Nevo.co.il

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015

תחילתו ביום 30.9.2016 בכפוף לפרק ט"ו

 

 

בריאות – בריאות הציבור (מזון)

תוכן ענינים

 

פרק א': מטרה ופרשנות

Go

11

סעיף 1

מטרה

Go

11

סעיף 2

הגדרות

Go

11

 

פרק ב': הבטחת תקינות המזון ואיכותו

Go

17

סעיף 3

מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו

Go

17

סעיף 4

ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק

Go

17

סעיף 5

ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול

Go

17

סעיף 6

ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו

Go

18

סעיף 7

הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו

Go

18

סעיף 8

הוספת חומרים למזון

Go

18

סעיף 9

עיבוד בשר

Go

18

סעיף 10

הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון

Go

19

סעיף 11

הסדרת שימוש בשאריות מזון

Go

19

סעיף 12

תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון

Go

19

סעיף 13

איסור ייחוס סגולות מרפא למזון

Go

20

סעיף 14

התאמת הסימון והמסמכים למזון

Go

20

סעיף 15

סימון מזון

Go

20

סעיף 16

איסור שינוי סימון

Go

20

סעיף 17

איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון

Go

21

סעיף 18

הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש

Go

21

סעיף 19

תקנות בעניין משקאות משכרים

Go

21

 

פרק ג': הסדרת ייצור מזון

Go

21

 

סימן א': חובות יצרן

Go

21

סעיף 20

חובות יצרן

Go

21

סעיף 21

רישיון ייצור ותנאיו

Go

22

סעיף 22

אישור ייצור נאות ותנאיו

Go

22

סעיף 23

חובת סימון מזון

Go

22

סעיף 24

אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן

Go

22

סעיף 25

פטור להכנת מזון בבית אוכל

Go

22

סעיף 26

פטור להכנת מזון במטבח מוסדי

Go

22

סעיף 27

פטור בתקנות מחובות יצרן

Go

23

 

סימן ב': רישיון ייצור

Go

23

סעיף 28

הגשת בקשה לרישיון ייצור

Go

23

סעיף 29

מתן רישיון ייצור

Go

23

סעיף 30

קביעת תנאים ברישיון ייצור

Go

24

סעיף 31

תקופת תוקפו של רישיון ייצור

Go

24

סעיף 32

שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות

Go

24

סעיף 33

חובת דיווח על שינוי במסמכים

Go

24

סעיף 34

הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו

Go

24

סעיף 35

תקופת התליה של רישיון ייצור

Go

25

סעיף 36

התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי עמידה בהוראות חקיקת המזון

Go

25

סעיף 37

הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור

Go

25

סעיף 38

התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור

Go

25

סעיף 39

מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור

Go

25

סעיף 40

מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו

Go

25

 

סימן ג': אישור ייצור נאות

Go

26

סעיף 41

חובת קבלת אישור ייצור נאות

Go

26

סעיף 42

אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות

Go

26

סעיף 43

תוקפו של אישור ייצור נאות

Go

26

סעיף 44

ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו

Go

26

סעיף 45

דיווח למנהל על שינוי בפרטים

Go

27

סעיף 46

היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים

Go

27

סעיף 47

שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים

Go

27

סעיף 48

סמל תנאי ייצור נאותים

Go

27

 

סימן ד': תקנות לעניין ייצור מזון

Go

27

סעיף 49

תקנות לעניין ייצור מזון

Go

27

 

פרק ד': הסדרת ייבוא מזון

Go

27

 

סימן א': חובות יבואן

Go

27

סעיף 50

חובות יבואן

Go

27

סעיף 51

החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה

Go

27

סעיף 52

ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות

Go

27

סעיף 53

ייבוא מזון רגיל

Go

27

סעיף 54

ייבוא מזון רגיש

Go

28

סעיף 55

ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי

Go

28

סעיף 56

פטור לייבוא של מזון מסוים

Go

28

סעיף 57

תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת

Go

28

סעיף 58

מפר אמון

Go

28

 

סימן ב': הכרזה בדבר מזון רגיש

Go

29

סעיף 59

הכרזה בדבר מזון רגיש

Go

29

סעיף 60

הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש

Go

29

סעיף 61

מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה

Go

29

סעיף 62

הכרזה זמנית על מזון רגיש

Go

29

 

סימן ג': אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש

Go

30

סעיף 63

בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא

Go

30

סעיף 64

התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא

Go

30

סעיף 65

חובת דיווח על שינוי במסמכים

Go

30

סעיף 66

קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא

Go

30

סעיף 67

תוקפו של אישור מוקדם לייבוא

Go

30

סעיף 68

הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו

Go

30

סעיף 69

תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא

Go

31

סעיף 70

התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי עמידה בחקיקת המזון

Go

31

סעיף 71

התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור

Go

31

סעיף 72

מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא

Go

31

סעיף 73

מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו

Go

31

 

סימן ד': הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל

Go

31

סעיף 74

הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל

Go

31

סעיף 75

סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה

Go

31

סעיף 76

פרטי ההצהרה

Go

32

סעיף 77

צירוף מסמכים להצהרה

Go

32

סעיף 78

קבלת אישור הצהרה מקוון

Go

32

סעיף 79

תחולת ההצהרה

Go

32

 

סימן ה': תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר

Go

32

סעיף 80

איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר

Go

32

סעיף 81

תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר

Go

32

סעיף 82

איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון

Go

32

סעיף 83

בקשה לקבלת תעודת שחרור

Go

32

סעיף 84

פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור

Go

33

סעיף 85

מתן תעודת שחרור למזון רגיל

Go

33

סעיף 86

בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור

Go

33

סעיף 87

עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון

Go

33

סעיף 88

עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר

Go

33

סעיף 89

מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון

Go

34

סעיף 90

מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן

Go

34

סעיף 91

סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות

Go

34

סעיף 92

סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון

Go

34

סעיף 93

ערובה לקיום תנאים או דרישות

Go

34

 

סימן ו': שמירת מסמכים בידי יבואן

Go

34

סעיף 94

שמירת מסמכים בידי יבואן

Go

34

סעיף 95

שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש

Go

35

סעיף 96

בדיקות מעבדה

Go

35

סעיף 97

שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן ת"ט תשע"ח 2017

Go

35

סעיף 98

שמירת תרגום של מסמכים

Go

36

סעיף 99

שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות

Go

36

סעיף 100

שמירת מסמכי משלוח

Go

36

סעיף 101

שמירת מסמכים נוספים

Go

36

 

סימן ז': רישום יבואנים

Go

36

סעיף 102

רישום יבואנים

Go

36

סעיף 103

בקשה לרישום יבואן

Go

36

סעיף 104

תנאי סף לרישום במרשם היבואנים   עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון

Go

36

סעיף 105

הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור

Go

37

סעיף 106

דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום

Go

37

סעיף 107

סייג לרישום יבואן

Go

37

סעיף 108

סירוב לרשום במרשם היבואנים

Go

37

סעיף 109

היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום

Go

37

סעיף 110

היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת

Go

37

סעיף 111

קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום

Go

37

סעיף 112

חובת דיווח על שינוי במסמכים

Go

37

סעיף 113

תוקפה של תעודת יבואן רשום

Go

37

סעיף 114

הגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום במרשם היבואנים

Go

38

 

סימן ח': אישור ייבוא נאות

Go

38

סעיף 115

אישור ייבוא נאות

Go

38

 

סימן ט': תקנות לעניין ייבוא מזון

Go

38

סעיף 116

תקנות לעניין ייבוא מזון

Go

38

 

פרק ד'1: מזון המיועד לייצוא בלבד

Go

39

סעיף 117

תנאים לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד

Go

39

סעיף 118

ייצור מזון המיועד לייצוא בלבד שלא מתקיימות בו דרישות לעניין סימון

Go

40

סעיף 119

שיווק מזון המיועד לייצוא בלבד

Go

40

סעיף 120

הוראות מנהל שירות המזון לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד

Go

40

סעיף 121

תקנות לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד

Go

40

סעיף 122

סייג לתחולה על תוצרת חקלאית טרייה ומזון מן החי

Go

40

סעיף 123

שמירת סמכויות

Go

40

 

פרק ה': הסדרת מכירת מזון

Go

41

 

סימן א': חובות משווק

Go

41

סעיף 124

חובות משווק

Go

41

סעיף 125

החזקה ברישיון עסק ועמידה בתנאיו

Go

41

סעיף 126

קבלת מזון מיצרן בעל רישיון ייצור או מיבואן רשום

Go

41

סעיף 127

אימות תוקפם של רישיון ייצור או של תעודת יבואן

Go

41

סעיף 128

קבלת מזון הפטור מהוכחת קיומם של רישיון ייצור או תעודת יבואן רשום

Go

41

סעיף 129

חובת בדיקת סימונים

Go

41

סעיף 130

עמידה בדרישות של תקנות מכירה

Go

41

סעיף 131

פטור בתקנות מחובות משווק

Go

41

סעיף 132

חזקה לעניין הוראות מסוימות החלות על משווק

Go

42

 

סימן ב': הבטחת עקיבות המזון בעת העברתו

Go

42

סעיף 133

הגדרות   סימן ב'

Go

42

סעיף 134

הסדרת עקיבות המזון על ידי מעביר מזון

Go

42

סעיף 135

הסדרת עקיבות המזון על ידי מקבל מזון

Go

43

סעיף 136

תיעוד פרטיהם של מעביר מזון ומקבל מזון

Go

43

סעיף 137

תקנות לעניין עקיבות מזון

Go

43

 

סימן ג': תקנות לעניין מכירת מזון

Go

43

סעיף 138

תקנות לעניין מכירת מזון

Go

43

 

סימן ד': חובות משווק מהאזור

Go

44

סעיף 139

הגדרות   סימן ד'

