להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961

רבדים בחקיקה

מסים – מס רכוש וקרן פיצויים

תוכן ענינים

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961*

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979

           "אזור חקלאי" – (בוטלה);

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

ביטול הגדרת "אזור חקלאי"

הנוסח הקודם:

"אזור חקלאי" – כל מקום שאינו אזור עירוני;

 

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979

           "אזור עירוני" - (בוטלה);

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

ביטול הגדרת "אזור עירוני"

הנוסח הקודם:

"אזור עירוני" – אזור ששר האוצר הכריז עליו בצו שיפורסם ברשומות שהוא אזור עירוני;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

           "בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים וכל חלק מהם, בין שהם מיושבים או שמשתמשים בהם ובין שאינם מיושבים או שאין משתמשים בהם, ובלבד שבנייתם נגמרה, אך למעט מיתקן שהוא ציוד, אף אם ניתן לסווגו כבנין;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

"בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים וכל חלק מהם, בין שהם מיושבים או שמשתמשים בהם ובין שאינם מיושבים או שאין משתמשים בהם, ובלבד שבנייתם נגמרה, אך למעט מיתקן אך בבנין חקלאי ובבנין מאגר – למעט מיתקן שהוא ציוד, אף אם ניתן לסווגו כבנין;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

החלפת הגדרת "בנין"

הנוסח הקודם:

"בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים וכל חלק מהם, בין שהם מיושבים או שמשתמשים בהם ובין שאינם מיושבים או שאין משתמשים בהם, ובלבד שבנייתם נגמרה, אך בבנין חקלאי ובבנין מאגר – למעט מיתקן שהוא ציוד, אף אם ניתן לסווגו כבנין;

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 312 (ה"ח 2519)

"בנין" – לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "בנין חקלאי" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

החלפת הגדרת "בנין חקלאי"

הנוסח הקודם:

"בנין חקלאי" – בנין הנמצא באזור חקלאי, ואינו בנין תעשייתי או בנין מאגר ולרבות בנין כפרי באזור חקלאי;

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

הוספת פסקה (3)

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

(1) בנין של חקלאי המשמש לו בחקלאות או המיועד לשמש לו בחקלאות בנין המשמש או מיועד לשמש בחקלאות ואין בו שימוש אחר, למעט בנין מאגר;

(2) בנין המשמש או מיועד לשמש מפעל כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, והוא בבעלותו של חקלאי או של חבר-בני-אדם או אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ששני שלישים לפחות מחבריהם הם חקלאים, והכל כשלפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשק החקלאי או המשקים החקלאיים בלבד אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשק החקלאי של בעלו, ובחבר בני אדם – אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין חקלאי"

הנוסח הקודם:

"בנין חקלאי" –

(1) בנין המשמש או מיועד לשמש בחקלאות ואין בו שימוש אחר, למעט בנין מאגר;

(2) בנין המשמש או מיועד לשמש מפעל כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשק החקלאי של בעלו, ובחבר בני אדם – אם לפחות שני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנין משמש להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(3) בנין שהוא בית אריזה לפרי הדר;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

           "בנין כפרי" – (בוטלה);

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין כפרי" – בנין המשמש רפת, דיר, לול, אסם או מטרה אחרת כיוצא באלה, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

ביטול הגדרת "בנין כפרי"

הנוסח הקודם:

"בנין כפרי" – בנין המשמש רפת, דיר, לול, אסם או מטרה אחרת כיוצא באלה, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "בנין מאגר" – (נמחקה);

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, ואם הוא באזור עירוני – יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד שהם בבעלותו של חקלאי ומשמשים לו בחקלאות או מיועדים לשמש לו בחקלאות ואין בהם שימוש אחר;

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, שהם בבעלותו של חקלאי ומשמשים לו בחקלאות או מיועדים לשמש לו בחקלאות המשמשים או המיועדים לשמש בחקלאות ואין בהם שימוש אחר;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין מאגר"

הנוסח הקודם:

"בנין מאגר" – בריכת דגים, מגדל בר, מגדל מים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחיה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ, המשמשים או המיועדים לשמש בחקלאות ואין בהם שימוש אחר;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "בנין מגורים" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בנין מגורים"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין מגורים"

הנוסח הקודם:

"בנין מגורים" – בנין המשמש או מיועד לשמש למגורים ואיננו בנין עסקי, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד; ובקיבוץ – גם בנינים המשרתים את צרכיהם האישיים של החברים, כגון חדר אוכל, מכבסה, מתפרה וכדומה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "בנין מיוחד" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בנין מיוחד"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין מיוחד"

הנוסח הקודם:

"בנין מיוחד" – בנין שאינו בנין חקלאי, בנין מאגר, בנין מגורים או בנין עסקי;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "בנין עסקי" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בנין עסקי"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "בנין עסקי"

הנוסח הקודם:

"בנין עסקי" – בנין המשמש או מיועד לשמש לעסק או למשלח-יד ובנין מושכר שלא למגורים בלבד, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הם עומדים, למעט בנין חקלאי ובנין מאגר;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

           "בנין עירוני" – (בוטלה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

ביטול הגדרת "בנין עירוני"

הנוסח הקודם:

"בנין עירוני" – בנין – למעט בנין תעשייתי – הנמצא באזור עירוני, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

           "בנין תעשייתי" – (בוטלה);

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

"בנין תעשייתי" - בנין המשמש או מיועד לשמש לבית חרושת כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת בתי החרושת, 1946, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין כאמור של חבר בני אדם שהוא חקלאי ושל אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למשק החקלאי בלבד של החבר או למשקים החקלאיים בלבד של חברי האגודה או לצרכים האישיים של חברי החבר או האגודה ובני ביתם;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

"בנין תעשייתי" - בנין המשמש או מיועד לשמש לבית חרושת כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת בתי החרושת, 1946, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין כאמור של חבר בני אדם שהוא חקלאי ושל אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למשק החקלאי בלבד של החבר או למשקים החקלאיים בלבד של חברי האגודה או לצרכים האישיים של חברי החבר או האגודה ובני ביתם למעט בנין כאמור של חקלאי או של חבר-בני-אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם חקלאים או של אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למען המשק החקלאי בלבד של החקלאי או המשקים החקלאיים בלבד של חברי החבר של האגודה, או לצרכים האישיים של החקלאי או של חברי החבר או האגודה, ושל בני ביתם;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

ביטול הגדרת "בנין תעשייתי"

הנוסח הקודם:

"בנין תעשייתי" - בנין המשמש או מיועד לשמש לבית חרושת כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת בתי החרושת, 1946, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הוא עומד, למעט בנין כאמור של חקלאי או של חבר-בני-אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם חקלאים או של אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים – אם הבנין הוא לייצור או לשירותים למען המשק החקלאי בלבד של החקלאי או המשקים החקלאיים בלבד של חברי החבר של האגודה, או לצרכים האישיים של החקלאי או של חברי החבר או האגודה, ושל בני ביתם;

           "בעל" –

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(1)   בקרקע –

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 14) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(א)   הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(ב)   נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(ג)    אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין. בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה - המדינה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(2)   (בוטלה);

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

(3)   בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית המשפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה;

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 91 (ה"ח 536)

(1א) במקרקעין שפורסמה הודעה עליהם לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין. במקרקעין שניתן לגביהם צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה במקרקעין בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה - המדינה;

(2) בציוד ובמלאי – האדם המחזיק בהם, או מי שהוכח עליו להנחת דעתו של המנהל שהוא בעלם;

(3) בנכסים שהם בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית המשפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על נכסים אלה לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותם נכסים או מהם גופם;

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

החלפת פסקה (2)

הנוסח הקודם:

(2) בציוד ובמלאי – האדם המחזיק בהם, או מי שהוכח עליו להנחת דעתו של המנהל שהוא בעלם;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 158 (ה"ח 993)

(1) במקרקעין -

(א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה העולה על שלוש שנים חמש שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין, ובלבד שאם הבעל כאמור או החוכר כאמור הוא המדינה, והנכס מוחזק על ידי אחר על פי חוזה או רשיון, יראו את המחזיק כבעל הנכס;

(ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלם, כחוכרם או כחוכר המשנה שלהם או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרם או כחוכר המשנה שלהם לתקופה העולה על חמש שנים, יהיה בעל המקרקעין - המחזיק או הזכאי להחזיק בהם או ליהנות מהם, או הזכאי לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

(1) במקרקעין -

(א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה העולה על חמש שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין, ובלבד שאם הבעל כאמור או החוכר כאמור הוא המדינה, והנכס מוחזק על ידי אחר על פי חוזה או רשיון, יראו את המחזיק כבעל הנכס;

(ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלם, או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרם או כחוכר המשנה שלהם לתקופה העולה על חמש שנים, יהיה בעל המקרקעין - המחזיק או הזכאי להחזיק בהם או ליהנות מהם, או הזכאי לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והמקרקעין מוחזקים על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל המקרקעין;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

(1) במקרקעין בקרקע -

(א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה העולה על חמש שנים לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;

(ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם בה, ליהנות מהם ממנה או לקבל מהם ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלם כבעליה, או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם בה, ליהנות מהם ממנה או לקבל מהם ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרם כחוכרה או כחוכר המשנה שלהם שלה לתקופה העולה על חמש שנים לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל המקרקעין הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בהם בה או ליהנות מהם ממנה, או הזכאי לקבל מהם ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והמקרקעין מוחזקים והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל המקרקעין הקרקע;

(1א) במקרקעין בקרקע שפורסמה הודעה עליהם עליה לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין. במקרקעין בקרקע שניתן לגביהם לגביה צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה במקרקעין בקרקע בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה - המדינה;

(2) בציוד ובמלאי – האדם המחזיק בהם, או מי שהוכח להנחת דעתו של המנהל שהוא בעלם; אלא שברכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה – מי שחייב על-פיה באגרת רשיון לאותו רכב;

(3) בנכסים שהם בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית המשפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על נכסים אלה קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותם נכסים או מהם גופם באותה קרקע או ממנה גופה;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

           "בעל שליטה" - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:

(1)   51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2)   זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;

(3)   זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;

(4)   זכות למנות מנהל;

           והמונח שליטה יפורש לפי זה;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "בעל שליטה"

(תיקון מס' 9) תשל"ד-1974

           "גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;

מיום 1.4.1974

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ד מס' 732 מיום 12.4.1974 עמ' 69 (ה"ח 1111)

"גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שכיסוהו בגג או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;

(תיקון מס' 3) תשכ"ז-1967

           "המנהל" - הנציב כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "המנהל"

הנוסח הקודם:

"המנהל" – מנהל שנתמנה לפי סעיף 47;

(תיקון מס' 3) תשכ"ז-1967

           "הפקודה" - פקודת מס הכנסה;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

הוספת הגדרת "הפקודה"

(תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986 צו תשנ"ד-1993

           "הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

"תוספת עליית המדד" - (בוטלה);

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

"סכום מתואם" - (בוטלה);

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

"תקופה עודפת" – (בוטלה);

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 40 (ה"ח 1710)

הוספת הגדרת "הפרשי הצמדה וריבית"

מיום 1.4.1987

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

"הפרשי הצמדה וריבית" –

(1) כאשר התקופה העודפת מתבטאת במספר חיובי – הסכום של כל אלה:

(א) תוספת עליית המדד;

(ב) 4% לשנה מהסכום המתואם;

(ג) שליש אחוז מהסכום המתואם או שיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת – לכל יום שבתקופה העודפת;

(2) כאשר התקופה העודפת מתבטאת במספר שלילי – הסכום של שני המרכיבים האמורים בפסקאות (1)(א) ו-(ב) פחות המרכיב האמור בפסקה (1)(ג), ובלבד שלא יופחת סכום העולה על תוספת עליית המדד;

תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 12% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"תוספת עליית המדד" – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לאותו סכום כשהוא  מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה הנדונה;

"סכום מתואם" – הסכום שמדובר בו בצירוף תוספת עליית המדד;

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

"תקופה עודפת", לגבי תקופה פלונית – מספר הימים שממועד פרסום המדד החדש עד סוף התקופה, פחות מספר הימים שממועד פרסום המדד היסודי עד תחילת התקופה;

מיום 1.7.1989

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5201 מיום 16.7.1989 עמ' 1107

"הפרשי הצמדה וריבית" –  תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 12% 8% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

מיום 1.3.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5342 מיום 21.3.1991 עמ' 744

"הפרשי הצמדה וריבית" –  תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 8% 6% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

מיום 15.6.1993

צו תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5547 מיום 23.9.1993 עמ' 2

"הפרשי הצמדה וריבית" –  תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 6% 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

לענין זה –

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

(תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

           "חלקה" - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

החלפת הגדרת "חלקה"

הנוסח הקודם:

"חלקה" – כמשמעותה בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) ובאין חלקה כזאת, יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין ובאין גם יחידה כזאת, הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%;

(תיקון מס' 14) תשל"ט-1979

           "חקלאי" –

(1)   בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;

(2)   חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, דייו ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;

(3)   בהגדרה זו –

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995

(א)   "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודה, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה;

(ב)   "הכנסה מחקלאות" - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;

(ג)    "בעלי שליטה" - המחזיקים ביחד באחד מאלה:

(1)   שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2)   זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;

(3)   זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;

(4)   זכות למנות מנהל.

