Nevo.co.il

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

 

 

עבודה – בית הדין לעבודה

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בית הדין לעבודה

תוכן ענינים

סעיף 1

בית דין לעבודה

Go

5

סעיף 2

שופטים ונציגי ציבור

Go

5

סעיף 3

הכשירות להיות שופט

Go

5

סעיף 3א

סייג למינוי שופט

Go

5

סעיף 4

מינוי שופטים

Go

5

סעיף 5

נשיא בית הדין הארצי וסגנו

Go

6

סעיף 6

נשיא בית הדין האזורי וסגנו

Go

6

סעיף 7

שופט בפועל

Go

6

סעיף 7א

שופט עמית

Go

6

סעיף 8

מעמדו של שופט  בית הדין

Go

6

סעיף 10

מינוי נציגי ציבור

Go

7

סעיף 11

תקופת כהונה של נציגי ציבור

Go

7

סעיף 11א

תקנות לעניין מינוי נציגי ציבור וכהונתם

Go

7

סעיף 12

פרסום מינוי

Go

7

סעיף 13

התפטרות נציג ציבור

Go

7

סעיף 14

סיום משפטים

Go

7

סעיף 15

בירור תלונות נגד נציגי ציבור והטלת אמצעי משמעת

Go

7

סעיף 15א

העברה או השעיה מכהונה של נציג ציבור

Go

8

סעיף 16

אי תלות של נציגי ציבור

Go

8

סעיף 16א

ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור

Go

8

סעיף 17

מינוי רשם

Go

9

סעיף 18

הרכב בית דין אזורי

Go

9

סעיף 19

מותב בית הדין האזורי

Go

9

סעיף 20

הרכב בית הדין הארצי

Go

9

סעיף 21

מותב בית הדין הארצי

Go

10

סעיף 22

העדר נציג ציבור

Go

10

סעיף 23

מקום מושב ואיזור שיפוט

Go

10

סעיף 24

סמכות בית דין אזורי

Go

10

סעיף 25

סמכות בית הדין הארצי

Go

11

סעיף 26

ערעור לפני בית הדין הארצי

Go

11

סעיף 27

סמכויות הרשם

Go

12

סעיף 28

בוררות

Go

12

סעיף 29

סמכות למתן סעד

Go

12

סעיף 30

זכות התערבות בהליכים

Go

12

סעיף 31

דיון מהיר

Go

13

סעיף 32

ראיות

Go

13

סעיף 33

סדרי דין

Go

13

סעיף 34

ייצוג

Go

13

סעיף 35

פטור ממס בולים

Go

13

סעיף 36

החלטת בית הדין

Go

13

סעיף 37

הוצאה לפועל

Go

13

סעיף 38

בזיון בית הדין

Go

13

סעיף 39

תחולת הוראות

Go

13

סעיף 39א

טענת פסלות

Go

14

סעיף 39ב

משמר בתי המשפט

Go

14

סעיף 40

תחילה

Go

14

סעיף 41

הוראות מעבר

Go

14

סעיף 42

דין המדינה

Go

14

סעיף 43

ביצוע ותקנות

Go

14

 

תוספת ראשונה

Go

15

סעיף 1

תיקון חוק הביטוח הלאומי

Go

15

סעיף 2

תיקון חוק החיילים המשוחררים

Go

15

סעיף 3

תיקון חוק שירות המדינה

Go

16

סעיף 4

תיקון חוק שירות התעסוקה

Go

16

סעיף 5

תיקון חוק הגנת השכר

Go

16

סעיף 6

תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה

Go

17

סעיף 7

תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

Go

17

סעיף 8

תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

Go

17

סעיף 9

תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר

Go

17

סעיף 10

תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש

Go

17

סעיף 11

תיקון חוק חופשה שנתית

Go

17

סעיף 12

תיקון חוק שירותי הכבאות

Go

17

 

תוספת שניה

Go

17

 

תוספת שלישית

Go

20

 

תוספת רביעית

Go

20

 

תוספת חמישית

Go

21

 


חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969*[1]

בית דין לעבודה

1.    בית דין לעבודה (להלן - בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי.

שופטים ונציגי ציבור

2.    לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור.

הכשירות להיות שופט (תיקון מס' 21) תשנ"ב-1992

3.    מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן - שופט).

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

3. מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, לפי חוק השופטים, תשי"ג-1953 (להלן- חוק השופטים), בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן - שופט).

סייג למינוי שופט (תיקון מס' 20) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 21) תשנ"ב-1992

3א.     על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט.

מיום 26.3.1991

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 116 (ה"ח 2007)

הוספת סעיף 3א

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

3א. על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

 

 

מינוי שופטים (תיקון מס' 10) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

4.    (א)  שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.

(תיקון מס' 10)  תשמ"ד-1984

          (ב)  שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק-יסוד: השפיטה.

(תיקון מס' 10)  תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ג)   היו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית המשפט המחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף קטן זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 83 (ה"ח 1348)

4. (א) על מינויו של שופט יחול הפרק השני של חוק השופטים, למעט סעיפים 8 עד 10, אלא שחברי הממשלה בועדת המינויים יהיו שר המשפטים ושר העבודה.

(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.

(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק-יסוד: השפיטה.

(ב) (ג) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית המשפט המחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף קטן זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

4. (א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.

(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק-יסוד: השפיטה.

(ג) היו שר המשפטים ושר העבודה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית המשפט המחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה; שופט שנתמנה על פי סעיף קטן זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

נשיא בית הדין הארצי וסגנו (תיקון מס' 18)  תש"ן-1990

5.    (א)  בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.

 

(תיקון מס' 18)  תש"ן-1990

          (ב)  נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

(תיקון מס' 36) תשס"ז-2007

          (ג)   תקופת כהונתם של נשיא בית הדין הארצי וסגן נשיא בית הדין הארצי תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012

          (ד)  (בוטל).

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

5. (א) בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.

(ב) נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 383 (ה"ח 298)

הוספת סעיפים קטנים 5(ג), 5(ד)

 

מיום 4.1.2012

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"ב מס' 2329 מיום 4.1.2012 עמ' 98 (ה"ח 412)

ביטול סעיף קטן 5(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) לא יתמנה לנשיא בית הדין הארצי או לסגן נשיא בית הדין הארצי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).

נשיא בית הדין האזורי וסגנו (תיקון מס' 36) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

6.       (א)  נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בתי הדין האזוריים.

          (ב)  תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית דין אזורי.

          (ג)   לא יתמנה לנשיא בית דין אזורי או לסגן נשיא בית דין אזורי מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק בתי המשפט כפי שהוא מוחל בסעיף 8(ב).

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150(ה"ח 1902)

6. בבית דין אזורי שיש בו יותר משופט אחד ימנה מביניהם נשיא בית הדין הארצי, בהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, שופט אחד להיות שופט ראשי ובבית דין אזורי שיש בו יותר משני שופטים, רשאי נשיא בית הדין הארצי למנות, באותה דרך, סגן לשופט הראשי.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 383 (ה"ח 298)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

שופט ראשי

6. בבית דין אזורי שיש בו יותר משופט אחד ימנה מביניהם נשיא בית הדין הארצי, בהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, שופט אחד להיות שופט ראשי ובבית דין אזורי שיש בו יותר משני שופטים, רשאי נשיא בית הדין הארצי למנות, באותה דרך, סגן לשופט הראשי.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

(א) נשיאים וסגני נשיאים של בתי דין אזוריים יתמנו בידי שר המשפטים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מקרב השופטים של בית הדין האזורי בתי הדין האזוריים.

שופט בפועל (תיקון מס' 11) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 21)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 36) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

7.    שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין ארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, אך שופט שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין ארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח 298)

7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה, ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין ארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין ארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

 

שופט עמית (תיקון מס' 45) תשע"ד-2014

7א.     (א)  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה, ונשיא בית הדין הארצי לעבודה כאחד, רשאים למנות שופט בית דין אזורי שיצא לקצבה לפי סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג) לחוק בתי המשפט לתפקיד של שופט עמית בבית דין אזורי, ואם יצא לקצבה לפי סעיף 13(ב)(3) לחוק האמור – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).

          (ב)  לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית הדין הארצי לעבודה הודיעו לוועדה לבחירת שופטים כאמור בסעיף 4 על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.

          (ג)   שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית הדין הארצי לעבודה רשאים, לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים כאמור בסעיף 4, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.

          (ד)  שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

          (ה)  מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי הדין האזוריים לעבודה.

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 45

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 328 (ה"ח 649)

הוספת סעיף 7א

מעמדו של שופט  בית-הדין (תיקון מס' 10)  תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

8.    (א)  על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7 עד 14 לחוק-יסוד: השפיטה בשינוי זה: בסעיף 9(א) לחוק-יסוד: השפיטה, אחרי "אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון" יקראו "ונשיא בית הדין הארצי".

 

(תיקון מס' 21)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ב)  סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 ו-46 לחוק בתי המשפט, יחולו בשינויים המחויבים על שופט בבית הדין.

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 83 (ה"ח 1348)

8. (א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 ו-14 לחוק-יסוד: השפיטה.

(ב) הפרק השלישי, הרביעי והחמישי לחוק השופטים, למעט הסעיפים 19, 27, 28, 29 ו-30, יחולו לענין הכהונה, המעמד, תנאי השירות והשיפוט המשמעתי של שופטים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי סעיף20 לחוק השופטים, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי.

