Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק האזרחות, תשי"ב-1952

דיני חוקה  – אזרחות ושבות

תוכן ענינים

סעיף 1

מבוא

Go

2

סעיף 2

אזרחות מכוח שבות

Go

2

סעיף 3

אזרחות מכוח ישיבה בישראל

Go

3

סעיף 3א

הרחבת אזרחות מכוח ישיבה בישראל

Go

3

סעיף 4

אזרחות מכוח לידה

Go

3

סעיף 4א

אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל

Go

3

סעיף 4ב

אזרחות מכוח אימוץ

Go

3

סעיף 5

התאזרחות

Go

3

סעיף 6

פטור מתנאים להתאזרחות

Go

4

סעיף 7

התאזרחות של בעל ואשה

Go

4

סעיף 8

התאזרחות של קטינים

Go

4

סעיף 9

אזרחות מכוח הענקה

Go

4

פרק שני: איבוד האזרחות

Go

4

סעיף 10

ויתור על אזרחות

Go

4

סעיף 10א

ויתור לשם שמירה על אזרחות אחרת

Go

5

סעיף 11

ביטול אזרחות

Go

5

סעיף 11א

סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות

Go

6

סעיף 12

קיום אחריות

Go

6

פרק שלישי: הוראות נוספות

Go

6

סעיף 13

פירושים

Go

6

סעיף 14

אזרחות כפולה ומקום מגורים כפול

Go

6

סעיף 15

תעודה ורישום

Go

6

סעיף 15א

ערר לבית הדין לעררים

Go

6

סעיף 16

עבירות

Go

6

סעיף 17

ביצוע ותקנות

Go

6

סעיף 18

ביטול תיאום חוקים ואישור תוקף

Go

6

סעיף 19

תחילת תוקף

Go

6


חוק האזרחות, תשי"ב-1952*

מבוא

1.    אזרחות ישראלית נקנית –

מכוח שבות לפי סעיף 2,

מכוח ישיבה בישראל לפי סעיף 3,

מכוח לידה לפי סעיף 4,

(תיקון מס' 2)  תשכ"ח-1968

מכוח לידה וישיבה בישראל לפי סעיף 4א,

(תיקון מס' 6) תשנ"ו-1996

          מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב,

(תיקון מס' 2)  תשכ"ח-1968

מכוח התאזרחות לפי הסעיפים 5 עד 8,

(תיקון מס' 2)  תשכ"ח-1968

או מכוח הענקה לפי סעיף 9.

לא תהיה אזרחות ישראלית אלא לפי חוק זה.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 212

1. אזרחות ישראלית נקנית –

מכוח שבות לפי סעיף 2,

מכוח ישיבה בישראל לפי סעיף 3,

מכוח לידה לפי סעיף 4,

או על ידי התאזרחות לפי הסעיפים 5 עד 9.

מכוח לידה וישיבה בישראל לפי סעיף 4א,

מכוח התאזרחות לפי הסעיפים 5 עד 8,

או מכוח הענקה לפי סעיף 9.

לא תהיה אזרחות ישראלית אלא לפי חוק זה.

מיום 2.3.1997

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 362

1. אזרחות ישראלית נקנית –

מכוח שבות לפי סעיף 2,

מכוח ישיבה בישראל לפי סעיף 3,

מכוח לידה לפי סעיף 4,

מכוח לידה וישיבה בישראל לפי סעיף 4א,

מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב,

מכוח התאזרחות לפי הסעיפים 5 עד 8,

או מכוח הענקה לפי סעיף 9.

לא תהיה אזרחות ישראלית אלא לפי חוק זה.

אזרחות מכוח שבות (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980 (תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996

2.    (א)  כל עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות, זולת אם הוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף 4, או מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 222

(א) כל עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכח שבות, זולת אם הוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף 4.

מיום 2.3.1997

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 362

(א) כל עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכח שבות, זולת אם הוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף 4 או מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב.

          (ב)  אזרחות מכוח שבות נקנית –

(1)   למי שעלה ארצה או נולד בה לפני הקמת המדינה - מיום הקמת המדינה;

(2)   למי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה - מיום עלייתו;

(3)   למי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה - מיום לידתו;

(4)   למי שקיבל תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות, תש"י-1950 - מיום מתן התעודה.

          (ג)   סעיף זה אינו חל –

(1)   על מי שחדל להיות תושב ישראל לפני תחילת תקפו של חוק זה;

(תיקון מס' 2)  תשכ"ח-1968

(2)   על בגיר שערב יום עלייתו או ערב יום מתן תעודת העולה היה אזרח חוץ, ובאותו יום, לפני כן או תוך שלושה חדשים לאחר מכן ובעודו אזרח חוץ, הצהיר שאין ברצונו להיות אזרח ישראלי; בגיר כאמור רשאי לוותר בהודעה בכתב לשר הפנים על זכותו להצהיר לפי פסקה זו;

(תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

(3)   על קטין אזרח חוץ שנולד מחוץ לישראל ואשר עלה לישראל יחד עם הוריו והם הצהירו לפי פסקה (2) וכללו אותו בהצהרתם; לענין פסקה זו די בהצהרת הורה אחד אם רק אותו הורה עלה לישראל, ובלבד שצורפה להצהרתו הסכמת ההורה השני בכתב או שההורה המצהיר רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

(4)   על קטין אזרח חוץ שנולד מחוץ לישראל ואשר עלה לישראל ללא הוריו, וערב עלייתו, ביום העליה, ביום קבלת תעודת העולה או תוך שלושה חדשים מיום העליה או מיום קבלת תעודת העולה, הצהירו הוריו בכתב שאין הם רוצים שהוא יהיה אזרח ישראלי, ובלבד שביום ההצהרה ההורים אינם אזרחים ישראליים; לענין פסקה זו די בהצהרת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

(5)   על מי שנולד בישראל ובשעת לידתו לא היה אף אחד מהוריו רשום במרשם האוכלוסין;

(6)   על מי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה זרה, למעט נציג כבוד.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 212

(2) על בגיר שערב יום תחילת תקפו של חוק זה, או – אם עלה אחרי כן – ערב יום עלייתו או ערב יום מתן תעודת העולה, היה אזרח חוץ, והצהיר, באותו יום או לפני כן, שאין ברצונו להיות אזרח ישראלי;

(2) על בגיר שערב יום עלייתו או ערב יום מתן תעודת העולה היה אזרח חוץ, ובאותו יום, לפני כן או תוך שלשה חודשים אחרי כן ובעודו אזרח חוץ, הצהיר שאין ברצונו להיות אזרח ישראלי; בגיר כאמור רשאי לוותר בהודעה בכתב לשר הפנים על זכותו להצהיר לפי פסקה זו;

(3) על קטין שהוריו הצהירו לפי פסקה (2), וכללו את הקטין בהצהרתם.