Go

44

סעיף 140

החלת הוראות על הבאת מזון מהאזור לישראל לשם שמירה על בריאות הציבור

Go

44

סעיף 141

החלת הוראות על משווק מהאזור

Go

44

סעיף 142

הבאת מזון מהאזור לישראל

Go

44

סעיף 143

אישור מיוחד למכירת מזון רגיש בישראל

Go

44

סעיף 144

עמידה בהוראות סימון מזון

Go

44

סעיף 145

עמידה בהוראות התקנות

Go

44

סעיף 146

רישום משווק מהאזור

Go

44

סעיף 147

תנאים לרישום במרשם המשווקים מהאזור

Go

44

 

פרק ו': הסדרת הובלה ואחסנה של מזון בטמפרטורה מבוקרת

Go

45

סעיף 148

חובת רישוי להובלה או לאחסנה של מזון בטמפרטורה מוגדרת

Go

45

סעיף 149

רישיון הובלה

Go

45

סעיף 150

רישיון אחסנה

Go

45

סעיף 151

פטור מרישיון אחסנה

Go

45

סעיף 152

היתר לסימון ברישיון אחסנה

Go

45

סעיף 153

בקשה לרישיון הובלה או רישיון אחסנה

Go

45

סעיף 154

החלת הוראות על רישיון

Go

45

סעיף 155

תקנות לעניין רישיון

Go

45

 

פרק ז': הוראות כלליות לעניין יצרן, יבואן ומשווק

Go

46

 

סימן א': הוראות לעניין החזקת מזון

Go

46

סעיף 156

קיום הוראות היצרן

Go

46

סעיף 157

מזון שלא נקבעה לו טמפרטורה מבוקרת

Go

46

סעיף 158

תקנות בעניין טמפרטורה מוגדרת

Go

46

 

סימן ב': ארגונים לחלוקת מזון

Go

46

סעיף 159

פטור לארגונים לחלוקת מזון

Go

46

סעיף 160

משך הפטור לארגונים לחלוקת מזון

Go

46

סעיף 161

תקנות בעניין ארגונים לחלוקת מזון

Go

47

סעיף 162

היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו

Go

47

 

סימן ג': מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון

Go

47

סעיף 163

הוראות המנהל לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים

Go

47

סעיף 164

אחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק

Go

47

סעיף 165

הודעה בדבר מסוכנות מזון

Go

48

סעיף 166

הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר

Go

48

סעיף 167

פסילת מזון והשמדתו

Go

49

סעיף 168

התליית רישיון בשל אירוע בריאותי חמור

Go

49

 

סימן ד': הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק

Go

50

סעיף 169

חובת עריכת בדיקות

Go

50

סעיף 170

הכרה במעבדה לבדיקת מזון

Go

50

סעיף 171

תעודת בדיקה

Go

50

סעיף 172

חובת דיווח על תוצאה חריגה

Go

50

סעיף 173

תעודת בדיקה כראיה

Go

50

סעיף 174

שמירת מסמכים

Go

50

סעיף 175

דיווח בידי עוסק במזון

Go

50

סעיף 176

השגה

Go

50

 

פרק ח': הסדרת הפיקוח הווטרינרי

Go

51

 

סימן א': הגדרות

Go

51

סעיף 177

הגדרות   פרק ח'

Go

51

 

סימן ב': חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר

Go

52

 

סימן משנה א': תנאי ייצור נאותים למוצרי בשר

Go

52

סעיף 178

החובה לקבל אישור ייצור נאות

Go

52

 

סימן משנה ב': תנאים להוצאת מוצר בשר, קבלתו והעברתו

Go

52

סעיף 179

צירוף תעודת משלוח ותעודה וטרינרית למוצר בשר

Go

52

סעיף 180

איסור הנפקת תעודת משלוח למוצר בשר

Go

52

סעיף 181

פרטי תעודת משלוח למוצר בשר

Go

53

סעיף 182

שליחת העתק של התעודות

Go

53

סעיף 183

תנאי הובלה ממפעל בשר, ממפעל לבשר גולמי, מבית קירור או מתחנת הסגר

Go

53

סעיף 184

איסור קבלה של מוצר בשר

Go

53

סעיף 185

איסור מכירה של מוצר בשר

Go

53

סעיף 186

תנאי הובלה מאתר מכירה

Go

53

סעיף 187

הוצאת מוצרי בשר לאתר מכירה אחר, ליצרן או לבעל היתר הפעלה

Go

54

סעיף 188

תקנות לעניין העברה ומכירה של מוצר בשר

Go

54

 

סימן משנה ג': הוראות שונות – חובות יצרן ומשווק של מוצר בשר

Go

54

סעיף 189

סייג לתחולה על מייצר ארוחות מוכנות להסעדה

Go

54

סעיף 190

חובות רישיון ייצור או היתר הפעלה במפעלים שמבצעים עיבוד וטיפול בבשר גולמי

Go

54

 

סימן ג': פיקוח על-ידי רופאים וטרינרים

Go

54

 

סימן משנה א': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים במפעל

Go

54

סעיף 191

הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל

Go

54

סעיף 192

היקף הפיקוח הנדרש במפעל בשר או בבית קירור

Go

54

סעיף 193

הסמכת רופא וטרינר לפיקוח במפעל לבשר גולמי

Go

54

 

סימן משנה ב': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים בשווקים

Go

54

סעיף 194

הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי רשות מקומית

Go

54

סעיף 195

הסמכת רופא וטרינר לפיקוח בשווקים, מבין עובדי התאגיד

Go

55

סעיף 196

מספר הרופאים הווטרינרים המוסמכים הנדרש בשווקים

Go

55

 

סימן משנה ג': הסמכת רופאים וטרינרים מוסמכים – הוראות כלליות

Go

55

סעיף 197

תקנות הסמכה של רופא וטרינר מוסמך

Go

55

סעיף 198

תנאי כשירות והכשרה של רופא וטרינר מוסמך

Go

55

סעיף 199

הנחיה מקצועית

Go

55

סעיף 200

ביטול או התליית הסמכה של רופא וטרינר מוסמך

Go

55

סעיף 201

מינוי רופא וטרינר מוסמך מבין עובדי המדינה או הרשות המקומית

Go

56

 

סימן משנה ד': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך במפעל

Go

56

סעיף 202

נקיטת פעולות פיקוח במפעל

Go

56

סעיף 203

נוכחות במפעל

Go

56

סעיף 204

נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות

Go

56

סעיף 205

פיקוח על הוצאת תעודת משלוח למוצר בשר

Go

56

סעיף 206

מתן תעודה וטרינרית

Go

56

סעיף 207

דיווח למנהל היחידה הווטרינרית

Go

57

 

סימן משנה ה': חובות וסמכויות פיקוח של רופא וטרינר מוסמך בשווקים

Go

57

סעיף 208

נקיטת פעולות פיקוח בשווקים

Go

57

סעיף 209

ביצוע ביקורות

Go

57

סעיף 210

נטילת דוגמאות מזון וביצוע בדיקות

Go

57

סעיף 211

פיקוח על העברת מזון לאתר מכירה

Go

57

סעיף 212

דיווח על ביקורות ובדיקות למנהל היחידה הווטרינרית

Go

57

 

סימן ד': אגרות פיקוח

Go

58

סעיף 213

הסכום הבסיסי לעניין אגרת פיקוח

Go

58

סעיף 214

אגרה בעד פיקוח וטרינרי במפעל

Go

58

סעיף 215

אגרה בעד פיקוח וטרינרי בשווקים

Go

58

סעיף 216

מועד תשלום האגרות

Go

58

סעיף 217

גביית האגרות

Go

58

סעיף 218

הקצאת אגרת פיקוח בשווקים לרשויות מקומיות

Go

58

סעיף 219

הקצאת אגרות שנגבות על ידי משרד הבריאות

Go

58

 

סימן ה': הוראות שונות לעניין פיקוח וטרינרי

Go

59

סעיף 220

הקמת מערכת ממוחשבת

Go

59

סעיף 221

ביטול בדיקת משנה ותשלום אגרה בעדה

Go

59

סעיף 222

שמירת סמכויות

Go

59

 

סימן ו': הוראות שעה לעניין פיקוח וטרינרי

Go

59

 

סימן משנה א': הגדרות ותחולה

Go

59

סעיף 223

הגדרות   סימן ו'

Go

59

סעיף 224

תחולה

Go

60

 

סימן משנה ב': בדיקות משנה בתקופת המעבר

Go

60

סעיף 225

בדיקות משנה לבשר עוף לאחר שחיטה

Go

60

סעיף 226

תיעוד בדיקות המשנה במערכת הממוחשבת

Go

60

 

סימן משנה ג': פטור מבדיקות משנה בתקופת המעבר

Go

60

סעיף 227

פטור מבדיקות משנה

Go

60

סעיף 228

פרסום רשימת בעלי הפטור

Go

60

סעיף 229

חובות בעלי הפטור לעניין הובלה ומשלוח

Go

60

סעיף 230

הסמכת רופא וטרינר במפעל לשם קבלת פטור מבדיקות משנה

Go

61

סעיף 231

אגרה בעד פיקוח במפעל של רופא וטרינר שהוא עובד תאגיד

Go

61

סעיף 232

חובות רופא וטרינר במפעל ת"ט תשע"ח 2017

Go

61

סעיף 233

ביטול הפטור מבדיקות משנה

Go

61

 

סימן משנה ד': חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות בתקופת המעבר

Go

61

סעיף 234

חובת הגעה לבדיקות משנה אקראיות

Go

61

 

סימן משנה ה': מערכת ממוחשבת לתקופת המעבר

Go

61

סעיף 235

הקמת מערכת ממוחשבת

Go

61

 

סימן משנה ו': פיקוח וטרינרי באתרי מכירה

Go

62

סעיף 236

איסור מכירה והחזקה של מוצר בשר

Go

62

סעיף 237

הוראות לעניין רכב הובלה

Go

62

 

