פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971
רשויות ומשפט מנהלי – בתי סוהר
בטחון – בתי סוהר
תוכן ענינים
| פרק א': פרשנות | 11 | |
סעיף 1 | הגדרות | 11 | |
| פרק ב': אסירים | 12 | |
| סימן א': קבלת אסירים וכליאתם | 12 | |
סעיף 2 | קבלת אסירים | 12 | |
סעיף 3 | זיהוי | 12 | |
סעיף 4 | רישום פרטים | 12 | |
סעיף 5 | קבלה למשמורת | 12 | |
סעיף 6 | בדיקה רפואית | 12 | |
סעיף 7 | חפצי אסיר במשמורת | 12 | |
סעיף 8 | השמדת בגדים | 12 | |
סעיף 9 | סירוב לקבל למשמורת | 12 | |
סעיף 10 | הפרדת מינים וחלוקה לסוגים | 12 | |
| סימן ב': משמורת אסירים והעברתם | 13 | |
סעיף 11 | אסירים במשמורת המנהל | 13 | |
סעיף 11א | כבילת אסיר במקום ציבורי | 13 | |
סעיף 11ב | תנאי כליאה הולמים | 13 | |
סעיף 11ג | פעילות חינוך ופנאי | 14 | |
סעיף 11ד | שיקום אסירים | 14 | |
סעיף 11ה | שמירת דינים | 14 | |
סעיף 12 | העברת אסירים | 14 | |
סעיף 13 | העברה לרגל מחלה מידבקת | 14 | |
סעיף 14 | מקומות לטיפול בחולי נפש | 14 | |
סעיף 15 | אסיר חולה נפש | 14 | |
סעיף 16 | אשפוז אסירים חולים | 15 | |
סעיף 17 | החזרת אסיר מאשפוז | 15 | |
סעיף 18 | מניעת בריחה מבית חולים | 15 | |
סעיף 19 | אמצעים מיוחדים בבית חולים | 15 | |
| סימן ב'1: החזקה בהפרדה | 15 | |
סעיף 19א | הגדרות | 15 | |
סעיף 19ב | מטרות ההפרדה | 16 | |
סעיף 19ג | הפרדה מינהלית | 16 | |
סעיף 19ד | שימוע | 16 | |
סעיף 19ה | הפרדה בהוראת בית משפט | 17 | |
סעיף 19ו | עיון חוזר | 17 | |
סעיף 19ז | ערעור | 17 | |
סעיף 19ח | ראיות | 17 | |
סעיף 19ט | הפרדה לאחר החלטת בית משפט | 17 | |
סעיף 19י | ביטול הפרדה | 17 | |
סעיף 19יא | חובת הנמקה | 17 | |
| סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב | 17 | |
סעיף 19יב | הגדרות | 17 | |
סעיף 19יג | בקשת היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב | 18 | |
סעיף 19יד | החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי | 18 | |
סעיף 19טו | סדרי דין וראיות | 19 | |
סעיף 19טז | מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב | 19 | |
סעיף 19יז | סייג לאחריות | 20 | |
סעיף 19יח | עיון חוזר | 20 | |
סעיף 19יט | ערעור | 20 | |
| סימן ג': הבאת אסיר לבית המשפט | 20 | |
סעיף 20 | הגדרות | 20 | |
סעיף 21 | ייחוד הוראות | 20 | |
סעיף 22 | צו הבאה | 20 | |
סעיף 23 | משמורת | 20 | |
סעיף 24 | הוצאות | 20 | |
| סימן ד': עבודה | 20 | |
סעיף 25 | מקום עבודה | 20 | |
סעיף 26 | עבודת אסירות | 20 | |
סעיף 27 | פיקוח | 20 | |
| סימן ה': רשיונות חופש | 21 | |
סעיף 36 | חופשה מיוחדת | 21 | |
סעיף 37 | אבדן רשיון חופש | 21 | |
| סימן ו': חפצים אסורים וקשר עם החוץ | 21 | |
סעיף 38 | איסור החזקה | 21 | |
סעיף 39 | חפץ שנשלח לאסיר | 21 | |
סעיף 40 | בדיקה ותפיסת חפץ אסור | 21 | |
סעיף 41 | איסור הכנסה והוצאה | 22 | |
סעיף 42 | איסור העברה | 22 | |
סעיף 42א | העברת מכתב | 22 | |
סעיף 43 | איסור הנחה | 22 | |
סעיף 44 | חילוטים ודינם | 22 | |
סעיף 45 | פגישת אסיר עם עורך דין | 22 | |
סעיף 45א | מניעת פגישת אסיר עם עורך דין מסוים | 22 | |
סעיף 45א1 | הגבלת פגישת אסיר עם כמה עורכי דין | 24 | |
סעיף 45ב | שמירת דינים | 25 | |
סעיף 47 | אסיר שפוט | 25 | |
סעיף 47א | שליחת מכתבים | 25 | |
סעיף 47ב | קבלת דבר דואר או מכתב | 25 | |
סעיף 47ג | סמכות בודק למניעת מסירה או קבלה של דבר דואר | 25 | |
סעיף 47ד | התכתבות עם חבר הכנסת | 26 | |
סעיף 48 | אסיר חולה | 26 | |
סעיף 49 | אנשי דת | 26 | |
סעיף 50 | פיקוח על מבקרים | 26 | |
סעיף 51 | איסור תקשורת | 26 | |
סעיף 52 | עונשין | 26 | |
| סימן ז': אסירים שנידונו למיתה | 27 | |
סעיף 53 | החזקה | 27 | |
סעיף 54 | גישה | 27 | |
סעיף 55 | הנוכחים בביצוע גזר הדין | 27 | |
| סימן ח': משמעת | 27 | |
סעיף 56 | עבירות בתי סוהר | 27 | |
סעיף 57 | שיפוט בעבירות בית סוהר | 29 | |
סעיף 58 | עונשין ועבירת בית סוהר | 29 | |
סעיף 59 | חיוב בפיצויים | 29 | |
סעיף 59א | גביית קנס ופיצויים | 30 | |
סעיף 59ב | ייעוד קנסות | 30 | |
סעיף 60 | זכות אסיר להתגונן בדין | 30 | |
סעיף 61 | שיפוט בתי המשפט | 30 | |
סעיף 62 | אין פטור מהליכים רגילים | 30 | |
| סימן ח'1: עתירות אסירים | 30 | |
סעיף 62א | עתירה | 30 | |
סעיף 62א1 | דיון בעתירה בדרך של היוועדות חזותית הוראת שעה | 30 | |
סעיף 62ב | סמכות | 30 | |
סעיף 62ג | ערעור | 30 | |
סעיף 62ד | שמירת סמכות | 30 | |
| סימן ט': שחרור | 30 | |
סעיף 63 | אחריות המנהל | 30 | |
סעיף 64 | הקדמת השחרור בשל ימי מנוחה | 30 | |
סעיף 64א | זמן השחרור | 31 | |
סעיף 65 | בדיקה רפואית לפני שחרור | 31 | |
סעיף 66 | שחרור אסיר חולה | 31 | |
סעיף 67 | ביגוד | 31 | |
סעיף 68 | שחרור אסיר נצרך | 31 | |
| סימן ט'1: שחרור מינהלי | 31 | |
סעיף 68א | הגדרות | 31 | |
סעיף 68ב | קביעת תקן הכליאה | 31 | |
סעיף 68ג | שחרור מינהלי | 31 | |
סעיף 68ד | דין קדימה בשחרור | 32 | |
סעיף 68ה | דין שחרור מינהלי כדין שחרור על תנאי | 32 | |
סעיף 68ו | דיווח לכנסת | 32 | |
| פרק ג': בתי סוהר | 32 | |
| סימן א': הקמת בתי סוהר | 32 | |
סעיף 69 | הקמת בתי סוהר | 32 | |
סעיף 70 | בתי סוהר ארעיים | 32 | |
| סימן ב': מבקרים רשמיים | 32 | |
סעיף 71 | מינוי מבקרים רשמיים | 32 | |
סעיף 72 | מבקרים רשמיים מכוח כהונתם | 32 | |
סעיף 72א | סמכויות מבקר רשמי | 32 | |
סעיף 72ב | ריאיון אסירים | 33 | |
סעיף 72ג | דרכי הראיון | 33 | |
סעיף 72ד | מסירת מידע | 33 | |
סעיף 72ה | דו"ח על ביקור | 33 | |
סעיף 72ו | איסור ביקור לשעה | 33 | |
| סימן ג': רופאים | 33 | |
סעיף 73 | מינוי רופאים | 33 | |
סעיף 74 | סמכויות רופאים | 33 | |
סעיף 75 | רישום פטירות | 33 | |
| סימן ד': ארגון השירות | 33 | |
סעיף 76 | תפקידי השירות | 33 | |
סעיף 77 | הרכב השירות | 34 | |
סעיף 78 | מינוי נציב בתי הסוהר | 34 | |
סעיף 79 | מינוי סוהרים בכירים | 34 | |
סעיף 80 | תפקידי הנציב | 34 | |
סעיף 80א | הוצאת פקודות השירות | 34 | |
סעיף 80ב | פרסום פקודות השירות | 34 | |
סעיף 80ג | דין פקודות השירות | 34 | |
סעיף 81 | תפקידי מנהלים | 34 | |
| סימן ה': גיוס ושחרור | 34 | |
