Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986

משפט פרטי וכלכלה – הסדרת עיסוק – עורכי דין – אתיקה

רשויות ומשפט מנהלי – הסדרת עיסוק – עורכי דין – אתיקה

תוכן ענינים

פרק א': פרשנות

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

פרק ב': הוראת יסוד

Go

3

סעיף 2

חובת עורך דין

Go

3

פרק ג': משרד עורך הדין

Go

3

סעיף 3

מקום לקבלת לקוח

Go

3

סעיף 4

ייחוד המשרד

Go

3

סעיף 5

סניפים

Go

4

פרק ד': פרסום ופרסומת

Go

4

פרק ה': עורך הדין והלקוח

Go

4

סעיף 9

שכר טרחה רק בכסף

Go

4

סעיף 10

איסור על מתן ערבות

Go

4

סעיף 11

איסור על רכישת טובת הנאה

Go

4

סעיף 11ב

איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים

Go

4

סעיף 12

רשות שלא לקבל  ענין לטיפול

Go

5

סעיף 13

הפסקת טיפול

Go

5

סעיף 14

ניגוד אינטרסים

Go

5

סעיף 15

טיעון נגד כשרות הסכם

Go

5

סעיף 16

איסור על טיפול נגד לקוח

Go

5

סעיף 17

עורך דין שדן בענין כשופט

Go

5

סעיף 18

העברת ענין לעורך דין אחר

Go

5

פרק ו': חובת הסודיות

Go

5

סעיף 19

שמירת סודיות

Go

5

סעיף 20

שמירת סודיות בידי העובדים

Go

5

סעיף 21

אי שימוש בידיעה מהלקוח

Go

6

פרק ז': איסור על הקלטה

Go

6

סעיף 22

הקלטת הזולת

Go

6

פרק ח': עורך הדין והצד שכנגד

Go

6

סעיף 23

יחס כלפי הצד שכנגד

Go

6

סעיף 24

איסור על איומים

Go

6

סעיף 25

מגע עם אדם מיוצג

Go

6

פרק ט': עורך הדין וחברו למקצוע

Go

6

סעיף 26

יחסי חברים

Go

6

סעיף 27

קבלת עניין שבטיפולו של אחר

Go

6

סעיף 30

שיתוף עורך דין בשכר טרחה

Go

6

סעיף 31

מחלוקת עם עורך דין

Go

7

פרק י': עורך הדין ובית המשפט

Go

7

סעיף 32

כבוד לבית המשפט

Go

7

סעיף 33

כבוד הצד שכנגד

Go

7

סעיף 34

איסור הטעיה

Go

7

סעיף 35

תשלום לעד

Go

7

סעיף 36

עורך דין כעד

Go

7

סעיף 37

מגע עם העדים

Go

7

סעיף 38

חקירה נגדית בהגינות

Go

7

פרק י"א: כספים

Go

7

סעיף 39

ניהול חשבון פקדון

Go

7

סעיף 40

העברת כספים ללקוח

Go

7

סעיף 41

השקעת פקדון

Go

7

סעיף 42

דין וחשבון כספי

Go

8

סעיף 43

איסור על הלוואות

Go

8

סעיף 44

תשלום בעד הוצאות הלקוח

Go

8

סעיף 45

ביטול

Go

8

סעיף 46

תחילה

Go

8


כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986*

           בתוקף סמכותה לפי סעיף 109 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – החוק), מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בכללים אלה –

           "בית משפט" - בית משפט, בית דין וכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין;

           "שופט" - בעל תפקיד שיפוטי בבית משפט, בבית דין או בכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית, שהוקמה על פי דין;

           "ועד מחוזי" - הועד המחוזי של הלשכה שמקום עבודתו של חבר הלשכה הוא בתחום פעולתו.

פרק ב': הוראת יסוד

חובת עורך דין

2.    עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

פרק ג': משרד עורך הדין

מקום לקבלת לקוח

3.    (א)  עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו.