(3) על קטין אזרח חוץ שנולד מחוץ לישראל והוריו הצהירו לפי פסקה (2) וכללו אותו בהצהרתם; לענין זה די בהצהרת הורה אחד, אם צורפה הסכמת ההורה השני בכתב או אם המצהיר רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(4) על מי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה זרה, למעט נציג כבוד.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 222

(3) על קטין אזרח חוץ שנולד מחוץ לישראל והוריו הצהירו לפי פסקה (2) וכללו אותו בהצהרתם; לענין זה די בהצהרת הורה אחד, אם צורפה הסכמת ההורה השני בכתב או אם המצהיר רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(3) על קטין אזרח חוץ שנולד מחוץ לישראל ואשר עלה לישראל יחד עם הוריו והם הצהירו לפי פסקה (2) וכללו אותו בהצהרתם; לענין פסקה זו די בהצהרת הורה אחד אם רק אותו הורה עלה לישראל, ובלבד שצורפה להצהרתו הסכמת ההורה השני בכתב או שההורה המצהיר רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(4) על קטין אזרח חוץ שנולד מחוץ לישראל ואשר עלה לישראל ללא הוריו, וערב עלייתו, ביום העליה, ביום קבלת תעודת העולה או תוך שלשה חודשים מיום העליה או מיום קבלת תעודת העולה, הצהירו הוריו בכתב שאין הם רוצים שהוא יהיה אזרח ישראלי, ובלבד שביום ההצהרה ההורים אינם אזרחים ישראליים; לענין פסקה זו די בהצהרת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(5) על מי שנולד בישראל ובשעת לידתו לא היה אף אחד מהוריו רשום במרשם האוכלוסין;

(4)(6) על מי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינה זרה, למעט נציג כבוד.

(תיקון מס' 2) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 4) תש"ם-1980

          (ד)  תושב ישראל שמחמת הצהרה לפי סעיף קטן (ג)(3) לא הוקנתה לו אזרחות ישראלית, רשאי בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-22, או תוך שנה מתום שירותו בשירות סדיר לפי הפרק השלישי לחוק שירות בטחון, תשי"ט–1959 [נוסח משולב], לפי המועד המאוחר יותר, להודיע לשר הפנים שהוא מבטל את הצהרת הוריו לגביו, והוא יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות מיום מתן ההודעה האמורה.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 212

הוספת סעיף קטן 2(ד)

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 222

(ד) תושב ישראל שמחמת הצהרה לפי סעיף קטן (ג)(3) לא הוקנתה לו אזרחות ישראלית, רשאי, בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21, להצהיר שברצונו להיות אזרח ישראלי, ומיום הצהרתו יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות לבין יום הולדתו ה-22, או תוך שנה מתום שירותו בשירות סדיר לפי הפרק השלישי לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], לפי המועד המאוחר יותר, להודיע לשר הפנים שהוא מבטל את הצהרת הוריו לגביו, והוא יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות מיום מתן ההודעה האמורה.

(תיקון מס' 3) תשל"א-1971

          (ה)  מי שהביע רצונו להשתקע בישראל וקיבל, או זכאי לקבל, אשרת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, להעניק לו, לפי בקשתו, אזרחות מכוח שבות עוד לפני עלייתו.

מיום 26.5.1971

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"א מס' 624 מיום 26.5.1971 עמ' 118

הוספת סעיף קטן 2(ה)

(תיקון מס' 4) תש"ם-1980

          (ו)   שר הפנים רשאי לאשר קבלת הצהרה לפי פסקאות (2) או (4) לסעיף קטן (ג) שניתנה בתוך תקופה של שלושה חדשים לאחר תום שלושת החדשים האמורים בפסקאות אלה, אם ראה שהאיחור במתן ההצהרה נובע מסיבות שלמצהיר לא היתה שליטה עליהן.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 222

הוספת סעיף קטן 2(ו)

(תיקון מס' 4) תש"ם-1980

          (ז)   שר הפנים יודיע לתושב ישראל שלא הוקנתה לו אזרחות ישראלית מחמת הצהרה לפי סעיף קטן (ג)(3) או (4) על זכותו לבטל את ההצהרה כאמור בסעיף קטן (ד), אולם אי קבלת ההודעה האמורה לא תפגע בהוראת סעיף קטן (ד); מועד מתן ההודעה ואופן נתינתה ייקבעו בתקנות.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 222

הוספת סעיף קטן 2(ז)

אזרחות מכוח ישיבה בישראל

3.    (א)  מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי, ולא היה לאזרח ישראלי לפי סעיף 2, יהיה לאזרח ישראלי מיום הקמת המדינה אם נתקיימו בו תנאים אלה:

(1)   ביום ד' באדר תשי"ב (1 במרס 1952) היה רשום כתושב לפי פקודת מרשם תושבים, תש"ט-1949;

(2)   ביום תחילת תקפו של חוק זה היה תושב ישראל;

(3)   מיום הקמת המדינה עד יום תחילת תקפו של חוק זה היה בישראל או בשטח שהיה לשטח ישראל אחרי הקמת המדינה, או שבתקופה זו נכנס לישראל כדין.

          (ב)  מי שנולד אחרי הקמת המדינה, וביום תחילת תקפו של חוק זה היה תושב ישראל, ואביו או אמו היו לאזרחים ישראליים לפי סעיף קטן (א), יהיה לאזרח ישראלי מיום לידתו.