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

החלפת הגדרת "חקלאי"

הנוסח הקודם:

"חקלאי" – בעל משק חקלאי באזור חקלאי;

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 96 (ה"ח 1340)

החלפת הגדרת "חקלאי"

הנוסח הקודם:

"חקלאי" – בעל משק חקלאי, ואם המשק הוא באזור עירוני – רק כאשר 50% לפחות מהכנסתו באחת משתי שנות המס הקודמות, לאחר ניכוי ההוצאות לפי סימן א' של הפרק השני לחלק ג' לפקודה, היא מחקלאות;

מיום 1.1.1995 עד יום 31.12.1996

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ה מס' 1498 מיום 4.1.1995 עמ' 90 (ה"ח 2240)

(3) בהגדרה זו -

(א) "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודה, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "ישוב ספר" – (נמחקה);

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "ישוב ספר"

הנוסח הקודם:

"ישוב ספר" – ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "מבנה בתהליך בניה" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "מבנה בתהליך בניה"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מבנה בתהליך בניה"

הנוסח הקודם:

"מבנה בתהליך בניה" – מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "מושב" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "מושב"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מושב"

הנוסח הקודם:

"מושב" – אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שסיווג אותה רשם האגודות השיתופיות כמושב עובדים או ככפר שיתופי";

(תיקון מס' 3) תשכ"ז-1967 (תיקון מס' 8) תשל"ב-1972

           "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "מטעים"

הנוסח הקודם:

"מטעים" – כל עץ או שיח המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הם נטועים, למעט היבול שעליהם;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם חלקת הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "מלאי" - (נמחקה);

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

"מלאי" – מטלטלים מכל סוג – לרבות יבול על קרקע באזור עירוני, בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני-ביתם ואינם ציוד, כסף ודברים שבראוי, ולמעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, ולמעט מלאי שבידי החקלאי ושמקורו מיבוליו;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"מלאי" – מטלטלים מכל סוג – לרבות יבול על קרקע באזור עירוני של מי שאיננו חקלאי, בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני-ביתם ואינם ציוד, כסף ודברים שבראוי, ולמעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, ולמעט מלאי שבידי החקלאי ושמקורו מיבוליו;

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 97 (ה"ח 1340)

החלפת הגדרת "מלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי" – מטלטלים מכל סוג – לרבות יבול על קרקע באזור עירוני של מי שאיננו חקלאי, בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני-ביתם ואינם ציוד, כסף ודברים שבראוי, ולמעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, ולמעט מלאי שבידי החקלאי ושמקורו מיבוליו;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי" – מיטלטלין מכל סוג – לרבות בעלי חיים, חמרי גלם וסחורות מוגמרות ובלתי מוגמרות – שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם ציוד, כסף או דברים שבראוי, למעט מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה המשמשים בחקלאות, ולמעט מלאי שבידי בעל משק חקלאי ושמקורו מיבוליו;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "מלאי בתעשיה" - (נמחקה);

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 524 מיום 1.4.1968 עמ' 42 (ה"ח 762)

הוספת הגדרת "מלאי בתעשיה"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מלאי בתעשיה"

הנוסח הקודם:

"מלאי בתעשיה" – מלאי בבעלותו של מפעל תעשייתי –

(1) המשמש לייצור באותו מפעל, או

(2) שיוצר באותו מפעל ונמצא בתחומו, או שהוא נמצא מחוץ לתחומו אך לצרכי עיבוד או להחסנה בלבד.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "מלאי חקלאי" - (נמחקה);

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

"מלאי חקלאי" – מלאי של בעלי חיים, יבול, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, וכן מלאי כאמור המצוי בידי –

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(2) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו, והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים של חברי האגודות ושל החבר;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 26 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "מלאי חקלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי חקלאי" – מלאי של בעלי חיים, יבול, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה המצויים בידי חקלאי ומשמשים לו במשקו החקלאי, וכן מלאי כאמור המצוי בידי –

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(2) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים שלהם;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו, והמלאי מיועד לשמש במשקים החקלאיים של חברי האגודות ושל החבר;

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 97 (ה"ח 1340)

החלפת הגדרת "מלאי חקלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי חקלאי" –

(1) מלאי של בעלי חיים המצויים בידי חקלאי;

(2) מלאי של בעלי חיים, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצויים בידי –

(א) חבר-בני-אדם שכל חבריו הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

(ב) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שבה לפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

(ג) חבר-בני-אדם שחבריו הם אגודות כאמור בפסקת משנה (ב), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר-בני-אדם כאמור בפסקת משנה (א), והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים של חברי האגודות או של חברי החבר;

(ד) חבר-בני-אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם חקלאים או אגודות כאמור בפסקת משנה (ב) או חקלאים ואגודות כאמור, ושעיקר עיסוקו הוא אספקת מלאי כאמור לשימוש במשקים החקלאיים של חבריו או של חברי האגודות, והמלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מלאי חקלאי"

הנוסח הקודם:

"מלאי חקלאי" –

(1) מלאי של בעלי חיים המצוי בידי בעל משק חקלאי;

(2) מלאי של בעלי חיים, מספוא, גרעינים, כוספה, קש, חציר, זבלים כימיים וחמרים כיוצא באלה, המצוי בידי אחד מאלה:

(א) חבר בני אדם שכל חבריו הם בעלי משקים חקלאיים, אם המלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים של חבריו;

(ב) אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שלפחות שני שלישים מחבריה בעלי משקים חקלאיים, אם המלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים;

(ג) חבר בני אדם שחבריו הם אגודות כאמור בפסקת משנה (ב), או שחבריו הם אגודות כאמור יחד עם חבר בני אדם כאמור בפסקת משנה (א), אם המלאי מיועד לשמש במשקיהם החקלאיים של חברי האגודות או של חברי החבר;