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

החלפת סעיף קטן 8(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הפרק השלישי, הרביעי והחמישי לחוק השופטים, למעט הסעיפים 27, 28, 29 ו-30, יחולו לענין הכהונה, המעמד, תנאי השירות והשיפוט המשמעתי של שופטים.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

8. (א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 ו-14 7 עד 14 לחוק-יסוד: השפיטה בשינוי זה: בסעיף 9(א) לחוק-יסוד: השפיטה, אחרי "אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון" יקראו "ונשיא בית הדין הארצי".

(ב) סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 ו-46 לחוק בתי המשפט, יחולו בשינויים המחויבים על שופט בבית הדין.

 

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

9.    (בוטל).

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

ייחוד הכהונה

9. שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.

מינוי נציגי ציבור (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

10.    (א)  נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעסיקים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה – השרים) לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, שמונתה לפי סעיף 16א.

          (ב)  כשיר להתמנות לנציג ציבור מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)   הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית;

(2)   הוא לא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור; לעניין זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;

(3)   הוא לא הורשע בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור.

          (ג)   היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" – החל בחקירה על פי דין.

          (ד)  במינוי נציגי ציבור, יפעלו השרים למתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של אוכלוסיות שונות.

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 208 (ה"ח 1613)

10. נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנציגי הציבור בבית הדין הארצי יהיו מי שנתמלא בהם אחד מאלה:

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)

(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק השופטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי המשפט.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

החלפת סעיף 10

הנוסח הקודם:

נציגי ציבור

10. נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנתמלאו בהם אחד מאלה:

(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי עבודה;

(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי עבודה או במינהל ציבורי;

(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לענין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי המשפט.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(א) נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים מעסיקים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה – השרים) לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, שמונתה לפי סעיף 16א.

תקופת כהונה של נציגי ציבור (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

11.    מינויו של נציג ציבור הוא לארבע שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 304 (ה"ח 580)

11. מינויו של נציג ציבור הוא לשלוש לארבע שנים, אך מותר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים.

תקנות לעניין מינוי נציגי ציבור וכהונתם (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

11א.  השרים רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית הדין וכהונתם, לרבות בעניינים אלה:

(1)  הליכי מיון למועמדים להתמנות לנציגי ציבור, וכן הכשרת נציגי ציבור מכהנים ובכלל זה השתלמויות שעליהם לעבור;

(2)  אמות מידה לחידוש מינוי של נציג ציבור בתום תקופת כהונתו;

(3)  פרסום הודעה לציבור בדבר הכוונה למנות נציג ציבור ובדבר הדרך להגשת מועמדות להתמנות לנציג ציבור.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 304 (ה"ח 580)

הוספת סעיף 11א

פרסום מינוי

12.  נציג ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

התפטרות נציג ציבור

13.  נציג ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים; כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

סיום משפטים (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

14.  נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה הסתיימה יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא אם כן הוא הועבר או הושעה מכהונתו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז), או לפי סעיף 15א(א) או (ב).

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 304 (ה"ח 580)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

סיום משפטים

14. נציג ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.

בירור תלונות נגד נציגי ציבור והטלת אמצעי משמעת (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

15.  (א)  תלונה נגד נציג ציבור בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או בשל הפרת כללי האתיקה לנציגי ציבור שנקבעו לפי סעיף קטן (ח), תוגש לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור או לנשיא בית הדין הארצי שיעבירה לוועדה.

          (ב)  הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תהיה אחראית לבירור תלונות שהוגשו לפי סעיף קטן (א); בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לוועדה המייעצת והיא לא תהיה קשורה להוראות שבסדרי הדין או בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.

          (ג)   הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תיתן לנציג הציבור שהתלונה נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.

          (ד)  הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תעביר, בתום בירור תלונה, את ממצאיה והמלצותיה לשרים.

          (ה)  (1)   השרים רשאים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, לקבוע כי תלונה נגד נציג ציבור היא מוצדקת ולהטיל על נציג הציבור הנילון אחד מאמצעי משמעת אלה:

(א)   נזיפה;

(ב)   העברתו מכהונתו או אי-חידושה;

(2)   שר המשפטים יודיע בכתב למתלונן על ההחלטה לפי פסקה (1).

          (ו)   מצאו השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע שר המשפטים על כך בכתב למתלונן.

          (ז)   הוגשה תלונה נגד נציג ציבור, רשאים השרים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת ולאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, להשעותו מכוהנתו עד למתן החלטה לפי סעיף זה בעניינו.

          (ח)  נשיא בית הדין הארצי רשאי, לאחר התייעצות עם השרים, לקבוע כללי אתיקה לנציגי ציבור.

          (ט)  הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור רשאית, ביוזמתה, לפתוח בהליך בירור נגד נציג ציבור אם היה לה יסוד סביר להניח כי הוא נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו או הפר כלל מכללי האתיקה, כאמור בסעיף קטן (א), ויחולו על הליך הבירור כאמור הוראות סעיף זה החלות על בירור תלונה.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 304 (ה"ח 580)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

העברת נציג ציבור מתפקידו

15. (א) שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי רשאי להעביר נציג ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג ציבור בבית הדין.

(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.

העברה או השעיה מכהונה של נציג ציבור (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

15א.  (א)  השרים יעבירו נציג ציבור מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי.

          (ב)  היו תלויים ועומדים נגד נציג הציבור הליכים בעבירות כאמור בסעיף 10(ב)(2) או (3), רשאים השרים להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" – החל בחקירה על פי דין.

          (ג)   החלטת השרים בעניין העברה או השעיה מכהונה, לא תינתן אלא לאחר שניתנה לנציג הציבור הזדמנות להשמיע את דבריו לפני הוועדה המייעצת, והוועדה המייעצת המליצה על העברתו או השעייתו מכהונה.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 305 (ה"ח 580)

הוספת סעיף 15א

אי-תלות של נציגי ציבור

16.  (א)  אין על נציג ציבור מרות בענייני שפיטה, אלא מרותו של הדין.

          (ב)  בפעולתו בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג.

ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

16א.  (א)  השרים ימנו ועדה לעניין נציגי ציבור (בחוק זה – ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור), ואלה תפקידיה:

(1)   לייעץ לשרים בעניין מינוים של נציגי ציבור, כאמור בסעיף 10(א);

(2)   לברר תלונות וכן לנקוט ביוזמתה בהליך בירור נגד נציגי ציבור ולהמליץ לשרים בעניינם, כאמור בסעיף 15;

(3)   להמליץ לשרים בעניין העברה או השעיה מכהונה לפי סעיף 15א.

          (ב)  הרכב הוועדה לעניין נציגי ציבור יהיה כמפורט להלן:

(1)   שופט בדימוס של בית הדין הארצי או של בית דין אזורי, שיקבע נשיא בית הדין הארצי, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;

(3)   נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין עובדי משרדו;

(4)   נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;

(5)   נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 305 (ה"ח 580)

הוספת סעיף 16א

מינוי רשם (תיקון מס' 14) תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

17.    (א)  נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית-דין.

          (ב)  רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

(תיקון מס' 49) תשע"ז-2016

          (ג)   סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט יחולו על רשם, בשינויים המחויבים.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 217 (ה"ח 1778)

(א) נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית-דין.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

(א) נשיא בית הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום להיות רשם של בית-דין.

 

מיום 1.4.2017

תיקון מס' 49

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 8 (ה"ח 633)

הוספת סעיף קטן 17(ג)

הרכב בית דין אזורי (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

18.    (א)  בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:

(1)   בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);

(2)   אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).

(תיקון מס' 13) תשמ"ה-1985

          (ג)   ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין ואין אחריה ולא כלום.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ג1) (בוטל).

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ד)  בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ה)  השרים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא תכלול הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4).

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ו)   שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ז)   בצו כאמור בסעיפים קטנים (ה) או (ו) ניתן לקבוע כי השינוי האמור בצו יחול גם לעניין הליכים תלויים ועומדים.

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421 וה"ח 1429)

(ד) במשפטים שבית הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות –

(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;

(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;

(3) לערוך רשימת הפלוגתות;

(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו;

(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(5) (6) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.

 

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 208 (ה"ח 1613)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם  הקובע את מותב בית הדין אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).

(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני התחלת הדיון שנקבע מותב בית הדין ואין אחריה ולא כלום.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 306 (ה"ח 580)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:

(1) בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);

(2) אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).

(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין ואין אחריה ולא כלום.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.

(ד) במשפטים שבית הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות -

(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;

(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;

(3) לערוך רשימת הפלוגתות;

(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו;

(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(6) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.

(ד) בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.

(ה) השרים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא תכלול הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4).

(ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.

(ז) בצו כאמור בסעיפים קטנים (ה) או (ו) ניתן לקבוע כי השינוי האמור בצו יחול גם לעניין הליכים תלויים ועומדים.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים המעסיקים.

מותב בית הדין האזורי (תיקון מס' 18) תש"ן-1990 (תיקון מס' 36) תשס"ז-2007

19.  מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד - על ידי נשיא בית הדין האזורי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

19. מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד - על ידי השופט הראשי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח 298)

19. מותב של בית דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית דין, ואם היו בו יותר משופט אחד - על ידי השופט הראשי נשיא בית הדין האזורי או סגנו, ויכול שייקבע לתקופה מסויימת או לדיון בענין פלוני, או לדיון בענינים שבתחום ענף עבודה או מקצוע פלוני; מותב שנקבע לתקופה מסויימת והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום אותה תקופה.