הרחבת אזרחות מכוח ישיבה בישראל (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

3א.     (א)  מי שנולד לפני הקמת המדינה ונתקיימו בו התנאים הבאים, יהיה לאזרח ישראלי מכוח ישיבה בישראל מיום תחילתו של חוק האזרחות (תיקון מס' 4), תש"ם-1980 (להלן - יום תיקון תש"ם):

(1)   הוא לא היה לאזרח ישראלי מכוח הוראה אחרת של חוק זה;

(2)   ערב הקמת המדינה הוא היה נתין ארצישראלי;

(3)   ביום כ"א בתמוז תשי"ב (14 ביולי 1952) הוא היה תושב ישראל ורשום במרשם התושבים לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949;

(4)   ביום תיקון תש"ם הוא היה תושב ישראל ורשום במרשם האוכלוסין;

(5)   הוא איננו אזרח של אחת מהמדינות הנזכרות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954.

          (ב)  מי שנולד אחרי הקמת המדינה ונתקיימו בו התנאים הבאים יהיה לאזרח ישראלי מכוח ישיבה בישראל מיום תיקון תש"ם:

(1)   הוא לא היה לאזרח ישראלי מכוח הוראה אחרת של חוק זה;

(2)   ביום תיקון תש"ם הוא היה תושב ישראל ורשום במרשם האוכלוסין;

(3)   הוא צאצא של אדם שנתקיימו בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3) לסעיף קטן (א).

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 223

הוספת סעיף 3א

אזרחות מכוח לידה (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

4.    (א)  אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:

(1)   מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;

(2)   מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים –

(א)   מכוח שבות;

(ב)   מכוח ישיבה בישראל;

(ג)    מכוח התאזרחות;

(ד)   לפי פסקה (1);

(תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996

(ה)   מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב(1).

          (ב)  לענין סעיף זה, מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו, דייו שאותו הורה היה במותו אזרח ישראלי.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 223

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

4. מי שנולד כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים, יהיה לאזרח ישראלי מלידה; מי שנולד אחרי מות אביו דייו שאביו היה במותו אזרח ישראלי.

מיום 2.3.1997

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 362

הוספת פסקה 4(א)(2)(ה)

אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל (תיקון מס' 2)  תשכ"ח-1968

4א.     (א)  מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21 ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו.

          (ב)  מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) ונתקיימו לגביו התנאים המפורשים בו, יאשר שר הפנים, או מי שהשר הסמיכו לכך, את בקשתו; אולם רשאי הוא שלא לאשר את הבקשה אם הורשע המבקש בעבירה על בטחון המדינה או שנידון למאסר חמש שנים או יותר בשל עבירה אחרת.

          (ג)   אזרחות לפי סעיף זה נקנית מיום אישור הבקשה.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 212

הוספת סעיף 4א

אזרחות מכוח אימוץ (תיקון מס' 6)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 7)  תשנ"ח-1998

4ב.     קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם התקיים בו אחד מאלה:

(1)  הוא אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים;

(2)  הוא אומץ מחוץ לישראל כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים לפי פסקאות (א) עד (ה) בסעיף 4(א)(2), ובלבד שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.

מיום 2.3.1997

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 362

הוספת סעיף 4ב

מיום 29.7.1998

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ח מס' 1678 מיום 29.7.1998 עמ' 295

(1) הוא אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–1981, כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחי ישראל או תושבי קבע בה אזרחים ישראלים;

התאזרחות

5.    (א)  בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:

(1)   נמצא בישראל;

(2)   היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;

(3)   זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;

(4)   השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;

(5)   יודע ידיעת-מה את השפה העברית;

(6)   ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח-חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.

          (ב)  מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.

          (ג)   לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו:

"אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל".

          (ד)  האזרחות נקנית מיום ההצהרה.

פטור מתנאים להתאזרחות (תיקון מס' 8)  תשס"ד-2004

6.    (א)  (1)   (א)   מי ששירת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל, או ששירת, אחרי יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947), בשירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך סעיף זה, ושוחרר כחוק; מי שהשלים 18 חודשי שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, או ששירת אחרי יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) בשירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך סעיף זה;

(ב)   לענין פסקה זו יראו אדם כמי שהשלים 18 חודשי שירות סדיר אף אם שוחרר קודם לכן מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו כמשמעותם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים), או בשל חבלה שאירעה בתקופת שירותו ואשר חל לגביה חוק הנכים, ובתנאי שלא נגרמה כתוצאה מהתנהגות רעה חמורה מצדו, כמשמעותה בסעיף 9 לחוק הנכים.

(ג)    על אף הוראות פסקה זו, הוראות פסקת משנה (א) לא יחולו על אדם באחד מאלה:

(1)   הוא שוחרר מהשירות הסדיר בשל הרשעה בדין או בשל אי התאמה;

(2)   שר הפנים קבע, ככלל או למקרה מסוים, כי התקיימו נסיבות אחרות אשר מצדיקות קביעה כאמור.

מיום 11.8.2004

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 521

(א) (1) (א) מי ששירת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל, או ששירת, אחרי יום ט"ז בכסלו תש"ח
(29 בנובמבר 1947), בשירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך סעיף זה, ושוחרר כחוק; מי שהשלים 18 חודשי שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, או ששירת אחרי יום ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) בשירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך סעיף זה;

(ב) לענין פסקה זו יראו אדם כמי שהשלים 18 חודשי שירות סדיר אף אם שוחרר קודם לכן מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו כמשמעותם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים), או בשל חבלה שאירעה בתקופת שירותו ואשר חל לגביה חוק הנכים, ובתנאי שלא נגרמה כתוצאה מהתנהגות רעה חמורה מצדו, כמשמעותה בסעיף 9 לחוק הנכים.

