Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969

משפט פרטי וכלכלה – קניין – מקרקעין

תוכן ענינים

פרק א': פרשנות

Go

8

סעיף 1

הגדרות

Go

8

סעיף 2

בעלות

Go

8

סעיף 3

שכירות

Go

8

סעיף 4

משכנתה

Go

8

סעיף 5

זיקת  הנאה

Go

8

פרק ב': עסקאות ורישומן

Go

8

סעיף 6

עסקה במקרקעין

Go

8

סעיף 7

גמר העסקה

Go

8

סעיף 8

צורתה של התחייבות

Go

8

סעיף 9

עסקאות נוגדות

Go

8

סעיף 10

רכישה בתום לב

Go

8

פרק ג': בעלות והחזקה

Go

9

סימן א': תחום הבעלות

Go

9

סעיף 11

עומק וגובה

Go

9

סעיף 12

המחובר לקרקע

Go

9

סעיף 13

היקף העסקה במקרקעין

Go

9

סעיף 14

הגבלת זכויות

Go

9

סימן ב': הגנת הבעלות וההחזקה

Go

9

סעיף 15

החזקה

Go

9

סעיף 16

תביעה למסירת מקרקעין

Go

9

סעיף 17

תביעה למניעת הפרעה

Go

9

סעיף 18

שימוש בכוח נגד הסגת גבול

Go

9

סעיף 19

החזרת גזלה

Go

9

סעיף 20

שמירת תרופות

Go

9

פרק ד': בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת

Go

9

סעיף 21

ברירת בעל המקרקעין

Go

9

סעיף 22

ביצוע הברירה

Go

9

סעיף 23

זכות המקים לרכישת המקרקעין

Go

10

סעיף 24

תשלום בעד שימוש

Go

10

סעיף 25

תנאי התשלום

Go

10

סעיף 26

קיזוז

Go

10

פרק ה': שיתוף במקרקעין

Go

10

סימן א': יחסי השיתוף

Go

10

סעיף 27

בעלות משותפת במקרקעין

Go

10

סעיף 28

שיעור חלקו של שותף

Go

10

סעיף 29

הסכם שיתוף

Go

10

סעיף 30

ניהול ושימוש

Go

10

סעיף 31

זכותו של שותף יחיד

Go

10

סעיף 32

נשיאת הוצאות

Go

10

סעיף 33

תשלום בעד שימוש

Go

11

סעיף 34

זכות השותף לעשות בחלקו

Go

11

סעיף 35

הזכות לפירות

Go

11

סעיף 36

קיזוז

Go

11

סימן ב': פירוק השיתוף

Go

11

סעיף 37

הזכות לתבוע פירוק השיתוף

Go

11

סעיף 38

פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט

Go

11

סעיף 39

פירוק דרך חלוקה

Go

11

סעיף 40

פירוק דרך מכירה

Go

11

סעיף 40א

דירת מגורים של  בני זוג

Go

11

סעיף 41

פירוק במקרים מיוחדים

Go

11

סעיף 42

פירוק דרך הפיכה לבית משותף

Go

12

סעיף 43

משאלות השותפים

Go

12

סעיף 44

ניהול ושימוש עד לפירוק

Go

12

סעיף 45

שיתוף בזכויות אחרות

Go

12

סימן ג': בניה ונטיעה במקרקעין משותפים

Go

12

סעיף 46

פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין

Go

12

סעיף 47

פירוק השיתוף דרך חלוקה

Go

12

סעיף 48

פירוק השיתוף דרך מכירה

Go

12

סימן ד': מחוברים שבמיצר

Go

12

סעיף 49

בעלות ושימוש

Go

12

סעיף 50

פירות שנשרו לתחום אחר

Go

12

סעיף 51

צמחים הגדלים סמוך למיצר

Go

12

פרק ו': בתים משותפים

Go

13

סימן א': הוראות כלליות

Go

13

סעיף 52

הגדרות

Go

13

סעיף 53

תחולת דיני מקרקעין

Go

13

סעיף 54

בעלות נפרדת בדירות

Go

13

סימן ב': דירות ורכוש משותף

Go

13

סעיף 55

חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות

Go

13

סעיף 56

אי תחולת פרק ה'

