Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963

רשויות ומשפט מנהלי – שירות המדינה – משמעת

תוכן ענינים

פרק ראשון: פרשנות

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

פרק שני: מינוי בית הדין למשמעת, תובע וחוקר

Go

3

סעיף 2

בית הדין למשמעת

Go

3

סעיף 3

חברי בית הדין

Go

3

סעיף 4

אב בית הדין וממלא מקומו

Go

3

סעיף 5

פרסומים

Go

3

סעיף 6

הרכב המותבים של בית הדין

Go

3

סעיף 7

סדרי הדין

Go

4

סעיף 8

אי תלותם של חברי בית הדין

Go

4

סעיף 9

הפסקת הכהונה

Go

4

סעיף 11

סמכויות בית הדין

Go

4

סעיף 12

התפטרות

Go

4

סעיף 13

סמכות להעביר מכהונה

Go

4

סעיף 14

תובע

Go

4

סעיף 15

חוקר

Go

4

סעיף 16

סמכויות חקירה

Go

4

פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין

Go

4

סעיף 17

עבירות משמעת

Go

4

סעיף 18

שותפות לעבירת משמעת

Go

5

סעיף 19

ועדות משמעת

Go

5

סעיף 20

מינוי ועדות משמעת

Go

5

סעיף 21

סייג לכשירות

Go

5

סעיף 22

הגשת תלונה

Go

5

סעיף 23

סדרי דין בועדת משמעת

Go

5

סעיף 24

סמכויות ועדת משמעת

Go

5

סעיף 25

החלטת הועדה ואמצעי משמעת

Go

5

סעיף 26

הודעה לנציב השירות

Go

5

סעיף 27

הפסקת הליכים בועדת משמעת

Go

5

סעיף 28

התערבות נציב השירות בהחלטת ועדת המשמעת

Go

5

סעיף 29

ערעור העובד על החלטת ועדת משמעת

Go

6

סעיף 30

ביצוע וסדרי דין

Go

6

סעיף 31

סמכות של שר או מנהל כללי

Go

6

סעיף 32

קובלנה

Go

6

סעיף 33

הגשת תובענה

Go

6

סעיף 34

אמצעי משמעת על ידי בית הדין

Go

6

סעיף 35

השבה

Go

6

סעיף 36

הוצאות ההגנה

Go

7

סעיף 37

מינוי סניגור על ידי אב בית הדין

Go

7

סעיף 38

נוכחות העובד

Go

7

סעיף 39

סירוב להעיד או להגיש מסמך

Go

7

סעיף 40

ביצוע

Go

7

סעיף 41

פומביות הדיון

Go

7

סעיף 41א

הרחקת קטינים מבית הדין

Go

7

סעיף 41ב

איסור פרסומים

Go

7

סעיף 41ג

הפרעת הדיונים

Go

7

סעיף 41ד

עונשין

Go

7

סעיף 41ה

זילות בית הדין

Go

7

סעיף 42

פרסום החלטות

Go

8

סעיף 43

ערעור על החלטת בית הדין

Go

8

סעיף 43א

החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה

Go

8

סעיף 44

עובד שאינו מסוגל לעמוד בדין

Go

8

סעיף 45

חידוש הדיון נגד מי שאינו מסוגל לעמוד בו

Go

8

סעיף 46

שמירת סמכות

Go

8

פרק רביעי: השעיה

Go

8

סעיף 46א

פרשנות

Go

8

סעיף 47

השעיה

Go

8

סעיף 48

השעיה והעברה דחופות

Go

9

סעיף 49

תשלום המשכורת בתקופת ההשעיה

Go

9

סעיף 50

עובד שהושעה מותר בעבודת חוץ

Go

9

סעיף 51

משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר

Go

9

סעיף 52

משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר

Go

9

סעיף 53

משכורתו של מושעה שיצא זכאי בבית המשפט

Go

10

סעיף 54

משכורתו של מושעה שהורשע בבית הדין

Go

10

סעיף 54א

פיצויי פיטורים של מושעה שהורשע ופוטר

Go

10

סעיף 55

משכורתו של מושעה אחרי הפסקת ההליכים או ביטול ההשעיה

Go

10

סעיף 55א

דיווח על הליכי השעיה

Go

10

פרק חמישי: דיון חוזר

Go

10

סעיף 56

דיון חוזר בפיטורים או בפסילה

Go

10

סעיף 57

שאירים זכאים לבקש דיון חוזר

Go

10

סעיף 58

קיום הדיון החוזר

Go

10

סעיף 59

פיצוי על פיטורים ופסילה שבוטלו

Go

10

סעיף 60

החזרה לעבודה

Go

10

פרק ששי: הוראות כלליות

Go

10

סעיף 61

שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי

Go

10

סעיף 61א

הליך משמעת והליך פלילי

Go

10

סעיף 61ב

ראיות חסויות

Go

11

סעיף 61ג

פסק דין במשפט פלילי

Go

11

סעיף 62

אין מענישים פעמיים על אותה עבירה

Go

11

סעיף 63

שיפוט שמעתי לפי חיקוק אחר

Go

11

סעיף 63א

אי תחולה על רשם

Go

11

סעיף 63ב

תחולה על רשם הוצאה לפועל

Go

11

סעיף 64

התיישנות

Go

11

סעיף 65

פרישה אינה מפסקת הליכים

Go

11

סעיף 66

הגשת תובענה לאחר פרישת העובד

Go

11

סעיף 67

טיהור שמו של עובד המדינה

Go

11

סעיף 68

אין פיטורין על עבירה אלא על פי פסק דין

Go

11

סעיף 69

אין השעיה אלא על פי חוק

Go

11

סעיף 70

סמכויות ומינויים

Go

11

סעיף 71

סמכויות מנהל כללי ובעל משרה אחרת

Go

11

סעיף 72

עובדי לשכת הנשיא, הכנסת ומבקר המדינה

Go

12

סעיף 73

אצילת סמכויות

Go

12

סעיף 74

החלת החוק על מי שהופטר מתחולת חוק המינויים

Go

12

סעיף 75

תחולה על עובדי גוף מבוקר

Go

12

סעיף 75א

הוראות בקשר לעובדי שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין

Go

12

סעיף 76

עבירות משמעת מלפני תחילת החוק

Go

12

סעיף 77

דין החלטות קודמות

Go

12

סעיף 78

ביצוע ותקנות

Go

12

סעיף 79

תחילה

Go

12


חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963*

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

          "חוק המינויים" – חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959;

          "עובד המדינה" – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים, לרבות עובד על פי חוזה מיוחד כאמור בסעיף 40 לחוק המינויים;

          "השר" – השר הממונה על עובד המדינה הנדון, ולרבות ראש הממשלה לענין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם;

          "נציב השירות" – מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי חוק המינויים;

          "ועדת השירות" – ועדת שירות המדינה שנתמנתה לענין חוק המינויים;

          "מנהל כללי" – מי שנתמנה מנהל כללי של משרד על פי חוק המינויים;

          "משרד" – כמשמעותו בחוק המינויים;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          "גוף מבוקר" – רשות מקומית או גוף אחר שחוק זה הוחל על עובדיהם כאמור בסעיף 75;

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 170 (ה"ח 1219)

הוספת הגדרת "גוף מבוקר"

(תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

          "יחידת סמך" – יחידה במשרד שועדת השירות העניקה לה סמכויות מינהליות של משרד, בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 32 (ה"ח 1560)

הוספת הגדרת "יחידת סמך"

פרק שני: מינוי בית הדין למשמעת, תובע וחוקר

בית הדין למשמעת

2.    יוקם בית דין למשמעת של עובדי המדינה, שתפקידו לשפוט על עבירות שהן עבירות משמעת של עובדי המדינה לפי חוק זה או לפי חוק אחר (להלן – בית דין).

חברי בית הדין (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

3.    (א)  שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר ימנה את חברי בית הדין לתקופה של חמש שנים מתוך רשימות של עובדי המדינה ועובדי גופים מבוקרים, לרבות הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה משירותי הגופים המבוקרים שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה; ואלה הן הרשימות:

(1)   רשימת כשירים להתמנות שופטי בית משפט השלום, שערך שר המשפטים (להלן – רשימת המשפטנים);

(2)   רשימה שהגיש נציב השירות (להלן – רשימת נציב השירות);

(תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

(3)   רשימה של עובדי המדינה ועובדים של גופים מבוקרים שהגישו הארגונים המייצגים את המספר הגדול ביותר של עובדים אלה (להלן – רשימת ארגוני העובדים);

(תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

(4)   (בוטלה).

(תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

          (ב)  לא הוגשו רשימות הארגון היציג של עובדי המדינה או הארגון היציג של עובדי הגוף המבוקר תוך חדשיים לאחר המצאת דרישה להגישן, יהיה המינוי מתוך כלל ציבור עובדי המדינה או עובדי הגוף המבוקר, הכל לפי הענין, לרבות הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה מהשירות בגוף המבוקר שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה ורואים אותם כאילו נתמנו מתוך רשימות שהגישו הארגונים היציגים כאמור.

          (ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע בצו את המספר המינימלי של בני-אדם שייכללו בכל רשימה לפי סעיף זה, ויכול שהמספר יהיה שונה לגבי הרשימות השונות; פחת מספר בני האדם שברשימה פלונית מהמינימום שנקבע לה, והרשאי להגישה לא השלים אותה תוך 60 יום לאחר המצאת דרישה להשלימה, רשאי שר המשפטים להשלים את הרשימה.

(תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

          (ד)  מותר לחזור ולמנות חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, זולת חבר שכהונתו נפסקה לפי סעיף 9.

          (ה)  חבר בית הדין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

מיום 29.9.1977

סעיף 3(ה) מיום 29.3.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 170 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

3. חברי בית הדין יהיו עובדי המדינה, שיתמנו לתקופה של חמש שנים על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר מתוך שלוש רשימות של עובדי המדינה והן:

(1) רשימת כשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שהוגשה על ידי שר המשפטים;

(2) רשימה שהוגשה על ידי נציב השירות;

(3) רשימה שהוגשה על ידי ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה, ואם לא הוגשה תוך חדשיים לאחר קבלת דרישה להגישה – מתוך כלל ציבור עובדי המדינה;

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 32 (ה"ח 1560)

3. (א) שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר ימנה את חברי בית הדין לתקופה של חמש שנים מתוך רשימות של עובדי המדינה ועובדי גופים מבוקרים, לרבות הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה משירותי הגופים המבוקרים ושטרם מלאו להם שבעים שנים שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה; ואלה הן הרשימות:

(1) רשימת כשירים להתמנות שופטי בית משפט השלום, שערך שר המשפטים (להלן – רשימת המשפטנים);

(2) רשימה שהגיש נציב השירות (להלן – רשימת נציב השירות);

(3) רשימה שהגיש ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה (להלן – רשימת הארגון היציג של עובדי המדינה);

(4) רשימת עובדים של כל גוף מבוקר, שהגיש ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הגוף המבוקר (להלן – רשימת הארגון היציג של עובדי הגוף המבוקר);

(ב) לא הוגשו רשימות הארגון היציג של עובדי המדינה או הארגון היציג של עובדי הגוף המבוקר תוך חדשיים לאחר המצאת דרישה להגישן, יהיה המינוי מתוך כלל ציבור עובדי המדינה או עובדי הגוף המבוקר, הכל לפי הענין, לרבות הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה מהשירות בגוף המבוקר ושטרם מלאו להם שבעים שנים שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה ורואים אותם כאילו נתמנו מתוך רשימות שהגישו הארגונים היציגים כאמור.