סימן משנה ז': אגרות בעד בדיקות משנה בתקופת המעבר

Go

62

סעיף 238

אגרה בעד בדיקות משנה של בשר עוף לאחר שחיטה

Go

62

סעיף 239

תשלום אגרה בידי מי שפטור מחובת הגעה לבדיקות משנה או מי שחייב בהגעה לבדיקות משנה אקראיות

Go

62

סעיף 239א

ביטול גביית אגרות

Go

62

סעיף 240

סירוב להנפיק תעודה וטרינרית בשל  אי תשלום אגרה

Go

62

סעיף 241

היעזרות בגוף אחר לשם גביית האגרה

Go

63

סעיף 242

מערך משותף של בדיקות משנה

Go

63

 

סימן משנה ח': התחשבנות עם רשויות מקומיות – הוראת שעה

Go

63

סעיף 243

התחשבנות עם רשויות מקומיות לעניין עלות שכר השונה מסכום האגרה הבסיסי   הוראת שעה

Go

63

 

פרק ט': סמכויות פיקוח ואכיפה

Go

63

 

סימן א': הסמכת מפקחים

Go

63

סעיף 244

הסמכת מפקחים

Go

63

סעיף 245

תנאים להסמכת מפקחים

Go

63

 

סימן ב': סמכויות מפקחים

Go

64

סעיף 246

סמכויות פיקוח

Go

64

סעיף 247

מסירת תוצאות בדיקות ודגימות בידי מפקח שאינו עובד משרד הבריאות

Go

64

סעיף 248

סמכויות אכיפה

Go

64

סעיף 249

סמכויות פיקוח על הוראות לפי דברי חקיקה אחרים

Go

64

סעיף 250

נוהלי פיקוח

Go

65

סעיף 251

חובת דיווח

Go

65

סעיף 252

חובת הזדהות

Go

65

סעיף 253

פטור מחובת הזדהות

Go

65

סעיף 254

סמכויות למפקח רופא וטרינר

Go

65

סעיף 255

ייעוד קנסות

Go

65

 

פרק י': עונשין

Go

65

סעיף 256

עונשין

Go

65

סעיף 257

אחריות מעסיק, ונושא משרה בתאגיד

Go

69

סעיף 258

סמכויות בית משפט מעת הגשת כתב אישום

Go

70

סעיף 259

סמכויות בית משפט בגזר הדין

Go

70

 

פרק י"א: אכיפה מינהלית

Go

70

 

סימן א': הטלת עיצום כספי

Go

70

סעיף 260

הגדרות   פרק י"א

Go

70

סעיף 261

עיצום כספי בגובה הסכום הבסיסי

Go

71

סעיף 262

עיצום כספי בסכום פי 1.5 מהסכום הבסיסי

Go

72

סעיף 263

עיצום כספי על הפרות של הוראות בעניין סימון מזון

Go

74

סעיף 264

עיצום כספי על הפרות הוראות לעניין גוף זר

Go

74

סעיף 265

עיצום כספי על משווק מהאזור

Go

75

סעיף 266

עיצום כספי בנסיבות מחמירות

Go

75

סעיף 267

סייג להטלת עיצום כספי בעניין התאמה לתקן רשמי ת"ט תשע"ח 2017

Go

75

סעיף 268

הודעה על כוונת חיוב

Go

75

סעיף 269

זכות טיעון

Go

75

סעיף 270

החלטת הממונה ודרישת תשלום

Go

75

סעיף 271

הפרה חוזרת והפרה נמשכת ת"ט תשע"ח 2017

Go

76

סעיף 272

סכומים מופחתים

Go

76

סעיף 273

סכום מעודכן של העיצום הכספי

Go

76

סעיף 274

המועד לתשלום העיצום הכספי

Go

76

סעיף 275

הפרשי הצמדה וריבית

Go

76

סעיף 276

גבייה

Go

76

 

סימן ב': התראה מינהלית

Go

76

סעיף 277

התראה מינהלית

Go

76

סעיף 278

בקשה לביטול התראה מינהלית

Go

76

סעיף 279

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

Go

77

 

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

Go

77

סעיף 280

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

Go

77

סעיף 281

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

Go

77

סעיף 282

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי הגשתם

Go

77

סעיף 283

הפרת התחייבות

Go

77

סעיף 284

השבת עירבון

Go

78

 

סימן ד': הוראות שונות – אכיפה מינהלית

Go

78

סעיף 285

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

Go

78

סעיף 286

ערעור

Go

78

סעיף 287

פרסום

Go

78

סעיף 288

שמירת האחריות הפלילית

Go

78

סעיף 289

תקנות לעניין אכיפה מינהלית

Go

79

 

פרק י"ב: צווי הגבלה מינהליים ושיפוטיים

Go

79

סעיף 290

התראה וצו הגבלה מינהלי

Go

79

סעיף 291

בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי

Go

80

סעיף 292

צו הגבלה שיפוטי

Go

80

 

פרק י"ג: תיקונים עקיפים

Go

80

סעיף 293

תיקון חוק לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו   מס' 5

Go

80

סעיף 294

תיקון חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים

Go

80

סעיף 295

תיקון חוק המועצה לענף הלול

Go

81

סעיף 296

תיקון חוק רישוי עסקים   מס' 30

Go

81

סעיף 297

תיקון פקודת ההסגר

Go

81

סעיף 298

תיקון פקודת הרוקחים מס' 23

Go

81

סעיף 299

תיקון פקודת מחלות בעלי חיים מס' 8

Go

81

סעיף 300

תיקון חוק סדר הדין הפלילי מס' 72

Go

82

סעיף 301

תיקון חוק בתי המשפט   מס' 81

Go

82

סעיף 302

תיקון חוק העבירות המינהליות מס' 19

Go

82

סעיף 303

תיקון חוק הרופאים הווטרינרים מס' 6

Go

82

סעיף 304

תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה    מס' 13

Go

82

סעיף 305

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים   מס' 93

Go

82

סעיף 306

תיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים

Go

82

סעיף 307

תיקון חוק תכנון משק החלב   מס' 2

Go

83

סעיף 308

תיקון חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים

Go

83

סעיף 309

תיקון חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים

Go

83

 

פרק י"ד: הוראות שונות

Go

83

סעיף 310

שמירת דינים

Go

83

סעיף 311

פרסום תוצרי פיקוח

Go

83

סעיף 312

ביצוע ותקנות

Go

83

סעיף 313

שינוי התוספות

Go

83

סעיף 314

אגרות

Go

83

סעיף 315

אי תחולה

Go

84

סעיף 316

תחולה על המדינה

Go

84

סעיף 317

תחולה על מערכת הביטחון ת"ט תשע"ח 2017

Go

84

סעיף 318

דיווח לכנסת   הוראת שעה

Go

84

 

פרק ט"ו: תחילה והוראות מעבר

Go

84

סעיף 319

תחילה ותחולה   הוראות כלליות

Go

84

סעיף 320

תחילה, תחולה ותקנות ראשונות לעניין פיקוח וטרינרי

Go

85

סעיף 321

הוראות מעבר כלליות

Go

85

סעיף 322

הוראות מעבר לעניין מעבר עובדים לתאגיד לפיקוח וטרינרי

Go

86

סעיף 323

הוראות מעבר לעניין כשירות והכשרה של רופאים וטרינרים

Go

88

סעיף 324

הוראת מעבר לעניין רופאים וטרינרים במפעל בשר

Go

89

סעיף 325

שמירת תוקף צווים ותקנות

Go

89

 

תוספת ראשונה

Go

90

 

תוספת שנייה

Go

90

 

תוספת שלישית

Go

91

 

תוספת רביעית

Go

91

 

תוספת חמישית

Go

91

 

תוספת שישית

Go

91

 

תוספת שביעית

Go

92

 

תוספת שמינית

Go

92

 

תוספת תשיעית

Go

92

 

תוספת עשירית

Go

93

 

(תיקון מס' 5) תשע"ו-2015


 חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015*

מיום 1.12.2015

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"ו מס' 2510 מיום 30.11.2015 עמ' 90 (ה"ח 951)

החלפת פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015

לנוסח הפקודה לפני החלפתה

פרק א': מטרה ופרשנות

מטרה

1.       חוק זה נועד –

(1)  להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;

(2)  להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;

(3)  לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין-לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;

והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.

הגדרות

2.       בחוק זה –

ת"ט תשע"ח-2017

           "אזור" – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007;

מיום 26.10.2017

ת"ט תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2664 מיום 26.10.2017 עמ' 4

"אזור" – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007;

           "אישור ייצור נאות" – אישור לפי סעיף 41 שניתן לבעל רישיון ייצור;

           "אישור מוקדם לייבוא" – אישור לפי סעיף 64 לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;

           "אישור קבלת הצהרה" – אישור מקוון לפי סעיף 78 בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;

           "אריזה" – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;

           "אתר האינטרנט" – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;

           "הוראות יצרן" – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;

           "הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל" – הצהרה לפי סעיף 74 שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;

           "הוועדה" – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

           "חומר טעם וריח" – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;

           "חומר מסייע ייצור" – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;

           "חיי מדף" – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;

           "חלב גולמי" – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;

           "חוק הגנת הצרכן" – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;

           "חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים" – חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957;

           "חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

           "חוק התקנים" – חוק התקנים, התשי"ג-1953;

           "חקיקת המזון" – חיקוק המפורט להלן:

(1)   חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:

(א)   הוראה לפי סעיף 11, שעניינה שאריות מזון;

(ב)   הוראה לפי סעיף 86(ב), שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;

(ג)    הוראה לפי סעיף 157, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;

(ד)    הוראה לפי סעיף 163, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;

(2)   תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(3)   צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(4)   תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;

(5)   תקנות שהתקין שר הבריאות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;

           "טיפול בבשר גולמי" – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו בסעיף 9 לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;

           "טמפרטורה מבוקרת" – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;

           "טמפרטורה מוגדרת" – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;

           "יבואן" – אדם העוסק בייבוא מזון;

           "יבואן רשום" – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי סעיף 102;