Go

13

סעיף 57

החלק ברכוש המשותף

Go

13

סעיף 58

נשיאת הוצאות

Go

13

סעיף 59

בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים

Go

14

סעיף 59א

התקנת דוד שמש

Go

14

סעיף 59ב

הינתקות ממערכת חימום מרכזית

Go

14

סעיף 59ג

התאמות לאדם עם מוגבלות

Go

14

סעיף 59ד

החלפת ספק גז

Go

16

סעיף 59ה

מיתקני גז

Go

16

סעיף 59ו

התקנת מעלית

Go

16

סעיף 59ז

הפעלת מעלית כמעלית שבת

Go

16

סעיף 59ח

תאורה בשבת ובמועד

Go

17

סעיף 60

בית משותף שנהרס

Go

17

סימן ג': ניהול הבית המשותף

Go

18

סעיף 61

תקנון

Go

18

סעיף 62

תקנון מוסכם

Go

18

סעיף 63

תקנון שנערך על ידי יחיד

Go

18

סעיף 64

התקנון המצוי

Go

18

סעיף 65

נציגות הבית המשותף

Go

18

סעיף 66

הנציגות הראשונה

Go

18

סעיף 67

הנוהל באין נציגות

Go

18

סעיף 68

השכר לנציגות

Go

18

סעיף 69

הנציגות   מורשה של בעלי הדירות

Go

18

סעיף 70

אסיפה כללית

Go

18

סעיף 71

החלטות בעלי הדירות

Go

19

סימן ג1: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה

Go

19

סעיף 71א

הגדרות

Go

19

סעיף 71ב

שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה

Go

19

סעיף 71ג

הגשת תביעה למפקח

Go

20

סעיף 71ד

תחולה

Go

20

סימן ד': יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות

Go

20

סעיף 72

סמכות להכריע בסכסוכים

Go

20

סעיף 73

הזכות לתבוע בסכסוך

Go

20

סעיף 74

סמכויות המפקח

Go

20

סעיף 75

דיון בסכסוך

Go

20

סעיף 76

אכיפתם של החלטות וצווים

Go

21

סעיף 77

ערעור

Go

21

פרק ו'1: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים

Go

21

סעיף 77א

הגדרות

Go

21

סעיף 77ב

תחולת הוראות של פרק ו'

