Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000

עונשין ומשפט פלילי – עבירות – איסור הלבנת הון

משפט פרטי וכלכלה – כספים – איסור הלבנת הון

תוכן ענינים

פרק א': פרשנות

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

פרק ב': עבירות

Go

4

סעיף 2

עבירת מקור

Go

4

סעיף 3

איסור הלבנת הון

Go

4

סעיף 4

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

Go

5

סעיף 5

הוכחת ידיעה

Go

5

סעיף 6

סייג לאחריות פלילית

Go

5

פרק ג': הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים

Go

5

סימן א': חובות המוטלות על גופים פיננסיים

Go

5

סעיף 7

הטלת חובות על גופים פיננסיים

Go

5

סעיף 7א

הדרכת עובדים ופיקוח על מילוי חובות

Go

5

סעיף 8

אחראי על חובות תאגיד

Go

6

סימן ב': חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות

Go

6

סעיף 8א

הטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות

Go

6

סימן ג': חובות המוטלות על נותן שירות עסקי

Go

6

סעיף 8ב

הטלת חובות על נותן שירות עסקי

Go

6

פרק ד': חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה

Go

7

סעיף 9

חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה

Go

7

סעיף 10

הפרת חובת דיווח

Go

7

סעיף 11

סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים

Go

7

פרק ד'1:

Go

7

פרק ד'1א: דיווח על תשלום במזומן לתושב האזור או תושב המועצה הפלסטינית – הוראת שעה

Go

8

סעיף 11יב1

חובת דיווח על שימוש במזומן בעסקאות עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית

Go

8

פרק ד'2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם

Go

8

סעיף 11יג

הממונה

Go

8

סעיף 11יג1

העברת מידע

Go

9

סעיף 11יד

מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח

Go

9

סעיף 11טו

דינו של מסמך שנתפס

Go

10

פרק ה': עיצום כספי

Go

10

סעיף 12

הגדרות

Go

10

סעיף 13

ועדה להטלת עיצום כספי

Go

10

סעיף 14

עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 עד 8ב

Go

10

סעיף 15

עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 9 ו 11יב1

Go

10

סעיף 16

שיעור העיצום הכספי ועדכונו

Go

11

סעיף 17

דרישת העיצום הכספי ותשלומו

Go

11

סעיף 18

גביית העיצום הכספי

Go

11

סעיף 19

הפרשי הצמדה וריבית

Go

11

סעיף 20

ערעור על עיצום כספי

Go

11

פרק ו': הוראות חילוט

Go

11

סעיף 21

חילוט רכוש בהליך פלילי

Go

11

סעיף 22

חילוט רכוש בהליך אזרחי

Go

11

סעיף 23

החלת דינים וייעוד קנסות

Go

12

פרק ז': פטור מאחריות וסמכויות עזר

Go

12

סעיף 24

פטור מאחריות

Go

12

סעיף 25

הגבלות על גילוי דיווח

Go

12

סעיף 26

סמכויות עזר

Go

12

סעיף 27

סמכויות פקיד מכס

Go

12

פרק ח': מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו

Go

12

סעיף 28

מאגר המידע

Go

12

סעיף 29

הרשות המוסמכת

Go

12

סעיף 29א

הגבלות שלאחר הפרישה

Go

13

סעיף 29ב

שמירת על פרטיות

Go

13

סעיף 30

העברת מידע מהמאגר

Go

13

סעיף 31

קבלת מידע

Go

14

סעיף 31א

סודיות

Go

15

סעיף 31ב

דיווח לכנסת

Go

15

סעיף 31ג

קבלת דיווח

Go

15

פרק ט': הוראות שונות

Go

15

סעיף 32

ביצוע ותקנות

Go

15

סעיף 33

שינוי התוספות ועדכונן

Go

16

סעיף 34

תחולה

Go

16

סעיף 35

תחילה

Go

16

סעיף 36

הוראות מעבר

Go

16

פרק י': תיקוני חקיקה

Go

16

סעיף 37

תיקון פקודת הסמים המסוכנים   מס' 7

Go

16

סעיף 38

תיקון חוק עזרה משפטית

Go

16

סעיף 39

תיקון חוק הגנת הפרטיות   מס' 6

Go

16

התוספת הראשונה

Go

17

תוספת ראשונה א'

Go

18

התוספת השניה

Go

19

התוספת השלישית

Go

19

סעיף 4

צו תשס"ב 2001

Go

19

תוספת שלישית א'

Go

19

התוספת הרביעית

Go

19


חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           "אבן חן" – אבן המנויה בתוספת ראשונה א';

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "אבן חן"

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           "אבנים יקרות" – אבן חן או יהלום, בין אם הם משובצים בתכשירים או בחפצים אחרים ובין אם לאו, אלא אם כן הם משובצים או מיועדים להיות משובצים בכלי עבודה;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "אבנים יקרות"

(תיקון מס' 16) תשע"ו-2016

           "אמצעי שליטה", בתאגיד – כל אחד מאלה:

(1)   הזכות למנות מורשי חתימה בשם התאגיד, אשר ביכולתם לכוון, באמצעות זכות החתימה, את פעילות התאגיד, למעט זכות מינוי המוענקת לדירקטוריון או לאסיפה הכללית של חברה או לגופים מקבילים של תאגיד אחר;

(2)   זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(3)   הזכות למנות דירקטורים של חברה או נושאי משרה מקבילים של תאגיד אחר, או את המנהל הכללי של התאגיד;

(4)   הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(5)   הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;

מיום 4.8.2016

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)

הוספת הגדרת "אמצעי שליטה"

           "בורסה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 11) תשע"ב-2012

           "בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

החלפת הגדרת "בנק הדואר"

הנוסח הקודם:

"בנק הדואר" - כמשמעותו בחוק בנק הדואר, תשי"א-1951;

מיום 31.7.2019

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 583 (ה"ח 664)

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564

צו תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585

צו (מס' 2) תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.21014 עמ' 1570

צו תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832

צו (מס' 2) תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384

צו תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683

צו (מס' 2) תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704

צו תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643

צו (מס' 2) תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7937 מיום 23.1.2018 עמ' 898

צו (מס' 2) תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8050 מיום 30.7.2018 עמ' 2584

צו תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8157 מיום 27.1.2019 עמ' 1912

החלפת הגדרת "בנק הדואר"

הנוסח החדש:

"בנק הדואר" – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986;

הנוסח הקודם:

"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;

(תיקון מס' 16) תשע"ו-2016

           "בעל שליטה" –

(1)   יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד;

(2)   בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; לעניין זה, "החזקה" – לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה בחוק ניירות ערך;

(3)   בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקאות (1) ו-(2), בתאגיד שבו אין יחיד כאמור בהן, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה – את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד;

מיום 5.2.2017

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)

הוספת הגדרת "בעל שליטה"

           "חבר בורסה" – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

(תיקון מס' 8) תש"ע-2010

           "חברה בעלת רישיון זירה" – חברה בעלת רישיון זירה לפי סעיף 44יג לחוק ניירות ערך;

מיום 26.5.2015

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ע מס' 2243 מיום 15.6.2010 עמ' 544 (ה"ח 491)

הוספת הגדרת "חברה בעלת רישיון זירה"

(תיקון מס' 15) תשע"ו-2016

           "חוק איסור מימון טרור" – (נמחקה);

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)

הוספת הגדרת "חוק איסור מימון טרור"

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

מחיקת הגדרת "חוק איסור מימון טרור"

הנוסח הקודם:

"חוק איסור מימון טרור" – חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           "חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "חוק הבנקאות (רישוי)"

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "חוק החברות"

(תיקון מס' 15) תשע"ו-2016

           "חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

הוספת הגדרת "חוק המאבק בטרור"

(תיקון מס' 31) תשע"ט-2019

"חוק מוסדות לגמילות חסדים" – חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019;

מיום 13.1.2021

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ט מס' 2782 מיום 13.1.2019 עמ' 293 (ה"ח 1090)

הוספת הגדרת "חוק מוסדות לגמילות חסדים"

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "חוק מס ערך מוסף"

           "חוק העונשין" – חוק העונשין, תשל"ז-1977;

           "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

           "חוק שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

מיום 1.6.2017 עד יום 1.10.2018

תיקון מס' 17 הוראת שעה

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1135 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

הוספת הגדרת "חוק שירותים פיננסיים מוסדרים"

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1130 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

הוספת הגדרת "חוק שירותים פיננסיים מוסדרים"

(תיקון מס' 17) הוראת שעה תשע"ו-2016

           "נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי" – (פקעה);

מיום 1.6.2017 עד יום 1.10.2018

תיקון מס' 17 הוראת שעה

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1135 (ה"ח 975)

תיקון מס' 17 הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 155 (ה"ח 1083)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

הוספת הגדרת "נותן שירותי אשראי"

הנוסח:

"נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי" – בעל רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וכן מי שעיסוקו במתן אשראי או במתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתם בסעיפים 11א ו-25א לחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           "יהלום" – גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שיוצר בידי אדם;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "יהלום"

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           "כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "כספים"

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 52 (ה"ח 1098)

"כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי;

(תיקון מס' 1) תשס"ב-2002

           "חלפן כספים" – (נמחקה);

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)

מחיקת הגדרת "חלפן כספים"

הנוסח הקודם:

  "חלפן כספים"- מי שעוסק במתן שירות של המרת מטבע;

           "נותן שירותים פיננסיים" – נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וכן מי שעיסוקו במתן שירות פיננסי כהגדרתו בחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)

הוספת הגדרת "נותן שירותי מטבע"

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1130 (ה"ח 975)

תיקון מס' 17 (תיקון)

ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 151 (ה"ח 1083)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

החלפת הגדרת "נותן שירותי מטבע" בהגדרת "נותן שירותים פיננסיים"

הנוסח הקודם:

"נותן שירותי מטבע" – מי שחלה עליו חובת רישום כאמור בסעיף 11ג;

(תיקון מס' 31) תשע"ט-2019

  "מוסד לגמילות חסדים" – מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק מוסדות לגמילות חסדים, וכן מי שעיסוקו בשירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו בחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;

מיום 13.1.2021

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ט מס' 2782 מיום 13.1.2019 עמ' 293 (ה"ח 1090)

הוספת הגדרת "מוסד לגמילות חסדים"

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

           "שירותי מטבע" – (נמחקה);

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)

הוספת הגדרת "שירותי מטבע"

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (5) (8);

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

מחיקת הגדרת "שירותי מטבע"

הנוסח הקודם:

"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (8);

           "מנהל תיקים" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה- 1995;

(הוראת שעה) תשע"ז-2017

           "מפעיל מערכת לתיווך באשראי" – (פקעה);

מיום 1.2.2018 עד יום 1.6.2018

הוראת שעה תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2655 מיום 6.8.2017 עמ' 1088 (ה"ח 1127)

הוספת הגדרת "מפעיל מערכת לתיווך באשראי"

הנוסח:

"מפעיל מערכת לתיווך באשראי" – בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לפי פרק ג'3 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, וכן מי שעיסוקו בהפעלת מערכת לתיווך באשראי או מערכת חברתית לתיווך באשראי כהגדרתן בסעיף 25יז לחוק האמור, אף אם אינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           "סוחר באבנים יקרות" – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי סעיף 8א, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה למזומנים בסכום כולל השווה ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "סוחר באבנים יקרות"

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 52 (ה"ח 1098)

"סוחר באבנים יקרות" – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי סעיף 8א, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה לכספים למזומנים בסכום כולל השווה ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           "עסקה באבנים יקרות" – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה במזומנים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

הוספת הגדרת "עסקה באבנים יקרות"

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 52 (ה"ח 1098)

"עסקה באבנים יקרות" – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה בכספים במזומנים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי;

           "פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;

           "פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973;

           "פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           "פקיד מכס" – מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, הסמיכו לענין חוק זה[1];

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)

"פקיד מכס" - מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת המכס בפקודת מס הכנסה, הסמיכו לענין חוק זה;

(תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

           "פרטי זיהוי" – לרבות הליך של הכרת הלקוח;

מיום 2.9.2015

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 742 (ה"ח 687)

הוספת הגדרת "פרטי זיהוי"

           "רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;

(תיקון מס' 22) תשע"ז-2017

           "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל, וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק.

מיום 19.7.2017

תיקון מס' 22

ס"ח תשע"ז מס' 2649 מיום 19.7.2017 עמ' 1038 (ה"ח 1098)

"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל, וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק.

פרק ב': עבירות

עבירת מקור

2.    (א)  בפרק זה, "עבירה" – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.

           (ב)  לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.

           (ג)   התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו-(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).

איסור הלבנת הון (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

3.    (א)  העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1)   רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2)   רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3)   רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

(4)   רכוש שנעברה בו עבירה.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ב)  (1)   העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

(2)   המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א).

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (4) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

(4) רכוש שנעברה בו עבירה.

(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 53 (ה"ח 1098)

(ב) (1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א) מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;

(2) המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א).

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

4.    העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 53 (ה"ח 1098)

4. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

הוכחת ידיעה

5.    לענין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.

סייג לאחריות פלילית

6.    (א)  לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:

(1)   דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

(2)   דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א – אם הוראות הסעיפים חלות עליו.

           (ב)  השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

(2) דיווח לפי הוראות סעיף 7 סעיפים 7 או 8א - אם הוראות הסעיף הסעיפים חלות עליו.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

פרק ג': הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

החלפת כותרת פרק ג'

הנוסח הקודם:

פרק ג': חובות המוטלות על נותנים שירותים פיננסיים

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

סימן א': חובות המוטלות על גופים פיננסיים

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

הוספת כותרת סימן א'

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

סימן א': חובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים גופים פיננסיים

הטלת חובות על גופים פיננסיים (תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

7.       (א)  לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –

(תיקון מס' 1)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 16) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

(1)   לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו, "נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד – גם בעל שליטה בתאגיד;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

(2)   ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;

(3)   ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:

(א)   פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב)   הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);

(ג)    כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

(תיקון מס' 1) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 19) תשע"ז-2017

           (ב)  לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין, ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           (ג)   על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה.

           (ד)  דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28.

           (ה)  הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם –

(1)   נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי;

(2)   השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)

(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי -

(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה (בסעיף זה- מקבל השירות); קביעה זו יכול שתכלול את הנהנה מהפעולה וכן, אם הפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שתכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה - מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו -

(א) "נהנה"- כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979.

(א) "נהנה" - אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;

(ב) "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו;

(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:

(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);

(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו והפיקוח על מילוין.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי -

(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה - מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו -

(א) "נהנה" - אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;

(ב) "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;

(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:

(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);

(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.

(ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוים, או העיון בהם אסור שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה.

מיום 31.1.2017

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ז מס' 2601 מיום 31.1.2017 עמ' 373 (ה"ח 1080)

(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין, ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.

מיום 5.2.2017

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)

(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –

(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו –

(א) "נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;

(ב) "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 53 (ה"ח 1098)

(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –

(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו – "נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד – גם בעל שליטה בתאגיד;

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים גופים פיננסיים

מיום 13.1.2021

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ט מס' 2782 מיום 13.1.2019 עמ' 294 (ה"ח 1090)

הוספת סעיף קטן 7(ג1)

הנוסח:

(ג1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), נקבעו בצו כאמור באותם סעיפים קטנים הוראות לעניין מוסד לגמילות חסדים, יחול ההסדר שנקבע כאמור החל בתום שנתיים לפחות מיום פרסומו של צו (בסעיף קטן זה – יום התחילה), ותיקבע תקופה נוספת שלא תפחת משלוש שנים וחצי לאחר יום התחילה שיחולו בה הוראות מעבר לעניין לקוחות קיימים של מוסדות לגמילות חסדים.

הדרכת עובדים ופיקוח על מילוי חובות (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

7א.     מי שחלות עליו חובות לפי סעיף 7 ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין, בהתאם לצו לפי אותו סעיף, וכן יפקח על מילוי החובות.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

הוספת סעיף 7א

אחראי על חובות תאגיד (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

8.    (א)  תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיפים 7 ו-7א ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי אותו סעיף תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           (ב)  אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיפים 7 ו-7א.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

8. (א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיף 7 סעיפים 7 ו-7א ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי אותו סעיף תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור.

(ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיף 7, להדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין סעיפים 7 ו-7א.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

סימן ב': חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות

מיום 15.9.2015

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

הוספת סימן ב'

הטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

8א.     (א)  לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה למזומנים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –

(תיקון מס' 16) תשע"ו-2016

(1)   לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול בעל שליטה;

(2)   ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה;

(3)   ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

(א)   פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב)   פרטי הדיווח כאמור בפסקה (2);

(ג)    כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעסקאות בסיכון נמוך רשאי סוחר באבנים יקרות לעשות עסקה לפני שיש בידיו את פרטי הזיהוי כאמור באותו סעיף קטן; השר יקבע בצו את הנסיבות שבהן יחולו הוראות סעיף קטן זה ואת המועדים לקבלת פרטי הזיהוי.

           (ג)   על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א)(1), סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי בתוספת שלישית א' רשאי להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסקה באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק גוף המנוי בתוספת שלישית א' שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו של גוף כאמור, לשם כניסה למקום שבו הגוף מנהל את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה:

(1)   הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו;

(2)   (א)   הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה (1) חמש שנים לפחות;

(ב)   הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מגוף כאמור את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום שבו הוא מנהל את פעילותו, הנוגעים לדיווח שמועבר לרשות המוסמכת, והוא ימסרם לרשות המוסמכת בהתאם לדרישתה.

           (ד)  על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו – מאסר שנה.

           (ה)  דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28, בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, באופן שיקבע.

           (ו)   הוראות סעיפים 7א ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סוחר באבנים יקרות; ואולם לעניין תאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, הסמכות לקבוע כשירות למינויו של אחראי למילוי חובות כאמור בסעיף 8 תהיה נתונה לשר.

מיום 15.9.2015

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)

הוספת סעיף 8א

מיום 5.2.2017

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)

(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה לכספים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –

(1) לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול את מי שעמו עומד הסוחר באבנים יקרות להתקשר בעסקה באבנים יקרות או מי שבעבורו או שלטובתו נעשית העסקה כאמור, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהעסקה באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) בעל שליטה;

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 53 (ה"ח 1098)

(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה לכספים בתמורה למזומנים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –

(תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

סימן ג': חובות המוטלות על נותן שירות עסקי

מיום 2.9.2015

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 742 (ה"ח 687)

הוספת סימן ג'

הטלת חובות על נותן שירות עסקי (תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

8ב.     (א)  בפרק זה –

           "לקוח" – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו;

           "נותן שירות עסקי" – עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו;

           "פעולות בפיקוח בית משפט" – פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, אפוטרופסות או ניהול עיזבון;

           "שירות עסקי" – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

(1)   קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;

(2)   קנייה או מכירה של עסק;

(3)   ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית;

(4)   קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;

(5)   הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

           (ב)  לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי –

(1)   לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין, היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);

(2)   ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:

(א)   פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב)   כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

           (ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב).

           (ד)  הוראות לפי סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט.

           (ה)  נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.

           (ו)   אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

מיום 2.9.2015

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 742 (ה"ח 687)

הוספת סעיף 8ב

פרק ד': חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה

חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

9.    (א)  (בוטל).

           (ב)  אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.

           (ג)   חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת.

           (ד)  (1)   חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה:

(א)   בנק ישראל;

(ב)   תאגיד בנקאי;

(ג)    אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו.

(2)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7.

           (ה)  שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל.

           (ו)   דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר.

           (ז)   דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 369 (ה"ח 319)

ביטול סעיף קטן 9(א)

הנוסח הקודם:

(א) בפרק זה, "כספים" - מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים.

הפרת חובת דיווח

10.   המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים

11.   (א)  הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה.

           (ב)  לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין.

           (ג)   בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע.

           (ד)  בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה.

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ה)  הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש החלות לעניין חפץ שנתפס, בשינויים המחויבים.

           (ו)   הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד).

           (ז)   כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 53 (ה"ח 1098)

(ה) הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים; לענין זה, "חפץ" – לרבות כספים, כהגדרתם בסעיף 9 החלות לעניין חפץ שנתפס, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

פרק ד'1: (בוטל)[2]

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)

הוספת פרק ד'1

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

ביטול פרק ד'1

לנוסח פרק ד'1 לפני ביטולו והרבדים לו

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11א.   (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ב.   (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ג.   (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ד.   (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ה.   (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ו.   (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ז.   (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ח.  (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11ט.  (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11י.    (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11יא.  (בוטל).

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11יב.  (בוטל).

(תיקון מס' 28) תשע"ח-2018

פרק ד'1א: דיווח על תשלום במזומן לתושב האזור או תושב המועצה הפלסטינית – הוראת שעה

מיום 1.1.2019 עד יום 31.12.2021

תיקון מס' 28 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 439 (ה"ח 945)

הוספת פרק ד'1א

חובת דיווח על שימוש במזומן בעסקאות עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית (תיקון מס' 28)  תשע"ח-2018

11יב1. (א) אזרחי ישראלי חייב לדווח לרשות המוסמכת אם התקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   הוא נתן תשלום במזומן לתושב האזור או לתושב שטחי המועצה הפלסטינית שאינם אזרחים ישראלים, בעבור עסקה שמחירה עולה על 50,000 שקלים חדשים או נתן תשלום העולה על הסכום האמור כשכר עבודה, כתרומה, כמתנה או כהלוואה;

(2)   הוא קיבל תשלום במזומן מתושב האזור או מתושב שטחי המועצה הפלסטינית שאינם אזרחים ישראלים, בעבור עסקה שמחירה עולה על 50,000 שקלים חדשים או קיבל תשלום העולה על הסכום האמור כשכר עבודה, כתרומה, כמתנה או כהלוואה.

           (ב)  דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יוגש לרשות המוסמכת עד ה-15 בכל חודש, בשל עסקאות, שכר עבודה, תרומות, מתנות או הלוואות, שניתנו או התקבלו בחודש הקודם.

           (ג)   דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את כל אלה:

(1)   פרטי הזיהוי של המדווח;

(2)   תאריך מתן התשלום במזומן או קבלתו;

(3)   ציון אם התשלום במזומן נעשה במסגרת עסקה או מתן שכר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה;

(4)   מחיר העסקה או סכום שכר העבודה, התרומה, המתנה או ההלוואה;

(5)   גובה התשלום שניתן או התקבל במזומן;

(6)   שם תושב האזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית שנתן או קיבל את התשלום במזומן ומספר הזיהוי שלו.

           (ד)  דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28, בדרכים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר.

           (ה)  החל ביום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020), רשאי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, להפחית, בצו, את הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א), בהסתמך על אחד מאלה:

(1)   נימוקים מהותיים ונתונים שיביא השר לפני הוועדה לגבי היקף הפעילות הכלכלית שהתבצעה במזומן, בין השאר, בין אזרחים ישראלים ובין תושבי האזור ותושבי שטחי המועצה הפלסטינית שאינם אזרחים ישראלים;

(2)   סכומי ההגבלות על השימוש במזומן שבחוק לצמצום השימוש במזומן.

           (ו)   בסעיף זה –

           "אזור" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;

           "אזרחי ישראלי" – כהגדרתו בסעיף 1א(ב) לחוק מס ערך מוסף;

           "הלוואה", "מזומן", "מחיר העסקה", "עסקה", ו"שכר עבודה" – כהגדרתם בחוק לצמצום השימוש במזומן;

           "חוק לצמצום השימוש במזומן" – חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018;

           "מספר זיהוי", של תושב האזור או של תושב שטחי המועצה הפלסטינית – מספר זהות פלסטיני או מספר עוסק פלסטיני;

           "תשלום במזומן" – סכום המשולם או הניתן במזומן לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:

(1)   סכום בשיעור 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה או מסכום ההלוואה;

(2)   50,000 שקלים חדשים.

מיום 1.1.2019 עד יום 31.12.2021

תיקון מס' 28 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 439 (ה"ח 945)

הוספת סעיף 11יב1

(תיקון מס' 1)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

פרק ד'2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)

הוספת פרק ד'2

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 53 (ה"ח 1098)

פרק ד': מפקחים הממונה, מפקחים וסמכויותיהם

הממונה (תיקון מס' 1)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

11יג.  (א)  בפרק זה, "הממונה" – כל אחד מאלה:

(1)   לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים;

(תיקון מס' 8) תש"ע-2010

(2)   לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

(3)   לענין מבטח וסוכן ביטוח – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – הממונה על שוק ההון);

(4)   לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק ההון;

(5)   לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך;

(תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

(6)   לעניין נותן שירותים פיננסיים – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים;

(תיקון מס' 17) (הוראת שעה) תשע"ו-2016

(6א) (פקעה);

(7)   לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) – השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

(8)   לעניין סוחר באבנים יקרות – המפקח על היהלומים שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;

(תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

(9)   לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים.

(תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

           (ב)  הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5), (7) ו-(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ג)   לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה –

(1)   רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי חוק זה על הגורמים או הגופים שעליהם הוא ממונה, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל ההגורמים או הגופים כאמור או לסוג מסוים מהם;

(2)   תהיה נתונה לממונה הסמכות לפי סעיף 11יד(ב)(1).

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ד)  (1)   הוראות הממונה לפי סעיף קטן (ג)(1) שהן הוראות בנות פועל תחיקתי אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן;

(2)   הוראות הממונה כאמור בפסקה (1) וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של הממונה, ורשאי השר שבאחריותו נמצא הממונה לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)

הוספת סעיף 11יג

מיום 26.5.2015

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ע מס' 2243 מיום 15.6.2010 עמ' 544 (ה"ח 491)

(2) לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;

מיום 2.9.2015

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 743 (ה"ח 687)

(9) לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים.

(ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) ו-(7) פסקאות (5), (7) ו-(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).

מיום 15.9.2015

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)

הוספת פסקה 11יג(א)(8)

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ו מס' 2582 מיום 21.8.2016 עמ' 1263 (ה"ח 1032)

(3) לענין מבטח וסוכן ביטוח – המפקח על הביטוח הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – הממונה על שוק ההון);

מיום 1.6.2017 עד יום 1.10.2018

תיקון מס' 17 הוראת שעה

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1135 (ה"ח 975)

תיקון מס' 17 הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 155 (ה"ח 1083)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

הוספת פסקה 11יג(א)(6א)

הנוסח:

(6א) לעניין נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי החוק האמור;

מיום 7.12.2017

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 53 (ה"ח 1098)

הגדרות הממונה

11יג. (א) בפרק זה, "הממונה" – כל אחד מאלה:

(1) לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים;

(2) לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;

(3) לענין מבטח וסוכן ביטוח – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – הממונה על שוק ההון);

(4) לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק ההון;

(5) לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך;

(6) לענין נותן שירותי מטבע – הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף
11ב;

(6א) לעניין נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי החוק האמור;

(7) לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) – השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך;

(8) לעניין סוחר באבנים יקרות – המפקח על היהלומים שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;

(9) לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים.

(ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5), (7) ו-(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).

(ג) לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה –

(1) רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי חוק זה על הגורמים או הגופים שעליהם הוא ממונה, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל ההגורמים או הגופים כאמור או לסוג מסוים מהם;

(2) תהיה נתונה לממונה הסמכות לפי סעיף 11יד(ב)(1).

(ד) (1) הוראות הממונה לפי סעיף קטן (ג)(1) שהן הוראות בנות פועל תחיקתי אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן;

(2) הוראות הממונה כאמור בפסקה (1) וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של הממונה, ורשאי השר שבאחריותו נמצא הממונה לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

מיום 1.2.2018 עד יום 1.10.2018

הוראת שעה תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2655 מיום 6.8.2017 עמ' 1088 (ה"ח 1127)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

(6א) לעניין נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי לעניין נותן שירותי אשראי, נותן שירותי פיקדון ואשראי או מפעיל מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי החוק האמור;

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

החלפת פסקה 11יג(א)(6)

הנוסח הקודם:

(6) לענין נותן שירותי מטבע – הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף 11ב;

מיום 13.1.2021

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ט מס' 2782 מיום 13.1.2019 עמ' 294 (ה"ח 1090)

הוספת פסקה 11יג(א)(6ב)

הנוסח:

(6ב) לעניין מוסד לגמילות חסדים – המפקח על מוסדות לגמילות חסדים שמונה לפי חוק מוסדות לגמילות חסדים;

העברת מידע (תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

11יג1. (א) הממונה על נותני שירות עסקי רשאי לקבל מהגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לגבי בעלי המקצוע המנויים לצדם, מידע בדבר זהות בעלי המקצוע, כתובותיהם, פרטי התקשרות אחרים עמם, השעיה או ביטול של רישיונותיהם, וכל מידע נוסף שקבע שר המשפטים, בצו:

(1)   לשכת עורכי הדין – לגבי עורכי דין;

(2)   מועצת רואי החשבון – לגבי רואי חשבון.

           (ב)  לשם מילוי תפקידה רשאית לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון, לפי העניין, לקבל מהממונה על נותני שירות עסקי, מידע בדבר החלטות של ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק ה', בכל הנוגע לנותן שירות עסקי שהוא עורך דין או רואה חשבון, לפי העניין.

           (ג)   על אף האמור בסעיף 31א, נקבע כלל משמעתי האוסר על נותן שירות עסקי לבצע פעולה שהוא מעריך שיש בה משום הפרה של הוראות חוק זה, והתעורר אצל הממונה על נותני שירות עסקי חשש כי נותן שירות עסקי הפר את הכלל האמור, רשאי הוא לפנות לגורם המוסמך בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי, ובלבד שבפנייה ייכללו רק פרטי המידע שעוררו את חששו של הממונה; לעניין זה, "גורם מוסמך" – מי שמוסמך לפתוח בהליך משמעתי נגד עורך דין או רואה חשבון, לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, לפי העניין.

מיום 2.9.2015

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 743 (ה"ח 687)

הוספת סעיף 11יג1

מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח (תיקון מס' 1)  תשס"ב-2002

11יד.  (א)  (1)   לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה;

(2)   מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה למפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור;

(3)   לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה.

           (ב)  לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –

(1)   לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" – לרבות חומר מחשב ופלט;

(2)   להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

(3)   לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות פרק ג'; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.

(תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

           (ב1)        שר המשפטים יקבע תקנות לעניין הפעלת סמכות בידי מפקח לפי סעיף קטן (ב)(2), לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי.

(תיקון מס' 13) תשע"ד-2014

           (ב2)        על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), היה הגוף שבפיקוח נותן שירות עסקי שהוא עורך דין, יחולו, לעניין עיון ותפיסת מסמכים, הוראות סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה, השינויים המחויבים.

           (ג)   לענין סעיף זה, "חומר מחשב" ו"פלט" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

           (ד)  היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)

הוספת סעיף 11יד

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)

(ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" - לרבות חומר מחשב ופלט;

(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הדבר דרוש כדי למנוע הפרת הוראות כי הופרה הוראה מהוראות פרקים ג' ו-ד'1; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.

מיום 2.9.2015

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 744 (ה"ח 687)

הוספת סעיפים קטנים 11יד(ב1), 11יד(ב2)

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

(ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" – לרבות חומר מחשב ופלט;

(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות פרקים ג' ו-ד'1 פרק ג'; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.

דינו של מסמך שנתפס (תיקון מס' 1)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 17) תשע"ו-2016

11טו. (א)  (בוטל).

           (ב)  על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל חשד להפרת חובה לפי פרק ג', יחולו הוראות אלה:

(1)   המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור בפרק ה' (בסעיף זה – הועדה);

(2)   הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו;

(3)   לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך שישה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח;

(4)   מי שמרשותו נתפס מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3) רשאי לערער לפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת הועדה.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 392 (ה"ח 3084)

הוספת סעיף 11טו

מיום 1.10.2018

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8011 מיום 31.5.2018 עמ' 2068

ביטול סעיף קטן 11טו(א)

הנוסח הקודם:

(א) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל הפרה של הוראות פרק ד'1, יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.

פרק ה': עיצום כספי

הגדרות

12.   בפרק זה –

(תיקון מס' 1) תשס"ב-2002

           "הממונה" – כל אחד מאלה:

(1)   הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 28 הוראת שעה) תשע"ח-2018

(2)   לענין פרקים ד' ו-ד'1א – המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

(3)   עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;

           "ועדה" – ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק זה.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)

החלפת הגדרת "הממונה"

הנוסח הקודם:

"הממונה" –

(1) לעניין תאגיד בנקאי- המפקח על הבנקים;

(2) לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית- השר שבאחריותו נמצא אותו גוף, או מי שכל אחד מהם הסמיכו לכך מבין עובדי משרדו;

(3) לענין פרק ד'- מנהל המכס או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי אגף המכס והמע"מ;

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)

"הממונה" – כל אחד מאלה:

(1) הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;

(2) לענין פרק ד' – מנהל אגף מכס ומע"מ המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

(3) עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;

מיום 1.1.2019 עד יום 31.12.2021

תיקון מס' 28 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 441 (ה"ח 945)

"הממונה" – כל אחד מאלה:

(1) הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;

(2) לענין פרק ד' פרקים ד' ו-ד'1א – המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

(3) עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;

ועדה להטלת עיצום כספי  (תיקון מס' 1) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 13) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

13.   (א)  נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           (ב)  כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה – עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.

(תיקון מס' 1) תשס"ב-2002

           (ג)   שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

(1)   לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל, עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, לפי העניין;

(2)   לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.

           (ד)  החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)

(א) נגיד בנק ישראל, והשר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.

(ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.

(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל לענין תאגיד בנקאי, ולענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, בהתייעצות עם השר שבאחריותו נמצא אותו גוף, יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי.

(ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:

(1) לענין ועדה לפי סעיף 14 - עם נגיד בנק ישראל ועם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית;

(2) לענין ועדה לפי סעיף 15 - עם שר האוצר.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)

(א) נגיד בנק ישראל, שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.

(ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה – עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.

(ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:

(1) לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל ועם עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, לפי העניין;

(2) לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.

מיום 2.9.2015

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 744 (ה"ח 687)

(א) נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.

מיום 7.10.2016

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 712 (ה"ח 953)

(א) נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.

עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 עד 8ב (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 20) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 26 הוראת שעה) תשע"ח-2017

14.   (א)  מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 7, 7א, 8א או 8ב, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

           (ב)  מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 372 (ה"ח 319)

עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 או 8 עד 8א

14. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיף 7 סעיפים 7, 7א או 8א, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד - על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

מיום 30.3.2017

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ז מס' 2620 מיום 30.3.2017 עמ' 534 (ה"ח 1098)

עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 עד 8א עד 8ב

14. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 7, 7א או 8א 7א, 8א או 8ב, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

מיום 7.12.2017 עד יום 1.6.2018

תיקון מס' 26 הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2672 מיום 7.12.2017 עמ' 55 (ה"ח 1098)

(א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 7, 7א, 8א או 8ב, או כי נותן שירותי מטבע לא נרשם במרשם, בניגוד להוראות סעיף 11ג, או לא הגיש בקשת רישום חדשה לרשם או עסק במתן שירותי מטבע לפני רישומו מחדש, בניגוד להוראות סעיף 11ו(ה), רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 9 ו-11יב1 (תיקון מס' 28 הוראת שעה) תשע"ח-2018

15.   (א)  מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.

(תיקון מס' 28 הוראת שעה) תשע"ח-2018

           (א1)        מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 11יב1, רשאית היא להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור כאמור בסעיף 6(ג) לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018.

           (ב)  הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי.

מיום 1.1.2019 עד יום 31.12.2021

תיקון מס' 28 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 441 (ה"ח 945)

עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיף 9 סעיפים 9 ו-11יב1

(א) מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.

(א1) מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 11יב1, רשאית היא להטיל על המפר עיצום כספי בשיעור כאמור בסעיף 6(ג) לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018.

שיעור העיצום הכספי ועדכונו (תיקון מס' 1)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

16.   (א)  שר המשפטים, בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7 עד 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.

           (ב)  קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן.

           (ג)   חישוב שיעור העיצום הכספי לפי פרק זה יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור.

           (ד)  לענין סעיף זה, "הפרה חוזרת" – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)

16. (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לענין תאגיד בנקאי, ולענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, בהתייעצות עם השר שבאחריותו נמצא אותו גוף שר המשפטים בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7, 8 או 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 372 (ה"ח 319)

16. (א) שר המשפטים בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7, 8 או 9 7 עד 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.

דרישת העיצום הכספי ותשלומו

17.   בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.

גביית העיצום הכספי

18.   על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).

הפרשי הצמדה וריבית

19.   לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.

ערעור על עיצום כספי

20.   (א)  על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

           (ב)  הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

           (ג)   אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת.

           (ד)  התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

           (ה)  על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

פרק ו': הוראות חילוט

חילוט רכוש בהליך פלילי

21.   (א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1)   רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)   רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

           (ב)  לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.

           (ג)   לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.

           (ד)  לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

           (ה)  טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).

           (ו)   בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

חילוט רכוש בהליך אזרחי

22.   (א)  בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:

(1)   הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;

(2)   האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.

           (ב)  המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.

           (ג)   על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.

           (ד)  אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי –

(1)   בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,

(2)   בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.

החלת דינים וייעוד קנסות

23.   על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" – לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.

פרק ז': פטור מאחריות וסמכויות עזר

פטור מאחריות

24.   (א)  אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל.

           (ב)  היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה:

(1)   להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או,

(2)   לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו.

           (ג)   על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.

הגבלות על גילוי דיווח (תיקון מס' 1)  תשס"ב-2002

25.   (א)  על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד'2, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).

           (ב)  דיווח שהתקבל במשטרה לפי סעיף 6(1) או במאגר המידע לפי סעיף 7(ד), לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשנ"ב-1992 ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט –

(1)   בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה;

(2)   כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)

(א) על אף האמור בכל דין, אין לגלות אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד'2, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).

סמכויות עזר

26.[3]   (א)  סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.

           (ב)  לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.

           (ג)   לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה.

סמכויות פקיד מכס (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

27. 2  (א)  לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין.

           (ב)  התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) –

(1)   לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיפים 2 ו-3 שבה יחולו על החקירה;

(2)   לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה;

(3)   להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות);

(4)   לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש;

(5)   לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור.

           (ג)   על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א, 24, 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש.

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

           (ד)  בסעיף זה, "עבירה" –

(1)   עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה לפי פרט (15) או (17) עד (17ג) לתוספת הראשונה;

(2)   עבירה לפי סעיף 10.

           (ה)  בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי החוק האמור לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

           (ו)   לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה.

מיום 7.10.2016

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 713 (ה"ח 953)

סמכויות לגילוי עבירות מכס סמכויות פקיד מכס

(ד) בסעיף זה, "עבירה" –

(1) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו-212 לפקודת המכס או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979, וכן עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות לפי פרט (15) או (17) עד (17ג) לתוספת הראשונה;

(2) עבירה לפי סעיף 10.

פרק ח': מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו

מאגר המידע (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016

28.     שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק המאבק בטרור (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)

28. שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור (בחוק זה - מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

28. שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.

הרשות המוסמכת (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005

29.   (א)  שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה - הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016

           (ב)  הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק המאבק בטרור.

           (ג)   לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור.

           (ד)  הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל.

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)

(א) שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה - הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

(ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק איסור מימון טרור.

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

(ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק איסור מימון טרור המאבק בטרור.

הגבלות שלאחר הפרישה  (תיקון מס' 1) תשס"ב-2002

29א.   ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור בסעיף 29(ד) להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי פרק ג', אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)

הוספת סעיף 29א

שמירת על פרטיות (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

29ב.   השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור בסעיפים 30 ו-31, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.

מיום 7.10.2016

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 713 (ה"ח 953)

הוספת סעיף 29ב

העברת מידע מהמאגר

30.[4]   (א)  על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (ב)  (1)   לצורך ביצוע חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(2)   משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

           (ב1)        (1)    לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע;

(2)   העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו;

(3)   הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים;

(4)   הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (ב2)        (1)    לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי חוק המאבק בטרור, לפי פקודת המסחר עם האויב, לפי חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית ולפי סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים (להלן – המחלקה לחקירת שוטרים), מידע ממאגר המידע;

(2)   העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במחלקה לחקירת שוטרים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי המחלקה לחקירת שוטרים, אבטחתו ושמירת סודיותו;

(3)   הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ב3)        (1)    לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לחוקר ניירות ערך מידע ממאגר המידע;

(2)   העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו;

(3)   הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (ג)   לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או עם גורם קשור, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (ג1) (1)   לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או עם גורם קשור, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;

(2)   העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(3)   הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;

(4)   פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ג2) (1)   לצורך פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ולצורך הטלת עיצום כספי לפיו, רשאית הרשות המוסמכת, ביוזמתה או לפי בקשה מנומקת, להעביר מידע ממאגר המידע לממונה כהגדרתו בסעיף 12;

(2)   שר המשפטים יקבע כללים בדבר סוג המידע והיקפו, אופן העברתו לממונה, דרכי השימוש בו בידי הממונה, שמירתו ואבטחתו.

           (ד)  (1)   החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;

(2)   היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;

(3)   לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016

           (ה)  (1)   לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי חוק המאבק בטרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה;

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

(2)   לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה;

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

(3)   לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לחוקר ניירות ערך.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (ו)   לצורך ביצוע חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (ז)   מידע שהועבר למשטרת ישראל, לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן, ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה או למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.

(תיקון מס' 14) תשע"ו-2016

           (ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.

(תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ז2) מידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה; ואולם רשאי חוקר ניירות ערך, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב3), לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (ח)  על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית או סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2); אין בהוראות סעיפים קטנים (ז1) ו-(ז2) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר או לחוקר ניירות ערך לפי הוראות אותם סעיפים קטנים לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).

(תיקון מס' 1) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 14) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

           (ט)  שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2).

(תיקון מס' 4) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 12) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 15) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017 (תיקון מס' 27) תשע"ח-2018

           (י)   בסעיף זה –

           "ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק המאבק בטרור;

           "בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;

           "אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

           "מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;

           "גורם זר מסייע" ו"פעילות כלכלית" – כהגדרתם בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן;

           "חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן" – חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012;

           "גורם מוכרז" ו"גורם קשור" – כהגדרתם בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית;

           "חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית" – חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018;

           "חוקר ניירות ערך" – עובד רשות ניירות ערך שיושב ראש הרשות מינה אותו לחוקר לפי סעיף 56א2 לחוק ניירות ערך, ומפעיל סמכות הנתונה לו לפי דין לעניין עבירה המנויה בפסקה (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך" שבאותו חוק;

           "פקודת המסחר עם האויב" – פקודת המסחר עם האויב, 1939.

מיום 1.5.2002

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)

(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז); ואולם לא ייעשה שימוש במידע האמור למניעה או לחקירה של עבירות מס.

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)

(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.

(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;

(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;

(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.

(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.

(ו) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.

(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל או לשירות הביטחון הכללי לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה וחוק איסור מימון טרור, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.

(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).

(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).

(י) בסעיף זה, "ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 372 (ה"ח 319)

(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;

(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;

(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;

(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;

(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.

(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.

(ו) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.

(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל או לשירות הביטחון הכללי לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה וחוק איסור מימון טרור, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.

(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).

(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).

(י) בסעיף זה –

"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור;

"בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;

"אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

"מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.

מיום 10.4.2014

תיקון מס' 12

ס"ח תשע"ב מס' 2377 מיום 5.8.2012 עמ' 646 (ה"ח 696)

(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.

(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;

(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;

(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;

(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;

(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.

(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור לפי חוק איסור מימון טרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.

(ו) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.

(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה וחוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.

(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב או סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).

(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).

(י) בסעיף זה –

"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור;

"בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;

"אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

"מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;

"גורם זר מסייע" ו"פעילות כלכלית" – כהגדרתם בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן;

"חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן" – חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012;

"פקודת המסחר עם האויב" – פקודת המסחר עם האויב, 1939.

מיום 7.10.2016

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 713 (ה"ח 953)

(ב1) (1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע;

(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו;

(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים;

(4) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.

(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;

(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;

(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;

(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;

(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.

(ה) (1) לצורך מניעת עבירות מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה לפי חוק איסור מימון טרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה;

(2) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.

(ו) לצורך ביצוע חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.

(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.

(ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.

(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב או סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז) בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1); אין בהוראות סעיף קטן (ז1) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר לפי הוראות סעיף קטן זה לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).

(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז) בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1).

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה, חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.

(ב1) (1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע;

(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו;

(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים;

(4) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.

(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;

(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;

(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;

(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פ