(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו את המספר המינימלי של בני-אדם שייכללו בכל רשימה לפי סעיף זה, ויכול שהמספר יהיה שונה לגבי הרשימות השונות; פחת מספר בני האדם שברשימה פלונית מהמינימום שנקבע לה, והרשאי להגישה לא השלים אותה תוך 60 יום לאחר המצאת דרישה להשלימה, רשאי שר המשפטים להשלים את הרשימה.

(ד) חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, למעט מי שאינו עובד המדינה או עובד גוף מבוקר, מותר לחזור ולמנותו.

(ד) מותר לחזור ולמנות חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, זולת חבר שכהונתו נפסקה לפי סעיף 9.

(ה) חבר בית הדין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 82 (ה"ח 2184)

(א) שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר ימנה את חברי בית הדין לתקופה של חמש שנים מתוך רשימות של עובדי המדינה ועובדי גופים מבוקרים, לרבות הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה משירותי הגופים המבוקרים שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה; ואלה הן הרשימות:

(1) רשימת כשירים להתמנות שופטי בית משפט השלום, שערך שר המשפטים (להלן – רשימת המשפטנים);

(2) רשימה שהגיש נציב השירות (להלן – רשימת נציב השירות);

(3) רשימה שהגיש ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה (להלן – רשימת הארגון היציג של עובדי המדינה);

(3) רשימה של עובדי המדינה ועובדים של גופים  מבוקרים שהגישו הארגונים המייצגים את המספר הגדול ביותר של עובדים אלה (להלן – רשימת ארגוני העובדים);

(4) רשימת עובדים של כל גוף מבוקר, שהגיש ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הגוף המבוקר (להלן – רשימת הארגון היציג של עובדי הגוף המבוקר);

אב בית הדין וממלא מקומו (תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

4.    שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה את אב בית הדין ואת ממלא מקומו מבין עובדי המדינה הכשירים להתמנות שופטים של בית משפט מחוזי.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 82 (ה"ח 2184)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

אב בית הדין

4. מבין חברי בית הדין שנתמנו מתוך הרשימה שהוגשה על ידי נציב השירות, ימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, את אב ביח הדין ואת ממלא מקומו.

פרסומים

5.    המינויים של חברי בית הדין, של אב בית הדין ושל ממלא מקומו יפורסמו ברשומות.

הרכב המותבים של בית הדין (תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

6.    (א)  בית הדין ידון במותבים של שלושה שימנה אב בית הדין; בכל מותב יהיה אחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת ארגוני העובדים, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   בכל מותב לא יהיה יותר מחבר אחד שיצא לקיצבה;

(2)   בתובענה המוגשת נגד עובד המדינה יהיה חבר בית הדין מרשימת ארגון העובדים, גם הוא עובד המדינה;

(3)   לא יהיה חבר המותב עובד המשרד או הגוף המבוקר שהנאשם נמנה עם עובדיו;

הממשלה רשאית לקבוע סייגים נוספים להרכב בית הדין הדן נאשם שהוא עובד גוף מבוקר.

          (ב)  כשאב בית הדין נמנה עם המותב, יהיה הוא היושב ראש; אין הוא נמנה עמו, אך ממלא מקומו נמנה עם המותב, יהיה הוא היושב ראש ולענין סעיף קטן (א) ייחשבו אב בית הדין וממלא מקומו כנמנים עם רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, כפי שיצויין בכתב המינוי של חברי המותב; בכל מקרה אחר, חבר המותב מרשימת המשפטנים יהיה היושב ראש.

          (ג)   נעדר מישיבה חבר מותב של בית הדין, למעט היושב ראש, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני שני חברי המותב הנותרים, אם הסכים לכך הנאשם, זולת אם החליט יושב ראש המותב לדחות את הדיון.

          (ד)  חבר מותב של בית הדין שנפטר או שכהונתו נפסקה או שהועבר מכהונתו או שאב בית הדין קבע, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין זה, כי החבר נעדר לעתים תכופות מישיבות בית הדין או שלא יוכל להמשיך ולהשתתף בישיבות בית הדין, רשאי אב בית הדין למנות למותב חבר אחר במקומו; המותב האחר רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

מיום 29.9.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 171 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

6. בית הדין ידון בצוותים של שלושה, שיתמנו לענין פלוני על ידי אב בית הדין, אחד אחד מכל הרשימות הנקובות בסעיף 3; אב בית הדין ימנה את היושב ראש לכל צוות, אולם אם הוא עצמו נמנה עם הצוות יהיה הוא היושב ראש.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 32 (ה"ח 1560)

הוספת סעיפים קטנים 6(ד), 6(ה)

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 82 (ה"ח 2184)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

הרכב צוותי בית הדין

6. (א) בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לענין פלוני; בכל צוות יהיו אחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת הארגון היציג של עובדי המדינה, אם התובענה מוגשת נגד עובד המדינה, או אחד מרשימת הארגון היציג של עובדי הגוף המבוקר שנגד עובדו מוגשת התובענה, ובלבד שבכל צוות יהיו לפחות שני חברים שהם עובדים אשר חוק זה חל עליהם.

(ב) הממשלה רשאית לקבוע סייגים נוספים להרכב בית הדין הדן בעבירה של עובד גוף מבוקר.

(ג) אב בית הדין ימנה את היושב ראש לכל צוות, אולם אם הוא עצמו נמנה עם הצוות, יהיה הוא היושב ראש.

(ד) נבצר מחבר צוות של בית הדין, למעט היושב ראש, להשתתף בישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני שני חברי הצוות הנותרים אם הסכים לכך הנאשם, אלא אם החליט יושב ראש הצוות לדחות את הדיון.

(ה) נבצר מחבר צוות של בית הדין לסיים את הדיון, רשאי אב בית הדין למנות אחר במקומו, והצוות רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

סדרי הדין

7.    סדרי הדין של בית הדין ייקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.

אי תלותם של חברי בית הדין

8.    אין על חבר בית הדין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.

הפסקת הכהונה (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

9.    (א)  כהונתו של חבר בית הדין תיפסק באחת מאלה:

(1)   חדל להיות עובד המדינה או עובד גוף מבוקר, שלא מחמת יציאה לקצבה;

(2)   מלאו לו שבעים שנים;

(3)   מלאו חמש שנים מיום יציאתו לקצבה.

(תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

          (א1) חבר בית הדין שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, רשאי שר המשפטים, אם לדעתו אין זה ראוי שימשיך בכהונתו כחבר בית הדין, להעבירו מכהונתו בבית הדין, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך.

          (ב)  מי שכהונתו נפסקה רשאי, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.

מיום 29.3.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 171 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

פרישה מהשירות

9. חדל חבר בית הדין להיות עובד המדינה, תיפסק כהונתו כחבר בית הדין.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 32 (ה"ח 1560)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

9. חדל חבר בית הדין להיות עובד המדינה או עובד גוף מבוקר, שלא מחמת יציאה לקצבה, או מלאו לו שבעים שנה, תיפסק כהונתו כחבר בית הדין; אולם רשאי הוא, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

הוספת סעיף קטן 9(א1)

(תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

10.  (בוטל)

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 171 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 10

הנוסח הקודם:

חברי בית הדין נתונים לשיפוט משמעתי

10. הפרק  הרביעי לחוק השופטים, תשי"ג-1953 – למעט הפסקאות (2), (3) ו-(4) לסעיף 22(א) ולמעט סעיף 23א – יחול על חברי בית הדין, בהליכים לפי הפרק האמור, בלתי ראוי להמשיך בתפקידו, יעביר אותו שר המשפטים מכהונתו; עבירות משמעת שחבר בית הדין אינו נשפט עליהן לפי הפרק האמור, יישפט עליהן לפני ועדת השירות, שיהיו לה לענין זה כל הסמכויות של בית הדין.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

חברי בית הדין

10. (א) הפרק הרביעי לחוק השופטים, תשי"ג-1953, למעט סעיפים 22(א)(4) ו-23א, יחול על חברי בית הדין כאילו היו שופטים שהחוק האמור דן בהם, אלא שאם נמצא חבר בית הדין, בהליכים לפי הפרק האמור, בלתי ראוי להמשיך בתפקידו כחבר בית הדין, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:

(1) שר המשפטים יעביר את הנשפט מכהונתו כחבר בית הדין;

(2) עבר את העבירה חבר בית הדין שעה שהיה עובד המדינה או עובד גוף מבוקר, יהיה רשאי בית הדין הדן את הנשפט להטיל עליו גם אמצעי משמעת מן המפורטים בחוק זה, ולהשתמש בסמכויות בית הדין למשמעת בדבר גמלאותיו ובסמכויות עזר אחרות שהוענקו לבית הדין לפי כל חיקוק;

(3) דין החלטותיו של בית הדין הדן את הנשפט כדין החלטותיו של בית הדין למשמעת, אך לא יהיה ערעור עליהן;

(ב) עבירות משמעת שסעיף קטן (א) אינו חל עליהן, יישפט עליהן חבר בית הדין לפני ועדת השירות, ולענין זה תבוא ועדת השירות במקומו של בית הדין למשמעת.

סמכויות בית הדין (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

11.  בכפוף לאמור בסעיף 7 יהיו לבית הדין כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 172 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

11. בית הדין יהיה מוסמך –

(1) להשיג כל עדות שבכתב או שבעל פה אשר יראה בה צורך;

(2) להזמין כל אדם לבוא לפניו להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו;

(3) לכפות את התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנת בית הדין ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את דעתו, ולצוות עליו לשלם את כל ההוצאות שנגרמו על ידי כפיית התייצבותו או על ידי אי ציותו להזמנה, וכן לקנוס אותו בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות;

(4) לחייב כל עד להעיד בשבועה או בהן צדק, בדרך הנהוגה בבית המשפט;

(5) לקנוס בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות אדם שנדרש להעיד בשבועה או בהן צדק או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק המניח את דעת בית הדין; ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה העלולה להפלילו ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה;

(6) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל פה, אף אם אינה קבילה במשפטים אזרחיים או פליליים;

(7) לפסוק לאדם שהוזמן ובא לישיבת בית הדין סכום כסף שהוצא, לפי דעת בית הדין, עקב בואו לישיבה.