הרכב בית הדין הארצי (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

20.  (א)  בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעסיקים, או ארבעה נציגי ציבור,  שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)   בערעור על פסק דין בהליך המנוי בתוספת השלישית ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(2)   בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(3)   בעניינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) ידון בית הדין בשבעה שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ב)  בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 208 (ה"ח 1613)

הוספת סעיף קטן 20(א1)

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 307 (ה"ח 580)

20. (א) בית הדין הארצי ידון –

(1) בענינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) - בשבעה, שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים;

(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) - בשלושה כאמור בסעיף 26(ב);

(3) בענינים אחרים - בחמישה, שהם שלושה שופטים, נציג עובדים ונציג מעבידים, זולת אם החליט נשיא בית הדין, לפני תחילת הדיון, על הרכב של שבעה, אם על פי בקשת בעל דין ואם מיזמת עצמו, ולאחר שראה כי יש בענין שאלה כללית של כלכלה או של יחסי עבודה; אין אחר החלטתו זו ולא כלום.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד.

(א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים, או ארבעה נציגי ציבור,  שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) בערעור על פסק דין בהליך המנוי בתוספת השלישית ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(3) בעניינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) ידון בית הדין בשבעה שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.

(ב) בבית הדין הארצי יהיו לאב בית הדין או לשופט שהוא מינה לכך הסמכויות הנתונות לשופט בית דין אזורי על פי סעיף 18(ד) הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים מעסיקים, או ארבעה נציגי ציבור,  שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) בערעור על פסק דין בהליך המנוי בתוספת השלישית ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

(3) בעניינים שהוא דן בהם לפי סעיף 25(1) ידון בית הדין בשבעה שהם שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים מעסיקים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים מעסיקים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור.

מותב בית הדין הארצי (תיקון מס' 36) תשס"ז-2007

21.  מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1)  נשיא בית הדין;

(2)  סגן נשיא בית הדין;

(3)  נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(4)  סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(5)  הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח 298)

21. מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; משתתף נשיא בית הדין במותב, יהיה הוא אב בית הדין; לא משתתף הנשיא במותב, יהיה סגנו אב בית הדין, ואם לא משתתף גם הסגן, יהיה הותיק שבשופטים אב בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

(1) נשיא בית הדין;

(2) סגן נשיא בית הדין;

(3) נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(4) סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

העדר נציג ציבור (תיקון מס' 13) תשמ"ה-1985

22.  (א)  נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר.

          (ב)  נשאר המותב במספר זוגי והיו הדעות שקולות, תכריע דעתו של אב בית הדין.

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 13

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 209 (ה"ח 1613)

החלפת סעיף קטן 22(א)

הנוסח הקודם:

(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי אב בית הדין, אם לדעתו לא היתה סיבה סבירה להעדרו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, ובלבד שבבית דין הדן בשלושה או בחמישה יהיה תמיד נוכח נציג ציבור אחד לפחות, ובבית דין הדן בשבעה- שני נציגי ציבור לפחות.

מקום מושב ואיזור שיפוט (תיקון מס' 21)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

23.  שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

23. שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 12 ו-14 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957 סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

23. שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר העבודה שר התעשייה המסחר והתעסוקה יקים בצו את בתי הדין האזוריים ויקבע בו את מקום מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי המשפט, יחולו על בית דין אזורי בשינויים המחוייבים.

 

סמכות בית-דין אזורי

24.  (א)  לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971 (תיקון מס' 25) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

(1)   בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

(1) בתובענות בין עובד למעביד עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944;

 

מיום 31.1.1996

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435)

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 [נוסח חדש];

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

 

(תיקון מס' 18) תש"ן-1990 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

הוספת פסקה 24(א)(1א)

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;

(תיקון מס' 2)  תשל"ב-1972 (תיקון מס' 18)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 25) תשנ"ו-1996

(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;

מיום 31.3.1972

תיקון מס'  2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 73 (ה"ח 965)

הוספת פסקה 24(א)(1א)

 

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

(1א) () תובענה שעילתה בסעיפים 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;

 

מיום 31.1.1996

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435)

(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;

 

(תיקון מס' 25) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

(1ג)  תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;

מיום 31.1.1996

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח 2435)

הוספת פסקה 24(א)(1ג)

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(1ג) תובענה שבין מעביד מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;

(תיקון מס' 38) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

(1ד)  בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;

מיום 15.7.2009

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 242 (ה"ח 436)

הוספת פסקה 24(א)(1ד)

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעביד מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;

(תיקון מס' 7) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18) תש"ן-1990

(2)   בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 73 (ה"ח 965)

 (2) בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצ מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957, או להסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם, או בכל ענין הנובע מאותו הסכם, אם מקום עבודתם של רוב העובדים שעליהם חל ההסכם הוא בתחום שיפוטו של אותו בית-דין אזורי;

 

מיום 21.5.1976

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ו מס' 811 מיום 21.5.1976 עמ' 190 (ה"ח 1176)

החלפת פסקה 24(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצ מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, או להסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם, או בכל ענין הנובע מאותו הסכם, אם מקום עבודתם של רוב העובדים שעליהם חל ההסכם הוא בתחום שיפוטו של אותו בית-דין אזורי;

 

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, בין כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים ובין כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע ממנו מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971 (תיקון מס' 9)  תשמ"א-1981 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

(3)   תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה;

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

 (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי העניין;

 

מיום 1.12.1981

תיקון מס'  9

ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 עמ' 319 (ה"ח 1515)

(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי העניין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד מעביד;

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים מעסיקים לקופות, לפי העניין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד מעביד מיחסי עבודה;

(תיקון מס' 6)  תשל"ה-1975

(4)   תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;

(תיקון מס' 6)  תשל"ה-1975

(5)   בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר.

מיום 6.2.1975

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ה מס' 758 מיום 6.2.1975 עמ' 59 (ה"ח 1072)

(5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר.

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971

          (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

הוספת סעיף 24(א1)

          (ב)  לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן בצו את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 307 (ה"ח 580)

הוספת סעיף קטן 24(ג)

סמכות בית הדין הארצי

25.  לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון -

(תיקון מס' 7)  תשל"ו-1976 (תיקון מס' 18)  תש"ן-1990

(1)   בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;

(2)   בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.

מיום 21.5.1976

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ו מס' 811 מיום 21.5.1976 עמ' 190 (ה"ח 1176)

החלפת פסקה 25(1)

הנוסח הקודם:

(1) בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצי שאיננו בסמכותו של בית דין אזורי כאמור בסעיף
24(א)(2), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם או בכל ענין אחר הנובע מאותו הסכם;

 

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

(1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, בין כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים ובין כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע ממנו מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;

ערעור לפני בית הדין הארצי (תיקון מס' 18) תש"ן-1990 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

26.  (א)  פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא; רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

          (ב)  פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט.

          (ג)   פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי.

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

(א) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך בגוף ההחלטה או מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 307 (ה"ח 580)

(א) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא; רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.

סמכויות הרשם (תיקון מס' 21) תשנ"ב-1992

27.  (א)  סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

החלפת סעיף קטן 27(א)

הנוסח הקודם:

(א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 6, 6א, 7, 8 למעט 8(ב) סיפה, 9, 10, 14, 15 ו-17 לפקודת הרשמים, 1936, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

(תיקון מס' 3)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 6) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 9)  תשמ"א-1981 הודעה תשע"א-2011 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

          (ב)  (1)   בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו;

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

(2)   רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק.

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות על שכר מולן כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אם השכר המולן אינו עולה על אלף לירות שלושת אלפים לירות, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף.

 

מיום 1.3.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 686 מיום 1.3.1973 עמ' 78 (ה"ח 990)

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות על שכר מולן כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אם השכר המולן אינו עולה על שלושת אלפים לירות, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 6.2.1975

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ה מס' 758 מיום 6.2.1975 עמ' 59 (ה"ח 1072)

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות על שכר מולן שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אם השכר המולן שכר העבודה אינו עולה על שלושת אלפים לירות, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421 וה"ח 1429)

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות על שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אם שכר העבודה אינו עולה על שלושת אלפים לירות שלושת אלפים שקלים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.12.1981

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 עמ' 319 (ה"ח 1515)

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות על שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אם שכר העבודה אינו עולה בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על שלושת אלפים שקלים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 13.5.1982

צו תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4348 מיום 13.5.1982 עמ' 966

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על שלושת אלפים שקלים שנים עשר אלף שקלים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 31.3.1988

צו תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5098 מיום 31.3.1988 עמ' 690

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על שנים עשר אלף שקלים אלפיים וחמש מאות שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1988

הודעה תשמ"ח-1988

י"פ תשמ"ח מס' 3558 מיום 15.5.1988 עמ' 2226

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על אלפיים וחמש מאות שקלים חדשים 3,100 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1989

הודעה תש"ן-1989

י"פ תש"ן מס' 3715 מיום 12.11.1989 עמ' 364

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 3,100 4,200 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 4.1.1990

צו תשמ"ח-1988 (תיקון), תש"ן -1990

ק"ת תש"ן מס' 5239 מיום 4.1.1990 עמ' 242

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 4,200 שקלים חדשים עשרת אלפים ושש מאות שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1990

הודעה (מס' 2) תש"ן-1990

י"פ תש"ן מס' 3800 מיום 19.9.1990 עמ' 3884

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על עשרת אלפים ושש מאות שקלים חדשים 11,000 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1990

הודעה תשנ"א-1990

י"פ תשנ"א מס' 3814 מיום 13.11.1990 עמ' 470

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 11,000 12,300 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1991

הודעה (מס' 2) תשנ"א- 1991

י"פ תשנ"א מס' 3880 מיום 23.5.1991 עמ' 2566

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 12,300 12,650 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1991

הודעה תשנ"ב-1991

י"פ תשנ"ב מס' 3953 מיום 12.12.1991 עמ' 1042

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 12,600 13,500 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1992

