להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן
חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995
בתי משפט וסדרי דין – המרכז לגביית קנסות
מסים – גבייה – אמצעי אכיפה
תוכן ענינים
|
סעיף 1 |
הגדרות |
3 |
|
|
סעיף 2 |
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות |
5 |
|
|
סעיף 2א |
הפרשי הצמדה וריבית |
5 |
|
|
סעיף 2ב |
קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו |
5 |
|
|
סעיף 3 |
גביית חוב |
5 |
|
|
סעיף 3א |
פיצוי לקטין שניזוק מעבירה |
6 |
|
|
סעיף 4 |
הוצאות גבייה ותשלום החוב |
6 |
|
|
סעיף 5 |
דרישת תשלום |
6 |
|
|
סעיף 5א |
החלטה הטעונה הבהרה |
7 |
|
|
סעיף 5ב |
סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב |
7 |
|
|
סעיף 5ג |
סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים |
7 |
|
|
סעיף 6 |
מסירת מידע |
7 |
|
|
סעיף 6א |
רשמים לענייני המרכז |
8 |
|
|
סעיף 7 |
מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז |
8 |
|
|
סעיף 7א |
הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז |
8 |
|
|
סעיף 7ב |
סייג להגבלה על כרטיס חיוב |
10 |
|
|
סעיף 7ג |
ביטול הגבלות |
10 |
|
|
סעיף 7ד |
סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים |
11 |
|
|
סעיף 7ה |
סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז |
11 |
|
|
סעיף 7ו |
ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז |
11 |
|
|
סעיף 8 |
עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה |
11 |
|
|
סעיף 9 |
סודיות |
11 |
|
|
סעיף 10 |
עונשין |
11 |
|
|
סעיף 11 |
סייג לשימוש בסמכות |
11 |
|
|
סעיף 12 |
גביה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או או הסניגוריה הציבורית |
12 |
|
|
סעיף 13 |
ביצוע ותקנות |
12 |
|
|
סעיף 14 |
תחילה |
12 |
|
|
|
תוספת ראשונה |
12 |
|
|
|
תוספת שנייה |
12 |
חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995*
1. בחוק זה –
"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
"גובה" – בעל תפקיד לפי סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
"גוף ציבורי" – אחד מאלה –
(1) משרד ממשלתי;
(2) רשות מקומית;
(3) המוסד לביטוח לאומי, "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ;
(4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
(תיקון מס' 13) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 19 הוראת שעה) תשע"ח-2018
"חוב" – אחד מאלה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) –
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
(1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(2) קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 (בהגדרה זו – קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982;
(4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
(5) קנס כמשמעותו בפקודת בזיון בית משפט;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 10) תש"ע-2010
(5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי סעיף 76 לחוק האמור;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
(5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי סעיף 87 לחוק העונשין, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
(5ג) ערובה כהגדרתה בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)), שניתנה לפי סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(6) פיצוי כמשמעותו –
(תיקון מס' 1) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
(א) בסעיף 77 לחוק העונשין ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים);
(ב) בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;
(ג) בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;
(7) אגרה לפי –
(א) חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984;
(ב) חוק ההוצאה לפועל;
(ג) חוק הדיינים, תשט"ו-1955;
(ד) חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962;
(ה) חוק הקאדים, תשכ"א-1961;
(ו) חוק בית דין לעבודה, תשכ"ט-1969;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
(8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
(9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
(א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940;
(ב) לשם ביצוע צו לסילור מפגע לפי סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961;
(ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966;
(תיקון מס' 12) תשע"א-2011
(ד) לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984;
(ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
(תיקון מס' 4) תשס"ו-2006
(ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005;
(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008
( ז) לשם ביצוע צווים לפי סעיפים 45, 46 ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008;
(תיקון מס' 11) תשע"א-2011
( ח) לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011;
(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005
(10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(תיקון מס' 5) תשס"ח-2008
(11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995;
(תיקון מס' 6) תשס"ח-2008
(12) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;
(תיקון מס' 8) תשס"ט-2009
(13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גבייה) חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; ההודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות פקודת המסים (גבייה);
(תיקון מס' 8) תשס"ט-2009
(14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גבייה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
(תיקון מס' 17) תשע"ז-2017
(15) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973;
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(16) קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (בחוק זה – ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות פקודת המסים (גבייה);
(תיקון מס' 19 הוראת שעה) תשע"ח-2018
(16א) קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות פקודת המסים (גבייה); השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(17) כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
"חייב" – מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
"מידע" – אחד מאלה –
(1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
(2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
(3) מקום עבודתו של החייב;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
(4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
(5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
(6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
(תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
"קרן" – קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
"רשם לענייני המרכז" – כמשמעותו בסעיף 6א(א).
