Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963

עבודה – פיטורים ואבטלה – פיצויי פיטורים

תוכן ענינים

4

Go

הזכות לפיצויי פיטורים

סעיף 1

4

Go

רציפות בעבודה

סעיף 2

5

Go

אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות

סעיף 3

5

Go

מעביד שנפטר

סעיף 4

5

Go

עובד שנפטר

סעיף 5

5

Go

התפטרות לרגל  מצב בריאות לקוי

סעיף 6

5

Go

התפטרות של הורה

סעיף 7

5

Go

התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות

סעיף 7א

6

Go

התפטרות לרגל העתקת מגורים

סעיף 8

6

Go

אי חידוש חוזה עבודה

סעיף 9

6

Go

התפטרות אחרת שדינה כפיטורים

סעיף 11

6

Go

פיצויים למתגייס למשטרה

סעיף 11א

7

Go

שיעור הפיצויים

סעיף 12

7

Go

חישוב שכר עבודה

סעיף 13

7

Go

חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית

סעיף 13א

7

Go

חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום

סעיף 13ב

7

Go

פיצויים ותגמולים

סעיף 14

7

Go

פיצויים וגימלת פרישה

סעיף 15

7

Go

פיטורים ללא פיצויים מכוח  הסכם קיבוצי

סעיף 16

7

Go

פיטורים ללא  פיצויים מכח פסק דין חוק ביהד לעבודה

סעיף 17

7

Go

אישור

סעיף 18

7

Go

זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים

סעיף 19

7

Go

הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי

סעיף 20

8

Go

צו הפקדה

סעיף 21

8

Go

סוגי מעבידים

סעיף 22

8

Go

תקנות בדבר  הכספים שהופקדו

סעיף 23

8

Go

גביה

סעיף 24

8

Go

מועד ההפקדה

סעיף 25

8

Go

סכומים משוריינים

סעיף 26

8

Go

זכות בכורה

סעיף 27

8

Go

שכר הכולל פיצויי פיטורים

סעיף 28

8

Go

פשרה והודאת  סילוק

סעיף 29

9

Go

המדינה כמעביד

סעיף 30

9

Go

שמירת זכויות

סעיף 31

9

Go

חובת התייעצות

סעיף 32

9

Go

ביצוע ותקנות

סעיף 33

9

Go

תחילה

סעיף 34


חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963*

הזכות לפיצויי פיטורים

1.    (א)  מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים.

           "עונה" לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.

           (ב)  עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעביד ונתחלפו המעבידים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים כאמור; קיבל המעביד החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעביד הקודם כאמור, יהיה המעביד הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

רציפות בעבודה

2.    לענין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת –

(תיקון מס' 8)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 23) תשס"ח-2008

(1)   שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (בחוק זה – חוק שירות המילואים);

(2)   יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;

(3)   חופשה שנתית;

(4)   חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד;

(5)   חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד;

(6)   שביתה או השבתה;

(7)   תאונה או מחלה;

(8)   ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;

(תיקון מס' 25) תש"ע-2009

(9)   הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שישה חודשים;

(תיקון מס' 5)  תשל"ו-1976

(10)  אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 עמ' 96 (ה"ח 1216)

הוספת פסקה 2(10)

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 87 (ה"ח 1277)

(1) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 39א בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ושירות על פי צו לפי סעיף 26 לחוק האמור;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 514 (ה"ח 295)

(1) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ושירות על פי צו לפי סעיף 26 לחוק האמור חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (בחוק זה – חוק שירות המילואים);

מיום 31.12.2009

תיקון מס' 25

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 298 (ה"ח 290)

(9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שלושה חדשים שישה חודשים;

אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות

3.    פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.

מעביד שנפטר

4.    עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו, ובתאגיד – פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.

עובד שנפטר (תיקון מס' 6)  תשל"ז-1976

5.    (א)  נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.

