Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הדרכונים, תשי"ב-1952

דיני חוקה  – כניסה ויציאה מישראל – דרכונים

תוכן ענינים

סעיף 1

פירושים

Go

2

סעיף 2

למי ניתן דרכון או תעודת מעבר

Go

2

סעיף 2א

חובת השימוש בדרכון ישראלי

Go

2

סעיף 3

על שם מי ניתן דרכון או תעודת מעבר

Go

2

סעיף 4

תקופת תוקפו של דרכון

Go

2

סעיף 5

תקופת תוקפה של תעודת מעבר

Go

2

סעיף 6

שיקול דעת השר

Go

2

סעיף 6א

כללים למתן דרכונים בחוץ לארץ

Go

2

סעיף 6ב

סמכות ליטול דרכון ותעודת מעבר

Go

3

סעיף 6ב1

חובת בעל מסמך נסיעה

Go

3

סעיף 6ג

אבדן או גניבה של מסמך נסיעה

Go

3

סעיף 7

חובת מסירת דרכון או תעודת מעבר

Go

3

סעיף 8

עונשים

Go

3

סעיף 9

העברת סמכויות

Go

3

סעיף 10

ביצוע ותקנות

Go

3

סעיף 11

ביטול ואישור תוקף

Go

3

סעיף 12

תחילת תוקף

Go

3


חוק הדרכונים, תשי"ב-1952*

פירושים

1.    בחוק זה -

           "דרכון" פירושו - דרכון ישראלי שאינו דרכון דיפלומטי ואינו דרכון שירות;

           "תעודת מעבר" פירושו - תעודת זהות ומסע ישראלית שאינה דרכון;

           "השר" פירושו - שר הפנים[1].

למי ניתן דרכון או תעודת מעבר

2.    (א)  דרכון יינתן לאזרח ישראלי לפי בקשתו.

           (ב)  תעודת מעבר תינתן -

(1)   למי שאינו אזרח ישראלי או למי שאזרחותו בלתי מוגדרת או מסופקת;

(2)   במקרים מיוחדים - לאזרח ישראלי לפי בקשתו.

חובת השימוש בדרכון ישראלי (תיקון מס' 5)  תשס"ב-2002

2א.     אזרח ישראלי יציג, בעת כניסתו לישראל ובעת יציאתו ממנה, לפני קצין ביקורת הגבולות, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית; השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר כניסה ויציאה של אזרח ישראלי על סמך הצגת דרכון או תעודת מעבר אחרים.

מיום 30.1.2002

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ב מס' 1828 מיום 30.1.2002 עמ' 128 (ה"ח 3056)

הוספת סעיף 2א

על שם מי ניתן דרכון או תעודת מעבר (תיקון מס' 4) תשמ"ז-1987

3.    (א)  דרכון או תעודת מעבר ניתנים ליחיד; השר רשאי להתיר צירופו של קטין שלא מלאו לו שבע עשרה שנים לדרכון או לתעודת מעבר של אחד מהוריו.

(תיקון מס' 1) תשי"ז-1957 (תיקון מס' 4) תשמ"ז-1987

           (ב)  השר רשאי להתיר צירופו של אדם שלא מלאו לו שבע עשרה שנה לדרכון או לתעודת מעבר של אדם אחר, אף שאיננו אחד מהוריו של המצורף ובלבד שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות צירוף כאמור.

(תיקון מס' 1) תשי"ז-1957

           (ג)   השר רשאי להתיר הוצאתם של דרכון או של תעודת מעבר לקבוצת בני-אדם לשם נסיעה בצוותא.

מיום 25.7.1957

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ז מס' 232 מיום 25.7.1957 עמ' 142 (ה"ח 303)

(ב) השר רשאי להתיר צירופו של אדם שלא מלאו לו שבע עשרה שנה לדרכון או לתעודת מעבר של אדם אחר שמלאו לו שבע עשרה שנה, אף שאיננו אחד מהוריו של המצורף.

(ג) השר רשאי להתיר הוצאתם של דרכון או של תעודת מעבר לקבוצת בני-אדם לשם נסיעה בצוותא.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 40 (ה"ח 1772)

(א) דרכון או תעודת מעבר ניתנים –

(1) ליחיד;

(2) לזוג – איש ואשתו;

(3) ליחיד או לזוג – בשבילם ובשביל ילדיהם שלא מלאו להם שבע עשרה שנה.

(א) דרכון או תעודת מעבר ניתנים ליחיד; השר רשאי להתיר צירופו של קטין שלא מלאו לו שבע עשרה שנים לדרכון או לתעודת מעבר של אחד מהוריו.