(ג) על אף הוראות פסקה זו, הוראות פסקת משנה (א) לא יחולו על אדם באחד מאלה:

(1) הוא שוחרר מהשירות הסדיר בשל הרשעה בדין או בשל אי התאמה;

(2) שר הפנים קבע, ככלל או למקרה מסוים, כי התקיימו נסיבות אחרות אשר מצדיקות קביעה כאמור.

(2)   מי ששיכל בן או בת בשירות כזה,

פטורים מהתנאים שבסעיף 5(א), פרט לתנאי שבסעיף 5(א)(4).

          (ב)  מי שמבקש להתאזרח אחרי שהצהיר לפי סעיף 2(ג)(2), פטור מהתנאי שבסעיף
5(א)(2).

          (ג)   מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי פטור מהתנאי שבסעיף 5(א)(5).

          (ד)  שר הפנים רשאי לפטור את המבקש מהתנאים שבסעיף 5(א)(1), (2), (5) ו-(6), כולם או מקצתם, אם יש לדעתו סיבה מיוחדת המצדיקה את הפטור.

(תיקון מס' 4) תש"ם-1980

          (ה)  שר הפנים רשאי, לפי שיקול דעתו, להעניק אזרחות ישראלית בדרך של התאזרחות לתושב בגיר של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל שביקש להתאזרח, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א), אם שוכנע השר כי המבקש מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה או שהענקת האזרחות כאמור הוא מענינה המיוחד של המדינה.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 224

הוספת סעיף קטן 6(ה)

התאזרחות של בעל ואשה (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

7.    בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א).

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 224

7. בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף בהיותו קטין ואף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א).

התאזרחות של קטינים (תיקון מס' 2)  תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

8.    (א)  התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל או תושב של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל והמתאזרח היה רשאי להחזיק בו.

          (ב)  היה הקטין אזרח חוץ ושני הוריו היו רשאים להחזיק בו ורק אחד מהם התאזרח, לא תוקנה לקטין אזרחות לפי סעיף קטן (א) אם הצהיר אחד ההורים שאין ברצונו שהקטין יהיה אזרח ישראלי.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 213

החלפת סעיף 8

הנוסח הקודם:

8. התאזרחות מקנה אזרחות ישראלית גם לילדיו הקטינים של המתאזרח.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 224

(א) התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל או תושב של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל והמתאזרח היה רשאי להחזיק בו.

אזרחות מכוח הענקה (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

9.    (א)  שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית, במתן תעודה ומהיום שיקבע בתעודה –

(1)   לקטין תושב ישראל - על פי בקשת הוריו;

(2)   לילדו הקטין של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2) - על פי בקשת הוריו;

(3)   לילדו של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2), למי שאזרחותו הישראלית בוטלה לפי סעיף 10 בהיותו קטין - על פי בקשה שהגיש לשר בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-22;

(תיקון מס' 5) תשמ"ח-1987

(4)   לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה או שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה; בפסקה זו, "בן משפחתו" - בן זוג, הורה, בן ואח.

 

          (ב)  לענין פסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א), די בבקשת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבדו בקטין.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 213

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

9. (א) קטין שאיננו אזרח ישראלי, והוא תושב ישראל, והוריו אינם בישראל, או שמתו, או שאינם ידועים, רשאי שר הפנים להעניק לו אזרחות ישראלית על ידי מתן תעודת התאזרחות בתנאים ומן היום שייראו לשר.

(ב) הענקת האזרחות תהיה לפי בקשת אביו או אמו של הקטין, ואם הוריו מתו או שאינם יכולים להגיש בקשה – לפי בקשת אפוטרופסו של הקטין או לפי בקשת מי שהקטין

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 224

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

9. (א) קטין שאיננו אזרח ישראלי והוא תושב ישראל, רשאי שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, להעניק לו אזרחות ישראלית; היה הקטין ילדו של אזרח ישראלי, רשאי שר הפנים להעניק לו את האזרחות אף אם איננו תושב ישראל.

(ב) הענקת האזרחות לפי סעיף זה תהיה על פי בקשת נציגו של הקטין, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

(ג) אזרחות לפי סעיף זה מוקנית במתן תעודה מאת שר הפנים ומהיום שקבע השר בתעודה. 

מיום 9.12.1987

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ח מס' 1230 מיום 9.12.1987 עמ' 12

הוספת פסקה 9(א)(4)

פרק שני: איבוד האזרחות

ויתור על אזרחות (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

10.  (א)  אזרח ישראלי בגיר שאינו תושב ישראל רשאי להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו.

          (ב)  אזרח ישראלי בגיר המודיע שרצונו לחדול להיות תושב ישראל, רשאי להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו.

          (ג)   קטין שנולד מחוץ לישראל והוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה, רשאים הוריו להצהיר בכתב שהם מוותרים על אזרחותו, ובלבד שביום מתן ההצהרה ההורים והקטין לא היו תושבי ישראל; לענין סעיף קטן זה, די בהצהרת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבדו בקטין ודי בכך שרק אותו הורה והקטין אינם תושבי ישראל.

          (ד)  קטין שנולד בישראל לפני יום תיקון תש"ם והוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח שבות, וביום לידתו לא היו הוריו אזרחים ישראליים ולא היו רשומים במרשם האוכלוסין, רשאים הוריו להצהיר בכתב שהם מוותרים על אזרחותו, ובלבד שביום מתן ההצהרה ההורים והקטין לא היו תושבי ישראל; לענין סעיף קטן זה די בהצהרת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבדו בקטין ודי בכך שרק אותו הורה והקטין אינם תושבי ישראל.

          (ה)  ויתור על אזרחות לפי סעיף זה טעון הסכמת שר הפנים, ואם הסכים השר לויתור - האזרחות מתבטלת מהיום שקבע השר.

          (ו)   ביטול אזרחותו הישראלית של בגיר לפי סעיף זה מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין אם נתקיימו שניים אלה:

(1)   ההורה השני ויתר גם הוא על אזרחותו הישראלית לפי סעיף זה או שהוא איננו אזרח ישראלי ואיננו תושב ישראל, או שהוא הסכים בכתב לכך שהויתור יחול אף על הקטין, או שההורה שויתר על אזרחותו רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(2)   הקטין איננו תושב ישראל או, אם היה הויתור לפי סעיף קטן (ב), נאמר בהודעה האמורה באותו סעיף קטן שרצון המודיע הוא שאף הקטין יחדל להיות תושב ישראל.