סעיף 82 | תקופת השירות | 34 | |
סעיף 83 | הצהרת מתגייס | 35 | |
סעיף 84 | שבועת אמונים | 35 | |
סעיף 85 | הארכת תקופת שירות | 35 | |
סעיף 86 | התפטרות סוהר | 35 | |
סעיף 87 | שחרור מטעמי בריאות | 35 | |
| סימן ו': סוהרים מוספים זמניים | 35 | |
סעיף 88 | גיוס | 35 | |
סעיף 89 | הפסקת שירות והמשכתו | 35 | |
סעיף 90 | שחרור | 35 | |
סעיף 91 | מתן הודעות | 35 | |
סעיף 92 | תקנות מסויימות לא יחולו | 35 | |
| סימן ו'1: משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני | 35 | |
סעיף 92א | משרת בשירות אזרחי ביטחוני | 35 | |
| סימן ז': סמכויות הסוהרים ואחריותם | 36 | |
סעיף 93 | התפקידים | 36 | |
סעיף 94 | אחריות כספית של סוהרים | 36 | |
סעיף 95 | שימוש בנשק | 36 | |
| סימן ז1: סמכויות סוהר – עיכוב, מעצר וחיפוש | 36 | |
סעיף 95א | הגדרות | 36 | |
סעיף 95ב | סמכויות עיכוב ומעצר בלא צו | 37 | |
סעיף 95ג | סמכות חיפוש אגב מעצר | 37 | |
סעיף 95ד | סמכות חיפוש בעת קבלת אסיר למשמורת | 37 | |
סעיף 95ה | חיפוש באסיר בעת שהייתו בבית סוהר | 37 | |
סעיף 95ו | העדר הסכמה | 37 | |
סעיף 95ז | חיפוש באסיר מחוץ לבית הסוהר | 38 | |
סעיף 95ח | חיפוש בגוף האסיר לגילוי סמים | 38 | |
סעיף 95ט | חיפוש במי שמוחזק במקום המיועד לאסירים שאינם משתמשים בסמים | 38 | |
סעיף 95י | חיפוש בעת ביקור בבית הסוהר | 38 | |
סעיף 95יא | תחולת חוק סדר הדין הפלילי | 38 | |
סעיף 95יב | תקנות | 38 | |
| סימן ח': איסורים | 38 | |
סעיף 95יג | סוהר יעסוק בתפקידו בלבד | 38 | |
סעיף 96 | מניעת שחיתות | 38 | |
סעיף 97 | משטר לילה | 39 | |
סעיף 98 | תאי אסירות | 39 | |
סעיף 99 | החזרת חפצים | 39 | |
סעיף 100 | עריקה | 39 | |
| סימן ט': דין משמעתי – הוראות כלליות | 39 | |
סעיף 101 | הגדרות | 39 | |
סעיף 102 | תחולת הדין המשמעתי | 39 | |
סעיף 103 | עבירת משמעת | 39 | |
סעיף 104 | העמדה לדין משמעתי | 39 | |
סעיף 105 | תחולה לפי מקום | 39 | |
סעיף 106 | יסוד נפשי בעבירות משמעת | 39 | |
סעיף 107 | ראיות וסדרי דין | 39 | |
סעיף 108 | אין אחריות משמעתית פעמיים | 40 | |
סעיף 109 | שיפוט משמעתי נוסף על שיפוט פלילי | 40 | |
סעיף 110 | הליך משמעתי והליך פלילי | 40 | |
סעיף 110א | שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר | 40 | |
סעיף 110ב | הליכים משמעתיים נגד מי שחדל להיות סוהר | 40 | |
סעיף 110ג | התיישנות עבירות | 40 | |
סעיף 110ד | התיישנות עונשים | 41 | |
סעיף 110ה | אי תלות | 41 | |
סעיף 110ו | פומביות הדיון | 41 | |
סעיף 110ז | איסור פרסום | 41 | |
סעיף 110ח | הפרעות לדיונים | 42 | |
סעיף 110ט | ביזיון בית הדין | 42 | |
סעיף 110י | צו הבאה | 42 | |
סעיף 110יא | רציפות הדיון | 42 | |
סעיף 110יב | ייצוג סוהר בדין משמעתי | 42 | |
סעיף 110יג | נוכחות בדין | 42 | |
סעיף 110יד | גביה מוקדמת של עדות | 43 | |
סעיף 110טו | דרגת שופט | 43 | |
סעיף 110טז | אב בית דין | 43 | |
סעיף 110יז | מינוי תובע | 43 | |
סעיף 110יח | פסלות שופט או דן יחיד | 43 | |
סעיף 110יט | החלפת היושב בדין משמעתי | 44 | |
סעיף 110כ | הפסקת כהונה של שופט או דן יחיד | 44 | |
סעיף 110כא | שתיקת נאשם | 44 | |
סעיף 110כב | קבילות אמרה | 44 | |
סעיף 110כג | פסק דין במשפט פלילי | 44 | |
סעיף 110כד | חיסיון | 44 | |
| סימן ט'1: דן יחיד | 44 | |
סעיף 110כה | דרגת דן יחיד | 44 | |
סעיף 110כו | פסק | 44 | |
סעיף 110כז | חובת זימון נפגע | 45 | |
סעיף 110כח | הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב התלונה | 45 | |
סעיף 110כט | הרשעה בעבירות משמעת אחדות | 45 | |
סעיף 110ל | סמכות ענישה של דן יחיד | 45 | |
סעיף 110לא | דחיית ביצוע עונש | 46 | |
סעיף 110לב | ערר על פסק | 46 | |
סעיף 110לג | סופיות פסק של רב גונדר ושל שופט | 46 | |
סעיף 110לג1 | פסק חלוט | 46 | |
סעיף 110לד | סמכויות קצין שיפוט בכיר הדן בערר | 46 | |
| סימן ט'2: בית דין למשמעת | 46 | |
סעיף 110לה | כינון בית דין למשמעת | 46 | |
סעיף 110לו | מינוי נשיא בית הדין | 46 | |
סעיף 110לז | מינוי מותב בית הדין | 47 | |
סעיף 110לח | בית דין למשמעת בשופט אחד | 47 | |
סעיף 110לט | הרחבת סמכות | 47 | |
סעיף 110מ | הכרעת הדין | 47 | |
סעיף 110מא | הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום | 47 | |
סעיף 110מב | הרשעה בעבירות אחדות | 47 | |
סעיף 110מג | ראיות לעניין העונש | 47 | |
סעיף 110מד | סמכות ענישה של בית דין למשמעת | 47 | |
סעיף 110מה | דחיית ביצוע עונש | 48 | |
סעיף 110מו | בית דין שנחלקו בו הדעות | 48 | |
| סימן ט'3: בית דין לערעורים | 48 | |
סעיף 110מז | כינון בית דין לערעורים | 48 | |
סעיף 110מח | מינוי נשיא בית הדין לערעורים | 48 | |
סעיף 110מט | מינוי מותב בית דין לערעורים | 48 | |
סעיף 110נ | זכות ערעור | 48 | |
סעיף 110נא | הגשת כתב ערעור | 48 | |
סעיף 110כו | חזרה מערעור | 48 | |
סעיף 110נג | דיון בערעור בפני בעלי הדין | 49 | |
סעיף 110נד | סמכות בית הדין לערעורים | 49 | |
סעיף 110נה | סמכות נשיא בית הדין לערעורים | 49 | |
סעיף 110נו1 | ערעור לבית המשפט המחוזי | 49 | |
סעיף 110נו2 | פסק דין חלוט | 49 | |
| סימן ט'4: משפט חוזר | 50 | |
סעיף 110נז | משפט חוזר | 50 | |
סעיף 110נח | סמכויות בית הדין במשפט חוזר ופיצוי | 50 | |
| סימן ט'5: דרכי ענישה | 50 | |
סעיף 110נט | עונש על תנאי | 50 | |
סעיף 110ס | הארכת תקופת התנאי | 51 | |
סעיף 110סא | נשיאת כמה עונשים | 51 | |
סעיף 110סב | מקום נשיאת עונש מחבוש | 51 | |
סעיף 110סג | תנאי המחבוש | 51 | |
סעיף 110סד | אמצעי ריסון ומשמעת | 52 | |
סעיף 110סה | חיוב בפיצויים | 52 | |
סעיף 110סו | גביית קנסות ופיצויים | 52 | |
| סימן ט'6: הוראות שונות | 52 | |
סעיף 110סז | תקופות שלא יבואו במניין תקופת שירות ביטחון | 52 | |
סעיף 110סח | אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות | 52 | |
סעיף 110סט | שכר בעת השעיה | 52 | |
סעיף 110ע | מות סוהר | 53 | |
סעיף 110עא | פיטורים עקב הליך משמעתי או פלילי | 53 | |
סעיף 110עב | ביטול עונש או הקלה בו | 53 | |
סעיף 110עב1 | ביטול פסק או פסק חלוט וקביעת דיון חוזר | 53 | |
סעיף 110עג | שמירת סמכויות השר והנציב | 54 | |