(ב) השר רשאי להתיר צירופו של אדם שלא מלאו לו שבע עשרה שנה לדרכון או לתעודת מעבר של אדם אחר, אף שאיננו אחד מהוריו של המצורף ובלבד שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות צירוף כאמור.

תקופת תוקפו של דרכון (תיקון מס' 5)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 9)  תשע"ז-2017

4.    (א)  תקופת תוקפו של דרכון היא עשר שנים מיום שניתן, ואולם אזרח ישראלי שלא השתקע בישראל רשאי השר להעניק לו דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר בכפוף להוראות סעיף 6(ב); השר רשאי להורות על הנפקת דרכון מסוים או סוג מסוים של דרכונים, לתקופה קצרה מעשר שנים.

           (ב)  קבע השר לדרכון תקופה קצרה מעשר שנים, רשאי הוא להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות תוקפו של הדרכון לא יעלה על עשר שנים מיום שניתן.

(תיקון מס' 8) תשע"ז-2017

           (ג)   ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בכפוף להוראות סעיף 5א לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009.

מיום 16.1.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 44 (ה"ח 792)

4. (א) תקפו של דרכון הוא שנתיים חמש שנים מיום שניתן, אך השר רשאי לקבוע לדרכון מסויים תקופה קצרה מזו.

(ב) השר רשאי להאריך תקפו של דרכון לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים חמש שנים, ובלבד שסך כל ימי תקפו של הדרכון לא יעלה על עשר שנים מיום שניתן.

מיום 30.1.2002

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ב מס' 1828 מיום 30.1.2002 עמ' 128 (ה"ח 3056)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

4. (א) תקפו של דרכון הוא חמש שנים מיום שניתן, אך השר רשאי לקבוע לדרכון מסויים תקופה קצרה מזו.

(ב) השר רשאי להאריך תקפו של דרכון לתקופה נוספת שלא תעלה על חמש שנים, ובלבד שסך כל ימי תקפו של הדרכון לא יעלה על עשר שנים מיום שניתן.

מיום 1.6.2017

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"ז מס' 2607 מיום 1.3.2017 עמ' 436 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף קטן 4(ג)

מיום 28.7.2017

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ז מס' 2646 מיום 28.6.2017 עמ' 1004 (ה"ח 709)

(א) תקופת תוקפו של דרכון היא עשר שנים מיום שניתן, ואולם אזרח ישראלי שלא השתקע בישראל רשאי השר להעניק לו דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר בכפוף להוראות סעיף 6(ב); השר רשאי להורות על הנפקת דרכון מסוים או סוג מסוים של דרכונים, לתקופה קצרה מעשר שנים.

תקופת תוקפה של תעודת מעבר (תיקון מס' 5)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 7)  תשע"ו-2016

5.    (א)  תקופת תוקפה של תעודת מעבר היא חמש שנים מיום שניתנה, ואולם רשאי השר להורות על הנפקת תעודת מעבר מסוימת או סוג מסוים של תעודות מעבר לתקופה קצרה מחמש שנים.

(תיקון מס' 7) תשע"ו-2016

           (ב)  קבע השר לתעודת מעבר תקופה קצרה מחמש שנים, רשאי הוא להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות תוקפה של התעודה לא יעלה על חמש שנים מהיום שניתנה.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 40 (ה"ח 1772)

החלפת סעיף קטן 5(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) היה תקפה של תעודת מעבר קצר משנה אחת, רשאי השר להאריך את תקפה לתקופה נוספת, ובלבד שסך כל ימי תקפה של תעודת המעבר לא יעלה על שנה אחת מיום שניתנה.

מיום 30.1.2002

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ב מס' 1828 מיום 30.1.2002 עמ' 128 (ה"ח 3056)

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

5. (א) תקפה של תעודת מעבר הוא שנה אחת, אם לא פורשה בה תקופה קצרה מזו.

(ב) השר רשאי להאריך את תקפה של של תעודת מעבר ובלבד שתקופת תקפה של התעודה לא תעלה על שנתיים מיום שניתנה.

מיום 15.8.2016

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1159 (ה"ח 1055)

5. (א) תקופת תוקפה של תעודת מעבר היא שנתיים חמש שנים מיום שניתנה, ואולם רשאי השר להורות על הנפקת תעודת מעבר מסוימת או סוג מסוים של תעודות מעבר לתקופה קצרה משנתיים מחמש שנים.