(ד) חבר בני אדם שלפחות שני שלישים מחבריו הם בעלי משקים חקלאיים או אגודות כאמור בפסקת משנה (ב) או בעלי משקים חקלאיים ואגודות כאמור, ושעיקר עיסוקו אספקת מלאי כאמור לשימוש במשקים החקלאיים של חבריו או של חברי האגודות, אם המלאי מיועד לשימוש במשקיהם החקלאיים;

           "מס", "מס רכוש" - המס המוטל על פי חוק זה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "מקרקעין" – (נמחקה);

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מקרקעין"

הנוסח הקודם:

"מקרקעין" – קרקע, בנין ומטעים;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "נזק" – (נמחקה);

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נזק"

הנוסח הקודם:

"נזק" – נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "נזק מלחמה" – (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נזק מלחמה"

הנוסח הקודם:

"נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "נזק עקיף" – (נמחקה);

מיום 1.4.1961

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 554 מיום 30.3.1969 עמ' 86 (ה"ח 817)

"נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נזק עקיף"

הנוסח הקודם:

"נזק עקיף" – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא-הגנה לישראל;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "נכס" – (נמחקה);

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "נכס"

הנוסח הקודם:

"נכס" – מקרקעין, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה, וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל, אף אם אינם מצויים בה;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

"נכס" – מקרקעין, מבנה בתהליך בניה, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה, וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נכס"

הנוסח הקודם:

"נכס" – מקרקעין, מבנה בתהליך בניה, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה, וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "נכס המשמש בחקלאות" – (נמחקה);

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

הוספת הגדרת "נכס המשמש בחקלאות"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "נכס המשמש בחקלאות"

הנוסח הקודם:

"נכס המשמש בחקלאות" – נכס המשמש לעסק במשק החקלאי של בעלו;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "ציוד" – (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

"ציוד" – מכונות, מיתקנים, רהיטים וחפצים אחרים המשמשים או המיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולרבות רכב ששר התחבורה פטר אותו מהוראות הפקודה האמורה, כולן או מקצתן רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

"ציוד" – מכונות, מיתקנים, רהיטים וחפצים אחרים ורכוש אחר המשמשים או המיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "ציוד"

הנוסח הקודם:

"ציוד" – מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או המיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "קיבוץ" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "קיבוץ"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "קיבוץ"

הנוסח הקודם:

"קיבוץ" – קיבוץ או קבוצה, המאוגדים כאגודה שיתופית על פי התקנות לדוגמה שאישר רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג ומושב שיתופי או אגודה שיתופית אחרת להתיישבות חקלאית ששומתם נעשית בדרך הקבועה לגבי קיבוצים על פי הוראה של נציב מס הכנסה לפי סעיף 61 לפקודה;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "קרוב" של אדם - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 159 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "קרוב"

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

(1) בן-זוגו וצאצאים של כל אחד מבני הזוג שלא מלאו להם 18 שנה;

(2) הורים והורי הורים שלו או של בן זוגו;

(2) (3) תאגיד שהוא בשליטתו;

(3) בא כוחו;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "קרוב"

הנוסח הקודם:

"קרוב" של אדם –

(1) בן-זוגו וצאצאים של כל אחד מבני הזוג שלא מלאו להם 18 שנה;

(2) הורים והורי הורים שלו או של בן זוגו;

(3) תאגיד שהוא בשליטתו;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "קרקע" –

(1)   קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

                 (2)   (א)   קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;

(ב)   לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) "20%" ולא "30%".

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995

(3)   קרקע שביום ד' בטבת תש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

"קרקע" – קרקע פנויה וכן קרקע שמחובר אליה נכס שאינו בנין עירוני, בנין כפרי באזור עירוני, בנין מאגר באזור עירוני, בנין תעשייתי ומטעים, למעט הנכס המחובר אליה;

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

החלפת הגדרת "קרקע"

הנוסח הקודם:

"קרקע" – קרקע פנויה וכן קרקע שמחובר אליה נכס שאינו בנין עירוני, בנין כפרי באזור עירוני, בנין מאגר באזור עירוני, בנין תעשייתי ומטעים, למעט הנכס המחובר אליה;

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

(1) קרקע פנויה, ובאזור חקלאי ואם היא של חקלאי ומשמשת לו בחקלאות – לרבות היבול שעליה;

(2) קרקע שמחובר אליה נכס – שאינו בנין עירוני, בנין כפרי באזור עירוני, בנין מאגר באזור עירוני, בנין תעשייתי או מטעים שאינו בנין מגורים, בנין מיוחד, בנין עסקי או מטעים – למעט הנכס המחובר אליה;

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

(1) קרקע פנויה, ואם היא של חקלאי ומשמשת לו בחקלאות ואם היא משמשת בחקלאות – לרבות היבול שעליה;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

החלפת הגדרת "קרקע"

הנוסח הקודם:

"קרקע" – (1) קרקע פנויה, ואם היא משמשת בחקלאות – לרבות היבול שעליה;

(2) קרקע שמחובר אליה נכס –שאינו בנין מגורים, בנין מיוחד, בנין עסקי או מטעים – למעט הנכס המחובר אליה;

מיום 1.1.1995

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ה מס' 1498 מיום 4.1.1995 עמ' 90 (ה"ח 2240)

(3) קרקע שביום ט' באדר ב' התשמ"א (15 במרס 1981) שביום ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 312 (ה"ח 2519)

החלפת פסקה (2)

הנוסח הקודם:

(2) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה שהיו קיימות בעת הבניה, ואם לא היו תקנות בעת בנייתו – לפי תקנות שהותקנו לראשונה לאחר בנייתו, ואשר המחיר שניתן לקבל במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון בעד המבנה לבדו באחד באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד; ואולם לגבי בנין מגורים שבנייתו נגמרה לפני יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יבוא "20%" במקום "30%".

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "קרקע חקלאית" –

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995

(1)   קרקע שבתכנית על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ב-1992, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים;

(תיקון מס' 25) תשנ"ה-1995 ת"ט תשנ"ז-1997

(2)   קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע.

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

הוספת הגדרת "קרקע חקלאית"

מיום 1.1.1995

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ה מס' 1498 מיום 4.1.1995 עמ' 90 (ה"ח 2240)

ת"ט תשנ"ז-1997

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 168

(1) קרקע שיועדה לחקלאות בתכנית על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, או שהוכרזה כקרקע חקלאית לפי סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק האמור, והכל אם בשנת המס היא משמשת בחקלאות או שהיא שמשה בחקלאות בשנה שקדמה לשנת המס או שאיננה ראויה לשמש בחקלאות;

(1) קרקע שבתכנית על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992, למעט קרקע כאמור שאף יועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים.