           (ב)  עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כן בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע.

           (ג)   עורך דין המשמש יועץ קבוע ללקוח, רשאי לסטות מן האמור בסעיף קטן (א) לשם מתן שירות יעיל לאותו לקוח, בנסיבות ההולמות את כבוד המקצוע.

ייחוד המשרד

4.    (א)  משרדו של עורך דין, לרבות חדר ההמתנה וחדר המזכירות וכל חלק אחר ממנו, לא ישמש כל מטרה זולת עבודתו המקצועית של עורך הדין.

           (ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לאסור על עורך הדין –

(1)   להרשות שמשרדו ישמש משרד רשום של תאגיד שהוא יועצו המשפטי;

(2)   לייחד חלק מדירת מגוריו למשרדו;

(3)   לפעול במשרדו בענייני ציבור.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על עורך דין שביום י"ב בטבת תשכ"ו (4 בינואר 1966) חדרי ההמתנה שלו היו משותפים לו ולאדם אחר, והוא הודיע על כך לועד המרכזי עד יום י"ג בשבט תשכ"ו (3 בפברואר 1966).

מיום 4.12.1986

כללים תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5131 מיום 5.9.1988 עמ' 1106

הוספת סעיף קטן 4(ג)

סניפים

5.    (א)  עורך דין לא יקיים יותר ממשרד אחד, אלא אם כן בכל משרד נמצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד.

           (ב)  הועד המרכזי בהתייעצות עם הועד המחוזי שבתחום סמכותו נמצא משרדו של עורך הדין, רשאי להתיר מטעמים מיוחדים חריגה מהוראת סעיף קטן (א), בתנאים ולתקופה שימצא לנכון.

מיום 5.3.1989

כללים תשנ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5131 מיום 5.9.1988 עמ' 1106

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

5. (א) עורך דין רשאי לקיים בישראל משרד במקומות אחדים.

(ב) עורכי הדין העובדים יחד כשותפים, בחברה או בדרך אחרת, רשאים בנוסף למשרד בישראל, לנהל משרד מחוץ לישראל, בתנאי שבכל משרד יימצא עורך דין שמקום עבודתו הקבוע הוא באותו משרד.

(ג) הועד המרכזי רשאי, תוך התייעצות עם הועד המחוזי שבתחומו מצוי משרדו של עורך הדין בישראל, להתיר, מטעמים מיוחדים, חריגה מן האמור בסעיף קטן (ב), בתנאים ולתקופה שימצא לנכון.

פרק ד': פרסום ופרסומת

(בוטל)

מיום 19.3.2001

כללים תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6094 מיום 19.3.2001 עמ' 631

ביטול פרק ד'

6.       (בוטל).

מיום 19.3.2001

כללים תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6094 מיום 19.3.2001 עמ' 631

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

רשות לציין התואר עורך דין

6. בכפוף לאמור בסעיף 55 לחוק ובכללים אלה, רשאי עורך דין לציין בעל פה או בכתב את דבר היותו עורך דין.

6א.     (בוטל).

מיום 31.7.1998

כללים תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5909 מיום 1.7.1998 עמ' 1008

הוספת סעיף 6א

מיום 19.3.2001

כללים תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6094 מיום 19.3.2001 עמ' 631

ביטול סעיף 6א

הנוסח הקודם:

פרטים שחובה לציינם

6א. (א) עורך דין יציין את שמו ואת דבר היותו עורך דין:

(1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;

(2) כאשר חובה זו מוטלת עליו על פי דין.

(ב) ציין עורך דין את שמו על מסמך הקשור בעבודתו המקצועית, יוסיף לצד שמו את דבר היותו עורך דין.

(ג) עורך דין יציין את מספר הרישום שלו בפנקס חברי לשכת עורכי הדין על -

(1) המסמך הראשון שהוא מגיש בשם לקוחו בהליך בבית משפט;

(2) תצהיר שהוא מאשר;

(3) מסמך אחר הכולל אישור או אימות על ידי עורך דין.