התפטרות

12.  חבר בית הדין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק כתום שלושים יום לאחר הגשת כתב התפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר מזה.

סמכות להעביר מכהונה

13.  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי להעביר חבר בית הדין מכהונתו על יסוד חוות דעת של ועדה רפואית ממונה על ידי ועדת השירות המעידה שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו למלא תפקידו.

תובע

14.  התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על ידיו או על ידי נציב השירות.

חוקר

15.  נציב השירות ימנה לענין חוק זה חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; לא נתן התובע לחוקר הוראה לענין פלוני, רשאי נציב השירות לתיתה.

סמכויות חקירה

16.  בענינים שהם בסמכותו של בית הדין יהיו לתובע ולחוקר הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה יחולו על חקירות של התובע או החוקר מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין

עבירות משמעת

17.  עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1)   עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

(2)   לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(3)   התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(4)   התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(5)   השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(6)   הורשע על עבירה שיש עמה קלון.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 172 (ה"ח 1219)

17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

(3)(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5) השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(4)(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון.

שותפות לעבירת משמעת

18.  עובד המדינה שהיה שותף לעבירת משמעת, באופן שהיה עושה אותו אחראי בפלילים לפי פרק ה' לפקודת החוק הפלילי, 1936, אילו היתה העבירה עוון או פשע – אשם אף הוא בעבירת משמעת.

ועדות משמעת (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

19.  (א)  יוקמו ועדות משמעת של שלושה עובדי המדינה כל אחת, שמתפקידן לשפוט את עובדי המדינה על עבירות משמעת מן הסוגים שקבע שר המשפטים לענין זה בתקנות, למעט עבירות כאמור בפסקאות (3) עד (6) לסעיף 17.

          (ב)  שר המשפטים ימנה את חברי ועדות המשמעת מתוך רשימה שהגיש לו נציב השירות וכן מתוך רשימה שהגיש לו ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה, ואם לא הוגשה תוך חדשיים לאחר קבלת דרישה להגישה – מתוך כלל ציבור עובדי המדינה; סעיף 3(ג) יחול על הרשימות, בשינויים המחוייבים.

          (ג)   הקמת ועדות המשמעת ומינוי חבריהן אינם גורעים מסמכותו של בית הדין.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 172 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 19

הנוסח הקודם:

ועדת משמעת

19. שר המשפטים ימנה, לכל משרד ועדת משמעת לשפוט את עובדי אותו משרד על עבירות משמעת שהן מסוג העבירות שנקבעו לענין זה בתקנות, למעט עבירות כאמור בפסקאות (3) ו-(4) לסעיף 17.

מינוי ועדות משמעת (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

20.  (א)  אב בית הדין ימנה את ועדות המשמעת מתוך חברי ועדות המשמעת שנתמנו כאמור בסעיף 19(ב), ויקבע מי יהיה יושב ראש כל ועדה; ואולם אם הגיש רשימה ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה, יהא לפחות חבר אחד בועדת משמעת עובד המדינה ששמו נכלל באותה רשימה.

          (ב)  אב בית הדין רשאי למנות ועדות משמעת לענין פלוני או לכל ענין, ורשאי הוא להגביל את תחום סמכותה של ועדת משמעת למשרדים, ליחידות שבמשרד פלוני, לשטח פלוני של המדינה או של רשות מקומית, או לסוגים מיוחדים של עובדים או עבירות, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 172 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 20

הנוסח הקודם:

הרכב ועדת המשמעת

20. ועדת משמעת תהא של שלושה עובדי מדינה, בתנאי שאחד מהם לפחות יתמנה מתוך רשימה שהוגשה על ידי ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה, אם הוגשה, ובתנאי נוסף שעובד המשרד שעמו נמנה הנאשם, לא יהיה חבר הועדה; לכל חבר ועדת משמעת ימנה שר המשפטים ממלא מקום.

סייג לכשירות (תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

21.  עובד המשרד שעמו נמנה הנאשם לא יהא חבר בועדת משמעת שתדון בתלונה שהוגשה על הנאשם.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 172 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 21

הנוסח הקודם:

הגבלת תחום הסמכות

21 שר המשפטים רשאי להגביל את תחום סמכותה של ועדת המשמעת ליחידה פלונית במשרד פלוני, לשטח פלוני של המדינה או של רשות מקומית, או לסוגים מיוחדים של עובדים או של עבירות, הכל כפי שייראה לו בנסיבות העניין.

הגשת תלונה (תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

22.  נציב השירות או עובד שהשר הממונה על העובד ימנה לכך, רשאים להגיש לועדת משמעת תלונה על עבירת משמעת שיהא בסמכותה, ועובד שהוגשה עליו תלונה כאמור חייב להתייצב לפני הועדה במקום ובמועד שתקבע. תלונה לועדת משמעת שלא מטעם נציב השירות, תוגש לנציב השירות, והוא יעבירה לועדת המשמעת שיש לה סמכות בענין הנדון.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 173 (ה"ח 1219)

22. נציב השירות או עובד שהשר הממונה על העובד ימנה לכך, רשאים להגיש לועדת משמעת תלונה על עבירת משמעת שיהא בסמכותה, ועובד שהוגשה עליו תלונה כאמור חייב להתייצב לפני הועדה במקום ובמועד שתקבע. תלונה לועדת משמעת שלא מטעם נציב השירות, תוגש לנציב השירות, והוא יעבירה לועדת המשמעת שיש לה סמכות בענין הנדון.

סדרי דין בועדת משמעת (תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

23.  ועדת המשמעת לא תשפוט עובד ולא תגבה עדות אלא בפניו; בכל הליך של ועדת משמעת תינתן לעובד הנוגע בדבר אפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולחקור כל עד שהתייצב לפני הועדה.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 173 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 23

הנוסח הקודם:

23. ועדת משמעת לא תשפוט עובד ולא תגבה עדויות אלא בפניו; בתחילת הדיון ייקראו בפני העובד דברי התלונה, ולפני מתן ההחלטה הסופית תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו.

סמכויות ועדת משמעת (תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

24.  בכפוף לאמור בסעיף 30 יהיו לועדת משמעת כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט–1968.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 173 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 24

הנוסח הקודם:

אי תחולת דיני ראיות

24. ועדת משמעת לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור התלונה; והוא כשאין בחוק זה או בתקנות על פיו הוראה אחרת לענין זה.

החלטת הועדה ואמצעי משמעת

25.  תם הדיון ומצאה ועדת המשמעת, כי העבירה, נושא התלונה, הוכחה ולא הופסקו ההליכים לפי סעיף 27, תנקוט הועדה נגד העובד אחד או אחדים מאמצעים אלה:

(1)   התראה;

(2)   נזיפה;

(תיקון מס' 7)  תשמ"ג-1983

(3)   הפקעת משכורת בסכום שתקבע הועדה ושלא יעלה על החלק השנים-עשר ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;

(תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

(4)   העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן, או ללא הגבלה;

(תיקון מס' 7)  תשמ"ג-1983

(5)   (בוטל).

(תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

(6)   הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה שתקבע ולתקופה שתקבע, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 173 (ה"ח 1219)

25. תם הדיון ומצאה ועדת המשמעת, כי העבירה, נושא התלונה, הוכחה ולא הופסקו ההליכים לפי סעיף 27, תנקוט הועדה נגד העובד אחד או אחדים מאמצעים אלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) הפקעת משכורת עד החלק השנים עשר ממנה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים, ובלבד שסך כל הסכומים שיופקעו כאמור לא יעלה על 100 לירות 500 לירות לכל עבירה;

(4) העברתו – בתיאום עם נציב השירות בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן, או ללא הגבלה;

(5) שלילת זכויות הותק, כולן או מקצתן, הכל לתקופה שתקבע, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת;

(6) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה שתקבע ולתקופה שתקבע, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 32 (ה"ח 1560)

25. תם הדיון ומצאה ועדת המשמעת, כי העבירה, נושא התלונה, הוכחה ולא הופסקו ההליכים לפי סעיף 27, תנקוט הועדה נגד העובד אחד או אחדים מאמצעים אלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) הפקעת משכורת עד החלק השנים עשר ממנה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים, ובלבד שסך כל הסכומים שיופקעו כאמור לא יעלה על 500 לירות לכל עבירה;

(3) הפקעת משכורת בסכום שתקבע הועדה ושלא יעלה על החלק השנים-עשר ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;

(4) העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן, או ללא הגבלה;

(5) שלילת זכויות הותק, כולן או מקצתן, הכל לתקופה שתקבע, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת;

(6) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה שתקבע ולתקופה שתקבע, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.

הודעה לנציב השירות

26.  העתק החלטת הועדה לפי סעיף 25 יימסר לנציב השירות, לא יאוחר משבוע ימים לאחר שניתנה, והוא רשאי לדרוש שיימסר לו כל חומר הדיונים שקדמו להחלטה.

הפסקת הליכים בועדת משמעת

27.  ההליכים בועדת משמעת יופסקו באחת מאלה:

(1)   הודעה מנומקת של נציב השירות לועדת המשמעת, על הפסקת ההליכים;

(2)   הגשת תובענה לבית הדין באותו ענין;

(3)   החלטת הועדה, שהעתק ממנה יימסר לנציב השירות, כי חומרת העבירה מחייבת העברת התלונה לבית הדין.

התערבות נציב השירות בהחלטת ועדת המשמעת

28.  (א)  נציב השירות רשאי, לא יאוחר מ-30 יום לאחר שנמסר לו העתק ההחלטה לפי סעיף 26, לעשות אחת מאלה:

(1)   לבקש מבית הדין לבטל את אמצעי המשמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת, לרבות ההליכים שקדמו לה, וכן להורות על עיכוב הביצוע של אמצעים אלה עד להחלטת בית הדין;

(2)   לערער לפני בית הדין על זיכויו או על חיובו של העובד או על קולת אמצעי המשמעת.

          (ב)  ביטל בית הדין אמצעי משמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת, רשאי הוא להורות לתובע להגיש לו תובענה.