          (ז)   על אף האמור בסעיף קטן (ו), רשאי שר הפנים לקבוע, אם ראה סיבה מיוחדת המצדיקה זאת, שלא תתבטל אזרחותו הישראלית של קטין לפי הסעיף הקטן האמור.

          (ח)  מלאו לקטין שש עשרה שנים, לא תתבטל אזרחותו הישראלית לפי סעיף זה אלא אם הודיע הקטין בכתב לשר הפנים שהוא מסכים לביטול.

מיום 13.3.1958

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ח מס' 246 מיום 13.3.1958עמ' 84

החלפת סעיף 10

הנוסח הקודם:

10. (א) אזרח ישראלי בגיר שאינו תושב ישראל רשאי להצהיר שרצונו לוותר על אזרחותו; הויתור טעון הסכמת שר הפנים; האזרחות מתבטלת ביום שקבע השר.

(ב) אזרח ישראלי קטין שאינו תושב ישראל, אזרחותו מתבטלת אם הוריו ויתרו על אזרחותם; היא אינה מתבטלת כל עוד אחד מהוריו נשאר אזרח ישראל.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 213

(ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), אזרח ישראלי קטין, אזרחותו מתבטלת אם הוריו ויתרו על אזרחותם; אך אם ויתרו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, אם ראה סיבה מיוחדת המצדיקה זאת, שלא להסכים לויתור במידה שהוא נוגע לביטול אזרחותו של הקטין.

(ו) לא תתבטל אזרחותו של קטין לפי סעיף זה כל עוד אחד מהוריו נשאר אזרח ישראלי או הקטין נשאר תושב ישראל.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 224

החלפת סעיף 10

הנוסח הקודם:

10. (א) אזרח ישראלי בגיר שאינו תושב ישראל, רשאי להצהיר שרצונו לוותר על אזרחותו.

(ב) אזרח ישראלי בגיר המצהיר שרצונו לחדול מלהיות תושב ישראל, רשאי, אם ראה שר הפנים סיבה מיוחדת המצדיקה זאת, להצהיר שרצונו לוותר על אזרחותו.

(ג) כל ויתור על אזרחות טעון הסכמת שר הפנים.

(ד) הסכים שר הפנים לויתור על אזרחות, מתבטלת האזרחות מן היום שקבע השר.

(ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) אזרח ישראלי קטין, אזרחותו מתבטלת אם הוריו ויתרו על אזרחותם; אך אם ויתרו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, אם ראה סיבה מיוחדת המצדיקה זאת, שלא להסכים לויתור במידה שהוא נוגע לביטול אזרחותו של הקטין.

(ו) לא תתבטל אזרחותו של קטין לפי סעיף זה כל עוד אחד מהוריו נשאר אזרח ישראלי או הקטין נשאר תושב ישראל.

ויתור לשם שמירה על אזרחות אחרת (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

10א.  שר הפנים רשאי, בנסיבות מיוחדות, להסכים להצהרת ויתור של בגיר תושב ישראל על אזרחות ישראלית שהוקנתה לו לפי סעיף 2(ב)(2) או (4), ובלבד שהויתור נועד לשמור על אזרחות אחרת שלו; הסכים השר לויתור כאמור, תבוטל האזרחות מהיום שקבע השר ורשאי הוא אף לקבוע שהביטול הוא למפרע.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 225

הוספת סעיף 10א

ביטול אזרחות (תיקון מס' 9)  תשס"ח-2008

11.  (א)  שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, וטרם חלפו שלוש שנים מיום שנרכשה האזרחות כאמור.

          (ב)  בית המשפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט), רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם התקיים אחד מאלה:

(1)   האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים וחלפו לפחות שלוש שנים מיום שנרכשה כאמור;

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

(2)   אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:

(תיקון מס' 12) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

(א)   מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;

(ב)   מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור;

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

(ג)    רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת; לעניין זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור.

          (ג)   לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

          (ד)  (1)   בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי סעיף זה יתקיים הדיון בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בנוכחותו משום עיוות דין;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות שהדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אם לא ניתן לאתרו או למסור לו הזמנה כאמור בפסקה (1), ובלבד שבוצע תחליף המצאה לפי הוראות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(3)   היה האזרח כאמור בפסקה (2) מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות, לבקשתו, על השתתפותו בדיון לפני בית המשפט באמצעות היוועדות חזותית שתקוים באחת מנציגויות ישראל בחוץ לארץ שבה ניתן לבצע היוועדות חזותית; לעניין זה, "היוועדות חזותית" – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

(4)   הורה בית המשפט לפי פסקה (2), כי הדיון בבקשה יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, ימנה עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, לשם ייצוג האינטרסים והזכויות של האזרח בהליך, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא יהיה באי-מינוי עורך דין כאמור משום עיוות דין; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכותו של האזרח שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה;

(5)   לעניין חוק זה יראו דיון שבו השתתף אדם באמצעות היוועדות חזותית כהגדרתה בפסקה (3) כדיון שנערך בנוכחותו.

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

          (ד1) (1)   הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2), לבטל את אזרחותו של אדם היושב דרך קבע מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות, לבקשת שר הפנים, כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל, אם השתכנע כי יש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור ואין דרך אחרת למנוע את הסכנה; ואולם לא יורה בית המשפט כאמור אם סבר כי שיקולי עשיית צדק גוברים על הסכנה הנשקפת מכניסתו של האדם לישראל; הורה בית המשפט כאמור יקיים את הדיון שלא בנוכחות האזרח, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של האדם שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה;

(2)   הוראה לפי פסקה (1) תהיה תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או עד למתן הכרעה בבקשה לביטול האזרחות, לפי המוקדם, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים ובהתקיים התנאים האמורים באותה פסקה, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת או יותר, שלא יעלו במצטבר על שלושה חודשים.

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

          (ד2) הודיע שר הפנים לבית המשפט כי הוא שוקל להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) לביטול אזרחותו של אדם היושב דרך קבע מחוץ לישראל, ויש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל עד להגשת הבקשה לביטול האזרחות, אם אין דרך אחרת למנוע את הסכנה, ובלבד שהבקשה לביטול האזרחות תוגש בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת שר הפנים כאמור; בית המשפט רשאי, לבקשת שר הפנים, להאריך את המועד האמור.

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

          (ד3) (1)   ביטל בית המשפט את אזרחותו של אדם שלא בנוכחותו ושלא בנוכחות עורך דין שהאדם מינה לייצג אותו, כאמור בסעיפים קטנים (ד)(1) או (2) או (ד1), רשאי האזרח שאזרחותו בוטלה (להלן – המבקש) לבקש את ביטול החלטת בית המשפט בתוך 45 ימים מיום שנודע לו עליה (להלן – בקשה לביטול);

(2)   בית המשפט רשאי לדחות על הסף בקשה לביטול, על פי הבקשה בלבד או לאחר שקיבל תגובה משר הפנים, אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה;

(3)   הדיון בבקשה לביטול שלא נדחתה על הסף, יתקיים במעמד הצדדים, ואולם יחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ד1).

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

          (ה)  בהליכים לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, ולקבל ראיות שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון או בא כוחו או בלי לגלותן להם, אם לאחר שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף זה – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האזרח ובא כוחו; החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, לאזרח או לבא כוחו; דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.

          (ו)   החליט בית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם, תבוטל האזרחות מהיום שלא ניתן עוד לערער על פסק הדין או ממועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט.

(תיקון מס' 13) תשע"ז-2017

          (ו1) על אף האמור בכל דין, בית המשפט הדן בביטול אזרחותו של אדם יהיה מוסמך לדון בהוראת שר הפנים לעניין אותו אדם שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(2) או סעיף 11א(א).

          (ז)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין לעניין הליכים לפי סעיף זה.

          (ח)  שר הפנים ימנה ועדה, בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, אשר תייעץ לו לעניין החלטות והגשת בקשות לפי סעיף זה.

          (ט)  השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.

מיום 1.10.1968

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 213

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

11. (א) מי שרכש אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות והוא 

(1) רכש אותה על יסוד פרטים כוזבים; או

(2) נמצא בחוץ לארץ 7 שנים רצופות ואין לו קשר של ממש עם הארץ, ולא הוכיח שקשר כזה נפסק שלא מרצונו; או

(3) עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל,

יכול בית משפט מחוזי, על פי בקשת שר הפנים, לבטל את התאזרחותו.

(ב) בית המשפט יכול, על פי אותה בקשה, לפסוק שהביטול יחול גם על ילדי המתאזרח שרכשו אזרחות ישראלית מכוח התאזרחותו, אם הם תושבי חוץ.

(ג) האזרחות הישראלית מתבטלת מן היום שאין עוד לערער על פסק הדין המבטל את ההתאזרחות, או ביום מאוחר יותר שקבע בית המשפט.

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 225

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

11. (א) אזרח ישראלי אשר –

(1) היה לאזרח ישראלי על יסוד פרטים כוזבים; או

(2) נמצא בחוץ לארץ 7 שנים רצופות ואין לו קשר של ממש עם הארץ, ולא הוכיח שקשר זה נפסק שלא מרצונו; או

(3) עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל,

רשאי בית משפט מחוזי, על פי בקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו.

(ב) אזרח ישראלי שנמצא בחוץ-לארץ ולא הודיע לשר הפנים, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, על רצונו להישאר אזרח ישראלי, יהיה בכך, לענין סעיף קטן (א) (2), משום ראיה לכאורה שאין לו קשר  של ממש עם הארץ.

(ג) בית המשפט רשאי, על פי אותה בקשה, לפסוק שהביטול יחול גם על ילדו הקטין של האזרח, אם הקטין תושב חוץ.

(ד) האזרחות הישראלית מתבטלת מן היום שאין לערער עוד על פסק הדין המבטל את האזרחות, או מיום מאוחר יותר שקבע בית המשפט.

(ה) לא תבוטל אזרחותו של אדם לפי סעיף זה אלא לאחר שבית המשפט נתן לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו.

מיום 6.8.2008

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 810 (ה"ח 175)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

11. (א) אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין לאחת מהמדינות הנזכרות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, או רכש את אזרחותה, יראוהו כמי שויתר על אזרחותו הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו מישראל; ביטול אזרחותו הישראלית של אדם לפי סעיף זה, מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין שאיננו תושב ישראל.

(ב) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל.

(ג) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, ורשאי השר לקבוע שביטול האזרחות יחול גם על ילדו הקטין של אותו אדם.

(ד) ביטול אזרחות ישראלית לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) ייעשה במתן הודעה מאת שר הפנים ומהיום שקבע השר בהודעה.

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

(ב) בית המשפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט), רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם התקיים אחד מאלה:

(1) האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים וחלפו לפחות שלוש שנים מיום שנרכשה כאמור;

(2) אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:

(א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור כהגדרתו בחוק האמור;

(ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור;

(ג) רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת.

מיום 16.3.2017

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ז מס' 2611 מיום 16.3.2017 עמ' 460 (ה"ח 1058)

(ב) בית המשפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט), רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם התקיים אחד מאלה:

(1) האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים וחלפו לפחות שלוש שנים מיום שנרכשה כאמור;

(2) אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט שר הפנים; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:

(א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור כהגדרתו בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;

(ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור;

(ג) רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת; לעניין זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור.

(ג) לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) בהליכים לפי סעיף זה יתקיים הדיון בפני האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן הוזמן כדין ולא התייצב במועד שנקבע ואם סבר בית המשפט שלא יהיה בקיום הדיון שלא בפניו משום עיוות דין.

(ד) (1) בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי סעיף זה יתקיים הדיון בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בנוכחותו משום עיוות דין;

(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות שהדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אם לא ניתן לאתרו או למסור לו הזמנה כאמור בפסקה (1), ובלבד שבוצע תחליף המצאה לפי הוראות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(3) היה האזרח כאמור בפסקה (2) מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות, לבקשתו, על השתתפותו בדיון לפני בית המשפט באמצעות היוועדות חזותית שתקוים באחת מנציגויות ישראל בחוץ לארץ שבה ניתן לבצע היוועדות חזותית; לעניין זה, "היוועדות חזותית" – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

(4) הורה בית המשפט לפי פסקה (2), כי הדיון בבקשה יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, ימנה עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, לשם ייצוג האינטרסים והזכויות של האזרח בהליך, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא יהיה באי-מינוי עורך דין כאמור משום עיוות דין; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכותו של האזרח שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה;

(5) לעניין חוק זה יראו דיון שבו השתתף אדם באמצעות היוועדות חזותית כהגדרתה בפסקה (3) כדיון שנערך בנוכחותו.

(ד1) (1) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2), לבטל את אזרחותו של אדם היושב דרך קבע מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות, לבקשת שר הפנים, כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל, אם השתכנע כי יש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור ואין דרך אחרת למנוע את הסכנה; ואולם לא יורה בית המשפט כאמור אם סבר כי שיקולי עשיית צדק גוברים על הסכנה הנשקפת מכניסתו של האדם לישראל; הורה בית המשפט כאמור יקיים את הדיון שלא בנוכחות האזרח, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של האדם שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה;

(2) הוראה לפי פסקה (1) תהיה תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או עד למתן הכרעה בבקשה לביטול האזרחות, לפי המוקדם, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים ובהתקיים התנאים האמורים באותה פסקה, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת או יותר, שלא יעלו במצטבר על שלושה חודשים.

(ד2) הודיע שר הפנים לבית המשפט כי הוא שוקל להגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) לביטול אזרחותו של אדם היושב דרך קבע מחוץ לישראל, ויש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל עד להגשת הבקשה לביטול האזרחות, אם אין דרך אחרת למנוע את הסכנה, ובלבד שהבקשה לביטול האזרחות תוגש בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת שר הפנים כאמור; בית המשפט רשאי, לבקשת שר הפנים, להאריך את המועד האמור.

(ד3) (1) ביטל בית המשפט את אזרחותו של אדם שלא בנוכחותו ושלא בנוכחות עורך דין שהאדם מינה לייצג אותו, כאמור בסעיפים קטנים (ד)(1) או (2) או (ד1), רשאי האזרח שאזרחותו בוטלה (להלן – המבקש) לבקש את ביטול החלטת בית המשפט בתוך 45 ימים מיום שנודע לו עליה (להלן – בקשה לביטול);

(2) בית המשפט רשאי לדחות על הסף בקשה לביטול, על פי הבקשה בלבד או לאחר שקיבל תגובה משר הפנים, אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה;

(3) הדיון בבקשה לביטול שלא נדחתה על הסף, יתקיים במעמד הצדדים, ואולם יחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ד1).

(ה) בהליכים לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, ולקבל ראיות שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון או בא כוחו או בלי לגלותן להם, אם לאחר שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף זה – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האזרח ובא כוחו; החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית של הראיות החסויות, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, לאזרח או לבא כוחו; דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.

(ו) החליט בית המשפט לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם, תבוטל האזרחות מהיום שלא ניתן עוד לערער על פסק הדין או ממועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט.

(ו1) על אף האמור בכל דין, בית המשפט הדן בביטול אזרחותו של אדם יהיה מוסמך לדון בהוראת שר הפנים לעניין אותו אדם שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(2) או סעיף 11א(א).

סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות (תיקון מס' 10) תשע"א-2011 (תיקון מס' 12) תשע"ו-2016

11א.  (א)  הורשע אדם בעבירה וקבע בית המשפט כי העבירה היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, או הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99, 101, 112 או 113(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט; לעניין סעיף זה, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות.

          (ב)  על בקשה לביטול אזרחות כאמור בסעיף זה ועל ביטולה יחולו הוראות סעיף 11(ג) ו-(ו), בשינויים המחויבים.

          (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכות שר הפנים לפי סעיף 11(א).

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 733 (ה"ח 366)

הוספת סעיף 11א

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

(א) הורשע אדם בעבירה וקבע בית המשפט כי העבירה היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 בחוק המאבק בטרור, או הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99, 101, 112 או 113(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט; לעניין סעיף זה, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות.

מיום 16.3.2017

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ז מס' 2611 מיום 16.3.2017 עמ' 461 (ה"ח 1058)

(א) הורשע אדם בעבירה וקבע בית המשפט כי העבירה היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, או הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99, 101, 112 או 113(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט כפי שיורה שר הפנים; לעניין סעיף זה, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות.

קיום-אחריות

12.  איבוד האזרחות הישראלית אינו פוטר מאחריות שנובעת מאזרחות ישראלית ונוצרה לפני שאבדה האזרחות.

פרק שלישי: הוראות נוספות

פירושים

13.  בחוק זה –

(תיקון מס' 4) תש"ם-1980

          "בגיר" פירושו - אדם בגיל שמונה עשרה ומעלה או אדם נשוי אף אם לא מלאו לו שמונה עשרה שנה;

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 226

"בגיר" פירושו – אדם בגיל שמונה עשרה ומעלה או אדם נשוי אף אם לא מלאו לו שמונה עשרה שנה;

(תיקון מס' 4) תש"ם-1980

          "קטין" פירושו - אדם בגיל שלמטה משמונה עשרה והוא אינו נשוי;

מיום 18.11.1980

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 226

"קטין" פירושו – אדם בגיל שלמטה משמונה עשרה והוא אינו נשוי;

(תיקון מס' 6) תשנ"ו-1996

          בחוק זה, למעט לענין סעיף 4 - "ילד" כולל ילד שאומץ, ו"הורים" כוללים מאמצים של ילד מאומץ;

מיום 2.3.1997

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ו מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 363

בחוק זה, למעט לענין סעיף 4 – "ילד" כולל ילד שאומץ, ו"הורים" כוללים מאמצים של ילד מאומץ;

          "אזרחות חוץ" כוללת נתינות חוץ, ו"אזרח חוץ" כולל נתין חוץ, אך אינו כולל נתין ארצישראלי.

אזרחות כפולה ומקום מגורים כפול

14.  (א)  פרט לענין התאזרחות, אין רכישת אזרחות ישראלית תלויה בויתור על אזרחות קודמת.

          (ב)  אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ, רואים אותו, לענין חוקי ישראל, כאזרח ישראלי.

          (ג)   תושב ישראל הגר בחוץ לארץ, רואים אותו, לענין חוק זה, כתושב ישראל כל עוד לא השתקע בחוץ לארץ.

תעודה ורישום (תיקון מס' 4)  תש"ם-1980

15.  (א)  אזרח ישראלי רשאי לקבל משר הפנים תעודה המעידה על היותו אזרח ישראלי.

          (ב)  אזרחותו הישראלית של אדם תצויין בתעודת הזהות שלו זולת אם ביקש שלא לציין זאת.

סעיף קטן (א) מיום 18.11.1980

סעיף קטן (ב) מיום 18.9.1982

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 226

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

15. אזרח ישראלי רשאי לקבל משר הפנים תעודה המעידה על היותו אזרח.

ערר לבית הדין לעררים (תיקון מס' 11) תשע"א-2011

15א.  החלטה לפי חוק זה של רשות המנויה בתוספת לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בעניינים המנויים באותה תוספת, ניתנה לערר לפי הוראות פרק רביעי 1 לחוק האמור.

מיום 1.6.2014

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1073 (ה"ח 550)

הוספת סעיף 15א

עבירות

16.  מי שמסר ביודעין פרטים כוזבים בענין הנוגע לרכישתה או לאיבודה של האזרחות הישראלית, שלו או של אחר, דינו - מאסר עד ששה חדשים או קנס עד חמש לירות או שני העונשים כאחד.

ביצוע ותקנות

17.  (א)  שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות תשלום אגרות והפטור מתשלומן.

          (ב)  שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בנוגע לדיון בבית המשפט המחוזי לפי חוק זה, לרבות הערעור על החלטות בית המשפט.

ביטול תיאום חוקים ואישור תוקף

18.  (א)  דברי המלך על הנתינות הפלשתינאית (א"י), 1925-1942, בטלים מיום הקמת המדינה.

          (ב)  כל הוראת חוק שבה מדובר בנתינות ארצישראלית או בנתינים ארצישראליים תיקרא מעתה כאילו מדובר בה באזרחות ישראלית או באזרחים ישראליים.

          (ג)   כל דבר שנעשה בתקופה שבין הקמת המדינה ובין יום תחילת תקפו של חוק זה, רואים אותו כשריר וקיים, אם היה שריר וקיים אילו היה חוק זה בתקפו בזמן שהדבר נעשה.

תחילת תוקף

19.  (א)  חוק זה ייכנס לתקפו ביום כ"א בתמוז תשי"ב (14 ביולי 1952).

          (ב)  שר הפנים רשאי להתקין, עוד לפני אותו יום, תקנות בדבר מתן הצהרות לפי סעיף 2(ג)(2).

(תיקון מס' 9) תשס"ח-2008

תוספת

(סעיף 11)

איראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן, שטח רצועת עזה.

מיום 6.8.2008

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 812 (ה"ח 175)

הוספת תוספת

                                        משה שרת                 משה שפירא

                                             מ"מ ראש הממשלה                    שר הפנים

    יוסף שפרינצק

     יושב ראש הכנסת

     מ"מ נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"ב מס' 95 מיום 8.4.1952 עמ' 146.

תוקן ס"ח תשי"ח מס' 246 מיום 13.3.1958 עמ' 84 – תיקון מס' 1.

ס"ח תשכ"ח מס' 538 מיום 16.8.1968 עמ' 212 – תיקון מס' 2; תחילתו ביום 1.10.1968 ור' סעיף 8(ב) לענין תחולה וסעיף 9 לענין הוראות שעה.

ס"ח תשל"א  מס' 624 מיום 26.5.1971 עמ' 118 – תיקון מס' 3.

ס"ח תש"ם מס' 984 מיום 18.8.1980 עמ' 222 (ה"ח תש"ם מס' 1419 עמ' 30) – תיקון מס' 4; ר' סעיף 17 לענין תחילה ור' סעיפים 14, 16 לענין הוראות שעה והוראת מעבר.

ס"ח תשמ"ח מס' 1230 מיום 9.12.1987 עמ' 12 (ה"ח תשמ"ז מס' 1828 עמ' 210) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשנ"ב מס' 1593 מיום 12.5.1996 עמ' 362 – תיקון מס' 6 בסעיף 9 לחוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 2), תשנ"ו-1996; תחילתו ביום 2.3.1997 (תאריך תחילה תוקן ס"ח תשנ"ו מס' 1599 מיום 21.8.1996 עמ' 378 (ה"ח תשנ"ו מס' 2553 עמ' 853)).

ס"ח תשנ"ח מס' 1678 מיום 29.7.1998 עמ' 295 – תיקון מס' 7 בסעיף 2 לחוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 2) (תיקון מס' 3), תשנ"ח-1998.

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 521 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 44 עמ' 113) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 810 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 175 עמ' 10) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 733 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 366 עמ' 72) – תיקון מס' 10.

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1073 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 550 עמ' 312) – תיקון מס' 11 בסעיף 7 לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 22), תשע"א-2011; תחילתו ביום 1.6.2014.

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 949 עמ' 1067, ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 967 עמ' 126, ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 782 עמ' 992) – תיקון מס' 12 בסעיף 77 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016; תחילתו ביום 1.11.2016.

ס"ח תשע"ז מס' 2611 מיום 16.3.2017 עמ' 460 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1058 עמ' 1134) – תיקון מס' 13.