(2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת תשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן – היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "רכב " - (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

הוספת הגדרת "רכב"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "רכב"

הנוסח הקודם:

"רכב" – רכב מנועי כמשמעותו בפקודת התעבורה, גרור ונתמך, ולרבות רכב כאמור ששר התחבורה פטר אותו מהוראות הפקודה האמורה כולן או מקצתן;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" - (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

הוספת הגדרת "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה"

הנוסח הקודם:

"רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" – כמשמעותם בפקודת התעבורה והם רכב מנועי;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "מונית", "גרור" ו-"נתמך" - (נמחקה);

מיום 1.10.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 459 מיום 16.7.1965 עמ' 197 (ה"ח 652)

הוספת הגדרת "מונית", "גרור" ו-"נתמך"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "מונית", "גרור" ו-"נתמך"

הנוסח הקודם:

"מונית", "גרור" ו-"נתמך" – כמשמעותם בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961;

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           "שכירות מוגנת" - (נמחקה);

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

הוספת הגדרת "שכירות מוגנת"

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

מחיקת הגדרת "שכירות מוגנת"

הנוסח הקודם:

"שכירות מוגנת" – שכירות שחוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, חל עליה;

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

           "המועד הקובע" - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

הוספת הגדרת "המועד הקובע"

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

           "תקנות תכנון ובניה" - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;

מיום 1.1.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1590 מיום 10.5.1996 עמ' 313 (ה"ח 2519)

הוספת הגדרת "תקנות תכנון ובניה"

(תיקון מס' 19) תשמ"ז-1986

           "שנת מס" - שנים-עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה.

מיום 1.1.1988

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 5 (ה"ח 1798)

"שנת מס" - שנים-עשר החדשים המתחילים באחד האפריל ב-1 בינואר של כל שנה.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

1א.     (בוטל).

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

הוספת סעיף 1א

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 1א

הנוסח הקודם:

דין קיבוץ

1א. לענין חוק זה לא יראו קיבוץ כחבר בני אדם אלא כיחיד בעל משק חקלאי.

פרק שני: הטלת מס

מס רכוש (תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

2.    (א)  מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.

(תיקון מס' 18) תשמ"ה-1985

           (א1)        מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360:

(1)   קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;

(2)   מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;

(3)   בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

           (ב)  מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס.

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200 (ה"ח 1524)

2. (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי נכסים קרקע, לכל שנת מס על נכסים שהיו קרקע שהיתה להם באותה שנה.

(ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על נכס אחד קרקע אחת באותה שנת מס.

מיום 1.4.1985

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ה מס' 1135 מיום 26.2.1985 עמ' 40 (ה"ח 1710)

הוספת סעיף קטן 2(א1)

מיום 1.4.1987 עד יום 31.12.1987

תיקון מס' 19

ס"ח תשמ"ז מס' 1197 מיום 16.10.1986 עמ' 8 (ה"ח 1798)

(א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360 270:

קרן פיצויים (תיקון מס' 20) תשמ"ט-1989 תק' תשנ"א-1991 (תיקון מס' 27) תשנ"ט-1999

2א.     (א)  25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן - קרן פיצויים).

           (ב)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.

           (ג)   כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

הוספת סעיף 2א

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

2א. הותרה לבעל ציוד או מלאי תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודה (להלן – תקופת השומה המיוחדת) תותר לו תחול לגביו אותה תקופה גם לענין המס על ציוד או מלאי לפי חוק זה; המס ישולם לכל שנת מס על הציוד או המלאי שהיו לו בתקופת השומה המיוחדת המתייחסת לשנת המס והוראות החוק יחולו בתיאומים המחוייבים לפי הענין, ובכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר, ובשינויים אלה:

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 2א

הנוסח הקודם:

תקופת שומה מיוחדת לגבי ציוד ומלאי

2א. הותרה לבעל ציוד או מלאי תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף 7 לפקודה (להלן – תקופת השומה המיוחדת) תחול לגביו אותה תקופה גם לענין המס על ציוד או מלאי לפי חוק זה; המס ישולם לכל שנת מס על הציוד או המלאי שהיו לו בתקופת השומה המיוחדת המתייחסת לשנת המס והוראות החוק יחולו בתיאומים המחוייבים לפי הענין, ובכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר, ובשינויים אלה:

(1) הצהרה לפי סעיף 18(א) תימסר לא יאוחר מתום חמישה חדשים מתחילת תקופת השומה המיוחדת;

(2) מקדמה כאמור בסעיף 21א(ב) תשולם לא יאוחר מתום 30 יום מתחילת תקופת השומה המיוחדת.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ט מס' 1265 מיום 26.1.1989 עמ' 4 (ה"ח 1911)

הוספת סעיף 2א

מיום 31.1.1991

תק' תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5328 מיום 31.1.1991 עמ' 474

תק' תשנ"א-1991 (תיקון מס' 1) תשנ"ב-1992

ק"ת תשנ"ב מס' 5413 מיום 9.1.1992 עמ' 6

תק' תשנ"א-1991 (תיקון מס 2) תשנ"ג-1992

ק"ת תשנ"ג מס' 5478 מיום 10.11.1992 עמ' 45

(א) 10% 25% ממס הרכוש הנגבה בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תשנ"ט מס' 1707 מיום 25.4.1999 עמ' 133 (ה"ח 2795)

(א) 25% ממס הרכוש הנגבה וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

מיום 1.1.2006 עד 31.12.2006

הודעה תשס"ז-2007

י"פ תשס"ז מס' 5613 מיום 7.1.2007 עמ' 1122

(א) 25% 85% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

שיעור המס על קרקע (תיקון מס' 27)  תשנ"ט-1999

3.    מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 27 (ה"ח 720)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

שיעורי המס על נכסים

3. מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור מסויים משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע באזור עירוני 1.5

(2) בנין עירוני 1.2

(3) בנין תעשייתי 1.2

(4) בנין חקלאי 0.5

(5) בנין מאגר באזור חקלאי 0.5

(6) בנין מאגר באזור עירוני 1.2

(7) קרקע באזור חקלאי וכן מטעים 0.5

(8) בנין כפרי באזור עירוני וכן ציוד 1.2

(9) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 1.2

(10) מלאי חקלאי 0.4

מיום 1.4.1968

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ח מס' 524 מיום 1.4.1968 עמ' 42 (ה"ח 762)

