נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

פקודת בריאות העם מס' 40 לש' 1940

 

 

בריאות – בריאות העם

תוכן ענינים

 

חלק א'

Go

7

סעיף 1

השם

Go

7

סעיף 2

פירוש

Go

7

 

חלק ב'

Go

8

סעיף 3

אזורים סניטריים עירוניים וכפריים

Go

8

 

חלק ב1

Go

9

סעיף 3א

קביעת תקנים

Go

9

סעיף 3ב

כשירויות

Go

9

 

חלק ג'

Go

9

סעיף 4

הודעות

Go

9

סעיף 7

אתר לבית עלמין חדש טעון אישור

Go

9

סעיף 8

תנאים שיש לקיימם לפני שקוברים מת

Go

10

סעיף 9

תקנות

Go

11

סעיף 10

עונשין

Go

11

 

חלק ד'

Go

11

סעיף 11

פירוש

Go

12

סעיף 11א

שינוי התוספת השניה

Go

12

סעיף 12

הודעת מחלות מידבקות

Go

12

סעיף 13

בידוד חולה הנגוע במחלה מידבקת

Go

12

סעיף 14

הסמכות לבדוק מקום שלפי הסברה פשטה בו מחלה מידבקת

Go

12

סעיף 15

העברת אנשים נגועים לבית החולים

Go

12

סעיף 16

הסמכות להכנס ולחטא

Go

13

סעיף 17

סמכויות המנהל ושר הבריאות לגבי מחלות ידועות

Go

13

סעיף 18

הספקת נוחויות סניטריות לפועלים במקרים ידועים

Go

13

סעיף 19

הרכבת נסיובי מגן

Go

13

סעיף 20

סמכויות לשעת חירום פק' 53 לש' 1947

Go

14

סעיף 20א

הגדרות   סעיפים 20א עד 20ט נגיף הקורונה

Go

15

סעיף 20ב

תחולה בתקופת תוקפה של הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת

Go

15

סעיף 20ג

עונשין

Go

15

סעיף 20ד

עבירות מינהליות

Go

16

סעיף 20ה

קביעת גורם מוסמך וסמכויותיו

Go

16

סעיף 20ו

דיווח לכנסת

Go

16

סעיף 20ז

תיקון העבירות בצו בידוד בית

Go

17

סעיף 20ח

סמכות לדרישת מידע

Go

17

סעיף 21

בדיקת מחלבות וסמכות לאסור הספקת חלב

Go

20

סעיף 22

עונשים על העמדת אנשים וחפצים נגועים גלויים לעין כל

Go

20

סעיף 23

תקנות

Go

21

סעיף 24

פירוש

Go

21

סעיף 24א

אישור הקמה

Go

22

סעיף 24ב

סגירת יחידה מקצועית או הפחתה במספר המיטות

Go

22

סעיף 24ג

תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות רפואי שביצע במוסד רפואי

Go

22

סעיף 24ד

כללים לעניין המשך טיפול רפואי פרטי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או קהילתי

Go

23

סעיף 25

הפעלת מוסד רפואי

Go

23

סעיף 25א

סגירת מוסד רפואי

Go

24

סעיף 26

הנהלת בית חולים

Go

24

סעיף 27

תנאי הרישום

Go

24

סעיף 28

מנהל אחראי

Go

25

סעיף 29

ניהול יומנים ורשומותם

Go

25

סעיף 29א

רשות מבקרת

Go

25

סעיף 29ב

הודעה על חשש אלימות

Go

25

 

חלק ד'1: התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי

Go

25

סעיף 29ג

הגדרות

Go

25

סעיף 29ד

מטרה

Go

26

סעיף 29ה

חובת התקנת מצלמות בבתי חולים גריאטריים

Go

26

סעיף 29ו

חובת יידוע בדבר הפעלת מצלמות

Go

26

סעיף 29ז

סירוב מאושפז להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו

Go

26

סעיף 29ח

אופן התקנת המצלמות והפעלתן

Go

27

סעיף 29ט

שמירת הצילומים

Go

27

סעיף 29י

צפייה ושימוש בצילומים

Go

27

סעיף 29יא

מורשי גישה

Go

27

סעיף 29יב

הודעה על חשש לפגיעה במאושפז

Go

28

סעיף 29יג

צפייה וקבלת מידע על ידי המנהל הכללי

Go

28

סעיף 29יד

שימוש מותר במצלמות

Go

28

סעיף 29טו

דיווח

Go

28

סעיף 29טז

ביצוע ותקנות

Go

28

 

חלק ד'2: הוראות שונות

Go

28

סעיף 30

בקורת והשגחה

Go

28

סעיף 33

תקנות

Go

29

סעיף 34

מרפאות

Go

29

סעיף 35

מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים

Go

30

סעיף 36

מעבדות

Go

30

סעיף 39

הרכבה כללית

Go

31

סעיף 41

עונש בצעד הרכבת חומר אבעבועות

Go

31

סעיף 42

תקנות

Go

31

 

חלק ה'

Go

31

סעיף 42א

הגדרות

Go

31

סעיף 43

על דיירים ומחזיקים לנקוט באמצעי זהירות כנגד גידול יתושים

Go

31

סעיף 44

הגבלה בענין גידול אורז

Go

31

סעיף 45

על מחזיקי קרקעות שלחין לנקוט באמצעים למניעת גידול יתושים

Go

32

סעיף 46

נקוז אדמת ביצות

Go

32

סעיף 47

יש להחזיק את הנחלים ואמות המים במצב טוב

Go

32

סעיף 48

רשות כניסה

Go

32

סעיף 49

סמכות המנהל להוציא לפועל אמצעי מניעה

Go

32

סעיף 50

מציאותם של  זחלי יתשים היא עבירה

Go

32

סעיף 51

עונשין

Go

32

סעיף 52

תקנות

Go

32

 

חלק ה1

Go

32

סעיף 52א

הגדרות

Go

32

סעיף 52ב

תקנות בדבר איכותם התברואית של מים

Go

32

סעיף 52ג

קיום התקנות

Go

33

סעיף 52ד

סמכויות כניסה ובדיקה

Go

33

סעיף 52ה

חובה לבצע בדיקות

Go

33

סעיף 52ו

פסילת מי שתיה

Go

33

סעיף 52ז

מילוי הוראות רשות הבריאות

Go

33

סעיף 52ח

מקומות המוחזקים ע"י צה"ל

Go

33

סעיף 52ט

מתן הוראות וביצוע פעולות ע"י מנהל הרשות הממשלתית

Go

33

סעיף 52י

הוראות מנהל הרשות הממשלתית בדבר ייעוד מים שנפסלו

Go

34

סעיף 52יא

עונשין

Go

34

 

חלק ו'

Go

34

סעיף 53

פירוש

Go

34

סעיף 54

הודעה הדורשת סילוק מפגע

Go

35

סעיף 55

הפרוצדורה כשלא מלאו אחרי ההודעה; צווים בענין מפגע

Go

36

סעיף 55א

מסירת צו

Go

36

סעיף 55ב

בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט

Go

36

סעיף 56

צווי סגירה והריסה

Go

36

סעיף 57

הנחת אשפה וכו' ברחוב

Go

37

סעיף 58

סמכות כניסה

Go

37

סעיף 59

מסירת הודעות וצווים

Go

37

סעיף 60

משפטים נגד מפגעים במקרים ידועים

Go

38

סעיף 61

הוראות בנוגע לאניות

Go

38

סעיף 61א

אכיפת ביצוע

Go

38

סעיף 62

אין הוראות בנוגע למפגעים פוגעות בתקנות משפטיות אחרות

Go

38

סעיף 62א

תחולה בשטחי צבא ומשטרה

Go

39

סעיף 62ב

תקנות

Go

39

סעיף 62ג

שמירת תוקף

Go

39

סעיף 62ד

תחולה על המדינה

Go

39

סעיף 63

תפקידי המחזיקים בבתים באזורים סניטריים כפריים

Go

39

סעיף 64

סידור הספקות מים והחזקתן

Go

40

 

חלק ו1: סמכויות עזר

Go

40

סעיף 64א

סמכויות מפקח וממונה על איכות הסביבה

Go

40

סעיף 64א1

הסמכת מפקח וממונה על איכות הסביבה בידי השר להגנת הסביבה וזיהויו

Go

40

סעיף 64א2

הסמכת מפקח בסמכויות חקירה בידי שר הבריאות

Go

40

סעיף 64ב

ביקורת במפעלים

Go

41

סעיף 64ד

קובלנה פרטית

Go

41

 

חלק ז'

Go

41

סעיף 65

הספקת נוחיות סניטריות

Go

41

סעיף 65א

איסור השקיה בשפכים

Go

41

סעיף 65ב

מכשירים רפואיים

Go

41

סעיף 65ב1

מאגר מידע ממוחשב

Go

42

סעיף 66

הרשות המקומית רשאית להתקין חדרי מתים

Go

42

סעיף 67

רופא ממשלתי רשאי במקרים ידועים לצוות להעביר את הגופה לחדר המתים

Go

42

סעיף 68

סמכויותיהן של רשויות מקומיות להתקין מקומות לבדיקות לאחר המוות

Go

42

סעיף 68א

חובות עורך ניסוי רפואי בבני אדם

Go

43

סעיף 69

קנס על מחזיק המפריע לבעלים

Go

43

סעיף 70

תקנות

Go

43

סעיף 71

עונשין

Go

43

סעיף 71א

עונשין   הוראות מיוחדות

Go

43

סעיף 71ב

אי ביצוע הוראות

Go

44

סעיף 71ג

שיעורי קנסות

Go

44

סעיף 71ד

אחריות נושא משרה בתאגיד

Go

44

סעיף 71ה

סמכויות בית משפט

Go

44

סעיף 72

שמירת הוראות

Go

44

סעיף 73

ביטול וסייג

Go

44

 

תוספת א'

Go

45

 

תוספת ב'

Go

45

 

תוספת ג'

Go

48

 

מחלות מידבקות עפ"י סעיף 22

Go

48

 

תוספת ד'

Go

48

 

התוספת החמישית

Go

48

 

פקודת בריאות העם מס' 40 לש' 1940*

חלק א'

מבוא

השם

1.    פקודה זו תיקרא פקודת בריאות העם, 1940.

פירוש

2.    בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, חוץ אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:

          "יום" ו"שעות היום" פירושם הזמן שבין שעה שמונה בבוקר ושעה חמש בערב;

          "משרד" פירושו משרד הבריאות[1];

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          "מנהל" – פירושו מנהל שירותי הרפואה או בא כוח מוסמך של מנהל שירותי הרפואה בכפוף לאמור בסעיף 42א;

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

"מנהל" – פירושו מנהל שירותי הרפואה או בא כוח מוסמך של מנהל שירותי הרפואה בכפוף לאמור בסעיף 42א;

פק' 25 לש' 1947

           "משרד בריאות מחוזי" פירושו משרד מחוזי של משרד הבריאות, וכולל משרד נפה של אותו משרד;

מיום 14.6.1947

מס' 25 לשנת 1947

ע"ר מס' 1588 מיום 14.6.1947 תוס' 1 עמ' 132

החלפת הגדרת "משרד הבריאות המחוזי" בהגדרת "משרד בריאות מחוזי"

הנוסח הקודם:

"משרד הבריאות המחוזי" פירושו משרד מחוזי של מחלקת הבריאות;

          "בית חרושת" כולל בית מלאכה ומקום עבודה;

          "בית" פירושו כל בנין או מבנה המשמש לדירה לבני אדם, והוא כולל בית ספר, חנות, בית חרושת או בנין אחר שבהם דרים או עובדים בני אדם;

(תיקון מס' 26) תשע"א-2011

          "מפקח" – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   מי ששר הבריאות הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו;

(2)   מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו כמפקח לעניין פקודה זו, מקרב עובדי המדינה, שאינם עובדי משרדו, ומקרב עובדי רשויות נחלים ומעיינות;

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

החלפת הגדרת "מפקח"

הנוסח הקודם:

"מפקח" פירושו מפקח של מחלקת הבריאות והוא כולל מפקח-משנה של מחלקת הבריאות, וכן מפקח של רשות סניטרית מקומית שהמנהל ייפה את כחו בכתב כדין;

 

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"א מס' 2290 מיום 5.4.2011 עמ' 742 (ה"ח 483)

החלפת הגדרת "מפקח"

הנוסח הקודם:

"מפקח" – מי ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין, הסמיכו כמפקח לענין פקודה זו;

(תיקון מס' 26) תשע"א-2011

          "מפקח הגנת הסביבה" – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך בידי השר להגנת הסביבה לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011;";

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"א מס' 2290 מיום 5.4.2011 עמ' 743 (ה"ח 483)

הוספת הגדרת "מפקח הגנת הסביבה"

          "קרקע" כוללת מים וכל זכות או שעבוד על הקרקע או המים;

          "רופא בעל רשיון" פירושו רופא מוסמך שניתן לו רשיון לעסוק ברפואה בישראל;

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          "הרשות הסניטרית המקומית" בתחום עירוני פירושה מועצת העיריה ובאזור המתנהל ע"י מועצה מקומית פירושה המועצה המקומית, ואילו בתחומים שאין בהם לא מועצה מקומית ולא מועצת עיריה פירושה - הממונה על איכות הסביבה כמשמעותו בסעיף 42א, ולענין סעיפים 66 עד 68 - בא כוחו המקומי של משרד הבריאות;

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

"הרשות הסניטרית המקומית" בתחום עירוני פירושה מועצת העיריה ובאזור המתנהל ע"י מועצה מקומית פירושה המועצה המקומית, ואילו בתחומים שאין בהם לא מועצה מקומית ולא מועצת עיריה פירושה – בא כוחו המקומי של משרד הבריאות הממונה על איכות הסביבה כמשמעותו בסעיף 42א, ולענין סעיפים 66 עד 68 - בא כוחו המקומי של משרד הבריאות;

          "מחזיק" לגבי בנין או חלק מבנין פירושו המחזיק בהם, או ממונה או משגיח עליהם או מנהלם, אם לחשבונו הוא ואם בתור מורשה של אדם אחר, ואילו לגבי אניה פירושו רב חובל או אדם אחר הממונה באותה שעה עליה;

          "בעלים" פירושו האדם המקבל באותה שעה את שכר הדירה או דמי החכירה או הרווחים של המקום אשר אליו מתייחסת מלה זו, אם לחשבונו הוא ואם בתור מורשה של אדם אחר או בשמו או אשר היה מקבל את השכר הנ"ל אילו היה המקום מושכר;

          "המקום" כולל בנינים או קרקעות בכל צורת אחזקה שהיא, בין פתוחים ובין סגורים, בין שבנו עליהם ובין שלא בנו עליהם, בן ציבוריים ובין פרטיים ובין שמחזיקים אותם עפ"י סמכות מכוח החוק ובין שאין מחזיקים אותם עפ"י סמכות מכוח החוק;

          "כלי רכב ציבורי" פירושו כל מין כלי רכב, בין שהוא נע בכח מנוע ובין שהוא רתום לבהמות, המשמש או מכוון לשמש להובלת נוסעים בשכר;

(תיקון מס' 5)  תשל"ג-1973

          "רופא מחוזי" רופא ממשלתי ששר הבריאות הפקידו על לשכת בריאות מחוזית או נפתית;

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

החלפת הגדרת "הרופא הממשלתי הראשון" בהגדרת "רופא מחוזי"

הנוסח הקודם:

"הרופא הממשלתי הראשון" פירושו הרופא הממשלתי הראשון של מחלקת הבריאות;

(תיקון מס' 5)  תשל"ג-1973

          "רופא ממשלתי" רופא בשירות משרד הבריאות;

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

החלפת הגדרת "הרופא הממשלתי" בהגדרת "רופא ממשלתי"

הנוסח הקודם:

"הרופא הממשלתי" פירושו רופא ממשלתי של מחלקת הבריאות;

          "אניה" כוללת ספינת מפרש או קיטור או סירה שאינה שייכת לממשלת ישראל או לכל ממשלה אחרת;

          "רחוב" כולל כל כביש, רחבה או מעבר, בין שהם רשות הרבים ובין שאינם רשות הרבים, שיש לציבור זכות המעבר בהם, וכן הדרך אשר על פני כל גשר ציבורי וכן כל כביש או מעבר המשמשים או המכוונים לשמש אמצעי גישה לשני בתים או יותר בין שיש לציבור זכות המעבר בהם ובין שאין לציבור זכות המעבר בהם, וכל הצנורות, התעלות והגומות שבצדי רחובות רואים אותם כחלק מאותו רחוב;

פק' 25 לש' 1947

          "נפה" מובנה אחת הנפות האדמיניסטראטיביות, שלהן מחולקת ישראל בידי הממשלה;

מיום 14.6.1947

מס' 25 לשנת 1947

ע"ר מס' 1588 מיום 14.6.1947 תוס' 1 עמ' 132

הוספת הגדרת "נפה"

          "כפר" פירושו כל עיר או כפר, פרט לעיר שיש בה מועצת עיריה, והוא כולל יישוב חקלאי;

          "רשות הכפר" פירושה המועצה המקומית לגבי כפר שיש בו מועצה מקומית ובמקרים אחרים פירושה המוכתר וזקני העדה באותה שעה;

(תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

          "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 146 (ה"ח 1234)

הוספת הגדרת "חוק העונשין"

חלק ב'

יצירת אזורים ורשויות

אזורים סניטריים עירוניים וכפריים

3.    (1)  לצורך פקודה זו תחולק הארץ לאזורים שיהיו קרויים:

(I)    אזורים סניטריים עירוניים, וכן

(II)   אזורים סניטריים כפריים

(ולשם הקיצור קרויים אזורים אלה בפקודה זו בשם "אזורים עירוניים" ו"אזורים כפריים"), ואזורים עירוניים וכפריים אלה יהיו כפופים לשיפוטן של רשויות סניטריות מקומיות, כמוגדר בסעיף 2, אשר תהיינה להן הסמכויות המוזכרות בפקודה זו.

          (2)  אזורים סניטריים עירוניים יהיו האזורים הכפופים מזמן לזמן לשיפוטה של מועצת עיריה או של מועצה מקומית שהוקמה עפ"י פקודת העיריות, 1934, או פקודת המועצות המקומיות.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          אזורים סניטריים כפריים יהיו אותם האזורים ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, כל אחד בתחומי אחריותו, יכריז עליהם מזמן לזמן בצו כעל אזורים סניטריים כפריים.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

(2) אזורים סניטריים עירוניים יהיו האזורים הכפופים מזמן לזמן לשיפוטה של מועצת עיריה או של מועצה מקומית שהוקמה עפ"י פקודת העיריות, 1934, או פקודת המועצות המקומיות.

אזורים סניטריים כפריים יהיו אותם האזורים ששר הבריאות ששר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, כל אחד בתחומי אחריותו, יכריז עליהם מזמן לזמן בצו כעל אזורים סניטריים כפריים.

(תיקון מס' 5) תשל"ג-1973

חלק ב1

השירות הסניטרי

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

הוספת חלק ב1

קביעת תקנים (תיקון מס' 5) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

3א.     השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, כל אחד בתחומי אחריותו, יחד עם שר הפנים, ובהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר ארגונו, תפקידיו ומקורות מימונו של השירות הסניטרי ברשויות הסניטריות המקומיות.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

הוספת סעיף 3א

 

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

3א. שר הבריאות ושר הפנים כאחד, בהתייעצות השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, כל אחד בתחומי אחריותו, יחד עם שר הפנים, ובהתייעצות עם הרשויות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר,

כשירויות (תיקון מס' 5) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

3ב.     (א)  שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה רשאים לקבוע בתקנות, כל אחד בתחומי אחריותו, את הכשירויות של התברואנים ושל עובדים אחרים ברשויות הסניטריות המקומיות ובשירות המדינה העוסקים בתפקידים בריאותיים וסביבתיים, לפי הענין.

          (ב)  לא יתמנה אדם למשרה ברשות סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנקבעו לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם כן נתקיימו בו תנאי הכשירות.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

הוספת סעיף 3ב

 

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

החלפת סעיף 3ב

הנוסח הקודם:

3ב. שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות את הכשירויות של התברואנים ושל עובדי בריאות אחרים שברשויות הסניטריות המקומיות ובשירות המדינה, על סוגיהם ותפקידיהם, ולא יתמנה אדם למשרה ברשת סניטרית מקומית או בשירות המדינה שנבקעו לה תנאי כשירות לפי סעיף זה אלא אם נתקיימו בו תנאי הכשירות.

חלק ג'

הודעת לידות ופטירות ורישומן, בתי עלמין

הודעות (תיקון מס' 6) תש"ם-1979

4.    (1)  שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובת הודעה על יציאה או הוצאה של עובר או ולד מת מרחם אמו; בתקנות כאמור ייקבע מי יהיה חייב במתן ההודעה, מועד נתינתה, באילו מקרים תינתן, דרך נתינתה ולמי תינתן.

          (2)  רופא ממשלתי או מפקח רשאים בכל עת לאחר שעברו 48 שעות מהאירוע שנקבעה לגביו חובה כאמור בסעיף קטן (1), לדרוש מכל אדם החייב במתן ההודעה למסור ידיעות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו על הפרטים שהוא חייב בהודעתם, ומחובתו של אדם כזה למלא אחר הדרישה.

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 275 (ה"ח 622)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

4.

הודעת לידה

(1) לגבי כל ילד(ה) שנולד(ה) בארץ, חייבים האב או האם, ואם אין הם ממלאים חובה זו – המילדת או האדם שטיפל באם בשעת לידתה או תוך שש שעות לאחריה, למסור בטופס הקבוע מודעה על לידת הילד תוך חמשה עשר יום מיום הלידה, למשרד המחוזי הקרוב במיותר, ואילו אם היתה הלידה בכפר – למוכתר הכפר.

חובותיו של מוכתר

(2) מוכתר הכפר יתאמץ בכל יכלתו לקבל ידיעות על כל הלידות שאירעו בכפרו ועליו לנהל פנקס של טופסים קבועים אשר בו ירשום פרטים על כל הלידות שבכפרו שנמסרו לו עליהן הודעות בהתאם לסעיף-קטן (1) מסעיף זה או אשר עליהן קבל מודעה בכל צורה אחרת ולאחר שירשום את המודעה הזאת כאמור, יעביר את הטופסים הללו למשרד הבריאות המחוזי הקרוב ביותר.

(3) תינוק בן יומו שנמצא עזוב, חייב על המוצא אותו וכל אדם שמסרו לרשותו את התינוק למסור לפי מיטב ידיעותו ואמונתו, למשרד הבריאות המחוזי הקרוב ביותר, תוך שבעה ימים מיום הימצא התינוק אותן הידיעות שברשותו על הפרטים שדרוש לרשמם בענין לידת התינוק.

שמוש

(4) סעיף זה יחול על כל תינוק שיצא מרחם אמו לאחר תום השבוע העשרים.

דרישה כשאין ידיעות

(5) לידה שלא נרשמה כדין באשמתם של ההורים או של אדם אחר הנדרש למסור ידיעות עליה, רשאי רופא ממשלתי או מפקח בכל עת שהיא כתום חמשה עשר יום מיום הלידה, לדרוש מאת כל אדם הנדרש כך עפ"י סעיף זה, למסור ידיעות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו על הפרטים שדרוש להודיע אותם בענין הלידה, ומחובתו של אדם כזה למלא אחר הדרישה.

רישום שם התינוק או שנוי שם

(6) כשנרשמה לידתו של איזה תינוק, ישונה השם אשר בו נרשם, לכשנרשם שם, ואילו אם נרשם בלא שם – לכשניתן לו שם, רשאי אחד ההורים של התינוק, או האדם שנמסרו לידו הטפול או ההשגחה על התינוק, לאחר שיראה הצהרה בשבועה, לדרוש מאת הרופא הממשלתי לתקן את הרישום ע"י הכנסת שנוי או תוספת בשם הרשום, ועם הגשת דרישה יתוקן הפנקס עפ"י הדרישה, והפנקס ייחתם בראשי תבות ע"י האדם אשר השיג את התקון וע"י הרופא הממשלתי.

(7) כל לידה שלא נמסרה הודעה עליה תוך שלושה חדשים משעה שאירעה, לא תרשם אלא במעמדו של הרופא הממשלתי ועם הראית הצהרה בשבועה ותשלום המסים הקבועים, וכל לידה שלא נמסרה הודעה עליה תוך שנים עשר חודש מיום שאירעה, לא תרשם אחא במעמדו של הרופא הממשלתי ובהסכמת המנהל אשר אליו יש להגיש הוכחות המניחות את הדעת על העובדות הטעונות רישום, ולאחר תשלום המסים הקבועים.

 

מיום 22.5.1980

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 8 (ה"ח 1376)

החלפת סעיף 4

הנוסח הקודם:

הודעה על לידת תינוק מת

4. (1) תינוק שיצא מת מרחם אמו לאחר סיום השבוע העשרים ושמונה להריון (להלן – תינוק מת) חייבים האב או האשם, ואם אין הם ממלאים חובה זו, המיילדת או האדם שטיפלו באם השעת לידתה או תוך שש שעות שלאחריה, למסור הודעה על לידת התינוק המת; ההודעה תימסר תוך 15 יום מיום הלידה ללשכת הבריאות המחוזית, ואם אין במקום לשכת בריאות מחוזית – לידי רופא שהמנהל הסמיכו לכך

(2) רופא כאמור בסעיף קטן (1) ינהל רישום של כל הלידות של תינוקות מתים שאירעו בתחום סמכותו, ושהודעה עליהן נמסרה כאמור בסעיף קטן (1) או שעליהן קיבל הודעה בדרך אחרת ולאחר שירשום את ההודעות יעביר אותן או העתק מהן, הכל כפי שייקבע, ללשכת הבריאות המחוזית הקרובה ביותר.

(3) לידה של תינוק מת שלא נמסרה עליה הודעה באשמתם של ההורים או של אדם אחר החייב בהודעה עליה, רשאי רופא ממשלתי או מפקח, בכל עת שהיא כתום 15 יום מיום הלידה, לדרוש מכל אדם החייב במתן הודעה לפי סעיף זה, למסור ידיעות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו על הפרטים שהוא חייב בהודעתם כאמור, ומחובתו של אדם כזה למלא אחר הדרישה.

(תיקון מס' 3) תשכ"ה-1965

5.      (בוטל).

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 275 (ה"ח 622)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

5.

הודעת פטירות

(1) נפטר אדם בפלשתינה (א"י), חייבים קרובי הנפטר שהיו מצויים בשעת פטירתו או שישבו ליד מטתו בימי מחלתו האחרונה, למסור בטופס הקבוע מודעה על פטירתו, תוך עשרים וארבע שעות משעת הפטירה, למשרד המחוזי הקרוב ביותר, ואם חלה הפטירה בכפר – חובה למסור את המודעה למוכתר הכפר; כשאין הקרובים מוסרים מודעה זו, תחול חובה זו על כל אדם שהיה מצוי בשעת הפטירה ועל המחזיק בבית אשר, לפי ידיעתו, חלה בו הפטירה, וכן על האדם שדאג לקבורתו של המת:

בתנאי –

(א) כי אם נפטר האדם בבית חולים, בית סוהר, במוסד ציבורי או דתי או במוסד חסד או במלון או בפונדק (כאן), יהיה המנהל או ראש המוסד אחראי למסירת הההודעה על הפטירה תוך עשרים וארבע שעות, למשרד הבריאות המחוזי הקרוב ביותר, ואילו אם נפטר האדם, בכפר – למוכתר הכפר, וכן

(ב) כי אם נפטר האדם במרכבה צבורית, אחראי הנהג או הקונדוקטור של אותה מרכבה, ואם הוא לא מסר – כל אדם שנוכח בשעת הפטירה – למסירת ההדןעה על הפטירה תוך עשרים וארבע שעות למשרד הבריאות המחוזי הקרוב ביותר.

הודעת פטירות שלא אירעו בבית, במוסד או במרכבה

(2) נפטר אדם שלא בבית, במוסד או במרכבה צבורית או נמצאה גופתו של אדם שלא בבית, במוסד או במרבה צבורית, מחובתו של כל קרוב מקרובי הנפטר אשר יש לו ידיעה על כל פרט מן הפרטים שדרוש למסרם בנוגע לפטירה, למסור, תוך ארבע ועשרים שעה משעת הפטירה או משעת מציאת הכופה, ואילו אם אירעה הפטירה או נמצאה הגופה בכפר – חובה למסור ידיעות אלה למוכתר- ואם אין הקרובים מוסרים – תחול חובה זו על כל אדם שדאג לקבותה את הידיעות שברשותו למשרד הבריאות המחוזי הקרוב ביותר.