7.       (בוטל).

מיום 1.9.1997

כללים תשנ"ז-1997

ק"ת תשמ"ז מס' 5840 מיום 15.7.1997 עמ' 932

(ד) הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ניתנים לפרסום בספרי מען, מדריכי טלפון, מדריכים מקצועיים מסווגים, וספרים מסוג "מי ומי", בין בארץ ובין בחוץ לארץ. כן רשאי עורך דין לציין באלה ועל מסמך הקשור בעבודתו המקצועית, שלא על דרך של מודעה, עד ארבעה תחומים, כולם או חלקם, שבהם עיסוקו מתוך הרשימה דלהלן:

(1) משפט אזרחי;

(2) משפט מסחרי;

(3) משפט כלכלי/שוק ההון;

(4) קנין/מקרקעין;

(5) משפט פלילי;

(6) משפט מינהלי/חוקתי;

(7) דיני משפחה/מעמד אישי;

(8) דיני עבודה/ביטוח לאומי;

(9) דיני מסים;

(10) קנין רוחני;

(11) דיני תכנון ובניה/דיני שלטון מקומי;

(12) דיני נזיקין;

(13) דיני תעבורה;

(14) ייעוץ משפטי כללי;

(15) ייצוג והופעה בבתי משפט;

(16) תחום אחר, לרבות משפט של מדינת חוץ, שבא על הגדרתו היתר מהוועד המרכזי.

מיום 31.7.1998

כללים תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5909 מיום 1.7.1998 עמ' 1008

חובה לציין התואר עורך דין ופרטים שמותר לציינם פרטים שמותר לציינם

7. (א) עורך דין חייב לציין את שמו ואת דבר היותו עורך דין:

(1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;

(2) כאשר חובה זו מוטלת עליו על פי דין.

(ב) ציין עורך דין את שמו על מסמך הקשור בעבודתו המקצועית, יוסיף לצד שמו את דבר היותו עורך דין.

(ג) (א) עורך דין רשאי לציין על שלט משרדו, על נייר המכתבים המשרדי שלו ועל כל מסמך אחר היוצא ממשרדו, את הפרטים הבאים, בעברית, בערבית ובשפה אחת נוספת:

(1) שמו;

(2) דבר היותו עורך דין;

(3) אם הוא נוטריון – דבר היותו נוטריון;

(4) תאריו האקדמיים;

(5) תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו;

(6) כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;

(7) פירוט עורכי הדין העובדים עמו, לרבות הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לגבי כל אחד מהם;

(8) כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי ההתקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם;

(9) שמות שותפים שיצאו לגימלאות, ושמות שותפים שנפטרו.

(ד) (ב) הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ניתנים לפרסום בספרי מען, מדריכי טלפון, מדריכים מקצועיים מסווגים, וספרים מסוג "מי ומי", בין בארץ ובין בחוץ לארץ. כן רשאי עורך דין לציין באלה ועל מסמך הקשור בעבודתו המקצועית, שלא על דרך של מודעה, עד ארבעה תחומים, כולם או חלקם, שבהם עיסוקו מתוך הרשימה דלהלן:

(1) משפט אזרחי;

(2) משפט מסחרי;

(3) משפט כלכלי/שוק ההון;

(4) קנין/מקרקעין;

(5) משפט פלילי;

(6) משפט מינהלי/חוקתי;

(7) דיני משפחה/מעמד אישי;

(8) דיני עבודה/ביטוח לאומי;

(9) דיני מסים;

(10) קנין רוחני;

(11) דיני תכנון ובניה/דיני שלטון מקומי;

(12) דיני נזיקין;

(13) דיני תעבורה;

(14) ייעוץ משפטי כללי;

(15) ייצוג והופעה בבתי משפט;

(16) תחום אחר, לרבות משפט של מדינת חוץ, שבא על הגדרתו היתר מהוועד המרכזי.