Go

21

סעיף 77ג

תקנון

Go

21

סעיף 77ד

הנציגות הראשונה

Go

21

סעיף 77ה

הנוהל באין נציגות

Go

21

סעיף 77ו

דין בית שנרשם

Go

21

פרק ז': זכויות במקרקעי הזולת

Go

22

סימן א': שכירות

Go

22

סעיף 78

שכירות של חלק מסויים של מקרקעין

Go

22

סעיף 79

דינה של שכירות קצרה

Go

22

סעיף 80

שכירות קצרה נוגדת

Go

22

סעיף 81

שיעבוד שכירות במשכנתה או בזיקת הנאה

Go

22

סעיף 83

השאלה

Go

22

סעיף 84

דיני השכירות וחוקי הגנת הדייר

Go

22

סימן ב': משכנתה

Go

22

סעיף 85

זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים

Go

22

סעיף 86

דרגה שנתפנתה

Go

22

סעיף 87

העברת המשכנתה

Go

22

סעיף 88

פדיון המשכנתה לפני המועד לקיום החוב

Go

23

סעיף 89

הפקדת הפרעון בלשכה

Go

23

סעיף 90

מימוש המשכנתה

Go

23

סעיף 91

תחולת חוק המשכון

Go

23

סימן ג': זיקת הנאה

Go

23

סעיף 92

הזכאים

Go

23

סעיף 93

צורות הזיקה

Go

23

סעיף 94

זיקה מכוח שנים

Go

23

סעיף 95

העברת הזיקה

Go

23

סעיף 96

תקופת הזיקה ותנאיה

Go

23

סעיף 97

חלוקת המקרקעין

Go

23

סעיף 98

זיקה בין מקרקעי בעל אחד

Go

23

סימן ד': זכות קדימה

Go

23

סעיף 99

זכות קדימה על פי הסכם

Go

23

סעיף 100

זכות קדימה בין יורשים

Go

24

סעיף 101

זכות קדימה בין בני זוג

Go

24

סעיף 102

רכישה על פי זכות קדימה

Go

24

סעיף 103

העברת המקרקעין

Go

24

סעיף 104

אי תחולה על מתנות

Go

24

סעיף 105

אי רישום העברות

Go

24

סעיף 106

זכות קדימה לגבי חכירה לדורות

Go

24

פרק ח': מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד

Go

24

סעיף 107

הגדרות

Go

24

סעיף 108

מקרקעין תת ימיים

Go

25

סעיף 109

רישום של מקרקעי יעוד

Go

25

סעיף 110

הפיכת מקרקעי יעוד למקרקעי ציבור

Go

25

סעיף 111

איסור עסקאות במקרקעי יעוד

Go

25

סעיף 112

אי תחולה

Go

25

סעיף 113

התיישנות

Go

25

סעיף 114

שמירת דינים

Go

25

פרק ט': המרשם

Go

25

סימן א': הוראות כלליות

Go

25

סעיף 115

לשכת רישום

Go

25

סעיף 116

רשמים

Go

25

סעיף 117

מפקחים

Go

25

סעיף 118

הממונה על המרשם

Go

25

סעיף 119

פרסום ברשומות

Go

25

סעיף 120

סמכויות חקירה

Go

26

סעיף 121

ערר לממונה

Go

26

סעיף 122

ערעור לבית המשפט

Go

26

סעיף 123

הפנקסים

Go

26

סעיף 124

עיון בפנקסים

Go

26

סעיף 125

כוח ההוכחה של רישום

Go

26

סימן ב': הערות

Go

26

סעיף 126

הערת אזהרה

Go

26

סעיף 127

תוצאות של הערת אזהרה

Go

26

סעיף 128

הערה על צורך בהסכמה

Go

27

סעיף 129

הערה על הגבלת כשרות

Go

27

סעיף 130

הערה על פי  צו בית משפט

Go

27

סעיף 131

תוצאה של רישום הערה

Go

27

סעיף 132

מחיקת הערה

Go

27

סעיף 133

הערות אחרות

Go

27

סימן ג': רישום ראשון וחידוש רישום

Go

27

סעיף 134

זכות לרישום ראשון

Go

27

סעיף 135

זכות לחידוש רישום

Go

27

סעיף 135א

תיקון רישום שטח או גבולות

Go

27

סעיף 136

פרסום והתנגדות

Go

27

סעיף 137

ההחלטה בבקשת רישום או חידוש

Go

27

סעיף 138

רישום של מקרקעין ללא בעלים

Go

27

סעיף 139

כוחו של הרישום

Go

28

סעיף 140

הגבלת תחולה

Go

28

סימן ד': רישום בתים משותפים וביטולו

Go

28

סעיף 141

פנקס בתים משותפים

Go

28

סעיף 142

בית הראוי להירשם בפנקס

Go

28

סעיף 143

צו רישום

Go

28

סעיף 144

רישום שכירות וזכויות אחרות

Go

28

סעיף 145

תיקון צו רישום

Go

28

סעיף 146

ביטול רישומו של בית משותף

Go

28

סעיף 147

הרישום החדש בפנקסים

Go

29

סעיף 148

רישום שכירות וזכויות אחרות

Go

29

סימן ה': אגרות

Go

29

סעיף 149

סמכות של שר המשפטים

Go

29

סעיף 150

שיעורי אגרה לפי שווי

Go

29

סעיף 151

תשלום אגרה כתנאי לרישום

Go

29

פרק י': שונות

Go

29

סימן א': ביטול סוגי מקרקעין

Go

29

סעיף 152

ביטול סיווג

Go

29

סעיף 153

מקרקעין מסוג "מירי"

Go

29

סעיף 154

מקרקעין מסוג "מתרוכה"

Go

29

סעיף 155

מקרקעין מסוג "מואת"

Go

29

סעיף 156

שמירת זכויות

Go

30

סעיף 157

מחוברים שנרשמו בנפרד מן הקרקע

Go

30

סימן א1: מחיקת עיקולים מהמרשם

Go

30

סעיף 157א

הגבלת משך תקפו של עיקול ומחיקתו

Go

30

סימן ב': ביטול דינים והוראות מעבר

Go

30

סעיף 158

ביטולים

Go

30

סעיף 159

אי תחולת הוראות מסויימות

Go

30

סעיף 160

עצמאות החוק

Go

30

סעיף 161

שלילת זכויות שביושר

Go

30

סעיף 162

שמירת דינים

Go

30

סעיף 163

תחולה

Go

31

סעיף 164

תיקון פקודת הפרשנות

Go

31

סעיף 165

תיקון פקודת הנזיקין

Go

31

סעיף 166

הוראות מעבר

Go

31

סעיף 167

קיום מינויים, רישומים וכו'

Go

31

סימן ג': הפעלת החוק

Go

31

סעיף 168

ביצוע ותקנות

Go

31

סעיף 169

תחילה

Go

31

תוספת

Go

31

תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף

Go

32

סעיף 1

הגדרות

Go

32

סעיף 2

שינויים ותיקונים בדירה

Go

32

סעיף 3

הזכות לתבוע תיקונים

Go

32

סעיף 4

עבודות לבדק הרכוש

Go

32

סעיף 5

אסיפה כללית רגילה

Go

32

סעיף 6

אסיפה כללית שלא מן המנין

Go

32

סעיף 7

כינוס אסיפה

Go

32

סעיף 8

המנין באסיפה

Go

32

סעיף 9

סדר היום באסיפה

Go

33

סעיף 10

יו"ר ומזכיר מוסמך

Go

33

סעיף 11

דחיית האסיפה

Go

33

סעיף 12

החלטות

Go

33

סעיף 13

הצבעות

Go

33

סעיף 14

באי  כוח

Go

33

סעיף 15

הנציגות

Go

33

סעיף 16

חשבונות

Go

33

תוספת שניה

Go

34

חלק א'

Go

34

התאמות שאינן טעונות הסכמה

Go

34

חלק ב'

Go

34

התאמות הטעונות הסכמת רוב בעלי הדירות

Go

34

חלק ג'

Go

35

התאמות הטעונות הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות

Go

35

חלק ד'

Go

35

[טופס אישור רופא/פיזיותרפיסט/מרפא בעיסוק*, בדבר הצורך בהתאמה]

Go

35


חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

           "מקרקעין" - קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;

           "מקרקעין מוסדרים" - מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;

           "רישום" - רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו;

           "רשם" - רשם שנתמנה לפי סעיף 116 ללשכה שבאזור פעולתה נמצאים המקרקעין הנדונים, לרבות סגן רשם הממונה על המרשם ומי שהוסמך בסמכויות של ממונה על המרשם לפי סעיף 118;

מיום 23.8.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 745 מיום 23.8.1974 עמ' 135 (ה"ח 1121)

"רשם" – רשם שנתמנה לפי סעיף 116 ללשכה שבאזור פעולתה נמצאים המקרקעין הנדונים, לרבות סגן רשם שנתמנה לאותה לשכה ומי שהוסמך בסמכויות של רשם לפי סעיף 116;

           "מפקח" -  מפקח שנתמנה לפי סעיף 117 ושבאזור סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים;

           "הממונה על המרשם" - לרבות סגן הממונה על המרשם ומי שהוסמך בסמכויות של ממונה על המרשם לפי סעיף 118;

מיום 23.8.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 745 מיום 23.8.1974 עמ' 135 (ה"ח 1121)

הוספת הגדרת "הממונה על המרשם"

           "שכירות" - לרבות שכירות משנה.