| סימן י': בירור קבילות סוהרים | 54 | |
סעיף 111 | הגדרות | 54 | |
סעיף 112 | כשירות נציב קבילות סוהרים ומינויו | 54 | |
סעיף 112א | פקיעת כהונה | 54 | |
סעיף 112ב | העברה מכהונה | 54 | |
סעיף 112ג | סגן נציב הקבילות | 54 | |
סעיף 113 | הרשאים להגיש קבילה | 54 | |
סעיף 114 | הגשת הקבילה | 54 | |
סעיף 115 | הנקבל | 55 | |
סעיף 116 | נושא לקבילה | 55 | |
סעיף 117 | קבילות שאין לברר אותן | 55 | |
סעיף 118 | קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת | 55 | |
סעיף 119 | פתיחת הבירור | 56 | |
סעיף 120 | דרכי הבירור | 56 | |
סעיף 121 | הגשת סיוע | 56 | |
סעיף 122 | הפסקת הבירור | 56 | |
סעיף 123 | תוצאות הבירור | 57 | |
סעיף 124 | סייגים להודעה | 57 | |
סעיף 125 | זכויות וסעדים | 57 | |
סעיף 126 | חובת סודיות | 57 | |
סעיף 127 | דין וחשבון | 57 | |
סעיף 128 | אי תלותו של נציב הקבילות | 57 | |
| פרק ג'1 – | 58 | |
| פרק ג'2: בית סוהר בניהול פרטי | 58 | |
| פרק ג'3: תחקיר מבצעי | 58 | |
סעיף 128נה | הגדרות פרק ג'3 | 58 | |
סעיף 128נו | עדיפות החוק | 59 | |
סעיף 128נז | חיסיון ואי קבילות | 59 | |
סעיף 128נח | העברה ליועץ המשפטי לממשלה | 59 | |
סעיף 128נט | סמכות הנציב | 59 | |
סעיף 128ס | סודיות | 59 | |
סעיף 128סא | דיון בכנסת | 59 | |
| פרק ד': שונות | 59 | |
סעיף 129 | יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד | 59 | |
סעיף 129א | איסור התארגנות | 60 | |
סעיף 130 | חיפוש אצל אשה | 60 | |
סעיף 131 | עונש כללי | 60 | |
סעיף 131א | ועדות חקירה | 60 | |
סעיף 132 | תקנות השר | 60 | |
| תוספת | 61 | |
| תוספת ראשונה א' | 61 | |
| תוספת ראשונה | 61 | |
| תוספת שניה | 62 | |
| תוספת שלישית | 64 |
פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971*
1. בפקודה זו –
"אסיר" – הנתון כדין במשמורת בית סוהר;
"אסיר אזרחי" – אסיר שאינו אסיר פלילי;
"אסיר פלילי" – אסיר על פי כתב של בית משפט או רשות אחרת כשהם דנים בפלילים או כתב של בית דין צבאי;
"אסיר שפוט" – אסיר פלילי שנגזר דינו;
(תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"בית דין" – בית דין למשמעת או בית דין לערעורים שכוננו לפי הוראות סימנים ט'2 ו-ט'3 בפרק ג;
(תיקון מס' 24) תשס"ג-2003
"הנציב" – קצין שירות בתי הסוהר הבכיר הממלא אותה שעה תפקיד נציב בתי הסוהר, לרבות סגן נציב בתי הסוהר;
(תיקון מס' 56) תשפ"ב-2021
"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
(תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;
(תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;
"חפץ" – חפץ מכל הגדר שהוא, לרבות כסף, בגדים, מזון, משקאות, טבק בכל צורה, מכתב, נייר ומכשיר;
(תיקון מס' 47) תשע"ד-2014
"חפץ אסור" – חפץ שפקודה זו או התקנות אינן מתירות הכנסתו לבית סוהר, הוצאתו מבית סוהר או החזקתו בידי אסיר, למעט חפץ שהכנסתו אושרה בידי מנהל בית הסוהר או סגנו או קצין שמנהל בית הסוהר השמיך לכך ושדרגתו אינה פחותה מדרגת רב כלאי;
(תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"יוצא צבא" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
(תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"יוצא צבא בשירות סדיר" – יוצא צבא הממלא את חובתו לשירות סדיר בשירות בתי הסוהר לפי חוק שירות ביטחון;
(תיקון מס' 10) תשמ"ט-1989
"לחם ענושים" – (נמחקה);
(תיקון מס' 10) תשמ"ט-1989
"לחם צר" – (נמחקה);
(תיקון מס' 3) תשל"ד-1974
"מישר" – לרבות סוהר שהמלה "מישר" היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
"מנהל בית סוהר" – הסוהר הבכיר הממונה על בית סוהר, לרבות מי שנתמנה לנהל בית סוהר או למלא תפקידיו של מנהל, כולם או מקצתם;
(תיקון מס' 46) תשע"ד-2014
"משרת בשירות אזרחי-ביטחוני" – מי שמשרת בשירות בתי הסוהר בשירות אזרחי-ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;
(תיקון מס' 3) תשל"ד-1974
"סמל" – לרבות סוהר שהמלה "סמל" היא חלק מתואר דרגתו;
"סוהר" – כל הנמנה עם שירות בתי הסוהר;
(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988
"סוהר בכיר" – סוהר בדרגת סגן-גונדר ומעלה;
(תיקון מס' 3) תשל"ד-1974
"סוהר זוטר" – סוהר שאיננו סוהר בכיר;
(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988
"פקודות השירות" – הוראות שירות בתי הסוהר ופקודות נציבות בתי הסוהר שהוצאו לפי סעיף 80א;
(תיקון מס' 38) תשס"ח-2008
"קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים;
(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"קצין שיפוט" – סוהר מדרגת כלאי ומעלה שהוכשר לשמש כקצין שיפוט לפי פקודות השירות, שהנציב העניק לו, בכתב, סמכות של קצין שיפוט, ואינו קצין שיפוט בכיר;
(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"קצין שיפוט בכיר" – סוהר בכיר, שהנציב העניק לו בכתב סמכות של קצין שיפוט בכיר;
(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988
"דן יחיד" – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;
(תיקון מס' 35) תשס"ח-2008
"עבירת משמעת" – כמשמעותה בסעיף 103;
(תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
"רופא" – רופא בית הסוהר או רופא אחר שנקבע בפקודה זו;
"השר" – שר המשטרה.
2. לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.
3. מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו.
4. בהתקבל אדם לבית סוהר ידאג מנהל בית הסוהר שיירשמו בנוגע אליו הפרטים שנקבעו.
קבלה למשמורת (תיקון מס' 15) תשנ"ו-1996
5. סוהר המקבל אסיר למשמורתו יערוך חיפוש על גופו כאמור בסימן ז'1 לפרק ג', ויקח ממנו חפצים אסורים.
6. (א) סמוך ככל האפשר לאחר שנתקבל ייבדק כל אסיר בנפרד על-ידי הרופא, ועד שייבדק יופרד במידת האפשר מאסירים אחרים.
(ב) הרופא ירשום את מצב בריאותו של האסיר ופרטים אחרים שנקבעו.
7. כסף, בגדים וחפצים אחרים שהביא אסיר עמו לבית הסוהר ואין הוא רשאי להחזיקם, יימסרו למשמורתו של מנהל בית הסוהר; המנהל יקיים רישום של החפצים האמורים והם יוחזרו לאסיר עם שחרורו.
8. היו בגדיו של אסיר ישנים, בלויים או מלוכלכים עד שאינם ראויים עוד לשימוש, רשאי מנהל בית הסוהר לצוות שיושמדו.
9. מנהל בית הסוהר רשאי לסרב לקבל לבית הסוהר כל חפץ של אסיר שקשה להחסינו בנקל בבית הסוהר מחמת נפחו או כמותו.