מיום 19.3.2001

כללים תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6094 מיום 19.3.2001 עמ' 631

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

פרטים שמותר לציינם

7. (א) עורך דין רשאי לציין על שלט משרדו, על נייר המכתבים המשרדי שלו ועל כל מסמך אחר היוצא ממשרדו, את הפרטים הבאים, בעברית, בערבית ובשפה אחת נוספת:

(1) שמו;

(2) דבר היותו עורך דין;

(3) אם הוא נוטריון – דבר היותו נוטריון;

(4) תאריו האקדמיים;

(5) תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו;

(6) כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;

(7) פירוט עורכי הדין העובדים עמו, לרבות הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לגבי כל אחד מהם;

(8) כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי ההתקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם;

(9) שמות שותפים שיצאו לגימלאות, ושמות שותפים שנפטרו.

(ב) הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ניתנים לפרסום בספרי מען, מדריכי טלפון, מדריכים מקצועיים מסווגים, וספרים מסוג "מי ומי", בין בארץ ובין בחוץ לארץ. כן רשאי עורך דין לציין באלה ועל מסמך הקשור בעבודתו המקצועית, שלא על דרך של מודעה, עד ארבעה תחומים, כולם או חלקם, שבהם עיסוקו מתוך הרשימה דלהלן:

 (1) משפט אזרחי;

(2) משפט מסחרי;

(3) משפט כלכלי/שוק ההון;

(4) קנין/מקרקעין;

(5) משפט פלילי;

(6) משפט מינהלי/חוקתי;

(7) דיני משפחה/מעמד אישי;

(8) דיני עבודה/ביטוח לאומי;

(9) דיני מסים;

(10) קנין רוחני;

(11) דיני תכנון ובניה/דיני שלטון מקומי;

(12) דיני נזיקין;

(13) דיני תעבורה;

(14) ייעוץ משפטי כללי;

(15) ייצוג והופעה בבתי משפט;

(16) תחום אחר, לרבות משפט של מדינת חוץ, שבא על הגדרתו היתר מהוועד המרכזי.

8.       (בוטל).

מיום 19.3.2001

כללים תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6094 מיום 19.3.2001 עמ' 631

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

פרטים שיציין עורך דין שכיר

8. (א) עורך דין שהוא עובד של עורך דין, או של מי שאינו עורך דין, ישתמש לצורך עיסוקו כעורך דין אצל אותו מעסיק בנייר מכתבים הכולל את שם מעסיקו; היה המעסיק מי שאינו עורך דין ייווסף לאחר שם המעסיק – "הלשכה המשפטית", או ציון שם דומה.

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מעורך דין שבנוסף לעבודתו כעובד של עורך דין עוסק גם באופן עצמאי בעריכת דין, להשתמש, לצורך עבודתו המקצועית כעצמאי, בנייר מכתבים שבו הפרטים שבסעיף 7(ג).

פרק ה': עורך הדין והלקוח

שכר טרחה רק בכסף

9.    (א)  לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף.

           (ב)  אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה –

           "זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד;

           "עניין ממוני" – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן.

מיום 16.4.2012

כללים תשע"ב-2012

ק"ת תשע"ב מס' 7109 מיום 16.4.2012 עמ' 1029

הוספת סעיף קטן 9(ג)

איסור על מתן ערבות

10.   לא יערוב עורך דין ערבות אישית בענין הנמצא בטיפולו, גם אם אין במתן הערבות טובת הנאה חומרית; ואולם אין בהוראה זו כדי לאסור על עורך דין לקבל אחריות אישית להוצאות עדים או להוצאות משפט אחרות.

איסור על רכישת טובת הנאה

11.   לא ירכוש לו עורך דין טובת הנאה חמרית, פרט לשכר טרחתו, בענין שהוא משמש בו נאמן, מפרק, מנהל עזבון או כונס נכסים.

11א.   (בוטל).