בעלות

2.    הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם.

שכירות

3.    שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה"; שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה לדורות".

מיום 1.1.1972

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 633 מיום 5.8.1971 עמ' 164 (ה"ח 901)

3. שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה תמורת דמי שכירות בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה"; שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה לדורות".

משכנתה

4.    משכנתה היא מישכון של מקרקעין.

זיקת  הנאה

5.    זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם.

פרק ב': עסקאות ורישומן

עסקה במקרקעין

6.    עסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה.

גמר העסקה

7.    (א)  עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום.

           (ב)  עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה.

צורתה של התחייבות

8.    התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.

עסקאות נוגדות

9.    התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום- לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום- לב -  זכותו עדיפה.

רכישה בתום לב

10.   מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.

פרק ג': בעלות והחזקה

סימן א': תחום הבעלות

עומק וגובה

11.   הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע, בכפוף לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום שמעליו, אולם, בכפוף לכל דין, אין בכך כדי למנוע מעבר בחלל הרום.

המחובר לקרקע

12.   הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר.

היקף העסקה במקרקעין

13.   עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי בסעיפים 11 ו-12, ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת.

הגבלת זכויות

14.   בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר.

סימן ב': הגנת הבעלות וההחזקה

החזקה

15.   בסימן זה, "מחזיק" - בין שהשליטה הישירה במקרקעין היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם המחזיק מטעמו.

תביעה למסירת מקרקעין

16.   בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.

תביעה למניעת הפרעה

17.   המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת.

שימוש בכוח נגד הסגת גבול

18.   (א)  המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.

           (ב)  תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם.

מיום 12.2.1981

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"א מס' 1005 מיום 12.2.1981 עמ' 106 (ה"ח 1484)

החלפת סעיף קטן (ב)

הנוסח הקודם:

(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין, רשאי המחזיק בהם כדין להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאם מיד התופס, ובלבד שעשה כן, בנסיבות הענין, תוך זמן סביר.

החזרת גזלה

19.   מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף 18(ב) חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט לדון בזכויות שני הצדדים בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם.

שמירת תרופות

20.   אין בהוראות סעיפים 16 עד 19 כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מכל תרופה אחרת או סעד אחר על פי דין.

פרק ד': בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת

ברירת בעל המקרקעין

21.   (א)  הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן - הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן - המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.

           (ב)  בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי הפחות יותר.

           (ג)   דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.

           (ד)  סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק.

ביצוע הברירה

22.   לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות בסעיף 21(א) תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים בידו.

זכות המקים לרכישת המקרקעין

23.   (א)  הוקמו המחוברים במקרקעין לא-מוסדרים, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שוויים בלי המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה:

(1)   המקים סבר בתום לב בשעת הקמת המחוברים כי הוא בעל המקרקעין;

(2)   הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה, בשעת הקמתם, על שוויים של המקרקעין בלי המחוברים באותה שעה;

(3)   רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה עלולה לגרום לבעל המקרקעין נזק חמור שאין בתשלום שוויים כדי לפצותו עליו.

           (ב)  ההוצאות הקשורות ברכישת המקרקעין לפי סעיף זה - לרבות כל מס, אגרה ותשלום חובה אחר המשתלמים אגב העברת מקרקעין, אך למעט תשלום המגיע בעד תקופה שלפני הקמת המחוברים - יחולו, על אף האמור בכל דין, על המקים.

           (ג)   זכויות המקים לפי סעיף זה עדיפות על זכויות בעל המקרקעין לפי סעיף 21.

תשלום בעד שימוש

24.   בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין, לחייב את המקים לשלם לבעל המקרקעין שכר ראוי בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין.

תנאי התשלום

25.   בית המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שווי המחוברים בשיעורים ובתנאים שיקבע בית המשפט, לרבות ריבית והבטחת התשלום; והוא הדין בסכומים המגיעים לבעל המקרקעין לפי סעיפים 23 או 24.

קיזוז

26.   חובות שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי פרק זה ניתנים לקיזוז.

פרק ה': שיתוף במקרקעין

סימן א': יחסי השיתוף

בעלות משותפת במקרקעין

27.   מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם.

שיעור חלקו של שותף

28.   חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה שהם שווים.

הסכם שיתוף

29.   (א)  הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן - הסכם שיתוף) ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר.

           (ב)  באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות סעיפים 30 עד 36.