3. (א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור מסויים משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע באזור עירוני 1.5 2.5

(2) בנין עירוני 1.2 2

(3) בנין תעשייתי 1.2 2

(4) בנין מאגר 1.2 2

(5) קרקע באזור חקלאי 0.5

(6) בנין חקלאי 0.5

(7) ציוד 0.8

(8) בנין כפרי 1.2 2

(9) מלאי שאיננו מלאי חקלאי ואיננו מלאי בתעשיה 1.2

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(10) (11) מטעים: %

(א) שהשטח הכולל אינו על 20 דונם, ובקיבוץ – על 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה, ובאגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות כמושב עובדים – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20 דונם 0.5

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקרקעין שהיו באזור חקלאי ונכללו באזור שהכריז עליו שר האוצר בצו כאזור עירוני ביום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968), או לאחר מכן, מס הרכוש המשתלם עליהם יהיה בשיעורים אלה משוויים:

(1) בנין עירוני, בנין מאגר ובנין כפרי – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה ו-1.5% בשנה השלישית;

(2) קרקע – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה, 1.5% בשנה השלישית ו-2% בשנה הרביעית.

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

3. (א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור מסויים משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע באזור עירוני 2.5

(2) בנין עירוני 2

(3) בנין תעשייתי 2

(4) בנין מאגר 2

(5) קרקע באזור חקלאי 0.5

(6) בנין חקלאי 0.5

(7) ציוד 0.8

(8) בנין כפרי 2

(9) מלאי שאיננו מלאי חקלאי ואיננו מלאי בתעשיה 1.2

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(11) מטעים: %

(א) שהשטח הכולל אינו על 20 דונם, ובקיבוץ – על 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה, ובאגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות כמושב עובדים – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20 דונם 0.5

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקרקעין שהיו באזור חקלאי ונכללו באזור שהכריז עליו שר האוצר בצו כאזור עירוני ביום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968), או לאחר מכן, מס הרכוש המשתלם עליהם יהיה בשיעורים אלה משוויים:

(1) בנין עירוני, בנין מאגר ובנין כפרי – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה ו-1.5% בשנה השלישית;

(2) קרקע – 0.5% בשנת המס הראשונה לתחולת הצו, 1% בשנה השניה, 1.5% בשנה השלישית ו-2% בשנה הרביעית.

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

החלפת סעיף קטן 3(א)

הנוסח הקודם:

(א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע 2.5

(2) בנין מגורים, בנין עסקי מושכר בשכירות מוגנת 0.7

(3) בנין עסקי אחר ובנין מיוחד 1.5

(4) ציוד 0.8

(5) מלאי שאינו מלאי חקלאי ואינו מלאי בתעשיה 1.2

(6) מלאי בתעשיה 0.8

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

3. (א) מס הרכוש על נכסים יהיה שיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) קרקע 2.5

(2) בנין מגורים שניתן לגביו ניכוי לפי סעיף 7א –

(א) על חלק השווי שעד 500,000 לירות 0.6

(ב) על חלק השווי העולה על 500,000 לירות 0.7

(3) בנין מגורים אחר 0.7

(4) בנין עסקי המושכר בשכירות מוגנת, למעט בנין שרואים

אותו כבנין פנוי על פי סעיף 7(ג) 0.6

(1א) קרקע שהיא מלאי עסקי לענין מס הכנסה 1.2

(2) בנין מגורים שניתן לגביו ניכוי לפי סעיף 7א 0.6

(3) בנין מגורים אחר, למעט בנין מגורים המושכר בשכירות   

מוגנת 0.7

(4) בנין המושכר בשכירות מוגנת, למעט בנין שרואים אותו

כפנוי על פי סעיף 7(ג) 0.6

(5) בנין שהוא בית אריזה לפרי הדר 0.2

(6) בנין עסקי אחר ובנין מיוחד אחר 1.5

(7) ציוד המשמש אך ורק בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(8) ציוד אחר 0.8

(9) מלאי של חמרי אריזה בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(11) מלאי אחר שאינו מלאי חקלאי 1.2

(ב) המס על מטע שדינו על פי סעיף 44(ב)(2) כדין קרקע יהיה 5 לירות לגבי 12,000 הלירות הראשונות משוויו של כל דונם ו-2.5% מסכום השווי העולה על 12,000 לירות לדונם, ובמטע כאמור הנטוע על קרקע שהוא ממקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ושינוי יעודו טעון הסכמת מינהל מקרקעי ישראל – שני שלישים מהמס האמור.

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 200, 201 (ה"ח 1524)

שיעור המס על נכסים קרקע

3. מס הרכוש על נכסים קרקע יהיה שיעור משווים משוויה כמפורט בזה:

%

(1) קרקע 2.5

(1א) קרקע שהיא מלאי עסקי לענין מס הכנסה 1.2

(2) בנין מגורים שניתן לגביו ניכוי לפי סעיף 7א 0.6

(3) בנין מגורים אחר, למעט בנין מגורים המושכר בשכירות   

מוגנת 0.7

(4) בנין המושכר בשכירות מוגנת, למעט בנין שרואים אותו

כפנוי על פי סעיף 7(ג) 0.6

(5) בנין שהוא בית אריזה לפרי הדר 0.2

(6) בנין עסקי אחר ובנין מיוחד אחר 1.5

(7) ציוד המשמש אך ורק בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(8) ציוד אחר 0.8

(9) מלאי של חמרי אריזה בבית אריזה לפרי הדר 0.5

(10) מלאי בתעשיה 0.8

(11) מלאי אחר שאינו מלאי חקלאי 1.2

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תשנ"ט מס' 1707 מיום 25.4.1999 עמ' 133 (ה"ח 2795)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

3. מס הרכוש על קרקע יהיה שיעור משוויה כמפורט בזה:

%

(1) קרקע  2.5

(1א) קרקע שהיא מלאי עסקי לענין מס הכנסה 1.2

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

4.    (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

4. חקלאי שלמעלה מ-50% של סך כל הכנסתו ברוטו הם מהענפים לול, רפת, צאן, פלחה, ירקות או סלק סוכר, ישלם על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי, מס רכוש בשיעור משווים, כמפורט בזה:

חקלאי שלמעלה מ-50% של סך כל הכנסתו ברוטו בשנת המס הקודמת היתה מכל הענפים האלה, או מחלקם:

(1) לול, רפת, צאן, פלחה, ירקות, מטעי בעל;

(2) מדגה, סלק סוכר, כותנה, מספוא, ובלבד ששטחו של כל אחד מהם אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ – 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודת מס הכנסה;

(3) מטעי שלחין כששטח כלל מטעיו אלה אינו עולה על 15 דונם, ובקיבוץ – 15 דונם לכל יחידת משק כאמור;

ישלם על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי – מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין תעשייתי 0.6

(2) בנין חקלאי 0.2

(3) בנין מאגר 0.35

(4) קרקע באזור חקלאי וכן מטעים 0.25

(5) בנין כפרי באזור עירוני וכן ציוד 0.75

(6) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 0.75

(7) מלאי חקלאי 0.3

"הכנסה ברוטו", לענין סעיף זה – שוויה של כלל התוצרת החקלאית בצירוף כל הכנסה אחרת שלפני כל ניכוי.