           "שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

(תיקון מס' 6) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 11) תש"ם-1980

           (ב)  היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

           (ג)   פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

מיום 23.12.1976

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ז מס' 835 מיום 23.12.1976 עמ' 27 (ה"ח 1266)

(א) נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.

"שאירים" לענין זה – בן-זוג וילד של העובד שהם בגדר תלויים במבוטח לענין גימלאות לפי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

(ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלויים התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית המשפט ויינתנו לשאירים שיקבע בית המשפט ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421, ה"ח 1429)

(ב) היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית המשפט בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית המשפט בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.

התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי

6.    התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

           בסעיף זה, "בן-משפחה" – בן-משפחה שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

התפטרות של הורה (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 13) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 15) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

7.    (א)  התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:

(1)   קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעבידה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;

(2)   קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;

(3)   קיבלה לביתה, למטרת אומנה, כהורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.

(תיקון מס' 13) תשמ"ח-1988

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד;

(2)   הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;

(תיקון מס' 16) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

(3)   בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.

(תיקון מס' 13) תשמ"ח-1988

           (ג)   התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.

(תיקון מס' 13) תשמ"ח-1988

           (ד)  שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.

(תיקון מס' 16) תשנ"ה-1995

           (ה)  שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.

מיום 5.8.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 433 מיום 5.8.1964 עמ' 167 (ה"ח 615)

7. התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ ילד, לבדה או עם בעלה, והתפטרה לפני שמלאו לו תשעה חדשים על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה.

מיום 1.4.1988

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ח מס' 1240 מיום 3.3.1988 עמ' 41 (ה"ח 1804, ה"ח 1848)

התפטרות אם התפטרות של הורה

7. (א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ ילד, לבדה או עם בעלה, והתפטרה לפני שמלאו לו תשעה חדשים על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד;

(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;

(ג) התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.

(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.

מיום 29.5.1991

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"א מס' 1356 מיום 29.5.1991 עמ' 157 (ה"ח 2049)

(א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ ילד, לבדה או עם בעלה, והתפטרה לפני שמלאו לו תשעה חדשים על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ, לבדה או עם בעלה, ילד שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, ותוך תשעה חדשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה.

מיום 6.4.1995

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ה מס' 1516 מיום 6.4.1995 עמ' 178 (ה"ח 2344)

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד;

(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;

(3) בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.

(ג) התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.

(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.

(ה) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.

מיום 10.8.2011

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"א מס' 2303 מיום 11.7.2011 עמ' 966 (ה"ח 228, ה"ח 559)

(א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שקיבלה לאימוץ, לבדה או עם בעלה, ילד שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, ותוך תשעה חדשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה על מנת לטפל בו, ובלבד שניתן צו אימוץ, בין לפני התפטרותה ובין לאחריה. והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:

(1) קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעבידה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;

(2) קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;

(3) קיבלה לביתה, למטרת אומנה, כהורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד;

(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;

(3) בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.

התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות (תיקון מס' 19) תש"ס-2000

7א.     התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954.

מיום 1.9.2000

תיקון מס' 19

ס"ח תש"ס מס' 1748 מיום 28.7.2000 עמ' 246 (ה"ח 2856)

הוספת סעיף 7א

התפטרות לרגל העתקת מגורים

8.    לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו –

(1)   לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;

(תיקון מס' 14) תשמ"ח-1988

(2)   לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו "ישוב חקלאי" או "ישוב באזור פיתוח" – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;

(3)   מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת מסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.