ניהול ושימוש

30.   (א)  בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם.

           (ב)  שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף קטן (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות הענין.

           (ג)   דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים.

זכותו של שותף יחיד

31.   (א)  באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים –

(1)   להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר;

(2)   לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם;

(3)   לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם.

           (ב)  עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לשותפים האחרים ככל האפשר בהקדם.

נשיאת הוצאות

32.   (א)  כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין המשותפים בהוצאות הדרושות להחזקתם התקינה ולניהולם.

           (ב)  שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם במקרקעין.

תשלום בעד שימוש

33.   שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש.

זכות השותף לעשות בחלקו

34.   (א)  כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים.

           (ב)  תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים.

הזכות לפירות

35.   כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי חלקו במקרקעין.

קיזוז

36.   חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים לקיזוז.

סימן ב': פירוק השיתוף

הזכות לתבוע פירוק השיתוף

37.   (א)  כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.

           (ב)  היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין.

פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט

38.   (א)  פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים: נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965, וכל חיקוק אחר בנדון.

           (ב)  באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א), יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים 39 עד 43.

פירוק דרך חלוקה

39.   (א)  במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.

           (ב)  היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.

           (ג)   ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות.

פירוק דרך מכירה

40.   (א)  במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.

           (ב)  המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.

דירת מגורים של  בני זוג

40א.   (א)  החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.

           (ב)  הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א).

מיום 2.3.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ה מס' 1507 מיום 2.3.1995 עמ' 138 (ה"ח 2293)

הוספת סעיף 40א

פירוק במקרים מיוחדים

41.   (א)  היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי אחד השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין לפי זה.

           (ב)  היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה.

           (ג)   היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור בסעיף 40.

פירוק דרך הפיכה לבית משותף

42.   (א)  היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים לפי חלקיהם.

           (ב)  היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.

משאלות השותפים

43.   בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת השותפים לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם של שותפים.

ניהול ושימוש עד לפירוק

44.   בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק.

שיתוף בזכויות אחרות

45.   הוראות הסימן הקודם והסימן הזה, ככל שהן נוגעות לענין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכויות אחרות במקרקעין כשהן של כמה בני אדם.

סימן ג': בניה ונטיעה במקרקעין משותפים

פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין

46.   הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים (להלן - שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים, על אף כל הגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף בהתאם להוראות סימן ב'; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו הוראות פרק ד' בשינויים המחויבים.

פירוק השיתוף דרך חלוקה

47.   בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את המחוברים.

פירוק השיתוף דרך מכירה

48.   היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין והמחיר שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת השקעתו במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני המחירים; היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים האחרים את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין.

סימן ד': מחוברים שבמיצר

בעלות ושימוש

49.   (א)  קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן - מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

           (ב)  מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה - בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה.

פירות שנשרו לתחום אחר

50.   עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר ושב ליטול אותם לעצמו.

צמחים הגדלים סמוך למיצר

51.   עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השרשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.

פרק ו': בתים משותפים

סימן א': הוראות כלליות

הגדרות

52.   בפרק זה, וכן בסימן ד' לפרק ט' –

           "בית" - מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה;

           "דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

           "בית משותף" - בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים;

           "בעל דירה" - לגבי דירה שהוחכרה לדורות - החוכר לדורות או חוכר המשנה לדורות, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין פרק זה לא יראו אותם כבעלי דירה;

           "רכוש משותף" - כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

תחולת דיני מקרקעין

53.   כל הוראה בחוק זה, וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על דירות בבית משותף, בשינויים המחוייבים; ומקום שמדובר ברישום בפנקסי המקרקעין, רואים אותו כאילו מדובר ברישום בפנקס הבתים המשותפים.

בעלות נפרדת בדירות

54.   על אף האמור בסעיף 13 תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות.

סימן ב': דירות ורכוש משותף

חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות

55.   (א)  לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.

           (ב)  עיסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.

           (ג)   בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו בסימן ג' לפרק זה (להלן - התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד.

אי תחולת פרק ה'

56.   (א)  הוראות פרק ה' לא יחולו על הרכוש המשותף.

           (ב)  האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות משותפת בדירה או פירוק השיתוף בדירה כזאת.

החלק ברכוש המשותף

57.   (א)  שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה יהיה לפי יחס שטח רצפתה אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר; בחישוב שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום חלקי המאה.

           (ב)  בחישוב שטח הרצפה לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון שטחם של גזוזטראות ושל קירות חיצוניים, אלא אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת.

           (ג)   הוצמד חלק מסויים של הרכוש המשותף לדירה פלונית, יובא שטחו בחשבון לענין סעיף קטן (א) בשיעור שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת - בשיעור שקבע המפקח לפי הנסיבות.

נשיאת הוצאות

58.   (א)  בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.

           (ב)  (בוטל).

מיום 30.11.1983

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1096 מיום 30.11.1983 עמ' 12 (ה"ח 1632)

58. בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, הכל בהתאם לחלקו ברכוש המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.