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 28 (ה"ח 720)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

4. חקלאי שלמעלה מ-50% של סך כל הכנסתו ברוטו בשנת המס הקודמת היתה מכל הענפים האלה, או מחלקם:

(1) לול, רפת, צאן, פלחה, ירקות, מטעי בעל;

(2) מדגה, סלק סוכר, כותנה, מספוא, ובלבד ששטחו של כל אחד מהם אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ – 20 דונם לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודת מס הכנסה;

(3) מטעי שלחין כששטח כלל מטעיו אלה אינו עולה על 15 דונם, ובקיבוץ – 15 דונם לכל יחידת משק כאמור;

ישלם על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי – מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין תעשייתי 0.6

(2) בנין חקלאי 0.2

(3) בנין מאגר 0.35

(4) קרקע באזור חקלאי וכן מטעים 0.25

(5) בנין כפרי באזור עירוני וכן ציוד 0.75

(6) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 0.75

(7) מלאי חקלאי 0.3

"הכנסה ברוטו", לענין סעיף זה – שוויה של כלל התוצרת החקלאית בצירוף כל הכנסה אחרת שלפני כל ניכוי.

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 160 (ה"ח 993)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

4. על אף האמור בסעיף 3 ישלם חקלאי על נכסיו החקלאיים, על הנכסים המשמשים לו בחקלאות והמפורטים להלן ועל בנין מגוריו שבתוך משקו החקלאי מס רכוש בשיעור משוויים כמפורט בזה:

%

(1) בנין חקלאי 0.2

(2) בנין מאגר 0.35

(3) קרקע באזור חקלאי 0.25

(4) ציוד 0.5

(5) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת מלאי חקלאי 0.45

(6) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (2) להגדרת מלאי חקלאי 0.3

(7) בנין כפרי באזור עירוני 0.75

(8) מלאי שאיננו מלאי חקלאי 0.75

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 12

ס"ח תשל"ו מס' 810 מיום 20.5.1976 עמ' 186 (ה"ח 1239)

(8) מטעים לרבות מטעים שנעקרו כאמור בסעיף 13(א)(ה)

(א) כשהשטח הכולל אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ –

על 20 דונם ליחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה,

ובמושב – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20

דונם 0.5

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 98 (ה"ח 1340)

4. על אף האמור בסעיף 3 ישלם חקלאי בעל משק חקלאי על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות, מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין חקלאי 0.2

(2) בנין מאגר 0.35

(3) קרקע 0.25

(3) קרקע:

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.25

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

(4) ציוד 0.5

(5) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת מלאי חקלאי 0.45

(6) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (2) להגדרת מלאי חקלאי 0.3

(7) מלאי שאינו מלאי חקלאי 0.75

(8) מטעים

(א) כשהשטח הכולל אינו עולה על 20 דונם, ובקיבוץ –

על 20 דונם ליחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה,

ובמושב – על 20 דונם לכל משק חקלאי של חבריה 0.25

(ב) כשהשטח הכולל כאמור בפסקה (א) עולה על 20

דונם 0.5

(8) מטעים, לרבות מטעים שנעקרו כאמור בסעיף 13(ב)(1)ה -

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.5

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

שיעור המס על נכסים חקלאיים

4. על אף האמור בסעיף 3 ישלם בעל משק חקלאי על נכסיו החקלאיים ועל הנכסים המשמשים לו בחקלאות, מס רכוש בשיעור משווים כמפורט בזה:

%

(1) בנין חקלאי 0.2

(2) בנין מאגר 0.35

(3) קרקע:

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.25

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

(4) ציוד 0.5

(5) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (1) להגדרת מלאי חקלאי 0.45

(6) מלאי חקלאי כמשמעותו בפסקה (2) להגדרת מלאי חקלאי 0.3

(7) מלאי שאינו מלאי חקלאי 0.75

(8) מטעים, לרבות מטעים שנעקרו כאמור בסעיף 13(ב)(1)ה -

על חלק השווי שלפי סעיף 13 הוא שווי חקלאי 0.5

על חלק השווי שלפי סעיף 13 איננו שווי חקלאי 2.5

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

5.  (בוטל).

מיום 2.4.1964

סעיפים קטנים 5(א) ו-5(ג) מיום 1.4.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 92 (ה"ח 536)

5. (א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסים כאמור בסעיף 3 והמשמשים לו במשקו החקלאי המצויים בישוב הספר והמשמשים לו במשקו החקלאי וכן על בנין מגוריו שבישוב הספר, שליש מהשיעורים האמורים באותו סעיף ואם הוא חקלאי כאמור בסעיף 4 ישלם על הנכסים האמורים באותו סעיף שליש מהשיעורים המפורטים בו.

(ב) חבר בני-אדם שכל חבריו הם ישובי ספר ישלם על נכסיו המשמשים לענפי החקלאות במשקים החקלאיים של חבריו, שליש מהשיעורים האמורים בסעיף 3.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, שליש מהשיעורים האמורים בסעיף 3 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם הסעיפים הקטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד, לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור הניתן עליהם לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, או חוק לעידוד השקעות הון, תש"י-1950.

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 28 (ה"ח 720)

(א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסים כאמור בסעיף 3 המצויים בישוב הספר והמשמשים לו במשקו החקלאי וכן על בנין מגוריו שבישוב הספר, שליש מהשיעורים האמורים באותו סעיף ואם הוא חקלאי כאמור בסעיף 4 ישלם על הנכסים האמורים באותו סעיף שליש מהשיעורים המפורטים בו.