משנת הכספים 2007

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ח מס' 1253 מיום 23.6.1988 עמ' 101 (ה"ח 1871)

תיקון מס' 14 (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 50 (ה"ח 2212)

תיקון מס' 14 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ו מס' 1554 מיום 8.1.1996 עמ' 27 (ה"ח 2436)

תיקון מס' 14 (תיקון מס' 3)

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 91 (ה"ח 2785)

תיקון מס' 14 (תיקון מס' 4)

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 147 (ה"ח 64)

(2) לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת או מישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואזורי פיתוח, תשמ"ח-1988, לעיר פיתוח לענין סעיף 9 לחוק האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק האמור, בעיר הפיתוח; לענין פסקה זו "ישוב חקלאי" או "ישוב באזור פיתוח" – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;

אי חידוש חוזה עבודה

9.    (א)  היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לענין חוק זה כאילו התפטר.

           (ב)  הצעת המעביד לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.

(תיקון מס' 7) תשל"ז-1976

10.   (בוטל).

מיום 23.12.1976

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 835 מיום 23.12.1976 עמ' 27 (ה"ח 1266)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

פיצויים ותקופת חניכות

10. לענין קביעת הזכות לפיצויים לא תובא במנין תקופת עבודה כחניך לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953.

התפטרות אחרת שדינה כפיטורים

11.   (א)  התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.

           (ב)  התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.

(תיקון מס' 24) תשס"ט-2008

           (ג)   עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים:

(1)   הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;

(2)   הוא התנדב לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובלבד ששירת בשירות לאומי שישה חודשים לפחות;

(3)   הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות, ובלי לגרוע מהוראות החוק האמור לעניין עיסוק;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(4)   הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה "ילד" האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות;

(תיקון מס' 28) תשע"ד-2014

(5)   הוא החל לשרת בשירות לאומי-אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, ובלבד ששירת בשירות לאומי-אזרחי שישה חודשים לפחות.

(תיקון מס' 9) תשל"ז-1977

           (ד)  עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; הוראה זו לא תחול אם המעביד הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.

(תיקון מס' 10) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

           (ה)  התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, עקב תשלומי המעביד לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיפים 14 או 20.

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 87 (ה"ח 1277)

הוספת סעיף קטן 11(ג)

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 עמ' 115 (ה"ח 1266)

הוספת סעיף קטן 11(ד)

מיום 25.3.1977

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 153 (ה"ח 1294)

הוספת סעיף קטן 11(ה)

מיום 6.4.1995

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ה מס' 1516 מיום 6.4.1995 עמ' 178 (ה"ח 2344)

(ג) התפטר עובד סמוך לפני התגייסותו לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, בשל התגייסותו כאמור, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שהתפטרה סמוך לפני שהתנדבה לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובלבד ששירתה בשירות לאומי שישה חודשים לפחות.

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 51 (ה"ח 64)

(ה) התפטרה עובדת לאחר שהגיעה לגיל 60 או התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל 65 התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובדת או לעובד מקופת גמל, כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, עקב תשלומי המעביד לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיפים 14 או 20.

מיום 1.9.2006

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 386 (ה"ח 250)

(ג) התפטר עובד סמוך לפני התגייסותו לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, בשל התגייסותו כאמור, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים. והוא הדין בעובדת שהתפטרה בעובד שהתפטר סמוך לפני שהתנדבה שהתנדב לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובלבד ששירתה שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובלבד ששירות בשירות לאומי שישה חודשים לפחות.

מיום 16.11.2008

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ט מס' 2190 מיום 16.11.2008 עמ' 88 (ה"ח 410)

החלפת סעיף קטן 11(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) התפטר עובד סמוך לפני התגייסותו לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, בשל התגייסותו כאמור, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים. והוא הדין בעובד שהתפטר סמוך לפני שהתנדב לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובלבד ששירת בשירות לאומי שישה חודשים לפחות.