(3) מוכתר הכפר חייב לפי מיטב יכולתו, לדעת את כל הדרוש לדעת על מקרי מות שחלו בכפר או על מציאת גופות בכפרו ועליו לנהל פנקס של טופסים קבועים שירשום בו פרטים על כל הפטירות האלה, או על כל אותם המקרים של מציאת כופות אשר נמסרה לו הודעה עליהם בהתאם לסעיף קטן (1) או (2) מסעיף זה, או אשר עליהם קבל מודעה בכל צורה אחרת ולאחר שערך רשימה מכל הפרטים האלה, עליו להעביר את הטופסים למשרד הבריאות המחוזי הקרוב ביותר, תוך עשרים וארבע שעות משעת קבלת המודעה האמורה.

דרישת ידיעות בנוגע לפטירה, ע"י הרופא הממשלתי

(4) כשלא נרשמה פטירה באשמת האנשים הנדרשים ליתן ידיעות בנוגע אליה, רשאי הרופא הממשלתי בכל שעה שהיא לאחר תום עשרים וארבע שעות משעת פטירתו או לאחר מציאת הגופה, לדרוש במודעה בכתב מאת האדם הנדרש עפ"י פקודה זו למסור ידיעות בנוגע לפטירה, לבוא בעצמו למשרד הבריאות המחוזי, תוך שבעה ימים מיום קבלת המודעה ולמסור את הידעות הנ"ל לפי מיטב ידיעתו ואמונתו של המודיע; ואותו אדם חייב למלא אחרי דרישה זו, חוץ אם נרשמה הפטירה לפני תום הזמן המפורט בדרישה.

חובתו של רופא בעל רשיון שטיפל בנפטר למסור מודעה על הפטירה

(5) כנשפטר אדם שבימי מחלתו האחרונים טפל בו רופא בעל רשיון, חייב אותו רופא לחתום וליתן לאדם הנדרש עפ"י סעיף זה למסור מודעת פרטיפ בנוגע לפטירה, תעודה בטופס הקבוע המציינת את גרם הפטירה לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.

(תיקון מס' 3) תשכ"ה-1965

6.      (בוטל).

מיום 14.6.1947

מס' 25 לשנת 1947

ע"ר מס' 1588 מיום 14.6.1947 תוס' 1 עמ' 132

(2) רשאי המנהל למנות בצו רופא ממשלתי לכל מחוז שישמש רושם מחוזי של הלדות והפטירות ויהא אחראי להנהלת הפנקס הנ"ל ולמילוי התפקידים המוטלים עפ"י הסעיפים 4 ו-5 על רופאים ממשלתיים בקשר להודעתן ולרישומן של לידות ופטירות, והוא ימלא תפקידים אחרים בקשר לכך ככל שייקבע עפ"י סעיף 9. בהתחשב עם כל מינוי כזה יהא הרופא הממשלתי הראשון לכל מחוז הרושם המחוזי של לידות ופטירות לאותו מחוז.

(2) המנהל רשאי למנות לכל מחוז או נפה, או חלק כל-שהוא מהם, רופא ממשלתי להיות רשם הלידות והפטירות לאותם מחוז או נפה, או לאותו חלק מהם, והוא יהיה אחראי להנהלת אותו הפנקס ולביצועם של התפקידים המוטלים על רופאים ממשלתיים לפי סעיפים 4 ו-5 בזיקה אל הודעות על לידות ופטירות ורישומן וימלא אותן חובות אחרות בזיקה אל כך, שתהיינה עשויות להיקבע לפי סעיף 9.

(3) אם אבד או הושמד פנקס לידות ופטירות, כולו או מקצתו, בין לפני תחילת תקפה של הפקודה ובין לאחריה, רשאי הרושם של הלידות והפטירות הרשם של הלידות והפטירות של כל מחוז או נפה, או כל חלק מהם, לרשום מחדש כל לידה או פטירה אם נוכח על יסוד הצהרה בשבועה כי אותה אותה לידה או פטירה היתה רשומה בפנקס שאבד או שהושמד, ולצורך מתן תעודה על כך או לכל צורך אחר יהא אותו רישום-מחדש שריר וקיים ממש כמו הרישום המקורי.

(4) לא ייעשה כל שינוי בפנקס כל-שהוא של לידות ופטירות, אלא כמורשה בקביעותיהם של הפקודה הזאת או כללים כל-שהם, שהותקנו לפיה, ובהתאם להן.

(5) טעות עובדתית או מהותית או טעות לבלר בכל פנקס של לידות ופטירות רשאי לתקנן כל רשם של לידות ופטירות, האחראי – בהתאם לסעיף-קטן (2) – להנהלתו של הפנקס, שבו נתגלתה אותה טעות.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 275 (ה"ח 622)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

רושמים ופנקסי-לידות ופטירות

6. (1) במשרד הבריאות המחוזי יש לנהל פנקס לידות ופטירות באותו טופס ובאותה צורה שהמנהל יורה מזמן לזמן.

(2) המנהל רשאי למנות לכל מחוז או נפה, או חלק כל-שהוא מהם, רופא ממשלתי להיות רשם הלידות והפטירות לאותם מחוז או נפה, או לאותו חלק מהם, והוא יהיה אחראי להנהלת אותו הפנקס ולביצועם של התפקידים המוטלים על רופאים ממשלתיים לפי סעיפים 4 ו-5 בזיקה אל הודעות על לידות ופטירות ורישומן וימלא אותן חובות אחרות בזיקה אל כך, שתהיינה עשויות להיקבע לפי סעיף 9.

(3) אם אבד או הושמד פנקס לידות ופטירות, כולו או מקצתו, בין לפני תחילת תקפה של הפקודה ובין לאחריה, רשאי הרשם של הלידות והפטירות של כל מחוז או נפה, או כל חלק מהם, לרשום מחדש כל לידה או פטירה אם נוכח על יסוד הצהרה בשבועה כי אותה אותה לידה או פטירה היתה רשומה בפנקס שאבד או שהושמד, ולצורך מתן תעודה על כך או לכל צורך אחר יהא אותו רישום-מחדש שריר וקיים ממש כמו הרישום המקורי.

(4) לא ייעשה כל שינוי בפנקס כל-שהוא של לידות ופטירות, אלא כמורשה בקביעותיהם של הפקודה הזאת או כללים כל-שהם, שהותקנו לפיה, ובהתאם להן.

(5) טעות עובדתית או מהותית או טעות לבלר בכל פנקס של לידות ופטירות רשאי לתקנן כל רשם של לידות ופטירות, האחראי – בהתאם לסעיף-קטן (2) – להנהלתו של הפנקס, שבו נתגלתה אותה טעות.

בתי עלמין

אתר לבית-עלמין חדש טעון אישור פק' 41 לש' 1946

7.    (1)  האתר של כל בית-עלמין חדש יהיה טעון אישורו של המנהל, ואישור זה רשאי המנהל להעניקו או לסרב מלהעניקו לפי ראות עיניו המוחלטת:

          בתנאי, שהמנהל יסרב להעניק את אישורו, אם לא נחה דעתו –

(א)   שבית-העלמין החדש יימצא במצב כזה, שלא יסכן כל נהר, באר או הספקת מים אחרת עקב זיהום; וכן

(ב)   שבית-העלמין החדש לא יימצא בתאריך פתיחתו כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית-המגורים הקיים הקרוב ביותר, או – אם יימצא בתאריך האמור כדי רוחק הפחות ממאה מטרים מבית-המגורים הקיים הקרוב ביותר – לא תהיה עלולה כל סכנת בריאות לאירע בגלל היותו נמצא שם.

          קביעותיו של הסעיף-הקטן הזה באות להוסיף על, ולא לגרוע מן קביעותיה של כל תכנית תכנון עיר כל-שהיא.

גידורם של בתי-עלמין חדשים

          (2)  כל בית-עלמין חדש יהיה מוקף גדר או קיר בני-קיימא, שגבהם לא יפחת מכדי מטר אחד וחצי המטר, והרשות הממונה על בית-העלמין תקיימם במצב טוב ומתוקן.

ניקוז בתי-עלמין

          (3)  כל בית-עלמין יהיה מנוקז במידה מספקת בידי הרשות הממונה עליו, ואפשר יהיה להעביר את החומר המנוקז לכל תעלת-שופכים, בהסכמתם של בני-האדם, שלהם הוקנתה אותה תעלת-שופכים.

הפסקת קבורה

          (4)  לפי עצומתו של המנהל רשאי הממונה על המחוז לצוות להפסיק את הקבורה במקום נקוב כל-שהוא, או חלק ממנו, ולאחר שניתן צו כזה, לא תיערך קבורה באותו מקום נקוב, או כל חלק ממנו, בלא הסכמתו של הממונה על המחוז.

פנקס קבורות

          (5)  פנקס קבורות בבית-העלמין יקיימו אותו –

(א)   הרשות הממונה על בית-העלמין, מקום שאין בית-העלמין נמצא בכפר; או

(ב)   המוכתר הנאות של הכפר, מקום שנמצא בית-העלמין בכפר.

הפקעת קרקע  לבתי-עלמין חדשים

          (6)  עירייה או מועצה מקומית רשאיות להפקיע – באישורו של שר הבריאות, ובהתאם לחוק בדבר הפקעת קרקעות העומד בתקפו באותו זמן – קרקע, כדי להפוך אותה לבית-עלמין חדש בגלל כל הטעמים הבאים כולם, או אחד מהם, דהיינו:

(א)   מקום שבכל בית-עלמין, העומד בשימוש זה, אין שטח מספיק לקבורה ולא הותקן בית-עלמין ראוי אחר;

(ב)   מקום שהמשכת השימוש בכל בית-עלמין (אף-על-פי שיהיה בו מקום לכך) עלולה להיות מזיקה או מסוכנת לבריאות העם בגלל מצבו ביחס אל הספקת המים של המקום או בגלל כל מסיבות שהן;

(ג)    מקום שהפסקת הקבורה בכל עיר, כפר או מקום מיוחדים, או בתחומי גבולות מסויימים, יהיה בה משום תועלת לשמירה על בריאות העם;

(ד)   מקום שבית-העלמין הקיים אינו נאות בגלל אפיו של האתר או טיבה של קרקע התשתית;

(ה)   מקום שהגישה אל בית-העלמין הקיים מחלקיו המאוכלסים של האיזור אינה נוחה.

פירוש

          (7)  כדי למנוע ספק, מכריזים בזה כי הביטוי "בית-עלמין חדש" שבסעיף הזה כולל הוספה על, או הרחבה של, בית-עלמין.

מיום 29.6.1946

מס' 41 לשנת 1946

ע"ר מס' 1502 מיום 29.6.1946 תוס' 1 עמ' 170

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

בתי עלמין

7. (1) ע"י דרישת המנהל רשאי מושל המחוז בצו לאסור את פתיחתו של כל בית עלמין חדש בכל עיר או לצוות להפסיק את הקבורות בכל מקום מפורט או חלק הימנו, ומשניתן צו כזה אסור לפתוח בית עלמין באותה עיר או להמשיך ולהשתמש בו באותו מקום מפורט או בחלק הימנו בלא הסכמת מושל המחוז.

פנקס הקבורות

(2) הרשות הממונה על כל בית עלמין, ובכפרים – המוכתר, ינהלו פנקס של קבורות.

מגרש בית העלמין טעון אישור

(3) המגרש של כל בית-עלמין חדש טעון אשור מאת המנהל ואם לא ניתן אשור כזה, מותר לסגור את בית העלמין בפקודת המנהל.

מצב בתי העלמין וכו'

(4) כל בית עלמין חדש –

(א) יהא במצב כזה שלא יסכן כל נהר, באר או הספקת מים אחרת, ע"י זיהום; וכן

(ב) יהא במרחק כזה מן העיר שיהא נוח להובלת גופות:

בתנאי כי לא יהא במרחק של פחות מ-200 מטר מגבול עיר או כפר, וביום פתיחתו לא יהא במרחק של פחות מ-100 מטר מן הבית הקרוב ביותר;

(ג) צריך לגדור אותו בגדר או בכותל בני קיימא שגבהם יהא לפחות מטר וחצי ואשר יהיו במצב תקין.

(5) כל בית עלמין יהא מתועל במדה מספקת ומותר להזרים את מי השופכין לכל ביב בהסכמת האנשים שהביב שייך להם.

הפקת קרקע לבתי עלמין חדשים

(6) מועצת עיריה או מועצה מקומית רשאית בהסכמת הנציב העליון ובהתאם לחוק הנוהג באותה שעה בנוגע להפקעת קרקעות, להפקיע קרקע כדי להפוך אותה לבית עלמין חדש בשל הטעמים דלקמן כולם או מקצתם:-

(א) כשאין די מקום לקבורה בבית עלמין קיים וכשלא הותקן בית עלמין מתאים אחר;

(ב) כשהמשכת השמוש בכל בית עלמין עשויה להזיק לבריאות הצבור או לסכנה (ואפילו יש בו עוד מקום) אם מפאת מצבה ביחס להספקת המים של המקום ואם בשל כל מסבות אחרות;

(ג) אם יש צורך, למען הגנת בריאות הצבור, להפסיק את הקבורות בכל עיר מסויימת או כפר או מקום מסויים או בגבולות מסויימים;

(ד) כשבית העלמין הקיים אינו מתאים מפאת טיב המגרש או משקע האדמה;

(ה) כשהגישה מן החלקים המאכלסין של המחוז לבית העלמין הקיים אינה נוחה.

תנאים שיש לקיימם לפני שקוברים מת (תיקון מס' 2)  תשכ"ב-1961

8.    (1)  (א)   לא ייקבר מת אלא אם ניתן רשיון קבורה;

 

(תיקון מס' 6) תש"ם-1979

(ב)   רופא לשכת בריאות מחוזית שבתחומה נפטר המנוח או שבו יובא לקבורה וכן רופא שהמנהל הסמיך בכתב, לאחר התייעצות ברופא המחוזי, והוא עוסק ברפואה בישוב שבו נפטר המנוח או בישוב שבו יובא לקבורה, או מתגורר בישוב כאמור - רשאים לתת רשיון קבורה; לא יוסמך כאמור רופא פלוני, למעט מי שהוסמך בנקיבת שם משרתו, אלא אם הסכים לכך;

(ג)    רשיון קבורה יינתן ללא תשלום;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 6) תש"ם-1979

(ד)   לא יינתן רשיון קבורה אלא אם הוגשה ללשכת הבריאות המחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, הודעה על פטירה על פי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן - הודעה על פטירה), או הודעה על לידת מת ושצויינה בהם, בין יתר הפרטים, סיבת המוות כפי שנקבעה על ידי רופא ואושרה בחתימתו; לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא, רשאי רופא של לשכת הבריאות המחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, לקבוע את סיבת המוות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, ולאשרה בחתימתו;

(תיקון מס' 6) תש"ם-1979

(ה)   ראו רופא של לשכת בריאות מחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שסיבת המוות אינה טבעית, או היה להם יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית, ימסרו הודעה על כך למשטרה או יבקשו מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאה הגוויה לחקור בסיבת המוות, ולא יתנו רשיון קבורה כל עוד לא קבלו הודעה מהמשטרה שאין יותר מניעה למתן הרשיון או כל עוד לא ניתן היתר לפי סעיף 20 לחוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), תשי"ח-1958;

(תיקון מס' 6) תש"ם-1979

(ו)    הודיע קצין משטרה גבוה ללשכת בריאות מחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), שנפתחה חקירה בסיבת מותו של אדם וביקש לעכב את מתן הרשיון לקבורתו, לא יתן רופא לשכת הבריאות המחוזית או הרופא שהוסמך כאמור, הכל לפי הענין, את רשיון הקבורה כל עוד לא קיבל הודעה מהמשטרה שאין עוד מניעה לתיתו.

          (2)[2] אין קוברים מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר.

          (3)  אין קוברים מת לאחר שקיעת החמה, אלא בהסכמתו המפורשת של הממונה על המחוז, אך יהודי שמת בערב שבת לאחר שעה 4 אחה"צ, מותר להתיר את קבורתו עד לשעה 11 בלילה שביום השבת שלמחרתו, אך לא לאחר השעה הזאת.

פק' 41 לש' 1946

          (4)  בלא לפגוע בהוראותיו של סעיף-קטן (4) מסעיף 7, אין קוברים מת אלא בבית-העלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית-העלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת.

(תיקון מס' 6) תש"ם-1979

          (5)  רופא שהוסמך לפי סעיף קטן (1)(ב) יודיע על מתן רשיונות קבורה ויעביר העתקים מהם ללשכת הבריאות המחוזית, הכל באופן שייקבע.

(תיקון מס' 6) תש"ם-1979

          (6)  רופא הנותן רשיון קבורה יעביר תוך 14 יום הודעה על פטירה לפקיד רישום כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965.

(תיקון מס' 6) תש"ם-1979

          (7)  שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם קבורת עובר או ולד, שיצא או הוצא מרחם אמו מת, חייבת ברשיון קבורה; דינו של עובר או ולד מת שנקבע לגביו כאמור, כדין מת לענין סעיף זה.

מיום 29.6.1946

מס' 41 לשנת 1946

ע"ר מס' 1502 מיום 29.6.1946 תוס' 1 עמ' 171

(4) אין בלא לפגוע בהוראותיו של סעיף-קטן (4) מסעיף 7, אין קוברים מת אלא בבית-העלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית-העלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת.

 

מיום 1.1.1962

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ב מס' 354 מיום 30.11.1961 עמ' 12 (ה"ח 475)

החלפת סעיף קטן 8(1)

הנוסח הקודם:

(1) אסור לקבור שום מת עד שלא יעיד רופא בעל רשיון כי לדעתו נגרמה הפטירה ע"י גורמים טבעיים, ואילו כשהפטירה נגרמה שלא ע"י גורמים טבעיים, עד שלא יתיר החוקר במקרי מות את הקבורה ועד שלא יתקבל מאת משרד הבריאות המחוזי רשיון לקבורה, שיינתן חנם: בתנאי כי בהתחשב עם הוראות סעיף 20(3) של פקודה זו, לא יחול סעיף-קטן זה אלא על ערים שבהם מצוי משרד בריאות מחוזי.

 

מיום 1.8.1965

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 275 (ה"ח 622)

החלפת פסקה 8(1)(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) לא יינתן רשיון קבורה אלא אם הוגשה ללשכת הבריאות המחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב)(2), הכל לפי הענין, הודעת פטירה לפי סעיף 5 לפקודה ושצויינה בה, בין יתר הפרטים, סיבת המוות כפי שנקבעה על ידי רופא ואושרה בחתימתו; לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא, רשאי רופא של לשכת הבריאות המחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב)(2), הכל לפי הענין, לקבוע את סיבת המוות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, ולאשרה בחתימתו;

 

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 8 (ה"ח 1376)

8. (1) (א) לא ייקבר מת אלא אם ניתן רשיון קבורה;

(ב) רשיון הקבורה יינתן –

(1) אם יש בישוב שבו מת האדם או בישוב שבו עומדים לקבור את המת לשכת בריאות מחוזית – על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית;

(2) אם אין בישוב שבו מת האדם או בישוב שבו עומדים לקבור את המת לשכת בריאות מחוזית – על ידי רופא אחר שהמנהל הסמיכו לכך;

(ב) רופא לשכת בריאות מחוזית שבתחומה נפטר המנוח או שבו יובא לקבורה וכן רופא שהמנהל הסמיך בכתב, לאחר התייעצות ברופא המחוזי, והוא עוסק ברפואה בישוב שבו נפטר המנוח או בישוב שבו יובא לקבורה, או מתגורר בישוב כאמור - רשאים לתת רשיון קבורה; לא יוסמך כאמור רופא פלוני, למעט מי שהוסמך בנקיבת שם משרתו, אלא אם הסכים לכך;

(ג) רשיון קבורה יינתן ללא תשלום;

(ד) לא יינתן רשיון קבורה אלא אם הוגשה ללשכת הבריאות המחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב), הכל לפי הענין, או לפקיד רישום כאמור בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 – הודעת פטירה בהתאם לאותו חוק ושצויינה בו הודעה על פטירה על פי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן – הודעה על פטירה), או הודעה על לידת מת ושצויינה בהם, בין יתר הפרטים, סיבת המוות כפי שנקבעה על ידי רופא ואושרה בחתימתו; לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא, רשאי רופא של לשכת הבריאות המחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב)(2) פסקה (ב), הכל לפי הענין, לקבוע את סיבת המוות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, ולאשרה בחתימתו;

(ה) ראו רופא של לשכת בריאות מחוזית או רופא שהוסמך לפי פסקה (ב)(2) פסקה (ב), שסיבת המוות אינה טבעית, או היה להם יסוד סביר לחשש שסיבת המוות אינה טבעית, ימסרו הודעה על כך למשטרה או יבקשו מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאה הגוויה לחקור בסיבת המוות, ולא יתנו רשיון קבורה כל עוד לא קבלו הודעה מהמשטרה שאין יותר מניעה למתן הרשיון או כל עוד לא ניתן היתר לפי סעיף 20 לחוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), תשי"ח-1958;

(ו) הודיע קצין משטרה גבוה ללשכת בריאות מחוזית או לרופא שהוסמך לפי פסקה (ב)(2) פסקה (ב), שנפתחה חקירה בסיבת מותו של אדם וביקש לעכב את מתן הרשיון לקבורתו, לא יתן רופא לשכת הבריאות המחוזית או הרופא שהוסמך כאמור, הכל לפי הענין, את רשיון הקבורה כל עוד לא קיבל הודעה מהמשטרה שאין עוד מניעה לתיתו.

(2) אין קוברים מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר.

(3) אין קוברים מת לאחר שקיעת החמה, אלא בהסכמתו המפורשת של הממונה על המחוז, אך יהודי שמת בערב שבת לאחר שעה 4 אחה"צ, מותר להתיר את קבורתו עד לשעה 11 בלילה שביום השבת שלמחרתו, אך לא לאחר השעה הזאת.

(4) בלא לפגוע בהוראותיו של סעיף-קטן (4) מסעיף 7, אין קוברים מת אלא בבית-העלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית-העלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת.

(5) רופא שהוסמך לפי סעיף קטן (1)(ב) יודיע על מתן רשיונות קבורה ויעביר העתקים מהם ללשכת הבריאות המחוזית, הכל באופן שייקבע.

(6) רופא הנותן רשיון קבורה יעביר תוך 14 יום הודעה על פטירה לפקיד רישום כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965.

(7) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם קבורת עובר או ולד, שיצא או הוצא מרחם אמו מת, חייבת ברשיון קבורה; דינו של עובר או ולד מת שנקבע לגביו כאמור, כדין מת לענין סעיף זה.

תקנות

9.    רשאי המנהל, באישורו של שר הבריאות, להתקין תקנות בנוגע לענינים דלקמן:

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

(א) עד (ד) (נמחקו);

(ה)  מתן תעודות רופאים בנוגע לגורמי הפטירה;

(ו)   שטחם ועומקם של קברים והביוב, הסניטציה, הסידורים הכלליים וההחזקה של בתי עלמין;

(ז)   הובלת גופות לקבורה, הוצאתן מקברותיהן, וקבורתן מחדש;

(ח)  בדרך כלל כדי ליתן תוקף להוראות החלק הזה של הפקודה.

מיום 14.6.1947

מס' 25 לשנת 1947

ע"ר מס' 1588 מיום 14.6.1947 תוס' 1 עמ' 133

החלפת פסקה 9(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הטופס והצורה של רישום לידות ופטירות, המסים שיש לשלם בעד רישום זה, והפרוצדורה ביחס לשנויים ותקוני טעויות בפנקס;

 

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 10 (ה"ח 2024)

מחיקת פסקאות 9(א) עד 9(ד)

הנוסח הקודם:

(א) הטופס והצורה של הודעת לידות ופטירות למשרד הבריאות המחוזי;

(ב) הטופס והאופן לרישום לידות ופטירות, הפרוצידורה בדבר שינויים ותיקונים של טעויות בפנקס והדמים העשויים להשתלם תמורת אותם רישומים, שינויים או תיקונים;

(ג) מתן תעודות לרישום לידות ופטירות ותשלום בעדן;

(ד) תשלומים למוכתרים בעד רישום לידות ופטירות וההודעה עליהן;

עונשין (תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

10.  (1)  (נמחק).

 

פק' 41 לש' 1946

          (2)  כל המפר כל הוראה מהוראות סעיף 7 או 8 של פקודה זו יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.

          (3)  כל אדם –

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

(א)   המוסר ביודעין לרופא ממשלתי כל ידיעות כוזבות בנוגע לכל לידה או פטירה או לגורם הפטירה; או

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

(ב)   הרושם ביודעין בפנקס כל תעודה, או הצהרה או רשימה כוזבת, הדרושות לצורך הפקודה הזאת או המזייף כל תעודה או הצהרה או רשימה כזאת, או, שהוא יודע שאותה הצהרה, תעודה או רשימה היא כוזבת או מזוייפת והוא משתמש בה כתעודה נכונה, או מוסרה או שולחה בתור נכונה לכל אדם;

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

(ג)    (נמחקה);

יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות או למאסר של לא יותר מששה חדשים או לשני העונשין כאחד.

מיום 29.6.1946

מס' 41 לשנת 1946

ע"ר מס' 1502 מיום 29.6.1946 תוס' 1 עמ' 171

(2) כל המפר כל הוראה מהוראות סעיף 8 סעיף 7 או 8 של פקודה זו יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.

 

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 10 (ה"ח 2024)

10. (1) כל שהוא אחראי להודעת לידה או פטירה ואינו מודיע עליה בהתאם להוראות חלק זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחשה פונטים או למאסר לא יותר מחודש ימים.

(2) כל המפר כל הוראה מהוראות סעיף 7 או 8 של פקודה זו יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.

(3) כל אדם –

(א) המשיב ביודעין כל תושבה כוזבת לכל שאהל שהעמיד הרופא הממשלתי ביחס לפרטים שדרוש לרשמם בנוגע לכל לידה או פטירה או המוסר ביודעין לרופא ממשלתי כל ידיעות כוזבות בנוגע לכל לידה או פטירה או לגורם הפטירה; או

(ב) הרושם ביודעין בפנקס כל תעודה, או הצהרה או רשימה כוזבת, הדרושות לצורך הפקודה הזאת או המזייף כל תעודה או הצהרה או רשימה כזאת, או, שהוא יודע שאותה הצהרה, תעודה או רשימה היא כוזבת או מזוייפת והוא משתמש בה כתעודה נכונה, או מוסרה או שולחה בתור נכונה לכל אדם; או

(ג) מוסר כל הודעה כוזבת מתוך כוונה לרשום אותה בכל פנקס לידות או פטירות;

יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מעשר לירות או למאסר של לא יותר מששה חדשים או לשני העונשין כאחד.

חלק ד'

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 10 (ה"ח 2024)

חלק ד' מחלות מידבקות, בתי חולים מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות

פירוש

11.  בחלק זה –

          "מגע" פירושו אדם שהיה במגע עם אדם הנגוע במחלה מידבקת, או שהרופא הממשלתי חושדו בכך;

          "חיטוי" פירושו השמדת אורגניסמים בקטריים, או גורמי הידבקות, או הוירוס של מחלה העוברת מאדם לאדם, ע"י שרית גופם של בני אדם בתמיסות אנטיספטיות וכן ע"י חיטוי מלבושים, בדים, לבנים, מרבדים, חדרים, ארונות, בנינים או אוהלים, צרכי מאכל ומשקה ומים, אם  בחום ואם בקיטור ואם בתמיסות או באדים כימיים בצורה שנתאשרה ע"י המנהל כדי למנוע את הפצת המחלות המידבקות;

          "האדם הנגוע" פירושו אדם הנגוע במחלה מידבקת או הנתון במצב שבו היה יכול להפיץ מחלה מידבקת;

          "מחלה מידבקת" פירושה כל מחלה מן המחלות המפורטות בתוספת השניה לפקודה זו; בתנאי שהמנהל רשאי להכריז במודעה ברשומות שכל מחלה אחרת תהא מחלה מידבקת לצורך הפקודה הזאת ובאותה מודעה יפרט את האזור אשר בתחומיו יהא למודעה תוקף ואת תקופת תקפה של המודעה;

          "בית חולים למחלות מידבקות" פירושו בית-חולים קבוע או ארעי של המשרד או אגף מבודד של בית-החולים העירוני או בית-חולים אחר שהמנהל התיר לשכן בו מספר מפורש של חולים במחלות מידבקות או חולים מיוחדים במחלות מידבקות;

          "בידוד" פירושו עצירת אדם או מגע בבית חולים למבודדים או בבית, באוהל או במקום מבודדים בצורה ובתנאים שנתאשרו ע"י המנהל;

          "השגחה" פירושה מסירת הודעה על בני אדם לרופאים הממשלתיים של המקומות השונים שאליהם פניהם מועדות ובדיקתם הרפואית כדי לברר מהו מצב בריאותם והחזקתם בקו הבריאות, והטלת השגחה על מצב בריאותם.