(א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים, על נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל מטעיו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3(10), והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, שליש מהשיעורים האמורים בסעיף 3 60% מהשיעורים האמורים בסעיף 4 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 161 (ה"ח 993)

החלפת סעיף קטן 5(א)

הנוסח הקודם:

(א) חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים, על נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל מטעיו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3(10), והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

מיום 30.7.1978

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"ח מס' 905 מיום 30.7.1978 עמ' 174 (ה"ח 1346)

ביטול סעיף קטן 5(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם הסעיפים הקטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד, לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור הניתן עליהם לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, או חוק לעידוד השקעות הון, תש"י-1950.

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

5. (א) חקלאי בעל משק חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים ועל נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3, והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, 60% מהשיעורים האמורים בסעיף 4 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם סעיפים קטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור שניתן עליהם לפי סעיף 41.

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

שיעורי המס בישוב ספר

5. (א) בעל משק חקלאי בישוב ספר ישלם על נכסיו החקלאיים ועל נכסיו המשמשים לו במשקו החקלאי – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 4, ועל בנין מגוריו – 60% מהשיעורים המפורטים בסעיף 3, והכל כשהנכסים האמורים מצויים בישוב הספר.

(ב) חבר בני אדם שבין חבריו ישנם ישובי ספר ישלם על נכסיו המצויים בישוב ספר והמשמשים לענפי החקלאות  במשקים החקלאיים של חבריו, למעט מלאי חקלאי, 60% מהשיעורים האמורים בסעיף 4 על חלק יחסי מהנכסים האמורים, כיחס חלקם של ישובי הספר שבין חבריו לחלקם של כל חברי החבר ועל החלק הנותר ישלם לפי השיעורים החלים על מי שאינו ישוב ספר.

(ג) בעלי נכסים שחלים עליהם סעיפים קטנים (א) או (ב) או שניהם כאחד לא ייהנו בשל אותם נכסים מן הפטור שניתן עליהם לפי סעיף 41.

(תיקון מס' 16) תשמ"א-1981

5א.  (בוטל).

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 93 (ה"ח 536)

הוספת סעיף 5א

מיום 1.4.1967

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ז מס' 494 מיום 31.3.1967 עמ' 28 (ה"ח 720)

(א) מלאי חקלאי שבידי חבר בני אדם יראוהו לענין חישוב המס כאילו הוא מחולק בין חבריו בהתאם לחלקו של כל חבר באותו חבר בני אדם – והמס על כל חלק יהיה כשיעור המס שחייב בו החבר שאליו מתייחס אותו חלק.

(א) (1) המס על מלאי חקלאי שבידי חבר-בני-אדם יהיה בשיעור שנקבע למלאי חקלאי לפי סעיף 4(6).

(2) חבר-בני-אדם שבין חבריו גם ישובי ספר ישלם 60% מהמס כאמור בפסקה (1), רק על חלק יחסי מהמלאי החקלאי שלו, כיחס חלקם של ישובי הספר באותו חבר-בני-אדם.

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והבנינים והציוד שלו משמשים לייצור או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והבנינים והציוד משמשים לייצור, או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד, של חבריה;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור, יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו –

יראום, לענין חישוב המס, כאילו הם מחולקים בין חברי החבר בהתאם לחלקו של כל חבר בו, והמס על כל חלק יהיה כשיעור המס שחייב בו אותו החבר.

(ג) מועצה מקומית שצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, חל עליה לא יראו כחברה בחבר בני אדם, לענין הקביעה אם מלאי הוא מלאי חקלאי ולענין סעיף זה וסעיף 16(ב).

מיום 1.4.1972

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ב מס' 667 מיום 4.8.1972 עמ' 161 (ה"ח 993)

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים והבנינים והציוד שלו משמשים לייצור או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד של חבריו ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים והבנינים והציוד משמשים לייצור, או לשירותים למשקים החקלאיים בלבד, של חבריה ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריה;

(3) תאגיד שחבריו הם אגודות כאמור בפסקה (2), או שחבריו הם אגודות כאמור, יחד עם חבר בני אדם שפסקה (1) חלה עליו –

יראום, לענין חישוב המס, כאילו הם מחולקים בין חברי החבר בהתאם לחלקו של כל חבר בו, והמס על כל חלק יהיה כשיעור המס שחייב בו אותו החבר, ובלבד שההוראות בדבר שווים של נכסים חקלאיים ונכסים המשמשים במשק החקלאי, ושיעורי המס החלים עליהם, יחולו על חלק יחסי מהנכסים האמורים שהוא כיחס חלק הייצור והשירותים שלמען המשקים החקלאיים של חבריו לכלל הייצור והשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם .

(ג) מועצה מקומית שצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958, חל עליה לא יראו כחברה בחבר בני אדם, לענין הקביעה אם מלאי הוא מלאי חקלאי ולענין סעיף זה.

(ד) סעיף זה לא יחול על מלאי חקלאי שבידי קיבוץ כמשמעותו בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה ועל מלאי חקלאי שבידי מושבים שיתופיים ואגודות שיתופיות אחרות להתיישבות חקלאית ששומתם נעשית בדרך הקבועה לגבי קיבוצים על פי הוראה של נציב מס הכנסה לפי סעיף 61 לפקודת מס הכנסה.

(ד) סעיף זה לא יחול על מלאי חקלאי שבידי קיבוץ.

מיום 1.4.1979

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 99 (ה"ח 1340)

ת"ט (מס' 2) תשל"ט-1979

ס"ח תשל"ט מס' 937 מיום 5.7.1979 עמ' 116

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם חקלאים שכל חבריו הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם חקלאים הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריה;

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"א מס' 1020 מיום 14.4.1981 עמ' 201 (ה"ח 1524)

ביטול סעיף 5א

הנוסח הקודם:

המס על מלאי חקלאי, בנינים וציוד שבידי חבר בני אדם

5א. (א) (1) המס על מלאי חקלאי שבידי חבר-בני-אדם יהיה בשיעור שנקבע למלאי חקלאי לפי סעיף 4(6).

(2) חבר-בני-אדם שבין חבריו גם ישובי ספר ישלם 60% מהמס כאמור בפסקה (1), רק על חלק יחסי מהמלאי החקלאי שלו, כיחס חלקם של ישובי הספר באותו חבר-בני-אדם.

(ב) בנינים וציוד של -

(1) חבר בני אדם שכל חבריו הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריו;

(2) חבר בני אדם שהוא אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ולפחות שני שלישים מחבריה הם בעלי משקים חקלאיים ושני שלישים מהייצור או מהשירותים שהבנינים והציוד משמשים להם הם למען המשקים החקלאיים של חבריה;