ערעור העובד על החלטת ועדת משמעת (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

29.  (א)  עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי אמצעי משמעת שהחליטה עליו ועדת המשמעת – למעט התראה – רשאי לערער לפני בית הדין על חיובו בדין או על חומרת אמצעי המשמעת – לא יאוחר מהיום השלושים לאחר המועד שבו נמסר לו המסמך המכיל את האמצעי או המעיד עליו.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ב)  אמצעי משמעת שהחליטה עליו ועדת משמעת לא יבוצע אלא לאחר שעברה תקופת הערעור, ואם הוגש ערעור – לא יבוצע אלא לאחר שהחליט בית הדין בערעור.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לעכב ביצועה של החלטה להעביר את העובד מיד למשרה אחרת או למקום עבודה אחר.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 173 (ה"ח 1219)

29. (א) עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי אמצעי משמעת שהחליטה עליו ועדת המשמעת – למעט התראה – רשאי לערער לפני בית הדין על חיובו בדין או על חומרת אמצעי המשמעת – לא יאוחר מהיום השלושים לאחר המועד שבו נמסר לו המסמך המכיל את האמצעי או המעיד עליו.

(ב) אמצעי משמעת שהחליטה עליו ועדת משמעת לא יבוצע אלא לאחר שעברה תקופת הערעור, ואם הוגש ערעור – לא יבוצע אלא לאחר שהחליט בית הדין בערעור.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לעכב ביצועה של החלטה להעביר את העובד מיד למשרה אחרת או למקום עבודה אחר.

ביצוע וסדרי דין

30.  מותר לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות ועדת משמעת על ידי הרשויות הנוגעות בדבר, ושר המשפטים רשאי לקבוע את סדרי הדין בועדות המשמעת.

סמכות של שר או מנהל כללי (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

31.  (א)  שר או מנהל כללי[1] רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה:

(1)   התראה;

(2)   נזיפה.

          (ב)  שר או מנהל כללי לא ינקטו באמצעי כאמור אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפניהם או לפני מי שהם הסמיכו לכך.

          (ג)   אמצעי כאמור בסעיף זה לא ייחשב כאמצעי משמעת לענין סעיף 62.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 33 (ה"ח 1560)

החלפת סעיף 31

הנוסח הקודם:

31. שום דבר בפרק זה לא ימנע שר או מנהל כללי מלהתרות או לנזוף בעובד על מעשה או מחדל שיש בו משום עבירת משמעת אך התראה או נזיפה זו לא יראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62.

קובלנה (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

32.  שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לעניני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד המדינה, הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 33 (ה"ח 1560)

החלפת סעיף 32

הנוסח הקודם:

32. שר, נציב השירות או היועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שנעברה על ידי עובד המדינה,הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם.

הגשת תובענה (תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

33.  (א)  ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות שלפניו כדי להעמיד את עובד המדינה לדין משמעת, רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה, והוא חייב להגישה אם מי שהסמיך אותו להיות תובע, הורה לו לעשות כן.

(תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

          (ב)  בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צויינה בקובלנה.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

33. (א) ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות שלפניו כדי להעמיד את עובד המדינה לדין משמעת, רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה, והוא חייב להגישה אם מי שהסמיך אותו להיות תובע, הורה לו לעשות כן.

(ב) בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צויינה בקובלנה.

אמצעי משמעת על ידי בית הדין

34.  בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(1)   התראה;

(2)   נזיפה;

(תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

(3)   נזיפה חמורה;

(4)   הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;

(תיקון מס' 7)  תשמ"ג-1983

(5)   הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(6)   העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(7)   פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

(8)   פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(9)   פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסויימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(10)  פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

(11)  בצירוף לאמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 173 (ה"ח 1219)

(6) העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, בהגבלת זמן או בלי הגבלה;

(7) פסילה למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(8) פיטורים בתשלום פיצויים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויים;

(9) פסילה לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(10) פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה;

(6) העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה;

(7) פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;

(9) פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסויימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(10) פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(11) בצירוף לאמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 33 (ה"ח 1560)

(3) שלילת זכויות הותק, כולן או מקצתן, הכל לתקופה שיקבע;

(4) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;

(5) הפקעת משכורת עד החלק הששי ממנה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;

(5) הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

(3) נזיפה חמורה;

(4) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;

(5) הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;

(6) העברתו – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך – למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה;

(7) פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

השבה (תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

35.  בעת הטלת אמצעי משמעת כאמור בסעיף 34 או בסמוך לאחר מכן, רשאי בית הדין להורות, לאחר ששמע את טענות בעלי הדין לענין זה, כי על הנאשם להחזיר למעבידו את מה שהשיג על ידי מעשיו נושא התובענה, או את תמורתם, ושהמעביד זכאי להם, בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד; התמורה תיגבה בדרך ניכוי ממשכורתו, מקיצבתו, או מפיצויי פיטוריו או בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי, בסכום אחד או בשיעורים, הכל כפי שיקבע בית הדין, ובלבד שאם תוגש על ידי המדינה תביעה אזרחית לענין זה, יקוזז ממנה הסכום שבית הדין הורה עליו כאמור.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 174 (ה"ח 1219)

ביטול סעיף 35

הנוסח הקודם:

35. לא יחליט בית הדין על העברת עובד למקום עבודה אחר, אלא אם היתה לפניו רשימה של משרות פנויות שאליהן אפשר להעביר את העובד, ובית הדין רשאי להורות שהתובע ימציא לו רשימת המשרות הפנויות כאמור, תוך המועד שיקבע בית הדין.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 84 (ה"ח 2184)

הוספת סעיף 35

הוצאות ההגנה

36.  ראה בית הדין שלא היה יסוד להגשת התובענה, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לעובד את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין.

מינוי סניגור על ידי אב בית הדין

37.  עובד המדינה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין על ידי עורך דין, ואם ביקש למנות לו סניגור שלא על מנת לקבל שכר, וראה אב בית הדין שהדבר רצוי לשם עשיית משפט צדק, ימנה לו סניגור, שהסכים עליו העובד, מתוך רשימת מועמדים שנערכה, באישור שר המשפטים, מקרב עובדי המדינה ושאינם עובדי המדינה ובהסכמתם של המועמדים.

נוכחות העובד

38.  בכל הליך לפני בית הדין תינתן לעובד הנוגע בדבר אפשרות להשמיע טענותיו, להביא ראיות, ולחקור כל עד שהתייצב לפני בית הדין.

סירוב להעיד או להגיש מסמך (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

39.  נדרש אדם על ידי בית הדין להשיב על האזהרה כאמור בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם–1980, או להגיש מסמך וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעתו של בית הדין, ולא נקנס מכוח סעיף 11, רשאי בית משפט השלום שבאזור שיפוטו גר אותו אדם או יושב בית הדין, לצוות על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, שאותו אדם ייעצר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חודש ימים, עד שיסכים להעיד או להגיש את המסמך כנדרש לפני גמר הדיונים בבית הדין.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 174 (ה"ח 1219)

39. נדרש אדם על ידי בית הדין להעיד בשבועה או בהן צדק, או להגיש מסמך וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעתו של בית הדין, ולא נקנס לפי סעיף 11(5) מכוח סעיף 11, רשאי בית משפט השלום שבאזור שיפוטו גר אותו אדם או יושב בית הדין, לצוות על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, שאותו אדם ייעצר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חודש ימים, עד שיסכים להעיד או להגיש את המסמך כנדרש לפני גמר הדיונים בבית הדין.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 84 (ה"ח 2184)

39. נדרש אדם על ידי בית הדין להעיד בשבועה או בהן צדק, או להגיש מסמך נדרש אדם על ידי בית הדין להשיב על האזהרה כאמור בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980, או להגיש מסמך וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעתו של בית הדין, ולא נקנס מכוח סעיף 11, רשאי בית משפט השלום שבאזור שיפוטו גר אותו אדם או יושב בית הדין, לצוות על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, שאותו אדם ייעצר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חודש ימים, עד שיסכים להעיד או להגיש את המסמך כנדרש לפני גמר הדיונים בבית הדין.

ביצוע

40.  (א)  אמצעי המשמעת שהחליט עליהם בית הדין לא יבוצעו אלא לאחר שנמסר לידי העובד העתק מאושר של ההחלטה, ואם היתה זכות ערעור על ההחלטה – לאחר שעברה תקופת הערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע החלטה אלא לאחר שנמסר לעובד העתק מאושר של פסק-הדין בערעור.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ב)  החליט בית הדין לפטר עובד מהשירות או להעבירו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.

          (ג)   מותר לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות בית הדין על ידי הרשויות הנוגעות בדבר.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 174 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף קטן 40(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) החליט בית הדין לפטר עובד מהשירות רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיד, אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.

פומביות הדיון (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

41.  (א)  בית הדין ידון בפומבי.

          (ב)  בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין להחליט, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת הדיון, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם לדעתו הדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, או לשם הגנה על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות המדינה.

          (ג)   החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

          (ד)  לא יגלה אדם דבר על דיון שהתנהל בבית הדין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין או במידה שהגילוי דרוש לביצועה של החלטת בית הדין או לביצוע חוק זה.

          (ה)  העובר על הוראות סעיף קטן (ד), דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 174 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 41

הנוסח הקודם:

סודיות הדיון

41. בית הדין ידון בדלתיים סגורות, זולת אם החליט לנהוג באופן אחר; המפרסם דבר, ללא רשות בית הדין, על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, דינו מאסר 6 חודשים או קנס אלף לירות.

הרחקת קטינים מבית הדין (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

41א.  רשאי בית הדין לאסור על קטין להימצא בבית הדין בשעת הדיון ולצוות על הרחקתו.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 174 (ה"ח 1219)

הוספת סעיף 41א

איסור פרסומים (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

41ב.  (א)  לא יצלם אדם באולם בית הדין ולא יפרסם מה שצולם בו.

          (ב)  לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין את שמו של קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנה והוא עד בהליך שבפני בית הדין, או של מתלונן או ניזוק בעבירת משמעת שיש בה משום פגיעה במוסר, ולא את תמונתם, מענם או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהוים.

          (ג)   בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בדבר הליך בבית הדין במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונם של בעל דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך.

          (ד)  לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית הדין, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך הדיון או תוצאותיו; אולם אין איסור זה חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית הדין.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 174 (ה"ח 1219)

הוספת סעיף 41ב

הפרעת הדיונים (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

41ג.   המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין לצוות על יציאתו או הרחקתו.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 175 (ה"ח 1219)

הוספת סעיף 41ג

עונשין (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

41ד.  העובר על הוראות סעיף 41ב, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 175 (ה"ח 1219)

הוספת סעיף 41ד

זילות בית הדין (תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

41ה.  (א)  מי שנתון לשיפוט משמעתי לפי חוק זה, רשאי בית הדין, ביוזמתו או אם נתבקש לכך, ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, להפקיע ממשכורתו סכום שלא יעלה על עשירית ממשכורתו החודשית אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוזמן כדין לבוא לפני בית הדין ולא בא, או עזב ללא רשות בית הדין את מקום הדיון והכל ללא הצדק סביר;

(2)   נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו, ללא הצדק סביר;

(3)   נדרש להשיב על האזהרה שלפני מתן עדותו, ולא עשה כן;

(4)   נצטווה על ידי בית הדין לצאת, על פי סעיף 41ג, ולא עשה כן.