שינוי התוספת השניה פק' 54 לש' תש"ט-1949

11א.  שר הבריאות רשאי, על ידי צו שיפורסם ברשומות, לשנות את רשימת המחלות המידבקות שבתוספת השניה לפקודה זו, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

מיום 4.2.1949

מס' 54 לשנת תש"ט-1949

ע"ר מס' 48 מיום 4.2.1949 תוס' א עמ' 169

הוספת סעיף 11א

הודעת מחלות מידבקות

12.  (1)  אחד מדרי בית שחלה במחלה מידבקת, נוהגים בו לפי ההוראות דלקמן:

(א)   ראש המשפחה שאותו אדם (הקרוי לקמן "החולה") שייך לה, ואם לא עשה זאת - קרובי החולה הקרובים ביותר המצויים בבנין או היושבים ליד מיטתו של החולה, ואם הם לא עשו זאת - המחזיק בבנין, חייבים מיד לכשיוודע להם כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם - תוך שתים עשרה שעה משעה שנודע להם הדבר, לשלוח מודעה על כך לרופא הממשלתי של המחוז או למוכתר הכפר או הרובע בו אירע המקרה והמוכתר חייב להודיע את דבר המקרה לרופא הממשלתי של המחוז תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו;

(ב)   רופא המטפל בחולה או אשר נקרא לבקר חולה חייב, מיד בהיוודע לו כי החולה נגוע במחלה מידבקת, ולעולם - תוך שתים עשרה שעה משעה שהודיעו לו או שנודע לו דבר המקרה, למסור הודעה בטופס הקבוע לרופא הממשלתי של המחוז.

          (2)  כל אדם הנדרש בסעיף זה למסור הודעה על מחלה מידבקת ולא עשה זאת בתוך הזמן הקבוע, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.

בידוד חולה הנגוע במחלה מידבקת

13.  כל אדם הנדרש עפ"י סעיף 12 למסור הודעה על מחלה מידבקת חייב, לכשיארע המקרה, להוציא לפועל פעולות בידוד זמניות ככל אשר יקבע הרופא הממשלתי.

הסמכות לבדוק מקום שלפי הסברה פשטה בו מחלה מידבקת

14.  המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל שעה נאותה משעות היום להכנס לבית או למקום אשר יש לו יסוד להאמין כי קיימת בו מחלה מידבקת או כי לא מכבר היתה קיימת בו מחלה מידבקת, ולבדוק אותם וכן רשאי הוא לבדוק כל אדם שנמצא באותם הבתים או באותו המקום. אם מסרבים להרשותו להכנס או לבדוק, מותר לקבל משופט שלום צו המתיר את הכניסה. משנתקבל והוצג צו כזה יהא כל אדם המסרב להרשותו להכנס או השם מכשולים על דרך הבדיקה האמורה אשם בעבירה ויהא צפוי לקנס לא יותר משתי לירות על כל עבירה ועבירה.

העברת אנשים נגועים לבית-החולים

15.  (1)  כל הנגוע במחלה מידבקת שאין לו דירה או אכסניה מתאימה או אשר, לדעת המנהל או רופא ממשלתי אין צורת איכסונו מאפשרת לנקוט באמצעי זהירות נכונים כדי למנוע את התפשטותה של המחלה או שהוא מאוכסן באוהל או בקרון או בחדר שמצויים בו גם אנשים אחרים זולת אותם האנשים אשר מן ההכרח כי יטפלו באותו אדם, או הנוסע באניה, מותר, על יסוד תעודה חתומה ע"י הרופא הממשלתי, להעבירו לבית חולים למחלות מידבקות או למקום-בידוד מתאים אחר ומותר לעצור אותו אדם באותו בית חולים או מקום כל זמן שהוא נגוע במחלה מידבקת. אם מתנגד החולה או האדם האחר להעברה כזאת או אם הוא מעמיד מכשולים על דרכה, רשאי שופט שלום, על יסוד בקשה מאת רופא ממשלתי, ליתן צו להוציא את ההעברה לפועל מיד.

          (2)  כשסבור הרופא הממשלתי כי אין ההעברה אפשרית או רצויה, רשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולות בידוד זמניות שיאבה לקבוע.

          (3)  רשאי המנהל או רופא ממשלתי להעמיד כל אדם הנמצא במגע עם אדם נגוע תחת השגחה בתנאים אשר יאבה לקבוע או תחת פיקוח לאותה תקופה (ולא יותר מתקופת הדגירה המכסימלית של המחלה, החל מן היום שבו היה המגע בפעם האחרונה נתון בסכנת התנגעות מאותה מחלה) שיראה צורך לקבוע כדי לצמצם את ההתנגעות.

הסמכות להכנס ולחטא

16.  המנהל או רופא ממשלתי או מפקח רשאי בכל עת מתאמת להכנס לכל בית או מקום שבו אירע מקרה של מחלה מידבקת ורשאי הוא להוציא לפועל או לצוות להוציא לפועל כל פעולת חיטוי או כל פעולה להשמדת עכברים או משחיתים אחרים אשר, לדעתו, יש צורך בה.

סמכויות המנהל ושר הבריאות לגבי מחלות ידועות

17.  (1)  במקרה של חולירע, דבר, טיפוס הבטן ובת-טיפוס הבטן (para typhoid) ודמית, רשאי המנהל או רופא ממשלתי להוציא לפועל או לקבוע את אחת הפעולות דלקמן, כדי למנוע את הפצת המחלה:

(א)   חיטויים, בנייתם מחדש, תיקונם, החלפתם או סגירתם של כל הספקת-מים ביתית, בית-כסא, משתנה, אסלה, מיתקן-ביוב או מיתקן סניטרי, וההוצאות הכרוכות בכל פעולה מן הפעולות האלה תוטלנה על בעל הבנין או ייגבו ממנו אם סבור המנהל כי היה הכרח לנקוט באמצעים אלה מחמת שהספקת המים, בית הכסא, המשתנה או האסלה הנ"ל היו בנויים או מוחזקים באופן שיש בו סכנה לבריאות;

(ב)   טיהורה או הגנתה של כל הספקת-מים פרטית או ציבורית;

(ג)    סילוקם ואופן ביעורם של כל אשפה, צואה ופסולת מכל בנין פרטי או ציבורי או מכל דרך, רחוב או מקום ציבוריים, ורשאי הוא לדרוש או לצוות כי הדברים הנ"ל יסולקו ויבוערו על חשבון המחזיק בבנין הפרטי או על חשבון הרשות  המקומית.

          (2)  אם בכל מקרה מן המקרים המוזכרים בסעיף-קטן (1) דלעיל סבור המנהל כי יש צורך לסגור כל הספקת מים ציבורית, יגיש המנהל דין וחשבון לשר הבריאות על דבר האמצעים שלפי דעתו יש צורך לנקוט בהם ושר הבריאות רשאי לצוות את הרשות המקומית או רשות אחרת הממונה על הספקת המים לנקוט באמצעים האלה כולם או מקצתם.

הספקת נוחויות סניטריות לפועלים במקרים ידועים

18.  בעל עיר או כפר, או בכל שטח שעובדים בו פועלים וכל מקום שסבור המנהל כי שוררים או עלולים לשרר טיפוס הבטן, דמית, מחלת תולעת הוו (Ankylostomiasis) או מחלת השסועיות (Shistomiasis) רשאי הוא, במודעה שתצא מטעם הממונה על המחוז, לדרוש מאת בעל הבנין או מאת בעל הקרקע שבאותו שטח להספיק למחזיקי הבנין או לעובדי הקרקע נוחיות סניטריות מאותו סוג ובאותו מספר ובמשך אותו זמן שהמנהל יראה לנחוץ. אם לא ימלא הבעל אחרי הוראות המודעה הנ"ל במשך המועד הקבוע, רשאי המנהל או בא-כוחו המורשה לדאוג להספקת הנוחויות הסניטריות הנ"ל והוצאות העבודה תשולמנה ע"י הבעל ויגבו אותן ממנו כדרך שגובים מסים עפ"י הוראות פקודת המסים (גבייה).

הרכבת נסיובי-מגן

19.  בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ"ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט באותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ"ל חובת הרכבת-מגן או הרכבה אחרת שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. המסרב ביודעין עפ"י סעיף זה להרכבת-מגן או להרכבה אחרת נגד אבעבועות, חולירע או דבר, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.

סמכויות לשעת-חירום פק' 53 לש' 1947 (תיקון מס' 17) תשס"ג-2003

20.  (1)  אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות[3] להכריז במודעה כנ"ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:

(א)   ביקורים מבית לבית;

(ב)   הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומות-שיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה;

(ג)    כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה;

ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כולם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים.

מיום 18.10.1947

מס' 53 לשנת 1947

ע"ר מס' 1623 מיום 18.10.1947 תוס' 1 עמ' 245

(1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות להכריז במודעה כנ"ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך להנהיג את הסידורים דלקמן לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו:

(א) ביקורים מבית לבית;

(ב) הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומות-שיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה;

(ג) כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה;

ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כולם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים.

 

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 475 (ה"ח 25)

(1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות להכריז במודעה כנ"ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:

פק' 53 לש' 1947

          (2)  בלא לפגוע בסמכויות המסורות למנהל בסעיף-קטן (1) לעיל, רשאי המנהל, לאחר ההכרזה מאת שר הבריאות שתפורסם במודעה כנ"ל, לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, את ביצועו של כל אמצעי מן האמצעים המפורטים בסעיף-קטן זה שיראה צורך בו כדי למנוע את חדירתה או התפשטותה של המחלה, דהיינו:

(א)   לסלק, לבודד, לעצור, להעמיד לפיקוח, לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי אנשים נגועים ואנשים העומדים במגע עמהם, ואנשים שיש עליהם חשד כי היו בזמן האחרון נתונים להידבקות, ולעשות את הפעולות הדרושות, כדי לקבל דוגמאות לבדיקת מעבדה מכל אחד מן האנשים הנזכרים לעיל;

(ב)   להרכיב נסיוב-מגן או הרכבה אחרת באנשי הציבור, בעולי רגל, בעולים, בנוסעים, בכלי-מגע או באנשים החשודים כי היו בזמן האחרון נתונים להידבקות;

(ג)    להכנס בכל עת שהיא לכל בנין ציבורי או פרטי ולבדוק בו כדי לברר אם נמצאים בו אנשים חולים וכדי לנקוט שם בכל האמצעים הנחוצים למניעת התפשטות ההדבקה;

(ד)   להנהיג פיקוח סניטרי ולהסדיר ולחטא הספקות מים ציבוריות או פרטיות;

(ה)   לתפוס, לעצור, לחטא או להשמיד חפצים נגועים או נתונים להידבקות או העלולים להדביק, בתנאי שיהא מותר לשלם פיצויים בעד חפצים בדרך זו;

(ו)    לקבור את המתים או לבערם בדרך אחרת;

(ז)    להעמיד להשגחה רפואית נוסעים מאזורים נגועים;

פק' 30 לש' 1945

(ח)   רכישה באנגריה – תמורת תשלום – של קרקע או בניינים לשם שיכונם של בני-אדם הטעונים מעצר או בידוד או של בני-אדם הזקוקים לשיכון בתוצאת כל צעדים שננקטו לפי סעיף זה;

(ט)   לתפוס, על יסוד תשלום, בנינים או קרקעות כדי להתקין בהם בתי-חולים זמניים בקשר לאמצעים שנקטו בהם לשם הדברתה או מניעתה של מחלה;

(י)    לתפוס באנגריא, על יסוד תשלום, אמצעי-הובלה הדרושים בקשר עם האמצעים להדברת מחלה;

בתנאי שאם נתגלע סכסוך ביחס לתשלומים הנזכרים בפסקאות (ח), (ט) ו-(י) דלעיל יחליט הממונה על המחוז בענין הסכום שיש לשלמו.

מיום 18.12.1941

מס' 34 לשנת 1941

ע"ר מס' 1154 מיום 18.12.1941 תוס' 1 עמ' 118

(ח) לתפוס בנינים באנגריה, על יסוד תשלום, לשיכון אנשים שדרוש לעצרם או לבודדם או של בני אדם הזקוקים לשיכון כתוצאה מכל פעולה שנקטו בה עפ"י סעיף זה;

 

מיום 4.9.1945

פק' 30 לשנת 1945

ע"ר מס' 1436 מיום 4.9.1945 תוס' 1 עמ' 133

החלפת פסקה 20(2)(ח)

הנוסח הקודם:

(ח) לתפוס בנינים באנגריה, על יסוד תשלום, לשיכון אנשים שדרוש לעצרם או לבודדם או של בני אדם הזקוקים לשיכון כתוצאה מכל פעולה שנקטו בה עפ"י סעיף זה;

 

מיום 18.10.1947

מס' 53 לשנת 1947

ע"ר מס' 1623 מיום 18.10.1947 תוס' 1 עמ' 245

(2) בלא לפגוע בסמכויות המסורות למנהל בסעיף-קטן (1) לעיל, רשאי המנהל, לאחר ההכרזה מאת שר הבריאות שתפורסם במודעה כנ"ל, להוציא לפועל לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, את ביצועו של כל אמצעי מן האמצעים המפורטים בסעיף-קטן זה שיראה צורך בו כדי למנוע את חדירתה או התפשטותה של המחלה, דהיינו:

פק' 53 לש' 1947

          (3)  רשאי המנהל או רופא ממשלתי לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי שום מת לא ייקבר בעיר או בכפר או באזור נגועים, עד אם נבדקה הגופה ע"י רופא ממשלתי או ע"י מפקח על הבריאות, ורשאי הוא לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי יינקטו אמצעים, כדי להבטיח שגופות אשר לא נבדקו כאמור בזה לא תיקברנה בשום בית-קברות או מקום-קבורה.

מיום 18.10.1947

מס' 53 לשנת 1947

ע"ר מס' 1623 מיום 18.10.1947 תוס' 1 עמ' 245

(3) רשאי המנהל או רופא ממשלתי לקבוע לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי שום מת לא ייקבר בעיר או בכפר או באזור נגועים, עד אם נבדקה הגופה ע"י רופא ממשלתי או ע"י מפקח על הבריאות, ורשאי הוא לנקוט באמצעים לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי יינקטו אמצעים, כדי להבטיח שגופות אשר לא נבדקו כאמור בזה לא תיקברנה בשום בית-קברות או מקום-קבורה.

          (4)  (א)   על יסוד דרישה מאת המנהל או רופא ממשלתי, רשאי הממונה על המחוז לצוות לסתור או להרוס כל מבנה או מחסה המשמש למשכן אדם או בהמה שמחמת מצבו הבלתי סניטרי הוא מהוה, לדעת המנהל או הרופא הממשלתי מרכז להפצת מחלה. מותר לשלם לבעליו פיצויים בעד סגירתו או הריסתו של כל מבנה או מחסה כנ"ל, בסכום שייקבע ע"י בוררות לכשאין הסכם; בתנאי שכאשר יעמדו להחליט בשאלה אם יש לשלם פיצויים כאלה ומה הסכום שישולם, יביאו בחשבון את השאלה עד לאיזה שיעור יש לזקוף לרשלנותו של הבעל את המצב הבלתי סניטרי של המבנה או המחסה.

(ב)   אם פרצה מגפה באזור מוגבל, רשאי הממונה על המחוז לצוות כי שום אדם לא יצא מן האזור שהוגבל ורשאי לנקוט באמצעים, כגון הקפת האזור בשרשרת סניטרית או באמצעים אחרים, ככל אשר ימצא לנחוץ כדי להגשים למעשה את הצו, ולתכלית זו רשאי לדרוש את עזרת המשטרה.

הגדרות – סעיפים 20א עד 20ח – נגיף הקורונה (תיקון מס' 34)  תש"ף-2020 (תיקון מס' 36 – הוראת שעה) תשפ"א-2021

20א.  (א)  בסעיף זה ובסעיפים 20ב עד 20ח –

          "הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת" – הכרזת שר הבריאות לפי סעיף 20 כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וקיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור;

          "הוועדה" – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה;

          "חולה" – חולה עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף הקורונה;

          "חוק סמכויות מיוחדות" – חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020;

          "חוק העבירות המינהליות" – חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985;

          "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

          "חוקר אפידמיולוגי" – רופא מחוזי, סגן רופא מחוזי, או אחות או עובד אחר של משרד הבריאות שהמנהל הסמיך לכך;

(תיקון מס' 26 – הוראת שעה)  תשפ"א-2021

          "חיסון" – (פקעה);

          "מידע מזהה" – שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית;

(תיקון מס' 26 – הוראת שעה)  תשפ"א-2021

          "מידע לעידוד התחסנות" – (פקעה);

          "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019 – nCoV);

          "צו בידוד בית" – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

          "תחבורה ציבורית" – כהגדרתה בחוק סמכויות מיוחדות, למעט מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 428 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20א

 

מיום 28.2.2021 עד יום 28.5.2021 או עד תום תקופה ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי המוקדם

תיקון מס' 36 – הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2903 מיום 28.2.2021 עמ' 314 (ה"ח 1394)

הגדרות – סעיפים 20א עד 20ח עד 20ט – נגיף הקורונה

20א.      (א)    בסעיף זה ובסעיפים 20ב עד 20ח עד 20ט –

             "הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת" – הכרזת שר הבריאות לפי סעיף 20 כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וקיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור;

             "הוועדה" – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה;

             "חולה" – חולה עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף הקורונה;

             "חוק סמכויות מיוחדות" – חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020;

             "חוק העבירות המינהליות" – חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985;

             "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

             "חוקר אפידמיולוגי" – רופא מחוזי, סגן רופא מחוזי, או אחות או עובד אחר של משרד הבריאות שהמנהל הסמיך לכך;

             "חיסון" – תרכיב להגנה מפני נגיף הקורונה, כפי שנרשם או שאושר לשימוש בישראל לפי הוראות פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981;

             "מידע מזהה" – שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית;

             "מידע לעידוד התחסנות" – מידע מזהה, המען ומספר הטלפון של אותו אדם;

             "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019 – nCoV);

             "צו בידוד בית" – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

             "תחבורה ציבורית" – כהגדרתה בחוק סמכויות מיוחדות, למעט מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה.

תחולה בתקופת תוקפה של הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת (תיקון מס' 34)  תש"ף-2020

20ב.  הוראות סעיפים 20א עד 20ח יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על נגיף הקורונה כמחלה מידבקת מסוכנת.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 428 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20ב

 

עונשין (תיקון מס' 34)  תש"ף-2020

20ג.   על אף האמור בסעיף 71, העובר על ההוראות לפי צו בידוד בית כמפורט להלן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)  חייב בבידוד לפי צו בידוד בית שהפר את חובת הבידוד בניגוד לסעיף 2(ד) לאותו צו;

(2)  מפר איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית, בניגוד להוראות סעיף 2(ד) לצו בידוד בית;

(3)  מפר חובת דיווח, בניגוד להוראות סעיף 3 לצו בידוד בית;

(4)  מפר חובת עטיית מסכה בניגוד להוראות סעיף 3ה(א) לצו בידוד בית.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 428 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20ג

עבירות מינהליות (תיקון מס' 34) תש"ף-2020

20ד.  (א)  עבירה כאמור בסעיף 20ג היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, והוראות החוק האמור יחולו עליה בשינויים המחויבים.

          (ב)  לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יהיה קנס מינהלי קצוב, כמפורט להלן:

(1)   בעבירה לפי סעיף 20ג(1) או (2) – 5,000 שקלים חדשים;

(2)   בעבירה לפי סעיף 20ג(3) – 3,000 שקלים חדשים;

(3)   בעבירה לפי סעיף 20ג(4) – 500 שקלים חדשים.

(תיקון מס' 35) תשפ"א-2021

          (ג)   הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית חוזרת יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין; בסעיף זה, "עבירה מינהלית חוזרת" –

(1)   לעניין עבירה מינהלית כאמור בסעיף 20ג(1) או (2) – עבירה מינהלית שעבר אדם בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן את אותה עבירה (בסעיף זה – העבירה הקודמת), והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד מאלה:

(א)   הוא שילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה;

(ב)   חלפו יומיים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי בעבירה הקודמת;

(2)   לעניין עבירה מינהלית כאמור בסעיף 20ג(3) או (4) – עבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות.

          (ד)  הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס המינהלי האמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות.

          (ה)  עבירה מינהלית לפי חוק זה לא תהווה פרט רישום פלילי.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 429 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20ד

 

מיום 31.1.2021

תיקון מס' 35

ס"ח תשפ"א מס' 2900 מיום 31.1.2021 עמ' 299 (ה"ח 1371)

(ג) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (ב) שהיא עבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.; בסעיף זה, "עבירה מינהלית חוזרת" –

(1) לעניין עבירה מינהלית כאמור בסעיף 20ג(1) או (2) – עבירה מינהלית שעבר אדם בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן את אותה עבירה (בסעיף זה – העבירה הקודמת), והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד מאלה:

(א) הוא שילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה;

(ב) חלפו יומיים מיום שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי בעבירה הקודמת;

(2) לעניין עבירה מינהלית כאמור בסעיף 20ג(3) או (4) – עבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות.

קביעת גורם מוסמך וסמכויותיו (תיקון מס' 34)  תש"ף-2020

20ה.  (א)  הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי סעיף 20ג(1) עד (3) הוא שוטר או מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין כאמור בסעיף 25(א)(2) לחוק סמכויות מיוחדות; הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי סעיף 20ג(4) הוא גורם מוסמך כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(4) עד (6) בסעיף 25(א) לחוק האמור.

          (ב)  הממשלה רשאית לקבוע בתקנות גורם מוסמך אחר לאכיפת ההוראות האמורות בסעיף קטן (א) מבין הגורמים המוסמכים המנויים בסעיף 25(א) לחוק סמכויות מיוחדות; על קביעת גורם מוסמך כאמור יחולו הוראות סעיף 25(ב) לחוק סמכויות מיוחדות.

          (ג)   לגורם מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ב) יהיו נתונות הסמכויות האמורות בסעיף 26 לחוק סמכויות מיוחדות, ותחול עליו חובת הזדהות כאמור בסעיף 33 לחוק האמור.

          (ד)  סמכויות כאמור בסעיף זה יופעלו בהתאם למדיניות פיקוח ואכיפה כאמור בסעיף 28ב(א) לחוק סמכויות מיוחדות, והוראות סעיף 28ב(ב), (ג) ו-(ד)(1) ו-(2) לחוק האמור יחולו בשינויים המחויבים לעניין העבירות והעבירות המינהליות לפי סעיפים 20ג ו-20ד.

          (ה)  לשם אכיפת הוראות סעיף 20ג יהיו נתונות לשוטר הסמכויות האמורות בסעיף 27(א)(1) ו-(2) לחוק סמכויות מיוחדות.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 429 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20ה

דיווח לכנסת (תיקון מס' 34) תש"ף-2020

20ו.   מינהלת האכיפה כמשמעותה בסעיף 28ב לחוק סמכויות מיוחדות תדווח לוועדה, בכתב, ב-1 בכל חודש, על אלה:

(1)  מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי סעיף 20ג, מספר כתבי האישום שהוגשו בשלהן ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה;

(2)  מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי סעיף 20ד בחלוקה לפי סעיפים העבירה ובציון גובה הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי סעיף 25(א)(1), (2) או (3) עד (6) לחוק סמכויות מיוחדות, מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 430 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20ו

תיקון העבירות בצו בידוד בית (תיקון מס' 34)  תש"ף-2020

20ז.   (א)  החליט המנהל לתקן הוראה בצו בידוד בית שהפרתה היא עבירה לפי סעיף 20ג, יחולו הוראות אלה:

(1)   תיקון הצו יוגש לוועדה בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינו; הוועדה רשאית לאשר את התיקון לצו, כולו או חלקו, לא לאשרו או לשנות את תקופת תוקפו, בתוך 72 שעות מהמועד שבו הוגש לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור; החליטה הוועדה לאשר את התיקון לצו – יפורסם ברשומות סמוך לאחר מכן וייכנס לתוקף במועד פרסומו, אלא אם כן נקבע בו מועד מאוחר יותר;

(2)   לא קיבלה הוועדה החלטה כאמור בפסקה (1) בתוך המועד הקבוע באותה פסקה, יחולו הוראות אלה:

(א)   התיקון לצו יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף עם פרסומו, והכול אלא אם כן החליטה המנהל אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות;

(ב)   הוועדה תקיים דיון בתיקון לצו ותחליט אם לאשרו, כולו או חלקו, לא לאשרו או לשנות את תקופת תוקפו, בתוך שבעה ימים מהמועד שהוגש לה; ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופה האמורה להאריכה, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על שבעה ימים;

(ג)    לא קיבלה הוועדה החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופה האמורה באותה פסקת משנה, ואם הוחלט על הארכתה – עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה – המועד האחרון להחלטת הוועדה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור התיקון לצו להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה;

(ד)   החליטה הוועדה שלא לאשר את התיקון לצו, ואם הובא התיקון לצו לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפו של התיקון לצו באותו מועד;

(ה)   הודעה על פקיעת תוקף התיקון לצו כאמור והודעה על החלטה של הוועדה לאשר את הצו, כולו או חלקו, או לשנות את תקופת תוקפו, יפורסמו ברשומות;

(3)   על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים דחיפות המחייבת כי תיקון מסוים לצו ייכנס לתוקף במועד מוקדם יותר, המנהל רשאי לתקנו בלי אישור הוועדה; התיקון לצו יוגש לוועדה סמוך ככל האפשר לאחר פרסומו ברשומות, בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינו, ויחולו לעניין אישורו הוראות פסקה (2)(ב) עד (ה).

          (ב)  על אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק העונשין, אישור לעבירות כאמור בסעיף 20ג שהוראות לגביהן נקבעו בתיקון לצו, יינתן בידי הוועדה או בידי הכנסת בהתאם להוראות סעיף קטן (א); לא אושרה עבירה שהוראה לגביה נקבעה בתיקון לצו בידי הוועדה או בידי הכנסת, לפי העניין, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות שנקבעו בצו, לפי סעיף 4 לחוק העונשין, וקנס ששולם – יוחזר.

          (ג)   פורסם תיקון לצו כאמור בסעיף זה, יפרסם השר את עיקרו לציבור באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפה הערבית ובשפות נוספות ככל הנדרש, ובכלל זה יציג את עיקרי החובות לפי הצו והעבירות שעומדות בתוקף באותה העת באופן מרוכז, לרבות הנחיות לפי סעיף 3ה לצו; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שימצא השר לנכון בנסיבות העניין.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 430 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20ז

סמכות לדרישת מידע (תיקון מס' 34) תש"ף-2020

20ח.  (א)  לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית רשאי חוקר אפידמיולוגי –

(1)   לדרוש מכל אדם, למסור לו את המידע המזהה שלו וכן את מענו, מספר הטלפון שלו ומספר טלפון נוסף של אדם הנמצא בישראל שבאפשרותו לסייע ביצירת קשר עמו, והכול כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה;

(2)   לדרוש מכל אדם, לתכלית האמורה בפסקה (1), למסור לו כל ידיעה וכן רשימת עובדים או רשימת שוהים במקום שיש בהן כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה בתקופה הנוגעת לחקירה האפידמיולוגית לפי ההנחיות המקצועיות העדכניות של משרד הבריאות, את הידוע לו לגבי פרטי מי שבאו עם החולה במגע קרוב ואת הזמן והמקום שבהם החולה בא עמם במגע.