מיום 23.1.1992

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ב מס' 1380 מיום 23.1.1992 עמ' 58 (ה"ח 2090)

58. (א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, הכל בהתאם לחלקו ברכוש המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יהיה בעל דירה חייב, בשל חלק מסויים של הרכוש המשותף שהוצמד לדירתו או בשל חלק חיצוני לדירה, המהווים חלק מהדירה לפי רישומה, בהשתתפות בהוצאות הדרושות לחימום מים או להסקה ולהחזקה התקינה של המערכת המרכזית לחימום מים או להסקה, אם החלק האמור אינו מחובר למערכת המרכזית לחימום כאמור אלא אם כן נקבע בתקנון אחרת.

מיום 1.8.2006

תיקון מס' 26

ס"ח תשס"ה מס' 2018 מיום 1.8.2005 עמ' 729 (ה"ח הכנסת 86)

58. (א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, הכל בהתאם לחלקו ברכוש המשותף לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יהיה בעל דירה חייב, בשל חלק מסויים של הרכוש המשותף שהוצמד לדירתו או בשל חלק חיצוני לדירה, המהווים חלק מהדירה לפי רישומה, בהשתתפות בהוצאות הדרושות לחימום מים או להסקה ולהחזקה התקינה של המערכת המרכזית לחימום מים או להסקה, אם החלק האמור אינו מחובר למערכת המרכזית לחימום כאמור אלא אם כן נקבע בתקנון אחרת.

בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים

59.   (א)  מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן - בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.

           (ב)  באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) אם נוכח שנסיבות הענין מצדיקות לעשות כן; הורה המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול עליהם סעיף קטן (א).

           (ג)   אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו.

מיום 23.1.1992

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ב מס' 1380 מיום 23.1.1992 עמ' 58 (ה"ח 2090)

החלפת סעיף 59

הנוסח הקודם:

59. (א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים שלכל אחד מהם כניסה נפרדת או מתקנים נפרדים, ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, או חלק ממנו שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף שהוצמד כאמור על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף.

(ב) הוצמד רכוש משותף כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות לקבוע בתקנון שיקויימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף.

התקנת דוד שמש

59א.   (א)  בעל דירה רשאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין במקום סביר על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, דוד לחימום מים על ידי השמש (להלן - דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה את המיתקנים הקשורים לכך והצינורות להולכת המים לדירתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ומילא אחרי תנאי ההיתר;

(2)   ביום מתן ההיתר לא שימש המקום שעליו יותקן דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף;

(3)   התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבית.

           (ב)  בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את התקנת דוד השמש.

           (ג)   תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה תשמש ראיה לענין היותו של גג הבית מספיק או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית; בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש מספיק גג הבית.

מיום 19.11.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1228 מיום 19.11.1987 עמ' 6 (ה"ח 1774)

הוספת סעיף 59א

הינתקות ממערכת חימום מרכזית

59ב.   (א)  בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן - המערכת המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראת סעיף 2 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק.

           (ב)  שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לענין סעיף זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים היא תבוצע.

           (ג)   הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה, ולא תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקתה התקינה.

           (ד)  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתית ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בענין תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג) שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן בענין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות.

מיום 19.2.1988

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ח מס' 1228 מיום 19.11.1987 עמ' 6 (ה"ח 1774)

הוספת סעיף 59ב

התאמות לאדם עם מוגבלות

59ג.   (א)  בסעיף זה -

           "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998;

           "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

           "הנציבות" - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998;

           "רופא" - רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976.

           (ב)  בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט בחלקים א' עד ג' לתוספת השניה (להלן -  התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 - בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר;

(2)   רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו במסמך הערוך לפי הטופס שבחלק ד' לתוספת השניה, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה;

(3)   ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית;

(4)   ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה;

(5)   בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.

           (ג)   (1)   ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק א' שבתוספת השניה אינו טעון הסכמת בעלי הדירות האחרים בבית המשותף;

(2)   ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק ב' שבתוספת השניה טעון הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף;

(3)   ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק ג' שבתוספת השניה טעון הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות בבית המשותף.

           (ד)  מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי סבירים לביצוע התאמה או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לענין סעיף קטן (ג)(2) ו-(3).

           (ה)  נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך 30 ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב)(5); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את ביצוע ההתאמה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה.

           (ו)   בעל דירה שביצע התאמה, יישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה; ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות האמורות.

           (ז)   אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל לא יאוחר מ- 90 ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור.

           (ח)  שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת.

           (ט)  הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב)(2), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל דירה, שהוא או שאדם השוכר ממנו את הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות ברכוש המשותף לפי הוראות פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ככל שהדבר נדרש לצורך הגעה למקום הציבורי או לשירות הציבורי, לפי הענין, וכדי לאפשר שימוש והנאה סבירים, בנסיבות הענין, מהמקום הציבורי או מהשירות הציבורי; סעיף זה לא יחול על מקום ציבורי או שירות ציבורי אם קיים מקום ציבורי או שירות ציבורי חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל או מוחזק בידי בעל הדירה או השוכר, הכל לפי הענין.