(ב) השר רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מעבר לתקופות נוספות קבע השר לתעודת מעבר תקופה קצרה מחמש שנים, רשאי הוא להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות תוקפה של התעודה לא יעלה על חמש שנים מהיום שניתנה.

שיקול דעת השר (תיקון מס' 9)  תשע"ז-2017

6.    (א)  השר רשאי, לפי שיקול דעתו –

(1)   לסרב ליתן דרכון או תעודת מעבר, ולסרב להאריכם;

(2)   לקבוע תנאים למתן דרכון או תעודת מעבר ולהארכתם;

(3)   לבטל דרכון או תעודת מעבר שניתנו או לקצר את תקופת תקפם, ולצוות על החזרתם;

(4)   לסייג, בין בזמן מתן דרכון או תעודת מעבר ובין לאחר מכן, את הארצות שביחס אליהן יהיה להם תוקף;

(תיקון מס' 6) תש"ע-2009

(5)   לקבוע כי דרכון או תעודת מעבר יכילו אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים או חומר מחשב אחר; לעניין זה –

"אמצעי זיהוי ביומטריים" ו"נתוני זיהוי ביומטריים" – כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009;

"חומר מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

(תיקון מס' 9) תשע"ז-2017

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, בשל כך בלבד שטרם השתקע בישראל.

מיום 1.11.2011

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ע מס' 2217 מיום 15.12.2009 עמ' 271 (ה"ח 408)

הוספת פסקה 6(5)

מיום 28.7.2017

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ז מס' 2646 מיום 28.6.2017 עמ' 1004 (ה"ח 709)

6. (א) השר רשאי, לפי שיקול דעתו –

(1) לסרב ליתן דרכון או תעודת מעבר, ולסרב להאריכם;

(2) לקבוע תנאים למתן דרכון או תעודת מעבר ולהארכתם;

(3) לבטל דרכון או תעודת מעבר שניתנו או לקצר את תקופת תקפם, ולצוות על החזרתם;

(4) לסייג, בין בזמן מתן דרכון או תעודת מעבר ובין לאחר מכן, את הארצות שביחס אליהן יהיה להם תוקף;

(5) לקבוע כי דרכון או תעודת מעבר יכילו אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים או חומר מחשב אחר; לעניין זה –

"אמצעי זיהוי ביומטריים" ו"נתוני זיהוי ביומטריים" – כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009;

"חומר מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, בשל כך בלבד שטרם השתקע בישראל.

כללים למתן דרכונים בחוץ לארץ (תיקון מס' 2)  תשכ"ו-1966

6א.     (א)  השר, באישור הממשלה ולאחר התיעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את המקרים שבהם לא יינתן דרכון לאזרחים ישראליים הנמצאים בחוץ לארץ ולא יוארך תקפו של דרכון שבידם, אלא לצורך שיבתם לישראל, זולת אם יש נסיבות המצדיקות, לדעת השר, מתן דרכון או הארכת תקפו אף שלא לצורך שיבתם לישראל.

(ב)    אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף 6.

מיום 11.8.1966

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ו מס' 482 מיום 11.8.1996 עמ' 70 (ה"ח 675)

הוספת סעיף 6א

סמכות ליטול דרכון ותעודת מעבר (תיקון מס' 2)  תשכ"ו-1966

6ב.     השר רשאי לדרוש מבעל דרכון או תעודת מעבר שימציא את הדרכון או את תעודת המעבר לידיו, או למי שצויין בדרישה, למטרות אלה, כולן או מקצתן:

(1)   גניזת הדרכון או תעודת המעבר אם פקע תקפם;

(2)   חידושם אם נתבלו;

(3)   שינוי הרשום בהם;

(4)   בדיקתם;

ובלבד שלא ייעשה שינוי ברשום בדרכון או בתעודת מעבר אלא לאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו.

מיום 11.8.1966

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ו מס' 482 מיום 11.8.1996 עמ' 70 (ה"ח 675)

הוספת סעיף 6ב

חובת בעל מסמך נסיעה (תיקון מס' 7)  תשע"ו-2016

6ב1.   אדם שניתן לו דרכון או תעודת מעבר (בחוק זה – מסמך נסיעה), חייב לנקוט אמצעים סבירים לשם שמירה על מסמך הנסיעה ולשם מניעת שימוש לרעה בו.