          (ב)  בהפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית כאמור, רשאי חוקר אפידמיולוגי להסתייע באדם אחר, ובכלל זה חייל (בסעיף זה – גורם מסייע); לא יסייע אדם אחר בביצוע חקירה כאמור, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)   הוא עבר הכשרה של משרד הבריאות לעניין סיוע בביצוע החקירה, ובכלל זה הכשרה לעניין ההגנה על פרטיותם של מי שמידע לגביהם מתקבל עקב חקירה אפידמיולוגית, וניתן לו אישור בכתב על כך;

(2)   הוא חתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהר לו כי שימוש במידע שלא לפי הוראות חוק זה עלול להוות עבירה פלילית;

(3)   הוא פועל בהנחיית משרד הבריאות ובפיקוחו.

          (ג)   המנהל יקבע בנוהל הוראות לעניין הגורמים המסייעים כאמור ואופן הסיוע שיתנו.

          (ד)  לא יסייע גורם מסייע בעניינו של אדם שהוא מכיר או סבור שהוא צפוי להכיר.

          (ה)  ביקש גורם מסייע מאדם למסור לו מידע לפי סעיף קטן (א), רשאי אותו אדם להודיע כי ימסור את המידע רק לחוקר אפידמיולוגי.

          (ו)   מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר במערכות המידע של משרד הבריאות בלבד, ולא ייעשה בו שימוש אלא כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה.

          (ז)   אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמרנו בסוד, לא יגלה את האמור בו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף זה.

          (ח)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מי שנתונה לו סמכות לפי פקודה זו להסתייע באחר.

מיום 31.8.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ף מס' 2848 מיום 31.8.2020 עמ' 432 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 20ח

(תיקון מס' 36 – הוראת שעה) תשפ"א-2021

20ט.  (פקע).

מיום 28.2.2021 עד יום 28.5.2021 או עד תום תקופה ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי המוקדם

תיקון מס' 36 – הוראת שעה

ס"ח תשפ"א מס' 2903 מיום 28.2.2021 עמ' 314 (ה"ח 1394)

הוספת סעיף 20ט

הנוסח:

העברת מידע לשם עידוד הציבור להתחסן

20ט. (א) לשם עידוד הציבור להתחסן מפני נגיף הקורונה, רשאי המנהל להעביר למנויים בסעיף קטן (ב) בלבד מידע לעידוד התחסנות על אדם שרשאי לקבל חיסון לפי הנחיות משרד הבריאות אך לא קיבל חיסון, וכן מידע לעידוד התחסנות ומידע על מועד קבלת מנת החיסון הראשונה על אדם שקיבל מנת חיסון ראשונה ולא קיבל מנת חיסון שנייה לאחר שחלף המועד לקבלתה, ורשאי הוא להתנות את העברת המידע בתנאים.

(ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לכל אחד מבעלי התפקידים כמפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – מקבל המידע), לפי בקשתם:

(1) עובד רשות מקומית שמינה ראש הרשות המקומית לעניין זה – לגבי אדם המתגורר באותה רשות לפי כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין;

(2) המנהל הכללי של משרד החינוך – לגבי אדם המועסק במוסד כאמור בפסקאות (1), (2), (4), (5) או (6) להגדרה "מוסד המקיים פעילות חינוך" בחוק סמכויות מיוחדות, לפי רשימה שיעביר משרד החינוך למשרד הבריאות;

(3) רופא ראשי מנהל מערכת שירותי הבריאות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – לגבי אדם המועסק במסגרת רווחה כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה "מסגרת רווחה" בסעיף 11(ג) לחוק סמכויות מיוחדות, לפי רשימה שיעביר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים למשרד הבריאות.

(ג) המנהל יעביר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) לפי בקשה שיגיש מקבל המידע שיפורטו בה פעולות מתוכננות לעידוד ההתחסנות מפני נגיף הקורונה, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1) הוא שוכנע כי המידע נדרש לגו, שמטעמו פועל מקבל המידע כדי לסייע למשרד הבריאות לעודד את הציבור להתחסן;

(2) הוא סבר שלעניין ביצוע פעולות לעידוד הציבור להתחסן יש לגוף שמטעמו פועל מקבל המידע יתרון על משרד הבריאות וגורמים אחרים העוסקים במתן חיסון למטופלים לפי הנחיות המשרד.

(ד) (1) לשם ביצוע פעולות לעידוד הציבור להתחסן רשאי מקבל המידע להסמיך בעל תפקיד, אחד או יותר, בגוף שמטעמו הוא פועל שיהיה רשאי לעיין במידע שהועבר לפי סעיף קטן (א) ולהשתמש בו לסיוע בעידוד הציבור להתחסן (בסעיף זה – עובד מוסמך), אולם מקבל המידע שהוא עובד רשות מקומית לא יוכל להסמיך לפי פסקה זו חבר מועצה באותה רשות מקומית; למקבל המידע ולעובדים המוסמכים, ולהם בלבד, תהיה גישה למידע האמור;

(2) לא יעיין עובד מוסמך במידע כאמור בפסקה (1) ולא יעשה בו שימוש אלא לאחר שחתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהר לו כי שימוש במידע שלא לפי הוראות סעיף זה עלול להוות עבירה פלילית ועבירת משמעת.

(ה) המנהל הכללי של משרד הבריאות יקבע הנחיות לעניין סעיף זה, ובהן בין היתר יקבע הוראות לעניין כל אלה:

(1) אופן הגשת בקשה להעברת מידע כאמור בסעיף קטן (ג) והפרטים שייכללו בה;

(2) דרכי העברת המידע שיימסר לפי סעיף זה;

(3) אופן השימוש בפרטי המידע שהועבר ושמירת מדיע שהתקבל אגב ביצוע פעולות לעידוד הציבור להתחסן, ובכלל זה החזקת המידע ומחיקתו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ט);

(4) סוגי פעולות, נוסף על יצירת קשר עם אדם, שניתן לבצע לשם עידוד הציבור להתחסן באמצעות השימוש במידע שהועבר, והכול בכפוף לסוגי פעולות שהגוף שמטעמו פועל מקבל המידע מוסמך לבצע, לפי הוראות כל דין;

(5) מחיקת מידע על אדם שבמהלך פעולות לעידוד התחסנות ביקש להסיר את המידע עליו, ומניעת המשך ביצוע פעולות של גבי אדם שבמהלך פעולות לעידוד התחסנות ביקש לחדול מביצוע פעולות אלה לגביו;

(6) הגבלות לעניין בעלי התפקידים שניתן להסמיך לפי סעיף קטן (ד), ובכלל זה מספרם וסוגי תפקידיהם.

(ו) בביצוע פעולה לעידוד אדם להתחסן על סמך מידע שהועבר לפי סעיף זה יפעל מקבל המידע או עובד מוסמך על פי הנחיות המנהל הכללי של משרד הבריאות כאמור בסעיף קטן (ה) והתנאים שהורה, ובהתאם לסמכותו לפי דין, ובלבד שלא יכרוך בין ההתחסנות ובין מניעת שירותים לאותו אדם או הפעלת סמכות כלפיו בידי מקבל המידע או הגוף שמטעמו הוא פועל, ולא יבצע על סמך מידע כאמור פעולה הפוגעת, במישרין או בעקיפין, בזכויות של האדם כתושב או כעובד.

(ז) מקבל המידע או עובד מוסמך שקיבל מידע לפי סעיף קטן (א) לגבי קטין, לא יפנה לשם עידוד התחסנות לקטין עצמו אלא לאפוטרופוס של הקטין.

(ח) לא יבצע מקבל המידע או עובד מוסמך פעולה לעידוד ההתחסנות של אדם שהוא מכיר או סבור שהוא צפוי להכיר.

(ט) מקבל המידע ישמור את המידע שהועבר אליו לפי סעיף קטן (א) באופן מאובטח, וימחק את המידע שהועבר אליו לפי הוראות אותו סעיף קטן עם תום הצורך בו ולא יאוחר מ-60 ימים לאחר יום קבלתו.

(י) לשם עידוד הציבור להתחסן או לשם מתן תעודה לאדם בהתאם להוראות לפי סעיף 20 המעידה שהוא מחוסן מפני נגיף הקורונה, רשאי המנהל לדרוש מכל מוסד רפואי ומכל גוף ציבורי כאמור בפסקה (1) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מידע מזהה על מי שהתחסן או שרשאי להתחסן לפי הנחיות המשרד, וכן את מענו של האדם ואת מספר הטלפון שלו.

(יא) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף זה.

(יב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין אחר לקבל מידע מגוף ציבורי או למוסרו.

 

בדיקת מחלבות וסמכות לאסור הספקת חלב (תיקון מס' 5)  תשל"ג-1973

21.  (1)  אם יש לו לרופא ממשלתי של כל מחוז הוכחות כי איזה אדם סובל ממחלה מידבקת שיש ליחסה לחלב הנמכר במחוז ע"י איזו מחלבה או כי החלב של כל מחלבה כזאת עלול להביא את המחלה המידבקת על כל אדם הגר במחוז, חייב רופא ממשלתי לבקר את המחלבה ולבדוק אותה ואת כל אדם ואדם העובד בה או הגר בבנין המחלבה או הגר בכל בנין אשר מתגורר בו כל אדם העובד באותה מחלבה, ולהגיש מיד דו"ח על תוצאות בדיקתו לרופא המחוזי של המשרד אשר באותו מחוז, והרופא המחוזי, לאחר שיעיין בדו"ח הנ"ל ובדו"ח של פקיד וטרינרי ממשלתי בדבר מצב בריאותו של העדר ובכל עדות אחרת שתוגש לפניו ע"י הצדדים הנוגעים בדבר, יעשה אחת משתי אלה: או שיתן צו הפוקד על בעל המחלבה לא לספק חלב מאותה מחלבה, בתוך המחוז או מחוצה לו עד לביטול הצו ע"י הרופא המחוזי, או שיחליט כי אין צורך במתן צו כזה.

(תיקון מס' 5) תשל"ג-1973

          (2)  כל צו כזה יבוטל מיד לכשיווכח הרופא המחוזי כי החלב מן המחלבה הנ"ל שוב אינו עלול לגרום למחלה מידבקת.

(תיקון מס' 5) תשל"ג-1973

          (3)  הרשות לכל בעל מחלבה המוצא את עצמו נפגע ע"י צו כזה לערער בפני הממונה על המחוז, והממונה על המחוז רשאי ליתן צו הדורש מאת בעל המחלבה לחדול מלספק חלב או יוכל לשנות או לבטל כל צו שניתן ע"י הרופא המחוזי, ורשאי הוא בכל עת שהיא לבטל כל צו שניתן עפ"י סעיף זה. עד שתינתן ההחלטה בכל ערעור כזה ישאר הצו בתקפו.

          (4)  כל המסרב להרשות לרופא הממשלתי לערוך את הבדיקה כפי שנקבע לעיל או שלאחר נתינת כל צו עפ"י סעיף זה הוא מוסיף לספק חלב בניגוד לצו, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות ואם הוא ממשיך בעבירה זו יהא צפוי לקנס נוסף שלא יעלה על חמש לירות לכל יום שבו הוא ממשיך בעבירה.

          (5)  בעל מחלבה לא יהא צפוי לעמוד למשפט על הפרת חוזה אם נבעה ההפרה מתוך צו שניתן עפ"י סעיף זה.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

(1) אם יש לו לרופא ממשלתי של כל מחוז הוכחות כי איזה אדם סובל ממחלה מידבקת שיש ליחסה לחלב הנמכר במחוז ע"י איזו מחלבה או כי החלב של כל מחלבה כזאת עלול להביא את המחלה המידבקת על כל אדם הגר במחוז, חייב רופא ממשלתי לבקר את המחלבה ולבדוק אותה ואת כל אדם ואדם העובד בה או הגר בבנין המחלבה או הגר בכל בנין אשר מתגורר בו כל אדם העובד באותה מחלבה, ולהגיש מיד דו"ח על תוצאות בדיקתו לרופא הממשלתי הראשון הרופא המחוזי של המשרד אשר באותו מחוז, והרופא הממשלתי הראשון והרופא המחוזי, לאחר שיעיין בדו"ח הנ"ל ובדו"ח של פקיד וטרינרי ממשלתי בדבר מצב בריאותו של העדר ובכל עדות אחרת שתוגש לפניו ע"י הצדדים הנוגעים בדבר, יעשה אחת משתי אלה: או שיתן צו הפוקד על בעל המחלבה לא לספק חלב מאותה מחלבה, בתוך המחוז או מחוצה לו עד לביטול הצו ע"י הרופא הממשלתי הראשון הרופא המחוזי, או שיחליט כי אין צורך במתן צו כזה.

(2) כל צו כזה יבוטל מיד לכשיווכח הרופא הממשלתי הראשון הרופא המחוזי כי החלב מן המחלבה הנ"ל שוב אינו עלול לגרום למחלה מידבקת.

(3) הרשות לכל בעל מחלבה המוצא את עצמו נפגע ע"י צו כזה לערער בפני הממונה על המחוז, והממונה על המחוז רשאי ליתן צו הדורש מאת בעל המחלבה לחדול מלספק חלב או יוכל לשנות או לבטל כל צו שניתן ע"י הרופא הממשלתי הראשון הרופא המחוזי, ורשאי הוא בכל עת שהיא לבטל כל צו שניתן עפ"י סעיף זה. עד שתינתן ההחלטה בכל ערעור כזה ישאר הצו בתקפו.

עונשים על העמדת אנשים וחפצים נגועים גלויים לעין כל

22.  (1)  כל אדם –

(א)   הסובל ממחלה מידבקת והוא מגלה עצמו, ביודעין, בצורה שיש בה סכנה לבריאות הציבור בכל רחוב, מקום ציבורי, חנות, בית מלון, כלי-רכב ציבורי או בכל מקום שהשימוש בו משותף לאנשים, פרט לבני המשפחה או לאנשי הבית שהאיש הסובל כנ"ל משתייך אליהם, או כשהוא נתון במצב העלול לסכן את בריאות הציבור, הוא נכנס לכל כלי רכב ציבורי מבלי להודיע תחילה לבעליו, למפקחו או לנהגו כי הוא סובל כנ"ל; או

(ב)   הממונה על אדם הסובל כנ"ל והוא מגלה אותו ברבים כאמור לעיל; או

(ג)    הנותן, משאיל, מוכר, מעביר או מגלה כל כלי מיטה, מלבושים, סחבות או דברים אחרים העלולים להסתיר בתוכם את נגע ההידבקות, או המתיר לכבס אותם או לגלותם בכל מכבסה או בכל מקום שהשימוש בו משותף לכמה אנשים, פרט לבני המשפחה או לאנשי הבית שהאיש הנגוע משתייך אליהם, מבלי שיחטא אותם תחילה להנחת דעתו של הרופא הממשלתי,

יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות.

          (2)  כל בעל או נהג של כלי רכב ציבורי ידאג לחיטוי כלי הרכב כדי הנחת דעתו של הרופא הממשלתי מיד לאחר שהוביל, לפי ידיעתו אדם הסובל ממחלה מידבקת ולפי סוגה או מצבה של המחלה עלול כלי הרכב להצפין או לשמור בתוכו את ההידבקות או את גורם ההידבקות; ואם לא יעשה כן יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות; אלא שלא יידרש מאת בעל כלי הרכב או מאת נהגו להוביל בכלי הרכב כל אדם הסובל כנ"ל אלא אם כן שולם לו סכום שיש בו כדי לכסות כל הפסד או הוצאה העלולים להגרם לו ע"י ביצוע הוראות סעיף זה.

          חובתו של המשרד תהא, לכשיידרש על ידי בעל כלי הרכב או על ידי נהגו, לדאוג לחיטוי כלי הרכב הציבורי כנ"ל, והמשרד רשאי לעשות זאת בחינם.

          (3)  כל המשכיר ביודעין בית, חדר או חלק של בית שבו סבל אדם ממחלה מידבקת, בלא שחיטא, להנחת דעתו של הרופא הממשלתי או מפקח הבריאות, את הבית, החדר או החלק של הבית וכל החפצים שבו העלולים לשמור בהם את ההידבקות, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים לירות.

          לצרכי סעיף-קטן זה רואים את בעליו של בית מלון כאילו השכיר חלק של בית לאדם שנתקבל כאורח לאותו בית מלון.

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

          (4)  הוריו של ילד או אדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הסובל או שסבל מאחת המחלות המידבקות המפורטות בתוספת השלישית של פקודה זו או מכל מחלה אחרת שיכריז עליה המנהל, במודעה שתפורסם ברשומות, כעל מחלה מידבקת בכל אזור מסויים ולמשך כל תקופה מסויימת לצרכי סעיף-קטן זה, או הוריו של ילד או האדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הגר בבית שבו שוררת או שררה מחלה כזאת במשך שלושה חדשים, וביודעין או מתוך רשלנות הם מרשים לילד לבקר בבית הספר בלא שיקבלו ויראו למורה או לאדם אחר הממונה על בית הספר תעודה מרופא בעל רשיון כי מותר לילד לבקר בבית הספר, ייאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס.

          (5)  כל אדם הסובל ממחלה מידבקת או הגר בבית מנוגע או שהוכח כי הוא מצפין בגופו את גורם ההידבקות של מחלה מידבקת באופן המהווה סכנה לאחרים:

(א)   לא יעסוק בכל מלאכה הקשורה בהספקת מזון אם לא נקטו באמצעי-זהירות מתאימים נגד הפצת המחלה; או

(ב)   לא ינהל כל עסק או מסחר באופן העלול להפיץ את המחלה.

          כל העובר ביודעין על הוראות סעיף-קטן זה יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות.

          (6)  (א)[4]  אם מת אדם ממחלה מידבקת בבית חולים או במקום זמני לשיכון חולים, והרופא הממשלתי או רופא בעל רשיון מעיד כי כדי למנוע כל סכנה של העברת המחלה או הפצת ההידבקות רצוי, לפי דעתו, שלא להוציא את הגופה מבית החולים או המקום הנ"ל אלא אם כן עומדים לקבור אותה מיד, הרי יהא אסור לכל אדם להוציא את הגופה אלא לצורך זה בלבד; ומשהוצאה הגופה מבית החולים או מהמקום הנ"ל תילקח מיד ישר למקום הקבורה ושם תיקבר;

(ב)   כל העובר ביודעין על הוראות סעיף-קטן זה יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות;

(ג)    שום דבר האמור בסעיף-קטן זה לא ימנע העברת גופת מת מבית החולים לחדר-המתים, ולצרכי סעיף-קטן זה רואים את חדר-המתים כחלק מבית החולים.

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 10 (ה"ח 2024)

(4) הוריו של ילד או אדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הסובל או שסבל מאחת המחלות המידבקות המפורטות בתוספת השלישית של פקודה זו או מכל מחלה אחרת שיכריז עליה המנהל, במודעה שתפורסם ברשומות, כעל מחלה מידבקת בכל אזור מסויים ולמשך כל תקופה מסויימת לצרכי סעיף-קטן זה, או הוריו של ילד או האדם הממונה על טיפולו או השגחתו של ילד הגר בבית שבו שוררת או שררה מחלה כזאת במשך שלושה חדשים, וביודעין או מתוך רשלנות הם מרשים לילד לבקר בבית הספר בלא שיקבלו ויראו למורה או לאדם אחר הממונה על בית הספר תעודה מאת הרופא הממשלתי (ועל הרופא הממשלתי ליתן תעודה זו בחנם) או מאת כל רופא בעל רשיון, האמורת כי נקטו באמצעי זהירות ראויים נגד הפצת המחלה או ההידבקות וכי מותר לו לילד לבקר בבית הספק בלא חשש-סכנה להדביק אחרים, יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס שלא יעלה על חמשה פונטים. כל מורה אשר ירשה לילד, ביודעיון, לבקר בבית ספר מתוך הפרת הוראות סעיף-קטן זזה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמשה פונטים מרופא בעל רשיון כי מותר לילד לבקר בבית הספר, ייאשמו בעבירה ויהיו צפויים לקנס.

תקנות פק' 53 לש' 1947

23.  רשאי המנהל, באישור שר הבריאות, להתקין מזמן לזמן תקנות שיראה צורך בהן בענין בידודם, שיכונם וריפויים של אנשים הנגועים או העלולים להיות נגועים בכל מחלה אפידמית, מקומית או מידבקת ובענין מניעת התפשטותן, הכנסתן לישראל, או התחלתן של המחלות האלה, הן בימיה, בנהרותיה ובמימיה של הארץ והן ביבשה שלה; ורשאי הוא להכריז מי היא הרשות או מי הן הרשויות אשר תטלנה ותבצענה את התקנות האלה.

מיום 18.10.1947

מס' 53 לשנת 1947

ע"ר מס' 1623 מיום 18.10.1947 תוס' 1 עמ' 245

23. רשאי המנהל, באישור שר הבריאות, להתקין מזמן לזמן תקנות שיראה צורך בהן בענין בידודם, שיכונם וריפויים של אנשים הנגועים או העלולים להיות נגועים בכל מחלה אפידמית, מקומית או מידבקת ובענין מניעת התפשטות המחלות האלה התפשטותן, הכנסתן לפלשתינה (א"י), או התחלתן של המחלות האלה, הן בימיה, בנהרותיה ובמימיה של הארץ והן ביבשה שלה; ורשאי הוא להכריז מי היא הרשות או מי הן הרשויות אשר תטלנה ותבצענה את התקנות האלה.

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

מוסדות רפואיים

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 10 (ה"ח 2024)

רישום בתי חולים ובתי מרפא מוסדות רפואיים

פירוש (תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

24.  (א)  בפקודה זו –

          "מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה;

          "מטופל" - מי שמקבל טיפול במוסד רפואי, בין בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה, ובין בכל דרך אחרת;

(תיקון מס' 17) תשס"ג-2003

          "ענף רפואה ייחודי" – ענף רפואה המפורט בתוספת החמישית;

(תיקון מס' 17) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 22) תשס"ח-2008

          "יחידה מקצועית" – יחידה בבית חולים, לרבות מחלקה, מכון, מרפאה או חדר ניתוח ולמעט מעבדה;

(תיקון מס' 17) תשס"ג-2003

          "יחידה מקצועית ייחודית" – יחידה מקצועית העוסקת בענף רפואה ייחודי;

          (ב)  לצרכי חלק זה יכלול המונח "בית חולים" כל בית חולים, מבראה בית מרפא וכל בנין המשמש, או מכוון לשמש, לקבל אנשים הסובלים מכל חולי, פצע, ליקוי גופני או רוחני ולקבלת נשים יולדות, כדי לטפל באנשים טיפול רפואי, בין שניתן או הובטח ובין שלא ניתן או הובטח שכר או תשלום ע"י כל אדם שנתקבל שם כנ"ל.

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 10 (ה"ח 2024)

24. (א) בפקודה זו –

"מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה;

"מטופל" - מי שמקבל טיפול במוסד רפואי, בין בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה, ובין בכל דרך אחרת;

(ב) לצרכי חלק זה יכלול המונח "בית חולים" כל בית חולים, מבראה בית מרפא וכל בנין המשמש, או מכוון לשמש, לקבל אנשים הסובלים מכל חולי, פצע, ליקוי גופני או רוחני ולקבלת נשים יולדות, כדי לטפל באנשים טיפול רפואי, בין שניתן או הובטח ובין שלא ניתן או הובטח שכר או תשלום ע"י כל אדם שנתקבל שם כנ"ל.

 

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 475 (ה"ח 25)

(א) בפקודה זו –

"מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה;

"מטופל" - מי שמקבל טיפול במוסד רפואי, בין בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה, ובין בכל דרך אחרת;

"ענף רפואה ייחודי" – ענף רפואה המפורט בתוספת החמישית;

"יחידה מקצועית" – יחידה בבית חולים, לרבות מחלקה, מכון או מרפאה ולמעט מעבדה;

"יחידה מקצועית ייחודית" – יחידה מקצועית העוסקת בענף רפואה ייחודי;

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ח מס' 2177 מיום 6.8.2008 עמ' 825 (ה"ח 335)

(א) בפקודה זו –

"מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה;

"מטופל" - מי שמקבל טיפול במוסד רפואי, בין בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה, ובין בכל דרך אחרת;

"ענף רפואה ייחודי" – ענף רפואה המפורט בתוספת החמישית;

"יחידה מקצועית" – יחידה בבית חולים, לרבות מחלקה, מכון או מרפאה מרפאה או חדר ניתוח ולמעט מעבדה;

"יחידה מקצועית ייחודית" – יחידה מקצועית העוסקת בענף רפואה ייחודי;

אישור הקמה (תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 17) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 22) תשס"ח-2008

24א.  (1)  לא יקים אדם בית חולים אלא אם כן קיבל אישור לכך, מראש, מאת המנהל (להלן – אישור הקמה); לענין זה, "הקמה" – לרבות בניה, הרחבה, הוספת יחידה מקצועית או מיטות, שינוי ייעוד של יחידה מקצועית או של מיטות, פתיחת חדר ניתוח, וכן הסבה או התאמה של מבנה קיים לבית חולים.

          (2)  המנהל יתן אישור הקמה, בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשיקולים הבאים בלבד:

(א)   ההקמה וההפעלה השוטפת של בית החולים לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות;

(ב)   תוספת המיטות לא תגרום לחריגה משיעור המיטות לנפש על פי יעודן ועל פי צרכי האוכלוסיה באותו אזור.

          (3)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן (2).

(תיקון מס' 17) תשס"ג-2003

          (3א) המנהל לא ייתן אישור הקמה לענין הוספת יחידה מקצועית ייחודית אלא אם כן הוספתה לא תגרום לחריגה מהמספר המרבי של יחידות כאמור בענף הרפואה הייחודי שלגביו מתבקש האישור או משיעור היחידות כאמור לנפש באותו ענף רפואה, כמפורט בתוספת החמישית, ובכפוף לתנאים המפורטים באותה תוספת.

(תיקון מס' 17) תשס"ג-2003

          (3ב) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות בצו את התוספת החמישית.

          (4)  הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

מיום 28.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1428 מיום 28.7.1993 עמ' 143 (ה"ח 2087)

הוספת סעיף 24א

 

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 475 (ה"ח 25)

24א. (1) לא יקים אדם בית חולים אלא אם כן קיבל אישור לכך, מראש, מאת המנהל (להלן – אישור הקמה); לענין זה, "הקמה" – לרבות בניה, הרחבה, הוספת מחלקה, שינוי ייעוד של מחלקה יחידה מקצועית או מיטות, שינוי ייעוד של יחידה מקצועית או של מיטות, וכן הסבה או התאמה של מבנה קיים לבית חולים

(2) המנהל יתן אישור הקמה, בהתחשב בשיקולים רפואיים  ובשיקולים הבאים בלבד:

(א) ההקמה וההפעלה השוטפת של בית החולים לא יטילו מעמסה על ההוצאה הציבורית לבריאות;

(ב) תוספת המיטות לא תגרום לחריגה משיעור המיטות לנפש על פי יעודן ועל פי צרכי האוכלוסיה באותו אזור.

(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים, מבחנים ואמות מידה לביצוע הוראות סעיף קטן (2).

(3א) המנהל לא ייתן אישור הקמה לענין הוספת יחידה מקצועית ייחודית אלא אם כן הוספתה לא תגרום לחריגה מהמספר המרבי של יחידות כאמור בענף הרפואה הייחודי שלגביו מתבקש האישור או משיעור היחידות כאמור לנפש באותו ענף רפואה, כמפורט בתוספת החמישית, ובכפוף לתנאים המפורטים באותה תוספת.

(3ב) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות בצו את התוספת החמישית.

(4) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ח מס' 2177 מיום 6.8.2008 עמ' 825 (ה"ח 335)

(1) לא יקים אדם בית חולים אלא אם כן קיבל אישור לכך, מראש, מאת המנהל (להלן – אישור הקמה); לענין זה, "הקמה" – לרבות בניה, הרחבה, הוספת יחידה מקצועית או מיטות, שינוי ייעוד של יחידה מקצועית או של מיטות, פתיחת חדר ניתוח, וכן הסבה או התאמה של מבנה קיים לבית חולים.