10. (א) אסירים ואסירות ייכלאו בחלקים נפרדים של בית הסוהר באופן שימנע מהם להיראות, לשוחח או לבוא במגע זה עם זה.
(תיקון מס' 38) תשס"ח-2008
(א1) אסירים קטינים יופרדו מאסירים בגירים בהתאם להוראות סעיף 34ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.
(ב) במידה שהדבר הוא מעשי מבחינת תנאי השיכון בבית הסוהר, יסווגו האסירים והאסירות לסוגים שונים אלה:
(1) אסירים הממתינים למשפטים יופרדו מאסירים שפוטים;
(תיקון מס' 38) תשס"ח-2008
(2) (נמחקה);
(3) אסירים אזרחיים יופרדו מאסירים פליליים;
(4) עבריינים שנידונו לראשונה יופרדו מעבריינים חוזרים.
(תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993
(ג) הוראת סעיף קטן (א), לענין הפרדה בין המינים, לא תחול בחלקי בתי הסוהר שבהם מוחזקים אסירים לצורך קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול גמילה או שיקום מסמים, ובלבד שהנציב קבע, על-פי המלצת רופא, כי הדבר דרוש לשם מתן טיפול רפואי, או טיפול או שיקום בנפגעי סמים.
(תיקון מס' 14) תשנ"ג-1993
(ד) השר יקבע בתקנות תנאים שיבטיחו את שלומם ובטחונם של האסירים והאסירות המוחזקים כאמור בסעיף קטן (ג), ותנאים למניעת ניצול לרעה של ההסדר.
סימן ב': משמורת אסירים והעברתם
11. (א) אסיר הכלוא בבית סוהר יראו אותו כנתון למשמורתו החוקית של מנהל בית הסוהר.
(ב) כל אסיר יהיה כפוף למשמעת בית הסוהר ולתקנותיו כל תקופת מאסרו, בין כשהוא מצוי בתחום בית הסוהר ובין כשאינו מצוי שם.
כבילת אסיר במקום ציבורי (תיקון מס' 25) תשס"ד-2003 (תיקון מס' 38) תשס"ח-2008
11א. (א) אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה:
(1) סוהר סבר כי קיים חשש סביר שהאסיר עלול לעשות אחד מאלה:
(א) להימלט או לסייע לאחר להימלט;
(ב) לגרום נזק לגוף או לרכוש;
(ג) לפגוע בראיות או להעלימן;
(ד) לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המשמורת;
(2) האסיר הורשע בעבירה לפי הוראות סעיף 23(א)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בפקודה זו – חוק המעצרים), אלא אם כן סבר סוהר שבנסיבות הענין לא קיים חשש כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1);
(3) הנציב יקבע סוגי אסירים שכבילתם טעונה אישור של סוהר מדרגת כלאי אף אם התקיימו לגביהם הנסיבות האמורות בפסקאות משנה (1) ו-(2); קביעה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בפקודות השירות, ויכול שתיעשה בנהלים בידי הנציב או בידי מי שהוא הסמיך לכך;
(תיקון מס' 59) תשפ"ב-2022
(4) סוהר יודיע לשופט על אסיר כבול השוהה באולם בית המשפט כאמור בפסקאות (1) ו-(2); שופט רשאי להורות על שחרור אסיר מכבילה כשהאסיר שוהה באולם בית המשפט;
(5) לענין סעיף זה, "מקום ציבורי" – מקום שלציבור או לחלק ממנו גישה אליו.
(תיקון מס' 38) תשס"ח-2008
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת אסיר שהוא קטין אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.
(תיקון מס' 38) תשס"ח-2008
(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו הסוהר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את השגת המטרה שלשמה נדרשת הכבילה.
תנאי כליאה הולמים (תיקון מס' 42) תשע"ב-2012
11ב. (א) בסעיף זה, "אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
(ב) אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
(ג) אסיר יהיה זכאי, בין השאר, לכל אלה:
(1) תנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו, ותנאי השגחה מתאימים לפי דרישת רופא של שירות בתי הסוהר;
(2) מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי, והחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בתקנות;
(3) מי שתייה וכן מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו;
(4) בגדים, מוצרים לשמירה על ניקיון אישי ומצעים בכמות ובתנאים שייקבעו בפקודות השירות;
(5) תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא;
(6) הליכה יומית באוויר הפתוח, בתנאים ובמועדים שייקבעו בתקנות; זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של שמירה על שלומו של האסיר.
(ד) עיקר זכויות האסירים וחובותיהם במקום המאסר יפורסמו במקום בולט במקום המאסר.
(ה) מבקר המשרד לביטחון הפנים ימסור לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום סעיף זה.
(ו) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע סעיף זה, וכן הוראות בדבר תנאים נוספים שלהם יהיה זכאי אסיר בבית הסוהר.
פעילות חינוך ופנאי (תיקון מס' 42) תשע"ב-2012
11ג. אסיר יהיה זכאי להשתלב בפעילות פנאי או חינוך בהיקף ובתנאים כפי שייקבעו בתקנות ובפקודות השירות.
שיקום אסירים (תיקון מס' 42) תשע"ב-2012
11ד. (א) נציב בתי הסוהר יבחן אפשרויות לשיקומו של אסיר שהוא אזרח ישראלי או תושב ישראל וינקוט צעדים להבטחת שילובו המרבי בפעילויות שיקום בין כותלי בית הסוהר.
(ב) אסיר כאמור בסעיף קטן (א) ישולב בפעילויות שיקום, ככל שיימצא מתאים לכך, במועד, בהיקף ובתנאים כפי שייקבעו בתקנות ובפקודות השירות.
(תיקון מס' 55) תשפ"ב-2021
(ג) השר יקבע, באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, הוראות לעניין סעיף זה.
שמירת דינים (תיקון מס' 42) תשע"ב-2012
11ה. אין בהוראות סעיפים 11ב עד 11ד כדי לגרוע מזכויותיו של עצור לפי סעיף 9 לחוק המעצרים.
12. (א) הנציב רשאי בצו כללי או מיוחד להורות שסוג פלוני של אסירים או אסיר פלוני יועברו מבית הסוהר שבו הם מצויים לבית סוהר אחר, ואין נפקא מינה מה שם בית הסוהר הנקוב בצו המאסר.
(ב) כל אסיר ייבדק בדיקה רפואית לפני העברתו לבית סוהר אחר.
13. (א) אירעה בבית סוהר מחלה מידבקת, מותר להעביר אסירים מאותו בית סוהר למקום אחר אף אם המקום לא הוכרז כבית סוהר לפי פקודה זו, וכל זמן שאסיר נמצא במקום כאמור יראו את המקום כחלק מבית הסוהר שממנו הועבר; פסקה המחלה, יוחזר האסיר לבית הסוהר שממנו הועבר, אם הוא חייב עוד להיות כלוא בו.
(תיקון מס' 3) תשל"ד-1974
(ב) העברה לפי סעיף זה תהיה לפי צו חתום בידי השר או בידי הנציב או, בשעת הדחק, בידי מנהל בית הסוהר.
14. השר רשאי לייעד בבית סוהר או מחוצה לו מקומות מתאימים למשמורת חולי נפש ולטיפול בהם.
אסיר חולה נפש (תיקון מס' 12) תשנ"א-1991
15. (א) בסעיף זה –
"חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991;
"אסיר" – למעט מי שהתקבל לבית סוהר על פי צו מעצר;
"חולה", "פסיכיאטר מחוזי", "בדיקה פסיכיאטרית", "בית חולים", "ראש שירותי בריאות הנפש" ו"מנהל" – כמשמעותם בחוק טיפול בחולי נפש;
"ראש האגף הפסיכיאטרי" – ראש האגף הפסיכיאטרי בבית סוהר;
(ב) התעורר חשש שאסיר הוא חולה, רשאי ראש האגף הפסיכיאטרי להורות שהאסיר יועבר לאותו אגף כדי שייבדק בדיקה פסיכיאטרית לשם קביעה אם הוא חולה.
(ג) מצא ראש האגף הפסיכיאטרי כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, יודיע על כך לנציב ולפסיכיאטר המחוזי והאסיר יאושפז באגף הפסיכיאטרי לשם בדיקה בהסתכלות.
(ד) הנציב רשאי, על פי המלצת ראש האגף הפסיכיאטרי ובאישור הפסיכיאטר המחוזי, להורות על העברתו של אסיר לבית חולים לשם ביצוע בדיקה פסיכיאטרית, לרבות בדיקה בהסתכלות.
(ה) שוכנע הפסיכיאטר המחוזי, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, כי נתמלאו באסיר התנאים המצדיקים את אשפוזו כאמור בחוק טיפול בחולי נפש, רשאי הוא לתת הוראת אשפוז כמשמעותה בסעיף 9 לאותו חוק.
