 |
סעיף 160 |
|
|
29 |
חוק תשלו 1976 |
סעיף 160א |
|
|
29 |
דין טובין שהותר עליהם הישבון חוק תשכא 1961 |
סעיף 160ב |
|
|
30 |
החלפת טובין שהותר עליהם הישבון חוק תשכא 1961 חוק תשלו 1976 |
סעיף 160ג |
|
|
30 |
הגבלה לתשלום תביעת הישבון |
סעיף 161 |
|
|
30 |
הכנסת טובין בלא תשלום מכס |
סעיף 162 |
|
|
30 |
אי התרת רשימון חוק תשכא 1961 |
סעיף 162א |
|
|
30 |
תקנות חוק תשכא 1961 |
סעיף 162ב |
|
|
30 |
ענשים ועבירה על תקנות |
סעיף 162ג |
|
|
30 |
פרק עשירי: סחר החוף |
|
|
|
30 |
אניות חוף |
סעיף 163 |
|
|
30 |
אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה |
סעיף 164 |
|
|
30 |
בעל אניה רשאי למסור תסקיר |
סעיף 165 |
|
|
31 |
פרטים על המטען |
סעיף 166 |
|
|
31 |
הסדר סחר החוף |
סעיף 167 |
|
|
31 |
פרק אחד עשר: סוכנים |
|
|
|
31 |
סוכנים מורשים |
סעיף 168 |
|
|
31 |
יש להראות הרשאה |
סעיף 169 |
|
|
31 |
חוק סוכני המכס* תשנה 1995 |
סעיף 170 |
|
|
31 |
פרק שנים עשר: סמכויותיהם של פקידי-מכס |
|
|
|
31 |
סמכותם של פקידי מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה |
סעיף 172 |
|
|
31 |
פקידי מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף |
סעיף 173 |
|
|
31 |
סמכות לבדוק טובין |
סעיף 174 |
|
|
31 |
הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה |
סעיף 175 |
|
|
31 |
עליה אל אניה |
סעיף 176 |
|
|
31 |
חיפוש |
סעיף 177 |
|
|
31 |
חסימת טובין |
סעיף 178 |
|
|
32 |
אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות המכס |
סעיף 179 |
|
|
32 |
אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה |
סעיף 180 |
|
|
32 |
פקיד מכס רשאי לסייר |
סעיף 181 |
|
|
32 |
כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום |
סעיף 182 |
|
|
32 |
הרשות לחקור נוסע |
סעיף 183 |
|
|
32 |
עיכוב חשוד וחיפוש על גופו חוק סדר הדין הפלילי תשנו 1996 |
סעיף 184 |
|
|
33 |
הרשות לחפש בכלי הובלה |
סעיף 185 |
|
|
33 |
שימוש פקיד מכס בסמכויות שוטר חוק סדר הדין הפלילי תשנו 1996 |
סעיף 186 |
|
|
33 |
פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים |
סעיף 187 |
|
|
33 |
הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו |
סעיף 188 |
|
|
33 |
הרשות לדרוש עזרה |
סעיף 189 |
|
|
33 |
יש למסור הודעה על תפיסה |
סעיף 190 |
|
|
33 |
מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה |
סעיף 191 |
|
|
33 |
הנוהל לאחר תפיסת הטובין |
סעיף 192 |
|
|
33 |
העשיה באניות ובטובין שחולטו |
סעיף 193 |
|
|
34 |
מסירת טובין שנתפסו |
סעיף 194 |
|
|
34 |
מאסר חשודים בהברחה |
סעיף 195 |
|
|
34 |
הגשת מסמכים וכו במקרה של תפיסה |
סעיף 196 |
|
|
34 |
גובה המכס רשאי לעכב מסמכים |
סעיף 197 |
|
|
34 |
גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או רשמון נכון |
סעיף 198 |
|
|
34 |
דוגמאות |
סעיף 199 |
|
|
34 |
המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות |
סעיף 200 |
|
|
34 |
עיכוב טובין מפרים |
סעיף 200א |
|
|
35 |
שחרור ערבויות |
סעיף 200ב |
|
|
35 |
ייבוא וייצוא אסורים |
סעיף 200ג |
|
|
35 |
ייבוא אישי |
סעיף 200ד |
|
|
35 |
שמירת דינים |
סעיף 200ה |
|
|
35 |
הגנה לפקיד מכס |
סעיף 201 |
|
|
35 |
קנס בשל התנהגות רעה |
סעיף 202 |
|
|
35 |
פרק שלושה עשר: חילוטין ועונשין |
|
|
|
35 |
חילוט כלי שיט |
סעיף 203 |
|
|
36 |
דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו |
סעיף 203א |
|
|
36 |
חילוט טובין |
סעיף 204 |
|
|
37 |
שומת רכוש שנתפס |
סעיף 205 |
|
|
37 |
אריזות וטובין שהוחרמו |
סעיף 206 |
|
|
37 |
התכנסות לשם הברחה |
סעיף 207 |
|
|
37 |
תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם |
סעיף 208 |
|
|
38 |
יריה אל כלי שיט של רשות המכס וכו |
סעיף 209 |
|
|
38 |
סילוק טובין חבי מכס או השמדתם |
סעיף 210 |
|
|
38 |
הברחה |
סעיף 211 |
|
|
38 |
עבירות מכס אחרות |
סעיף 212 |
|
|
39 |
גיבוי קנס |
סעיף 213 |
|
|
39 |
עונש כללי |
סעיף 214 |
|
|
39 |
הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור |
סעיף 215 |
|
|
39 |
חובה למסור למשטרה פרסום אסור |
סעיף 216 |
|
|
40 |
אחריות לעונש ביחד ולחוד |
סעיף 217 |
|
|
40 |
מסייעים ומעודדים |
סעיף 218 |
|
|
40 |
נסיון |
סעיף 219 |
|
|
40 |
עונש פי שלושה מערך הטובין |
סעיף 220 |
|
|
40 |
העונש - בנוסף על חילוט |
סעיף 221 |
|
|
40 |
ערך הטובין לענין עונש |
סעיף 222 |
|
|
40 |
היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו |
סעיף 223 |
|
|
40 |
פרק ארבעה עשר: אישומי מכס |
|
|
|
40 |
הגדרה |
סעיף 224 |
|
|
40 |
כיצד מגישים אישום |
סעיף 225 |
|
|
40 |
התיישנות באישומי מכס |
סעיף 226 |
|
|
40 |
חסינות לעדים |
סעיף 227 |
|
|
40 |
הוכחת תקנות וכו |
סעיף 228 |
|
|
40 |
חובת הראיה |
סעיף 229 |
|
|
40 |
כוחה של הרשעה ככוחה של החרמה |
סעיף 230 |
|
|
41 |
פרק חמישה עשר: הוראות שונות |
|
|
|
41 |
סמכות לכפר על עבירות |
סעיף 231 |
|
|
41 |
תחולת הוראות מחוק מעמ חוק מס ערך מוסף |
סעיף 231א |
|
|
41 |
דרכי גביה |
סעיף 231א1 |
|
|
41 |
קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר |
סעיף 231ג |
|
|
41 |
תקנות |
סעיף 232 |
|
|
41 |
אניות שבשליחות חייבות בתסקיר |
סעיף 233 |
|
|
42 |
סמכות לחפש באניות שבשליחות |
סעיף 234 |
|
|
42 |
פרס בעד עצירת מבריחים |
סעיף 235 |
|
|
42 |
ללא כותרת |
סעיף 236 |
|
|
42 |
מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה |
סעיף 237 |
|
|
42 |
מחסנים קיימים לפי הסכם |
סעיף 238 |
|
|
42 |
המנהל רשאי לקבוע טפסים |
סעיף 239 |
|
|
42 |
חובת הראיה |
סעיף 239א |
|
|
42 |
פטור מחתימה |
סעיף 239ב |
|
|
42 |
דרישות בנוגע לטפסים |
סעיף 240 |
|
|
42 |
מכירת טובין |
סעיף 241 |
פקודת המכס [נוסח חדש]*
1. בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס –
"אריזה" – לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
"ארץ חוץ" או "חוץ לארץ" – כל מקום שמחוץ לישראל;
"בעל", לענין טובין – הבעל, היבואן, היצואן, הנשגר או הסוכן של אותם טובין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד-מכס במילוי תפקידו הרשמי;
"בעל" לענין כלי הובלה – לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;
"בעל רציף" – לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;
"גובה מכס" – המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד-מכס הממלא תפקיד באותו ענין;
"הברחה" – ייבּואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבּואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;
"הובלה שלא כדין", לענין טובין מוברחים או מחולטים – הובלתם שלא על פי רָשות;
(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961
"הישבון" – השבת דמי מכס לפי הוראות הפרק התשיעי, או מחיקת חוב מכס שתשלומו נדחה לפי סעיף 160ב(א) ונתמלא תנאי ההישבון;
"חמרי נפץ" – גליצרין חנקני, דינמיט, כותנת-נפץ, אבקת-הדף, מלחי-פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רכיבים המצויים גם בחומר מן החמרים האמורים, למעט אבק שריפה, פיקוח-הקשה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
"טובין חבי מכס" – טובין שיש עליהם מכס;
"ימים" – למעט יום שבת וכל יום אחר שהממשלה הכריזה עליו בצו כחג ציבורי לענין פקודה זו;
"כלי הובלה" – כלי שיט, כלי רכב, כלי טיס או בעל חיים המשמשים להובלת טובין;
"מחסן" – מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