סגירת יחידה מקצועית או הפחתה במספר המיטות (תיקון מס' 17) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 20) תשס"ח-2008

24ב.  המנהל רשאי, לאחר ששמע את עמדת בית החולים, להורות על סגירת יחידה מקצועית בבית החולים, או על הפחתה של מספר המיטות בו, בכל אחד מאלה –

 

 

(תיקון מס' 20) תשס"ח-2008

(1)  לשם צמצום ההוצאה הציבורית לבריאות, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בבריאות הציבור;

(תיקון מס' 20) תשס"ח-2008

(2)  לשם שמירה על בריאות הציבור או מניעת פגיעה בבריאות הציבור;

(תיקון מס' 20) תשס"ח-2008

(3)  לגבי יחידה מקצועית בבית חולים העוסקת בנטילת אברים או בהשתלת אברים כהגדרתן בחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008 – בית החולים או היחידה המקצועית לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור;

(תיקון מס' 25) תש"ע-2010

(4)  לגבי מחלקה מוכרת כהגדרתה בחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 – בית החולים או המחלקה המוכרת לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור.

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 475 (ה"ח 25)

הוספת סעיף 24ב

 

מיום 1.5.2008

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ח מס' 2144 מיום 31.3.2008 עמ' 405 (ה"ח 68)

24ב. המנהל רשאי, לאחר ששמע את עמדת בית החולים, להורות על סגירת יחידה מקצועית בבית החולים, או על הפחתה של מספר המיטות בו, לשם בכל אחד מאלה –

(1) לשם צמצום ההוצאה הציבורית לבריאות, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בבריאות הציבור;

(2) לשם שמירה על בריאות הציבור או מניעת פגיעה בבריאות הציבור;

(3) לגבי יחידה מקצועית בבית חולים העוסקת בנטילת אברים או בהשתלת אברים כהגדרתן בחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008 – בית החולים או היחידה המקצועית לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור.

 

מיום 13.12.2010

תיקון מס' 25

ס"ח תש"ע מס' 2242 מיום 13.6.2010 עמ' 534 (ה"ח 289)

הוספת פסקה 24ב(4)

תשלום לרופא או לבעל מקצוע בעד שירות רפואי שביצע במוסד רפואי (תיקון מס' 28) תשע"ו-2015

24ג.   (א)  כל תשלום לרופא או לבעל מקצוע אחר, בעד שירות רפואי שביצע בתחומי מוסד רפואי, בין שהרופא או בעל המקצוע הוא עובד המוסד הרפואי ובין שאינו עובדו, ישולם לרופא או לבעל המקצוע על ידי המוסד הרפואי בלבד.

          (ב)  הוראות סעיף זה לא יחולו על השירותים המפורטים להלן, אלא אם כן קבע שר הבריאות אחרת לגבי כלל קופות החולים וחברות הביטוח כאחד:

(1)   שירות רפואי שלגביו יש לרופא או לבעל המקצוע האחר זכאות לתשלום מחברת ביטוח או מקופת חולים, במסגרת התקשרות ביניהם;

(2)   שירות התייעצות עם רופא או עם בעל מקצוע אחר.

          (ג)   רופא או בעל מקצוע אחר, או מי מטעמם, לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, כל תשלום נוסף על התשלום כאמור בסעיף קטן (א), בעד השירות הרפואי שביצעו בתחומי מוסד רפואי, והמוסד הרפואי לא יאפשר כל תשלום כאמור.

          (ד)  התקשרות של מוסד רפואי עם רופא או בעל מקצוע אחר לביצוע שירות רפואי בתחומי המוסד הרפואי תכלול התחייבות של הרופא או של בעל המקצוע להימנע מקבלת תשלום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג).

          (ה)  בסעיף זה –

          "חברת ביטוח" – מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

          "מוסד רפואי" – בית חולים או מרפאה כירורגית;

          "מרפאה כירורגית" – מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג), הטעונה רישום בהתאם להוראות לפי סעיף 34(א)(2), ואשר מבוצעות בה פעולות כירורגיות;

          "קופת חולים" – קופת חולים במסגרת תכנית לשירותי בריאות נוספים כמשמעותם בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

          "תשלום" – בין כשכר עבודה ובין בכל דרך אחרת.

מיום 1.7.2016

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ו מס' 2510 מיום 30.11.2015 עמ' 57 (ה"ח 951)

הוספת סעיף 24ג

כללים לעניין המשך טיפול רפואי פרטי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או קהילתי (תיקון מס' 29) תשע"ו-2015

24ד.  (א)  (1)   שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות כללים שיחולו על רופא, בין שכר ובין עצמאי, שייעץ לאדם או טיפל בו במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי לעניין איסור המשך טיפול באותו אדם או ייעוץ לו שלא במימון ציבורי, במהלך תקופת מרווח שיקבע;

(2)   תקופת המרווח כאמור בפסקה (1) לא תפחת מארבעה חודשים ולא תעלה על שמונה חודשים מעת הייעוץ או הטיפול האחרון שנתן הרופא במסגרת שירות המרפאה הציבורי או שירות המרפאה הקהילתי;

(3)   השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור בפסקה (1) ובדרך האמורה בה הגבלות או הקלות במקרים ייחודיים שיקבע, שיחולו במקום האיסור כאמור באותה פסקה, אם מצא שניתן להסתפק בכך לשם מניעת ניגוד עניינים בין עבודתו של הרופא במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי ובין עיסוקו כרופא שלא במימון ציבורי.

          (ב)  שר הבריאות ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על היישום וההשלכות של ההוראות לפי סעיף זה, פעמיים בשנה ב-1 באפריל של כל שנה וב-1 באוקטובר של כל שנה, במשך שלוש שנים החל מיום י"ט בכסלו התשע"ו (1 בדצמבר 2015).

(תיקון מס' 32) תשע"ח-2018

          (ג)   בסעיף זה –

          "חוק ביטוח בריאות" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

          "מימון ציבורי" – מקורות מימון אלה, כולם או חלקם:

(1)   מקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות;

(2)   הכנסה שמקורה ברכש של משרד ממשרדי הממשלה, צבא הגנה לישראל או המוסד לביטוח לאומי;

(2א) תשלום ששילם תייר מרפא למוסד רפואי ציבורי; לעניין זה, "מוסד רפואי ציבורי", "תייר מרפא" – כהגדרתם בחוק תיירות מרפא, התשע"ח-2018;

(3)   מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו שר הבריאות ושר האוצר בצו;

          "שירות מרפאה ציבורי" – שירות הניתן במרפאת חוץ הפועלת במסגרת בתי חולים כלליים, לרבות מרפאת בריאות הנפש בבתי חולים כלליים וכן מכון המבצע פעולות אבחון בבית חולים כללי ולמעט שירות רפואי פרטי (שר"פ);

          "שירות מרפאה קהילתי" – שירות שמציעה קופת חולים כחלק מסל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות, לרבות שירות כאמור הניתן במכון המבצע פעולות אבחון.

מיום 23.12.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ו מס' 2516 מיום 23.12.2015 עמ' 303 (ה"ח 951)

הוספת סעיף 24ד

 

מיום 29.1.2019

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"ח מס' 2750 מיום 29.7.2018 עמ' 981 (ה"ח 1126)

(ג) בסעיף זה –

"חוק ביטוח בריאות" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

"מימון ציבורי" – מקורות מימון אלה, כולם או חלקם:

(1) מקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות;

(2) הכנסה שמקורה ברכש של משרד ממשרדי הממשלה, צבא הגנה לישראל או המוסד לביטוח לאומי;

(2א) תשלום ששילם תייר מרפא למוסד רפואי ציבורי; לעניין זה, "מוסד רפואי ציבורי", "תייר מרפא" – כהגדרתם בחוק תיירות מרפא, התשע"ח-2018;

(3) מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו שר הבריאות ושר האוצר בצו;

"שירות מרפאה ציבורי" – שירות הניתן במרפאת חוץ הפועלת במסגרת בתי חולים כלליים, לרבות מרפאת בריאות הנפש בבתי חולים כלליים וכן מכון המבצע פעולות אבחון בבית חולים כללי ולמעט שירות רפואי פרטי (שר"פ);

"שירות מרפאה קהילתי" – שירות שמציעה קופת חולים כחלק מסל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות, לרבות שירות כאמור הניתן במכון המבצע פעולות אבחון.

הפעלת מוסד רפואי (תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991 (תיקון מס' 17) תשס"ג-2003

25.  (א)[5] לא יפתח אדם מוסד רפואי, לא יפעילו ולא ינהלו, אלא אם כן נרשם בידי המנהל בהתאם להוראות פקודה זו והתקנות לפיה. היה המוסד הרפואי בית חולים, יכלול הרישום את פירוט ענפי הרפואה שבהם מורשה בית החולים לעסוק, ואת פירוט היחידות המקצועיות המורשות לפעול בו.

          (ב)  המנהל רשאי לקבוע כי רישומו של מוסד רפואי יהיה לתקופה מוגבלת שתיקבע בעת הרישום, בשים לב לאפיו של המוסד ותיפקודו ושאר נסיבות הנוגעות לענין.

          (ג)   לא ינהל אדם מוסד רפואי רשום ולא יפעילו אלא בהתאם להוראות פקודה זו והתקנות לפיה, וכן בהתאם לתנאים שקבע המנהל לענין אותו מוסד רפואי.

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 11 (ה"ח 2024)

החלפת סעיף 25

הנוסח הקודם:

רישום בית חולים

25. אסור לפתוח או לנהל בית חולים אלא אם כן נרשם אותו בית חולים ע"י המנהל, וכל העובר על סעיף זה יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמשים פונט.

 

מיום 1.6.2003

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 476 (ה"ח 25)

(א) לא יפתח אדם מוסד רפואי, לא יפעילו ולא ינהלו, אלא אם כן נרשם בידי המנהל בהתאם להוראות פקודה זו והתקנות לפיה. היה המוסד הרפואי בית חולים, יכלול הרישום את פירוט ענפי הרפואה שבהם מורשה בית החולים לעסוק, ואת פירוט היחידות המקצועיות המורשות לפעול בו.

סגירת מוסד רפואי (תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

25א.  (א)  המנהל רשאי להורות בצו על סגירת מוסד רפואי (להלן - צו סגירה), אם מצא אחת מאלה:

(1)   המוסד הרפואי אינו רשום לפי הוראות פקודה זו;

(2)   במוסד הרפואי לא קוימה הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, או לא קויים תנאי שקבע המנהל לאותו מוסד רפואי;

(3)   המוסד הרפואי מתנהל בדרך שאינה לטובת בריאותם או רווחתם של המטופלים בו.

לענין סעיף זה, "מוסד רפואי" - לרבות חלק ממנו.

          (ב)  המנהל יקבע בצו הסגירה הוראות לענין ביצועו, לרבות בדבר איסור קבלת מטופלים חדשים, המשך הטיפול במטופלים או העברתם של המטופלים למוסד רפואי אחר, וכן את המועד לסגירת המוסד הרפואי.

          (ג)   לא יתן המנהל צו סגירה ולא יורה על ביטול רישום לפי סעיף קטן (ו)(2) או (3) אלא לאחר שנתן לבעליו של המוסד הרפואי או למנהלו, הזדמנות להשמיע את טענותיהם בפניו; אולם, אם מצא המנהל כי נשקפת סכנה מיידית חמורה למטופלים, רשאי הוא לתת צו סגירה לאלתר.

          (ד)  צו סגירה או החלטה על ביטול רישום לפי סעיף קטן (ו) יימסרו לבעליו של המוסד הרפואי או למנהלו.

          (ה)  בעליו של מוסד רפואי או מנהלו, רשאים, בתוך שלושה חדשים מהיום שבו נמסר להם הצו, או מהיום שבו נמסרה להם החלטת המנהל לבטל את הרישום של המוסד לפי סעיף קטן (ו)(2) או (3), לערור על הצו או ההחלטה לפני שר הבריאות; אין בהגשת הערר כדי לעכב את הביצוע של צו הסגירה.

          (ו)   המנהל רשאי להורות על ביטול רישומו של מוסד רפואי אם נתקיים בו אחת מאלה:

(1)   ניתן צו סגירה ולא הוגש עליו ערר, או הוגש ערר - ונדחה;

(2)   הרישום לא חודש בתום התקופה שנקבעה לו;

(3)   המנהל מצא כי המוסד הרפואי חדל לשמש ככזה.

          (ז)   בצו סגירה רשאי המנהל להורות למשטרה להיכנס למוסד הרפואי שלגביו ניתן הצו ולנקוט כל אמצעי, לרבות שימוש בכוח סביר, כדי להבטיח ציות לצו.

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 11 (ה"ח 2024)

הוספת סעיף 25א

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

רישום בתי חולים

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

הוספת הכותרת "רישום בתי חולים"

הנהלת בית-חולים (תיקון מס' 16) תשנ"ח-1998

26.  בבית חולים המתנהל בידי מי שאיננו רופא בעל רשיון ימונה מנהל רפואי שהוא רופא בעל רשיון, אשר ייעץ למנהל בנושאים הרפואיים של בית החולים.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 64 (ה"ח 2650)

החלפת סעיף 26

הנוסח הקודם:

26. כל בית חולים יתנהל בהשגחת רופא בעל רשיון.

תנאי הרישום

27.  אין רושמים בית חולים אלא אם כן נוכח המנהל –

(א)   כי הרופא בעל הרשיון או הרופאים בעלי הרשיון  הממונים על אותו בית חולים או על חלקים ממנו מוסמכים לעסוק בכל ענף-רפואה מיוחד או ענפי-רפואה מיוחדים שאותו בית חולים עוסק בהם, וכי מכל הבחינות האחרות ראויים הם לשמש ממונים על בית החולים; וכן

(ב)   יש מספר מספיק של אחיות, וכן

(ג)    כי האחות הראשית או אדם אחר הממונה על האחיות היא אחות מוסמכת ויש בידה דיפלומה או תעודות-לימוד כאחות, שהן מוכרות מטעם המנהל; וכן

(ד)   כי המגרש, הבנין או הבנינים והנוחויות הכלליות מניחים את הדעת מכל הבחינות; וכן

(ה)   כי הציוד מתאים ומספיק למילוי כל הדרישות של בית החולים או בית המרפא; וכן

(ו)    כי בית החולים מכיל לא פחות משתים עשרה מיטות לחולים, מלבד מיטות הבידוד.

מנהל אחראי

28.  אם מתנהלים בתי חולים או בתי מרפא על ידי יותר מרופא אחד בעל רשיון, רואים רק אחד מן הרופאים האלה כמנהל והוא יהיה אחראי בתור כזה.

ניהול יומנים ורשומותם (תיקון מס' 5) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993

29.  שר הבריאות רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגים של בתי חולים או מרפאות או לגבי סוגי חולים שבהם, יומנים ורשומות אחרות, שקיומם וניהולם חובה על מנהל בית חולים או על רופאיו או על מנהל מרפאה או על רופאיו.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

החלפת סעיף 29

הנוסח הקודם:

רשימות

29. מנהל בית החולים חייב להמציא לידי הרופא הממשלתי אותן הרשימות הסטטיסטיות שיקבע המנהל מזמן לזמן.

 

מיום 28.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1428 מיום 28.7.1993 עמ' 143 (ה"ח 2087)

29. שר הבריאות רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגים של בתי חולים או מרפאות או לגבי סוגי חולים שבהם, יומנים ורשומות אחרות, שקיומם וניהולם חובה על מנהל בית חולים או על רופאיו או על מנהל מרפאה או על רופאיו.

 

רשות מבקרת (תיקון מס' 5) תשל"ג-1973

29א.  (1)  שר הבריאות רשאי בתקנות לחייב מנהל בית חולים או רופאיו להגיש לרופא ממשלתי שמינה לכך דינים וחשבונות לפי טופס שנקבע בתקנות וכל מידע מיוחד שידרוש הרופא הממשלתי.

          (2)  הרופא הממשלתי, או מי שהוא הסמיך לכך בכתב מבין עובדי משרד הבריאות, רשאים בכל עת סבירה לבדוק את היומנים והרשומות המתנהלים בבית החולים; בית החולים וכל אדם המועסק בו חייבים להקל על בדיקה כזאת.

(תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993

          (3)  הגיעו לשר הבריאות ידיעה או תלונה על מעשה או מחדל שיש עמו חשד סביר לפגיעה בזכות כל שהיא של חולה תוך כדי אשפוזו בבית-חולים או תוך כדי טיפול בו במרפאה או עקב האשפוז או הטיפול כאמור, רשאי רופא ממשלתי כאמור בסעיף קטן (1) לבדוק את הרשומות הרפואיות המתייחסות לאותו חולה, ומנהל בית החולים או רופא המרפאה, חייבים לספק לרופא הממשלתי כל מידע שידרוש לצורך בירור המקרה, לרבות מידע מתוך רשומות רפואיות המתייחסות לחולים אחרים, ובלבד שזהותם של חולים אלה לא תיחשף.

          (4)  האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מכל חובה שהוטלה בהוראה אחרת של פקודה זו או של חיקוק אחר, ואין בו כדי להתיר פרסום שמותיהם של חולים.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

הוספת סעיף 29א

 

מיום 28.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1428 מיום 28.7.1993 עמ' 143 (ה"ח 2087)

(3) הגיעו לשר הבריאות ידיעה או תלונה על מעשה או מחדל שיש עמו חשד סביר לפגיעה בזכות כל שהיא של חולה תוך כדי אשפוזו בבית-חולים או עקב אשפוזו כאמור או תוך כדי טיפול בו במרפאה או עקב האשפוז או הטיפול כאמור, רשאי רופא ממשלתי כאמור בסעיף קטן (1) לבדוק את הרשומות הרפואיות המתייחסות לאותו חולה, ומנהל בית החולים חייב לספק לרופא הממשלתי כל מידע שידרוש לבירור נסיבות המקרה או רופא המרפאה, חייבים לספק לרופא הממשלתי כל מידע שידרוש לצורך בירור המקרה, לרבות מידע מתוך רשומות רפואיות המתייחסות לחולים אחרים, ובלבד שזהותם של חולים אלה לא תיחשף.

הודעה על חשש אלימות (תיקון מס' 5) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993

29ב.  שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות הוראות המחייבות מנהלי בתי חולים או מרפאות הטעונות רישום כאמור בסעיף 34 וכל האחראים בהם על קבלת חולים לטיפול, להודיע ללא דיחוי לתחנת משטרה קרובה על כל אדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לבית החולים או למרפאה כאמור ושיש חשש סביר שהיה מעורב במעשה אלימות.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

הוספת סעיף 29ב

 

מיום 28.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1428 מיום 28.7.1993 עמ' 143 (ה"ח 2087)

29ב. שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות הוראות המחייבות מנהלי בתי חולים או מרפאות הטעונות רישום כאמור בסעיף 34 וכל האחראים בהם על קבלת חולים לטיפול, להודיע ללא דיחוי לתחנת משטרה קרובה על כל אדם פצוע, חסר הכרה או מת, שהגיע לבית החולים או למרפאה כאמור ושיש חשש סביר שהיה מעורב במעשה אלימות.

(תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

חלק ד'1: התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 146 (ה"ח 1234)

הוספת חלק ד'1

הגדרות (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29ג.   (א)  בחלק זה –

          "אבטחת מידע" – כהגדרתה בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות – התשמ"א-1982;

          "בית חולים גריאטרי" – כל אחד מאלה:

(1)   בית חולים כמשמעותו בסעיף 24, שלפי תנאי רישומו כאמור בסעיף 25 הוא מורשה לעסוק בטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש ומיועד כולו לטיפול בחולים כאמור;

(2)   מחלקה בבית חולים כאמור בפסקה (1), המיועדת לטיפול בחולים סיעודיים או תשושי נפש;

          "מנהל בית החולים" – מנהל בית חולים גריאטרי כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "בית חולים גריאטרי" או מנהל בית חולים שיש בו מחלקה כאמור בפסקה (2) להגדרה האמורה, לפי העניין;

          "מרחב משותף" – חלל המשמש או הנועד לשמש מקום שהייה לרוב המאושפזים בבית חולים גריאטרי, ובכלל זה חדר אוכל וחדר יום;

          "מרחב פרטי" – חדר אשפוז בבית חולים גריאטרי המיועד ללינת המאושפז, לרבות חדר רחצה או שירותים הנמצאים בתוך חדר האשפוז או צמוד לו ומיועדים לשימוש המאושפז;

          "נציג חוקי" – מי שמונה על ידי המאושפז בייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים, או מי שמונה אפוטרופוס לעניינים אישיים, והכול לפי הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

          "פגיעה" – ביצוע עבירה כהגדרתה בסעיף 368ד(ח)(2) עד (5) לחוק העונשין.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 146 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29ג

מטרה (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29ד.  מטרתו של חלק זה לאתר ולמנוע פגיעה במאושפזים בבית חולים גריאטרי באמצעות התקנת מצלמות, תוך שמירה, ככל האפשר, על כבודם ופרטיותם של המאושפזים, של העובדים בבית החולים ושל כל אדם אחר הנמצא בבית החולים.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 146 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29ד

חובת התקנת מצלמות בבתי חולים גריאטריים (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29ה.  (א)  מנהל בית החולים אחראי להתקנת מצלמות שיתעדו את הנעשה במרחב המשותף ובמרחב הפרטי, לשם מניעה ואיתור של פגיעה במאושפזים, לפי הוראות חלק זה.

          (ב)  המנהל רשאי לפטור בית חולים גריאטרי מהחובה האמורה בסעיף קטן (א), כולה או חלקה, לתקופה שיקבע, אם סבר כי אין הדבר נדרש בשים לב לנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הפטור מעת לעת; המנהל אינו רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן זה.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 147 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29ה

חובת יידוע בדבר הפעלת מצלמות (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29ו.   (א)  מנהל בית החולים אחראי להציב בכניסה לבית החולים ובכל מרחב בבית החולים שמופעלות בו מצלמות לפי חלק זה שלט ברור וקריא, המודיע על הפעלת מצלמות בבית החולים, ובמרחב הפרטי – גם הודעה על זכותו של מאושפז לסרב להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כאמור בסעיף 29ז.

          (ב)  השלט כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בסמל ובמילים, בשפות עברית וערבית, ובמידת הצורך – בשפות נוספות המובנות למאושפזים בבית החולים.

          (ג)   מנהל בית החולים אחראי ליידע כל מאושפז בדבר הפעלת המצלמות לפי חלק זה, לרבות מטרת הפעלתן, אופן הפעלתן, מיקומן, השימושים שייעשו בצילומים, ובדבר זכותו של מאושפז לסרב להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כאמור בסעיף 29ז; מידע כאמור יימסר גם לנציגו החוקי של מאושפז, אם יש כזה, ואם מתעורר חשש כי המאושפז אינו מבין את משמעות המידע ולא מונה לו נציג כאמור – לבן משפחתו של המאושפז המוכר לצוות בית החולים.

          (ד)  היידוע לפי סעיף סעיף קטן (ג) יבוצע שבעה ימים לפחות לפני הפעלת המצלמות, או לפני קבלה לאשפוז של מאושפז חדש.

          (ה)  מנהל בית החולים יידע את כל עובדי בית החולים וכל עובד חדש בבית החולים, לפני תחילת עבודתו, בכתב ובעל פה, בשפה המובנת לעובד, על הפעלת מצלמות בבית החולים, מטרת הפעלתן, מיקומן, אזורי הצילום וכן לגבי הוראות סעיף 29י בעניין הצפייה והשימוש בצילומים.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 147 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29ו

סירוב מאושפז להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29ז.   (א)  מאושפז רשאי להודיע למנהל בית החולים שבו הוא מאושפז על סירובו להפעלת מצלמות במרחב הפרטי שלו, כולו או חלקו, בכל עת, וכן רשאי הוא לבקש כי צילומים שנעשו עד למתן הודעת הסירוב – יימחקו; הודיע מאושפז כאמור – תופסק הפעלת המצלמות לפי בקשתו, ואם ביקש גם למחוק את הצילומים – יימחקו הצילומים, ובלבד שעד אותו מועד לא קיבל מנהל בית החולים מידע או תלונה על אירוע המעורר חשש לפגיעה העולה מהצילומים.

          (ב)  היה למאושפז נציג חוקי, רשאי הנציג החוקי להודיע על סירובו להפעלת המצלמות במרחב הפרטי של המאושפז ולמחיקת צילומים שנעשו עד למתן הודעת הסירוב, ויחולו הוראות סעיף קטן (א); חילוקי דעות בין המאושפז ובין נציגו החוקי ייחשבו עניין אישי מהותי לפי סעיף 32ט(ה) או 67ו(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

          (ג)   הודעת הסירוב והפסקת הפעלת המצלמות לפי סעיף זה יתועדו ברשומה הרפואית של המאושפז.

          (ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הוראות חלק זו יחולו גם על מאושפז שאינו מסוגל להבין בדבר ולקבל החלטות בקשר אליו, ואין לו נציג חוקי.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 147 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29ז

אופן התקנת המצלמות והפעלתן (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29ח.  (א)  המצלמות יותקנו ויופעלו בבית חולים גריאטרי באופן שמספרן, מיקומן, זוויות הצילום שלהן, בחירת האמצעים הטכנולוגיים לצילום וטיב הצילום ואיכותו, יאפשרו תיעוד כאמור בסעיף 29ה, והכול במטרה למנוע פגיעה במאושפזים בבית החולים הגריאטרי, תוך שמירה ככל האפשר על כבודם ועל פרטיותם של המאושפזים, של עובדי בית החולים הגריאטרי ושל כל אדם אחר הנמצא בבית החולים הגריאטרי, ולפי הוראות סעיף קטן (ב).

          (ב)  המצלמות יותקנו ויופעלו לפי הוראות אלה:

(1)   המצלמות יוצבו באופן גלוי ולא יוסתרו;

(2)   המצלמות יצלמו בלא הקלטת קול;

(3)   המצלמות יותקנו באופן שימנע, ככל האפשר, גרימת נזק או חבלה בהפעלתן;

(4)   לאף אחד, פרט לגורם שהסמיך לכך מנהל בית החולים, לא תהיה אפשרות להפעיל את המצלמות או להפסיק את הפעלתן;

(5)   הצילום במרחב הפרטי יתבצע רק כאשר שני אנשים או יותר נמצאים במרחק שאינו עולה על 50 סנטימטרים זה מזה;

(6)   הצילום במרחב הפרטי לא יאפשר לזהות את המצולמים, ובלבד שתישמר האפשרות לזהותם, בעת ביצוע בירור, בקרה וחקירה בידי המוסמכים לכך לפי כל דין.

          (ג)   השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לעניין התקנה והפעלה של מצלמות במרחב המשותף ובמרחב הפרטי.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 148 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29ח

שמירת הצילומים (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29ט.  (א)  מנהל בית החולים ישמור את הצילומים לפי חלק זה לתקופות המנויות להלן, ולאחריהן יימחקו הצילומים אוטומטית, בכפוף להוראות סעיף 29יב(ב):

(1)   צילומים במרחב הפרטי – 60 ימים ממועד הצילום;

(2)   צילומים במרחב המשותף – 45 ימים ממועד הצילום.

          (ב)  מנהל בית החולים ינקוט אמצעים סבירים כדי למנוע גישה שאינה מותרת לצילומים, ובכלל זה מניעת חיבור של המצלמות וכל מחשב או התקן שעל גביו נשמרים הצילומים לרשת תקשורת; הצילומים יישמרו בנפרד מכל מאגר מידע אחר בבית החולים, ולא יועברו או יחוברו לכל מאגר מישע אחר בלא הסכמה כדין.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 148 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29ט

צפייה ושימוש בצילומים (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29י.   (א)  לא יצפה אדם בצילומים לפי חלק זה, לא יעתיקם, לא יעבירם לאחר ולא יעשה בהם או במידע שהתגלה לו מהם כל שימוש, אלא לפי הוראות חלק זה או לפי צו של בית משפט.

          (ב)  מנהל בית החולים אחראי להפעלה של מערכת ניטור ובקרה שתתעד את כל ניסיונות הגישה למערכת שבה נשמרים הצילומים ולרישום הפרטים המזהים של מי שניגש למערכת, מועד הגישה וטעמיה.

          (ג)   אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לגורמים המוסמכים, לפי כל דין, לרבות ביחס לשימוש בצילומים.

          (ד)  צילומים לפי חלק זה אינם מהווים רשומה רפואית, כמשמעותה בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 149 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29י

מורשי גישה (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29יא. (א)  מנהל בית החולים יקבע מורשי גישה לצילומים מבין אלה: חבר הנהלת בית החולים כמשמעותה בסעיף 26, האחות הראשית של בית החולים כמשמעותה בסעיף 27(ג), רופא שהוא מנהל מחלקה או אחות אחראית מחלקה.