מיום 15.8.2016

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1159 (ה"ח 1055)

הוספת סעיף 6ב1

אבדן או גניבה של מסמך נסיעה (תיקון מס' 4) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 7) תשע"ו-2016

6ג.      (א)  אדם שאיבד מסמך נסיעה או שנגנב ממנו מסמך נסיעה ימסור הצהרה בכתב על כך, תוך זמן סביר מהיום שנודעה לו עובדת האבידה או הגניבה, ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה ואם ארע הדבר מחוץ לישראל, ימסור את ההצהרה לנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של ישראל הקרובה למקום האירוע.

(תיקון מס' 7) תשע"ו-2016

           (ב)  מסמך נסיעה שבעלו מסר הצהרה כאמור בסעיף קטן (א), יהא בטל עם מסירת ההצהרה כאמור.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 40 (ה"ח 1772)

הוספת סעיף 6ג

מיום 15.8.2016

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1159 (ה"ח 1055)

6ג. (א) אדם שאיבד דרכון או תעודת מעבר (בסעיף זה – מסמך נסיעה) מסמך נסיעה או שנגנב ממנו מסמך נסיעה ימסור הצהרה בכתב על כך, תוך זמן סביר מהיום שנודעה לו עובדת האבידה או הגניבה, ללשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה ואם ארע הדבר מחוץ לישראל, ימסור את ההצהרה לנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של ישראל הקרובה למקום האירוע.

(ב) מסמך נסיעה שבעלו מסר הצהרה כאמור בסעיף קטן (א), יהא בטל עם הוצאת מסמך נסיעה חדש לבעלו עם מסירת ההצהרה כאמור.

חובת מסירת דרכון או תעודת מעבר

7.    אדם שמצא דרכון או תעודת מעבר ימסור אותם לתחנת משטרה תוך שבעה ימים מהיום שמצאם.

עונשים

8.    (א)  אדם שעשה אחת מאלה:

(תיקון מס' 4) תשמ"ז-1987

(1)   זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור;

(תיקון מס' 2)  תשכ"ו-1966

(2)   השתמש או החזיק בדרכון או בתעודת מעבר שזויפו או שנעשו בהם ללא רשות הוספת רישום, מחיקתו או שינוי בו, ולא הוכיח כי השימוש או ההחזקה היו בתום לב;

(3)   השתמש שלא כחוק בדרכון או בתעודת מעבר שאינם שלו או שאין שמו מפורש בהם;

(4)   הניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו או בתעודת המעבר שלו, ואין שמו של אותו אדם אחר מפורש בהם;

(5)   מסר, ביודעין, הודעה כוזבת בפרט חשוב לשם קבלת דרכון או תעודת מעבר, או לשם הארכתם, שינויים או תיקונם,

דינו - מאסר עד שנתיים או קנס עד חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

           (ב)  אדם שסירב או התרשל -

(1)   להחזיר דרכון או תעודת מעבר לאחר שנצטווה להחזירם;

(2)   למסור לתחנת משטרה דרכון או תעודת מעבר שמצא;

(תיקון מס' 2)  תשכ"ו-1966

(3)   למלא אחר דרישה להמציא דרכון או תעודת מעבר כאמור בסעיף 6ב -

דינו - מאסר עד שלושה חדשים או קנס עד מאתיים לירות או שני הענשים כאחד.

מיום 11.8.1966

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ו מס' 482 מיום 11.8.1996 עמ' 70 (ה"ח 675)

8. (א) אדם שעשה אחת מאלה:

(1) זייף דרכון או תעודת מעבר, או שינה ללא רשות כל פרט בהם, או עשה פעולה המכוונת לזיוף או לשינוי כזה;

(1) זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה או מחק, ללא רשות, רישום בהם, תלש חלק מהם או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה או לתלישה כאלה;

(2) החזיק או השתמש, ביודעין, בדרכון או בתעודת מעבר שזויפו או ששונו ללא רשות;

(2) השתמש או החזיק בדרכון או בתעודת מעבר שזויפו או שנעשו בהם ללא רשות הוספת רישום, מחיקתו או שינוי בו, ולא הוכיח כי השימוש או ההחזקה היו בתום לב;

(3) השתמש שלא כחוק בדרכון או בתעודת מעבר שאינם שלו או שאין שמו מפורש בהם;

(4) הניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו או בתעודת המעבר שלו, ואין שמו של אותו אדם אחר מפורש בהם;

(5) מסר, ביודעין, הודעה כוזבת בפרט חשוב לשם קבלת דרכון או תעודת מעבר, או לשם הארכתם, שינויים או תיקונם,

דינו - מאסר עד שנתיים או קנס עד חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