מיום 9.4.1990

כללים תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5176 מיום 9.4.1989 עמ' 663

הוספת סעיף 11א

מיום 11.5.2003

כללים תשס"ג-2003

ק"ת תשס"ג מס' 6238 מיום 11.5.2003 עמ' 702

ביטול סעיף 11א

הנוסח הקודם:

איסור טיפול בענין שטופל במסגרת עיסוק אחר

11א. עורך דין העוסק בעיסוק אחר שאינו אסור עליו, בנוסף לעיסוקו כעורך דין, לא יטפל כעורך דין בענין שבו טיפל במסגרת עיסוקו האחר ולא ייצג לקוח שבעניניו טיפל במסגרת עיסוקו האחר; לענין זה לא יראו פעולות לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, כפעולות במסגרת עיסוק אחר.

איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים

11ב. (א)  עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף - שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין - הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.

           (ב)  עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן - המעסיק), לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי.

           (ג)   הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.

מיום 23.7.1998

כללים (מס' 2) תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5912 מיום 23.7.1998 עמ' 1048

הוספת סעיף 11ב

רשות שלא לקבל  ענין לטיפול

12.   עורך דין רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא לקבל ענין לטיפולו; החליט עורך דין שלא לקבל ענין לטיפולו, יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר.

הפסקת טיפול

13.   (א)  קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

           (ב)  החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.

           (ג)   היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.

ניגוד אינטרסים

14.   (א)  לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.

           (ב)  לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין.

           (ג)   בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" - לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע.

           (ד)  הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין.

           (ה)  עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.

טיעון נגד כשרות הסכם

15.   עורך דין שערך מסמך או השתתף בעריכתו, או שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה, לא יטען לאחר מכן נגד כשרות המסמך או העסקה, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב, באופן סביר, טענה כאמור.

איסור על טיפול נגד לקוח

16.   (א)  עורך דין לא יטפל נגד לקוח –

(1)   בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח;

(2)   בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו.

           (ב)  הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור.

עורך דין שדן בענין כשופט

17.   לא ייצג עורך דין אדם בענין שדן בו כשופט או כבורר.

העברת ענין לעורך דין אחר

18.   על אף הוראה כללית שביפוי כוח המרשה להעביר את הטיפול לעורך דין אחר, לא יעביר עורך דין את יפוי הכוח לעורך דין אחר, אלא אם כן נתן לכך הלקוח הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב, אולם רשאי עורך דין, על פי הוראה כללית כאמור, לאצול מסמכויותיו לעורך דין אחר או להיעזר בו בפעולותיו.

פרק ו': חובת הסודיות

שמירת סודיות

19.   עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת; הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על פי סעיף 90 לחוק.

שמירת סודיות בידי העובדים

20.   עורך דין יעמיד את העובדים בשירותו על חובתם לשמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתם במהלך עבודתם.

אי שימוש בידיעה מהלקוח

21.   לא ישתמש עורך דין בידיעה שהגיעה אליו מאת לקוחו במילוי תפקידו, ואשר עורך הדין לא יכול היה לקבלה בדרך אחרת, במאמץ סביר.

פרק ז': איסור על הקלטה

הקלטת הזולת

22.   (א)  לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם.

           (ב)  עורך דין המקליט דיון בבית המשפט יודיע על כך לבית המשפט.

           (ג)   לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת סעיף זה.

פרק ח': עורך הדין והצד שכנגד

יחס כלפי הצד שכנגד

23.   עורך דין ינהג בצד שכנגד בדרך ארץ.

איסור על איומים

24.   עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגדם אך רשאי הוא –

(1)  לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו;

(2)  להפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין.

מגע עם אדם מיוצג

25.   (א)  עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני בידי עורך דין –

(1)   לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;

(2)   לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין אלא בנוכחות עורך דינו.