          (ב)  נאשם שנהג כאמור בפסקה (א)(1) בהיותו מושעה כאמור בסעיף 47, רשאי בית הדין להורות גם על הקטנת משכורתו או הפסקתה.

          (ג)   החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנה לערעור כפסק דין בתובענה, וניתנת לביצוע כפסק דין.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 84 (ה"ח 2184)

הוספת סעיף 41ה

פרסום החלטות (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

42.  נציב השירות רשאי לפרסם החלטה שהחליט בית הדין בדיון בדלתיים סגורות, אולם לא יפרסם החלטה בדרך שיש בה כדי לזהות את הנשפט אלא בהסכמת בית הדין.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 175 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 42

הנוסח הקודם:

42. נציב השירות רשאי לפרסם, בכל צורה שתיראה לו, כל החלטה שהחליט בית הדין, אולם –

(1) לא יפרסם את ההחלטה בדרך שיש בה כדי לזהות את העובד אלא בהסכמת אב בית הדין;

(2) הוחלט על התראה בלבד, לא יפורם שמו של העובד אלא לפי בקשתו;

ערעור על החלטת בית הדין (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 12) תשס"ח-2008

43.  (א)  פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 12) תשס"ח-2008

          (ב)  החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ג)   החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר-תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ד)  בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:

(1)   לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;

(2)   לדחות את הערעור;

(3)   ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ה)  השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ו)   לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק-הדין.

(תיקון מס' 6) תשמ"ב-1982

          (ז)   אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 6)  תשמ"ב-1982

          (ח)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 175 (ה"ח 1219)

ערעור על פיטורים ופסילה ערעור על החלטת בית הדין

43. (א) החליט בית הדין על פיטוריו של עובד המדינה או על פסילתו לשירות המדינה, רשאי העובד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפניו, או לאחר שנמסר לו העתק ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, לערער על ההחלטה לפני שופט בית המשפט העליון כדן יחיד; הוא הדין כשבית הדין החליט להטיל אמצעי משמעת מן המפורטים בפסקאות 6 ו-7 לסעיף 34, ובלבד שבית הדין נתן רשות לערער.

(א) פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט העליון כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(ב) החליט בית הדין על ביצוע הפיטורים מיד החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט העליון, על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד לפי ההחלטה ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

(ג) החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, יהיה הביטול, לכל דבר, בר-תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים.

(ד) החליט השופט לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, יהיו לו, לענין הטלת אמצעי משמעת, כל הסמכויות של בית הדין לפי סעיף 34.

(ג) החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר-תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.

(ד) בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:

(1) לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;

(2) לדחות את הערעור;

(3) ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה.

(ה) השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

(ו) לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק-הדין.

(ה)(ז) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.

מיום 13.1.1982

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ב מס' 1037 מיום 13.1.1982 בעמ' 20 (ה"ח 1503)

(ז) אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37.

(ז) (ח) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

(א) פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט העליון בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(ב) החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט העליון בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 10) תשס"ה-2005

43א.  שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, כולן או מקצתן ובהתאמות המתחייבות שקבע, יחולו על הליכים משמעתיים לפי חוק זה.

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"ה מס' 2017 מיום 1.8.2005 בעמ' 719 (ה"ח 86)

הוספת סעיף 43א

עובד שאינו מסוגל לעמוד בדין (תיקון מס' 7)  תשמ"ג-1983

44.  (א)  עובד הטוען כי מחמת מחלה אינו מסוגל לעמוד בדין, רשאי בית הדין לקבוע לו מועד להוכיח טענתו על ידי חוות דעת של רופא ממשלתי או ועדה של רופאים כאמור בסעיף 29(א) לחוק המינויים והדיון יידחה עד למועד האמור; לא הוכיח העובד טענתו כאמור, רשאי בית הדין להמשיך בדיון.

          (ב)  מצא בית הדין כאמור שהעובד אינו מסוגל לעמוד בדין מחמת מחלה, יפסיק את הדיון ויודיע על כך לנציב השירות ולממונה הישיר על העובד, ומשעשה כן, תופסק עבודתו של העובד ורואים אותו, כל עוד אינו מסוגל לעמוד בדין, כאילו נעדר מעבודתו מחמת מחלה.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 33 (ה"ח 1560)

(א) עובד הטוען כי מחמת מחלה אינו מסוגל לעמוד בדין, רשאי בית הדין לקבוע לו מועד להוכיח טענתו על ידי חוות דעת של ועדה רפואית שתמנה ועדת השירות רופא ממשלתי או ועדה של רופאים כאמור בסעיף 29(א) לחוק המינויים והדיון יידחה עד למועד האמור; לא הוכיח העובד טענתו כאמור, רשאי בית הדין להמשיך בדיון.

חידוש הדיון נגד מי שאינו מסוגל לעמוד בו

45.  הופסק הדיון בנסיבות האמורות בסעיף 44, רשאי נציב השירות, מזמן לזמן, להורות לעובד להיבדק שנית בדיקה רפואית לענין זה, ואם נמצא מסוגל לעמוד בדין, וכן אם לא התייצב לבדיקה או אם סירב להיבדק – ימשיכו בדיון מהשלב שאליו הגיע שעה שהופסק הדיון; בשני המקרים האחרונים מותר להמשיך בדיון שלא בפני העובד.

שמירת סמכות

46.  האמור בסעיף 44 אינו גורע מן הסמכות לפטר את העובד הנדון מחמת מחלה.

פרק רביעי: השעיה

פרשנות (תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

46א.  לענין פרק זה –

(1)   תהא הכנסתו של עובד שהושעה מעבודות חוץ – הכנסתו מעבודה, בין כשכיר ובין שלא כשכיר, חוץ מהכנסה מעבודה כאמור שעבד בה בקביעות ערב השעייתו, או – אם המשרה שעליה חלה ההשעיה היתה חלקית – אותו חלק מהכנסתו מחוץ למשרה כאמור שביחד עם משכורתו הקובעת מאותה משרה עודף על המשכורת הקובעת שהיתה מגיעה לו אילו היה מועסק במשרה מלאה, והכל – שלא מעבודתו במשרה שעליה חלה ההשעיה;

(2)   "משכורת קובעת", בזמן פלוני – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת אותו זמן קצבתו של העובד המושעה אילו יצא לקצבה ביום השעייתו.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 176 (ה"ח 1219)

הוספת סעיף 46א

השעיה (תיקון מס' 5)  תשל"ז-1977

47.  (א)  עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

(תיקון מס' 11) תשס"ז-2007

          (א1) (1)   עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, ישעה אותו נציב השירות ממשרתו בשירות המדינה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ד), וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי-השעייתו;

(2)   החלטת נציב השירות שלא להשעות עובד, או להפסיק את השעייתו, תינתן בכתב תוך פירוט האמור בפסקה (1); החלטה על השעיית עובד, אי-השעייתו או הפסקת השעייתו לפי סעיף קטן זה טעונה התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(3)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 48;

(4)   הוראות סעיף זה יחולו גם על השעיה לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוראות לעניין מתן הזדמנות לעובד להביא את טענותיו ולעניין הסמכות להעביר זמנית עובד לעבודה אחרת;

(5)   בסעיף קטן זה –

"אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

"עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו-377א לחוק העונשין.

(תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

          (ב)  נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין ההשעיה תוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לענין פלוני. ואולם אם העובד כבר הביא טענותיו לענין השעיה דחופה בהתאם לסעיף 48, רשאי נציב השירות להשעותו אף בטרם ניתנה לו הזדמנות כאמור, ובלבד שיתן לו הזדמנות סמוך לאחר מכן להביא טענותיו להפסקת ההשעיה; והוא הדין לענין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד).

          (ג)   היה העובד מועסק במספר משרות בשירות המדינה, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור בכולן או בחלק מהן.

          (ד)  בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.

(תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

          (ה)  הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

(תיקון מס' 11) תשס"ז-2007

          (ה1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), נציב השירות, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ישקול בתום שישה חודשים מיום מתן החלטה על השעיית עובד המדינה לפי סעיף זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט נציב השירות שלא להפסיק את ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה.

(תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

          (ו)   (בוטל).

(תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

          (ז)   (בוטל).

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 176 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 47

הנוסח הקודם:

47. עובד המדינה שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו מתפקידו, עד גמר הליכי החקירה והדיון; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד המדינה בעבירה שיש עמה קלון, לדעת נציב השירות, רשאי נציב השירות לעשות כן לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

מיום 28.5.1977

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 892 מיום 7.4.1978 בעמ' 117

(ו) הושעה עובד עקב חקירה משטרתית כאמור בסעיף קטן (ב) (א), לא תימשך ההשעיה מעבר למתן החלטה בדבר תוצאות החקירה; אולם –

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

(ב) נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין ההשעיה תוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לענין פלוני. ואולם אם העובד כבר הביא טענותיו לענין השעיה דחופה בהתאם לסעיף 48, רשאי נציב השירות להשעותו אף בטרם ניתנה לו הזדמנות כאמור, ובלבד שיתן לו הזדמנות סמוך לאחר מכן להביא טענותיו להפסקת ההשעיה; והוא הדין לענין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד).

(ג) היה העובד מועסק במספר משרות בשירות המדינה, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור בכולן או בחלק מהן.

(ד) בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.

(ה) הושעה עובד שהוגשה עליו קובלנה בלבד, בלי שקדמה להשעיה חקירה משטרתית, תימשך השעייתו לא מעבר לגמר הליכי הדיון בתובענה שתוגש נגדו לפי סעיף 33 (להלן – גמר ההליכים המשמעתיים).

(ה) הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

(ו) הושעה עובד עקב חקירה משטרתית כאמור בסעיף קטן (ב) (א), לא תימשך ההשעיה מעבר למתן החלטה בדבר תוצאות החקירה; אולם –

(1) אם הוחלט להגיש כתב אישום נגד העובד, תימשך ההשעיה לא מעבר ל-15 ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום (להלן – גמר ההליכים הפליליים);

(2) אם נסתיימו ההליכים הפליליים והוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה או הדיון בבית המשפט, עד תום 15 הימים האמורים בפסקה (1) – תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים;

(3) אם הוחלט שלא להגיש כתב אישום כתוצאה מהחקירה המשטרתית, והוגשה קובלנה על עובדות שעלו במהלך החקירה, תוך 15 ימים מיום ההחלטה האמורה – תימשך ההשעיה עד לגמר ההליכים המשמעתיים.