מיום 27.2.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 177 (ה"ח 437)

הוספת פסקה 11(ג)(4)

מיום 19.3.2014

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ד מס' 2442 מיום 19.3.2014 עמ' 390 (ה"ח 787)

הוספת פסקה 11(ג)(5)

פיצויים למתגייס למשטרה (תיקון מס' 4)  תשל"ג-1973

11א.   המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)   הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;

(2)   שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;

(3)   שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי הענין.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 258 (ה"ח 1082)

הוספת סעיף 11א

שיעור הפיצויים  (תיקון מס' 2) תשכ"ה-1965

12.   (א)  שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה, "עובד במשכורת" – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר" – עובד שאינו עובד במשכורת.

(תיקון מס' 2) תשכ"ה-1965

           (ב)  שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.

מיום 22.7.1965

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 461 מיום 22.7.1965 עמ' 215 (ה"ח 657)

12. (א) שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעביד, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה, "עובד במשכורת" – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר" – עובד שאינו עובד במשכורת.

(ב) שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.

חישוב שכר עבודה (תיקון מס' 23) תשס"ח-2008 ת"ט תשס"ח-2008

13.   שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות, דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות בפסקאות (1) – למעט שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים – (5), (7) או (9) לסעיף 2 שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 514 (ה"ח 295)

ת"ט תשס"ח-2008

ס"ח תשס"ח מס' 2166 מיום 14.7.2008 עמ' 646

13. שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות, דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות בפסקאות (1) – למעט שירות מילואים ושירות על פי צו לפי סעיף 26 לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים – (5), (7) או (9) לסעיף 2 שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.

חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית (תיקון מס' 12) תשמ"ו-1986

13א.   נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסויימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, "הסכם קיבוצי" – לרבות הסדר קיבוצי.

מיום 16.4.1986

תיקון מס' 12

ס"ח תשמ"ו מס' 1176 מיום 16.4.1986 עמ' 148 (ה"ח 1763)

הוספת סעיף 13א

חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום (תיקון מס' 17) תשנ"ו-1995

13ב.   על אף הוראות סעיף 13, לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, לפי היקף המשרה.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 20 (ה"ח 2434)

הוספת סעיף 13ב

פיצויים ותגמולים

14.   תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.

פיצויים וגימלת פרישה

15.   היה עובד או שאירו זכאי על פי חיקוק לגימלה מן המעביד עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגימלה במקום זכותו לפיצויי פיטורים לפי חוק זה.

פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי

16.   לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.

פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין (תיקון מס' 11)  תש"ם-1980

17.   בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421, ה"ח 1429)

פיטורים ללא פיצויים מכוח בית משפט מכוח פסק דין

17. בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית המשפט בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית המשפט בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

אישור

18.   אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעביד ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין הסעיפים 16 ו-17.

זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים

19.   פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעביד – ובאין הסכם קיבוצי לאותו ענין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי – ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.

הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי

20.   מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.

צו הפקדה (תיקון מס' 21) תשס"ה-2005

21.   שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעבידים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעבידים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן – צו הפקדה).

מיום 8.11.2005

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 עמ' 913 (ה"ח 175)

21. שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעבידים להפקיד בקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן – קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעבידים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן – צו הפקדה).

סוגי מעבידים

22.   בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעבידים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.

תקנות בדבר הכספים שהופקדו

23.   שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בענינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת, בכללים שהותקנו על פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה:

(1)   אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;

(2)   אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;

(3)   ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;

(4)   הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה, במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

גביה

24.   (א)  פקודת המסים (גביה) – להוציא סעיף 12 שבה – חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

           (ב)  שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לענין הפקודה האמורה והוא ימלא לענין סעיף זה, את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי הפקודה האמורה.

מועד ההפקדה

25.   סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

סכומים משוריינים (תיקון מס' 3) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 18) תשנ"ח-1998

26.   (א)  סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –

(1)   אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;

(2)   אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.