"מחסן המכס" – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
"מחסן רשוי" – מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומים להחסנה ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14;
"מטבעות" – בין מטבעות מתכת ובין מטבעות נייר;
"מנהל" – מנהל אגף המכס והבלו;
(תיקון מס' 20) תשס"ג-2003
"מסי יבוא" – מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו בחוק מס קניה (טובין ושירותי), התשי"ב-1952, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין;
"נמל" – כמשמעותו בפקודת הנמלים;
"על פי רשות" – על פי הרשאתו של המנהל או של גובה מכס;
"פקיד-מכס" – כל אדם המועסק בשירות רשות-המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רשות-המכס;
"פרסום" – לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שעתוּק של פרסום כזה;
"פרסומי עת" – כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;
"קברניט" – הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;
"רציף" – מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להנחת טובין או לטעינתם;
"רשוי" – שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
"רשות-המכס" – אגף המכס והבלו;
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
"תעודות" – מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.
חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות
2. נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה כל התעודות הנוגעות לדבר.
3. המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.
4. המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לאצול לפקיד-מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.
5. כלי השיט שבשירות רשות-המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.
6. (א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
(1) תחנות מעלֶה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי שיט;
(2) מקומות כניסה;
(3) נמלים ותחומיהם;
(4) תחנות תעופה אזרחית;
(5) נתיבים להובלה ביבשה;
(6) רציפים בנמלים ותחומיהם;
(7) מקומות לבדיקת טובין;
(8) מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
(ב) נמלים, רציפים, תחנות תעופה ונתיבי הובלה ביבשה – יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.
7. כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד-המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.
8. כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה מכס או פקיד-מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.
9. (בוטל).
10. (א) ימי העבודה ושעות העבודה של רשות-המכס יהיו כפי שנקבעו.
(ב) לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא ייפּרק מעל כל כלי שיט ולא ייפּדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי העבודה ובשעות העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.
11. הותרה עבודה בימי מנוחה או פגרה או מחוץ לשעות העבודה הרשמיות, ייגבה בעד שירותם של פקידי-המכס שכר שעות נוספות בשיעור שנקבע.
12. המנהל רשאי להתקין תקנות בדבר העסקתם של סבלים העובדים במחסני המכס או בכל מקום הנתון לפיקוח רשות-המכס, והוא רשאי לקבוע את השכר שייגבה בעד שירותים אלה.
13. הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אַגרות בעד –
(1) השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות מכס;
(2) ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שיטעון, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;
(3) סידורים מיוחדים לפי בקשת המעונינים, כשהסידורים מצריכים מצד רשות-המכס שימת לב העולה על הרגיל;
(4) עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי נפץ או של חמרים מתלקחים.
פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישום וערובה
14. טובין יהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס כאמור להלן:
(1) טובין שיובאו – משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד ייצואם, הכל לפי הענין;
(תיקון מס' 1) תשכ"א-1961
(2) טובין שמכוונים לתבוע עליהם הישבון ביצואם לפי הפרק התשיעי – משעה שהוגש לרשות המכס הרשימון על ייצואם ועד ייצואם;
(3) טובין שנועדו ליצוא וייצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק – משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא עד ייצואם.
טובין בכלי שיט הנתונים לפיקוח המכס
15. טובין הנמצאים בכלי שיט הבא מחוץ לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות-המכס כל עוד כלי השיט נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר החוץ של ישראל.
16. פיקוחה של רשות-המכס כולל את זכותה לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.
הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם
17. הובלתם של טובין מתוך ארבה או מעל מגשה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, היינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום ההפקדה הנכון והיינוחם בו עד למסירתם כהלכה – יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.
דין אדם שבידו שטר מסירה – כדין בעל הטובין או מורשהו (תיקון מס' 11) תשמ"ו-1986
18. (א) שטר מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי הובלה – רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.
(תיקון מס' 13) תשנ"ה-1995
(ב) בסעיף זה, "משלח בינלאומי" – כמשמעותו בחוק סוכני המכס, תשכ"ה-1965.
פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין
19. (א) פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.
(ב) מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רשות-המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד-המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האבד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.
20. רשאי פקיד-מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.
21. (א) טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת נזקים.
(ב) באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.
אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח
22. (א) טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רשות ולפי פקודה זו.
(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס מאה לירות.
אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד
23. רשות-המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי-המכס.
רשמון (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
24. כל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, חוץ מטובין שייבּואם אסור, ניתן להגיש עליהם רשמון ולקבל עליו התרה, בדרך שתיקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
25. (בוטל).
רשות להגיש רשמון מיוחד (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
26. רשאי המנהל להרשות רישומם של טובין בכל צורה ואופן ובכל תנאי שיראה להורות.
חובת מגיש רשמון להשיב על שאלות
27. המגיש רשמון חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הנקובים בו, אם נדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד-מכס אחר.
התרת הרשמון (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
28. משהותר רשמון יראו את הטובין כרשומים, והרשמון שהותר ישמש הרשאה לנהוג בטובין כרשום בו.
29. טובין שהוגש עליהם רשמון והותר, יש לטפל בהם מיד בהתאם לטיבו של הרשמון.
30. טובין שהם מטען לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי הובלה אחר מותר ליבּאם וליצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי רשמון.
חובת מתן הצהרה (תיקון מס' 12) תשנה-1995
30א. (א) שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
(ב) קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.
זכות לדרוש ערובה (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
31. (א) רשות המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובּות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או להתרת הרשמון שלהם.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(ב) הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(ג) ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.
32. (בוטל).
33. מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.
34. ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.
35. היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת, רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.
36. הגיש גובה המכס תביעה על ערובה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני-האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובה פסק דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החבוּת או שיצאו ידי חובתם.
37. כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להתלותו.
38. טובין שיובאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס כדרך טובין שיובאו באופן אחר.
39. (א) בטובין שיובאו בדואר מותר, לפי שיקול דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה בטופס או בתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הרשמון הנדרש לפי פקודה זו, והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רשות-המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
(ב) טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.
תשלום מכס על ידי אדם אחר (תיקון מס' 1) תשכ"א-1961
39א. בהסכמת המנהל ובתנאים הנראים לו, רשאי אדם לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין, כולו או מקצתו, גם אם לא הוא שייבא אותם, ובמקרה זה, דינו מיום מתן הסכמת המנהל, כדין מי שייבא את הטובין.
סימן א': יבוא אסור ויבוא מוגבל
40. (א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר ייבואם של טובין או של סוג טובין – פרט לפרסומים, שניתן לאסור את ייבואם לפי סעיף קטן (ב) – לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ מוצאם או נתיב ייבואם ובין באופן אחר.