(ז) לעניין סעיף זה רואים הליך כנגמר לאחר שאין עוד ערעור עליו.

מיום 5.11.2007

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"ז מס' 2108 מיום 7.8.2007 עמ' 434 (ה"ח 152)

הוספת סעיפים קטנים 47(א1), 47(ה1)

השעיה והעברה דחופות (תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

48.  (א)  היה לשר[2] יסוד סביר להניח כי עובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה השר סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה, רשאי הוא להשעותו לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, לאחר שנתן לו, תוך תקופה שיקצוב לו, הזדמנות להביא טענותיו לענין זה לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, דרך כלל או לענין מסוים.

          (ב)  במקום להשעותו, רשאי השר להעביר את העובד לעבודה אחרת באותו משרד, במשרה שאליה רשאי נציב השירות להעבירו לפי סעיף 47, בתנאים ולתקופה האמורים בסעיף קטן (א).

          (ג)   השר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה כאמור, לתקופה שלא תעלה בסיכום על שלושים ימים.

          (ד)  סמכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של משרדו ואינן גורעות מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 177 (ה"ח 1219)

48. היה לשר חשד כבד שעובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה השר סבור, כי המשכת עבודתו של העובד תביא לידי פגיעה חמורה בשירות המדינה, רשאי הוא להשעותו לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים להשעותו, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך דרך קבע או לעניין מסויים, לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, או להעבירו זמנית למשך תקופה כאמור לעבודה אחרת באותו משרד במשרה שאליה רשאי נציב השירות להעבירו לפי סעיף 47; אין הוראה זו גורעת מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 33 (ה"ח 1560)

48. היה לשר חשד כבד שעובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה השר סבור, כי המשכת עבודתו של העובד תביא לידי פגיעה חמורה בשירות המדינה, רשאי הוא להשעותו, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך דרך קבע או לעניין מסויים, לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, או להעבירו זמנית למשך תקופה כאמור לעבודה אחרת באותו משרד במשרה שאליה רשאי נציב השירות להעבירו לפי סעיף 47; אין הוראה זו גורעת מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47. השר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה כאמור לתקופה שלא תעלה בסיכום על שלושים ימים; סמכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של משרדו.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

החלפת סעיף 48

הנוסח הקודם:

השעיה דחופה

48. היה לשר חשד כבד שעובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה השר סבור, כי המשכת עבודתו של העובד תביא לידי פגיעה חמורה בשירות המדינה, רשאי הוא להשעותו, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך דרך קבע או לעניין מסויים, לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, או להעבירו זמנית למשך תקופה כאמור לעבודה אחרת באותו משרד במשרה שאליה רשאי נציב השירות להעבירו לפי סעיף 47; אין הוראה זו גורעת מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47. השר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה כאמור לתקופה שלא תעלה בסיכום על שלושים ימים; סמכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של משרדו.

תשלום המשכורת בתקופת ההשעיה (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

49.  (א)  עובד שהשעהו נציב השירות או שופט לפי סעיף 43(ב), תשולם לו במשך ששת חדשי ההשעיה הראשונים, לרבות תקופת השעייתו הקודמת לפי סעיף 48, מחצית ממשכורתו הקובעת, וממועד זה ואילך תשולם לו משכורתו הקובעת המלאה; ואולם אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיך לכך, רשאי, לפי בקשת התובע או העובד, לפי הענין, להקטין או להפסיק את התשלום לתקופת ההשעיה, כולה או מקצתה, ובתקופה של ששת חדשי ההשעיה הראשונים – גם להגדיל את התשלום, הכל בתנאים שייראו לו.

          (ב)  התשלום על פי סעיף זה יהיה תשלום זמני וכפוף להחלטה הסופית של בית הדין למשמעת או נציב השירות, לפי הענין; היה התשלום חלק ממשכורתו הקובעת של העובד, תעוכב היתרה באוצר המדינה לכל תקופת השעייתו.

          (ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מבחנים, סדרי דין והוראות מיוחדות בדבר ראיות בהליכי בקשה לפי סעיף קטן (א).

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה בחודש פלוני התשלום הזמני המשתלם למושעה על הסכום שבו עודפת משכורתו הקובעת על הכנסותיו מעבודות חוץ באותו חודש.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 177 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 49

הנוסח הישן:

49 (א) מחצית ממשכורתו של עובד שהושעה על ידי נציב השירות או על ידי שופט לפי סעיף 43(ב) תעוכב באוצר המדינה לכל תקופת השעייתו, לרבות השעייתו הקודמת על ידי השר, אולם על פי בקשת העובד ובהמלצת השר ואחרי שמיעת תובע, או על פי בקשת נציב השירות ואחרי שמיעת המושעה, רשאי אב בית הדין להגדיל,להקטין או להפסיק את התשלום הזמני לתקופת ההשעיה, כולה או מקצתה, הכל בתנאים שייראו לו.

(ב) אב בית הדין יורה על הפסקת התשלום הזמני לפי סעיף קטן (א) או על הקטנתו,הכל לפי הענין, כשהכנסותיו של העובד מן המשכורת ומעבודת-חוץ גם יחד יעלו על המשכורת שהשתלמה לו ערב השעייתו.

עובד שהושעה מותר בעבודת-חוץ (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

50.  עובד שהושעה לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה המוטלים על עובדי המדינה, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או עניני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה. לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 33 (ה"ח 1560)

50. עובד שהושעה ומשכורתו אינה משתלמת לו במלואה, לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה המוטלים על עובדי המדינה, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או עניני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

50. עובד שהושעה לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה המוטלים על עובדי המדינה, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או עניני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה. לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש.

משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר

51.  מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר עקב ההרשעה, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת השעייתו, אולם לא יהיה חייב להחזיר את המשכורת ששולמה לו זמנית מכוח סעיף 49.

משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר

52.  מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר עקב ההרשעה, אך פרש מהשירות לפני שהועמד לדין משמעת עקב ההרשעה – רשאי נציב השירות על פי בקשתו של אותו אדם להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.

משכורתו של מושעה שיצא זכאי בבית-המשפט (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

53.  מושעה שזוכה בבית המשפט מן האשמה שגרמה להשעייתו ולא הועמד לדין משמעת על עובדות שפורטו בכתב האישום או שעלו במהלך הדין בבית המשפט וכן מושעה שיצא זכאי בבית הדין או בערעור לפי סעיף 43, תשולם להם משכורתם לתקופת השעייתם במידה שלא שולמה להם לפי סעיף 49 ובניכוי הכנסתם מעבודת-חוץ במשך תקופת ההשעיה, זולת אם הורה נציב השירות או בית הדין על פי בקשת המושעה במקרה של זיכוי על ידי בית-הדין או על ידי השופט בערעור, שלא תנוכה הכנסה זו, כולה או מקצתה.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 178 (ה"ח 1219)

53. מושעה שזוכה בבית המשפט מן האשמה שגרמה להשעייתו ולא הועמד עליה לדין משמעת ולא הועמד לדין משמעת על עובדות שפורטו בכתב האישום או שעלו במהלך הדין בבית המשפט וכן מושעה שיצא זכאי בבית הדין או בערעור לפי סעיף 43, תשולם להם משכורתם לתקופת השעייתם במידה שלא שולמה להם לפי סעיף 49 ובניכוי הכנסתם מעבודת-חוץ במשך תקופת ההשעיה, זולת אם הורה נציב השירות או בית הדין על פי בקשת המושעה במקרה של זיכוי על ידי בית-הדין או על ידי השופט בערעור, שלא תנוכה הכנסה זו, כולה או מקצתה.

משכורתו של מושעה שהורשע בבית הדין

54.  מושעה שהורשע בבית הדין, רשאי בית הדין להחליט על פי בקשת הנשפט, אם ובאיזו מידה, תשולם לו משכורת לתקופת השעייתו, בהתחשב בין השאר עם הכנסותיו של הנשפט מכוח הסעיפים 49 ו-50.

פיצויי פיטורים של מושעה שהורשע ופוטר (תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

54א.  מושעה שהורשע בבית הדין ופוטר עקב ההרשעה, תקופת השעייתו לא תבוא בחשבון לצורך קביעת פיצויי הפיטורים, אולם אלה יחושבו לפי המשכורת הקובעת בחודש ההשעיה האחרון שלפני הפיטורים.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

הוספת סעיף 54א

משכורתו של מושעה אחרי הפסקת ההליכים או ביטול ההשעיה (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

55.  (א)  חזר עובד מושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו לתקופת ההשעיה שלא שולמה לו לפי סעיף 49; חזר לעבודה לאחר שנציב השירות ביטל את ההשעיה ולא הופסקו ההליכים נגדו תשולם לו משכורתו כאמור זולת אם החליט הנציב אחרת.

          (ב)  מהמשכורת שתשולם לפי סעיף קטן (א) תנוכה הכנסתו של העובד מעבודת-חוץ מכוח סעיף 50, זולת אם הורה נציב השירות, על פי בקשת המושעה, שלא תנוכה כולה או מקצתה.

          (ג)   הופסקו ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהעובד פרש מהשירות, רשאי נציב השירות להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 178 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף קטן 55(א)

הנוסח הקודם:

(א) חזר עובד מושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים נגדו ביזמת חוקר, המשטרה, תובע, נציב השירות או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או לאחר שנציב השירות ביטל את ההשעיה אף אם לא הופסקו ההליכים נגד העובד, תשולם לעובד משכורתו לתקופת ההשעיה במידה ולא שולמה לו לפי סעיף 49.

דיווח על הליכי השעיה (תיקון מס' 11) תשס"ז-2007

55א.  נציב השירות ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על הליכי השעיה, ובין היתר על העניינים המפורטים להלן, ובלבד שדין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים:

(1)  מספרי העובדים המושעים והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח, ומספרי העובדים שהושעו והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת בשנה שקדמה למועד הדיווח;

(2)  העבירות הפליליות והעבירות המשמעתיות שהיו עילה להשעיה;

(3)  לעניין הליכי השעיה בעקבות חקירה פלילית, השלב בהליך הפלילי שבו הוחלט על ההשעיה;

(4)  שיעור העובדים מבין העובדים המושעים אשר תקופת השעייתם עולה על שישה חודשים, על שנה, על שנתיים, על שלוש שנים וכן הלאה;

(5)  סוגי המשרות והדרגות של העובדים שהושעו ושל העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח;

(6)  מספרי העובדים שהושעו לפי הוראות סעיף (47א1) והעובדים שהתקיימו בהם התנאים האמורים באותו סעיף ונציב השירות החליט שלא להשעותם.