(ו) ניתנה הוראת אשפוז כאמור בסעיף קטן (ה) יחליט הנציב אם האסיר יאושפז באגף הפסיכיאטרי של בית הסוהר או בבית חולים שקבע הפסיכיאטר המחוזי; התנגד הפסיכיאטר המחוזי לאשפוזו של אסיר בבית חולים כפי שהחליט הנציב, יכריע בענין ראש שירותי בריאות הנפש.
(ז) הוראה לבדיקה או לאשפוז של אסיר לפי סעיף זה יראו, לכל דבר וענין ובכפוף להוראות סעיף זה, כהוראה לבדיקה כפויה או לאשפוז כפוי כמשמעותם בחוק טיפול בחולי נפש.
(ח) כל עוד מוחזק האסיר בבית חולים ותקופת מאסרו טרם תמה, ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.
(ט) אסיר שהועבר לבית חולים לצורך בדיקה בהסתכלות או לצורך אשפוז לפי סעיף זה, יוחזר לבית הסוהר, אם הוא חייב עוד להיות כלוא בו, על פי הודעה בכתב של המנהל לנציב, שאין עוד צורך בהחזקתו של האסיר בבית חולים.
(י) קבע ראש האגף הפסיכיאטרי שאין עוד צורך בהחזקתו של האסיר באגף הפסיכיאטרי, יודיע על כך לנציב ולפסיכיאטר המחוזי והנציב יורה על העברתו של האסיר לבית סוהר שיקבע.
אשפוז אסירים חולים (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
16. (א) חלה אסיר במחלה ואין בבית הסוהר שבו הוא כלוא תנאי אשפוז מתאימים לכך, רשאי מנהל בית הסוהר, על סמך תעודת רופא, להורות להעבירו לבית חולים, וכל זמן שהוא נשאר שם ותקופת מאסרו טרם פגה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.
(תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
(ב) רופא של בית החולים ישלח למנהל בית הסוהר בסוף כל חודש תעודה חתומה בידו, המאשרת כי לדעתו דרוש שהאסיר יישאר בבית החולים.
החזרת אסיר מאשפוז (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
17. מצא המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו שאין צורך עוד שהאסיר יוסיף להיות בבית החולים, יודיע על כך למנהל בית הסוהר, והמנהל יעשה מיד להחזרת האסיר לבית הסוהר.
מניעת בריחה מבית חולים (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
18. רופאים ועובדים אחרים בבית חולים ישתמשו בכל דרכי הזהירות הדרושים למנוע בריחתו של אסיר הנמצא שם בטיפול, וכל אמצעי הדרוש למניעת בריחתו יהיה חוקי, ואולם לא תשמש הוראה זו היתר לעשיית דבר אשר לדעת הרופאים עלול לפגוע בבריאותו של האסיר.
19. אם מחמת חומרתה של העבירה שבגללה נמצא אסיר במשמורת, או מחמת סיבה אחרת, ראה מנהל בית הסוהר כי רצוי לנקוט אמצעים מיוחדים לבטחונו של האסיר בהיותו בטיפול בבית חולים, רשאי המנהל למנות עליו לפחות שני אנשים מתאימים, שאחד מהם לפחות יימצא עם האסיר תמיד יומם ולילה; אנשים אלה יהיו מוסמכים לעשות כל דבר הנחוץ כדי למנוע את בריחתו של האסיר ויהיו אחראים למשמורתו הבטוחה עד שיימסר למנהל עם שחרורו מבית החולים או עד גמר תקופת מאסרו, הכל לפי המוקדם.
סימן ב'1: החזקה בהפרדה
הגדרות (תיקון מס' 18) תש"ס-2000
19א. בסימן זה –
"אסיר בהפרדה" – אסיר המוחזק בנפרד מכלל האסירים באחד מאלה –
(1) בתא כשהוא לבדו;
(2) בתא עם אסיר או אסירים אחרים, שגם לגביהם יש צורך בהחזקה בהפרדה;
"בית המשפט" – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר בהפרדה;
(תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
"מנהל בית סוהר" – לרבות סגנו שהוא סוהר בכיר.
מטרות ההפרדה (תיקון מס' 18) תש"ס-2000 (תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
19ב. ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם ההפרדה נדרשת לאחד מאלה והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת –
(1) ביטחון המדינה;
(2) ביטחון בית הסוהר;
(3) שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים;
(4) מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר;
(תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
(5) מניעת עבירת אלימות, עבירה לפי סימן ב' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, או עבירה של עסקת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973;
(תיקון מס' 38) תשס"ח-2008
(6) לעניין אסיר שהוא קטין – טובתו של הקטין דורשת את החזקתו בתא כשהוא לבדו.
הפרדה מינהלית (תיקון מס' 18) תש"ס-2000 (תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
19ג. (א) (1) שוכנע סוהר בכיר כי נתקיימה לגבי אסיר אחת מהעילות המפורטות בסעיף 19ב, רשאי הוא להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; בהעדרו של סוהר בכיר, רשאי סוהר זוטר בדרגת רב כלאי, אם שוכנע כאמור, להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופה שאינה עולה על 12 שעות ורשאי סוהר בכיר להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת ההפרדה הכוללת לא תעלה על 48 שעות.
(2) שוכנע מנהל בית הסוהר כאמור בפסקה (1), רשאי הוא להאריך את תקופת ההפרדה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על 48 שעות כל אחת, ובלבד שתקופת ההפרדה הכוללת לפי סעיף קטן זה, לא תעלה על 14 ימים רצופים או על 14 ימים אף אם אינם רצופים בתקופה של 30 ימים.
(תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
(ב) סוהר שהנציב הסמיך לכך ושדרגתו אינה פחותה מדרגת גונדר משנה (בסימן זה – סוהר מוסמך), רשאי, אם שוכנע כאמור בסעיף קטן (א)(1), להורות על אלה:
(תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
(1) החזקת אסיר בהפרדה בתא לבדו לתקופה שאינה עולה על חודש, ורשאי הוא להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על חצי שנה;
(תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
(2) החזקת אסיר בהפרדה בתא עם אסיר או אסירים אחרים לתקופה שאינה עולה על שני חודשים, ורשאי הוא להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שני חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 12 חודשים; החזקת אסיר לתקופה העולה על שישה חודשים טעונה אישור הנציב.
(תיקון מס' 55) תשפ"ב-2021
(ג) לא יורה סוהר מוסמך כאמור בסעיף קטן (ב), אלא לאחר שנועץ בגורמים המקצועיים, שנקבעו בתקנות באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת.
(ד) הורה סוהר מוסמך על הארכת תקופת ההפרדה לפי הוראות סעיף קטן (ב), ידון מחדש, בכל עת, בצורך בהמשך ההפרדה, על פי בקשת מנהל בית הסוהר או האסיר מנימוקים שלא היו בפני הסוהר המוסמך.
שימוע (תיקון מס' 18) תש"ס-2000 (תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
19ד. (א) החלטת מנהל בית הסוהר על הארכת תקופת החזקת אסיר בהפרדה לאחר חלוף 96 השעות הראשונות להחזקתו בהפרדה, וכן החלטה של סוהר מוסמך כאמור בסעיף 19ג(ב), לא תינתן בטרם יתאפשר לאסיר בהפרדה להשמיע את השגותיו בעל פה, לפני מנהל בית הסוהר או לפני סוהר מוסמך, לפי הענין.
(תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
(א1) הסתיימה תקופת החזקת האסיר בהפרדה ביום מימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ביום שבתון על פי חוק, תינתן הזדמנות לאסיר בהפרדה להשמיע את השגותיו לפי סעיף קטן (א), ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור – ביום שלפניו.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מאסיר בהפרדה להגיש את השגותיו בכתב על החלטה להמשך הארכת תקופת ההחזקה בהפרדה לפי סעיף 19ג.
הפרדה בהוראת בית משפט (תיקון מס' 18) תש"ס-2000
19ה. (א) (1) לא יוחזק אסיר בהפרדה בתא לבדו תקופה העולה על שישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט לעשות כן; הורה בית המשפט לעשות כן, יקבע את תקופת ההחזקה בהפרדה, ובלבד שלא תעלה על שישה חודשים;
(2) לא יוחזק אסיר בהפרדה בתא עם אסיר או אסירים אחרים תקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט לעשות כן; הורה בית המשפט לעשות כן, יקבע את תקופת ההחזקה בהפרדה, ובלבד שלא תעלה על 12 חודשים;
(3) הורה בית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא לשוב ולהורות כן מעת לעת.
(ב) הדיון בבית המשפט יתקיים בנוכחות האסיר או בא כוחו.
