תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל"ח-1977

ביטוח – ביטוח לאומי – תגמולים

בטחון – צה"ל – מילואים – תגמולים

תוכן ענינים

תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל"ח-1977*

           בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127עב(א), 127עג, 127עד(ג), 127עז, 129 ו-242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

תקופת ההפסקה בעיסוק

1.    תקופת ההפסקה בעיסוק לענין סעיף 127עב(א) לחוק היא ששים יום.

הוראות משלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל

2.    בחישוב שכר העבודה הרגיל של עובד יובאו בחשבון –

(1)  דמי פגיעה לפי סימן ד' לפרק ג' לחוק;

(2)  תמורת חופשה לפי חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951;

(3)  דמי מחלה;

(4)  תגמול לפי סעיף 127סט לחוק;

(5)  דמי אבטלה לפי פרק ו'1 לחוק.

תק' (מס' 2)  תשמ"ו-1986

3.    (בוטלה).

מיום 1.4.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4279 מיום 26.10.1981 עמ' 195

החלפת תקנת משנה 3(א)

הנוסח הקודם:

(א) ההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי תיקבע על פי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב דמי הביטוח המשולמים בשנת הכספים שבה החל העובד העצמאי את שירותו במילואים.

מיום 27.4.1986

תק' (מס' 2) תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4928 מיום 27.4.1986 עמ' 832

ביטול תקנה 3

הנוסח הקודם:

הוראות משלימות לחישוב ההכנסה הממוצעת

3. (א) ההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי תיקבע על פי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב דמי הביטוח המשולמים באותה שנת כספים שבה שירת במילואים.

(ב) היה אדם עובד עצמאי בחלק משנת הכספים, שהכנסתה משמשת בסיס לחישוב התגמול, תחושב הכנסתו הממוצעת על ידי חלוקת הכנסתו באותו חלק של שנת הכספים במספר הימים שבהם היה עובד עצמאי כאמור.

חישוב תגמול למי שהיה עובד וגם עובד עצמאי תק' (מס' 2) תשמ"ו-1986

4.    (א)  בתקנה זו –

           "תקופה קובעת" – שלושת החדשים שהכנסתם משמשת בסיס לחישוב התגמול;

           "הכנסה מעבודה" – ההכנסה של עובד מעבודה בתקופה הקובעת;

           "הכנסה ממשלח יד" – ההכנסה של עובד עצמאי בתקופה הקובעת.

           (ב)  היה אדם בתקופה הקובעת או בחלק ממנה גם עובד וגם עובד עצמאי, או שבחלק מהתקופה הקובעת היה עובד ובחלק עובד עצמאי, יחושב התגמול המגיע לו על בסיס הכנסתו מעבודה בצירוף הכנסתו ממשלח יד, מחולק בתשעים.

מיום 27.4.1986

תק' (מס' 2) תשמ"ו-1986

ק"ת תשמ"ו מס' 4928 מיום 27.4.1986 עמ' 832

החלפת תקנה 4

הנוסח הקודם:

4. (א) בתקנה זו –

"תקופה קובעת" – רבע השנה בתכוף לשירות המילואים או שלושת החדשים שבחר התובע לפי סעיף 127עא(א) לחוק;

"הכנסה מעבודה" – ההכנסה של עובד מעבודה בתקופה הקובעת;

"הכנסה ממשלח יד" – ההכנסה של עובד עצמאי המתקבלת מהכפלת ההכנסה הממוצעת שלו במספר הימים שבהם היה עובד עצמאי בתקופה הקובעת.

(ב) אדם שבתכוף לפניח שירותו במילואים היה עובד או עובד עצמאי, ובתקופה הקובעת או בחלק ממנה היה גם עובד וגם עובד עצמאי, או שבחלק מהתקופה הקובעת היה עובד ובחלק – עובד עצמאי, יחושב התגמול המגיע לו על בסיס הכנסתו מעבודה בצירוף הכנסתו ממשלח יד, מחולק בתשעים.