מיום 25.3.1988

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"ח מס' 1244 מיום 25.3.1988 עמ' 54 (ה"ח 1872)

הוספת סעיף 59ג

מיום 18.12.2001

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ב מס' 1814 מיום 18.12.2001 עמ' 33 (ה"ח 3022)

החלפת סעיף 59ג (ס"ק (א)-(ח))

הנוסח הקודם:

התקנת מעליון

59ג. (א) בעל דירה שהוא או בן משפחתו הגר עמו הוא נכה, רשאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג), להתקין בחדר המדרגות שהוא רכוש משותף מעליון לנכים (להלן – מעליון) ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ומילא אחרי תנאי ההיתר;

(2) מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה אישר בתעודה בחתימתו, כי התקנת המעליון אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש בחדר המדרגות שימוש סביר;

(3) התקנת המעליון תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בדיירים האחרים ובחזות הבית.

(ב) "נכה", לענין סעיף זה – מי שיש לו מחלה, ליקוי גופני או מוגבלות אחרת, המשפיעים באופן משמעותי על יכולתו להגיע לדירת מגוריו.

(ג) לא יינתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה הסכמת רוב בעלי הדירות האחרים להתקין את המעליון; ובלבד שאם מצא המפקח שבעל דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים והחליט להרשות את התקנת המעליון, תבוא החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה.

(ג) בעל דירה שהתקין מעליון בבית משותף, ישא בכל ההוצאות של התקנת המעליון, ובהוצאות השוטפות של החזקתו התקינה, וכן בהוצאות של החזרת המצב לקדמותו, לאחר שהנכה הפסיק לגור בדירה.

מיום 7.10.2005

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 332 (ה"ח הכנסת 2951)

הוספת סעיף קטן (ט)

מיום 30.7.2010

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ח מס' 2172 מיום 30.7.2008 עמ' 729 (ה"ח הכנסת 170)

תיקון מס' 30 (תיקון)

ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 269)

(א) בסעיף זה -

"אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998;

"מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

"הנציבות" - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998;

"רופא" - רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976.

החלפת ספק גז

59ד.   (א)  בסעיף זה, "מערכת גז מרכזית" – מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר.

           (ב)  בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית, רשאים בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות המערכת האמורה להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק הגז או באמצעותו, ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו או באמצעותו; החלטה כאמור טעונה הסכמה בכתב של יותר ממחצית מבעלי הדירות.

           (ג)   הוחלף ספק הגז כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה רשאי בעל דירה הקשור לאותה מערכת, להתקין מיתקן גז נפרד להספקת גז לדירתו.

מיום 1.6.1991

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 117 (ה"ח 1992)

הוספת סעיף 59ד

מיום 8.8.1994

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1472 מיום 8.7.1994 עמ' 244 (ה"ח 2274)

(ב) בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית, רשאים בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות המערכת האמורה להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק הגז או באמצעותו, ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו או באמצעותו; החלטה כאמור טעונה הסכמה בכתב של שני שלישים יותר ממחצית מבעלי הדירות.

מיתקני גז

59ה.   (א)  מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית בבית משותף שנועדו לשמש דירה מסויימת בלבד, יהוו חלק מאותה דירה, בין אם הם נמצאים בתוך הדירה ובין אם הם נמצאים מחוץ לדירה.

           (ב)  מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות או חלקם, למעט מכל, מונה או וסת הניתנים לפירוק, יהוו חלק מהרכוש המשותף.

           (ג)   הוראה, בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה לסעיפים קטנים (א) או (ב) -  בטלה, זולת אם היא מיטיבה עם בעלי הדירות.

מיום 1.6.1991

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 117 (ה"ח 1992)

הוספת סעיף 59ה

התקנת מעלית

59ו.   (א)  בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה:

(1)   ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965;

(2)   ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.

           (ב)  (1)   בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור;

(2)   בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה;

(3)   כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית;

(4)   התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם התשלומים.

           (ג)   (1)   בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם;

(2)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית.

           (ד)  (1)   ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים;

(2)   המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון.

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ו מס' 1584 מיום 21.3.1996 עמ' 248 (ה"ח 2491)

הוספת סעיף 59ו

הפעלת מעלית כמעלית שבת

59ז.   (א)  בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת.

           (א1)        בבית משותף כאמור בסעיף קטן (א), שמותקנת בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן באחת המעליות, לפי העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת.

           (ב)  שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות.

           (ג1) לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), תופעל מעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור בסעיף קטן (א1) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם.

           (ד)  (1)   בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת;

(2)   בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (א1), יישאו בהוצאות התקנתו.

           (ה)  התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.

           (ו)   לענין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59, יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף.

           (ז)   הוראות פרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים.

           (ח)  בסעיף זה –

           "מנגנון פיקוד שבת" - כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), תשס"א-2001;

           "מעלית שבת" - מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין.