          (ב)  בבית חולים שיש בו יותר משתי מחלקות לא יפחת מספר מורשי הגישה לפי סעיף קטן (א) משלושה אך לא יעלה על מורשה גישה אחד לכל מחלקה; בבית חולים שיש בו לכל היותר שתי מחלקות מספר מורשי הגישה כאמור יהיה שלושה; לעניין זה, "מחלקה" – כאמור בפסקה (2) להגדרה "בית חולים גריאטרי".

          (ג)   התעורר חשש לפגיעה במאושפז, יצפה מורשה גישה בצילומים, יתעד בכתב את סיבת הצפייה, וידווח למנהל בית החולים על הצפייה ועל ממצאיו; עלה מהצילומים חשד לפגיעה במאושפז יחולו הוראות סעיף 29יב.

          (ד)  השר יקבע הוראות בדבר הכשרת מורשי גישה, ובכלל זה הכשרה לעניין הגנת הפרטיות.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 149 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29יא

הודעה על חשש לפגיעה במאושפז (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29יב. (א)  צפה מורשה גישה בצילומים שעלתה מהם פגיעה במאושפז, יודיע על כך מיד למנהל בית החולים; ואולם היה למורשה הגישה יסוד סביר להניח כי מנהל בית החולים מעורב בפגיעה, יודיע על כך למנהל ולא למנהל בית החולים.

          (ב)  קיבל מנהל בית החולים או המנהל הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יורה לשמור את הצילומים הקשורים לפגיעה ועשויים לסייע בבירורה, מעבר לתקופות האמורות בסעיף 29ט(א), עד להשלמת ההליכים הנדרשים על פי כל דין לבירור ולחקירה של הפגיעה.

          (ג)   אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מחובת דיווח לפי סעיף 368ד לחוק העונשין.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 149 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29יב

צפייה וקבלת מידע על ידי המנהל הכללי (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29יג.  (א)  לשם בדיקת תלונה המעלה חשש לפגיעה במאושפז, המנהל רשאי לבקש מבית חולים גריאטרי לצפות בצילומים.

          (ב)  מנהל בית החולים יאפשר למנהל גישה נוחה לצפייה בצילומים ויספק לו קובצי צילום אם יתבקש לעשות כן.

          (ג)   לשם פיקוח על ביצוע הוראות חלק זה, רשאי המנהל לדרוש מכל אדם מידע ומסמכים, ככל הדרוש לביצוע הוראות חלק זה, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו לפי כל דין.

          (ד)  המנהל רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה ללא יותר משמונה עובדי המשרד, שהוסמכו לפי סעיף 30.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 150 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29יג

שימוש מותר במצלמות (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29יד. (א)  בית חולים גריאטרי לא יפעיל מצלמות במרחב המשותף או במרחב הפרטי, אלא לפי הוראות חלק זה.

          (ב)  אין בהוראות חלק זה כדי למנוא שימוש במצלמות שאינן קבועות, לפי הוראות כל דין.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 150 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29יד

דיווח (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29טו. מנהל בית החולים ידווח למנהל, אחת לשנה, על קיום הוראות חלק זה לגבי בית החולים שבניהולו; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, מידע בעניינים אלה:

(1)  קיום חובת היידוע לפי סעיף 29ו;

(2)  פירוט לגבי אופן התקנת המצלמות והפעלתן לפי סעיף 29ח;

(3)  שמירת הצילומים לפי הוראות סעיפים 29ט ו-29יב(ב);

(4)  הפעלתה של מערכת ניטור ובקרה לפי סעיף 29י(ב).

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 150 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29טו

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

29טז. (א)  השר ממונה על ביצוע חלק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה:

(1)   אופן שמירת הצילומים;

(2)   אופן הגישה לצילומים וניהול ההרשאות לצפייה בהם;

(3)   אופן השימוש בטכנולוגיות המבטיחות, ככל האפשר, את השמירה על כבודם ופרטיותם של המאושפזים בבית החולים הגריאטרי ושל כל אדם אחר הנמצא בו, ועל אבטחת המידע הנקלט במצלמות;

(4)   אופן הפיקוח והביקורת על קיום ההוראות שלפי חלק זה;

(5)   מסירת צילומים ומידע הקשור אליהם במסגרת קיום חובת דיווח לפי סעיף 368ד לחוק העונשין.

          (ב)  בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לחייב את מנהל בית החולים לקבוע נוהל לשם קיומן של הוראות חלק זה בבית החולים שבניהולו.

          (ג)   תקנות לפי חלק זה יותקנו בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 150 (ה"ח 1234)

הוספת סעיף 29טז

(תיקון מס' 33) תשע"ט-2019

חלק ד'2: הוראות שונות

מיום 7.1.2020

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ט מס' 2774 מיום 7.1.2019 עמ' 151 (ה"ח 1234)

הוספת חלק ד'2

בקורת והשגחה

30.  המנהל או רופא ממשלתי רשאים בכל עת נוחה להכנס לבית חולים או לבית מרפא לשם השגחה ובקורת, ורשאי הוא לדרוש כי יראו לו את תעודות ההכשרה של האחיות העובדות שם והעתק מן התקנות שהותקנו עפ"י סעיף 33.

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

31.  (בוטל).

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

(1) מקום שהוברר למנהל שחצרים חדלו לשמש כבית חולים או כי מנהלו של בית חולים לא מלא אחרי הוראות הסעיפים 25 עד 30 ועד בכלל או אחרי כל תקנות שהתקינו עפ"י סעיף 33 או כי בית החולים או בית המרפא המתנהלים בצורה שאין בה כדי להיטיב את בריאותם ושלומם של החולים שנתקבלו בהם, רשאי הוא לבטל או להפסיק את רישום בית החולים את בית המרפא. כל מנהל של בית חולים או בית מרפא שרישומם בוטל או הופסק הרואה את עצמו נפגע ע"י הביטול או ההפסקה רשאי לערער לפני הנציב העליון תוך שלושה חדשים מתאריך הביטול או ההפסקה: בתנאי שהביטול או ההפסקה יהא להם תוקף מיד ולא יעכבום עד שתתקבל החלטת הנציב העליון בערעור.

 

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

ביטולו והפסקתו של רישום

31. (1) מקום שהוברר למנהל שחצרים חדלו לשמש כבית חולים או כי מנהלו של בית חולים לא מלא אחרי הוראות הסעיפים 25 עד 30 ועד בכלל או אחרי כל תקנות שהתקינו עפ"י סעיף 33 או כי בית החולים או בית המרפא המתנהלים בצורה שאין בה כדי להיטיב את בריאותם ושלומם של החולים שנתקבלו בהם, רשאי הוא לבטל או להפסיק את רישום בית החולים את בית המרפא. כל מנהל של בית חולים או בית מרפא שרישומם בוטל או הופסק הרואה את עצמו נפגע ע"י הביטול או ההפסקה רשאי לערער לפני הנציב העליון תוך שלושה חדשים מתאריך הביטול או ההפסקה: בתנאי שהביטול או ההפסקה יהא להם תוקף מיד ולא יעכבום עד שתתקבל החלטת הנציב העליון בערעור.

(2) עם ביטולו או הפסקתו של רישום בית חולים או בית מרפא עפ"י סעיף-קטן (1), יסגרו איתם מיד בפני קבלת חולים חדשים והחולים הפנימיים שנשארו בו ישוחררו או יעבירום לבית חולים או לבית מרפא אחרים, בהתאם להוראות המנהל, או יעצרום שם עד שלדעת המנהל יוכל להעבירם כך. עצירת חולים עד שיהיו ראויים להעברה מבחינת מצב מבריאותם בהתאם להוראות המנהל כאמור לעיל, אין רואין אותה כעברה  על סעיף 25.

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

32.  (בוטל).

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

עונש

32. כל העובר על הוראות הסעיפים 26 עד 30 ועד בכלל או על כל תקנות שהתקינו עפ"י סעיף 33, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמשים פונט.

תקנות

33.  רשאי המנהל להתקין תקנות בענין פתיחתם, רישומם, הנהגתם ופיקוחם של בתי חולים ובתי מרפא, והעתק מכל תקנות שהתקינו עפ"י סעיף זה יימסר לכל בית חולים ובית מרפא רשומים; בלא לפגוע בכלליות הסמכויות הניתנות בסעיף זה, רשאי המנהל להתקין תקנות הקובעות את הדרישות בענין –

(א)   הסידורים הסניטריים;

(ב)   שיכון לחולים ולאחיות;

(ג)    מקום לניתוחים, למעבדות, לפעולות עיקור וחיטוי, לבתי מרקחת ולשאר צרכים טכניים;

(ד)   האחיות, הן מבחינת הכשרותיהן והן מבחינת אימונן;

(ה)   הכנתו ואגירתו של מזון, הן לחולים והן לחבר העובדים;

(ו)    סידורים רפואיים וביתיים בדרך כלל;

(ז)    סידורים לחיטוי ולמניעת התפשטותה של הידבקות;

(ח)   סידורים למקרה דליקה;

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

(ט)   קבלתם של חולים, לרבות הסדרת האשפוז על פי מקומות מגוריהם של החולים ונהלי שחרור חולים;

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

החלפת פסקה 33(ט)

הנוסח הקודם:

(ט) קבלתם ושחרורם של חולים והנהלת פנקסים ורשימות והפיקוח עליהם;

(י)    שעות העבודה ותנאי העבודה לאחיות;

(תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993

(יא)  ניהול מקצועי;

מיום 28.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1428 מיום 28.7.1993 עמ' 143 (ה"ח 2087)

הוספת פסקה 33(יא)

(תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993

(יב)  טיפול רפואי נאות בחולים.

מיום 28.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1428 מיום 28.7.1993 עמ' 143 (ה"ח 2087)

הוספת פסקה 33(יב)

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

רישום מרפאות

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

הוספת הכותרת "רישום מרפאות"

מרפאות (תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

34.  (א)  שר הבריאות רשאי, לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן לפי ענפי השירותים או הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר –

(1)   דרכי הפיקוח על מילוי הוראות התקנות לפי סעיף זה;

(2)   רישום של:

(א)   מרפאות מסוגים מסויימים, למעט מרפאות של קופת חולים;

(ב)   לשכה פרטית של רופא או של רופאים שבה מבוצעות פעולות כירורגיות, פעולות הרדמה, צינתור או הזרעה מלאכותית, ופעולות רפואיות הנילוות להן;

(3)   התנאים שיקויימו במרפאות לצורך מתן שירות רפואה או טיפול רפואי מסוגים מסויימים;

(4)   סידורי תברואה;

(5)   מקום לפעולות כירורגיות;

(6)   פעולות עיקור וחיטוי;

(7)   מעבדות;

(8)   חדר תרופות וחלוקת תרופות;

(9)   הכשרת הצוות הסיעודי ואימונו;

(10)  ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן.

          (ב)  תקנות על פי פסקאות (1), (9) ו-(10) של סעיף קטן (א) יותקנו באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

          (ג)   בפקודה זו –

          "מרפאה" - מקום שאיננו בית חולים הטעון רישום לפי פקודה זו, או חלק ממנו והמיועד להגשת שירותי רפואה, רפואת שיניים וסיעוד, לרבות טיפול יום וטיפול לילה, להשגחה למטרות אלה על חולים, ועל נשים בזיקה להריון, ושיקום;

          "קופת חולים" - כמשמעותה בחוק מס מקביל, תשל"ג-1973.

מיום 18.7.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 976 מיום 18.7.1980 עמ' 157 (ה"ח 1457)

ביטול סעיף 34

הנוסח הקודם:

פירוש

34. לצרכי חלק זה יכלול המונח "מרכיב אבעבועות" רופא בעל רשיון לעסוק במקצוע הרפואה בארץ ופקיד המחלקה שהורשה כהלכה.

 

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

הוספת סעיף 34

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

רישום מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

הוספת הכותרת "רישום מוסדות לטיפול בשתמשים בסמים"

מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (תיקון מס' 13) תשנ"ג-1993

35.  (א)  שר הבריאות רשאי לקבוע לגבי מוסדות לטיפול רפואי במשתמשים בסמים, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהם, לפי הטיפול הניתן בהם, הוראות בדבר רישום, ארגון וניהול המוסדות, לרבות התנאים התברואיים, הבטיחותיים והחמריים של המוסד, תפוסתו, תקן עובדיו והכשרתם המקצועית לרבות הכשרתו המקצועית של מנהל המוסד, דרכי הטיפול שיתן המוסד או ניהול רשומות ושמירתן; לענין זה, "רישום" - לרבות רשיון כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, תשנ"ג-1993 (להלן - חוק המוסדות).

          (ב)  בקשה לרישום של מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (בסעיף זה - הבקשה) תוגש לועדה שהוקמה לפי חוק המוסדות (בסעיף זה - הועדה) ובדרך שנקבעה בו.

          (ג)   קבעה הועדה שהבקשה מתייחסת למוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים (להלן - המוסד) והעבירה אותה לטיפולו של שר הבריאות, יחולו הוראות פקודה זו על הבקשה ועל המוסד האמור בה.

          (ד)  שר הבריאות ימנה מפקחים לענין פיקוח על מוסד אשר יהיו רשאים לעשות את אלה:

(1)   להיכנס לכל מוסד אף אם הוא מצוי בבית סוהר;

(2)   לדרוש הצגתו או מסירתו של כל מסמך, לרבות התיק האישי או הרפואי של המטופל, הנמצא בו ולתפסו;

(3)   לחקור כל אדם במוסד אם הוא סבור שיש לו ידיעות הקשורות לתיפקוד המוסד ולטיפול הניתן בו, בין דרך כלל בין לגבי מטופל מסויים.

          (ה)  על חקירה כאמור בסעיף קטן (ד) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות); נתפס מסמך כאמור באותו סעיף קטן יוחזר למי שממנו נלקח תוך שלושים ימים מיום תפיסתו אלא אם כן תוך תקופה זו הועבר המסמך למשטרה לצורך נקיטת הליכים פליליים.

          (ו)   נמצא המוסד בבית סוהר או בבית מעצר, ייקבעו התקנות, כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם שר המשטרה.

          (ז)   בפקודה זו –

          "בית סוהר" - כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971;

          "בית מעצר" - בית מעצר שבמתקן משטרתי או בבית סוהר;

          "מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים" - כל מקום שבו ניתן או המיועד לתת שירות של טיפול רפואי פיסי או נפשי לשני משתמשים בסמים או יותר, בין אם הטיפול ניתן במוסד או במקום אחר בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה ובין בכל דרך אחרת;

          "סם" - סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

מיום 18.7.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 976 מיום 18.7.1980 עמ' 157 (ה"ח 1457)

ביטול סעיף 35

הנוסח הקודם:

הרכבת-חובה לתינוקות ומתן תעודות-הרכבה

35. (1) אביו או אמו של כל תינוק, ואם מתו ההורים או חלו או נעדרו או אם הם נתונים במצב של אי-יכולת, כי אז האדם הממונה על טיפולו, כלכלתו או השגחתו של התינוק, חייבים, תוך שלושה חדשים מיום היולד התינוק, לדאוג לכך שירכיבו לו אבעבועות ולאחר ההרכבה ידאגו לכך שיובא התינוק לפני המרכיב לבדיקה בזמן ובמקום שיורה המרכיב; ואם הצליחה הרכבת האבעבועות לתינוק, חייב המרכיב למסור להורים או לאדם הנ"ל, עפ"י בקשתם, תעודה כי נעשתה בתינוק הרכבת-אבעבועות מוצלחות; ואם נדרשה התעודה בזמן שההרכבה הורכבה כמוצלחת תנתן התעודה בחנם. אם לא הצליחה ההרכבה הרי ההורים או האדם הממונה על טיפולו, כלכלתו או השגחתו של התינוק חייבים, בתוך שני חדשים מתאיך ההרכבה הבלתי מוצלחת, לדאוג לכך שתיעשה בתינוק הרבת-אבעבועות שניה.

(2) שום תשלום לא יוטל על הרכבת-אבעבועות שנעשתה ע"י פקיד המחלקה.

 

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

הוספת סעיף 35

 

מיום 14.8.1993

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ג מס' 1426 מיום 15.7.1993 עמ' 131 (ה"ח 2139)

החלפת סעיף 35

הנוסח הקודם:

מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים

35. (א) שר הבריאות רשאי לקבוע בתקנות לגבי מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, בן בדרך כלל והן לגבי סוגים מהם לפי הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר –

(1) רישום המוסדות והפיקוח עליהם;

(2) ארגון המוסדות וניהולם, לרבות התנאים שיתקיימו בהם, דרכי הטיפול, הוראות לענין הצוות המטפל, ניהול רשומות ושמירתן;

ובלבד שתקנות שעניינן רישום, ארגון או ניהול המוסדות שבתחומו של משרד העבודה והרווחה יהיו בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ואלה בתחומו של שר המשטרה יהיו בהתייעצות עמו.

(ב) בפקודה זו, "מוסד לטיפול במשתמשים בסמים" – כל מקום שבו ניתן שירות של טיפול רפואי פיסי או נפשי המיועד למשתמשים בסמים מסוכנים, בין אם הטיפול ניתן בדרך של אשפוז, שהיית יום או שהיית לילה, ובין בכל דרך אחרת.

(תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

רישום מעבדות

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

הוספת הכותרת "רישום מעבדות"

מעבדות (תיקון מס' 12) תשנ"ב-1991

36.  (א)  בפקודה זו –

          "מעבדה" - מעבדה רפואית, נקודת איסוף, אתר בדיקה ובנק דם;

          "מעבדה רפואית" - מקום שבו נעשות בדיקות בדגימות שמקורן בבני אדם;

          "בנק דם" - מקום לאיסוף, לעיבוד, לסיווג, לבדיקה, לאחסון או להפצה של מנות דם או של נגזרות של דם;

          "נקודת איסוף" - מקום הנמצא מחוץ לכתלי מעבדה רפואית, שבו אוספים דגימות שמקורן בבני אדם לצורך העברתן למעבדה לשם בדיקה;

          "אתר בדיקה" - מקום הנמצא מחוץ לכתלי מעבדה רפואית, שבו נעשות בדיקות רפואיות על-אתר בדגימות שמקורן בבני אדם.

          (ב)  שר הבריאות רשאי בתקנות, לקבוע לגבי מעבדות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן, לפי תחומי פעילותן המקצועית וסוגי הבדיקות הנערכות בהן, הוראות בדבר רישום מעבדות וכן הוראות בדבר –

(1)   מתן היתר לאדם להיות מנהל מעבדה והתנאים לקבלת ההיתר;

(2)   כשירויות והתמחויות של עובדי מעבדה;

(3)   תנאים שלפיהם ינוהלו מעבדות, לרבות נהלי ביצוע בדיקות, בטיחות במעבדה, איסוף דגימות וטיפול בהן, רישום ודיווח והבטחת איכות הפעילות של המעבדות;

(4)   התנאים שיקויימו במעבדות לצורך מתן שירותי מעבדה;

(5)   סידורי תברואה;

(6)   פעולות עיקור וחיטוי;

(7)   ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן.

מיום 18.7.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 976 מיום 18.7.1980 עמ' 157 (ה"ח 1457)

ביטול סעיף 36

הנוסח הקודם:

תעודת חוסן

36. אם סבור המרכיב, לאחר שלוש הרכבות בזו אחר זו, כי התינוק מחוסן בפני מחלה וקצינה, ימסור להורי התינוק או לאדם הממונה על טיפולו, כלכלתו או השגחתו, תעודה כי התינוק מחוסם בפני מחלת וקצינה, וההורים או האדם הנ"ל יגישו מיד את התעודה למשרד הבריאות המחוזי כדי לרשום אותה בתיק.

 

מיום 13.11.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ב מס' 1371 מיום 13.11.1991 עמ' 12 (ה"ח 2024)

הוספת סעיף 36

הרכבת אבעבועות

(תיקון מס' 7) תש"ם-1980

37.    (בוטל).

מיום 18.7.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 976 מיום 18.7.1980 עמ' 157 (ה"ח 1457)

ביטול סעיף 37

הנוסח הקודם:

דחיית ההרכבה ליותר מהתקופה הקבועה בחוק

37. אם סבור כל רופא או רופא ממשלתי כי תינוק אינו במצב ראוי ומתאים להרכבת אבעבועות מוצלחת, חייבים הורי התינוק או האדם הממונה על טיפולו, כלכלתו או השגחתו להביאו לרופא את התינוק לבדיקה בכל שני חדשים עד שהצליחה ההרכבה. ואם ימצא אז אותו רופא את התינוק במצב ראוי ומתאים להרכבה, עליו להרכיב מיד אבעבועות.

(תיקון מס' 7) תש"ם-1980

38.    (בוטל).

מיום 18.7.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 976 מיום 18.7.1980 עמ' 157 (ה"ח 1457)

ביטול סעיף 28

הנוסח הקודם:

פנקסי הרכבה

38. לגבי תינוק שניתנה תעודה על הרכבתו, כפי שנקבע בפקודה זו, יש לרשום בפנקס הלידות הערה על כך בצירוף תאריף ההרכבה; ובכל משרד בריאות מחוזי יש לנהל פנקס הרכבות בצורה שיקבע המנהל.

הרכבה כללית

39.  לפי בקשת המנהל רשאי הממונה על המחוז, במודעה לקהל, לצוות על כל האנשים הגרים במחוז שלו או בכל חלק הימנו להרכיב לעצמם אבעבועות בתוך זמן מסויים, אלא אם כן יוכלו אותם אנשים להוכיח כי נעשתה בהם הרכבת אבעבועות מוצלחת תוך פחות משלוש שנים; כל אדם כזה שלא הורכב כך במשך התקופה המפורטת בצו יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת או למאסר לא יותר מחודש ימים.

(תיקון מס' 7) תש"ם-1980

40.  (בוטל).

מיום 18.7.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 976 מיום 18.7.1980 עמ' 157 (ה"ח 1457)

ביטול סעיף 40

הנוסח הקודם:

עונש

40. אם הרכיבו אבעבועות לתינוק במשך התקופות ולפי האופן שנקבעו בפקודה זו, על הרופא הממשלתי המחוזי להודיע על כך בכתב להורי התינוק או לאדם הממונה על טיפולו, כלכלתו או השגחתו, ואם לא ירכיבו לתינוק אבעבועות במשך עשרים יום מאותה הודעה, יאשימו ההורים או אותו אדם האמור לעיל בעברה ויהיו צפויים לקנס שלא יעלה על פונט אחד או למאסר של לא יותר מחודש ימים.

עונש בצעד הרכבת חומר אבעבועות

41.  כל המביא או מנסה להביא את מחלת האבעבועות על כל אדם, ע"י שהוא מרכיב בו חומר אבעבועות, או ע"י שהוא חושף אותו במזיד לפני חומר אבעבועות, או לפני כל חומר, חפץ או דבר הרווי חומר אבעבועות, או המביא או מנסה להביא במזיד בכל אמצעי אחר את המחלה לארץ, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשרים וחמש לירות או למאסר לא יותר מששה חדשים.

תקנות

42.  רשאי המנהל להתקין אותן תקנות ולקבוע בהן אותם טפסים שיראה צורך בהם לשם ביצוע של הוראות החלק הזה הדן בהרכבת אבעבועות.

חלק ה'

הוראות בענין המלחמה במלריה

הגדרות (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

42א.  בחלק זה ובחלק ו' –

          "המנהל" - מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות המנהל לענין חלק זה וחלק ו' למעט לענין סעיף 53(י) ו-(טו) וסעיף 64(ג);

          "ממונה על איכות הסביבה" - מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו להיות ממונה על איכות הסביבה לענין חלק זה וחלק ו' אולם לענין סעיף 53(י) ו-(טו) - הרופא המחוזי.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

הוספת סעיף 42א

על דיירים ומחזיקים לנקוט באמצעי זהירות כנגד גידול יתושים

43.  (1)  כל דייר או מחזיק או, בהעדרם, כל בעל מקום, חייב לנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים בהתאם לפקודה זו ולכל תקנות שהותקנו על פיה ע"י המנהל, כדי למנוע את גידול היתושים.

          (2)  אם שני אנשים או יותר משנים רשומים כמחזיקים במשותף או כבעלים משותפים, רואים כל אחד ואחד מהם כמחזיק או כבעל לצורך חלק זה.

הגבלה בענין גידול אורז (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

44.  אסור לגדל אורז בארץ, מלבד באותם אזורים ובאותה צורה שיאושרו ע"י השר לאיכות הסביבה.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

44. אסור לגדל אורז בארץ, מלבד באותם אזורים ובאותה צורה שיאושרו ע"י שר הבריאות השר לאיכות הסביבה.

על מחזיקי קרקעות שלחין לנקוט באמצעים למניעת גידול יתושים

45.  (1)  על המחזיק בקרקעות שלחין או בגני שלחין, או, בהעדר המחזיק, על בעל הקרקעות או הגנים, לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע את תעלות הניקוז, הבארות, התעלות הפרטיות או תעלות ההשקאה שבקרקעות אלה מלספק מקומות גידול ליתושים.

          (2)  המנהל יכול להודיע על אותם האמצעים הדרושים בכל מקרה מסויים, או לקבוע את האמצעים בצורת הוראות כלליות.

          (3)  כל תעלת ניקוז חדשה בקרקעות כאלה תהא עשויה בהתאם להוראות חלק זה ולכל תקנות שיתקינו על פיו.

נקוז אדמת-ביצות

46.  מקום שיש בסביבה תעלת ניקוז ראשית או שאר אמצעי ניקוז מספיקים, רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או מאת הבעל של כל אדמת ביצה שהוכרזה ע"י המנהל כמקור מלריה לעשות אותם חיבורים אל התעלה או אותם שינויים בתעלה שיביאו לידי ניקוזה המוצלח של אותה קרקע.

יש להחזיק את הנחלים ואמות המים במצב טוב

47.  רשאי המנהל לדרוש מאת המחזיק או הבעל של קרקע שדרכה עוברים נחלים או אמות מים, או מאת כל אדם שיש לו זכות שימוש באותם נחלים או אמות מים, להחזיק את הנחלים או אמות המים במצב כזה שלא יאפשר גידול יתושים. לצורך זה רשאי המנהל לדרוש מאותו מחזיק או בעל או האדם האחר למלא אחרי התקנות הקבועות ואחרי כל הוראות שיוציא בהתאם לכך בכל מקרה מסויים.

רשות כניסה (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

48.  הממונה על איכות הסביבה רשאי בכל עת מתאימה בשעות היום להכנס לכל מקום כדי להווכח אם עוברים או עברו באותו מקום על חלק זה או על כל תקנות שהתקינו על פיו;

          בתנאי שאין להיכנס לכל בית דירה אלא בהסכמת הדייר או בתוקף צו מאת שופט שלום.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

48. כל פקיד של המשרד בעל דרגת סגן מפקח או בעל דרגה גבוהה מזו הממונה על איכות הסביבה רשאי בכל עת מתאימה בשעות היום להכנס לכל מקום כדי להווכח אם עוברים או עברו באותו מקום על חלק זה או על כל תקנות שהתקינו על פיו;

בתנאי שאין להיכנס לכל בית דירה אלא בהסכמת הדייר או בתוקף צו מאת שופט שלום.

סמכות המנהל להוציא לפועל אמצעי מניעה (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

49.  לאחר שהמנהל מסר לאדם מודעה כהלכה הדורשת ממנו להוציא לפועל כל אמצעים נחוצים בהתאם להוראות חלק זה, ולאחר שלא מלא האדם אחר אותה מודעה, תהא לו למנהל הסמכות באישורו של הממונה על איכות הסביבה להוציא לפועל אותם אמצעים בעצמו ולגבות את ההוצאות מאותו אדם כפי שנקבע עפ"י פקודת המסים (גביה).

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

49. לאחר שהמנהל מסר לאדם מודעה כהלכה הדורשת ממנו להוציא לפועל כל אמצעים נחוצים בהתאם להוראות חלק זה, ולאחר שלא מלא האדם אחר אותה מודעה, תהא לו למנהל הסמכות באישורו של הממונה על המחוז הממונה על איכות הסביבה להוציא לפועל אותם אמצעים בעצמו ולגבות את ההוצאות מאותו אדם כפי שנקבע עפ"י פקודת המסים (גביה).