הודעה (מס' 2) תשנ"ב-1992

י"פ תשנ"ב מס' 4022 מיום 5.7.1992 עמ' 3780

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 13,500 13,800 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1992

הודעה תשנ"ג-1992

י"פ תשנ"ג מס' 4058 מיום 15.11.1992 עמ' 446

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 13,800 14,700 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1993

הודעה (מס' 2) תשנ"ג-1993

י"פ תשנ"ג מס' 4120 מיום 10.6.1993 עמ' 3219

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 14,700 15,700 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1993

הודעה תשנ"ד-1994

י"פ תשנ"ד מס' 4188 מיום 30.1.1994 עמ' 1941

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 15,700 16,500 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1994

הודעה תשנ"ה-1994

י"פ תשנ"ה מס' 4247 מיום 18.9.1994 עמ' 180

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 16,500 17,400 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1994

הודעה (מס' 2) תשנ"ה-1994

י"פ תשנ"ה מס' 4263 מיום 24.11.1994 עמ' 854

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 17,400 19,300 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1995

הודעה (מס' 3) תשנ"ה-1995

י"פ תשנ"ה מס' 4306 מיום 25.5.1995 עמ' 3358

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 19,300 20,500 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1995

הודעה תשנ"ו-1996

י"פ תשנ"ו מס' 4394 מיום 28.3.1996 עמ' 2407

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 20,500 21,100 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1996

הודעה (מס' 2) תשנ"ו-1996

י"פ תשנ"ו מס' 4412 מיום 28.5.1996 עמ' 3406

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 21,100 22,900 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1996

הודעה תשנ"ז-1997

י"פ תשנ"ז מס' 4473 מיום 2.1.1997 עמ' 1115

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 22,900 24,500 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1997

הודעה (מס' 2) תשנ"ז-1997

י"פ תשנ"ז מס' 4542 מיום 9.7.1997 עמ' 4408

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 24,500 24,800 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1997

הודעה תשנ"ח-1997

י"פ תשנ"ח מס' 4590 מיום 23.11.1997 עמ' 690

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 24,800 26,700 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1998

הודעה (מס' 2) תשנ"ח-1998

י"פ תשנ"ח מס' 4638 מיום 23.4.1998 עמ' 3348

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 26,700 27,500 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.10.1998

הודעה תשנ"ט-1998

י"פ תשנ"ט מס' 4689 מיום 20.10.1998 עמ' 205

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 27,500 29,000 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.1999

הודעה (מס' 2) תשנ"ט-1999

י"פ תשנ"ט מס' 4751 מיום 12.5.1999 עמ' 3186

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 29,000 29,500 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2000

הודעה תש"ס-2000

י"פ תש"ס מס' 4873 מיום 18.4.2000 עמ' 3299

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 29,500 31,200 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2001

הודעה תשס"א-2001

י"פ תשס"א מס' 4985 מיום 9.5.2001 עמ' 2636

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 31,200 34,400 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2006

הודעה תשס"ו-2006

י"פ תשס"ו מס' 5520 מיום 24.4.2006 עמ' 2597

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 34,400 36,400 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2007

הודעה תשס"ז-2007

י"פ תשס"ז מס' 5647 מיום 29.3.2007 עמ' 2195

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 36,400 37,200 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2008

הודעה תשס"ח-2008

י"פ תשס"ח מס' 5790 מיום 2.4.2008 עמ' 2560

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 37,200 37,900 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2009

הודעה תשס"ט-2009

י"פ תשס"ט מס' 5940 מיום 20.4.2009 עמ' 3318

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 37,900 39,200 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2010

הודעה תש"ע-2010

י"פ תש"ע מס' 6076 מיום 12.4.2010 עמ' 2544

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 39,200 39,400 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011 עמ' 3771

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 39,400 41,000 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 1.4.2012

הודעה תשע"ב-2012

י"פ תשע"ב מס' 6406 מיום 30.4.2012 עמ' 3600

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 41,000 42,500 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 308 (ה"ח 580)

(ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, וכן בתובענות בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, אם שכר העבודה או הקצבה אינם עולים על 41,000 שקלים חדשים וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעבידו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו;

(2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעביד למסור לעובד מסמכים שחובה על מעביד להנפיק על פי חוק.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התש"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעבידו למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה לא תהיה נתונה לערעור נוסף תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו;

(2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעביד מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעביד מעסיק להנפיק על פי חוק.

(תיקון מס' 8) תש"ם-1980 (תיקון מס' 9)  תשמ"א-1981 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421 וה"ח 1429)

הוספת סעיף קטן 27(ב1)

 

מיום 1.12.1981

תיקון מס'  9

ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 עמ' 319(ה"ח 1515)

(ב1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה על שכר עבודה לשכר עבודה או לקצבה שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303, 308 (ה"ח 580)

(ב1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.

(תיקון מס' 8) תש"ם-1980 (תיקון מס' 9)  תשמ"א-1981

          (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421 וה"ח 1429)

הוספת סעיף קטן 27(ב2)

 

מיום 1.12.1981

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 עמ' 319 (ה"ח 1515)

(ב2) תובענה על שכר עבודה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 308 (ה"ח 580)

הוספת סעיף קטן 27(ב3)

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ג)   שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מיום 6.2.1975

תיקון מס' 6 

ס"ח תשל"ה מס' 758 מיום 6.2.1975 עמ' 59 (ה"ח 1072)

הוספת סעיף קטן 27(ג)

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303, 308 (ה"ח 580)

(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

בוררות (תיקון מס' 18) תש"ן-1990

28.  שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

28. שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו הוא בא למנוע מסירת ענין פלוני לבוררות; אולם אם נושא הבוררות היחיד היה ענין שיש בו לבית הדין סמכות ייחודית, יהיו לבית הדין סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהא לבית הדין סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק של בוררות כאמור.

סמכות למתן סעד

29.  (א)  בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.

          (ב)  בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.

זכות התערבות בהליכים

30.  (א)  ראה היועץ המשפטי לממשלה, שבהליך פלוני שלפני בית הדין כרוכים או נפגעים, או עלולים להיות כרוכים או נפגעים, זכות של מדינת ישראל, או זכות ציבורית או ענין ציבורי, רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.

          (ב)  ארגון עובדים או ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי רשאי להתייצב בכל הליך שלפני בית-הדין שבו נתון אותו הסכם קיבוצי לפירוש, ולהשמיע בו את טענותיו.

דיון מהיר (תיקון מס' 18) תש"ן-1990 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

31.  (א)  בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

          (ב)  בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

          (ג)   בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.

          (ד)  פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.

          (ה)  בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.

(תיקון מס' 36) תשס"ז-2007

          (ו)   בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -

(1)   כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";

(2)   דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.

(תיקון מס' 45) תשע"ד-2014

          (ז)   (בוטל).

          (ח)  לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" - לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.

מיום 14.6.1990

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)

החלפת סעיף 31

הנוסח הקודם:

31. (א) שופט ראשי או שופט של בית דין אזורי רשאים לקבוע מועדים בהם יתקיים דיון בענין שבסמכות בית הדין האזורי שלא לפי כתב תביעה והזמנה לדין (להלן- דיון מהיר), ובמועדים שנקבעו כאמור רשאים בעלי הדין להתייצב בבית הדין לקיום דיון מהיר.

(ב) דיון מהיר יתקיים בהסכמת כל בעלי הדיון וידון בו שופט יחיד או רשם; בקשת הצדדים ופרטי טענותיהם יירשמו בפרוטוקול ויראו אותם ככתבי-טענות.

(ג) בדיון מהיר תהיה סמכות לפסוק לדין או לפשרה.

(ד) פסק דין בדיון מהיר אינו ניתן לערעור, אלא אם נתקבלה רשות לכך בגוף הפסק או מנשיא בית הדין הארצי או מסגנו.

(ה) השופט או הרשם רשאי להפסיק את הדיון המהיר בלי לפסוק בו, אם לדעתו נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת או היקף הראיות, אינם מאפשרים דיון מהיר ללא כתבי טענות.

(ו) לא ינהגו לפי סעיף זה כשסכום התביעה, או שווי הנושא, עולה על סכום שקבע שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת; סכום כאמור יכול שיהיה שונה לגבי דיון לפני שופט או לפני רשם.

 

מיום 12.7.2007

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח 298)

(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או שופט ראשי בבית דין אזורי נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –

(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";

(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

(א) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ג) בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.

(ד) פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.

(ה) בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.

(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -

(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";

(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.

(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 45

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 328 (ה"ח 649)

ביטול סעיף קטן 31(ז)

הנוסח הקודם:

(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.

ראיות

32.  בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב).

סדרי-דין

33.  בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.

ייצוג

34.  בבית הדין רשאי בעל דין להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון העובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו; הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד, ואולם הודעה של המיוצג שנרשמה בפרוטוקול, והאומרת שהוא חבר בארגון עובדים או מעבידים, לפי הענין, והוא מסכים להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך הארגון, דינה – לענין סעיף זה, כדין הרשאה מיוחדת.

פטור ממס בולים

35.  הרשאה, הן לעורך-דין והן לאדם אחר, לייצג בעל-דין בהליך לפני בית הדין – פטורה ממס בולים ומכל תשלום חובה אחר.

החלטת בית הדין (תיקון מס' 27) תשנ"ז-1997

36.  החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, תינתן בכתב בידי כל אחד מחברי המותב שישבו לדין, ובדן יחיד – בידי השופט שישב לדין.

מיום 17.7.1997

תיקון מס' 27

ס"ח תשנ"ז מס' 1630 מיום 17.7.1997 עמ' 190 (ה"ח 2601)

החלפת סעיף 36

הנוסח הקודם:

36. (א) החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל השופטים על החלטת הרוב, אלא שיצויין בה כי ניתנה ברוב דעות בלי לנקוב בשמו של בעל דעת המיעוט.