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 9) תש"ע-2009 (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
2. (א) שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה – המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב1) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
(1) הסמכות למינוי גובה;
(תיקון מס' 19 הוראת שעה) תשע"ח-2018
(2) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה "חוב";
(3) הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי סעיף 2ב;
(4) הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי סעיפים 5(ד), 7, 7א או 8;
(5) הסמכות לקבוע כללים לפי סעיף 5ב(ב).
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ג) למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.
הפרשי הצמדה וריבית (תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
2א. באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב הפרשי הצמדה וריבית ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל.
קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
2ב. (א) המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות[1].
(ב) מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
(ג) הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.
3. (א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
(ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה); לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
(ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה "חוב", יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב", ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
(תיקון מס' 8) תשס"ט-2009
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
(תיקון מס' 15) תשע"ד-2014
(ו) לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
(2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
(א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
(ב) מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
(ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
(תיקון מס' 20) תשע"ט-2018
(ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
(תיקון מס' 20) תשע"ט-2018
(ח) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
(תיקון מס' 20) תשע"ט-2018
(ט) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
(תיקון מס' 20) תשע"ט-2018
(י) בסעיף זה –
"חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
"רכב באובדן" – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.
פיצוי לקטין שניזוק מעבירה (תיקון מס' 14) תשע"ב-2012
3א. (א) הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" לניזוק מעבירה שבעת ביצוע העבירה היה קטין, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
4. (א) ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
(ב) כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
(ג) הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרת "חוב" שבסעיף 1.
דרישת תשלום (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
5. (א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (בסעיף זה – דרישת תשלום נוספת).
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב או את דרישת התשלום הנוספת, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ג) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום נוספת לחייב, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור בסימן ד' בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת (בסעיף זה – אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
(א) קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
(ב) קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ;
(2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה;
(3) הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.
החלטה הטעונה הבהרה (תיקון מס' 2) תשס"ג-2003
5א. (א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
(ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.
סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון מס' 2) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
5ב. (א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
(1) בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
(2) אם שוכנע כי היום סיבות סבירות לאי-תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב) מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.
סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון מס' 2) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009 (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
5ג. מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.
6. (א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
(ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב1) נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים בתוספת הראשונה למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת השנייה.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב2) (1) מנהל המרכז רשאי לדרוש מבעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או שירותי רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ובכלל זה רישיון כללי ייחודי ורישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, כהגדרתם בחוק האמור (בסעיף זה – בעל רישיון), למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם בעל הרישיון המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מבעל הרישיון כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3);
(2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו;
(3) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה;
(4) אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת לפי סעיף 5.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –
(1) גורמים נוספים שייכללו בתוספת הראשונה;
(2) כתובות נוספות שייכללו בתוספת השנייה.
(ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה.
רשמים לענייני המרכז (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
6א. (א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו ולהם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
(ב) הוראות סעיפים 3א עד 3ד ו-73א לחוק ההוצאה לפועל יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם בחוק ההוצאה לפועל, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
(ג) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי סעיפים 7 ו-7א לחוק זה.
(ד) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
7. (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
(ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
(ג) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות סעיף 7ה.
(ד) טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.
(ה) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות סעיפים 38 עד 42 ופרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
(ו) נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
7א. (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).
(ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחתו התלוי בו;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלויה בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(תיקון מס' 21) תשע"ט-2019
(4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור;
(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
(6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
(ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשי לבקש, לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
(ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.
סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
7ב. (א) הגבלה לפי סעיף 7א לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק האמור, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
(1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
(2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
מיום 1.1.2019
ביטול הגבלות (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
7ג. (א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
(ג) (1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור;
(2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי סעיף 7א(ד) או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה;
(3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
(ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).
סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
7ד. (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור בסעיף 7 או 7א וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות סעיף 7ג(ג), הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיף 5ב או 5ג, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
(ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.
סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
7ה. שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.
ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011
7ו. (א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי סעיף 7 לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי סעיף 7א(ג)(1) או (2) או לפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שהוחל בסעיף 7(ה), ניתנות לערעור בזכות.
(ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה (תיקון מס' 13) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
8. (א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ב) הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, "מנהל בתאגיד" – מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר – מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.
סודיות (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
9. אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.
10. מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה;
(1) סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
(2) גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות סעיפים 6(ג) או 9.
11. (א) קבלת מידע לפי סעיף 6 מאת רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), תשכ"ז-1967, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
(ב) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
(ג) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
(ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או או הסניגוריה הציבורית (תיקון מס' 2) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 5) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 19) תשע"ח-2018 (תיקון מס' 19 הוראת שעה) תשע"ח-2018
12. (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור בסעיף 4, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
(תיקון מס' 5) תשס"ח-2008
(ב) כספי חוב כהגדרתו בפסקה (11) להגדרה "חוב", שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לסניגוריה הציבורית.
(תיקון מס' 19) תשע"ח-2018
(ג) כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16) להגדרה "חוב", שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
(תיקון מס' 19 הוראת שעה) תשע"ח-2018
(ד) כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16א) להגדרה "חוב", שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.
13. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
14. תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), 7(ג) עד (ה), (8) למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, ו-(9) להגדרת "חוב" שבסעיף 1, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו[2].
(סעיף 6(ב1))
(1) גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע.
(2) בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.
(3) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
(4) בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים.
(סעיף 6(ב1))
(1) כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;
(2) כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
יצחק רבין דוד ליבאי
ראש הממשלה שר המשפטים
עזר ויצמן שבח וייס
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
* פורסם ס"ח תשנ"ה מס' 1515 מיום 6.4.1995 עמ' 170 (ה"ח תשנ"ה מס' 2332 עמ' 159).
תוקן ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 352 (ה"ח תשנ"ה מס' 2366 עמ' 306) – תיקון מס' 1 בסעיף 46 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996; תחילתו שנה מיום פרסומו. (מס' הסעיף הוחלף לסעיף 81 בס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 118 – סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון), תשנ"ז-1997).
ס"ח תשס"ג מס' 1903 מיום 19.8.2003 עמ' 568 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 28 עמ' 470) – תיקון מס' 2; ר' סעיף 8 לענין הוראת מעבר.
ק"ת תשס"ד מס' 6270 מיום 27.10.2003 עמ' 16 – צו תשס"ד-2003.
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 419 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 3 בסעיף 56 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.1.2005.
ס"ח תשס"ו מס' 2046 מיום 1.1.2006 עמ' 167 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 184 עמ' 894) – תיקון מס' 4 בסעיף 29 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.1.2007.
ק"ת תשס"ז מס' 6580 מיום 18.4.2007 עמ' 736 – צו תשס"ז-2007; תחילתו שלושים ימים מיום פרסומו.
ס"ח תשס"ח מס' 2128 מיום 20.1.2008 עמ' 146 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 293 עמ' 574) – תיקון מס' 5.
ס"ח תשס"ח מס' 2135 מיום 27.2.2008 עמ' 218 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 130 עמ' 48) – הוראת שעה בסעיף 4 לחוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה), תשס"ח-2008.
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 594 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 130 עמ' 48) – תיקון מס' 6 בסעיף 26 לחוק המפלגות (תיקון מס' 14), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 8.8.2008.
ס"ח תשס"ח מס' 2174 מיום 31.7.2008 עמ' 784 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 111 עמ' 126, ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 210 עמ' 209) – תיקון מס' 7 בסעיף 89 לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.1.2011.
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 205 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 8 בסעיף 58 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 15.7.2009.
ס"ח תש"ע מס' 2220 מיום 31.12.2009 עמ' 296 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 460 עמ' 38) – תיקון מס' 9.
ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 385 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 463 עמ' 96) – תיקון מס' 10 בסעיף 6 לחוק העונשין (תיקון מס' 104), תש"ע-2010.
ס"ח תשע"א מס' 2288 מיום 4.4.2011 עמ' 726 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 461 עמ' 40) – תיקון מס' 11 בסעיף 80 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א-2011; תחילתו ארבעה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1067 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 546 עמ' 282) – תיקון מס' 12 בסעיף 9 לחוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 20), תשע"א-2011; תחילתו ביום 1.10.2011.
ס"ח תשע"ב מס' 2321 מיום 16.11.2011 עמ' 26 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 556 עמ' 348) – תיקון מס' 13; תחילתו ארבעה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 6 לענין הוראת מעבר.