(ב) הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבואם של גליונות הפרסום שיצאו קודם לכן או שיצאו מכאן ואילך.
41. לא ייבא אדם טובין שייבואם אסור.
42. ואלה טובין שייבואם אסור:
(1) טובין שייבואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר-תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;
(2) מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;
(3) דברי דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגונים.
43. טובין שייבואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא ייבא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.
טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל
44. טובין שייבואם אסור המצויים באניה שסרה לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של האניה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רשות.
סימן ב': ייבוא בדרך הים
45. כדי להבטיח שייבואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
(1) יותן לעלות אל האניה;
(2) יוגש תסקיר על מטען האניה;
(3) הטובין שהוגש עליהם מצהר לפריקה ייפרקו ויותן לבדקם.
46. לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.
47. נכנסה אניה למימי חופין של ישראל, חייב הקברניט שלה לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי שיט שבשירות רשות-המכס המניף דגל המכס, או כלי שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.
48. קברניט של אניה הבאה מחוץ לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת מעלה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.
49. קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד-המכס לעלות אליה.
50. לאחר שהובאה האניה אל תחנת המעלה ולאחר שפקיד-המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.
51. משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רשות.
52. לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד-המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.
סימן ג': תסקיר על המטען
תסקיר על מטען האניה (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
53. (א) אניה שבאה מחוץ לארץ חייב הקברניט או עובד אניה אחראי שהקברניט מילא ידו או בעל האניה –
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 20) תשס"ג-2003
(1) להגיש עד עשרים וארבע שעות לפני בואה של אניה לנמל, תסקיר על האניה ועל מטענה על ידי מסירת מצהָר-כניסה לגובה המכס על הטובין הנמצאים בה;
(2) להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה;
(3) להגיש כל תעודה שתידרש בענין האניה ומטענה.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(ב) מצהר כניסה יימסר בדרך שתיקבע בתקנות.
54. (א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן טעות גלויה בגופו של מצהר או להשלים כל חסר, שהם, לדעתו של גובה המכס, פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
(ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א), אין לתקן מצהר יבוא.
קברניט אניה שנטרפה חייב בתסקיר
55. אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, תסקיר על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.
סימן ד': פריקה והנחת
56. אין לפרק את הצוֹבר של אניה שנכנסה למימי חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שהרשמון עליהם הותר.
57. (א) אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להנחת או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבּה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחתו בסירה או בארבה, אין לשטען אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברשות גובה המכס.
(ב) טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.
58. טובין שנפרקו והונחתו מכלי שיט יש להפקידם, מיד לאחר הנחת, במחסן מכס או במקום מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.
59. כל טובין מותר, על פי רשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד-מכס.
60. כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שטעונם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רשות-המכס או על פקיד-מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.
חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו'
61. גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או לכל מקום אחר.
סימן ה': רשמונות
62. כל טובין שיובּאו יירשמו, בטופס שנקבע, לאחת המטרות שלהלן:
(1) צריכה בארץ;
(2) החסנה;
(3) שִטעוּן;
(4) מעבר.
רשמון ארעי (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
63. (א) אם אין בידי הבעל לספק מיד פרטים מלאים להגשת הרשמון, והוא מצהיר על כך לפני גובה המכס, רשאי הוא להגיש רשמון ארעי ולהפקיד כל סכום שיקבע גובה המכס כערובּה לתשלום המכס.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(ב) רשמון ארעי יוגש וערובה תופקד לפי הוראות גובה המכס.
64. (א) בעל טובין הכלולים ברשמון ארעי חייב להגיש רשמון מוגמר תוך חודש מיום התרת הרשמון הארעי או בזמן מאוחר מזה, אם ראה גובה המכס להתיר תוספת זמן, וככל שהתיר; לא הגיש רשמון מוגמר – יחולט הערבון.
(ב) רשמון מוגמר של הטובין הכלולים ברשמון ארעי יוּגש כאילו לא הוגש הרשמון הארעי.