מיום 5.11.2007

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"ז מס' 2108 מיום 7.8.2007 עמ' 435 (ה"ח 152)

הוספת סעיף 55א

פרק חמישי: דיון חוזר

דיון חוזר בפיטורים או בפסילה

56.  על פי בקשתו של נידון לפיטורים או לפסילה או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי אב בית הדין, להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון אם ראה אחת מאלה:

(1)   בית משפט או בית הדין פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה בשקר או בזיוף, ויש להניח כי אילולא הובאה ראיה זו היה בכך כדי לשנות את התוצאות לטובת הנידון;

(2)   נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות, העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את התוצאות לטובת הנידון, ולא יכלו להיות ידועות לו בשעת הדיון;

(3)   על אותו מעשה הורשע בינתיים אדם אחר בבית משפט או בבית דין ומהנסיבות שנתגלו במשפט נראה כי הנידון לא ביצע את העבירה.

שאירים זכאים לבקש דיון חוזר

57.  מת הנידון – יהיו גם בן-זוגו וכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, זכאים לבקש דיון חוזר.

קיום הדיון החוזר

58.  בדיון החוזר יהיו לבית הדין הסמכויות אשר לדיון הקודם ובלבד שלא יוחמר דינו של הנידון.

פיצוי על פיטורים ופסילה שבוטלו

59.  בוטלו הפיטורים או הפסילה בדיון החוזר, רשאי בית הדין לתת כל צו שנראה לו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו, או לתת לו כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית הדין לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.

החזרה לעבודה

60.  בוטלו הפיטורים בדיון חוזר, יוחזר העובד לשירות המדינה במעמד ובזכויות שהיו לו ערב הפיטורים החל מן היום שנמסרה החלטת הביטול לנציב השירות.

פרק ששי: הוראות כלליות

שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי

61.  אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט.

הליך משמעת והליך פלילי (תיקון מס' 2) תשל"א-1971

61א.  (א)  הוגשה קובלנה על אדם לפי סעיף 32 והוגש בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שבכוונתו שיוגש כתב אישום כזה, יעוכבו, על אף האמור בסעיף 61, ההליכים לפי חוק זה עד גמר ההליכים בפלילים, והוא הדין אם הוגשה הקובלנה לאחר הגשת כתב האישום כאמור.

          (ב)  נגמרו ההליכים בפלילים, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בהליכים משמעתיים לפי חוק זה.

          (ג)   סעיף קטן (א) לא יחול אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)   האדם שעליו הוגשה קובלנה הסכים שישפט תחילה בבית דין למשמעת;

(2)   בית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים הליכים לפי חוק זה להליכים בפלילים.

          (ד)  שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות ההשעיה לפי הפרק הרביעי.

מיום 21.1.1971

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"א מס' 614 מיום 21.1.1971 בעמ' 39 (ה"ח 912)

הוספת סעיף 61א

ראיות חסויות (תיקון מס' 2) תשל"א-1971

61ב.  על אף האמור בסעיף 61 לא תשמש אמרתו של נאשם בהליך לפי חוק זה, ראיה נגדו בהליך בפלילים.

מיום 21.1.1971

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"א מס' 614 מיום 21.1.1971 בעמ' 39 (ה"ח 912)

הוספת סעיף 61ב

פסק דין במשפט פלילי (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

61ג.   המימצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 33 (ה"ח 1560)

הוספת סעיף 61ג

אין מענישים פעמיים על אותה עבירה (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

62.  לא ינקטו נגד עובד המדינה אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת, אלא בנסיבות האמורות בסעיפים 27 או 28 ולא ינקטו הליכים משמעתיים נגד עובד בשל עבירת משמעת שממנה זוכה בהליך לפי חוק זה.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 34 (ה"ח 1560)

62. לא ינקטו נגד עובד המדינה אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת, אלא בנסיבות האמורות בסעיפים 27 או 28 ולא ינקטו הליכים משמעתיים נגד עובד בשל עבירת משמעת שממנה זוכה בהליך לפי חוק זה.

שיפוט שמעתי לפי חיקוק אחר

63.  (א)  חוק זה אינו גורע מחיקוקים אחרים הקובעים שיפוט משמעתי לסוגים מסויימים של עובדי המדינה; עובד המדינה שנשפט שיפוט משמעתי לפי חיקוק כאמור, לא יישפט בשל אותו מעשה או מחדל שיפוט משמעתי לפי חוק זה.

          (ב)  היה עובד המדינה נמנה גם עם בעלי מקצוע הכפופים לפי כל חיקוק לשיפוט משמעתי שלא במסגרת שירות המדינה בלבד, מותר לשפוט את עובד המדינה לפי חוק זה, אפילו כבר נשפט בשל אותו מעשה או מחדל לפי אותו חיקוק, וכן מותר לשפוט אותו לפי אותו חיקוק אפילו כבר נשפט כאמור לפי חוק זה.

(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

          (ג)   חוק זה אינו גורע מהוראות חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, או חוק אחר הדן בבטיחות בעבודה, בדבר נקיטת אמצעי משמעת כלפי עובד על אי-קיום כללי בטיחות בעבודה; עובד שנקטו נגדו אמצעי משמעת כאמור, לא יישפט עוד בשל אותו מעשה או מחדל שיפוט משמעתי לפי חוק זה.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 178 (ה"ח 1219)

הוספת סעיף קטן 63(ג)

אי תחולה על רשם (תיקון מס' 8)  תשנ"ב-1992

63א.  חוק זה לא יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד מדינה שהוא רשם של בית משפט או של בית דין, שלגביהן הוא נתון לשיפוט משמעתי לפי סעיף 105א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או לפי סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 בעמ' 72 (ה"ח 2070)

הוספת סעיף 63א

תחולה על רשם הוצאה לפועל (תיקון מס' 8)  תשנ"ב-1992

63ב.  חוק זה יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד המדינה שהוא רשם הוצאה לפועל, בכפוף להוראות סעיף 3ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ובשינויים אלה:

(1)  על אף האמור בסעיף 6, המותב שידון בעבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל יהיה אב בית הדין ושני ממלאי מקומו; נבצר מאחד מממלאי המקום להיות חבר במותב במקרה מסוים, ימנה אב בית הדין חבר אחר במקומו מרשימת המשפטנים שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 4;

(2)  על אף האמור בסעיף 32, הגשת קובלנה על עבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל רשאים להגיש שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, וכן מנהל מערכת ההוצאה לפועל והאחראי על בירור תלונות על רשמים כמשמעותם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 932 (ה"ח 540)

הוספת סעיף 63ב

התיישנות (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

64.  לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד המדינה על עבירות משמעת שנודעו לשר, למנהל הכללי, או לסגנו לעניני מינהל, למנהל יחידת הסמך, לנציב השירות או ליועץ המשפטי לממשלה שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע או לפני מועד הגשת תלונה לפי סעיף 22; אלא שבחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו במשטרה או בבית המשפט חקירה או דיון פלילי בשל אותם מעשה או מחדל. לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 178 (ה"ח 1219)

64. לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד המדינה על עבירות משמעת שנודעו לשר, למנהל הכללי,  לנציב השירות או ליועץ המשפטי לממשלה שנה או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע או לפני מועד הגשת תלונה לפי סעיף 22; אלא שבחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו במשטרה או בבית המשפט חקירה או דיון פלילי בשל אותם מעשה או מחדל. לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 34 (ה"ח 1560)

64. לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד המדינה על עבירות משמעת שנודעו לשר, למנהל הכללי או לסגנו לעניני מנהל, למנהל יחידת סמך או לסגנו לעניני מינהל, לנציב השירות או ליועץ המשפטי לממשלה שנה או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע או לפני מועד הגשת תלונה לפי סעיף 22; אלא שבחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו במשטרה או בבית המשפט חקירה או דיון פלילי בשל אותם מעשה או מחדל. לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

64. לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד המדינה על עבירות משמעת שנודעו לשר, למנהל הכללי או לסגנו לעניני מנהל, למנהל יחידת סמך או לסגנו לעניני מינהל למנהל יחידת הסמך, לנציב השירות או ליועץ המשפטי לממשלה שנה או יותר שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע או לפני מועד הגשת תלונה לפי סעיף 22; אלא שבחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו במשטרה או בבית המשפט חקירה או דיון פלילי בשל אותם מעשה או מחדל. לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.

פרישה אינה מפסקת הליכים

65.  פרישתו של עובד מהשירות אינה מפסקת הליכים שהתחילו בהם נגדו לפני בית הדין והוא רשאי להמשיך בדיון אם ראה צורך בכך.

הגשת תובענה לאחר פרישת העובד (תיקון מס' 9)  תשנ"ד-1994

66.  מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד מהשירות, ובלבד שהתובענה תוגש תוך שנתיים מיום הפרישה או תוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, או נציב השירות, או לפי בקשת העובד.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

66. מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד מהשירות, ובלבד שהתובענה תוגש תוך שנה מיום הפרישה תוך שנתיים מיום הפרישה או תוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, או נציב השירות, או לפי בקשת העובד.

טיהור שמו של עובד המדינה

67.  פורסמו ידיעות על עובד המדינה המייחסות לו עבירת משמעת והיה בדרך הפרסום ובהיקפו כדי לפגוע בעובד, רשאי העובד לבקש מנציב השירות להורות על עריכת חקירה בעבירה זו; ראה הנציב על פי תוצאות החקירה כי אין אמת בידיעות אלה, יודיע על כך לעובד בכתב; ראה שיש יסוד לידיעה יורה לתובע להגיש תובענה. העובד רשאי לפרסם את הודעת הנציב בדרך הנראית לו.

אין פיטורין על עבירה אלא על פי פסק דין (תיקון מס' 13) תשס"ט-2008

68.  עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד המדינה או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי-התאמתו למלא את תפקידו.

מיום 16.11.2008

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ט מס' 2190 מיום 16.11.2008 עמ' 87 (ה"ח 335)

68. עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד המדינה או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי-התאמתו למלא את תפקידו.

אין השעיה אלא על פי חוק

69.  עובד המדינה לא יושעה בגלל עבירת משמעת או משום שהתחילה חקירת המשטרה נגדו אלא בהתאם להוראות הפרק הרביעי, או בהתאם לחוק אחר הקובע הוראה מפורשת בנדון.

סמכויות ומינויים (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977

70.  (א)  עובד שהושעה, כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד המדינה, למעט מינוי על פי חוק המינויים, יותלו לתקופת ההשעיה; אולם מינוי כחבר בית הדין לא יותלה אלא באישור שר המשפטים.

          (ב)  מי שפוטר או נפסל לשירות לפי חוק זה, יפקעו כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד המדינה.