מציאותם של  זחלי-יתשים היא עבירה (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

50.  למרות כל הוראה שבפקודה זו, הרי לכשימצא הממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה יתושים חיים בדרגות בלתי מבוגרות בכל בית או בכל גן שעל יד הבית, יהא המחזיק או, כשאין מחזיק, יהא הבעל אשם בעבירה עפ"י חלק זה של הפקודה.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

50. למרות כל הוראה שבפקודה זו, הרי לכשימצא רופא ממשלתי הממונה על איכות הסביבה או מפקח יתושים חיים בדרגות בלתי מבוגרות בכל בית או בכל גן שעל יד הבית, יהא המחזיק או, כשאין מחזיק, יהא הבעל אשם בעבירה עפ"י חלק זה של הפקודה.

 

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"א מס' 2290 מיום 5.4.2011 עמ' 743 (ה"ח 483)

50. למרות כל הוראה שבפקודה זו, הרי לכשימצא הממונה על איכות הסביבה או מפקח הממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה יתושים חיים בדרגות בלתי מבוגרות בכל בית או בכל גן שעל יד הבית, יהא המחזיק או, כשאין מחזיק, יהא הבעל אשם בעבירה עפ"י חלק זה של הפקודה.

 

עונשין (תיקון מס' 15) תשנ"ז-1997

51.  (בוטל).

מיום 9.6.1997

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 147 (ה"ח 2537)

ביטול סעיף 51

הנוסח הקודם:

עונשין

51. כל עובר על כל הוראה מהוראות חלק זה או על כל תקנה מהתקנות שהתקינו עפ"י סעיף 52, או כל שאינו ממלא אחרי כל הוראות שניתנו ונמסרו לו כחוק ע"י המנהל בתוקף חלק זה, יאשם בעברה ויהא צפוי, בעד עברה ראשונה, לקנס שלא יעלה על חמשה פונטים, או למאסר לא יותר מחנשה עשר יום, ובעד עברה שניה או נוספת, לקנס שלא יעלה על חמשה עשר פונט או למאסר לא יותר מחודש אחד.

תקנות (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

52.  השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לשם ביצוע הוראות חלק זה.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 98 (ה"ח 2023)

החלפת סעיף 52

הנוסח הקודם:

52. רשאי המנהל, באישורו של הנציב העליון, להתקין תקנות לשם ביצוען המוצלח של הוראות חלק זה.

(תיקון מס' 4) תש"ל-1970

חלק ה1

איכותם התברואית של מים

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת חלק ה1

הגדרות (תיקון מס' 4)  תש"ל-1970

52א.  בחלק זה –

          "איכות תברואית" - תכונות ביאולוגיות, פיסיקליות, כימיות, רדיואקטיביות או אורגנולפטיות;

          "מי שתיה" - מים המיועדים לשתיה ולבישול מזון, ובתעשיית מזון - מים המיועדים להיכנס להרכב המזון או הבאים במגע, או העלולים לבוא במגע, עם חומר מהחמרים שמהם מורכב המזון;

          "מיתקן למי שתיה" - כל מיתקן או אבזר המשמשים להפקתם, להספקתם, להובלתם או לצריכתם של מי שתיה;

          "ספק" - כל המספק מים לאחר;

          "רשות בריאות" - מי ששר הבריאות מינהו רשות בריאות לצורך חלק זה.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52א

תקנות בדבר איכותם התברואית של מים (תיקון מס' 4)  תש"ל-1970

52ב.  (א)  שר הבריאות רשאי להתקין תקנות –

(1)   הקובעות את איכותם התברואית של מי שתיה, בין דרך כלל ובין למקום פלוני או לשימוש פלוני;

(2)   הקובעות תנאים תברואיים למקור מים המיועד לשמש מקור מי שתיה ולמיתקני מי שתיה;

(3)   המחייבות או המסמיכות לחייב בעלי מיתקנים להפקת מים ממקורות מים שאינם ראויים לשתיה, להספקתם, להובלתם או לצריכתם, להציב, על חשבונם, שלטי אזהרה נגד השימוש במים אלה כמי שתיה;

(4)   בדבר ההיבט התברואי של תכנונן, התקנתן והפעלתן של מערכות מי שתיה;

(5)   בדבר תקינותם התברואית של מיתקנים למי שתיה.

          (ב)  תקנות לענין פסקה (5) לסעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ב

קיום התקנות (תיקון מס' 4) תש"ל-1970

52ג.   (א)  לא יספק ספק מי שתיה שאינם בהתאם לאיכות תברואית שנקבעה.

          (ב)  לא יחזיק אדם מיתקן מי שתיה אם אינו בהתאם לתקנה בדבר תקינותו התברואית.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ג

סמכויות כניסה ובדיקה (תיקון מס' 4) תש"ל-1970

52ד.  אדם שהורשה לכך מטעם שר הבריאות רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שנמצא בו מקור מים או מיתקן למי שתיה, בין שהוא בשימוש ובין שאינו בשימוש, ליטול, ללא תשלום, דוגמאות מים בכמויות הנחוצות לצורך בדיקת איכותם התברואית ולערוך בקורת על התקינות התברואית של מיתקן למי שתיה, ובלבד שלא ייכנס אדם לחצרים המשמשים למגורים בלבד ללא רשותו של המחזיק בחצרים.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ד

חובה לבצע בדיקות (תיקון מס' 4) תש"ל-1970

52ה.  (א)  כל ספק חייב לבצע, על חשבונו, במעבדה מוכרת לכך מטעם שר הבריאות, בדיקות איכות תברואית של מי שתיה, בתנאים, בשיטות ובתדירויות שנקבעו בתקנות, ולהביא את תוצאות הבדיקות לידיעת רשות בריאות, כל אימת שיידרש לכך.

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על רשות מקומית לגבי מי שתיה שהיא מספקת, אולם היא לא תחוייב בתשלום בעד הבדיקות האמורות אלא בהסכמת שר הפנים.

          (ג)   הרישומים הנוגעים לביצוע הבדיקות ומימצאיהן יעמדו, במעבדה המוכרת ובכל עת סבירה, לעיונם של רשות בריאות, של רופא ממשלתי ושל מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ה

פסילת מי-שתיה (תיקון מס' 4) תש"ל-1970

52ו.   מצאה רשות בריאות כי מי שתיה אינם תואמים את האיכות התברואית שנקבעה, רשאית היא לפסול את המים לשימוש כמי שתיה, ומשנפסלו כאמור, לא יופקו ולא יסופקו לשימוש כמי שתיה; אולם רשאית רשות הבריאות להתיר את הפקתם או הספקתם של מים שנפסלו כאמור לשימוש מסויים משימושי מי השתיה בתנאי שיינקטו האמצעים שתורה עליהם למניעת סיכון בריאותי.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ו

מילוי הוראות רשות הבריאות (תיקון מס' 4)  תש"ל-1970

52ז.   (א)  מקור מים או מיתקן למי שתיה, שמימיהם נפסלו כאמור בסעיף 52ו, רשאית רשות בריאות להורות למחזיק בהם על האמצעים שעליו לנקוט ועל הפעולות שעליו לבצע כדי למנוע סיכון בריאותי או כדי שהמים יהיו ראויים לשימוש כמי שתיה.

          (ב)  לא מילא המחזיק תוך זמן סביר אחרי ההוראות שניתנו לו כאמור בסעיף קטן (א), רשאית רשות הבריאות להטיל על עובד משרד הבריאות לנקוט באמצעים או לבצע את הפעולות הנחוצות לשם כך ולגבות מבעל מקור המים או המיתקן למי שתיה את ההוצאות שהוצאו לשם זה.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ז

מקומות המוחזקים ע"י צה"ל (תיקון מס' 4)  תש"ל-1970

52ח.  היו מקור מים או מיתקן למי שתיה נמצאים במקום המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל, לא תינתן הרשאה ולא יוטל על אדם לבצע פעולה לפי חלק זה או תקנות שהותקנו לפיו, אלא אם אותו אדם משרת בחיל רפואה של צבא-הגנה לישראל או הוסמך לכך על ידי שר הבטחון.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ח

מתן הוראות וביצוע פעולות ע"י מנהל הרשות הממשלתית (תיקון מס' 4)  תש"ל-1970 (תיקון מס' 19) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 30) תשע"ז-2017

52ט.  (א)  כל אימת שיש בהוראת רשות בריאות לפי חלק זה כדי לפגוע ברישיון הפקה או הספקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק המים, תשי"ט-1959, או בהוראה שנתן לפי החוק האמור או לפי תקנות או כללים שנקבעו לפיו, לגבי משטר התפעול של מקור מים מבחינה כמותית – תינתן ההוראה לספק על ידי מנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישת רשות הבריאות.

 

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

          (ב)  לא מילא הספק אחרי ההוראה תוך הזמן הנקוב בה, ינקוט מנהל הרשות הממשלתית או מי שהסמיך לכך באמצעים ויבצע את הפעולות הנחוצות להבטיח קיום ההוראה ויגבה מאת הספק את ההוצאות שהוצאו לשם כך.

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

          (ג)   היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור, תבצע את הפעולה רשות בריאות ותתן הודעה על כך למנהל הרשות הממשלתית.

(תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

          (ד)  בסעיף זה, "מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52ט

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 353 (ה"ח 236)

מתן הוראת וביצוע פעולות ע"י נציב המים מנהל הרשות הממשלתית

52ט. (א) כל אימת שיש בהוראת רשות בריאות לפי חלק זה כדי לפגוע ברשיון הפקה שנתן נציב המים מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק המים, תשי"ט-1959, או בהוראה שנתן לפי החוק האמור או תקנות שהותקנו לפי תקנות או כללים שנקבעו לפיו, לגבי משטר התפעול של מקור מים מבחינה כמותית – תינתן ההוראה לספק על ידי נציב המים מנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישת רשות הבריאות.

(ב) לא מילא הספק אחרי ההוראה תוך הזמן הנקוב בה, ינקוט נציב המים מנהל הרשות הממשלתית או מי שהסמיך לכך באמצעים ויבצע את הפעולות הנחוצות להבטיח קיום ההוראה ויגבה מאת הספק את ההוצאות שהוצאו לשם כך.

(ג) היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור, תבצע את הפעולה רשות בריאות ותתן הודעה על כך לנציב המים למנהל הרשות הממשלתית.

(ד) בסעיף זה, "מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959.

 

מיום 30.4.2017

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ז מס' 2604 מיום 13.2.2017 עמ' 407 (ה"ח 1008)

(א) כל אימת שיש בהוראת רשות בריאות לפי חלק זה כדי לפגוע ברשיון הפקה ברישיון הפקה או הספקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק המים, תשי"ט-1959, או בהוראה שנתן לפי החוק האמור או לפי תקנות או כללים שנקבעו לפיו, לגבי משטר התפעול של מקור מים מבחינה כמותית – תינתן ההוראה לספק על ידי מנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישת רשות הבריאות.

הוראות מנהל הרשות הממשלתית בדבר ייעוד מים שנפסלו (תיקון מס' 4)  תש"ל-1970 (תיקון מס' 19) תשס"ו-2006

52י.   פסלה רשות בריאות מים לשמש כמי שתיה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו בסעיף 52ט(ד) להורות על שינוי ייעודם של המים שנפסלו ועל הספקת מים ממקור אחר במקום המים שנפסלו.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52י

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 353 (ה"ח 236)

הוראות נציב המים מנהל הרשות הממשלתית בדבר ייעוד מים שנפסלו

52י. פסלה רשות בריאות מים לשמש כמי שתיה, רשאי נציב המים מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו בסעיף
52ט(ד) להורות על שינוי ייעודם של המים שנפסלו ועל הספקת מים ממקור אחר במקום המים שנפסלו.

 

עונשין (תיקון מס' 4)  תש"ל-1970

52יא. העובר על הוראה מהוראות חלק זה או על תקנה שהותקנה לפיו, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף 100 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 596 מיום 1.7.1970 עמ' 102 (ה"ח 809)

הוספת סעיף 52יא

חלק ו'

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

הוראות בדבר מפגעים

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

חלק ו' – הוראות סניטריות מפגעים הוראות בדבר מפגעים

פירוש

53.  לצורך חלק זה של פקודה זאת רואים את הדברים דלקמן כמפגעים:

(א)   כל מקום או חלק הימנו שמבנהו או מצבו או אופן שימושו מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות;

(ב)   כל רחוב, בריכה, מזחילה, חפירה, תעלה, אמת-מים, קערית-שופכין, בור, בית-כסא, בית-כבוד, משתנה, בור שופכין, ביב, תעלת ניקוז, בור-צואה, או בור-אפר, או בית קיבול לכל מיני אשפה ודומן שריחם נודף או הנמצאים במצב כזה או במקום כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות;

(ג)    כל אורוה או רפת או בנין אחר למשכן כל בעל-חי או בעלי-חיים המוחזקים במקום כזה או באופן כזה שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות או כל בעל חי המוחזק במקום כזה או באופן כזה או במספר כזה המזיק לבריאות או מסכן את הבריאות;

(ד)   כל גל או ערימה, לרבות כל ערימה של אשפה מינרלית, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות; או כל ערימה של חומר שריחו נודף, אשפה, פסולת או זבל בתוך חמישים מטר מכל דרך ציבורית בכל מקום שהוא; או כל חומר שריחו נודף, אשפה או פסולת, או זבל הנמצאים במכוניות משא או בקרונות העומדים או נמצאים בכל תחנה או מסילת ענף, או במקום אחר במסילת הברזל או בספינות, באופן שהם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות;

(ה)   כל בית ספר, או כל בית חרושת, בית מלאכה או מקום עבודה –

(I)    שאינם מוחזקים במצב של נקיון ואינם נקיים משופכין היוצאים מכל ביב, בית-כסא, משתנה, או כל מקור אחר של שופכין בעלי ריח רע; או

(II)   שאינם מאווררים באופן שיש בו כדי להפוך כל גאזים, אדים, אבק או שאר מיני זוהמא, המתהווים אגב העבודה הנעשית באותם מקומות והמזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות לבלתי מזיקים ככל האפשר; או

(III)  שהצפיפות בהם בשעת העבודה גדולה עד כדי להזיק לבריאותם או לסכן את בריאותם של העובדים בהם;

(ו)    כל עבודה, חרושת, מלאכה או עסק המזיקים לבריאות הסביבה או המתנהלים באופן המסכן את בריאותם של העובדים בהם;

(ז)    כל בית או חלק מבית אשר מפאת הצפיפות שבהם או מפאת מקום הימצאם הם מזיקים לבריאותם או מסכנים את בריאותם של הדיירים;

(ח)   כל בתים, צריפים, אוהלים, קרונות, או סככות, בין שהם משמשים בתי דירה או רפתות ובין שהם משמשים לכל צורך אחר, המזיקים לבריאות או המסכנים את הבריאות, אם מחמת הצפיפות באותם בתים, צריפים, אוהלים, קרונות או סככות ואם מחמת חוסר ביוב או אי האפשרות לנקותם או מחמת כלי סיבה אחרת;

(תיקון מס' 5)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

(ט)   כל בנין שלדעת ממונה על איכות הסביבה בכיר נעשה בלתי סניטרי מחמת שהוא משמש לכל אדם לצורך דירת-ארעי;

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 232 (ה"ח 1029)

(ט) כל בנין שלדעת רופא ממשלתי ראשון רופא מחוזי נעשה בלתי סניטרי מחמת שהוא משמש לכל אדם לצורך דירת-ארעי;

 

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

(ט) כל בנין שלדעת רופא מחוזי ממונה על איכות הסביבה נעשה בלתי סניטרי מחמת שהוא משמש לכל אדם לצורך דירת-ארעי;

(י)    כל באר או הספקת מים, ציבוריות או פרטיות, המזיקות לבריאות או המסכנות את הבריאות;

(יא)  כל אח או תנור וכל ארובה או מחפורת או משפך שאינם מכלים במידה האפשרית את העשן או את האדים הנוצרים ע"י האיכול, או המוציאים עשן בכמות שיש בה כדי להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות; ולצורך פקודה זו, עשן כולל אדים, גאזים, פיח, אפר, אבק וכל חומר או חלקיקים הפורחים באויר;

(יב)  כל בור או חפירה אשר מחמת קיומם או שימושם הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות, או שהם עלולים להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות;

(יג)   כל בית עלמין, או בית קברות אשר מחמת צפיפותם או מקום הימצאם או אופן הנהלתם, הם מהווים מפגע או הם מזיקים לבריאות או מסכנים את הבריאות; בתנאי:-

(I)    שאין להטיל עונש על כל אדם בעד כל גל או ערימה הדרושים להנהלתם המוצלחת של כל עסק או תעשיה אם הוכח כדי הנחת דעתו של בית המשפט כי לא החזיקו את הגל או את הערימה יותר מכפי שדרוש לצרכי העסק או התעשיה וכי נקטו באמצעים הטובים ביותר למניעת נזק לבריאות הציבור ע"י חמרים אלה;

(II)   שאם הוזמן אדם להופיע בפני כל בית משפט בקשר עם מפגע הנוצר ע"י אח או תנור שאינם מכלים את העשן היוצא מחומר האיכול שמשתמשים בו באותו אח או תנור, יפסוק בית המשפט ששום מפגע לא נוצר בגדר מובנה של פקודה זו ויבטל את התלונה, אם הוברר לו כי אותו אח או תנור בנוי באופן שיכלה במידה האפשרית את כל העשן היוצא ממנו, בהתחשב עם טיב התעשיה או המלאכה, וכי הממונה על האח או התנור השגיח עליהם השגחה מעולה.

(תיקון מס' 6) תש"ם-1979 (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 21) תשס"ח-2008

(יד)  רעש וריח חזקים או בלתי סבירים כמשמעותם לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961;

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

הוספת פסקה 53(יד)

 

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

(יד) רעש, ריח וזיהום אויר חזקים או בלתי סבירים כמשמעותם לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, המזיקים או העלולים להזיק לבריאות;

 

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ח מס' 2174 מיום 31.7.2008 עמ' 783 (ה"ח 111, ה"ח 210)

 (יד) רעש, ריח וזיהום אויר רעש וריח חזקים או בלתי סבירים כמשמעותם לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961;

 

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993

(טו)  מחנות, גני ילדים, בתי ספר, קייטנות, מחנות נוער, בתי אבות או מוסדות כיוצא באלה, שתנאי התברואה בהם מזיקים לבריאות או עלולים להזיק לה;

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

הוספת פסקה 53(טו)

 

מיום 28.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1428 מיום 28.7.1993 עמ' 143 (ה"ח 2087)

(טו) מעונות מחנות, גני ילדים, בתי ספר, קייטנות, מעונות נוער מחנות נוער, בתי אבות או מוסדות כיוצא באלה, שתנאי התברואה בהם מזיקים לבריאות או עלולים להזיק לה;

(תיקון מס' 21) תשס"ח-2008

(טז)  זיהום האוויר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008.

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ח מס' 2174 מיום 31.7.2008 עמ' 783 (ה"ח 111, ה"ח 210)

הוספת פסקה 53(טז)

הודעה הדורשת סילוק מפגע (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

54.  (1)  משקיבלה הרשות הסניטרית המקומית כל ידיעה בענין קיום מפגע, הרי אם הוברר לה שקיים מפגע כזה או לפי תלונתו של ממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה, עליה למסור הודעה לאדם שע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, ואם אי אפשר למצוא את האדם הזה, תימסר ההודעה למחזיק או לבעל המקום שבו נוצר המפגע ובה תדרוש ממנו לסלק את המפגע בתוך המועד המפורט בהודעה, ולהוציא לפועל אותן עבודות ולעשות אותם דברים שיהא צורך בהם לשם כך, ואם תמצא הרשות הסניטרית המקומית לרצוי, תפרט כל עבודה שיש להוציאה לפועל.

          (2)  כן רשאית הרשות הסניטרית המקומית, באותה הודעה או בהודעה אחרת שתימסר לאותו מחזיק, בעל או אדם, לדרוש ממנו לעשות כל הדרוש לשם מניעת הישנותו של המפגע, ואם תמצא לרצוי, תפרט כל עבודות שיש לעשותן לצורך זה, ואם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי המפגע עלול להישנות באותו המקום, יכולה היא למסור אותה הודעה גם אם סולק המפגע באותו זמן.

          (3)  (א)   אם נוצר המפגע מחמת כל מגרעת או ליקוי מבחינת המבנה או כשהמקום אינו תפוס, יש למסור את ההודעה לבעל המקום;

(ב)   אם אי-אפשר למצוא את האדם שגרם למפגע וברור שהמפגע אינו נוצר או אינו נמשך ע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו של המחזיק או של בעל המקום, תסלק הרשות הסניטרית המקומית את המפגע בעצמה ותעשה את כל הדרוש למנוע את הישנותו, ורשאית היא לגבות את ההוצאות מאת האדם שע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, לכשנמצא אותו אדם.

          (4)  מקום שנמסרה הודעה לאדם עפ"י סעיף זה, ואם –

(א)   נוצר המפגע ע"י מעשה זדון או מחדל בזדון של אותו אדם, ואם

(ב)   לא מילא אותו אדם אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן שפורט באותה הודעה,

יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על עשר לירות על כל עבירה ועבירה, בין שניתן לאותו אדם צו בענין מפגע כפי שנקבע בסעיף 55 מפקודה זו ובין שלא ניתן לו צו כזה.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

(1) משקיבלה הרשות הסניטרית המקומית כל ידיעה בענין קיום מפגע, הרי אם הוברר לה שקיים מפגע כזה או לפי תלונתו של כל רופא ממשלתי ממונה על איכות הסביבה או מפקח, עליה למסור הודעה לאדם שע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, ואם אי אפשר למצוא את האדם הזה, תימסר ההודעה למחזיק או לבעל המקום שבו נוצר המפגע ובה תדרוש ממנו לסלק את המפגע בתוך המועד המפורט בהודעה, ולהוציא לפועל אותן עבודות ולעשות אותם דברים שיהא צורך בהם לשם כך, ואם תמצא הרשות הסניטרית המקומית לרצוי, תפרט כל עבודה שיש להוציאה לפועל.

 

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"א מס' 2290 מיום 5.4.2011 עמ' 743 (ה"ח 483)

(1) משקיבלה הרשות הסניטרית המקומית כל ידיעה בענין קיום מפגע, הרי אם הוברר לה שקיים מפגע כזה או לפי תלונתו של ממונה על איכות הסביבה או מפקח ממונה על איכות הסביבה, מפקח או מפקח הגנת הסביבה, עליה למסור הודעה לאדם שע"י מעשהו, מחדלו או הרשאתו נוצר או נמשך המפגע, ואם אי אפשר למצוא את האדם הזה, תימסר ההודעה למחזיק או לבעל המקום שבו נוצר המפגע ובה תדרוש ממנו לסלק את המפגע בתוך המועד המפורט בהודעה, ולהוציא לפועל אותן עבודות ולעשות אותם דברים שיהא צורך בהם לשם כך, ואם תמצא הרשות הסניטרית המקומית לרצוי, תפרט כל עבודה שיש להוציאה לפועל.

הפרוצדורה כשלא מלאו אחרי ההודעה; צווים בענין מפגע (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

55.  (1)  אם –

(א)   האדם שנמסרה לו הודעה לסילוק מפגע כאמור לעיל לא מילא אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן המפורט בהודעה; או

(ב)   סבורים הרשות הסניטרית המקומית או ממונה על איכות הסביבה כי המפגע, אעפ"י שסולק מאז מסירת ההודעה, עלול להישנות באותו מקום,

רשאים הרשות הסניטרית המקומית או הממונה על איכות הסביבה לפנות למנהל, והלה, אם הוברר לו כדי הנחת דעתו שלא מלאו אחרי ההודעה או שהמפגע, אעפ"י שסולק, עלול להישנות באותו מקום, רשאי לתת לאדם צו הנקרא בפקודה זו צו בענין מפגע.

          (2)  צו בענין מפגע יכול להיות צו לסילוק מפגע או צו איסור או צו סגירה או צירוף של צווים כאלה.

          (3)  צו לסילוק מפגע יכול לדרוש מאדם למלא אחרי דרישות ההודעה, כולן או מקצתן, או לסלק את המפגע באופן אחר בתוך זמן שיפורט בצו.

          (4)  צו איסור לאסור את הישנותו של מפגע.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          (5)  צו לסילוק מפגע או צו איסור צריכים, אם האדם שלו ניתן הצו דורש זאת או אם המנהל ימצא לרצוי, לפרט את העבודות שאותו אדם צריך לעשותן לשם סילוק המפגע או לשם מניעת הישנותו.

          (6)  צו סגירה יכול לאסור את השימוש בבית לצרכי דירת אדם.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          (7)  אין נותנים צו סגירה אלא אם הוכח כדי הנחת דעתו של המנהל כי מסיבת מפגע אין בית ראוי לדירת אדם, ואם ניתנו הוכחות כאלה יתן המנהל צו סגירה.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          (8)  אם נוכח המנהל כי הבית נעשה ראוי לדירת אדם, רשאי הוא להכריז שנוכח בכך ולהביא את תוקף צו הסגירה לידי גמר.

(תיקון מס' 15) תשנ"ז-1997

          (9) (נמחקה).

(תיקון מס' 15) תשנ"ז-1997

          (10) (נמחקה).

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

55. (1) אם –

(א) האדם שנמסרה לו הודעה לסילוק מפגע כאמור לעיל לא מילא אחרי כל דרישה מדרישות ההודעה בתוך הזמן המפורט בהודעה; או

(ב) סבורים הרשות הסניטרית המקומית או רופא ממשלתי ממונה על איכות הסביבה כי המפגע, אעפ"י שסולק מאז מסירת ההודעה, עלול להישנות באותו מקום,

רשאים הרשות הסניטרית המקומית או הרופא הממשלתי הממונה על איכות הסביבה לפנות לממונה על המחוז למנהל, והלה, אם הוברר לו כדי הנחת דעתו שלא מלאו אחרי ההודעה או שהמפגע, אעפ"י שסולק, עלול להישנות באותו מקום, רשאי לתת לאדם צו הנקרא בפקודה זו צו בענין מפגע.

(2) צו בענין מפגע יכול להיות צו לסילוק מפגע או צו איסור או צו סגירה או צירוף של צווים כאלה.

(3) צו לסילוק מפגע יכול לדרוש מאדם למלא אחרי דרישות ההודעה, כולן או מקצתן, או לסלק את המפגע באופן אחר בתוך זמן שיפורט בצו.

(4) צו איסור לאסור את הישנותו של מפגע.

(5) צו לסילוק מפגע או צו איסור צריכים, אם האדם שלו ניתן הצו דורש זאת או אם הממונה על המחוז המנהל ימצא לרצוי, לפרט את העבודות שאותו אדם צריך לעשותן לשם סילוק המפגע או לשם מניעת הישנותו.

(6) צו סגירה יכול לאסור את השימוש בבית לצרכי דירת אדם.

(7) אין נותנים צו סגירה אלא אם הוכח כדי הנחת דעתו של הממונה על המחוז המנהל כי מסיבת מפגע אין בית ראוי לדירת אדם, ואם ניתנו הוכחות כאלה יתן הממונה על המחוז המנהל צו סגירה.

(8) אם נוכח הממונה על המחוז המנהל כי הבית נעשה ראוי לדירת אדם, רשאי הוא להכריז שנוכח בכך ולהביא את תוקף צו הסגירה לידי גמר.

(9) אם לא מלא אדם אחרי ההוראות של צו בענין מפגע בנוסע לסילוק מפגע, הרי אם לא הוכיח לשופט שלום שעשה את כל אשר ביכלתו למלא אחרי אותו צו, יהא צפוי, נוסף על כל עונש אחר שנקבע בפקודה זו, לקנס שלא יעלה על פונט אחד לכל יום שבו לא מלא אחרי הצו, ואם עשה אדם מעשה ביודעין ובמזיד בניגוד לצו איסור או לצו סגירה, יהא צפוי, נוסף על כל עונש אחר שנקבע בפקודה זו, לקנס שלא יעלה על שני פונטים לכל יום של מעשה הניגוד, ובכל אחד משני המקרים רשאית הרשות הסניטרית המקומית להכנס למקום שבנוגע אליו ניתן הצו ולסלק את המפגע ולעשות את כל הדרשו לשם הוצאתו לפועל של אותו צו, והוצאות שתגרמנה ע"י כך תשולמנה ע"י האדם שלא מלא אחרי הצו.

(10) רשאי הממונה על המחוז המנהל הנותן צו עפ"י סעיף זה לדרוש מכל אדם שניתן לו הצו לשלם את כל ההוצאות שהוציאה הרשות הסניטרית המקומית בקבלת הצו.