65. (א) רשמונו של כל המטען או המשגוֹר, שנפרק או שעומד לפריקה, יוגש לאחר הגשת התסקיר של האניה או לאחר בוא המשגור, תוך הזמן שקבע לכך או תוך זמן נוסף עליו שראה גובה המכס להתיר.
(ב) טובין מתוך מטען או משגור כאמור שלא הוגש עליהם רשמון תוך הזמן שנקבע, רשאי גובה המכס להורות על סילוקם לכל מחסן מכס שהוקצה לכך.
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(ג) עברו שלושה חדשים מיום שיובּאו אותם טובין או 45 ימים מיום שיובאו טובין לנמל תעופה ולא נתבעו ולא הותר רשמונם, רשאי גובה המכס למכרם; אולם טובין שהם דבר האָבֵד, מותר למכרם בכל עת שיראה גובה המכס, בין לפני שסולקו למחסן ובין לאחר מכן.
סימן ו': ייבוא שלא בדרך הים
66. (א) טובין שיובּאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוּחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום כניסה.
(ב) אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית מכס.
(ג) אם אין באפשרותו של בית המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובּאים, יש להובילם לבית המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.
(ד) יותן להיכנס לכלי ההובלה.
חובת הצהרה על טובין המובלים לא בדרך הים
67. בעל טובין שיובּאו לא בדרך הים, או המוביל טובין כאלה, חייב, מיד לאחר שהגיעו הטובין לבית המכס שבגבול או למקום הכניסה שהוקצה לכך, למסור לפקיד הממונה על כך תסקיר על כלי ההובלה ועל הטובין על ידי הצהרה, בטופס שנקבע, ובה פרטים על כלי ההובלה ועל הטובין המובלים, וחייב הוא להקל על פקיד-המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה; כן עליו להשיב על כל שאלה ולהגיש כל תעודה בנוגע לטובין אלה.
סימן א': מחסנים רשויים
טובין חבי מכס מותר להחסין (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
68. (א) טובין שאין החסנתם אסורה לפי תקנות, מותר להחסינם במחסנים רשויים על ידי המנהל, בכפוף לתנאים שנקבעו.
(ב) המנהל רשאי לפרש ברשיון המחסן את סוגי הטובין שמותר להחסין בו ואת דרך ההחסנה.
69. מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:
(1) מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;
(2) מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.
70. (א) רשיונות מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.
(ב) הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.
(ג) האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; ואם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.
71. (א) הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.
(ב) הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.
72. (א) בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או ייוצאו הטובין או יסולקו למחסן מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.
(ב) לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי המכר בדרך שנקבעה לכך.
פקיד-המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה
73. טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד-המכס, עם הנחתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.
גמר ההחסנה (תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
74. טובין שנרשמו להחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי ההחסנה הוגמרה.
סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס
75. (א) טובין שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
(ב) סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עכבון על הטובין כנגד הוצאות אלה.
76. טובין שנרשמו להחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובּאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת עריכת הרשימה.
77. בעל רשיון מחסן –
(1) יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;
(2) יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני צדק, משקלי צדק ומידות צדק לשימושו של פקיד-המכס;
(3) ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;
(4) יספק להנחת דעתו של המנהל מקום מתאים לעבודה משרדית;
(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995
(5) ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.
78. (א) לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רשות.
(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס 200 לירות.
79. לכל פקיד-מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.
80. טובין שהוחסנו רשאי פקיד-מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי הוגנים.
המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה
81. טובין חבי מכס המוחסנים במחסן רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האבד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.
גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין למחסן כללי
82. רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי המכר כפי שנקבע.
83. טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד-המכס כשדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת דעתו של גובה המכס – בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.
84. נמצא חִסֶר באחת האריזות של טובין שיובּאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.
85. מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.
86. רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא רשמון, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה – אף ללא תשלום מכס.
87. גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם, ולשוב ולארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובין שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.
88. טובין מוחסנים שהם חבי מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.
טובין שאינם שווים במכס החל עליהם
89. (א) המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.
(ב) בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.
טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ
90. (א)