(ב) אדם שסירב או התרשל -

(1) להחזיר דרכון או תעודת מעבר לאחר שנצטווה להחזירם;

(2) למסור לתחנת משטרה דרכון או תעודת מעבר שמצא;

(3) למלא אחר דרישה להמציא דרכון או תעודת מעבר כאמור בסעיף 6ב -

דינו - מאסר עד שלושה חדשים או קנס עד מאתיים לירות או שני הענשים כאחד.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 40 (ה"ח 1772)

החלפת פסקה 8(א)(1)

הנוסח הקודם:

(1) זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה או מחק, ללא רשות, רישום בהם, תלש חלק מהם או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה או לתלישה כאלה;

העברת סמכויות

9.    (א)  השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות לבטל דרכון ולסמכות להתקין תקנות. הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות[2].

           (ב)  מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי סעיף 6 פסקות (1), (2) או (3) שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 2)  תשכ"ו-1966

10.   השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה צורתם של דרכון ושל תעודת מעבר, הפרטים שיפורטו בהם והשינויים של פרטים כאלה, וכן בענין האגרות שישולמו בעד שירותים לפי חוק זה.

מיום 11.8.1966

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ו מס' 482 מיום 11.8.1996 עמ' 70 (ה"ח 675)

10. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בענין הפרטים שיפורטו בדרכון ובתעודת מעבר צורתם של דרכון ושל תעודת מעבר, הפרטים שיפורטו בהם והשינויים של פרטים כאלה, וכן בענין האגרות שישולמו בעד שירותים לפי חוק זה.

ביטול ואישור תוקף

11.   פקודת הפספורטים, 1934 - בטלה. התקנות שבתוספת לפקודה האמורה וכן תקנות, צווים והודעות שנעשו ותעודות שניתנו לפי הפקודה האמורה, יעמדו בתקפם כאילו נעשו וניתנו לפי חוק זה.

תחילת תוקף

12.   תקפו של חוק זה הוא מיום כ"א בתמוז תשי"ב (14 ביולי 1952).

   יוסף שפרינצק           דוד בן- גוריון               משה שפירא

    יושב ראש הכנסת                ראש הממשלה                         שר הפנים

ממלא מקום נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"ב מס' 102 מיום 17.7.1952 עמ' 260 (ה"ח תשי"ב מס' 106 עמ' 137).

תוקן ס"ח תשי"ז מס' 232 מיום 25.7.1957 עמ' 142 (ה"ח תשי"ז מס' 303 עמ' 214) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשכ"ו מס' 482 מיום 11.8.1966 עמ' 70 (ה"ח תשכ"ו מס' 675 עמ' 46) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 44 (ה"ח תשכ"ח מס' 792 עמ' 388) – תיקון מס' 3; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 40 (ה"ח תשמ"ו מס' 1772 עמ' 140) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשס"ב מס' 1828 מיום 30.1.2002 עמ' 128 (ה"ח תשס"ב מס' 3056 עמ' 156) – תיקון מס' 5.

ס"ח תש"ע מס' 2217 מיום 15.12.2009 עמ' 271 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 408 עמ' 2) – תיקון מס' 6 בסעיף 38 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009; ר' סעיף 40 לענין תחילה.

ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1159 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1055 עמ' 1116) – תיקון מס' 7; תחילתו ביום 15.8.2016.

תוקן ס"ח תשע"ז מס' 2607 מיום 1.3.2017 עמ' 436 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1100 עמ' 706) – תיקון מס' 8 בסעיף 17 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), תשע"ז-2017; ר' סעיף 19 לענין תחילה.

19. (א) תחילתו של חוק זה ביום תחילתן של תקנות לפי סעיף 3(ג1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 20(א)(1) לחוק זה, סעיף 10א(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 20(א)(3) לחוק זה, סעיף 35(א)(1א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 20(א)(5) לחוק זה, וסעיף 21(ב) לחוק זה (להלן – יום התחילה). [1.6.2017]

ס"ח תשע"ז מס' 2646 מיום 28.6.2017 עמ' 1004 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 709 עמ' 186) – תיקון מס' 9; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.

3. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול גם לעניין מי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, לפני יום התחילה.

[1] הסמכויות הנתונות לשר הפנים על פי החוק הועברו גם לשר החוץ: י"פ תשי"ג מס' 255 מיום 16.10.1952 עמ' 77.

[2] ר' י"פ תשס"ז מס' 5670 מיום 28.5.2007 עמ' 2891.