           "ייצור" – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –

(1)   הכנת מזון;

(2)   עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו בסעיף 9;

(3)   שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;

(4)   אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;

(5)   סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;

(6)   אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;

           "יצרן" – אדם העוסק בייצור מזון;

           "לשכת בריאות מחוזית" – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז, וכן לשכת הבריאות האזורית אשקלון;

           "מזון" – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940, ולמעט –

(1)   תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם בפקודת הרוקחים;

(2)   מוצרי טבק כהגדרתם בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983;

(3)   מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "ציוד רפואי" בחוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012;

(4)   סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;

           "מזון חדש" (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, וכן חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –

(1)   הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;

(2)   הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;

(3)   הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;

(4)   הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;

           "מזון ייחודי" – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;

           "מזון ייעודי" – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תת-ורידית;

           "מזון רגיל" – מזון שאינו מזון רגיש;

           "מזון רגיש" – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות סעיף 59 או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 62;

           "מחולל מחלה" – חיידק, נגיף, פטרייה, פריון (prion) ורעלן או תוצר שלהם, העלולים לגרום לליקוי בריאותי בבני אדם;

           "מכירה" – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –

(1)   הצעה למכור;

(2)   פרסום והצגה;

(3)   החלפה או המרה;

(4)   אחסנה או החזקה;

(5)   הפצה, הספקה או חלוקה;

(6)   הובלה, משלוח או העברה;

           "המנהל" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;

ת"ט תשע"ח-2017

           "מנהל היחידה הווטרינרית" – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק ח', כולן או מקצתן;

מיום 26.10.2017

ת"ט תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2664 מיום 26.10.2017 עמ' 4

הוספת הגדרת "מנהל היחידה הווטרינרית"

ת"ט תשע"ח-2017

           "מנהל השירותים הווטרינריים" – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק ח', כולן או מקצתן;

מיום 26.10.2017

ת"ט תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2664 מיום 26.10.2017 עמ' 4

הוספת הגדרת "מנהל השירותים הווטרינריים"

           "מעבדה בישראל" – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;

           "מעבדה מוכרת" – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי סעיף 170;

           "מפקח" – מי שהשר הסמיכו לפי סעיף 244;

           "מרשם היבואנים" – המרשם המתנהל לפי סעיף 102(ב);

           "משווק" – מי שעוסק במכירת מזון;

           "משווק גדול" – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014;

           "משקה משכר" – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;

           "נושא משרה בתאגיד" – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

           "נותן רישיון ייצור" – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;

           "ניהול סיכונים" – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;

           "נמל" – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;

           "סימון מזון" – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;

           "סמל תנאי ייצור נאותים" – סמל שקבע השר לפי סעיף 48;

           "עוסק במזון" – מי שעיסוקו במזון;

           "עיסוק במזון" – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;

           "עקיבות" – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;

           "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית" – כל אחת מאלה:

(1)   איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה "טריות" – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;

(2)   גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;

(3)   גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011;

(4)   דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;

(5)   ציד;

(6)   חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;

(7)   כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;

(8)   טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177;

           "פקודת בריאות הציבור (מזון)" – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

           "פקודת ההסגר" – פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א-1981;

           "פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;

           "פקודת מחלות בעלי חיים" – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985;

           "פקודת הרוקחים" – פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981;

           "רופא מחוזי" – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית, לרבות רופא אזורי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון, ואם לא מונה רופא אזורי כאמור, רופא נפתי בלשכת הבריאות האזורית אשקלון;

           "רופא ממשלתי" – כל אחד מאלה:

(1)   רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;

ת"ט תשע"ח-2017

(2)   רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, "תאגיד" – כהגדרתו בסעיף 177;

(3)   בתקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 223 – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור בסעיף 230(א)(2);

מיום 26.10.2017

ת"ט תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2664 מיום 26.10.2017 עמ' 4

(2) רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, "תאגיד" ו"מנהל היחידה הווטרינרית" – כהגדרתם – כהגדרתו בסעיף 177;

           "רישיון אחסנה" – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי סעיף 150(א)(1);

           "רישיון הובלה" – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי סעיף 149(1);

           "רישיון ייצור" – רישיון לייצור מזון שניתן לפי סעיף 29;

           "רישיון עסק" – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי חוק רישוי עסקים, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;

           "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;

           "הרשם" – רשם של יבואני מזון שמונה לפי סעיף 102(א);

           "שיווק קמעונאי" – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;

           "שירות הסגר" – כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;

           "שירות המזון" – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;

           "תבלין" – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;

           "תווית" – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;

           "תוסף מזון" – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כלשעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;

           "תוסף תזונה" – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –

(1)   תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים;

(2)   צמח מרפא לפי פקודת הרוקחים, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;

           "תחנת הסגר" – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;

           "תנאי ייצור נאותים" – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין-לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;

           "תעודות" – כל אחת מאלה:

(1)   אישור מוקדם לייבוא;

(2)   אישור קבלת הצהרה;

(3)   תעודת יבואן רשום;

(4)   תעודת שחרור;

           "תעודת יבואן רשום" – כמשמעותה בסעיף 102;

           "תעודת שחרור" – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות סעיף 81;

           "תקנים בין-לאומיים מקובלים" – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:

(1)   תקנים של המכון הבין-לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO);

(2)   תקני ה-Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;

(3)   כל תקן בין-לאומי או אסדרה בין-לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;

           "השר" – שר הבריאות.

פרק ב': הבטחת תקינות המזון ואיכותו

מניעת סכנה לבריאות הציבור והבטחת תקינות המזון ואיכותו

3.       (א)  השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.

           (ב)  השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)   בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;

(2)   סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;

(3)   נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;

(4)   אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.

           (ג)   תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.

           (ד)  במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:

(1)   מזהמים כימיים;

(2)   מזהמים ביולוגיים;

(3)   שאריות חומרי הדברה;

(4)   תוספי מזון;

(5)   חומרי טעם וריח;

(6)   חומרים מסייעי ייצור;

(7)   טמפרטורה מבוקרת;

(8)   אורך חיי מדף מרביים;

(9)   סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;

(10)  מזון ייחודי.

           (ה)  תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177, טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.

ייצור, ייבוא או מכירה של מזון בניגוד לחיקוק

4.       עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון", אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

ייצור, ייבוא או מכירה של מזון פסול

5.       (א)  עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   המזון אינו ראוי למאכל אדם;

(2)   המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;

(3)   יש במזון חומר רעיל או מזיק, מהסוגים כמפורט בתוספת הראשונה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה כאמור;

(4)   יש במזון חומר מחולל מחלה בבני אדם, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות ובמידה שהותרה;

(5)   נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;

(6)   אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;

(7)   המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:

(א)   אריזתו התנפחה;

(ב)   יש בו עובש נראה לעין;

(ג)    רכיב בו תסס או החמיץ.

           (ב)  המזון יוצר, יובא או נמכר שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים.

ייצור, ייבוא או מכירה של מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו

6.       עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:

(1)  המזון רקוב או שיש בו רקב;

(2)  המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;

(3)  המזון הושחת;

(4)  נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;

(5)  חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.

הצעת מזון לציבור העלול לפגוע בבריאותו

7.       לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.

הוספת חומרים למזון

8.       (א)  עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.

           (ב)  (1)   לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות;

(2)   לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.

           (ג)   השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.

עיבוד בשר

9.       (א)  בסעיף זה –

           "בהמות" – רשימת הבהמות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;

           "בעלי חיים החיים במים" – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;

           "בשר" – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;

           "בשר טרי" – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה מאפס מעלות צלסיוס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;

           "בשר מיושן" – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה מאפס מעלות צלסיוס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;

           "בשר מיושן קפוא" – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;

           "בשר קפוא" – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;

           "מוצר בשר מעובד" – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;

           "עופות" – רשימת העופות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;

           "עיבוד" – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.

           (ב)  עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.

           (ג)   עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).

           (ד)  עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים "מוצר בשר מעובד", "מוצר עוף מעובד" או "מוצר דג מעובד", בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.

           (ה)  עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים "מוצר בשר מעובד מופשר".

           (ו)   השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:

(1)   סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;

(2)   אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;

(3)   אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.

           (ז)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיף 8.

הסדרת חומרים הבאים במגע עם המזון

10.     לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.

הסדרת שימוש בשאריות מזון

11.     (א)  בסעיף זה, "שאריות" – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.

           (ב)  עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.

           (ג)   מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.

תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון

12.     (א)  לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.

           (ב)  לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.

           (ג)   לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף, אם ניתן לכך אישור ממנהל שירות המזון או אם התקיימו ביצרן כל אלה:

(1)   בידיו אישור מגוף המנוי בסעיף 42(ב)(1) או (2) המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שפרסם מנהל שירות המזון כאמור באותו סעיף;

(2)   הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך;

(3)   יש לו נוהל להארכת חיי מדף, שאישר מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, ככל שאין נוהל כאמור במסגרת מערכת כאמור בפסקה (1);

(4)   הוא שומר את האישורים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.

           (ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.

           (ה)  על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.

איסור ייחוס סגולות מרפא למזון

13.     לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה.

התאמת הסימון והמסמכים למזון

14.     (א)  לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.

           (ב)  לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.

           (ג)   לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע –

(1)   בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון;

(2)   בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.

סימון מזון

15.     (א)  יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או בסעיף 90, לפי העניין:

(1)   הוראות לעניין סימון שנקבעו בתקנות לפי חוק זה;

(2)   סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:

(א)   תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(ב)   תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;

(ג)    צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(3)   הוראות לפי פסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון", שעניינן סימון מזון.

           (ב)  יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.

           (ג)   יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות סעיף 90.

           (ד)  משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.

איסור שינוי סימון

16.     (א)  לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.

           (ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).

           (ג)   (1)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור;

(2)   ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון;

(3)   ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.

איסור הטעיה בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון

17.     עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:

(1)  לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;

(2)  לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות סעיפים 15 ו-16, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;

(3)  לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).

הסדרת ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי והכרה במזון כמזון חדש

18.     (א)  עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חוק זה ובתנאים שהותר.

           (ב)  יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.

           (ג)   רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.

           (ד)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)   בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;

(2)   סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.

תקנות בעניין משקאות משכרים

19.     (א)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.

           (ב)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.

           (ג)   הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.

פרק ג': הסדרת ייצור מזון

סימן א': חובות יצרן

חובות יצרן

20.     לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.

רישיון ייצור ותנאיו

21.     (א)  לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.

           (ב)  לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.

אישור ייצור נאות ותנאיו

22.     (א)  לא ייצר אדם מזון שנקבעה לגביו חובה לקבל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41, אלא אם כן יש בידיו אישור ייצור נאות.

           (ב)  חלה על אדם חובה לקבל אישור ייצור נאות כאמור בסעיף 41, או שהוא קיבל היתר סימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי סעיף 46, לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

חובת סימון מזון

23.    (א)  יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.

           (ב)  נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו.

           (ג)   בלי לגרוע מהוראות סעיף 15 ו-23(א), קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.

אישור פעילות ייצור שהיא פעילות הכנה או אריזה של מזון לקראת מכירתו לצרכן

24.     (א)  על אף האמור בסעיף 21, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.

           (ב)  על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.

           (ג)   מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –

(1)   פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;

(2)   סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.

פטור להכנת מזון בבית אוכל

25.     (א)  על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ-30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.

           (ב)  בסעיף זה, "בית אוכל" – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.

פטור להכנת מזון במטבח מוסדי

26.     (א)  על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ-30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.

           (ג)   תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –

(1)   לעניין מטבח מוסדי במלון – בהתייעצות עם שר התיירות;

(2)   לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה[1], לפי העניין.

           (ד)  קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.

           (ה)  בסעיף זה, "מטבח מוסדי" – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.

פטור בתקנות מחובות יצרן

27.     השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:

(1)  פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי פרק זה;

(2)  פטור או הקלות מחובות לפי פרק זה בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.

סימן ב': רישיון ייצור

הגשת בקשה לרישיון ייצור

28.     (א)  המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי סעיף 49.

           (ב)  מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).

           (ג)   לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.

           (ד)  נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי סעיף 30.

           (ה)  החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.

           (ו)   בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.

מתן רישיון ייצור

29.     (א)  נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש לאחר שמצא כי –

(1)   הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי סימן זה ולפי סעיף 3;

(2)   הוא עומד בהוראות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;

(3)   הוא, ובתאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.

           (ב)  ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.

           (ג)   מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.

קביעת תנאים ברישיון ייצור

30.     (א)  נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי סעיפים 3 או 49 או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות סעיף 28(ג).

           (ב)  מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.

           (ג)   נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.

           (ד)  אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.

           (ה)  תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

תקופת תוקפו של רישיון ייצור

31.     (א)  תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים, מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.

           (ג)   מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.

           (ד)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

שמירת מסמכים בידי יצרן לשם עקיבות

32.     (א)  השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.

           (ב)  יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.

חובת דיווח על שינוי במסמכים

33.     חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם בסעיף 28, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.

הגבלת רישיון ייצור, התלייתו, ביטולו, סירוב לחדשו או צמצום הפעילות המותרת על פיו

34.     (א)  נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)   הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;

(2)   הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;

(3)   חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;

(4)   מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי פרק זה, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;

(5)   בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף 36;

(6)   בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;

(7)   השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי סעיף 28 אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי סימן זה.

           (ב)  מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

תקופת התליה של רישיון ייצור

35.     הוראה על התליית רישיון ייצור לפי סעיף 34 תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

התליה או הגבלה של רישיון ייצור בשל חשד לאי-עמידה בהוראות חקיקת המזון

36.     (א)  חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.

           (ב)  התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

הזדמנות לטעון טענות לפני התליה, ביטול או הגבלה של רישיון ייצור

37.     לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי סעיפים 34, 35 או 36 אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

התליית רישיון ייצור לאלתר בשל חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור

38.     על אף האמור בסעיף 37 ובלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 34, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות בסעיפים 34 או 36(א), וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההחלטה.

מסירת הודעה לבעל רישיון ייצור

39.     (א)  הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי סעיפים 34, 35, 36 או 38 תימסר בכתב לבעל הרישיון.

           (ב)  מנהל שירות המזון רשאי לפרסם באתר האינטרנט החלטה על ביטול רישיון ייצור.

מתן רישיון ייצור לאחר ביטולו

40.     בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו בסעיף 34, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.

סימן ג': אישור ייצור נאות

חובת קבלת אישור ייצור נאות

41.     (א)  השר, בכפוף להוראות סימן ח', רשאי לקבוע בתקנות כי ייצור מזון מסוים או סוג מזון מסוים מחייב את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון, נוסף על קבלת רישיון ייצור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים נוספים על האמור בסעיף 42, הנוגעים לבקרה ולפיקוח על הייצור ועל המכירה של המזון או של סוג המזון; תקנות כאמור ייקבעו לפי המלצת מנהל שירות המזון שתינתן בהתבסס על ניהול סיכונים.

           (ב)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לקבלת אישור ייצור נאות או חידושו, ובכלל זה דרך הגשת הבקשה, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, דרך ביטול האישור והוראות שיחולו בעת ביטול האישור או התלייתו.

           (ג)   מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי אישור ייצור נאות ובעל היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים.

אישור תנאי ייצור נאותים כתנאי לקבלת אישור ייצור נאות

42.     (א)  לא ייתן מנהל שירות המזון אישור ייצור נאות אלא לאחר שהמבקש הגיש לו בקשה לפי סעיף 41, ולאחר שנוכח כי מתקיימים התנאים הנוספים שנקבעו לפי אותו סעיף, ככל שנקבעו.

           (ב)  לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף אישור מאחד הגופים המנויים להלן המעיד כי ייצור המזון במפעל שלו נעשה בהתאם לתקנים בין-לאומיים מקובלים שמנהל שירות המזון פרסם באתר האינטרנט כי ניתן לתת על בסיסם אישור עמידה בתנאי ייצור נאותים:

(1)   גוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב-IAF – International Accreditation Forum – כמוסמך לתת אישור כאמור;

(2)   רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור.

תוקפו של אישור ייצור נאות

43.     תוקפו של אישור ייצור נאות יהיה לשנתיים, ואולם בעת חידוש האישור רשאי מנהל שירות המזון לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, התקופה שבה האישור נמצא בידי בעל האישור, התקופה שנקבעה לרישיון הייצור שבידיו והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופות אלה.

ביטול אישור ייצור נאות, התלייתו או סירוב לחדשו

44.     (א)  מנהל שירות המזון רשאי לבטל אישור ייצור נאות, להתלותו או לסרב לחדשו אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)   האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;

(2)   האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור, לא היה נותן את האישור;

(3)   חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;

(4)   מבקש האישור או חידושו, בעל האישור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל אישור, הפר תנאי מתנאי האישור, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, או שחדל מלקיים תנאי או הוראה כאמור;

(5)   בעל האישור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם מנהל שירות המזון לא יורה על ביטול אישור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;

(6)   השתנה פרט מהפרטים שנכתבו בבקשה לקבלת האישור או במסמכים שצורפו לה, אשר לו היה עומד לפני מנהל שירות המזון במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל שירות המזון רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

           (ג)   על ביטול, התליה או סירוב לחדש אישור כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 35 ו-37 עד 40, בשינויים המחויבים.

דיווח למנהל על שינוי בפרטים

45.     השתנה פרט מהפרטים בבקשה לקבלת אישור ייצור נאות או במסמכים שצורפו לה, ובכלל זה בוטל אישור שצורף לבקשה כאמור בסעיף 42, ידווח על כך בעל אישור הייצור הנאות למנהל שירות המזון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה.

היתר לסמן מזון בסמל תנאי ייצור נאותים

46.     (א)  בעל רישיון ייצור רשאי לבקש ממנהל שירות המזון היתר לסימון מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אף אם המזון שהוא מייצר אינו טעון קבלת אישור ייצור נאות לפי סעיף 41.

           (ב)  היתר לפי סעיף זה יכול שיינתן רק לאחר שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 42.

           (ג)   על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) ועל היתר שניתן לפיה, יחולו הוראות סעיפים 42 עד 45, בשינויים המחויבים.

שימוש בסמל תנאי ייצור נאותים

47.     לא יסמן אדם מזון בסמל תנאי ייצור נאותים, אלא אם כן הוא בעל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41 או שיש בידיו היתר לסימון בסמל תנאי ייצור נאותים לפי סעיף 46.

סמל תנאי ייצור נאותים

48.     השר יקבע את מראהו של סמל תנאי ייצור נאותים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר צורתו, גודלו, תוכנו, מאפייניו ודרך סימונו.

סימן ד': תקנות לעניין ייצור מזון

תקנות לעניין ייצור מזון

49.     השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר –

(1)  בקשה לרישיון ייצור או חידושו, ובכלל זה בעניין דרך הגשתה, המסמכים שיש לצרף לה ואופן הטיפול בה;

(2)  קביעת תנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, ויכול שקביעה כאמור תהיה בשים לב לסיווגם של רישיונות לפי סוגי המזון המיוצר או לפי סוגי פעילות הייצור;

(3)  תנאים לעניין צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת, של כמה אריזות של מוצרי מזון מסומנים וארוזים מראש על ידי יצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מבוקרת;

(4)  תנאים לעניין ייצור מזון ייחודי וסימונו.

פרק ד': הסדרת ייבוא מזון

סימן א': חובות יבואן

חובות יבואן

50.     לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן מתקיימות דרישות לפי חקיקת המזון ומתקיימות הוראות חוק זה.

החזקת תעודת יבואן רשום ועמידה בתנאיה

51.     (א)  לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו תעודת יבואן רשום תקפה.

           (ב)  לא ייבא אדם מזון, אלא אם כן המזון שהוא מייבא עומד בתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.

ייבוא מזון שייצורו חייב באישור ייצור נאות

52.     (א)  לא ייבא אדם מזון שנקבע לפי סעיף 41 כי ייצורו טעון אישור ייצור נאות, אלא אם כן יש בידיו אישור המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים.

           (ב)  אישור על ייצור המזון המיובא כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיינתן על ידי כל אחד מאלה:

(1)   אחד הגופים המנויים בסעיף 42(ב);

(2)   רשות ממשלתית מחוץ לישראל המוסמכת לפי דין בארצה לתת אישור כאמור, שמנהל שירות המזון הכיר בה לעניין זה.

           (ג)   מנהל שירות המזון יורה על כללים להכרה ברשות ממשלתית מחוץ לישראל כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בהתאם למקובל במדינות מפותחות, לרבות כללים לעניין התחומים שבהם רשות כאמור תוכר לשם מתן אישור, ובשים לב למדינות מפותחות המאפשרות ייבוא לשטחן על בסיס אישור של רשות ממשלתית כאמור; רשימת גופים שהוכרו לפי הסעיף הקטן האמור תפורסם באתר האינטרנט.

ייבוא מזון רגיל

53.     לא ייבא אדם מזון רגיל, אלא אם כן –

(1)  יש בידיו אישור קבלת הצהרה;

(2)  הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיל שבפרק זה.

ייבוא מזון רגיש

54.     (א)  לא ייבא אדם מזון רגיש אלא אם כן –

(1)   יש בידיו אישור מוקדם לייבוא המזון הרגיש והוא מקיים את הדרישות שפורטו באישור המוקדם לייבוא;

(2)   הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין מזון רגיש שבפרק זה.

           (ב)  השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע חובות, הקלות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יבואני מזון רגיש, והכול בשים לב לצורך בהבטחת בטיחות, תקינות ואיכות המזון ובשמירה על בריאות הציבור; תקנות לעניין סעיף קטן זה יכול שייקבעו לגבי מזון רגיש מסוים או סוגי מזונות רגישים, והכול על בסיס ניהול סיכונים לגבי המזון האמור.

ייבוא מזון שנאסר או שהוגבל לייבוא, בייבוא אישי

55.     לא ייבא אדם בייבוא אישי מזון שמנהל שירות המזון אסר לייבאו בייבוא אישי לפי פקודת הייבוא והייצוא או בניגוד למגבלות שנקבעו לגביו, ובכלל זה הגבלות על הכמות שניתן לייבא ממנו בייבוא אישי, ככל שנקבעו; מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט רשימה של מזונות מסוימים או סוגי מזון שנאסרו או הוגבלו בייבוא אישי, ושל ההגבלות שנקבעו.

פטור לייבוא של מזון מסוים

56.     הוראות פרק זה לא יחולו על ייבוא של כל אחד מסוגי המזון שלהלן, הטעון היתר לייבוא לפי פקודת מחלות בעלי חיים, והכול בלי לגרוע מהוראות חקיקת המזון לגביהם:

(1)  ביצים טריות ובקליפתן, שטרם עברו בישראל שיקוף, החתמה או אריזה לשיווק;

(2)  חלב גולמי.

תקנות לעניין פטור לייבוא שנעשה למטרה מסוימת

57.     השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מדרישות פרק זה, כולן או חלקן, לרבות לעניין סוגי שימוש, היקף או ייעוד מסוימים ולעניין משך הפטור, לגבי אלה:

(1)  ייבוא מזון שלא למטרה מסחרית או ייבוא מזון לשם ייצור מזון שלא מיועד למטרה מסחרית, לרבות דוגמאות מזון;

(2)  ייבוא מזון שלא לשם שימוש במזון לאדם;

(3)  ייבוא מזון לצורך כל אחד מאלה:

(א)   ייצוא;

(ב)   ייצורו לשם ייצוא;

(4)  יבוא מזון במסגרת החזרת משלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור.

מפר אמון

58.     (א)  מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – מנהל שירות המזון) רשאי לקבוע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה, אם נוכח שהתקיים לגביו אחד או יותר מאלה:

(1)   הוא ייבא מזון או ביקש לייבא מזון על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; לעניין זה, "מסמכים" – לרבות הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74, התחייבות המצורפת להצהרה כאמור לפי סעיף 77(א), אישור לפי סעיף 84(א)(4);

(2)   הוא הפר תנאי מן התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 116 או חדל מלקיים תנאי כאמור ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;

(3)   מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של מזון ומנהל שירות המזון סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; לעניין פסקה זו, "הליך שיפוטי או מינהלי" – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי פרק י"א, מתן צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 290, או הפעלת סמכות המנויה בסעיפים 164(ג), 166 ו-167;

(4)   הוא נרשם מחדש כיבואן, לאחר שתעודת יבואן רשום קודמת שלו בוטלה לפי סעיף 114.

           (ב)  מנהל שירות המזון לא יקבע כי מי שמייבא מזון או מבקש לייבא מזון הוא מפר אמון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; החלטת מנהל שירות המזון תהיה מנומקת בכתב.

           (ג)   מנהל שירות המזון רשאי להטיל על מפר אמון דרישות נוספות על דרישות פרק זה לעניין הצגת מסמכים ועריכת בדיקות, שיחולו גם לגבי משלוחים עתידיים בתקופה שבה הוא מפר אמון, ובכלל זה קביעת מספרן של הבדיקות ודרישת ערובה.

           (ד)  השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה –

(1)   יקבע, באישור הוועדה, הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון לפי סעיף זה וסעיף 93, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה והתנאים לחילוטה;

(2)   רשאי לקבוע הוראות לעניין סוגי הבדיקות, תדירותן ומספרן שיחולו על מפר אמון.

סימן ב': הכרזה בדבר מזון רגיש

הכרזה בדבר מזון רגיש

59.     (א)  השר רשאי להכריז על מזון מסוים או על סוג מזון, לרבות על מזון שיובא מאזור מסוים או שיוצר בו, או על מזון המכיל רכיב או חומר מסוים, שהוא מזון רגיש (בחוק זה – הכרזה בדבר מזון רגיש), והוא רשאי לקבוע תנאים להכרזה כאמור; הכרזה כאמור תינתן לפי המלצת מנהל שירות המזון, בהתבסס על ניהול סיכונים.

           (ב)  הכרזה בדבר מזון רגיש תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח בדואר האלקטרוני לבעלי תעודות יבואן רשום שכתובתם רשומה במרשם היבואנים או למי מהציבור שנרשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים על הכרזות בדבר מזון רגיש בדואר אלקטרוני (בסימן זה – רשימת תפוצה אלקטרונית לבעלי עניין).

הודעה על כוונה להכריז על מזון כמזון רגיש

60.     (א)  60 ימים לפחות טרם הכרזה בדבר מזון רגיש יפרסם השר הודעה על כוונה להכריז על המזון כמזון רגיש לפי סעיף 59(א).

           (ב)  הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את עיקרי  ההנמקה להכרזה, ואת הדרך להגשת הערות בנוגע להכרזה האמורה, לרבות כתובת דואר אלקטרוני להגשת ההערות; ההודעה תפורסם באתר האינטרנט ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה

61.     הכרזה בדבר מזון רגיש תיכנס לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומה ברשומות, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)  נקבע בהכרזה תוקף מוקדם יותר, בנסיבות חריגות שיירשמו, ובלבד שאינו קודם למועד פרסום ההכרזה ברשומות;

(2)  ניתנה לגבי המזון הכרזה זמנית בדבר מזון רגיש לפי סעיף 62, סמוך לפני ההכרזה לפי סעיף זה, תיכנס לתוקף ההכרזה לפי סעיף זה ברציפות מיד בתום ההכרזה הזמנית, אלא אם כן נקבע אחרת בהכרזה כאמור;

(3)  נקבע בהכרזה תוקף מאוחר יותר.

הכרזה זמנית על מזון רגיש

62.     (א)  על אף האמור בסעיפים 59 עד 61, מנהל שירות המזון רשאי להכריז, באופן זמני, כי מזון הוא מזון רגיש (בסעיף זה – הכרזה זמנית), במקרים שבהם סביר כי קיים צורך דחוף בהכרזה כאמור עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור ורשאי הוא לקבוע תנאים להכרזה זמנית.

           (ב)  הכרזה זמנית תהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי מנהל שירות המזון להאריך את תוקפה של ההכרזה הזמנית לתקופות נוספות אם סבר כי הצורך בהכרזה דורש זאת, ובלבד שסך התקופות הנוספות לא יעלה על שישה חודשים.

           (ג)   הכרזה זמנית תפורסם בידי מנהל שירות המזון ברשומות ובאתר האינטרנט, ותישלח ברשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

           (ד)  הודעה על הארכת הכרזה זמנית תפורסם ברשומות שלושה שבועות לפני תום ההכרזה הזמנית הקודמת, ותישלח לרשימת התפוצה האלקטרונית לבעלי עניין.

           (ה)  הכרזה זמנית תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות או במועד מאוחר יותר שנקבע בה, ואולם מנהל שירות המזון רשאי לתת לתחנת הסגר הוראות שלפיהן יש להתייחס למזון כמזון רגיש מרגע החלטה בעניין, עוד בטרם הפרסום ברשומות ובלבד שההכרזה הזמנית פורסמה באתר האינטרנט לפי סעיף קטן (ג).

סימן ג': אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש

בקשה למתן אישור מוקדם לייבוא

63.     (א)  לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא, או חידוש אישור כאמור, יגיש יבואן רשום למנהל שירות המזון או לעובד שירות המזון שהוא הסמיכו לכך (בסימן זה – נותן האישור) בקשה בהתאם להוראות סעיף 64.

           (ב)  החלטה בבקשה לקבלת אישור מוקדם לייבוא תינתן בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים והפרטים הנדרשים לפי סעיף 64(א)(2) (בסעיף זה – המסמכים).

           (ג)   הוגשה בקשה לחידוש אישור מוקדם לייבוא 45 ימים לפחות לפני פקיעת האישור אך לא מוקדם מ-90 ימים לפני פקיעתו, בצירוף המסמכים, ולא ניתנה החלטה עד מועד הפקיעה, יראו את האישור כאילו תוקפו הוארך עד מועד החלטה בבקשה.

           (ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), נותן האישור רשאי לעכב את הטיפול בבקשה אם מצא כי לא צורפו כל המסמכים, עד לצירופם בתוך מועד שיקבע, ואם לא צורפו במועד כאמור – רשאי הוא לדחות את הבקשה.

התנאים לקבלת אישור מוקדם לייבוא

64.     (א)  אישור מוקדם לייבוא יינתן למבקש שמתקיימים בו כל אלה:

(1)   הוא יבואן רשום, אלא אם כן הוא פטור לפי סעיף 57;

(2)   הוא מסר את כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(3) המעידים על עמידת המזון הרגיש בדרישות לפי חקיקת המזון ועל הקשר ליצרן המזון;

(3)   הוא שילם את האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה.

           (ב)  לא יינתן אישור מוקדם לייבוא ולא יחודש אישור כאמור, למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

חובת דיווח על שינוי במסמכים

65.     חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי סעיף 64(א)(2), ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה.

קביעת חובות מקצועיות באישור מוקדם לייבוא

66.     נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח המזון ייבדק במעבדה בישראל עם הגיעו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות לסוג מזון רגיש מסוים, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, "בדיקת אורגנולפטית" – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

תוקפו של אישור מוקדם לייבוא

67.     (א)  תוקפו של אישור מוקדם לייבוא יהיה לתקופה שבין שנה לארבע שנים, בהתאם לבקשת היבואן.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור רשאי לתת את האישור לתקופה קצרה מזו שהתבקשה, שלא תפחת משנה אלא בנסיבות חריגות, בשים לב, בין השאר, לסוג המזון, להיקף הייבוא על ידי היבואן, לתקופה שבה האישור נמצא בידיו ולהקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

הגבלת אישור מוקדם לייבוא, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו

68.     נותן האישור רשאי להגביל אישור מוקדם לייבוא מזון רגיש, להתלותו, לבטלו, או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)  האישור ניתן על יסוד מידע כוזב;

(2)  האישור ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור לא היה נותן את האישור;

(3)  חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת האישור;

(4)  בעל האישור הפר תנאי מתנאי האישור או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש באישור שנקבעו לפי פרק זה;

(5)  בעל האישור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף 70(א);

(6)  בעל האישור הוא מפר אמון לפי סעיף 58;

(7)  בעל האישור או האחראי מטעמו על הייבוא גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן האישור לא יורה על ביטול אישור מוקדם לייבוא, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל האישור או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לאבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיורה מנהל שירות המזון;

(8)  השתנה פרט במסמכים או בפרטים שנמסרו לפי סעיף 64(א)(2) אשר לו היה עומד לפני נותן האישור במועד מתן האישור הוא לא היה נותן את האישור;

(9)  התקיים אחד מאלה:

(א)   בעל האישור הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא מטעמים של שמירה על בריאות הציבור;

(ב)   בעל האישור, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו, הורשע בעבירה הקשורה בעיסוקו ושמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת נותן האישור לקבל אישור מוקדם לייבוא, או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

תקופת תוקפה של התליית אישור מוקדם לייבוא

69.     הוראה על התליית אישור לפי סעיף 68, תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן האישור רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את ההתליה לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

התליה או הגבלה של אישור מוקדם לייבוא בשל חשד לאי-עמידה בחקיקת המזון

70.     (א)  חשד נותן האישור כי המזון שלגביו ניתן אישור מוקדם לייבוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בחקיקת המזון כאמור בסעיף 68(4), רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות או להגביל את האישור המוקדם לייבוא עד לבירור החשד האמור, אך לא ליותר מחודש, אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן האישור, רשאי בנסיבות מיוחדות, להאריך את התקופה כאמור באותו סעיף קטן לבירור החשד בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

התליית אישור מוקדם לייבוא לאלתר לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור

71.     היה לנותן האישור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל האישור המוקדם לייבוא עילה מהעילות האמורות בסעיפים 68 או 70, וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את האישור לשם מניעת סכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את האישור לאלתר, ובלבד שייתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההתליה.

מסירת הודעה לבעל אישור מוקדם לייבוא

72.     הודעה מנומקת על החלטת נותן האישור לפי סעיפים 68, 69, 70 או 71, תימסר בכתב לבעל האישור המוקדם לייבוא הנוגע בדבר.

מתן אישור מוקדם לייבוא לאחר ביטולו

73.     בוטל אישור מוקדם לייבוא מטעמים שפורטו בסעיף 68, לא תידון בקשה של בעל האישור שבוטל למתן אישור מוקדם לייבוא חדש לאחר הביטול, אלא בחלוף 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן האישור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל האישור, מנימוקים שיירשמו.

סימן ד': הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל

הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל

74.     (א)  יבואן רשום שבכוונתו לייבא מזון רגיל מסוים יגיש לרשם הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי הוראות סימן זה.

           (ב)  הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תוגש בידי יבואן רשום, באמצעות אתר האינטרנט, בהתאם למפורט בסעיף 76.

סירוב להנפיק אישור קבלת הצהרה

75.     אישור קבלת הצהרה לא יונפק למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

פרטי ההצהרה

76.     ההצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:

(1)  שם היבואן, מענו ומספר תעודת היבואן הרשום;

(2)  שם המזון הרגיל שבכוונתו לייבא בעברית ובאנגלית, ושמו המסחרי, רק אם קיים, והכול כפי שמופיע על תווית המזון;

(3)  ייעוד המזון לאחת או יותר ממטרות אלה: ייצור מזון על ידי יצרן, שיווק קמעונאי או אחר, כגון שיווק למטבח מוסדי, או מטרה לפי סעיף 57 אם לא חל לגביה פטור;

(4)  משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון, ואם יש מגוון של משקלים או סוגי אריזות – פירוט לגבי כל אחד מהם;

(5)  שם יצרן המזון, לרבות מדינת הייצור וכתובתו של אתר ייצור המזון במדינה האמורה, ואם המזון האמור מיובא באמצעות ספק – גם שם הספק לרבות מדינת הספק; לעניין פרק זה, "ספק" – מי שיבואן מתקשר עמו להספקת מזון למטרת ייבוא והוא אינו היצרן;

ת"ט תשע"ח-2017

(6)  אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים בסעיף 97 אם לאו.

מיום 26.10.2017

ת"ט תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2664 מיום 26.10.2017 עמ' 4

(6) אם יש בידיו אחד לפחות מהמסמכים האמורים בסעיף 97(א) 97 אם לאו.

צירוף מסמכים להצהרה

77.     (א)  להצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל תצורף התחייבות של היבואן, בנוסח שבתוספת השלישית.

           (ב)  המגיש יצרף להצהרה בדבר מזון רגיל מסמכים ופרטים שקבע השר לפי סעיף 116(2).

קבלת אישור הצהרה מקוון

78.     מסר יבואן רשום הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74, ושילם אגרה כמפורט בתוספת העשירית, יקבל באופן מקוון את אישור קבלת ההצהרה.

תחולת ההצהרה

79.     (א)  הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 תחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה, מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:

(1)   פרט מהפרטים לפי סעיף 76 שמסר היבואן הרשום בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל;

(2)   הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, "הרכב המזון" – לפי מסמך חתום על ידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם בייבוא מזון שנארז מראש על ידי היצרן, בידי יבואן שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו בסעיף 96, ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.

           (ב)  בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף 76 –

(1)   השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי סעיף 76(4); ואולם השתנה פרט לפי סעיף 76(4) ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה בסעיף 175;

(2)   היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות.

סימן ה': תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר

איסור שחרור משלוח מזון מנמל בלא תחנת הסגר

80.     (א)  לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.

           (ב)  פירוט רשימת הנמלים שיש בהם תחנת הסגר תפורסם באתר האינטרנט.

תעודת שחרור מזון מתחנת הסגר

81.     לא יוציא יבואן משלוח מזון מתחנת הסגר אלא אם כן קיבל תעודת שחרור.

איסור מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון

82.     לא תינתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון.

 

בקשה לקבלת תעודת שחרור

83.     בסמוך להגעת משלוח מזון לישראל, ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום שבו הגיע משלוח המזון לישראל, יגיש יבואן רשום בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת תעודת שחרור, ובה יציין, בין השאר, כי –

(1)  לגבי מזון רגיש – יש בידיו אישור מוקדם לייבוא שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;

(2)  לגבי מזון רגיל – יש בידיו אישור קבלת הצהרה שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה.

פרטי הבקשה לקבלת תעודת שחרור

84.     (א)  בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיל תכלול את הפרטים האלה:

(1)   פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;

(2)   פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;

(3)   מספר אישור קבלת ההצהרה ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;

(4)   אישור כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקה (3) וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח.

           (ב)  בקשה לקבלת תעודת שחרור למזון רגיש, תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), וכן כל פרט נוסף שנקבע בתקנות לפי סעיף 116(8).

           (ג)   בעד הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור תשולם אגרה כמפורט בתוספת העשירית, ולעניין מזון שהוא מוצר בשר – בהתאם להוראות סעיף 216(ב).

מתן תעודת שחרור למזון רגיל

85.     תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל תינתן בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –

(1)  בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;

(2)  לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי סעיף 86 או 87.

בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור

86.     (א)  משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;

ת"ט תשע"ח-2017

(2)   היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בסעיף 97 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי סעיף 76(5);

(3)   נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי סעיף קטן (ב);

(4)   נערכת בדיקה אקראית, שלא תעלה על חמישה אחוזים מתוך כלל המשלוחים, בחישוב שנתי.

           (ב)  מנהל שירות המזון רשאי להורות –

(1)   על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת חקיקת המזון לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;

(2)   בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.

           (ג)   בסעיף זה, "בדיקה" – כאמור בסעיף 66 או בהוראות לפי סעיף 116(6).

מיום 26.10.2017

ת"ט תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2664 מיום 26.10.2017 עמ' 4

(א) משלוח מזון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:

(1) המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;

(2) היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בסעיף 97(א) 97 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, לפי סעיף 76(5);

עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון

87.     לא תינתן תעודת שחרור אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי סעיף 86, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.

עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר

88.     ראה מנהל שירות המזון, מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו בפקודת המכס, מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי הוא, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון

89.     על אף האמור בסעיפים 64(ב) ו-75, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודה, למעט תעודת יבואן רשום, למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן

90.     (א)  יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון והמסמכים למזון כמפורט להלן, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, ובכפוף לתנאים שלהלן:

(1)   לעניין מזון רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתעודה האמורה – הוראות סעיפים 15, 95 ו-96;

(2)   לעניין מזון רגיש, אם קיבל היתר לכך בתעודה האמורה – הוראות סעיף 15.

           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.

סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות

91.     על אף האמור בסעיף 82, מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –

(1)  לתת תעודת שחרור למשלוח מזון, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור;

(2)  לתת תעודת שחרור למשלוח שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום;

(3)  לתת תעודת שחרור למשלוח מזון שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור בסעיף 57(4), ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודה.

סמכויות מפקח בתחנת הסגר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון

92.     לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי-עמידה בדרישות כאמור בסעיף 82, יחולו הוראות אלה:

(1)  מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;

(2)  מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;

(3)  מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי חוק זה להורות על השמדת המזון.

ערובה לקיום תנאים או דרישות

93.     תנאים לפי סעיפים 87 עד 92 יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערובה לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

סימן ו': שמירת מסמכים בידי יבואן

שמירת מסמכים בידי יבואן

94.     יבואן ישמור את המסמכים והפרטים שנקבעו לפי סעיף 116(4) ואת המסמכים והפרטים המפורטים לפי סימן זה, לכל משלוח מזון שניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.

שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש

95.     (א)  יבואן של מזון ארוז מראש ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון.

           (ב)  לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בסעיף קטן (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בסעיף קטן (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.

           (ג)   נקבעה חובה לפי חוק זה לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

בדיקות מעבדה

96.     (א)  יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי פרק זה.

           (ב)  יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בסעיף קטן (א).

           (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי פרק זה באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו-(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:

(1)   מסמך חתום על ידי היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;

(2)   מסמך חתום על ידי היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי לפחות אחת מהאצוות שבמשלוח.

           (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן של מזון רגיל שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר שבתוספת הרביעית, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי סעיף קטן (א).

           (ה)  בסעיף זה –

           "בדיקה" – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל או מעבדה שאושרה או הוכרה על ידי אחד הגופים כאמור בסעיפים 42(ב) או 52(ב)(2);

           "מפרט" (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון החלות על המזון בעניינים אלה או להוראות מנהל שירות המזון לפי סעיף 101.

שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן ת"ט תשע"ח-2017

97.     יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:

(1)  אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;

(2)  אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;

(3)  תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור;

(4)  אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;

(5)  אישור כאמור בסעיף 52 המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

מיום 26.10.2017

ת"ט תשע"ח-2017

ס"ח תשע"ח מס' 2664 מיום 26.10.2017 עמ' 4

(א) יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל לפי סעיף 74 כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור אחד לפחות מהם:

שמירת תרגום של מסמכים

98.     (א)  אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות פרק זה אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין תווית לפי סעיף 95 שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, אלא אם כן יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.

           (ג)   על אף האמור בסעיף זה, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות

99.     יבואן מזון ישמור את רשימת העוסקים במזון שאליהם העביר את המזון ישירות.

 

שמירת מסמכי משלוח

100.  יבואן מזון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:

(1)  חשבון מכר;

(תיקון מס' 2) תשע"ח-2018

(2)  הצהרת ייבוא כהגדרתה בפקודת המכס;

(3)  שטר מסירה, כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס;

(4)  אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל או אישור מוקדם לייבוא, לפי העניין;

(5)  תעודת שחרור.

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 2

ס"ח תשע"ח מס' 2702 מיום 12.3.2018 עמ' 278 (ה"ח 1150)

(2) רשמון כמשמעותו הצהרת ייבוא כהגדרתה בפקודת המכס;

שמירת מסמכים נוספים

101.  מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון מסוים לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי חקיקת המזון, ובלבד שלא נקבעו לעניין סוג מזון זה דרישות לשמירת מסמכים נוספים לפי סעיף 116(4).

סימן ז': רישום יבואנים

רישום יבואנים

102.  (א)  מנהל שירות המזון ימנה, מבין עובדי שירות המזון, רשם של יבואני מזון.

           (ב)  הרשם ינהל מרשם יבואנים, שבו ירשום יבואני מזון.

           (ג)   הרשם ייתן למי שנרשם במרשם היבואנים תעודת יבואן רשום.

בקשה לרישום יבואן

103.  (א)  המבקש להירשם או לחדש רישום במרשם היבואנים יגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המסמכים והפרטים המפורטים בסעיף זה.

           (ב)  הבקשה תכלול את כל אלה:

(1)   שמו המלא של המבקש, כתובתו, דרכי ההתקשרות עמו, ובכלל זה כתובת הדואר האלקטרוני שלו;

(2)   העתק תעודת הזיהוי שלו ותעודת עוסק מורשה שלו, אם הוא יחיד או העתק תעודת ההתאגדות שלו לפי הדין בישראל, אם הוא תאגיד;

(3)   כתובת המחסן שבו יאוחסן המזון לפי סעיף 104 ופרטיו, בצירוף אחד מאלה, לפי העניין: העתק רישיון העסק של המחסן, העתק רישיון האחסנה של בעל המחסן, העתק רישיון ייצור שבו היתר לאחסנה או העתק של התקשרות עם בעל מחסן או עם בעל רישיון כאמור, והכול לפי הוראות סעיף 104.

תנאי סף לרישום במרשם היבואנים – עמידה בהוראות לעניין אחסון מזון

104.  תנאי לרישום מבקש במרשם היבואנים, הוא שמתקיים בו אחד מאלה לעניין אחסון המזון שהוא מבקש לייבא:

(1)  המבקש הוא בעל אחד מרישיונות אלה, לפחות:

(א)   רישיון עסק לאחסנת מזון לפי חוק רישוי עסקים, וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא (בסעיף זה – מחסן מורשה) ואם הוא מבקש לאחסן מזון בקירור או בהקפאה – הוא גם בעל רישיון אחסנה לפי חוק זה;

(ב)   רישיון ייצור לפי חוק זה הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור", וברשותו מחסן המתאים לסוג המזון שהוא מבקש לייבא;

(2)  הוא הציג התקשרות עם בעל מחסן מורשה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא, שבידיו לפחות אחד מהרישיונות הנדרשים כאמור בפסקה (1), ואם אין בידי בעל המחסן שהתקשר עמו רישיון אחסנה או רישיון ייצור הכולל פעילות אחסנה בטמפרטורה מבוקרת לפי פסקה (6) להגדרה "ייצור" – הוא קיבל אישור של לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המחסן, על העדר התנגדותה לאחסון מוצרי המזון שהוא מבקש לייבא במחסן שבעליו הוא בעל המחסן המורשה, אף שאינו בעל רישיון כאמור.

הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור

105.  (א)  יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת סעיף 104 לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד.

           (ב)  בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור.

           (ג)   יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור.

דרישת מידע נוסף לבחינת בקשת הרישום

106.  הרשם רשאי לדרוש מסמכים או פרטים נוספים לשם בחינת עמידתה של בקשה לרישום יבואן בתנאים שנקבעו לפי סימן זה.

סייג לרישום יבואן

107.  הרשם לא ירשום במרשם היבואנים מבקש שהוא, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, הורשע בעבירה, שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או שהוגש נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור.

סירוב לרשום במרשם היבואנים

108.  החלטת הרשם לסרב לרשום אדם במרשם היבואנים תהיה מנומקת.

היתר להדבקת תווית במחסן בתעודת היבואן הרשום

109.  (א)  על אף האמור בסעיף 21, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להדביק במחסן תווית על גבי מזון מיובא ארוז מראש, אם יש ליבואן מחסן העומד בתנאים הנדרשים לביצוע הדבקה כאמור או שהיבואן התקשר עם בעל רישיון אחסנה שרישיונו כולל היתר לסימון בהתאם לסעיף 152; ההיתר ליבואן יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.

           (ב)  ניתן היתר לסימון כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון ייצור לביצוע הסימון האמור.

היתר להובלה ולאחסנה בטמפרטורה מבוקרת

110.  (א)  על אף האמור בסעיפים 149 ו-150, הרשם רשאי לתת ליבואן רשום היתר להובלה או לאחסנה בטמפרטורה מבוקרת של מזון הטעון הובלה או אחסנה בטמפרטורה מבוקרת; ההיתר יצוין על גבי תעודת היבואן הרשום.

           (ב)  ניתן היתר כאמור בסעיף קטן (א), לא יידרש היבואן הרשום לרישיון הובלה או רישיון אחסנה, לפי הענין.

קביעת תנאים בתעודת היבואן הרשום

111.  (א)  הרשם רשאי לקבוע תנאים שיירשמו בתעודת היבואן הרשום, לשנותם, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, והכול לאחר שנתן ליבואן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.