           (ב)  עורך דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –

(1)   בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;

(2)   כאשר קיימת חובה, על פי דין, למסור דבר לצד שכנגד, בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של הצד שכנגד.

פרק ט': עורך הדין וחברו למקצוע

יחסי חברים

26.   בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בענינו של לקוח, ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות מילואים פעיל, מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון, חלה או שרוי באבל; לענין סעיף זה, "פגיעה בענינו של לקוח" – פגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום ללקוח נזק של ממש.

           "חופשת לידה" –

לגבי עורכת דין – חופשת לידה לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים), חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם היא עורכת דין עצמאית – תקופה שבה היתה זכאית לחופשה כאמור אם היתה עובדת שכירה;

לגבי עורך דין – חופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם הוא עורך דין עצמאי – תקופה שבה הוא זכאי לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);

           "שמירת הריון" – כהגדרתה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי.

מיום 10.9.2005

כללים תשס"ה-2005

ק"ת תשס"ה מס' 6410 מיום 11.8.2005 עמ' 882

26. בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בענינו של לקוח, ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות מילואים פעיל, מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון, חלה או שרוי באבל; לענין סעיף זה, "פגיעה בענינו של לקוח" – פגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום ללקוח נזק של ממש.

"חופשת לידה" –

לגבי עורכת דין – חופשת לידה לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים), חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם היא עורכת דין עצמאית – תקופה שבה היתה זכאית לחופשה כאמור אם היתה עובדת שכירה;

לגבי עורך דין – חופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם הוא עורך דין עצמאי – תקופה שבה הוא זכאי לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);

"שמירת הריון" – כהגדרתה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי.

קבלת עניין שבטיפולו של אחר

27.   עורך דין שקיבל עניין לטיפולו וידוע לו כי אותו עניין מטופל על ידי עורך דין אחר, ימסור לעורך הדין האחר, בלא דיחוי, הודעה ולפיה העניין הועבר לטיפולו ויוודא את מסירת ההודעה.

מיום 30.11.2008

כללים תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6725 מיום 30.11.2008 עמ' 148

החלפת סעיף 27

הנוסח הקודם:

קבלת ענין שבטיפולו של אחר

27. (א) לא יקבל עורך דין, ביודעין, ענין שהוא בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן עורך הדין האחר הסכים לכך בכתב, ולא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו כאמור אלא אם כן יש לו בקשר לאותו ענין תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, ואולם לא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו אם התמלאו תנאים אלה:

(1) הלקוח נתן ערובה מתאימה, לדעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, להבטחת הדרישות הכספיות של עורך הדין;

(2) הלקוח הסכים למסור את הנושא השנוי במחלוקת להכרעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לענין זה.

(ב) התמלאו התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), יתן הועד המחוזי היתר לעורך הדין האחר לטפל בענינו של הלקוח.

28.   (נמחק).

מיום 30.11.2008

כללים תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6725 מיום 30.11.2008 עמ' 148

מחיקת סעיף 28

הנוסח הקודם:

ידיעה על טיפול בידי אחר

28. (א) נודע לעורך דין, לאחר שהחל לטפל בענין פלוני, כי הענין היה בטיפולו של עורך דין אחר, יעכב את המשך הטיפול ולא יחדשו אלא לאחר שימציא לו הלקוח הסכמה בכתב של עורך הדין האחר, או שנתקיימו התנאים שבסעיף 27.

(ב) היה הענין הנדון תלוי ועומד בבית משפט ולא נתמלאו התנאים שבסעיף 27, יבקש עורך הדין מבית המשפט לשחררו מחובת הייצוג ועם מתן השחרור יחדל לייצג את הלקוח באותו ענין.

29.   (בוטל).

מיום 19.5.1999

כללים תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5966 מיום 19.4.1999 עמ' 670

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

אחריות לתשלום בעד שירותים

29. עורך דין המזמין שירות למען לקוחו יהא אחראי כלפי נותן השירות לסילוק שכרו והוצאותיו, אלא אם כן הותנה עם נותן השירות במפורש אחרת.