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1805 מיום 7.8.2001 עמ' 519 (ה"ח 2957)

הוספת סעיף 59ז

מיום 16.3.2011

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"א מס' 2283 מיום 16.3.2011 עמ' 639 (ה"ח 359)

(א1) בבית משותף כאמור בסעיף קטן (א), שמותקנת בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן באחת המעליות, לפי העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת.

(ב) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות.

(ג1) לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ב), תופעל מעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור בסעיף קטן (א1) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם.

(ד) (1) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת;

(2) בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (א1), יישאו בהוצאות התקנתו.

(ה) התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.

(ו) לענין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59, יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף.

(ז) הוראות פרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים.

(ח) בסעיף זה –

"מנגנון פיקוד שבת" - כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), תשס"א-2001;

"מעלית שבת" - מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א) או (א1), לפי העניין.

תאורה בשבת ובמועד

59ח.   (א)  בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה – המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)   נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית המשותף ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף;

(2)   ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון;

(3)   אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת.

           (ב)  בבית מורכב, כהגדרתו בסעיף 59, תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1) לבעלי הדירות באותה כניסה.

מיום 3.1.2006

תיקון מס' 27

ס"ח תשס"ו מס' 2050 מיום 3.1.2006 עמ' 247 (ה"ח הכנסת 106)

הוספת סעיף 59ח

בית משותף שנהרס

60.   (א)  נהרס בית משותף, כולו או מקצתו, מכל סיבה שהיא, ובעלי הדירות ששלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (להלן - המשקמים) החליטו להקים את הבית מחדש או לתקנו, ישא כל בעל דירה בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו, ובעלי כל הדירות ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתו.

           (ב)  סירב בעל דירה להשתתף בהקמת הרכוש המשותף או תיקונו, רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים ולאחר שנוכח שאין אפשרות מעשית להקים את הבית המשותף לגבי יתר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה להעביר, תוך המועד שקבע ושלא יפחת מששה חדשים, את זכותו בדירה לאדם אחר שיקבע בעל הדירה, ושיבוא במקומו בכל הנוגע לחובת ההקמה או התיקון.

           (ג)   לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים, לצוות על העברת הזכות למי שהציעו המשקמים, ובאין הצעה מצידם - למי שקבע המפקח, ועל רישומה על שמו של אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או יופקד ביד המפקח, שוויה של הזכות.

           (ד)  נתגלעו חילוקי דעות לגבי שווי הזכות, ייקבע השווי על ידי המפקח לפי בקשת המשקמים או בעל הדירה.

           (ה)  כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות מסמכויותיו לפי סעיף זה, דינה כדין תביעה לפני המפקח לפי סימן ד'.

סימן ג': ניהול הבית המשותף

תקנון

61.   בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף.

תקנון מוסכם

62.   (א)  בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.

           (א1)        הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 145.

           (ב)  לענין סעיף קטן (א), "בעל דירה" - לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות.

           (ג)   תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן.

מיום 23.1.1992

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ב מס' 1380 מיום 23.1.1992 עמ' 58 (ה"ח 2090)

הוספת סעיף קטן (א1)

תקנון שנערך על ידי יחיד

63.   תקנון ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף על כל דירותיו הוא בבעלותו של אדם אחד.

התקנון המצוי

64.   מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף 62, ובמידה שאין בתקנון שנרשם הוראה בנדון, יראו את התקנון המצוי שבתוספת כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות.

נציגות הבית המשותף

65.   לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון.

הנציגות הראשונה

66.   (א)  עם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה המפקח שנתן את צו הרישום נציגות זמנית לאותו בית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת בעלי הדירות שביקשו את הרישום; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית המשותף או - אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן - שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע לה שכר שישולם לה על ידי בעלי הדירות.

           (ב)  דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון.

הנוהל באין נציגות

67.   (א)  לא נכונה בבית משותף נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות, והוראות סעיף 66 יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי הנציגות, על קביעת שכרה ועל מעמדה.

           (ב)  קבע תקנונו של הבית המשותף בחירת הנציגות באסיפה כללית, לא ישתמש המפקח בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שכינס את בעלי הדירות לאסיפה כללית לבחירת הנציגות והנציגות לא נבחרה באסיפה, או שנוכח כי בנסיבות המקרה כינוס האסיפה לא יהיה מעשי.

השכר לנציגות

68.   השכר שנקבע על ידי המפקח לנציגות שנתמנתה כאמור בסעיף 66 או בסעיף 67, דינו כדין הוצאה שבעלי הדירות חייבים להשתתף בה כאמור בסעיף 58.

הנציגות   מורשה של בעלי הדירות

69.   הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות.

אסיפה כללית

70.   קבע תקנונו של בית משותף הוראות בדבר קיום אסיפה כללית של בעלי הדירות והאסיפה לא נתכנסה במועדה בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח לכנסה ולקבוע את סדר יומה, והוראות התקנון בדבר אסיפה כללית יחולו כאילו כונסה בהתאם להוראותיו.

מיום 23.1.1992

תיקון מס' 14