ס"ח תשע"ב מס' 2337 מיום 16.2.2012 עמ' 170 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 400 עמ' 218) – תיקון מס' 14; תחילתו ביום 1.1.2013 ור' סעיף 3 לענין תחולה.
ס"ח תשע"ד מס' 2458 מיום 15.7.2014 עמ' 593 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 771 עמ' 911) – תיקון מס' 15 בסעיף 8 לחוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.
ס"ח תשע"ה מס' 2482 מיום 16.12.2014 עמ' 79 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 575 עמ' 2) – תיקון מס' 16; ר' סעיף 2 לענין תחילה ותחולה.
2. תחילתו של חוק זה שמונה חודשים מיום פרסומו; הוראות סעיף 3א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו על פיצוי שנקבע בהחלטת בית המשפט שניתנה ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
ס"ח תשע"ז מס' 2619 מיום 28.3.2017 עמ' 526 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 678 עמ' 66) – תיקון מס' 17 בסעיף 12 לחוק מימון מפלגות (תיקון מס' 35), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"ח מס' 2710 מיום 18.3.2018 עמ' 439 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 945 עמ' 962) – תיקון מס' 18 בסעיף 38 לחוק לצמצום השימוש במזומן, תשע"ח-2018; תחילתו ביום 1.1.2019.
ס"ח תשע"ח מס' 2722 מיום 6.6.2018 עמ' 684 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1209 עמ' 740) – תיקון מס' 19 והוראת שעה; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 16 לענין הוראת שעה והוראת מעבר.
16. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), על חוב כאמור בפסקה (16א) להגדרה "חוב" שבסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף קטן (א)(1)(ב), שנשלחה לגביו דרישה לתשלום לפי הוראות סעיף 5 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, בתוך תקופת הוראת השעה, ימשיכו לחול הוראות החוק העיקרי גם לאחר תום תקופת הוראת השעה.
(ג) מנהל רשות האכיפה והגבייה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל כנוסחו בחוק זה, ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתקופת הוראת השעה, מדי שנה בחודש דצמבר, על האופן ועל ההיקף של גביית קנסות המשולמים לקופת רשויות מקומיות בהתאם להוראת השעה.
ס"ח תשע"ט מס' 2755 מיום 7.11.2018 עמ' 42 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 801 עמ' 262) – תיקון מס' 20 בסעיף 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 38), תשע"ט-2018; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 224 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1246 עמ' 1154) – תיקון מס' 21 בסעיף 65 לחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019; תחילתו שנה מיום פרסומו.
[1] ר' י"פ תשע"ט מס' 8111 מיום 13.2.2019 עמ' 7596. י"פ תשע"ט מס' 8380 מיום 7.8.2019 עמ' 13598.
[2] ר' ק"ת תשנ"ח מס' 5894 מיום 27.4.1998 עמ' 657. ק"ת תשנ"ט מס' 5966 מיום 19.4.1999 עמ' 656. ק"ת תש"ס מס' 5999 מיום 21.9.1999 עמ' 3. ק"ת תש"ס מס' 6021 מיום 28.2.2000 עמ' 350. ק"ת תש"ס מס' 6049 מיום 9.8.2000 עמ' 806. ק"ת תש"ס מס' 6052 מיום 28.8.2000 עמ' 851. ק"ת תש"ס מס' 6057 מיום 26.9.2000 עמ' 922. ק"ת תשס"א מס' 6077 מיום 14.1.2001 עמ' 274. ק"ת תשס"א מס' 6124 מיום 9.9.2001 עמ' 1044. ק"ת תשס"ג מס' 6248 מיום 1.7.2003 עמ' 820. ק"ת תשס"ד מס' 6270 מיום 27.10.2003 עמ' 16. ק"ת תשס"ז מס' 6580 מיום 18.4.2007 עמ' 736. ק"ת תשע"ב מס' 7059 מיום 13.12.2011 עמ' 278. ק"ת תשע"ב מס' 7061 מיום 15.12.2011 עמ' 312. ק"ת תשע"ב מס' 7120 מיום 16.5.2012 עמ' 1152. ק"ת תשע"ב מס' 7160 מיום 30.8.2012 עמ' 1658. ק"ת תשע"ד מס' 7392 מיום 2.7.2014 עמ' 1460. ק"ת תשע"ה מס' 7547 מיום 25.8.2015 עמ' 1850.