(ב) דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול, אך לא יצויין בו שמו של בעל דעת המיעוט, ובית הדין יקראנה יחד עם ההחלטה בלי לנקוב בשמו של בעל אותה דעה.

הוצאה לפועל

37.  פסק דין של בית הדין דינו בכל הנוגע להוצאה לפועל כדין פסק דין של בית משפט, והוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, והתקנות לפיו, יחולו בשינויים המחוייבים.

בזיון בית הדין

38.  לשופט יהיו כל הסמכויות על פי סעיפים 5 עד 8 לפקודת בזיון בית המשפט בשינויים המחוייבים, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.

תחולת הוראות (תיקון מס' 12) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 21) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

39.  סעיפים 68 עד 81, 82(ב) ו-82א לחוק בתי המשפט ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.

מיום 2.8.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 237 (ה"ח 995)

39. סעיפים 32, 34 עד 43 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות על פי סעיף 42, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי ולענין סעיף 35א לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו הענינית.

 

מיום 3.7.1985

תיקון מס' 12

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 140 (ה"ח 1709)

החלפת סעיף 39

הנוסח הקודם:

39. סעיפים 32, 34 עד 43 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות על פי סעיף 42, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי ולענין סעיף 35א לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו הענינית.

 

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

39. סעיפים 68 עד 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.

 

מיום 7.8.2001

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2992)

39. סעיפים 68 עד 81 סעיפים 68 עד 81 רישה ו-82א לחוק בתי המשפט, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 308 (ה"ח 580)

39. סעיפים 68 עד 81 רישה עד 81, 82(ב) ו-82א לחוק בתי המשפט, ותקנות שהותקנו לפי סעיף 73 לחוק האמור, יחולו על בית הדין בשינויים המחוייבים, אלא שסמכות נשיא בית המשפט העליון לפי הסעיפים האמורים, למעט הסמכות לפי סעיף 72, תהיה מסורה לנשיא בית הדין הארצי, ולענין סעיף 77 לאותו חוק יהיה בית הדין מוסמך לדון רק בתובענות שבתחום סמכותו העניינית.

 

טענת פסלות (תיקון מס' 21) תשנ"ב-1992

39א.  הוראת סעיף 77א לחוק בתי המשפט תחול בשינויים המחוייבים על השופטים, הרשמים ונציגי הציבור של בית הדין; ערעור כאמור בסעיף 77א(ג) יהיה לפני בית הדין הארצי, וידון בו נשיא בית הדין הארצי, או מותב של שופטי בית הדין הארצי, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)

הוספת סעיף 39א

משמר בתי המשפט (תיקון מס' 48) תשע"ו-2016

39ב.  איש משמר בתי המשפט ימלא את תפקידי משמר בתי המשפט לפי פרק ג'1 לחוק בתי המשפט גם לגבי בית הדין, ויהיו נתונות לו לשם כך הסמכויות לפי הפרק האמור, בשינויים המחויבים.

מיום 7.6.2016

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ו מס' 2554 מיום 7.6.2016 עמ' 891 (ה"ח 964)

הוספת סעיף 39ב

תחילה

40.  תחילתו של חוק זה היא ביום י"ח באלול תשכ"ט (1 בספטמבר 1969).

הוראות מעבר

41.  הליכים שערב תחילתו של חוק זה היו תלויים ועומדים לפני בית משפט, בית הדין לביטוח לאומי, או רשות אחרת שבית הדין בא במקומה מכוח התיקונים שבתוספת הראשונה, ינהגו בהם כאילו לא נכנס חוק זה לתקפו.

דין המדינה (תיקון מס' 8) תש"ם-1980 (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

42.  לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421 וה"ח 1429)

42. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

42. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד מעסיק אחר ובית הדין רשאי ליתן סעד נגד המדינה גם בדרך צו מניעה או ביצוע בעין.

 

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

43.  (א)  שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה[2] ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

          (ב)  שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר –

(1)   מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;

(2)   פרסום פסקי דין;

(3)   אגרות בית דין ופטור מהן;

(תיקון מס' 17)  תשמ"ט-1989

(4)   הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין;

(5)   סעד משפטי;

(6)   תשלום לנציגי ציבור;

(7)   דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים;

(תיקון מס' 8) תש"ם-1980

(8)   הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;

(תיקון מס' 17)  תשמ"ט-1989

(9)   קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות –

(1)   סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

(2)   דרכי גביית התשלומים;

(3)   מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

(4)   התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;

(תיקון מס' 17)  תשמ"ט-1989 ת"ט תשמ"ט-1989

(10)  קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות;

(תיקון מס' 41) תשע"ב-2012

(11)  בית הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית הדין, על אף האמור בסעיף 70א(א) ו-(ב) לחוק בתי המשפט.

(תיקון מס' 17)  תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 41) תשע"ב-2012

          (ג)   תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) עד (11) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מיום 5.6.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח 1421 וה"ח 1429)

הוספת פסקה 43(ב)(8)

 

מיום 13.4.1989

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 49 (ה"ח 1895)

(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר -

(1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין;

(2) פרסום פסקי דין;

(3) אגרות בית דין ופטור מהן;

(4) הערכת הוצאות משפט הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעדפעולותיהם לפני בית הדין;

(5) סעד משפטי;

(6) תשלום לנציגי ציבור;

(7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר בטלה של עדים;

(8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;

(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות –

(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

(2) דרכי גביית התשלומים;

(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;

(5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.

(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

מיום 9.8.1989

ת"ט תשמ"ט-1989

ס"ח תשמ"ט מס' 1284 מיום 9.8.1989 עמ' 102

(9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן - התשלומים), לרבות –

(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

(2) דרכי גביית התשלומים;

(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;

(10) (5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות.

 

מיום 18.1.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ב מס' 2332 מיום 18.1.2012 עמ' 130 (ה"ח 521)

(10) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות;

(11) בית הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית הדין, על אף האמור בסעיף 70א(א) ו-(ב) לחוק בתי המשפט.

(ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) ו-(10) עד (11) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח 580)

(א) שר המשפטים ושר העבודה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה שר התעשייה המסחר והתעסוקה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר -

 

תוספת ראשונה

(סעיף 24(א)(5))

תיקון חוק הביטוח הלאומי

1.    בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 -

(1)   בסעיף 1 במקום ההגדרה "בית הדין לביטוח לאומי" קרי "בית הדין לעבודה - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(2)   בכל מקום שמדובר בו ב"בית דין" קרי "בית הדין לעבודה";

(3)   בכל מקום שמדובר בו ב"בית דין מקומי" קרי "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(4)   בסעיף 127, בסעיף קטן (א), במקום "לפני בית המשפט ובבקשה לצו תשלום בנוגע לקצבה לפני הממונה על גביית השכר, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958" יבוא "לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(5)   בסעיף 127, סעיף קטן (ב), במקום "בית משפט או בפני הממונה" יבוא "בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(6)   סעיפים 224 עד 229 ו-233 עד 238 - בטלים;

                 (7)   במקום סעיף 232 יבוא:

"השתתפות בתקציב בית-הדין לעבודה

232. המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה בסעיף 217 בשיעור שיקבעו שרי האוצר, המשפטים והעבודה, לאחר התייעצות עם המוסד";

(8)   בסעיף 243, במקום "223, 225, 227(ב) ו-229" יבוא "ו-223".

תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)

2.    בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 -

(1)   סעיף 22 - בטל;

(2)   בסעיף 23, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)";

(3)   בסעיף 23, בסעיף קטן (ג), במקום "ועדת ערעור" יבוא "בית דין אזורי";

(4)   בסעיף 23, בסעיף קטן (ד), במקום "ועדת ערעור צריכה" יבוא "בית דין אזורי צריך";

(5)   בסעיף 24, במקום "ועדת ערעור רשאית" יבוא "בית דין אזורי רשאי";

(6)   בסעיף 25, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולכל ועדת ערעור";

(7)   בסעיף 25, בסעיף קטן (ג), יימחקו המלים "או לועדת ערעור";

(8)   בסעיף 26, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "ולועדת הערעור";

(9)   בסעיף 26, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "וועדת ערעור";

(10)  בסעיף 26, בסעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ד), יימחקו המלים "וכל ועדת ערעור" בכל מקום שהן;

(11)  בסעיפים 27, 28 ו-29 במקום המלים "ועדת ערעור" בכל מקום שהן יבוא "בית דין אזורי";

(12)  בסעיף 42, בסעיף קטן (ה), יימחקו המלים "או של ועדת ערעור";

(13)  בסעיף 42, בסעיף קטן (ו), במקום "של ועדת ערעור" יבוא "של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה".

תיקון חוק שירות המדינה (גימלאות)

3.    בחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955 -

(1)   סעיף 7 - בטל;

(2)   בסעיף 8 יימחקו המלים "לועדת ערעור";

(3)   בסעיף 36, בסעיף קטן (א), במקום "ועדת ערעור (להלן - הועדה)" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)";

(4)   בסעיף 36, בסעיף קטן (ב), יימחקו המלים "סדרי הגשתו וסדרי הדין בערעור";

(5)   בסעיף 36, סעיפים קטנים (ג), (ה) ו-(ו) - בטלים;

(6)   בסעיף 36, בסעיף קטן (ד), במקום "הועדה רשאית" יבוא "בית הדין האזורי רשאי";

(7)   סעיף 37 - בטל;

(8)   בסעיף 38, במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36" ובמקום "שהועדה תורה" יבוא "שבית הדין האזורי יורה";

(9)   בסעיף 42, בסעיף קטן (ג), במקום "סעיפים 36 או 37" יבוא "סעיף 36";

(10)  סעיף 56 - בטל.