שיתוף עורך דין בשכר טרחה

30.   עורך דין המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו, לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין בשל הוראות סעיף 14, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל את הענין לטיפולו.

מחלוקת עם עורך דין

31.   בטרם יפתח עורך דין בשם לקוחו בהליך משפטי נגד עורך דין אחר, יפנה אל אותו עורך דין בכתב, ואם קיימת אפשרות - אף בעל פה, כדי לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ובלבד שפניה כאמור לא תגרום נזק ללקוח.

פרק י': עורך הדין ובית המשפט

כבוד לבית המשפט

32.   (א)  עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע.

           (ב)  עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים, כפי שנקבעו בדין.

כבוד הצד שכנגד

33.   עורך דין יטען טענותיו לפני בית המשפט, בין בעל פה ובין בכתב, בדרך ארץ, תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי.

איסור הטעיה

34.   (א)  לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה.

           (ב)  האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי.

תשלום לעד

35.   לא ישלם עורך דין, לא יציע לשלם ולא יתן יד לביצוע כל תשלום או תמורה אחרת לעד תמורת עדותו, אם תשלום זה מותנה בתוצאות המשפט.

עורך דין כעד

36.   (א)  לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו - יחדל מן הייצוג.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי.

מגע עם העדים

37.   (א)  עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו.

           (ב)  לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג - בהסכמת בא כוחו.

           (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן - הלקוח), אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד - יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו;

(2)   בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר;

(3)   במשפט אזרחי - העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.

מיום 23.7.1987

כללים תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5044 מיום 23.7.1987 עמ' 1159

(2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר לעדותו, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר;

חקירה נגדית בהגינות

38.   לא ישאל עורך דין, בחקירה נגדית, שאלות הנוגעות למהימנותו של עד, במטרה להטיל דופי באופיו, ואשר אין להן, מבחינה אחרת, נגיעה לענין הנדון, אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר להאמין שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות.

פרק י"א: כספים

ניהול חשבון פקדון

39.   עורך דין ינהל חשבון בנק נפרד לכספים שהופקדו בידיו בנאמנות.

העברת כספים ללקוח

40.   (א)  עורך דין חייב להודיע ללקוחו ולהעביר כל סכום כסף שקיבל עבורו, תוך זמן סביר מעת קבלתו.

           (ב)  עיכב עורך דין, על פי דין, סכומי כסף שקיבל עבור לקוחו, או ניכה, על פי הסכם, כספים מתוכם, יודיע על כך ללקוח תוך זמן סביר.

השקעת פקדון

41.   (א)  עורך דין המקבל כספים בנאמנות, יודיע על כך ללקוחו מיד ויבקש, בסמוך למועד קבלתם, ממי שעבורו הוא מחזיק את הכספים בנאמנות, הוראות מפורטות המתייחסות למסירת הכספים ולהשקעתם.

           (ב)  קיבל עורך דין כספים בנאמנות ולא נתקבלו, תוך זמן סביר, הוראות בקשר להשקעתם, ישקיע את הכספים באחת מדרכים אלה:

(1)   בהתאם לסעיף 6 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

(2)   בהתאם לסעיף 50 לתוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962;

(3)   בדרך אחרת שיש בה סיכוי סביר לשמירת ערך הכספים, לפי הנסיבות הידועות באותה העת.

דין וחשבון כספי

42.   (א)  עורך דין ימציא ללקוח דין וחשבון על מצב חשבונו של הלקוח –

(1)   לפי דרישת הלקוח - תוך זמן סביר לאחר הדרישה, ובלבד שהוגשה לא יאוחר משלוש שנים מיום סיום הטיפול;

(2)   תוך זמי סביר לאחר סיום הטיפול.