 

מיום 9.6.1997

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 147 (ה"ח 2537)

מחיקת פסקאות 55(9), 55(10)

הנוסח הקודם:

(9) אם לא מלא אדם אחרי ההוראות של צו בענין מפגע בנוסע לסילוק מפגע, הרי אם לא הוכיח לשופט שלום שעשה את כל אשר ביכלתו למלא אחרי אותו צו, יהא צפוי, נוסף על כל עונש אחר שנקבע בפקודה זו, לקנס שלא יעלה על פונט אחד לכל יום שבו לא מלא אחרי הצו, ואם עשה אדם מעשה ביודעין ובמזיד בניגוד לצו איסור או לצו סגירה, יהא צפוי, נוסף על כל עונש אחר שנקבע בפקודה זו, לקנס שלא יעלה על שני פונטים לכל יום של מעשה הניגוד, ובכל אחד משני המקרים רשאית הרשות הסניטרית המקומית להכנס למקום שבנוגע אליו ניתן הצו ולסלק את המפגע ולעשות את כל הדרשו לשם הוצאתו לפועל של אותו צו, והוצאות שתגרמנה ע"י כך תשולמנה ע"י האדם שלא מלא אחרי הצו.

(10) רשאי המנהל הנותן צו עפ"י סעיף זה לדרוש מכל אדם שניתן לו הצו לשלם את כל ההוצאות שהוציאה הרשות הסניטרית המקומית בקבלת הצו.

מסירת צו (תיקון מס' 15) תשנ"ז-1997

55א.  על מסירת צו לפי פרק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

מיום 9.6.1997

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 147 (ה"ח 2537)

הוספת סעיף 55א

בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (תיקון מס' 23) תשס"ח-2008

55ב.  (א)  הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 55, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו.

          (ב)  הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

          (ג)   בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

מיום 10.10.2008

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ח מס' 2181 מיום 11.8.2008 עמ' 860 (ה"ח 159)

הוספת סעיף 55ב

צווי סגירה והריסה (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

56.  (1)  אם ניתן צו סגירה ביחס לכל בית חייבת הרשות הסניטרית המקומית למסור הודעה על הצו לבעל הבית וגם לכל דייר של הבית. על כל בעל בית ודייר שנמסרה להם הודעה כזאת למלא אחרי הצו בתוך התקופה שפורטה בהודעה, ובלבד שתהא לא פחות מארבעה עשר יום לאחר מסירת ההודעה, ועל כל דייר כזה, הוא ומשפחתו, לחדול לגור בבית; אם לא ימלא אחרי הצו, יאשם אותו דייר בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת לכל יום במשך ימי אי-ציותו לצו, ולפי בקשתה של הרשות הסניטרית המקומית יתן המנהל צו להוציאו מן הבית, וצו זה יוצא לפועל ע"י כל שוטר או שוטרים;

          בתנאי כי בעל הבית יתן לכל דייר שזמן שכירותו לא נגמר כחוק, סכום הוגן להוצאות העברתו כפי שיוערך ע"י המנהל, ויהא ניתן לגביה בפני בית-משפט שלום.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          (2)  מקום שניתן צו סגירה ביחס לכל בית ואותו צו לא בוטל ע"י צו אחר, הרי אם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי הבית לא נעשה ראוי לדירת אדם וכי לא נקטו בכל השקידה הראויה באמצעים הדרושים כדי לעשות את הבית ראוי לדירת אדם, אם כי אי-אפשר לעשות את הבית ראוי לדירה וכי קיומו של הבית או כל חלק הימנו מסוכן או מזיק לבריאות הציבור או לבריאות הדיירים של הבתים הסמוכים, רשאית היא להגיש תלונה למנהל, והלה, לאחר שמיעת התלונה, רשאי לתת צו לבעל הבית להרוס את הבית או חלק הימנו בתוך זמן שיפורט באותו צו, שייקרא להלן צו הריסה. צו ההריסה יכול לכלול גם הוראה להשמיד את חמרי הבנין או כל חלק מאותם חמרים.

          (3)  מקום שניתן צו ההריסה, ולא הוגש ערעור נגדו בתוך הזמן שנקבע, או, אם הוגש ערעור כזה והערעור נדחה, חייב בעל הבית להרוס ולסלק את הבית או אותו חלק הימנו שדרוש להרסו בתוך הזמן הנזכר בצו, ואם הצו מורה כך חייב הוא להשמיד את החמרים במידה שהצו מורה, ואם לא עשה כך בעל הבית, תהרוס הרשות הסניטרית המקומית את הבית או אותו חלק הימנו, ואם יש צורך בכך תשמיד את החמרים, והיא רשאית לגבות את הוצאות העבודה מאת בעל הבית.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          (4)  כל אדם הנפגע ע"י צו הריסה שניתן לו רשאי לערער בפני השר לאיכות הסביבה בתוך חודש ימים מיום שבו נמסר לו אותו צו.

          (5)  על בעליו של כל בית שביחס אליו ניתן צו סגירה או הריסה, להחזיר לכל דייר של אותו בית כל דמי-שכירות שקיבל מאותו דייר בעד כל תקופה או חלק מכל תקופה שבה לא יכול היה הדייר לישב באותו בית מחמת צו זה.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

(1) אם ניתן צו סגירה ביחס לכל בית חייבת הרשות הסניטרית המקומית למסור הודעה על הצו לבעל הבית וגם לכל דייר של הבית. על כל בעל בית ודייר שנמסרה להם הודעה כזאת למלא אחרי הצו בתוך התקופה שפורטה בהודעה, ובלבד שתהא לא פחות מארבעה עשר יום לאחר מסירת ההודעה, ועל כל דייר כזה, הוא ומשפחתו, לחדול לגור בבית; אם לא ימלא אחרי הצו, יאשם אותו דייר בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על לירה אחת לכל יום במשך ימי אי-ציותו לצו, ולפי בקשתה של הרשות הסניטרית המקומית יתן הממונה על המחוז המנהל צו להוציאו מן הבית, וצו זה יוצא לפועל ע"י כל שוטר או שוטרים;

בתנאי כי בעל הבית יתן לכל דייר שזמן שכירותו לא נגמר כחוק, סכום הוגן להוצאות העברתו כפי שיוערך ע"י הממונה על המחוז המנהל, ויהא ניתן לגביה בפני בית-משפט שלום.

(2) מקום שניתן צו סגירה ביחס לכל בית ואותו צו לא בוטל ע"י צו אחר, הרי אם סבורה הרשות הסניטרית המקומית כי הבית לא נעשה ראוי לדירת אדם וכי לא נקטו בכל השקידה הראויה באמצעים הדרושים כדי לעשות את הבית ראוי לדירת אדם, אם כי אי-אפשר לעשות את הבית ראוי לדירה וכי קיומו של הבית או כל חלק הימנו מסוכן או מזיק לבריאות הציבור או לבריאות הדיירים של הבתים הסמוכים, רשאית היא להגיש תלונה לממונה על המחוז למנהל, והלה, לאחר שמיעת התלונה, רשאי לתת צו לבעל הבית להרוס את הבית או חלק הימנו בתוך זמן שיפורט באותו צו, שייקרא להלן צו הריסה. צו ההריסה יכול לכלול גם הוראה להשמיד את חמרי הבנין או כל חלק מאותם חמרים.

(3) מקום שניתן צו ההריסה, ולא הוגש ערעור נגדו בתוך הזמן שנקבע, או, אם הוגש ערעור כזה והערעור נדחה, חייב בעל הבית להרוס ולסלק את הבית או אותו חלק הימנו שדרוש להרסו בתוך הזמן הנזכר בצו, ואם הצו מורה כך חייב הוא להשמיד את החמרים במידה שהצו מורה, ואם לא עשה כך בעל הבית, תהרוס הרשות הסניטרית המקומית את הבית או אותו חלק הימנו, ואם יש צורך בכך תשמיד את החמרים, והיא רשאית לגבות את הוצאות העבודה מאת בעל הבית.

(4) כל אדם הנפגע ע"י צו הריסה שניתן לו רשאי לערער בפני שר הבריאות השר לאיכות הסביבה בתוך חודש ימים מיום שבו נמסר לו אותו צו.

הנחת אשפה וכו' ברחוב (תיקון מס' 6) תש"ם-1979

57.  הנחת כל זבל, בין זבל בהמות, ובין זבל מינרלי או זבל צמחים או כל פרש בכל רחוב, או שפיכת מים או נוזל מכל בית לכל רחוב, תהא עבירה עפ"י פקודה זו ותהיה בכך גרימת מפגע לענין חלק זה.

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

57. הנחת כל זבל, בין זבל בהמות, ובין זבל מינרלי או זבל צמחים או כל פרש בכל רחוב, או שפיכת מים או נוזל מכל בית לכל רחוב, תהא עבירה עפ"י פקודה זו ותהיה בכך גרימת מפגע לענין חלק זה.

סמכות-כניסה (תיקון מס' 6) תש"ם-1979 (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

58.  (1)  רשאים הרשות הסניטרית המקומית או כל פקיד מפקידיו, או ממונה על איכות הסביבה, להיכנס במשך היום לכל בנין או בנינים, לאחר מסירת הודעה מספיקה או עפ"י צו של שופט-שלום כדי לבדוק אם קיים בהם כל מפגע והם רשאים לכשיהא צורך בכך, לפתוח את הקרקע של אותם בנינים ולצוות לבדוק את התעלות או לעשות אותה עבודה אחרת שתהא דרושה לבדיקתם הממשית של הבנינים הנ"ל.

          (2)  אם מעמידים מכשולים על דרכו של הנכנס, רשאי שופט-שלום, לאחר הודעה לבעל הבנינים או למחזיק בהם, ליתן צו בכתב למתן רשות כניסה. אם מזלזלים בצו זה, יאשם האדם המכשיל את הכניסה עפ"י צו זה בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מחמש לירות, ואפשר ליתן באותו האופן צו חדש בדבר כניסה בכוח. אם אי-אפשר למצוא את המחזיק או אם אין מוצאים שום אדם בבנינים, אפשר להיכנס בכוח. אם לא מצאו שום מפגע, תחזיר הרשות המקומית את הבנינים למצבם הקודם על חשבונה היא. כל צו שניתן עפ"י סעיף זה ישאר בתקפו עד סילוק המפגע או עד שיתברר כי אינו קיים.

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

(1) רשאים הרשות הסניטרית המקומית או כל פקיד מפקידיה, רופא מחוזי או מי שהוא הסמיך לכך או כל פקיד של המחלקה המורשה כחוק, להיכנס במשך היום לכל בנין או בנינים, לאחר מסירת הודעה מספיקה או עפ"י צו של שופט-שלום כדי לבדוק אם קיים בהם כל מפגע ואותם פקידים והם רשאים לכשיהא צורך בכך, לפתוח את הקרקע של אותם בנינים ולצוות לבדוק את התעלות או לעשות אותה עבודה אחרת שתהא דרושה לבדיקתם הממשית של הבנינים הנ"ל.

 

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

(1) רשאים הרשות הסניטרית המקומית או כל פקיד מפקידיו, רופא מחוזי או מי שהוא הסמיך לכך או כל פקיד של המחלקה המורשה כחוק או ממונה על איכות הסביבה, להיכנס במשך היום לכל בנין או בנינים, לאחר מסירת הודעה מספיקה או עפ"י צו של שופט-שלום כדי לבדוק אם קיים בהם כל מפגע והם רשאים לכשיהא צורך בכך, לפתוח את הקרקע של אותם בנינים ולצוות לבדוק את התעלות או לעשות אותה עבודה אחרת שתהא דרושה לבדיקתם הממשית של הבנינים הנ"ל.

מסירת הודעות וצווים

59.  (1)  לצורך חלק זה מפקודה זו רואים את המסירה של הודעה או צו כמסירה שרירה וקיימת אם נמסרו כדלקמן:

(א)   ע"י מסירתם לאותו אדם, או ע"י מסירתם במקום מגוריו הידוע לאחרונה, לכל בוגר מבני משפחתו או למשרת משפחתו, ובהעדר אנשים כאלה, - לכל בוגר המצוי שם; או

(ב)   ע"י הנחתם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל של אותו אדם, או ע"י הדבקתם באופן בולט באותו המקום בנוכחות שני עדים; או

(ג)    ע"י שליחתם בדואר במכתב נושא בולים הערוך לאותו אדם במקום מגוריו או עסקיו הרגיל או האחרון.

          (2)  אם נמסרו אותה הודעה או אותו צו ע"י הדואר, רואים אותם כאילו נמסרו בזמן שהמכתב המכיל את ההודעה או הצו נמסר במהלך הרגיל של הדואר, וכדי להוכיח מסירה זו די להוכיח כי המכתב נרשם בפנקס המכתבים היוצאים וכי המכתב נשא את הכתובת הנכונה והושם בתיבת-הדואר.

          (3)  כשדרוש לפי חלק זה מהפקודה למסור לבעל כל קרקע או בנין או למחזיק בהם הודעה או צו, הרי אם לא נמסרו ע"י הדואר, רואים את הכתובת ככתובת נכונה, אם צויינו בכתובת "בעלים" או "מחזיק" של אותה קרקע או אותו בנין, בלא הוספת כל שם, או תאור אחרים.

משפטים נגד מפגעים במקרים ידועים

60.  (1)  מקום שנראה כי מפגע לפי חלק זה מהפקודה נגרם - כולו או מקצתו - ע"י פעולותיהם או באשמתם של שני בני אדם או יותר, רשאים הרשות הסניטרית המקומית או תובע אחר להגיש תביעה משפטית נגד כל אדם כזה, ולכלול בתביעה משפטית אחת את כל אותם האנשים או כל שנים מהם או יותר; ואפשר לצוות כל אחד או יותר מאותם אנשים להפסיק את המפגע במידה שאותו מפגע נגרם, לדעת בית משפט המטפל בענין, ע"י עבירה או עבירות על עשה או לא תעשה שהוא או הם עברו עליהן. או אפשר לאסור עליהם להמשיך בכל פעולות או אי-פעולות כאלה אשר, לדעת בית-המשפט, סייעו לכל מפגע, גם אלמלא היו הפעולות או אי-הפעולות הללו, כל אחת מצד עצמה, גורמות למפגע, והוצאות המשפט תחולקנה בצורה שבית המשפט יימצאנה ישרה והוגנת.

          (2)  לא יופסק משפט נגד אנשים אחדים שנכללו בתביעה אחת מחמת מותו של כל איש מן האנשים שנכללו כנ"ל, אלא אפשר להמשיך באותו משפט כאילו לא היה הנפטר כלול מלכתחילה כנ"ל.

          (3)  כשדרוש להזכיר באיזה פעולות משפטיות שנוקטים בהן עפ"י הוראות חלק זה מהפקודה הדן במפגעים, בין בכתב ובין בצורה אחרת, את בעליו של כל בנין או את המחזיק בו, די לסמנו כ"בעלים" או "מחזיק" של אותו בנין, בלא הזכרת שם או תואר נוסף.

הוראות בנוגע לאניות

61.  (1)  לצורך הוראות חלק זה מהפקודה בנוגע למפגעים, הרי כל ספינה הנמצאת בכל נהר, נמל או מים אחרים בתוך תחומי המחוז של הרשות הסניטרית המקומית, תהא כפופה לשיפוטה של אותה רשות כדרך שהיתה כפופה לו אילו היתה בית בתוך אותו מחוז.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

          (2)  סעיף זה לא יחול על כל אניה שבפיקודו או פיקוחו של כל קצין בחילות צה"ל או על כל אניה השייכת לאיזו ממשלה זרה, אלא במידה שהשר לאיכות הסביבה יורה בצו אם בדרך כלל ואם במקרה מסויים.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

(2) סעיף זה לא יחול על כל אניה שבפיקודו או פיקוחו של כל קצין בחילות צה"ל או על כל אניה השייכת לאיזו ממשלה זרה, אלא במידה ששר הבריאות שהשר לאיכות הסביבה יורה בצו אם בדרך כלל ואם במקרה מסויים.

אכיפת ביצוע (תיקון מס' 6) תש"ם-1979 (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

61א.  (1)  נוכח ממונה על איכות הסביבה כי רשות סניטרית מקומית לא השתמשה בסמכות שניתנה לה לפי חלק זה או נמנעה לבצע תפקיד שנקבע לה בחלק זה, יחולו הוראות אלה:

(א)   רשאי הממונה על איכות הסביבה להודיע בכתב לרשות הסניטרית המקומית כי עליה להשתמש בסמכות או לבצע תפקיד כאמור, ואם לא מילאה הרשות אחרי ההודעה כולה או חלקה, תוך שבעה ימים מיום מתן ההודעה, רשאי הוא להשתמש באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות ועל חשבונה;

(ב)   אם לדעתו של הממונה על איכות הסביבה היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור - רשאי הוא להשתמש מיד באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות הסניטרית המקומית ועל חשבונה, ולתת לרשות הודעה בכתב על כך.

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 31) תשע"ז-2017

          (2)  לענין עבירות לפי חלק זה שנקבעו כעבירות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יהיו לממונה על איכות הסביבה גם הסמכויות לפי סעיף 228(ב) לחוק האמור.

          (3)  סכום ששילמה הרשות הסניטרית המקומית על פי סעיף קטן (1), רשאית היא לגבותו מהאדם שעקב מעשהו או מחדלו היא חוייבה בתשלום הסכום האמור.

מיום 27.7.1973

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ג מס' 710 מיום 27.7.1973 עמ' 233 (ה"ח 1029)

הוספת סעיף 61א

 

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

החלפת סעיף 61א

הנוסח הקודם:

61א. (1) נוכח רופא מחוזי, כי רשות סניטרית מקומית שבתחום מחוזו לא השתמשה בסמכות שניתנה לה לפי חלק זה או נמנעה לבצע תפקיד שנקבע לה בחלק זה, רשאי הוא, לאחר התראה ולאחר שנתן לרשות הסניטרית המקומית הזדמנות להשמיע הסבר, להשתמש באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות ועל חשבונה.

(2) לא ישתמש רופא מחוזי במסכות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקין שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, תקנות לביצועו, ובהתאם לתקנות כאמור.

 

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 99 (ה"ח 2023)

(1) נוכח רופא מחוזי ממונה על איכות הסביבה כי רשות סניטרית מקומית שבתחום מחוזו לא השתמשה בסמכות שניתנה לה לפי חלק זה או נמנעה לבצע תפקיד שנקבע לה בחלק זה, יחולו הוראות אלה:

(א) רשאי הרופא המחוזי הממונה על איכות הסביבה להודיע בכתב לרשות הסניטרית המקומית כי עליה להשתמש בסמכות או לבצע תפקיד כאמור, ואם לא מילאה הרשות אחרי ההודעה כולה או חלקה, תוך שבעה ימים מיום מתן ההודעה, רשאי הרופא המחוזי או מי שהוא הסמיך לכך הוא להשתמש באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות ועל חשבונה;

(ב) אם לדעתו של הרופא המחוזי הממונה על איכות הסביבה היה צורך בפעולה למניעת נזק מיידי חמור - רשאי הרופא המחוזי או מי שהוא הסמיך לכך הוא להשתמש מיד באותה סמכות או לבצע אותו תפקיד במקום הרשות הסניטרית המקומית ועל חשבונה, ולתת לרשות הודעה בכתב על כך.

(2) לענין עבירות לפי חלק זה שנקבעו בעבירות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, יהיו לרופא המחוזי ולמי שהוא הסמיך כאמור בסעיף קטם (1), גם הסמכויות לפי סעיף 201ב לאותו חוק.

(2) לענין עבירות לפי חלק זה שנקבעו כעבירות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יהיו לממונה על איכות הסביבה גם הסמכויות לפי סעיף 222 לחוק האמור.

 

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

(2) לענין עבירות לפי חלק זה שנקבעו כעבירות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יהיו לממונה על איכות הסביבה גם הסמכויות לפי סעיף 222 סעיף 228(ב) לחוק האמור.

אין הוראות בנוגע למפגעים פוגעות בתקנות משפטיות אחרות

62.  הוראות חלק זה מהפקודה בנוגע למפגעים רואים אותן כאילו הן באות להוסיף על כל זכות לתקנה משפטית או כל זכות לנקוט בפעולה משפטית עפ"י כל הוראות אחרות מפקודה זו או עפ"י כל חוק או פקודה אחרים או עפ"י מקור אחר, ולא לפגוע בהם או לצמצמן;

          בתנאי ששום אדם לא ייענש בעד אותה עבירה גם לפי הוראות פקודה זו בנוגע למפגעים וגם לפי כל חוק או פקודה אחרים או באופן אחר כאחד.

תחולה בשטחי צבא ומשטרה (תיקון מס' 6) תש"ם-1979

62א.  (1)  לא ייכנס אדם לצרכי חלק זה לשטח צבאי, ולא תיעשה בשטח צבאי פעולה לפי חלק זה, אלא בהסכמת שר הבטחון או מי שהוא הסמיך לכך.

          (2)  לא ייכנס אדם לצרכי חלק זה לשטח משטרה, ולא תיעשה בשטח משטרה פעולה לפי חלק זה, אלא בהסכמת שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.

          (3)  לענין סעיף זה –

"שטח צבאי" - מקרקעין שבידי צבא-הגנה לישראל או בידי שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון, לרבות שטח המשמש לאימונים צבאיים;

"שטח משטרה" - מקרקעין שבידי משטרת ישראל, לרבות שטח המשמש לאימוני משטרה שאישר שר הפנים לענין סעיף זה.

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

הוספת סעיף 62א

תקנות (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

62ב.  (א)  השר לאיכות הסביבה רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לענין חלק זה, למעט בעניינים המנויים בסעיף קטן (ב).

          (ב)  שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לענין סעיפים 53(י) ו-(טו) ו-64 בכל הנוגע למי שתיה ולקביעת תקנים לביוב ומי קולחין.

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

הוספת סעיף 62ב

 

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 100 (ה"ח 2023)

החלפת סעיף 62ב

הנוסח הקודם:

62ב. שר הבריאות רשאי להתקין תקות בדבר מניעת מפגעים לפי חלק זה.

שמירת תוקף (תיקון מס' 6) תש"ם-1979

62ג.   הוראות חלק זה באות להוסיף על חיובים שהוטלו וסמכויות שהוענקו בפקודה זו ובחיקוקים אחרים ולא לגרוע מהם.

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

הוספת סעיף 62ג

תחולה על המדינה (תיקון מס' 6) תש"ם-1979

62ד.  לענין חלק זה דין המדינה כדין כל אדם.

מיום 22.11.1979

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 946 מיום 22.11.1979 עמ' 9 (ה"ח 1376)

הוספת סעיף 62ד

אזורים סניטריים כפריים וכפרים

תפקידי המחזיקים בבתים באזורים סניטריים כפריים

63.  באזורים הסניטריים הכפריים, תחולנה ההוראות כדלקמן נוסף על שאר ההוראות שבחלק זה של הפקודה:

          (1)  על כל מחזיק בבנין ועל כל בעל בנין בלתי תפוס –

(א)   להחזיק אותו בנין ואת המקום מסביב לו במצב נקי;

(תיקון מס' 11) תשנ"א-1991

(ב)   לנקות ולסלק כל לכלוך, אשפת-בית או אשפת-רחוב, או חומר מתועב אחר באותו בנין או סמוך לו –

כדי הנחת דעתו של ממונה על איכות הסביבה.

פרוצדורה לגבי בנינים הנמצאים במצב מזיק לבריאות (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

          (2)  אם בעל כל בנין כזה או מחזיק בו משאירו במצב מלוכלך או מזיק לבריאות, רשאי המפקח או מפקח הגנת הסביבה לדרוש מאתו בהודעה בכתב לנקותו או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה ולא פחות מעשרים וארבע שעות; אם אין הבעל או המחזיק ממלא אחר האמור באותה הודעה, יודיע המפקח או מפקח הגנת הסביבה לממונה על איכות הסביבה על כך, והממונה על איכות הסביבה ישלח לבעל או למחזיק הודעה חדשה בחתימתו ובה ידרוש הימנו לנקות את הבנין או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה החדשה ולא יותר מעשרים וארבע שעות; וכל מחזיק או בעל שאינו ממלא אחר האמור באותה הודעה חדשה בתוך הזמן המפורט, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מלירה אחת ולקנס נוסף של מאה פרוטות בעד כל יום שהוא ממשיך בעבירה לאחר מסירת הודעה חדשה כנ"ל;

          בתנאי כי לצורך סעיף זה תיעשה כל עבודת מבנה שדרוש לעשותה, בהתאם להוראות סעיף 54.

סמכויותיהם של הרופא הממשלתי, המפקחים ומפקחי הגנת הסביבה (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

          (3)  בכל הכפרים והאזורים הסניטריים הכפריים יהיו הרופא הממשלתי או הממונה על איכות הסביבה, לפי הענין וכן המפקחים או מפקחי הגנת הסביבה רשאים:

(א)   לבדוק ולבקר את מצב הסניטציה והנקיון של המקום ולקבוע אזורים להנחת האשפה;

(ב)   להדביר מפגעים ולבערם;

(ג)    לפקח על הספקות מים ציבוריות ופרטיות;

(ד)   לקבוע את התנאים הסניטריים שבהם יימכרו מיצרכי מזון ומשקאות באותם אזורים, במידה שלא נקבעו לפיקוח זה הוראות בחוקים אחרים;

(ה)   למלא את כל אותם התפקידים האחרים שהוקצו להם עפ"י הוראות פקודה זו.

תפקידו של המוכתר (תיקון מס' 11) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

          (4)  חובתו של המוכתר בכפרים תהא לסייע לרופא הממשלתי, לממונה על איכות הסביבה, למפקחים ולמפקחי הגנת הסביבה בענינים השונים המפורטים בזה להווכח כי דרישותיהם הוצאו לפועל.

מיום 1.3.1991

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"א מס' 1346 מיום 1.3.1991 עמ' 100 (ה"ח 2023)

63. באזורים הסניטריים הכפריים, תחולנה ההוראות כדלקמן נוסף על שאר ההוראות שבחלק זה של הפקודה:

(1) על כל מחזיק בבנין ועל כל בעל בנין בלתי תפוס –

(א) להחזיק אותו בנין ואת המקום מסביב לו במצב נקי;

(ב) לנקות ולסלק כל לכלוך, אשפת-בית או אשפת-רחוב, או חומר מתועב אחר באותו בנין או סמוך לו -  כדי הנחת דעתו של רופא ממשלתי ממונה על איכות הסביבה.

פרוצדורה לגבי בנינים הנמצאים במצב מזיק לבריאות

(2) אם בעל כל בנין כזה או מחזיק בו משאירו במצב מלוכלך או מזיק לבריאות, רשאי המפקח לדרוש מאתו בהודעה בכתב לנקותו או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה ולא פחות מעשרים וארבע שעות; אם אין הבעל או המחזיק ממלא אחר האמור באותה הודעה, יודיע המפקח הנ"ל לרופא הממשלתי לממונה על איכות הסביבה על כך, והרופא הממשלתי והממונה על איכות הסביבה ישלח לבעל או למחזיק הודעה חדשה בחתימתו ובה ידרוש הימנו לנקות את הבנין או להביאו למצב מתוקן בתוך הזמן המפורט בהודעה החדשה ולא יותר מעשרים וארבע שעות; וכל מחזיק או בעל שאינו ממלא אחר האמור באותה הודעה חדשה בתוך הזמן המפורט, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של לא יותר מלירה אחת ולקנס נוסף של מאה פרוטות בעד כל יום שהוא ממשיך בעבירה לאחר מסירת הודעה חדשה כנ"ל;

בתנאי כי לצורך סעיף זה תיעשה כל עבודת מבנה שדרוש לעשותה, בהתאם להוראות סעיף 54.

סמכויותיהם של הרופא הממשלתי והמפקחים

(3) בכל הכפרים והאזורים הסניטריים הכפריים יהיו הרופא הממשלתי והמפקחים או הממונה על איכות הסביבה, לפי הענין וכן המפקחים רשאים:

(א) לבדוק ולבקר את מצב הסניטציה והנקיון של המקום ולקבוע אזורים להנחת האשפה;

(ב) להדביר מפגעים ולבערם;

(ג) לפקח על הספקות מים ציבוריות ופרטיות;

(ד) לקבוע את התנאים הסניטריים שבהם יימכרו מיצרכי מזון ומשקאות באותם אזורים, במידה שלא נקבעו לפיקוח זה הוראות בחוקים אחרים;

(ה) למלא את כל אותם התפקידים האחרים שהוקצו להם עפ"י הוראות פקודה זו.

תפקידו של המוכתר