תיקון חוק שירות התעסוקה

4.    בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 -

(1)   בסעיף 35, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן -  בית דין אזורי)";

(2)   בסעיף 43, במקום הסיפה המתחילה במלים "לפני ועדת עררים עליונה" יבוא "לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות".

תיקון חוק הגנת השכר

5.    בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 -

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971

(1)   בסעיף 14(א) במקום "אך רשאי ממונה על גביית השכר" יבוא "אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" ובמקום "שנקבע על ידי הממונה על גביית השכר" יבוא "שנקבע על ידי בית הדין האזורי";

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

הוספת פסקה 5(1)

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971

(1א) סעיף 16 - בטל;

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

(1) () סעיף 16 - בטל;

(2)   בסעיף 17א, במקום "לבית המשפט או לממונה על גביית השכר" יבוא "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי)", ובמקום "בית המשפט או הממונה" יבוא "בית הדין האזורי";

(3)   בסעיף 18, במקום "בית משפט וממונה על גביית שכר רשאים" יבוא "בית דין אזורי רשאי", במקום "נוכחו" יבוא "נוכח" ובמקום "בית המשפט או הממונה על גביית השכר, לפי הענין", יבוא "בית הדין האזורי";

(4)   סעיף 19 - בטל;

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971

(5)   בסעיף 19א, בסעיף קטן (א), יימחקו המלים "לענין סעיף 19", וסעיף קטן (ב) - בטל;

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

החלפת פסקה 5(5)

הנוסח הקודם:

(5) בסעיף 19א, סעיף קטן (ב) - בטל;

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971

(5א) בסעיף 19ב, סעיף קטן (ב) - בטל;

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

הוספת פסקה 5(5א)

(תיקון מס' 1) תשל"א-1971

(6)   סעיפים 20, 21א, 23 ו-29 - בטלים;

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח 920)

החלפת פסקה 5(6)

הנוסח הקודם:

(6) סעיפים 20, 21א  ו-23 - בטלים;

(7)   בסעיף 31 תימחק הסיפה המתחילה במלים "וכן רשאי הוא בהתייעצות עם שר המשפטים להתקין תקנות".

תיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה

6.    בסעיף 7 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954, בסעיף קטן (א), במקום "שופט בית משפט מחוזי על פי בקשה בדרך המרצה" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, על פי בקשה".

תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה

7.    בסעיף 30(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת שר העבודה" יבוא "לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה".

תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

8.    בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964 -

(1)   בסעיף 2, בסעיף קטן (א), במקום הסיפה המתחילה במלים "לבקש את הכרעת הממונה על גביית השכר" יבוא "לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" (להלן - "בית דין אזורי");

(2)   בסעיף 2, בסעיף קטן (ב), במקום "שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים" יבוא "שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה" ובמקום "הממונה על גביית השכר" יבוא "בית דין אזורי";

(3)   בסעיף 3, במקום "הממונה על גביית השכר" ו"הממונה" יבוא "בית הדין האזורי".

תיקון חוק הגימלאות לנפגעי ספר

9.    בסעיף 10 לחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956 -

(1)   במקום "בית הדין לביטוח לאומי המוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969";

(2)   במקום "הסעיפים 105, 106, 107, 108 ו-111 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיהם" יבוא "והסעיף 231 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו".

תיקון חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש

10.  במקום סעיף 6 לחוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה-1965 יבוא:

"סמכות בית דין לעבודה

6.    הסמכות הייחודית לדון ולפסוק בכל תביעה לגימלה לפי חוק זה תהא בידי בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".

תיקון חוק חופשה שנתית

11.  בסעיף 14(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, במקום הסיפה המתחילה במלים "יכריע שר העבודה הכרעה סופית" יבוא "יכריע בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".

תיקון חוק שירותי הכבאות (תיקון מס' 1) תשל"א-1971

12.  בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 -

(1)   בסעיף 29, במקום "בית הדין לביטוח לאומי שהוקם לפי חוק הביטוח הלאומי" יבוא "בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969", ובמקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית הדין לעבודה";

(2)   בסעיף 30, במקום כותרת השוליים יבוא "ייצוג בפני בית הדין לעבודה".

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 177 (ה"ח 920)

הוספת סעיף 12

 

(תיקון מס' 15) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 16) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 19) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 23) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 24) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 51) תשע"ז-2017

תוספת שניה

פקודת מחלקת העבודה, 1943

פקודת תאונות ומחלות משלוח יד (הודעה), 1945

פקודת הבטיחות בעבודה, 1946

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951

חוק איסור אפיית לילה, תשי"א-1951

חוק חומרי נפץ, תשי"ד-1954

חוק החניכות, תשי"ג-1953

חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958

חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959

חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959

חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968

תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן) (נפט) - 1934

(תיקון מס' 4)  תשל"ג-1973

חוק מס מקביל תשל"ג-1973

צו תשל"ז-1976

חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957

(תיקון מס' 15) תשמ"ז-1987

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

(תיקון מס' 16) תשמ"ח-1988

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988

(תיקון מס' 19) תשנ"א-1991

חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991

(תיקון מס' 23) תשנ"ד-1994

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994

(תיקון מס' 24) תשנ"ה-1994

סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994

(תיקון מס' 26) תשנ"ו-1996

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996

(תיקון מס' 28) תשנ"ח-1998

פרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998

(תיקון מס' 29) תשנ"ח-1998

סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998

(תיקון מס' 31) תשס"א-2001

חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

(תיקון מס' 32) תשס"א-2001

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001

(תיקון מס' 30) תשס"א-2000

סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000.

(תיקון מס' 34) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 47) תשע"ה-2014

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודהוהליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002.

 

הוראת שעה תשס"ג-2003

(פקע).

(תיקון מס' 35) תשס"ו-2006

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.

(תיקון מס' 37) תשס"ח-2008

סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997.

(תיקון מס' 39) תשע"ב-2011

סעיפים 24, 31, 32, 33, 36 ו-37 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.

(תיקון מס' 42) תשע"ב-2012

חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012.

(תיקון מס' 50) תשע"ז-2016

פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

מיום 1.4.1973

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ג מס' 689 מיום 1.4.1973 עמ' 89 (ה"ח 1021)

חוק מס מקביל תשל"ג-1973

 

מיום 30.12.1976

צו תשל"ז-1976

ק"ת תשל"ז מס' 3644 מיום 30.12.1976 עמ' 644

חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957

 

מיום 1.4.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1211 מיום 9.4.1987 עמ' 70 (ה"ח 1823)

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

 

מיום 1.4.1988

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ח מס' 1240 מיום 3.3.1988 עמ' 42 (ה"ח 1804 וה"ח 1848)

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988

 

מיום 1.5.1991

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"א מס' 1349 מיום 21.3.1991 עמ' 113 (ה"ח 2032)

חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991

 

מיום 4.5.1994

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 75 (ה"ח 2299)

סימן א' לפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994

 

מיום 1.1.1995

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ד מס' 1469 מיום 26.6.1994 עמ' 175 (ה"ח 2249)

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994

 

מיום 21.9.1996

תיקון מס' 26

ס"ח תשנ"ו מס' 1578 מיום 21.3.1996 עמ' 206 (ה"ח 2380 וה"ח 2442)

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996

 

מיום 19.9.1998

תיקון מס' 29

ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 170 (ה"ח 2641)

סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998

 

מיום 1.1.1999

תיקון מס' 28

ס"ח תשנ"ח מס' 1658 מיום 5.3.1998 עמ' 157 (ה"ח 2525)

פרק ד' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998

 

מיום 9.2.2001

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 125 (ה"ח 2925)

חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

 

מיום 1.6.2001

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"א מס' 1788 מיום 17.5.2001 עמ' 380 (ה"ח 2961)

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001

 

מיום 25.12.2001

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"א מס' 1766 מיום 25.12.2000 עמ' 73 (ה"ח 2786)

סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000.

 

מיום 21.6.2002

תיקון מס' 34

ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 212 (ה"ח 2959)

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודהוהליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002.

 

מיום 31.3.2003 עד יום 31.12.2003

הוראת שעה תשס"ג-2003

ס"ח תשס"ג מס' 1888 מיום 31.3.2003 עמ' 376 (ה"ח 22)

הוספת פרט

הנוסח:

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשס"ג-2003.

 

מיום 12.7.2006

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ו מס' 2064 מיום 2.8.2006 עמ' 400 (ה"ח 257)

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.

 

מיום 26.6.2008

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ח מס' 2159 מיום 26.6.2008 עמ' 575 (ה"ח 137)

סעיף 5א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997.

 

מיום 19.6.2012

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ב מס' 2326 מיום 19.12.2011 עמ' 74 (ה"ח 363)

סעיפים 24, 31, 32, 33, 36 ו-37 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.

 

מיום 27.2.2012

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 176 (ה"ח 222)

חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012.