           (ב)  הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 708 מיום 27.7.1973 עמ' 222 (ה"ח 1043)

החלפת סעיף 26

הנוסח הקודם:

סכומי הפקדה אינם ניתנים לעיקול

28. פיצויי פיטורים שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי צו הפקדה אינם ניתנים לשעבוד, עיקול או העברה ואינם מהווים חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, כל עוד לא סולקו תביעות העובדים לפי חוק זה.

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 322 (ה"ח 2679)

(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה

זכות בכורה

27.   לענין גביית חובות, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, או לפי פקודת החברות סילוקם קודם לכל יתר החובות – רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם ליתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור, לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי החוק העותומני.

שכר הכולל פיצויי פיטורים

28.   הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד, המחייב תשלום פיצויי פיטורים.

פשרה והודאת סילוק

29.   פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים.

המדינה כמעביד

30.   (א)  לענין חוק זה דין המדינה בתור מעביד כדין כל מעביד אחר.

           (ב)  לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני –

(1)   לא יחולו סעיפים 2(6), 8 ו-17;

(2)   סעיף 3 לא יחול על פיטורים לפי סיעף 9 לפקודת המשטרה ולפי סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946;

(3)   אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור בסעיף 11 אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי פקודת המשטרה, פקודת בתי הסוהר, 1946, תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;

(4)   במקום הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד שמדובר בו בסעיף 16, רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי הסוהר, לפי הענין.

שמירת זכויות

31.   חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולענין סעיף 12 גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.

חובת התייעצות

32.   לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

ביצוע ותקנות

33.   שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

תחילה

34.   תחילתו של חוק זה הוא ביום ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964).

                                        לוי אשכול                   יגאל אלון

                                                   ראש הממשלה                      שר העבודה

   שניאור זלמן שזר

        נשיא המדינה

גפני



* פורסם ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 136 (ה"ח תשכ"ב מס' 493 עמ' 88).

תוקן ס"ח תשכ"ד מס' 433 מיום 5.8.1964 עמ' 167 (ה"ח תשכ"ד מס' 615 עמ' 226) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשכ"ה מס' 461 מיום 22.7.1965 עמ' 215 (ה"ח תשכ"ה מס' 657 עמ' 252) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשל"ג מס' 708 מיום 27.7.1973 עמ' 222 (ה"ח תשל"ג מס' 1043 עמ' 165) – תיקון מס' 3; ראה סעיף 2 לענין הוראות מעבר. $$$ 2. (א) הוראות סעיף 26(א)(2) לחוק העיקרי יחולו גם על סכומים שהופקדו או שולמו לפני תחילתו של חוק זה.

(ב) חוק זה לא יגרע מזכויות שרכש עובד לפי סעיף 26 לחוק העיקרי לפני תחילתו של חוק זה. ###

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 258 (ה"ח תשל"ג מס' 1082 עמ' 434) – תיקון מס' 4; $$$ תחולתו על מי שהתפטר אחרי תחילתו. ###

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 עמ' 96 (ה"ח תשל"ו מס' 1216 עמ' 96) – תיקון מס' 5 בסעיף 6 לחוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מס' 2), תשל"ו-1976.

ס"ח תשל"ז מס' 835 מיום 23.12.1976 עמ' 27 (ה"ח תשל"ז מס' 1266 עמ' 30) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשל"ז מס' 835 מיום 23.12.1976 עמ' 27 (ה"ח תשל"ז מס' 1266 עמ' 31) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 87 (ה"ח תשל"ז מס' 1277 עמ' 94)  – תיקון מס' 8 בסעיף 8 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 7), תשל"ז-1977.

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 עמ' 115 (ה"ח תשל"ז מס' 1266 עמ' 31) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשל"ז מס' 856 מיום 25.3.1977 עמ' 153 (ה"ח תשל"ז מס' 1294 עמ' 202) – תיקון מס' 10.

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח תש"ם מס' 1421 עמ' 44, ה"ח תש"ם מס' 1429 עמ' 89) – תיקון מס' 11 בסעיף 5(א) לחוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 8), תש"ם-1980.

ס"ח תשמ"ו מס' 1176 מיום 16.4.1986 עמ' 148 (ה"ח תשמ"ו מס' 1763 עמ' 62) – תיקון מס' 12; ר' סעיפים 2, 3 לענין הוראת שעה, תחולה והוראות מעבר. $$$ 2. (א) בסעיף זה -

״התקופה הקובעת״ - התקופה שבין ו׳ בחשון התשמ״ה ( 1 בנובמבר 1984 ) לבין כ׳ באדר ב׳ התשמ״ו (31 במרס 1986);

״עובד זכאי״ -

(1) עובד שיחסי העבודה בינו לבין מעבידו נפסקו בתקופה הקובעת והוא זכאי עקב כך לפיצויי פיטורים; ואולם, אם היתה זכותו לפיצויי פיטורים מותנית על פי החוק העיקרי בקיום תנאי, יראוהו כעובד זכאי אם התנאי התמלא בתקופה הקובעת, והוא אף אם יחסי העבודה נפסקו לפני התקופה הקובעת;

2) שאיריו של עובד כאמור בפסקה (1) הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק העיקרי;

״החודש הקובע״ - החודש, בתקופה הקובעת, שבו נפסקו יחסי העבודה בין העובד הזכאי לבין מעבידו, ולגבי עובד זכאי שזכאותו לפיצויי פיטורים מותנית על פי החוק העיקרי בקיום תנאי - החודש, בתקופה הקובעת, שבו נתקיים התנאי;

״התוספת״ - התוספת לפיצויי הפיטורים האמורה בסעיף קטן (ב);

״סכום הפיצויים הרגיל״ - סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד לפי סעיפים 12, 13 ו-13א לחוק העיקרי, ללא התוספת.

(ב) עובד זכאי שהשכר ששימש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים שהגיעו לו לפי החוק העיקרי, כלל תוספת יוקר או פיצויי התייקרות שחלו בתקופה הקובעת, זכאי לקבל ממעבידו תוספת לפיצויי הפיטורים בשיעור כמפורט להלן:

החודש הקובע שיעור התוספת (באחוזים החודש הקובע מסכום הפיצויים הרגיל)

נובמבר 1984 עד יוני 1985                               6

יולי 1985 10

אוגוסט עד אוקטובר 1985                               25

נובמבר 1985 22.5

דצמבר 1985 17.5

ינואר 1986 12

פברואר או מרס 1986                                       8

(ג) הוראת סעיף קטן (ב) לא תחול על עובד זכאי ששכרו משתנה לפי השינויים בשער מטבע חוץ או במלוא מדד המחירים לצרכן.

(ד) שולמו או הגיעו לעובד זכאי פיצויי פיטורים בסכום העולה על סכום הפיצויים הרגיל, יופחת סכום התוספת באותו סכום שבו עולה סכום פיצויי הפיטורים ששולם או שהגיע לו, על סכום הפיצויים הרגיל.

(ה) כלל השכר ששימש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים של עובד זכאי תוספת שכר ששולמה מכוח הסכם קיבוצי שנעשה בתקופה הקובעת, בנוסף למתחייב מהוראות חוק לייצוב המשק, התשמ״ה-1985, חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ״ו-1985, או הסכם קיבוצי כללי מיום 26 במרס 1985 שמספרו 7015/85, יקטן שיעור התוספת בשיעורה של תוספת השכר האמורה באחוזים פחות 5.

(ו) דין התוספת כדין פיצויי פיטורים לכל דבר וענין.

3. (א) סעיף 1 יחול לגבי עובד כאמור בו שיחסי העבודה בינו לבין מעבידו נפסקו אחרי יום ה׳ בחשון התשמ״ה (31 באוקטובר 1984); ואולם אם זכותו של העובד לתשלום פיצויי פיטורים נוצרה לפגי פרסומו של חוק זה, ופיצויי הפיטורים ששולמו או שהגיעו לו עולים על סכום הפיצויים המופחת, יהא זכאי להשלמת פיצויי הפיטורים רק עד סכום הפיצויים המוגדל. לענין זה -

(1) ״סכום הפיצויים המופחת״ - סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לפי סעיפים 12 ו-13לחוק העיקרי, כשהוא מחושב על בסיס השכר שהופחת לפי הסכם כאמור בסעיף 1;

(2) ״סכום הפיצויים המוגדל״ - סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לפי סעיפים 12, 13 ו-13א לחוק העיקרי כשהוא מחושב, כאמור בסעיף 1, כאילו השכר לא הופחת.

(ב) סעיף 1 לא יחול לגבי הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי בדבר תוספת יוקר, פיצויי־ התייקרות או ענין הכלול בחוק כאמור בסעיף 2(ה), שנעשה לגבי התקופה הקובעת כמשמעותה בסעיף 2(א) או חלק ממנה.

(ג) סעיף 2 יחול לגבי עובד זכאי כהגדרתו באותו סעיף אף אם שולמו לו פיצויי פיטורים לפני פרסומו של חוק זה.

(ד) מי ששולמו לו פיצויי פיטורים עד יום כ״ב בניסן התשמ״ו (1 במאי 1986) והוא זכאי לתשלום נוסף עקב הוראות חוק זה –

(1) מעבידו לא יהיה חייב לשלם לו את התשלום האמור אם לא הגיש לו דרישה בכתב לתשלום תוך שנה מהיום האמור;

(2) על אף האמור בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, לא יראו כמולן תשלום נוסף כאמור ששולם תוך שלושים ימים מיום מסירת הדרישה; לא שולם תוך המועד האמור, יראו כמועד לתשלומו לענין אותו סעיף, את היום השלושים שלאחר יום מסירת הדרישה. ###

ס"ח תשמ"ח מס' 1240 מיום 3.3.1988 עמ' 41 (ה"ח תשמ"ז מס' 1804 עמ' 64, ה"ח תשמ"ז מס' 1848 עמ' 324) – תיקון מס' 13 בסעיף 22 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988; $$$ תחילתו ביום 1.4.1988. ###

ס"ח תשמ"ח מס' 1253 מיום 23.6.1988 עמ' 101 (ה"ח תשמ"ח מס' 1871 עמ' 128) – תיקון מס' 14 בסעיף 20 לחוק ערי ואזורי פיתוח, תשמ"ח-1988; תחילתו בשנת הכספים 2007. תוקן *** ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 50 (ה"ח תשנ"ד מס' 2212 עמ' 16) – תיקון מס' 14 (תיקון מס' 1) בסעיף 20 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1994; $$$ תחילתו ביום 23.6.1988. ###

ס"ח תשנ"ו מס' 1554 מיום 8.1.1996 עמ' 27 (ה"ח תשנ"ו מס' 2436 עמ' 136) – תיקון מס' 14 (תיקון מס' 2) בסעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ו-1995; $$$ תחילתו ביום 1.7.1996. ###

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 91 (ה"ח תשנ"ט מס' 2785 עמ' 230) – תיקון מס' 14 (תיקון מס' 3) בסעיף 4(2) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ"ט-1999; $$$ תחילתו ביום 1.1.1999. ###

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 147 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 14 (תיקון מס' 4) בסעיף 112 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; $$$ תחילתו ביום 1.1.2004. ### ###

ס"ח תש"ן מס' 1299 מיום 10.1.1990 עמ' 40 (ה"ח תש"ן מס' 1958 עמ' 16) – הוראת שעה תש"ן-1990; ר' סעיף 6 לענין תחולה והוראות מעבר. $$$ 6. (א) חוק זה יחול לגבי עובד זכאי אף אם שולמו לו פיצויי פיטורים לפני פרסומו של חוק זה.

(ב) מי ששולמו לו פיצויי פיטורים במועד שקדם ל-14 ימים שלאחר יום הפרסום כאמור, והוא זכאי לתשלום נוסף עקב הוראות חוק זה -

(1) מעבידו לא יהיה חייב לשלם לו את התשלום האמור אם לא הגיש לו דרישה בכתב לתשלום תך שנה מיום הפרסום כאמור;

(2) על אף האמור בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא יראו כמולן תשלום נוסף כאמור ששולם תוך שלושים ימים מיום מסירת הדרישה: לא שולם תוך המועד האמור, יראו כמועד לתשלומו לענין אותו סעיף, את היום השלושים שלאחר יום מסירת הדרישה. ###

ס"ח תשנ"א מס' 1356 מיום 29.5.1991 עמ' 157 (ה"ח תשנ"א מס' 2049 עמ' 190) – תיקון מס' 15.

ס"ח תשנ"ה מס' 1516 מיום 6.4.1995 עמ' 178 (ה"ח תשנ"ה מס' 2344 עמ' 223) – תיקון מס' 16.

ס"ח תשנ"ו מס' 1553 מיום 28.12.1995 עמ' 20 (ה"ח תשנ"ו מס' 2434 עמ' 132) – תיקון מס' 17.

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 322 (ה"ח תשנ"ח מס' 2679 עמ' 192) – תיקון מס' 18.

ס"ח תש"ס מס' 1748 מיום 28.7.2000 עמ' 246 (ה"ח תש"ס מס' 2856 עמ' 317) – תיקון מס' 19 בסעיף 3 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 19), תש"ס-2000; $$$ תחילתו ביום 1.9.2000. ###

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 51 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 201) – תיקון מס' 20 בסעיף 18 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004; $$$ תחילתו ביום 1.4.2004. ###

ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 עמ' 913 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 175 עמ' 767) – תיקון מס' 21 בסעיף 67 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005; $$$ תחילתו 90 ימים מיום פרסומו. ###

ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 386 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 250 עמ' 528) – תיקון מס' 22 בסעיף 2 לחוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), תשס"ו-2006; $$$ תחילתו ביום 1.9.2006 ור' סעיף 5 לענין הוראות מעבר. $$$ 5. (א) בסעיף זה –

"בן המשרת בשירות לאומי" – בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב)(2) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחה בסעיף 1(4) לחוק זה;

"בת המשרתת בשירות לאומי" – בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב)(1) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי.

(ב) הוראה בכל דין שערב יום התחילה חלה על בן המשרת בשירות לאומי והנהלה, מכוח הוראות סעיף 1 להוראת השעה, גם על בן המשרת בשירות לאומי, תמשיך לחול על בן כאמור, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

(ג) בן ששירת בהתנדבות בשירות לאומי, בתקופה הקובעת, במסגרת תכנית ניסיונית, כאמור בהוראת השעה, לרבות בן ששירת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בסעיף 4 להוראת השעה, יראו אותו כבן ששירת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב)(2) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחה בסעיף 1(4) לחוק זה. ###

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 514 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 295 עמ' 584) – תיקון מס' 23 בסעיף 40 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.8.2008. ת"ט *** מס' 2166 מיום 14.7.2008 עמ' 646. ###

ס"ח תשס"ט מס' 2190 מיום 16.11.2008 עמ' 88 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 410 עמ' 36) – תיקון מס' 24 בסעיף 1 לחוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), תשס"ט-2008.

ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 298 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 290 עמ' 47, 48) – תיקון מס' 25.

ס"ח תשע"א מס' 2303 מיום 11.7.2011 עמ' 967 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 228 עמ' 292, ה"ח הממשלה תשע"א מס' 559 עמ' 388) – תיקון מס' 26 בסעיף 6 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), תשע"א-2011; $$$ תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. ###

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 177 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 437 עמ' 92) – תיקון מס' 27.

ס"ח תשע"ד מס' 2442 מיום 19.3.2014 עמ' 390 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 787 עמ' 1138) – תיקון מס' 28 בסעיף 24 לחוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014.