           (ב)  עורך דין שנדרש בידי לקוחו להמציא לו העתק מקבלות על הוצאות שהוציא או ממסמכים הנוגעים לכספים המוחזקים כפקדון, ימציאם ללקוח תוך זמן סביר; הוראה זו לא תחול כאשר דרישת הלקוח להמציא לו את המסמכים באה אחרי שעבר זמן סביר או שהמסמכים אינם עוד בידי עורך הדין.

איסור על הלוואות

43.   לא יתן עורך דין הלוואה או טובת הנאה אחרת כדי לקבל עבודה.

תשלום בעד הוצאות הלקוח

44.   לא ילווה עורך דין כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע מעורך דין לשלם עבור הלקוח את ההוצאות האמורות, או להתחייב לשלמן, ובלבד שעורך הדין ינקוט אמצעים לגביית הכפפים מאת הלקוח, תוך זמן סביר לאחר ששילם את ההוצאות.

ביטול

45.   כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966 - בטלים.

תחילה

46.   תחילתן של כללים אלה שלושה חדשים מיום פרסומם.

נתאשר.      

ט"ז בתמוז תשמ"ו (23 ביולי 1986)                             י' ננר

                                                                                     יושב ראש המועצה הארצית

                                                                                          של לשכת עורכי הדין

                                       יצחק מודעי

                                                    שר המשפטים

גפני

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשמ"ו מס' 4965 מיום 4.9.1986 עמ' 1373.

תוקנו *** ק"ת תשמ"ז מס' 5044 מיום 23.7.1987 עמ' 1159 – כללים תשמ"ז-1987. ###

ק"ת תשמ"ח מס' 5131 מיום 5.9.1988 עמ' 1106 – כללים תשמ"ח-1988; ר' סעיף 3 לענין תחילה. $$$ 3. (א) תחילתו של סעיף 1 ביום תחילתם של הכללים העיקריים.

(ב) תחילתו של סעיף 2 בתום ששה חודשים מיום פרסומם של כללים אלה. ###

ק"ת תשמ"ט מס' 5176 מיום 9.4.1989 עמ' 663 – כללים תשמ"ט-1989; $$$ תחילתם שנה מיום פרסומם ור' סעיף 2 לענין הוראות מעבר. $$$ 2. אין בכללים אלה כדי למנוע מעורך דין להמשיך ולטפל בענין שהתחיל לטפל בו לפני תחילתם של כללים אלה. ### ###

ק"ת תשנ"ז מס' 5840 מיום 15.7.1997 עמ' 932 – כללים תשנ"ז-1997; $$$ תחילתם ביום 1.9.1997. ###

ק"ת תשנ"ח מס' 5909 מיום 1.7.1998 עמ' 1009 – כללים תשנ"ח-1998; $$$ תחילתם 30 ימים מיום פרסומם. ###

ק"ת תשנ"ח מס' 5912 מיום 23.7.1998 עמ' 1048 – כללים (מס' 2) תשנ"ח-1998.

ק"ת תשנ"ט מס' 5966 מיום 19.4.1999 עמ' 670 – כללים תשנ"ט-1999; $$$ תחילתם 30 ימים מיום פרסומם והם יחולו על שירות שהוזמן מיום תחילתם. ###

ק"ת תשס"א מס' 6094 מיום 19.3.2001 עמ' 631 – כללים תשס"א-2001 בסעיף 6 לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001.

ק"ת תשס"ג מס' 6238 מיום 11.5.2003 עמ' 702 – כללים תשס"ג-2003 בסעיף 3 לכללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), תשס"ג-2003.

ק"ת תשס"ה מס' 6410 מיום 11.8.2005 עמ' 882 – כללים תשס"ה-2005; $$$ תחילתם 30 ימים מיום פרסומם. ###

ק"ת תשס"ט מס' 6725 מיום 30.11.2008 עמ' 148 – כללים תשס"ט-2008.

ק"ת תשע"ב מס' 7109 מיום 16.4.2012 עמ' 1029 – כללים תשע"ב-2012.