 

מיום 30.1.2015

תיקון מס' 47

ס"ח תשע"ה מס' 2481 מיום 16.12.2014 עמ' 65 (ה"ח 582)

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאיו עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 50

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 220 (ה"ח 1083)

פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

 

מיום 1.4.2018

תיקון מס' 51

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 665 (ה"ח 947)

חוק שירות לאומי, תשי"ג-1953

 

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

תוספת שלישית

(סעיפים 18(ב)(1) ו-(ה) ו-20(א1)(1))

(1)      ערעור על החלטה או קביעה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בפרט זה – חוק הביטוח הלאומי), כמפורט להלן:

(א)  קביעה של דרגת נכות, דרגת אי-כושר להשתכר, מוגבלת בניידות או רמת תלות, לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;

(ב)  החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי;

(ג)   החלטה של ועדה רפואית לעררים, החלטה של ועדה לעררים והחלטה של ועדה לעררים לשירותים מיוחדים, לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי;

(ד)  החלטה של ועדה לעררים לילד נכה לפי סעיף 222(ד) לחוק הביטוח הלאומי;

(ה)  החלטה של ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי;

(2)      ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 7 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992;

(3)      ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;

(4)      ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבה חודשית לפי סעיף 7א לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992;

(5)      תובענה לפי סעיף 6 לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א-2001;

(6)      ערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954;

(7)      ערעור על החלטה של ועדה רפואית לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;

(תיקון מס' 44) תשע"ג-2012

(8)      תובענה לפי סעיף 5 לחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג-2012.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 308 (ה"ח 580)

הוספת תוספת שלישית

 

מיום 15.11.2012

תיקון מס' 44

ס"ח תשע"ג מס' 2387 מיום 15.11.2012 עמ' 34 (ה"ח 492)

הוספת פרט (8)

 

מיום 3.1.2018

תיקון מס' 52

ס"ח תשע"ז מס' 2647 מיום 3.7.2017 עמ' 1011 (ה"ח 708)

(8) תובענה לפי סעיף 5 לחוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג-2012.

 

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

תוספת רביעית

(סעיפים 18(ד) ו-(ו) ו-20(ב))

(1)      לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;

(2)      להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;

(3)      לערוך רשימת הפלוגתות;

(4)      לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט;

(5)      ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;

(6)      ליתן פסק דין במעמד צד אחד בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה או ליתן החלטה במעמד צד אחד בבקשה שמשיב אינו משיב לה, כנגד אותו נתבע או משיב, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי, וכן לבטל פסק דין או החלטה שניתנו כאמור;

(7)      ליתן פסק דין במעמד צד אחד למחיקת תובענה או בקשה כשהתובע או המבקש אינו מתייצב לדיון, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;

(8)      למחוק תובענה או בקשה, על פי בקשת התובע או המבקש;

(9)      ליתן פסק דין בנוסח מוסכם אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, וכן ליתן, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;

(10)    להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן שנקבע בחיקוק או להאריך מועד שקבע בית הדין או רשם, לעשיית דבר שבסדר דין או שבנוהג;

(11)    להעביר הליך לבית דין אחר, אם מצא שאין הוא יכול לדון בו מחמת שאינו בסמכותו המקומית;

(12)    לדון ולהחליט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;

(13)    להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו;

(14)    לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, בעניינים שאינם מנויים בתוספת זו, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי ובבקשות לדחייה על הסף;

(15)    נוסף על האמור בפרט (5), לדון ולהחליט בבקשות למתן סעד זמני, עד לתחילת שלב ההוכחות בדיון בבקשה למתן סעד זמני, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי;

(16)    להפעיל סמכות או למלא תפקיד הנתונים לרשם בית דין לפי סעיף 27(א), ושאינם מנויים בפרטים (1) עד (15).

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 309 (ה"ח 580)

הוספת תוספת רביעית

 

(תיקון מס' 43) תשע"ב-2012

תוספת חמישית

(סעיף 27(ב)(1) ו-(ב3))

(1)      חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;

(2)      חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;

(3)      חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951;

(4)      חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;

(5)      חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

(6)      חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976;

(7)      חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998;

(8)      חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993;

(9)      חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ד-1993;

(10)    חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000;

(11)    חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001;

(12)    הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי-ענפי בדבר תשלום דמי הבראה;

(תיקון מס' 46) תשע"ד-2014

(13)    הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי-ענפי בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;

(14)    הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי-ענפי בדבר תשלום תוספת יוקר;

(15)    הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי-ענפי בדבר דמי חגים;

(16)    הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי-ענפי בדבר ימי אבל;

(17)    הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי-ענפי בעניין פנסיה.

מיום 31.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 310 (ה"ח 580)

הוספת תוספת חמישית

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(13) הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי-ענפי בדבר השתתפות מעביד מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;

 

 

                                       גולדה מאיר         יעקב ש' שפירא         יוסף אלמוגי

                                                 ראש הממשלה               שר המשפטים                 שר העבודה

       שניאור זלמן שזר

              נשיא המדינה

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 70 (ה"ח תשכ"ח מס' 748 עמ' 15).

תוקן ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 176 (ה"ח תשל"א מס' 920 עמ' 86) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 73 (ה"ח תשל"ב מס' 965 עמ' 63) – תיקון מס' 2 בסעיף 8 לחוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון מס' 2), תשל"ב-1972.

ס"ח תשל"ג מס' 686 מיום 1.3.1973 עמ' 78 (ה"ח תשל"ב מס' 990 עמ' 195) – תיקון מס' 3 [במקור מס' 2].

ס"ח תשל"ג מס' 689 מיום 1.4.1973 עמ' 89 (ה"ח תשל"ג מס' 1021 עמ' 15) – תיקון מס' 4 בסעיף 11(ב) לחוק מס מקביל, תשל"ג-1973; תחילתו ביום 1.4.1973.

ס"ח תשל"ג מס' 711 מיום 2.8.1973 עמ' 237 (ה"ח תשל"ב מס' 995 עמ' 265) – תיקון מס' 5 בסעיף 3 לחוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 2), תשל"ג-1973.

ס"ח תשל"ה מס' 758 מיום 6.2.1975 עמ' 59 (ה"ח תשל"ג מס' 1072 עמ' 356) – תיקון מס' 6 [במקור מס' 5].

ס"ח תשל"ו מס' 811 מיום 21.5.1976 עמ' 190 (ה"ח תשל"ה מס' 1176 עמ' 226)– תיקון מס' 7 [במקור מס' 6].

ק"ת תשל"ז מס' 3644 מיום 30.12.1976 עמ' 644 – צו תשל"ז-1976.

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 135 (ה"ח תש"ם מס' 1421 עמ' 44 וה"ח תש"ם מס' 1429 עמ' 89) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 עמ' 319 (ה"ח תשמ"א מס' 1515 עמ' 232) – תיקון מס' 9 בסעיף 2 לחוק הגנת השכר (תיקון מס' 15), תשמ"א-1981; תחילתו ביום 1.12.1981.

ק"ת תשמ"ב מס' 4348 מיום 13.5.1982 עמ' 966 – צו תשמ"ב-1982.

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 83 (ה"ח תשל"ח מס' 1348 עמ' 249) – תיקון מס' 10 בסעיף 5 לחוק השפיטה (הוראות מעבר), תשמ"ד-1984; תחילתו ביום 8.3.1984.

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח תשמ"ד מס' 1681 עמ' 236) – תיקון מס' 11 בסעיף 10 לחוק השופטים (תיקון מס' 10), תשמ"ד-1984.

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 140 (ה"ח תשמ"ה מס' 1709 עמ' 72) – תיקון מס' 12 בסעיף 14 לחוק בתי המשפט (תיקון), תשמ"ה-1985.

ס"ח תשמ"ה מס' 1156 מיום 7.8.1985 עמ' 208 (ה"ח תשמ"ג מס' 1613 עמ' 118) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 217 (ה"ח תשמ"ו מס' 1778 עמ' 211) – תיקון מס' 14 בסעיף 9 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 3), תשמ"ו-1986.

ס"ח תשמ"ז מס' 1211 מיום 9.4.1987 עמ' 70 (ה"ח תשמ"ז מס' 1823 עמ' 206) – תיקון מס' 15 בסעיף 19 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987; תחילתו ביום 1.4.1987.

ס"ח תשמ"ח מס' 1240 מיום 3.3.1988 עמ' 42 (ה"ח תשמ"ו מס' 1804 עמ' 64 וה"ח תשמ"ז מס' 1848 עמ' 324) –

תיקון מס' 16 בסעיף 24 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988; תחילתו ביום 1.4.1988.

ק"ת תשמ"ח מס' 5098 מיום 31.3.1988 עמ' 690 – צו תשמ"ח-1988; ק"ת תש"ן מס' 5239 מיום 4.1.1990 עמ' 242 – צו תשמ"ח-1988(תיקון), תש"ן-1990.

י"פ תשמ"ח מס' 3558 מיום 15.5.1988 עמ' 2226 – הודעה תשמ"ח-1988; תחילתה ביום 1.4.1988.

ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 49 (ה"ח תשמ"ח מס' 1895 עמ' 261) – תיקון מס' 17 בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 7), תשמ"ט-1989 ; ראה ת"ט ס"ח תשמ"ט מס' 1284 מיום 9.8.1989 עמ' 102.

ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח תשמ"ח מס' 1902 עמ' 284) – תיקון מס' 18.

י"פ תש"ן: מס' 3715 מיום 12.11.1989 עמ' 364 – הודעה תש"ן-1989; תחילתה ביום 1.10.1989; מס' 3800 מיום 19.9.1990 עמ' 3884 – הודעה (מס' 2) תש"ן-1990; תחילתה ביום 1.4.1990.

ס"ח תשנ"א מס' 1349 מיום 21.3.1991 עמ' 113 (ה"ח תשנ"א מס' 2032 עמ' 130) – תיקון מס' 19 בסעיף 7 לחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א-1991; תחילתו ביום 1.5.1991.

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 116 (ה"ח תש"ן מס' 2007 עמ' 260) – תיקון מס' 20 בסעיף 6 לחוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה), תשנ"א-1991.

י"פ תשנ"א: מס' 3814 מיום 13.11.1990 עמ' 470 – הודעה תשנ"א-1990; תחילתה ביום 1.10.1990; מס' 3880 מיום 23.5.1991 עמ' 2566 – הודעה (מס' 2) תשנ"א-1991; מיום 1.4.1991.