תקופת רבע השנה תק' תשמ"ו-1985

5.    רבע השנה לענין סעיף 127עא לחוק הוא רבע השנה שקדם ל-1 לחודש שבו החל שירות המילואים.

מיום 1.1.1986

תק' תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4883 מיום 15.12.1985 עמ' 286

החלפת תקנה 5

הנוסח הקודם:

5. התקופה של רבע שנה לענין סעיף 127עא(א) לחוק היא התקופה של רבע שנה שבתכוף לפני יום השירות במילואים או שבתכוף לפני ה-1 בחודש שקדם ליום תחילת השירות, הכל לפי החישוב שהוא לטובת המשרת במילואים.

תשלום התגמול על ידי המוסד

6.    התגמול ישולם לעובד במישרין על ידי המוסד במקרים אלה:

(1)   המעביד הוא פסול-דין, פושט רגל או שניתן נגדו צו קבלת נכסים;

(2)   המעביד נפטר, וכשהמעביד הוא תאגיד – אם התחילו לגביו הליכי פירוק או אם חדל להתקיים;

(3)   המפעל שבו עבד הזכאי הפסיק לפעול;

(4)   בכל מקרה אחר – כשקיימות נסיבות המצדיקות, להנחת דעתו של המוסד, כי התגמול ישולם במישרין על ידיו.

הפסקה בין שירות לשירות

7.    התקופה לענין סעיף 127עז לחוק היא ששים יום.

תק' תשנ"ח-1998

8.    (בוטלה).

מיום 30.7.1998

תק' תשנ"ח-1998

ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066

ביטול תקנה 8

הנוסח הקודם:

הגשת התביעה ודרכי הוכחתה

8. (א) אדם התובע תגמול מהמוסד על פי פרק ו'4 לחוק יגיש למוסד תביעה לפי טופס שאפשר לקבלו במוסד ויצרף לתביעה אישור מטעם צבא-הגנה-לישראל על תקופת שירותו במילואים שבעדה מגיע לו תגמול וכן מסמכים אחרים להוכחת זכותו לתגמול או לקביעת שיעורו של התגמול, וימסור פרטים לפי דרישת המוסד.

(ב) מעביד התובע החזר תגמולים לפי סעיף 127עח לחוק, יגיש למוסד תביעה לפי טופס שאפשר לקבלו במוסד ויצרף לתביעה אישור מטעם צבא-הגנה-לישראל כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) המוסד רשאי לדרוש מאת מעבידו של מי ששירת במילואים פרטים הדרושים להוכחת הזכות לתגמול ולקביעת שיעורו של התגמול.

(ד) לא צירף תובע מסמכים או לא מסר פרטים כדרישת המוסד, רשאי המוסד לעכב את הטיפול בתביעה; עוכב הטיפול, תימסר על כך הודעה לתובע.

ביטולים

9.    בטלים –

(1)  תקנות שירות מילואים (תגמולים), תשכ"ז-1967;

(2)  תקנות שירות מילואים (תגמולים) (עובדים עצמאיים), תשט"ו-1954;

(3)  תקנות שירות מילואים (תגמולים) (כללים בדבר קביעת תשלום הפרשים למשרד הבטחון), תשל"ד-1973;

(4)  צו שירות מילואים (תגמולים) (שיעורי התשלום לקרן השוואה), תש"ל-1970;

(5)  צו שירות מילואים (תגמולים) (שיעורים מופחתים של תשלומים לקרן השוואה), תשל"ה-1975;

(6)  צו שירות מילואים (תגמולים) (אישור מרכזים להכשרה מקצועית), תשל"ג-1973.

תחילה

10.   תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט בתשרי תשל"ח (1 באוקטובר 1977).

השם

11.   לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל"ח-1977".

ב' בחשון תשל"ח (14 באוקטובר 1977)                                מנחם בגין

                                                                                                                    שר העבודה