מיום 20.6.1963

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ג מס' 395 מיום 20.6.1963 בעמ' 98 (ה"ח 515)

70. בהשעייתם בהשעייתו של קצין משטרה גבוה כמשמעותו בפקודת המשטרה, ושל פקיד בית סוהר גבוה כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, יוסיפו לנהוג לפי הכללים הנהוגים בהשעיית עובד המדינה ערב תחילתו של חוק זה.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 בעמ' 54 (ה"ח 1097)

ביטול סעיף 70

הנוסח הישן:

השעיית קצינים גבוהים

70. בהשעייתו של פקיד בית סוהר גבוה כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, 1946, יוסיפו לנהוג לפי הכללים הנהוגים בהשעיית עובד המדינה ערב תחילתו של חוק זה.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 178 (ה"ח 1219)

הוספת סעיף 70

סמכויות מנהל כללי ובעל משרה אחרת (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

71.  (א)  (בוטל)

          (ב)  השר רשאי, בהמלצת ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 31, 32 ו-48 לבעל משרה במשרדו.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 178 (ה"ח 1219)

החלפת סעיף 71

הנוסח הקודם:

71. למנהל כללי, וכן לבעל משרה שתיקבע על ידי השר בהמלצת ועדת השירות, תהא כל סמכות שבידי השר של משרדו לפי הסעיפים 31, 32, 48, ו-49, זולת אם הורה השר הוראה אחרת.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 34 (ה"ח 1560)

ביטול סעיף קטן 71(א)

הנוסח הקודם:

(א) למנהל הכללי יהיו הסמכויות שבידי השר של משרדו לפי סעיפים 31, 32, ו-48, זולת אם הורה השר הוראה אחרת.

עובדי לשכת הנשיא, הכנסת ומבקר המדינה (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983

72.  הסמכויות של השר ושל נציב השירות לפי חוק זה, למעט הפרק השני וסעיף 19(ב) יהיו נתונות –

(1)   לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה – למנהל הלשכה;

(2)   לגבי עובדי הכנסת – ליושב ראש הכנסת או למי שיתמנה לכך על ידיו;

(3)   לגבי עובד משרד מבקר המדינה – למבקר המדינה או למי שיתמנה לכך על ידיו.

מיום 11.1.1983

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 בעמ' 34 (ה"ח 1560)

72. הסמכויות של השר ושל נציב השירות לפי חוק זה, למעט הפרק השני וכן הסמכויות לפי הסעיפים 19 ו-21 למעט הפרק השני וסעיף 19(ב) יהיו נתונות –

אצילת סמכויות (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

73.  נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי הסעיפים 15, 22, 25(4), 26, 28, 32, 45, 52, 53, 55(ב) ו-(ג) ו-67.

מיום 28.5.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 בעמ' 178 (ה"ח 1219)

73. נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי הסעיפים 15, 22, 25 (4), 26, 32 ו-45 22, 25(4), 26, 28, 32, 45, 52, 53, 55(ב) ו-(ג) ו-67.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.9.1994 בעמ' 83 (ה"ח 2184)

73. נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי הסעיפים 15, 22, 25(4), 26, 28, 32, 45, 52, 53, 55(ב) ו-(ג) ו-67.

החלת החוק על מי שהופטר מתחולת חוק המינויים

74.  קבעה הממשלה, על פי סעיף 4 לחוק המינויים, שירות, מפעל או יחידה, שעל עובדיהם או על סוג מעובדיהם לא יחולו הוראות חוק המינויים או מקצתן, רשאית היא, אם היא סבורה כי קיימים אמצעי משמעת נאותים לגבי אותם העובדים ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה ברשומות, לקבוע כי על אותם עובדים לא יחול חוק זה, אולם כל עוד לא עשתה כן, יהיה דינם של עובדים אלה כדין עובדי המדינה לענין חוק זה לכל דבר, או בשינויים שתקבע הממשלה לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת.

תחולה על עובדי גוף מבוקר

75.  הממשלה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאית, בהודעה ברשומות, להורות כי הוראות חוק זה או מקצתן יחולו על עובדי רשות מקומית, שעליה ניתנה הוראה לפי סעיף 3 לחוק המינויים, או על עובדי גוף מבוקר אחר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח–1958 [נוסח משולב], העומד לבקורת מבקר המדינה לפי חוק או שביקש להחילן עליו בדרך ובתנאים שיקבעו בתקנות, והכל בשינויים הנראים לממשלה דרושים להתאמת ההוראות למבנה אותה רשות מקומית או אותו גוף מבוקר אחר והם יפורטו בהודעה[3].

הוראות בקשר לעובדי שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין (תיקון מס' 4) תשל"ו-1975

75א.  (א)  ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר המשטר והמשמעת שיחולו בשירות הבטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובכלל זה הוראות בדבר תחולת הוראותיו של חוק זה בשינויים כפי שיקבע.

          (ב)  צו כאמור יכול שיקבע את המידה והאופן שבהם יחולו על עובדי גופים אלה הוראות ארגוניות הכלולות בתקנה, הוראה, נוהג, הסדר ארגוני או הסכם כללי החלים על יתר עובדי המדינה, ובלבד שניתן, לענין זה, גם אחרי התייעצות עם שר האוצר ועם הארגון היציג של העובדים.

          (ג)   צו לפי סעיף זה איננו טעון פרסום ברשומות והוא יובא לידיעת העובדים והארגון היציג בדרך שתיקבע בצו.

          (ד)  לענין סעיף זה, "הארגון היציג של העובדים" בגוף פלוני – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו גוף.

מיום 4.12.1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 785 מיום 4.12.1975 בעמ' 20 (ה"ח 1166)

הוספת סעיף 75א

עבירות משמעת מלפני תחילת החוק

76.  חוק זה חל גם על עבירות משמעת שנעברו לפני תחילתו והעובד לא הובא עליהן לדין משמעת לפי הכללים שהיו נהוגים אותה שעה; אך לא יובא אדם לדין לפי סעיף זה על עבירה אלא אם מותר היה להביאו עליה לדין משמעת כאמור לפני תחילתו של חוק זה.

דין החלטות קודמות

77.  חוק זה לא יחול על הליכים שניתנה בהם החלטה סופית ערב תחילתו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שהיה קיים אותה שעה, והליכים שהיו תלויים לפני אותו בית הדין אותה שעה ימשיכו בהם כאילו חוק זה לא נתקבל.

ביצוע ותקנות

78.  שר האוצר[4] ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תחילה

79.  תחילת חוק זה בתום ששה חדשים לאחר פרסומו ברשומות.

                                      דוד בן-גוריון

                                                 ראש הממשלה

     יצחק בן-צבי                                                  לוי אשכול

        נשיא המדינה                                                                  שר האוצר

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשכ"ג מס' 390 מיום 8.3.1963 עמ' 50 (ה"ח תשכ"ב מס' 485 עמ' 36).

תוקן ס"ח תשכ"ג מס' 395 מיום 20.6.1963 עמ' 98 (ה"ח תשכ"ב מס' 515 עמ' 208) – תיקון מס' 1 בסעיף 8 לחוק לתיקון פקודת המשטרה, תשכ"ג-1963.

ס"ח תשל"א מס' 614 מיום 21.1.1971 עמ' 39 (ה"ח תשל"א  מס' 912 עמ' 42) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 54 (ה"ח תשל"ד מס' 1097 עמ' 59) – תיקון מס' 3 בסעיף 12 לחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 3), תשל"ד-1974.

ס"ח תשל"ו מס' 785 מיום 4.12.1975 עמ' 20 (ה"ח תשל"ה מס' 1166 עמ' 170) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשל"ז מס' 858 מיום 29.3.1977 עמ' 170 (ה"ח תשל"ו מס' 1219 עמ' 108) – תיקון מס' 5; ר' סעיפים 32, 33 לענין תחילה והוראות מעבר (ת"ט מס' 863 מיום 26.5.1977 עמ' 222. ס"ח תשל"ח מס' 892 מיום 7.4.1978 עמ' 117; תחילתה ביום 28.5.1977).

ס"ח תשמ"ב מס' 1037 מיום 13.1.1982 עמ' 20 (ה"ח תשמ"א מס' 1503 עמ' 135) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשמ"ג מס' 1072 מיום 11.1.1983 עמ' 32 (ה"ח תשמ"ב מס' 1560 עמ' 50) – תיקון מס' 7. ת"ט ס"ח תשמ"ג מס' 1076 מיום 3.3.1983 עמ' 46.

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 72 (ה"ח  תשנ"א מס' 2070 עמ' 319) – תיקון מס' 8 בסעיף 19 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשנ"ב-1992.

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.3.1994 עמ' 82 (ה"ח תשנ"ג מס' 2184 עמ' 179) – תיקון מס' 9; ר' סעיף 19 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשס"ה מס' 2017 מיום 1.8.2005 עמ' 719 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 86 עמ' 187) – תיקון מס' 10.

ס"ח תשס"ז מס' 2108 מיום 7.8.2007 עמ' 434 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 152 עמ' 182) – תיקון מס' 11; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 4(ב) לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 341 עמ' 212) – תיקון מס' 12 בסעיף 6 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 52), תשס"ח-2008.

ס"ח תשס"ט מס' 2190 מיום 16.11.2008 עמ' 87 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 335 עמ' 172) – תיקון מס' 13 בסעיף 2 לחוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14), תשס"ט-2008.

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 932 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 540 עמ' 2) – תיקון מס' 14 בסעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 33) תשע"א-2011; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

[1] ר' י"פ תשס"ו מס' 5512 מיום 30.3.2006 עמ' 2417 לענין משרד הרווחה. י"פ תשס"ז מס' 5592 מיום 30.10.2006 עמ' 386 לענין בתי משפט ובתי דין לעבודה. י"פ תשס"ח מס' 5782 מיום 3.3.2008 עמ' 2132 לענין משרד החקלאות ופיתוח הכפר. י"פ תשע"ד מס' 6729 מיום 7.1.2014 עמ' 2770 לענין עובדי המדפיס הממשלתי.

[2] ר' אצילת סמכויות לענין עובד הטלוויזיה הלימודית י"פ תשס"ח מס' 5829 מיום 7.7.2008 עמ' 3848.

[3] ר' י"פ תשס"ג מס' 5146 מיום 12.1.2003 עמ' 1104 לענין עובדי רשות השידור (תוקנה י"פ תשס"ח מס' 5843 מיום 26.8.2008 עמ' 4482). י"פ תשס"ז מס' 5628 מיום 13.2.2007 עמ' 1571 לענין עובדי חברת דואר ישראל.

[4] סמכויות שר האוצר הועברו לראש הממשלה י"פ תשס"ז מס' 5700 מיום 8.8.2007 עמ' 3790.