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח תשנ"א מס' 2070 עמ' 319) – תיקון מס' 21 בסעיף 17 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשנ"ב-1992.

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח תשנ"ב מס' 2109 עמ' 192) –  תיקון מס' 22 בסעיף 6 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 16), תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 13.2.1992.

י"פ תשנ"ב: מס' 3953 מיום 12.12.1991 עמ' 1042 – הודעה תשנ"ב-1991; תחילתה ביום 1.10.1991; מס' 4022 מיום 5.7.1992 עמ' 3780 – הודעה (מס' 2) תשנ"ב-1992; תחילתה ביום 1.4.1992.

י"פ תשנ"ג: מס' 4058 מיום 15.11.1992 עמ' 446 – הודעה תשנ"ג-1992; תחילתה ביום 1.10.1992; מס' 4120 מיום 10.6.1993 עמ' 3219 – הודעה (מס' 2) תשנ"ג-1993; תחילתה ביום 1.4.1993.

ס"ח תשנ"ד מס' 1469 מיום 26.6.1994 עמ' 175 (ה"ח תשנ"ד מס' 2249 עמ' 230) – תיקון מס' 23 בסעיף 65 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994; תחילתו ביום 1.1.1995.

י"פ תשנ"ד מס' 4188 מיום 30.1.1994 עמ' 1941 – הודעה תשנ"ד-1994; תחילתה ביום 1.10.1993.

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 75 (ה"ח תשנ"ד מס' 2299 עמ' 588) – תיקון מס' 24 בסעיף 32 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994; תחילתו ביום 4.5.1994.

י"פ תשנ"ה: מס' 4247 מיום 18.9.1994 עמ' 180 – הודעה תשנ"ה-1994; תחילתה ביום 1.4.1994; מס' 4263 מיום 24.11.1994 עמ' 854 – הודעה (מס' 2) תשנ"ה-1994; תחילתה ביום 1.10.1994; מס' 4306 מיום 25.5.1995 עמ' 3358 – הודעה (מס' 3) תשנ"ה-1995; תחילתה ביום 1.4.1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1559 מיום 31.1.1996 עמ' 52 (ה"ח תשנ"ו מס' 2435 עמ' 134) – תיקון מס' 25.

ס"ח תשנ"ו מס' 1578 מיום 21.3.1996 עמ' 206 (ה"ח תשנ"ה מס' 2380 עמ' 381 וה"ח תשנ"ו מס' 2442 עמ' 207) – תיקון מס' 26 בסעיף 24 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996; תחילתו ביום 21.9.1996.

י"פ תשנ"ו: מס' 4394 מיום 29.3.1996 עמ' 2407 – הודעה תשנ"ו-1996; תחילתה ביום 1.10.1995. מס' 4412 מיום 28.5.1996 עמ' 3406 – הודעה (מס' 2) תשנ"ו-1996; תחילתה ביום 1.4.1996.

ס"ח תשנ"ז מס' 1630 מיום 17.7.1997 עמ' 190 (ה"ח תשנ"ז מס' 2601 עמ' 252) – תיקון מס' 27.

י"פ תשנ"ז מס' 4473 מיום 2.1.1997 עמ' 1115 – הודעה תשנ"ז-1997; תחילתה ביום 1.10.1996. מס' 4542 מיום 9.7.1997 עמ' 4402 – הודעה (מס' 2) תשנ"ז-1997; תחילתה ביום 1.4.1997.

ס"ח תשנ"ח מס' 1658 מיום 5.3.1998 עמ' 157 (ה"ח תשנ"ו מס' 2525 עמ' 628) – תיקון מס' 28 בסעיף 27 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 1.1.1999.

ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 170 (ה"ח תשנ"ז מס' 2641 עמ' 484) – תיקון מס' 29 בסעיף 16 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 19.9.1998.

י"פ תשנ"ח: מס' 4590 מיום 23.11.1997 עמ' 690 – הודעה תשנ"ח-1997; תחילתה ביום 1.10.1997; מס' 4638 מיום 23.4.1998 עמ' 3348 – הודעה (מס' 2) תשנ"ח-1998; תחילתה ביום 1.4.1998.

י"פ תשנ"ט מס' 4689 מיום 20.10.1998 עמ' 205 – הודעה תשנ"ט-1998; תחילתה ביום 1.10.1998; מס' 4751 מיום 12.5.1999 עמ' 3186 – הודעה (מס' 2) תשנ"ט-1999; תחילתה ביום 1.4.1999.

י"פ תש"ס מס' 4873 מיום 18.4.2000 עמ' 3299 – הודעה תש"ס-2000; תחילתה ביום 1.4.2000.

ס"ח תשס"א מס' 1766 מיום 25.12.2000 עמ' 73 (ה"ח תשנ"ט מס' 2786 עמ' 290) – תיקון מס' 30 בסעיף 47 לחוק מידע גנטי, תשס"א- 2000; תחילתו ביום 25.12.2001.

ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 125 (ה"ח תשס"א מס' 2925 עמ' 38) – תיקון מס' 31 [במקור מס' 30] בסעיף 2 לחוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 6), תשס"א-2001; תחילתו ביום 9.2.2001.

ס"ח תשס"א מס' 1788 מיום 17.5.2001 עמ' 380 (ה"ח תשס"א מס' 2961 עמ' 380) – תיקון מס' 32 בסעיף 14 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.6.2001.

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח תשס"א מס' 2992 עמ' 592) – תיקון מס' 33 בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 30), תשס"א-2001.

י"פ תשס"א מס' 4985 מיום 9.5.2001 עמ' 2636 – הודעה תשס"א-2001; תחילתה ביום 1.4.2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 212 (ה"ח תשס"א מס' 2959 עמ' 372) – תיקון מס' 34 בסעיף 8 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב-2002; תחילתו ביום 21.6.2002.

ס"ח תשס"ג מס' 1888 מיום 31.3.2003 עמ 376 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 22 עמ' 247) – הוראת שעה תשס"ג-2003 בסעיף 13 בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), תשס"ג-2003; תוקפה עד יום 31.12.2003.

י"פ תשס"ו מס' 5520 מיום 24.4.2006 עמ' 2597 – הודעה תשס"ו-2006; תחילתה ביום 1.4.2006.

ס"ח תשס"ו מס' 2064 מיום 2.8.2006 עמ' 400 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 257 עמ' 572) – תיקון מס' 35 בסעיף 21 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006; תחילתו ביום 12.7.2006.

י"פ תשס"ז מס' 5647 מיום 29.3.2007 עמ' 2195 – הודעה תשס"ז-2007; תחילתה ביום 1.4.2007.

ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 383 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 298 עמ' 612) – תיקון מס' 36 בסעיף 7 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 45), תשס"ז-2007; ר' סעיף 10(ג) לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2159 מיום 26.6.2008 עמ' 575 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 137 עמ' 99) – תיקון מס' 37 בסעיף 8 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2), תשס"ח-2008; ר' סעיף 9 לענין תחולה.

י"פ תשס"ט מס' 5940 מיום 20.4.2009 עמ' 3318 – הודעה תשס"ט-2009; תחילתה ביום 1.4.2009.

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 242 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 38 בסעיף 131 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 15.7.2009.

י"פ תש"ע מס' 6076 מיום 12.4.2010 עמ' 2544 – הודעה תש"ע-2010; תחילתה ביום 1.4.2010.

י"פ תשע"א מס' 6225 מיום 13.4.2011 עמ' 3771 – הודעה תשע"א-2011; תחילתה ביום 1.4.2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2326 מיום 19.12.2011 עמ' 74 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 363 עמ' 376) – תיקון מס' 39 בסעיף 55 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ב מס' 2329 מיום 4.1.2012 עמ' 98 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 412 עמ' 2) – תיקון מס' 40 בסעיף 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 67), תשע"ב-2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2332 מיום 18.1.2012 עמ' 130 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 521 עמ' 1180) – תיקון מס' 41 [במקור מס' 40] בסעיף 6 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 69), תשע"ב-2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2338 מיום 27.2.2012 עמ' 176 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 222 עמ' 259) – תיקון מס' 42 בסעיף 7 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, תשע"ב-2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2350 מיום 1.4.2012 עמ' 303 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 580 עמ' 610) – תיקון מס' 43; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 18 לענין תחולה והוראות מעבר.

י"פ תשע"ב מס' 6406 מיום 30.4.2012 עמ' 3600 – הודעה תשע"ב-2012; תחילתה ביום 1.4.2012.

ס"ח תשע"ג מס' 2387 מיום 15.11.2012 עמ' 34 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 492 עמ' 282) – תיקון מס' 44 בסעיף 8 לחוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), תשע"ג-2012.

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 328 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 649 עמ' 282) – תיקון מס' 45 בסעיף 9 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 75), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 46 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ה מס' 2481 מיום 16.12.2014 עמ' 65 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 582 עמ' 26) – תיקון מס' 47 בסעיף 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 6), תשע"ה-2014; תחילתו 45 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2554 מיום 7.6.2016 עמ' 891 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 964 עמ' 112) – תיקון מס' 48 בסעיף 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 83), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 8 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 633 עמ' 94) – תיקון מס' 49 בסעיף 16 לחוק שירות הציבור (הצהרת הון), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.4.2017 ור' סעיף 21 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 220 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 50 בסעיף 13 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.1.2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 665 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 947 עמ' 994) – תיקון מס' 51 בסעיף 92 לחוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017; תחילתו ביום 1.4.2018.

ס"ח תשע"ז מס' 2647 מיום 3.7.2017 עמ' 1011 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 708 עמ' 180) – תיקון מס' 52; ר' סעיף 11 לענין תחילה.

11. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.

[1] ר' סעיף 2 לחוק השפיטה (הוראות מעבר), תשמ"ד-1984, בענין שינוי תארים.

[2] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1312.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות