חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982
בתי משפט וסדרי דין – סדר דין פלילי
עונשין ומשפט פלילי – סדר דין פלילי
תוכן ענינים
| פרק א': הוראות כלליות | 8 | |
סעיף 1 | הגדרות | 13 | |
סעיף 2 | תחילה | 13 | |
סעיף 3 | סדרי דין באין הוראות | 13 | |
סעיף 4 | אי צירוף תביעה אזרחית | 13 | |
סעיף 5 | אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד | 13 | |
סעיף 6 | סמכות מקומית | 13 | |
סעיף 7 | סמכות בצירוף אישומים או נאשמים | 13 | |
סעיף 8 | סמכות באין אחיזה בשום מקום | 13 | |
סעיף 9 | התיישנות עבירות [7] | 13 | |
סעיף 10 | התיישנות ענשים [8] | 16 | |
| פרק ב': בעלי הדין וייצוגם | 16 | |
סעיף 11 | המאשים המדינה | 16 | |
סעיף 12 | התובעים | 16 | |
סעיף 13 | העמדת סניגור | 17 | |
סעיף 14 | סייג לבחירת סניגור | 17 | |
סעיף 15 | מינוי סניגור מטעם בית המשפט | 17 | |
סעיף 15א | הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל | 17 | |
סעיף 15ב | איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג | 18 | |
סעיף 16 | תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט | 18 | |
סעיף 17 | הפסקת ייצוג של סניגור | 18 | |
סעיף 18 | חילוף סניגורים | 18 | |
סעיף 19 | הוצאות ההגנה | 18 | |
סעיף 20 | איסור קבלת שכר | 18 | |
| פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו | 18 | |
| סימן א': מעצר | 18 | |
סעיף 26 | דרכי הביצוע | 19 | |
סעיף 27 | תיקון | 19 | |
| סימן ג': שחרור מלא | 20 | |
| פרק ד': הליכים שלפני המשפט | 20 | |
| סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין | 20 | |
סעיף 57א | משך הליכי חקירה והעמדה לדין | 20 | |
סעיף 58 | תלונה | 20 | |
סעיף 59 | חקירת המשטרה [53] | 21 | |
סעיף 59א | החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג | 21 | |
סעיף 60 | העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי | 21 | |
סעיף 60א | יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע | 23 | |
סעיף 61 | המשך החקירה [56] | 23 | |
סעיף 62 | העמדה לדין וסגירת תיק | 23 | |
סעיף 62א | סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג | 24 | |
סעיף 63 | הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין | 24 | |
סעיף 64 | ערר | 25 | |
סעיף 65 | מועד לערר [59] | 25 | |
סעיף 65א | מתן החלטה בערר | 25 | |
סעיף 65ב | הודעה על החלטה בערר | 25 | |
סעיף 67 | כתב אישום | 25 | |
| סימן א'1: סגירת תיק בהסדר | 25 | |
סעיף 67א | סגירת תיק בהסדר | 25 | |
סעיף 67ב | הוראות לעניין עריכת הסדר | 26 | |
סעיף 67ג | תנאי ההסדר | 27 | |
סעיף 67ד | עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר | 27 | |
סעיף 67ה | תוכן ההסדר | 27 | |
סעיף 67ו | עילת סגירת תיק בהסדר | 28 | |
סעיף 67ז | סירוב להסדר או הפרת תנאיו | 28 | |
סעיף 67ח | פרסום בדבר הסדרים | 28 | |
סעיף 67ט | הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר | 28 | |
סעיף 67י | הנחיות לעניין תחולה | 28 | |
סעיף 67יא | שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית | 29 | |
סעיף 67יב | דיווח לכנסת | 29 | |
| סימן ב': קובלנה | 29 | |
סעיף 68 | קובלנה | 29 | |
סעיף 69 | קובלנות על עובדי המדינה | 29 | |
סעיף 70 | דין קובלנה | 29 | |
סעיף 71 | התביעה בקובלנה | 29 | |
סעיף 72 | החלפת קובלנה בכתב אישום | 29 | |
סעיף 73 | העמדת הדיון בקובלנה | 29 | |
| סימן ג': עיון בראיות התביעה | 29 | |
סעיף 74 | עיון בחומר החקירה [67] | 29 | |
סעיף 75 | דרכי העיון וההעתקה | 30 | |
סעיף 76 | עונשין | 30 | |
סעיף 77 | סייג להבאת ראיות | 30 | |
סעיף 78 | חומר סודי | 30 | |
סעיף 79 | המצאת ראיות שבידי קובל | 30 | |
סעיף 80 | סייג לזכות העיון בחומר הראיות | 30 | |
סעיף 81 | שמירת דין | 30 | |
| סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה | 31 | |
סעיף 82 | הגדרות | 31 | |
סעיף 83 | עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה | 31 | |
סעיף 84 | סייג להבאת ראיות | 31 | |
| סימן ה': אישום | 31 | |
סעיף 85 | תוכן כתב האישום | 31 | |
סעיף 86 | צירוף אישומים | 31 | |
סעיף 87 | צירוף נאשמים | 31 | |
סעיף 88 | הפרדת המשפט | 31 | |
סעיף 89 | כתב אישום חדש בהפרדת המשפט | 31 | |
סעיף 90 | איחוד משפטים | 31 | |
סעיף 91 | תיקון כתב אישום בידי התובע | 31 | |
סעיף 92 | תיקון כתב אישום בידי בית המשפט | 32 | |
סעיף 93 | חזרה מאישום | 32 | |
סעיף 94 | תוצאות חזרה מאישום | 32 | |
סעיף 94א | התליית הליכים | 32 | |
| סימן ו': זימון למשפט | 32 | |
סעיף 95 | הזמנה למשפט [85] | 32 | |
סעיף 96 | תוכן ההזמנה | 32 | |
סעיף 97 | הודעה על דחיית מועד | 33 | |
סעיף 98 | צורת ההזמנה [88] | 33 | |
סעיף 99 | צו הבאה | 33 | |
סעיף 100 | תחולת סעיפים אחרים | 33 | |
סעיף 101 | מסירה עם מעצר | 33 | |
סעיף 102 | שחרור בערובה | 33 | |
סעיף 103 | הבאה לבית המשפט | 33 | |
סעיף 104 | תפיסת נכסי נאשם שנמלט | 33 | |
| סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים | 33 | |
סעיף 105 | פירושים | 33 | |
סעיף 106 | הזמנת עד | 33 | |
סעיף 107 | צורת ההזמנה ותכנה [97] | 33 | |
סעיף 108 | צו להמצאת מסמכים ומוצגים | 33 | |
סעיף 109 | הזמנת עד על אתר | 34 | |
סעיף 110 | עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט | 34 | |
סעיף 111 | מומחה מטעם בית המשפט | 34 | |
| סימן ח': שמירת ראיות | 34 | |
סעיף 116 | הגדרות | 34 | |
סעיף 117 | גביה מוקדמת של עדות [106] | 34 | |
סעיף 117א | גביה מוקדמת של עדות של ילד | 34 | |
סעיף 117ב | עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות | 34 | |
סעיף 118 | נוכחות בעלי דין [107] | 34 | |
סעיף 119 | סדרי גביית העדות | 35 | |
סעיף 120 | חתימת הפרוטוקול [109] | 35 | |
סעיף 120א | תיעוד חזותי של עדות מוקדמת | 35 | |
סעיף 121 | העדות כראיה במשפט [110] | 35 | |
סעיף 122 | עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין | 35 | |
| סימן ט': הודיה בכתב | 35 | |
סעיף 123 | הודיה בכתב | 35 | |
סעיף 124 | הודיה בכתב אינה מונעת טענות מקדמיות | 35 | |
| פרק ה': הליכי המשפט | 36 | |
| סימן א': מועד המשפט | 36 | |
סעיף 125 | רציפות המשפט | 36 | |
| סימן ב': נוכחות בעלי הדין | 36 | |
סעיף 126 | נוכחות הנאשם | 36 | |
סעיף 127 | נוכחות מורשים של תאגיד | 36 | |
סעיף 128 | שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט | 36 | |
סעיף 129 | אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם [119] | 36 | |
סעיף 129א | דרכי הטלת מאסר במקום קנס | 36 | |
סעיף 130 | שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט | 36 | |
סעיף 131 | הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו | 37 | |
סעיף 132 | שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות | 37 | |
סעיף 133 | העדר תובע | 37 | |
| סימן ג': פרוטוקול ותרגום | 37 | |
סעיף 134 | ניהול פרוטוקול [122] | 37 | |
סעיף 135 | רישום הפרוטוקול | 38 | |
סעיף 136 | צירוף מסמכים לפרוטוקול | 38 | |
סעיף 137 | תיקון פרוטוקול | 38 | |
סעיף 138 | רישום תיקון | 38 | |
סעיף 139 | הפרוטוקול ראיה לכאורה | 38 | |
סעיף 140 | מתרגם לנאשם | 38 | |
סעיף 141 | ראיה שלא בעברית | 38 | |
סעיף 142 | שכרו של מתרגם | 38 | |
| סימן ד': פתיחת המשפט | 38 | |
סעיף 143 | תחילת המשפט | 38 | |
סעיף 143א | דיון מקדמי | 38 | |
סעיף 144 | הסכמה בדבר עובדות וראיות | 39 | |
סעיף 145 | הסברת זכויות הנאשם להגנתו | 39 | |
סעיף 146 | מועד לטענת פסלות [132א] | 39 | |
סעיף 147 | ערעור על החלטה בטענת פסלות | 39 | |
סעיף 148 | סייג לטענת פסלות | 39 | |
סעיף 149 | טענות מקדמיות | 40 | |
סעיף 150 | דיון בטענה מקדמית [134] | 40 | |
סעיף 151 | טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט | 40 | |
סעיף 152 | תשובת הנאשם לאישום | 40 | |
סעיף 153 | חזרה מהודיה | 40 | |
סעיף 154 | דין עובדה שהודו בה | 40 | |
סעיף 155 | פסק דין של נאשם שהודה | 41 | |
| סימן ה': בירור האשמה | 41 | |
סעיף 156 | פרשת התביעה | 41 | |
סעיף 157 | סיום פרשת התביעה | 41 | |
סעיף 158 | זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה | 41 | |
סעיף 159 | פרשת ההגנה | 41 | |
סעיף 160 | סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים | 41 | |
סעיף 161 | דבר הנאשם | 41 | |
סעיף 162 | שתיקת הנאשם [145א] | 41 | |
סעיף 163 | סייג לחקירת נאשם | 41 | |
סעיף 164 | סיום פרשת ההגנה | 41 | |
סעיף 165 | ראיות נוספות מטעם התובע | 41 | |
סעיף 166 | סתירת ראיות נוספות | 42 | |
סעיף 167 | ראיות מטעם בית המשפט | 42 | |
סעיף 168 | סתירת ראיות מטעם בית המשפט | 42 | |
סעיף 169 | סיכומים לענין האשמה | 42 | |
סעיף 170 | נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [152א | 42 | |
סעיף 171 | נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין | 42 | |
| סימן ו': סדר חקירת עדים | 42 | |
סעיף 172 | עדים יעידו זה שלא בפני זה | 42 | |
סעיף 173 | אזהרת עד | 42 | |
סעיף 174 | חקירת עד בידי בעלי הדין | 42 | |
סעיף 175 | חקירה בידי בית המשפט | 42 | |
סעיף 176 | חקירה נוספת בידי בעלי הדין | 42 | |
סעיף 177 | עדים במשפט של נאשמים אחדים | 42 | |
סעיף 178 | עד תביעה שלא נקרא להעיד | 43 | |
סעיף 179 | עד עויין | 43 | |
סעיף 180 | זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים | 43 | |
סעיף 181 | עדות מטעם בית המשפט | 43 | |
סעיף 181א | מועד למתן הכרעת דין | 43 | |
| סימן ז': פסק הדין | 43 | |
סעיף 182 | הכרעת הדין | 43 | |
סעיף 183 | נימוקים בזיכוי | 43 | |
סעיף 184 | הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום | 43 | |
סעיף 185 | הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות | 43 | |
סעיף 186 | הרשעה בעבירות אחדות | 43 | |
סעיף 187 | ראיות לקביעת העונש | 43 | |
סעיף 188 | דרכי הוכחה [170] | 44 | |
סעיף 189 | דברי הנאשם וראיותיו | 44 | |
סעיף 190 | ראיות נוספות לקביעת העונש | 44 | |
סעיף 191 | גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות | 45 | |
סעיף 191א | גילוי תסקיר לפי סעיף 187 | 45 | |
סעיף 192 | סיכומים לענין העונש | 45 | |
סעיף 192א | ביטול הרשעה | 45 | |
סעיף 193 | גזר הדין | 45 | |
סעיף 194 | שמירת דינים | 45 | |
סעיף 195 | פסק הדין | 45 | |
סעיף 196 | הסברה על זכות ערעור | 45 | |
| פרק ו': ערעור | 45 | |
סעיף 197 | פירושים | 45 | |
סעיף 198 | הגשת ערעור [179] | 45 | |
סעיף 199 | תקופת ערעור | 45 | |
סעיף 200 | תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם | 45 | |
סעיף 201 | הארכת מועדים [182] | 45 | |
סעיף 202 | ערעור אוטומטי | 45 | |
סעיף 203 | נימוקי ערעור [184] | 46 | |
סעיף 204 | תיקון הודעת ערעור ונימוקיו | 46 | |
סעיף 205 | דיון לפי בקשת רשות | 46 | |
סעיף 206 | חזרה מערעור | 46 | |
סעיף 207 | איחוד ערעורים | 46 | |
סעיף 208 | דיון בפני בעלי הדין [189] | 46 | |
סעיף 208א | ביטול דחיית הערעור | 46 | |
סעיף 209 | טענת פסלות שופט בערעור | 46 | |
סעיף 210 | סדר הטענות בערעור | 46 | |
סעיף 211 | גביית ראיות | 46 | |
סעיף 212 | שינוי במסקנות | 46 | |
סעיף 213 | סמכות בית המשפט שלערעור | 46 | |
סעיף 214 | ראיות במשפט שהוחזר | 47 | |
סעיף 215 | דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה | 47 | |
סעיף 216 | הרשעה בעבירה שונה | 47 | |
סעיף 217 | תנאי להגדלת העונש | 47 | |
סעיף 218 | קריאת פסק דין בערעור | 47 | |
סעיף 219 | הסברת זכות הערעור | 47 | |
סעיף 220 | מתן הוראות אחרות | 47 | |
| פרק ז': סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס | 47 | |
סעיף 221 | קביעת עבירות קנס | 47 | |
סעיף 222א | עבירת קנס נמשכת | 47 | |
סעיף 225א | מועדי המצאה בעבירות קנס | 48 | |
סעיף 226 | אי תחולת חוק הנוער | 48 | |
סעיף 227 | תחולה [201ז] | 48 | |
סעיף 228 | ברירת משפט | 48 | |
סעיף 229 | תשלום הקנס | 49 | |
סעיף 229א | ייעוד קנסות לרשות מקומית | 50 | |
סעיף 230 | הזמנה למשפט [201ח | 50 | |
| פרק ז'1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות – הוראת שעה | 50 | |
סעיף 230א | הגדרות פרק ז'1 | 50 | |
סעיף 230ב | תחולה עבירת קנס מיוחדת | 50 | |
סעיף 230ג | הודעת תשלום קנס בעבירת קנס מיוחדת | 50 | |
סעיף 230ד | בקשה לביטול קנס | 51 | |
סעיף 230ה | בקשה להישפט | 51 | |
סעיף 230ו | החלטה על השמדת סם מסוכן לאחר ביטול הודעת תשלום קנס | 51 | |
סעיף 230ז | תוצאות אי תשלום קנס | 51 | |
סעיף 230ח | גביית הקנס או החזרתו | 52 | |
סעיף 230ט | הוצאות משפט | 52 | |
סעיף 230י | מרשם משטרתי מיוחד של עבירות קנס מיוחדות | 52 | |
| פרק ח': הוראות שונות | 53 | |
סעיף 231 | עיכוב הליכים | 53 | |
סעיף 232 | חידוש הליכים | 53 | |
סעיף 233 | המשך משפט בפני שופט אחר | 53 | |
סעיף 234 | שינוי בהרכב חבר השופטים | 53 | |
סעיף 235 | סמכות שופט ואב בית דין [206] | 54 | |
סעיף 236 | מות הנאשם | 54 | |
סעיף 237 | המצאת מסמכים | 54 | |
סעיף 238 | פגמים שאינם פוגמים בדין | 54 | |
סעיף 239 | סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] ת"ט | 54 | |
סעיף 239א | מסירת הודעה בעבירות תעבורה | 54 | |
סעיף 239ב | חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה | 54 | |
סעיף 240 | סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות | 55 | |
סעיף 241 | חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר | 55 | |
סעיף 242 | סמכות פרקליט מחוז | 55 | |
סעיף 242א | אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה | 55 | |
סעיף 243 | שמירת דינים | 55 | |
סעיף 244 | ביצוע ותקנות | 56 | |
סעיף 245 | תחילה | 56 | |
| תוספת ראשונה | 56 | |
| תוספת ראשונה א' | 56 | |
| תוספת ראשונה ב' | 60 | |
| תוספת ראשונה ג' | 60 | |
| תוספת ראשונה ד' | 61 | |
| תוספת שניה | 61 | |
| תוספת שלישית | 62 | |
| תוספת רביעית | 63 | |
| תוספת חמישית | 64 | |
| תוספת שישית | 65 | |
| תוספת שביעית | 65 |
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982*
1. בחוק זה –
(תיקון מס' 47) תשס"ו-2005
"חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות" – חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;
"מעשה" - לרבות נסיון ומחדל;
"אזהרה" - אזהרה בדרך הקבועה בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980.
2. סדר הדין הפלילי יהיה לפי חוק זה, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לענין הנדון.
3. בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.
4. אין מצרפים תביעה אזרחית למשפט פלילי.
אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד [2, 218]
5. אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; "הרשעה", לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.
6. (א) דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
(ב) בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן - גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.
(תיקון מס' 60) תש"ע-2010
(ב1) בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק האמור, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.
(תיקון מס' 60) תש"ע-2010
(ג) אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.
(תיקון מס' 16) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 73) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.
(ד) שר המשפטים רשאי בצו, באישר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את התוספת הראשונה או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.
סמכות בצירוף אישומים או נאשמים [5] ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982
7. צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 6 באחת העבירות או על אחד הנאשמים.
סמכות באין אחיזה בשום מקום [6] ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982
8. קבע היועץ המשפטי לממשלה[1] במקרה פלוני כי לפי סעיפים 6 ו-7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.
התיישנות עבירות [7] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
9. (א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – שלושים שנים;
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(1א) בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב' – 15 שנים;
(2) בפשע אחר – עשר שנים;
(3) בעוון – חמש שנים;
(4) בחטא – שנה אחת.
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(א1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט בתוספת הראשונה ד', שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה – ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, "ביומטרי" – מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
(2) הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).
(ב) בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.
(תיקון מס' 55) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ב1) (1) בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין – אין התיישנות;
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(2) בעבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ג) (1) בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):
(א) בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;
(ב) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שלוש שנים;
(ג) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – שנתיים;
(2) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו;
(3) פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי סעיף 64 או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על –
(א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שנתיים;
(ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתסופת הראשונה ג' – שנה;
(4) היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו-(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:
(א) בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;
(ב) בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים;
(5) התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ג1) בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ג2) במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:
(1) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:
(א) החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;
(ב) החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;
(ג) מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;
(ד) עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה:
(1) יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו;
(2) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה בפרטים (2) או (3) בתוספת הראשונה ב';
(3) הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;
(2) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;
(3) פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;
(4) פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;
(5) פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א'1 לפרק ד' עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן או עד לאי-קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות סעיף 67ז.
(תיקון מס' 31) תשס"א-2001 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ד) הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ה) נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ב', התוספת הראשונה ג' והתוספת הראשונה ד'.
התיישנות ענשים [8] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
10. (א) עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –
(1) בפשע – עשרים שנים;
(2) בעוון – עשר שנים;
(3) בחטא – שלוש שנים.
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ב) אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף 9(ב) ו-(ב1).
(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
(ג) במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.
11. המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.
12. (א) ואלה התובעים:
(1) היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:
(א) פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;
(ב) מי שהיועץ המשפטי לממשלה[2] הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;
(2)[3] שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.
(תיקון מס' 62) תשע"א-2010
(ב) תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.
(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004
(ג) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).
(תיקון מס' 62) תשע"א-2010
(ד) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.
13. לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי סעיף 15.
14. אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא ביד אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
מינוי סניגור מטעם בית המשפט [13] ת"ט תשמ"ב-1982
15. (א) נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;
(2) לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;
(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995
(3) הוא אילם, עיוור או חרש, או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;
(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006
(4) הוא הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל, או כי יטיל עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי;
(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006
(5) התובע מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, בדבר האפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;
(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006
(6) התובע לא מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.
(ב) בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי-צדק אם לא ייצגנו סניגור.
(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 22) תשנ"ו-1995
(ג) נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
(ד) חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט - לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא - למנות לו סניגור.
(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995
(ה) בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).
(תיקון מס' 22) תשנ"ו-1995
(ו) מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.
(תיקון מס' 22) תשנ"ו-1995
(ז) ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.
הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) תשס"ז-2006
15א. (א) (1) סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.
(2) מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
(ג) מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
(ד) לענין סעיף זה וסעיפים 15(א)(4) עד (6) ו-15ב, "מאסר בפועל" – למעט כל אחד מאלה:
(1) מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);
(2) מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין;
(3) מאסר על אי-מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין.
איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006
15ב. לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות סעיף 17.
תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט [14]
16. סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
הפסקת ייצוג של סניגור [15, 16]
17. (א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
(ב) הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.
18. העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.
19. (א) מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.
(ב) שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.
20. סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים.
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
21. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
21א. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
21ב. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
21ג. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
22. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
23. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
24. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
25. (בוטל).
26. המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי סעיף 25 בידו –
(1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
(2) להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
27. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
28. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
29. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
30. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
31. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
32. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
33. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
34. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996
35. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
36. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
37. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
38. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
39. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
40. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
41. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
42. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
43. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
44. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
44א. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
45. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
46. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
47. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
48. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
49. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
50. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
51. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
52. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
53. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
54. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
55. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
56. (בוטל).
(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997
57. (בוטל).
סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין
משך הליכי חקירה והעמדה לדין (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019
57א. (א) משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
(ב) שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח.
58. כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.
חקירת המשטרה [53] (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
59. נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.
החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002
59א. (א) בסעיף זה –
"בן זוג" – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;
"המרכז" – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה
"המתלונן" – בן הזוג המתלונן;
"עבירת מין או אלימות" – עבירה מסוג עוון לפי סעיפים 192, 334, 336 שלא בנסיבות מחמירות, 337, 346(ב), 347(א1), 348(ג) ו-(ה), 376, 377 שלא בנסיבות מחמירות, 379, 380 ו-381(א), לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
(ב) בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.
(ג) ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור בסעיף 59, ההוראות האלה:
(1) ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי);
(2) בטרם יקבל קצין כאמור בסעיף 59 החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;
(3) פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;
(4) לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);
(5) קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;
(6) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי סעיף 59.
העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (תיקון מס' 62) תשע"א-2010
60. (א) בסעיף זה –
"פרקליט" – פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);
"ראש יחידת תביעות" – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;
"תובע משטרתי" – שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2).
(ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.
(ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;
(2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013
(ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) –
(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;
(2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013
(ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.
(ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.
(ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.
(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013
(ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב).
(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013
(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;
(2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
(3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.
(תיקון מס' 81) תשע"ח-2018
(יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום;
(2) המשטרה תצרף לחומר שהעבירה כאמור בפסקה (1) את עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה, אלא אם כן נימקה בכתב מדוע אין באפשרותה לעשות כן;
(3) על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, "פרקליט מלווה" – פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה;
(4) על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק;
(5) הוראות סעיף 117 לחוק העונשין יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.
יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון מס' 28) תש"ס-2000 (תיקון מס' 28) (תיקון) תשס"א-2001 (תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002
60א. (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
המשך החקירה [56] (תיקון מס' 33) תשס"א-2001
61. הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.
.
העמדה לדין וסגירת תיק (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
62. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
(תיקון מס' 62) תשע"א-2010
(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;
(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;
(תיקון מס' 62) תשע"א-2010
(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
(תיקון מס' 45) תשס"ה-2005
(4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
(תיקון מס' 83) תשע"ח-2018
(ב) (1) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה;
(2) על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;
(3) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית;
(תיקון מס' 89) תשע"ט-2019
(4) החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.
סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 50) תשס"ז-2006 (תיקון מס' 86) תשע"ט-2019
62א. (א) בסעיף זה –
"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);
"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
(ב) בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
(ג) ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור בסעיף 62(א), להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות סעיף 59א(ג)(3) עד (5), בשינויים המחויבים.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי סעיף 62(א).
הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018
63. (א) (1) על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק;
(2) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה; במקרים חריגים, שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס"א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.
(ג) בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר העילה לפי הנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.
ערר (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
64. (א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 33) (תיקון מס' 2) תשס"ד-2004
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.
(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
מועד לערר [59] (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018
65. הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.
מתן החלטה בערר (תיקון מס' 29) תשס"א-2001 (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007
65א. החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" - כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.
הודעה על החלטה בערר (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007
65ב. (א) (1) בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט), וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
(ב) התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן.
(תיקון מס' 33) תשס"א-2001
66. (בוטל).
67. אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.
סימן א'1: סגירת תיק בהסדר
סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67א. (א) בסימן זה –
"תובע" – כל אחד מאלה:
(1) פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);
(2) תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);
(3) תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;
"תובע בכיר" –
(1) בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
(2) בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;
(3) בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.
(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
(ב) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
(ג) לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:
(1) עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;
(2) עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;
(3) עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
(ד) תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
(1) העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;
(2) אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014
(ה) תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות סימן זה או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014
(ו) הוראות סימן זה לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.
הוראות לעניין עריכת הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67ב. (א) התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
(ב) לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –
(1) יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);
(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
(2) יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
(ג) טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.
תנאי ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67ג. (א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014
(1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;
(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014
(2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;
(3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
(4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;
(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014
(5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
(ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.
(ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017
(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י' לחוק האמור, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין.
עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67ד. בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
תוכן ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67ה. הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –
(1) תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
(2) הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;
(3) התנאים שעל החשוד למלא;
(4) התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;
(5) הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.
עילת סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67ו. (א) התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.
(ב) הוראות סעיפים 63 ו-64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.
סירוב להסדר או הפרת תנאיו (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
67ז. (א) לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
(ב) התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018
(ג) (1) נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;
(2) לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.
(ד) הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.
(ה) הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.
(ו) הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.
פרסום בדבר הסדרים (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67ח. הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
(1) דבר סגירת תיק בהסדר;
(2) מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;
(3) תנאי ההסדר.
הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 68) תשע"ד-2014
67ט. תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.
הנחיות לעניין תחולה (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67י. רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.
שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67יא. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.
דיווח לכנסת (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67יב. מדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:
(1) מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
(2) מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.
קובלנה [62] ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982
68. על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.
69. לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
70. הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
התביעה בקובלנה [65] ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982
71. הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 11, בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.
72. הוגשה הודעה כאמור סעיף 71, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.
73. נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור בסעיף 133.
עיון בחומר החקירה [67] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016
74. (א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;
(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019
(2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –
"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;
"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.
(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016
(א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.
(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.
(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016
(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.
(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995
(ד) ב