(תיקון מס' 45) תשע"ד-2014
(ג) לא יורה בית המשפט על החזקה בהפרדה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן האסיר מיוצג בידי סניגור או אם הודיע האסיר לבית המשפט שברצונו שלא להיות מיוצג בהליך זה בידי סניגור.
(תיקון מס' 45) תשע"ד-2014
(ד) לא היה לאסיר סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ג), ימונה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור; כל עוד לא התמנה סניגור כאמור, רשאי בית המשפט להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופות שלא יעלו על שבעה ימים בכל פעם.
עיון חוזר (תיקון מס' 18) תש"ס-2000
19ו. אסיר בהפרדה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה על ידו אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, באופן שיש בו כדי להשפיע על החלטתו; בעיון חוזר, רשאי בית המשפט לקיים את ההחלטה, לבטלה או לתת אחרת במקומה.
ערעור (תיקון מס' 18) תש"ס-2000
19ז. החלטת בית המשפט לפי סעיף 19ה(א) ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט או מאת שופט של בית המשפט העליון.
ראיות (תיקון מס' 18) תש"ס-2000 (תיקון מס' 31) תשס"ו-2006
19ח. בדיון לפי סעיפים 19ה, 19ו או 19ז רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:
(1) הדבר נחוץ מאחד הטעמים האמורים בפסקאות (1) עד (5) של סעיף 19ב;
(2) הצורך בסטיה מדיני הראיות גובר לשם עשיית הצדק.
הפרדה לאחר החלטת בית משפט (תיקון מס' 18) תש"ס-2000
19ט. אין בהוראות סעיפים 19ה, 19ו ו-19ז כדי למנוע קבלת החלטה בדבר החזקת אסיר בהפרדה, אם במועד שלאחר החלטת בית המשפט התקיימו נסיבות המהוות את אחת מעילות ההפרדה לפי סעיף 19ב.
ביטול הפרדה (תיקון מס' 18) תש"ס-2000
19י. (א) ניתנה החלטה להחזיק אסיר בהפרדה לפי סימן זה, ומצא מי שהיה מוסמך להחליט על ההפרדה כי אין צורך בהמשך החזקתו של האסיר בהפרדה, יורה על ביטול ההפרדה.
(ב) ניתנה ההחלטה להחזיק אסיר בהפרדה על ידי בית משפט ומצא הנציב כי אין צורך בהמשך החזקתו של האסיר בהפרדה, יורה על ביטול ההפרדה.
חובת הנמקה (תיקון מס' 18) תש"ס-2000
19יא. (א) החלטות לפי סעיפים 19ב, 19ג, 19ד ו-19י יהיו מנומקות ויינתנו בכתב והעתק ההחלטה יימסר לאסיר.
(ב) נימוקי ההחלטה יובאו לידיעתו של האסיר, אלא אם כן נקבע על ידי נותן ההחלטה, כי גילוים יפגע באחת העילות המנויות בסעיף 19ב.
סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב
הגדרות (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19יב. בסימן זה –
"ועדת אתיקה" – ועדת אתיקה שהוקמה לפי חוק זכויות החולה;
"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;
"טיפול רפואי" ו"מטפל" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה;
"מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;
"רופא" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976;
"שביתת רעב" – הימנעות מרצון מאכילה או משתייה, לרבות הימנעות חלקית, לשם מחאה או כדי להשיג מטרה מסוימת.
בקשת היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19יג. (א) חיווה רופא את דעתו בכתב (בסעיף זה – חוות דעת רפואית) כי בשל שביתת רעב של אסיר שהוא מטפל בו או טיפל בו לאחרונה יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, בלא קבלת טיפול רפואי מהטיפולים המפורטים בחוות הדעת הרפואית, רשאי הנציב, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, לפנות לנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו, בבקשה לקבל היתר למתן טיפול לאסיר (בסימן זה – בקשת היתר לטיפול רפואי).
(ב) בבקשת היתר לטיפול רפואי יפורט סוג הטיפול הרפואי המבוקש לאסיר ותצורף לה חוות הדעת הרפואית.
(ג) העתק בקשת היתר לטיפול רפואי יועבר בידי שירות בתי הסוהר לוועדת אתיקה; ועדת האתיקה תחווה את דעתה בעניינים הרפואיים המנויים בסעיף 19יד(ד)(1) עד (3) לאחר ששמעה את האסיר בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לכך.
(ד) לא תוגש בקשת היתר לטיפול רפואי אלא לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול כאמור, בין השאר בשיחה של הרופא עמו, ולאחר שהוסברו לאסיר הליך הפנייה לבית המשפט והשלכותיו האפשריות.
(ה) חוות הדעת הרפואית תומצא לאסיר או לבא כוחו.
החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19יד. (א) (1) על אף הוראות סעיפים 13 ו-15(1) ו-(2) לחוק זכויות החולה, נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו שהוגשה לו בקשת היתר לטיפול רפואי, רשאי להתיר מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, חרף התנגדותו של האסיר, אם מצא כי בלא קבלת הטיפול יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה וכי הטיפול הרפואי צפוי להיטיב עם האסיר;
(2) הוראות חוק זכויות החולה יחולו כל עוד לא נתן בית המשפט החלטה בבקשת היתר לטיפול רפואי;
(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה.
(ב) לא יתיר נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו מתן טיפול רפואי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר ששוכנע כי נעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול, ובכלל זה הוסבר לו בפירוט, באופן המובן לו בנסיבות העניין, מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור וכן נמסר לו מידע רפואי כאמור בסעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, והאסיר עמד בסירובו לקבלת הטיפול.
(ג) החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי תינתן לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת האתיקה כאמור בסעיף 19יג(ג) ושמע את האסיר, ככל שהדבר אפשרי בהתחשב במצבו הרפואי, או את בא כוחו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין אין מקום להיענות לבקשת ההיתר לטיפול רפואי;
(2) בית המשפט סבר כי מטעמים רפואיים דחופים ויוצאי דופן הנובעים ממצבו הרפואי של האסיר בלבד שלא ניתן להמתין לקבלת חוות הדעת או לשמיעת האסיר או בא כוחו, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם בא כוחו של האסיר.
(ד) בבואו לקבל החלטה לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בשים לב לאחריות שירות בתי הסוהר לשמירה על בריאותו ועל חייו של האסיר, בין השאר את אלה:
(1) מצבו הרפואי של האסיר, לרבות מצבו הנפשי, וההשלכות על מצבו כאמור אם לא יינתן לו הטיפול הרפואי המבוקש;
(2) הסיכויים והסיכונים של הטיפול הרפואי המבוקש ושל טיפולים רפואיים חלופיים לאסיר, וכן מידת פולשנותו של הטיפול הרפואי המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר;
(3) אם ניתן לאסיר טיפול רפואי לפי הוראות סימן זה בעבר, ותוצאות הטיפול כאמור;
(4) עמדת האסיר, אם ניתנה, בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לעניין זה, ועמדתו בנוגע למטרת שביתת הרעב.
(ה) בית המשפט ישקול שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שהובאו לפניו ראיות לעניין זה.
(ו) התיר בית המשפט מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, יפרט בהחלטתו את סוג הטיפול או הטיפולים שהוא מתיר, בשים לב לאמרו בחוות הדעת שהוגשו לו ולשיקולים האמורים בסעיף קטן (ד)(1) עד (3).
סדרי דין וראיות (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19טו. (א) בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יהיה האסיר מיוצג בידי עורך דין; לא היה האסיר מיוצג, ימונה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור.
(ב) בכל עניין של סדר דין בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי, יפעל בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת מהירה.
(ג) ראה בית המשפט כי הדבר נדרש, בשל מצבו הרפואי של האסיר, רשאי הוא להורות כי דיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יתקיים בבית החולים שבו מאושפז האסיר, בין השאר לשם שמיעת האסיר.
(ד) בית משפט רשאי לדון בבקשת היתר לטיפול רפואי בדלתיים סגורות, אם ראה כי הדיון הפומבי עלול להרתיע את האסיר מלהביע את עמדתו באופן חופשי או מלהביעה בכלל, או מנימוקים של הגנה על פרטיות האסיר.
(ה) (1) בהליכים לפי סימן זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, וכן לקבל ראיה שלא בנוכחות האסיר או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף קטן זה – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו;
(2) החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית הראיות החסויות לאסיר או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה;
(3) דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.
מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19טז. (א) החליט בית המשפט לפי סעיף 19יד להתיר מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, רשאי מטפל לתת לאסיר טיפול כאמור, בתחום עיסוקו ובנוכחות רופא, במוסד רפואי שאינו באחריות שירות בתי הסוהר ולנקוט את האמצעים הדרושים לשם מתן הטיפול, והכול בהתאם למצבו הרפואי של האסיר ולשיקול דעתו המקצועי של המטפל ובכפוף להחלטת בית המשפט, ובלבד שהטיפול הרפואי שיינתן לאסיר בלא הסכמתו יהיה הטיפול הרפואי המינימלי ההכרחי, לפי שיקול דעתו המקצועי של המטפל, לשמירה על חייו של האסיר או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה.
(ב) לפני מתן הטיפול הרפואי יעשה המטפל מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול הרפואי, לאחר שהסביר לו בפירוט באופן המובן לו בנסיבות העניין, את מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור ואת משמעות החלטת בית המשפט.
(ג) מתן טיפול רפואי לפי סעיף זה ייעשה בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר, תוך הימנעות, ככל האפשר, מגרימת כאב או סבל לאסיר.
(ד) סירב האסיר לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש, רשאי סוהר, לבקשת מטפל, להשתמש בכוח סביר כדי לאפשר את מתן הטיפול בידי המטפל, ובלבד שהשימוש בכוח יהיה רק במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול.
(ה) אין בהוראות סימן זה כדי לחייב מטפל לתת לאסיר שובת רעב טיפול רפואי לפי סעיף זה.
סייג לאחריות (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19יז. (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה שעשה בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.
(ב) לא יישא מוסד רפואי באחריות בנזיקין על פעולה שעשה עובד המוסד, בתום לב ובאופן סביר, בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מי שהוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], חלות עליו.
עיון חוזר (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19יח. הנציב או האסיר רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן לפי סעיף 19יד אם התגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות באופן שיש בו כדי להשפיע על החלטתו.
ערעור (תיקון מס' 48) תשע"ה-2015
19יט. (א) החלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון.
(ב) הודיע בא כוח האסיר על כוונתו לערער על החלטת בית המשפט המתירה לתת טיפול רפואי לאסיר, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להגשת הערעור, ובלבד שהערעור יוגש בתוך 24 שעות ממועד מתן ההחלטה על העיכוב; בית המשפט העליון יקיים את הדיון בערעור בתוך 48 שעות ממועד הגשתו.
20. בסימן זה –
"ענין" – לרבות כל הליך בענין אזרחי או פלילי;
(תיקון מס' 8) תשמ"ח-1988
"בית משפט" או "שופט" – לרבות בית דין כמשמעותו בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), תשט"ז-1956, דיין של בית דין כאמור, רשם כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, והמזכיר הראשי של בית משפט או של בית דין כאמור.
21. לא יובא אסיר לפני בית משפט למטרה מהמטרות המפרשות בסימן זה אלא לפי ההוראות שבו.
22. הוכח להנחת דעתו של שופט שהצדק מחייב כי אסיר פלוני יתייצב כבעל דין או כעד בענין התלוי ועומד לפני בית המשפט, רשאי הוא ליתן בחתימת ידו צו אל מנהל בית הסוהר להבאת האסיר לפני בית המשפט, על אף כל הוראה שבפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971.
23. אסיר שנלקח מבית הסוהר מכוח צו לפי סימן זה יהיה במשמורת כל זמן שהוא מחוץ לבית הסוהר, כפי שייקבע לפי פקודה זו, וכל זמן שהוא במשמורת כאמור יראו אותו כנתון במשמורת כדין.
24. מי שמבקש שיינתן צו לפי סעיף 22 בענין אזרחי יפקיד בבית המשפט סכום שיש בו לדעת השופט הנותן את הצו כדי לכסות את הוצאות הנסיעה וההוצאות האחרות הכרוכות בהבאת האסיר כאמור.
25. עבודת אסירים תהיה לפי הוראות סעיף 14 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970 (להלן – חוק דרכי ענישה), בתוך תחום בית הסוהר או מחוץ לו, בכל מקום במדינה ובכל עבודה שתיקבע.
26. עבודת אסירות לא תהיה מחוץ לבית הסוהר אלא לפי המלצת הרופא ולעבודה המתאימה לנשים.
27. עבודת אסירים תהיה בפיקוחו של מנהל בית הסוהר.
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
28. (בוטל).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
29. (בוטל).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
29א. (בוטל).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
30. (בוטל).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
31. (בוטל).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
32. (בוטל).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
33. (בוטל).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
34. (בוטל).
(תיקון מס' 11) תשמ"ט-1989
35. (בוטל).
36. (א) השר[1] רשאי, על פי בקשת אסיר או על פי המלצת הנציב, לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת שלא תעלה על תשעים ושש שעות; תקופת מאסרו של האסיר לא תוארך בשל חופשה זו.
(הוראת שעה) תש"ף-2020
(א1) (פקע).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001 (הוראת שעה) תש"ף-2020
(ב) אסיר שקיבל חופשה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
(ג) שוטר רשאי לעשות כל אחת מאלה:
(הוראת שעה) תש"ף-2020
(1) לדרוש מאסיר שיצא לחופשה מיוחדת לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – אסיר בחופשה), שיציג לפניו את רישיונו;
(2) לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי אסיר;
(3) להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;
(4) להיכנס לבית או למקום, שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.
37. בעל רשיון שהוכיח להנחת דעתו של שוטר בדרגת פקד ומעלה שרשיונו אבד שלא באשמתו, יהיה זכאי לקבל העתק של הרשיון.
סימן ו': חפצים אסורים וקשר עם החוץ
38. לא יחזיק אסיר חפץ אסור.
39. חפץ אסור שנשלח לבית סוהר לשימושו של אסיר, ינהגו בו כאמור בסעיף 7.
בדיקה ותפיסת חפץ אסור (תיקון מס' 15) תשנ"ו-1996
40. סוהר רשאי לבדוק כל דבר המובא לבית הסוהר או המוצא ממנו; חפץ אסור יילקח ממי שמחזיק בו; נמצא חפץ אסור יודיע מיד הסוהר על כך למנהל בית הסוהר.
41. לא יכניס אדם ולא יעביר ולא יזרוק אל תוך בית סוהר, ולא יניח בתוכו, ולא יוציא ולא יעביר ולא יזרוק מתוכו חוצה, כל חפץ אסור.
42. לא יעביר אדם חפץ אסור לאסיר, ולא יעביר לאדם אחר חפץ אסור מאסיר או מטעמו.
העברת מכתב (תיקון מס' 17) תשנ"ח-1998
42א. לא יעביר אדם מכתב או כל מסמך אחר (בסימן זה – מכתב) לאסיר, אלא באמצעות הנהלת בית הסוהר ובהתאם להוראות פקודות השירות.
43. לא יניח אדם חפץ אסור כדי שיגיע לידו של אסיר או לידו של אדם אחר מטעמו של אסיר, או בהעברה מאסיר לאסיר.
44. (א) עשה אדם אחד המעשים האמורים בסעיפים 41 עד 43, או ניסה לעשותו, רשאי מנהל בית הסוהר, לפי שיקול דעתו, לחלט את החפץ.
(ב) חפץ אסור שנמצא בהחזקתו של אסיר רשאי מנהל בית הסוהר, לפי שיקול דעתו, לחלטו.
(ג) כסף שחולט ילך לאוצר.
(ד) חפץ שחולט ואפשר להשתמש בו לטובתם של אסירים ראויים לכך, ישתמשו בו לטובתם בדרך שיורה מנהל בית הסוהר.
(ה) חפץ שחולט ואי אפשר להשתמש בו לטובתם של אסירים ראויים לכך, הרי אם אין לו ערך כספי – יושמד בפיקוחו של מנהל בית הסוהר, ואם יש לו ערך כספי – יימסר לממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר והוא ימכור אותו, או יביא למכירתו, ללא דיחוי, ודמי המכר, בניכוי ההוצאות הכרוכות בכך, ילכו לאוצר.
פגישת אסיר עם עורך דין (תיקון מס' 30) תשס"ה-2005
45. (א) אסיר זכאי להיפגש עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי.
(ב) פגישת אסיר עם עורך דין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות הדברים והמסמכים שיוחלפו בפגישה, אך באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של האסיר.
(ג) ביקש אסיר להיפגש עם עורך דין מסוים לשם קבלת שירות מקצועי, או ביקש עורך דין שהאסיר, אדם קרוב לאסיר, סניגור ציבורי מחוזי או ארצי, או בית המשפט, ייפה את כוחו את ימנהו, לענין זה, להיפגש עם אסיר לשם מתן שירות מקצועי, יאפשר מנהל בית הסוהר את קיום הפגישה כאמור בשעות העבודה הרגילות של בית הסוהר ובהקדם האפשרי, ואולם אם היה האסיר עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יאפשר מנהל בית הסוהר את קיום הפגישה בלא דיחוי.
(ד) הנציב יקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר את הדרך שבה יבורר רצונו של אסיר להיפגש עם עורך דין מסוים שאין בידו ייפוי כוח או מינוי כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את ההסדרים הנדרשים לשם כניסת עורך דין לבית סוהר לצורך קים פגישה עם אסיר לפי סעיף זה, וכן לקבוע הוראות המגבילות את מספר עורכי הדין שיורשו להיפגש עם אסיר בפרק זמן שיקבע, והכל בשים לב לסידורי הביטחון והאבטחה בבית הסוהר, ולסידורים הנדרשים לשם קיום פגישות אסירים עם עורכי דין בבית הסוהר.
(ו) בסעיף זה, "עורך דין" – כהגדרתו בסעיף 45א.
מניעת פגישת אסיר עם עורך דין מסוים (תיקון מס' 30) תשס"ה-2005
45א. (א) בסעיף זה –
"אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום;
(תיקון מס' 50) תשע"ו-2016
"ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;
"בית משפט מחוזי" – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר;
""האזור" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 (בסעיף זה – חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום);
"מניעת פגישה" – לרבות הפסקת פגישה;
"עבירה" – עבירה מסוג עוון או פשע;
"עבירת בית סוהר" – כמשמעותה בסימן ח' לפרק ב';
"עורך דין" – חבר לשכת עורכי הדין בישראל, ולענין אסיר שהוא תושב האזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית – גם חבר לשכת עורכי הדין הפלסטינית שהממונה על העזרה המשפטית כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום או קצין המטה לעניני משפטים במינהל האזרחי לאזור, נתן לגביו אישור כי הוא חבר כאמור.
(תיקון מס' 40) תשע"א-2011
(ב) היה לנציב או למנהל בית סוהר חשד ממשי כי פגישת אסיר עם עורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמוש בסדרי בית הסוהר וניהולו, או כי פגישה כאמור תאפשר העברת מידע בין אסירים או בינם לבין גורמים מחוץ לבית הסוהר וקיים חשש כי העברת המידע כאמור קשורה לקידום פעילותו של ארגון טרור או שהיא נעשית בהכוונתו, רשאי הוא להורות על מניעת הפגישה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ג); ורשאי הנציב או מנהל בית הסוהר להורות על מניעת פגישה של עורך הדין עם אסירים נוספים, אם יש לו חשד ממשי כי מתקיימת גם לגבי הפגישה עמם אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן זה.
(תיקון מס' 40) תשע"א-2011
(ג) מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה לפי הוראות סעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, ורשאי הנציב, בתום התקופה האמורה, להורות על המשך מניעת הפגישה לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות, מטעמים שיירשמו; כמו כן רשאי הנציב, בהסכמת פרקליט מחוז או משנה לפרקליט המדינה, להורות כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 10 ימים.
(ד) הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר בדבר מניעת פגישה בין אסיר לעורך הדין, תינתן בשים לב, בין השאר, לתוכן המדיע שעורר את החשד הממשי שעליו מתבססת העילה למניעת הפגישה כאמור בסעיף קטן (ב) ולרמת מהימנותו, וכן לרמת הסיכון הנשקפת מקיום הפגישה; הוראה כאמור תינתן לאחר שניתנה לאסיר ולעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם כמפורט להלן:
(1) לענין הוראת מנהל בית הסוהר – בכתב או בעל פה;
(2) לענין הוראת הנציב – בכתב, ואולם רשאי הנציב להורות כי הטענות כאמור יישמעו בעל פה.
(ה) (1) הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה, תינתן בכתב ותימסר לאסיר ולעורך הדין בלא דיחוי; להוראה יצורפו נימוקיה (בסעיף זה – הנימוקים), וכן המידע שעליו היא נסמכת.
(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הנציב או מנהל בית הסוהר שלא למסור לאסיר ולעורך הדין את הנימוקים או את המידע שעליו נסמכת ההוראה, כולו או חלקו, אם סבר כי יש בכך כדי לגרום לאחד מאלה:
(א) פגיעה בשלומו של אדם או בביטחונו;
(ב) פגיעה בביטחון המדינה;
(ג) חשיפת מקורות מידע ושיטות עבודה של רשויות חקירה או מודיעין;
(ד) שיבוש הליכי חקירה של רשויות חקירה או מודיעין.
(3) החליט הנציב או מנהל בית הסוהר על אי גילוי נימוק או פרט ממידע כאמור בפסקה (2), יעביר לאסיר ולעורך הדין תמצית של הנימוקים והמידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בפסקאות משנה 2(א) עד (ד).
(ו) על הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה רשאי האסיר להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי; הוראות סימן ח'1 לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים.
(תיקון מס' 40) תשע"א-2011
(ז) בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים, כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שסך כל התקופות שבהן תימנע פגישה של האסיר עם עורך הדין לא יעלה על שנה; אושרה הארכה כאמור בסעיף קטן זה לתקופה של שישה חודשים, ידון בית המשפט המחוזי מחדש בעניין מניעת הפגישה, לא יאוחר משלושה חודשים אחרי אישור ההארכה או בתוך תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט החלטתו; על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בענין בשופט אחד.
(תיקון מס' 40) תשע"א-2011
(ח) נמנעה פגישה של אסיר עם עורך הדין לפי סעיפים קטנים (ב), (ו) או (ז) לתקופה של שנה, רשאי שופט של בית המשפט העליון, אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת כפי שיורה, ורשאי הוא לחזור ולהורות כאמור, מעת לעת.
(ט) (1) ההליכים בבית המשפט לפי סעיף זה יתקיימו בנוכחות האסיר, זולת אם סבר בית המשפט כי ניהול ההליכים כאמור יפגע בענין מהענינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ה)(2).
(2) ציווה בית המשפט כי ההליכים יתקיימו בהעדר האסיר, יורה על העברת תמצית של המידע שהוצג לפניו לאסיר, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים כאמור בפסקה (1).
(3) הוראות סעיף 35(ז), (ט) ו-(י) לחוק המעצרים, יחולו, בשינויים המחויבים, בהליכים בבית משפט לפי סעיף זה.
(י) החלטת בית משפט, שניתנה לפי סעיף זה, תובא לידיעת האסיר ועורך הדין, בלא דיחוי.
(יא) הנציב ומנהל בית הסוהר רשאים לאצול את סמכויותיהם לפי סעיף זה לסגניהם בלבד.
הגבלת פגישת אסיר עם כמה עורכי דין (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 50) תשע"ו-2016
45א1. (א) בסעיף זה –
"אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום או נאשם העצור עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21 לחוק המעצרים;
"ארגון טרור" – כהגדרתו בסעיף 45א;
"עורך דין" – כהגדרתו בסעיף 45א.
(תיקון מס' 50) תשע"ו-2016
(ב) ראה הנציב כי קבוצת אסירים מסוימת הנמנים עם ארגון טרור או שהורשעו בעבירה המנויה בתוספת הראשונה א', או אסיר מסוים אף אם לא התקיימו בו תנאים כאמור, נפגשים עם כמה עורכי דין, באופן המעלה חשד ממשי כי הפגישות לא נועדו לקבלת שירות מקצועי בהתאם לסעיף 45(א), והיה לו חשד ממשי כי פגישות אלה מנוצלות לשם פגיעה בביטחון המדינה, בשלום הציבור או במשמעת ובסדרי בית הסוהר, רשאי הוא להורות על הגבלת מספר עורכי הדין שקבוצת האסירים או האסיר רשאים לפגוש בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים (בסעיף זה – תקופת ההגבלה);
החלטת הנציב תינתן לאחר שעיין בעמדת ראש חטיבת מודיעין בשירות בתי הסוהר, וכן, לפי העניין, בעמדת ראש חטיבת מודיעין במשטרת ישראל או ראש החטיבה בשירות הביטחון הכללי המופקד על הנושא.
(ג) אסיר שהוטלה עליו הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיפגש, בכל שלושים ימים במהלך תקופת ההגבלה, עם מספר עורכי הדין שקבע הנציב, ורשאי הוא, בכל שלושים ימים, להיפגש עם עורכי דין אחרים, ובלבד שמספרם בכל שלושים ימים לא יעלה על המספר שקבע הנציב.
(ד) הנציב רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך[2], להאריך את תקופת ההגבלה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.
(ה) בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת תקופת ההגבלה לאחר שהוארכה לפי סעיף קטן (ד) לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה; על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בעניין בשופט אחד.
(ו) החלטת בית משפט שניתנה לפי סעיף זה, תובא לידיעת קבוצת האסירים או האסיר, בלא דיחוי.
(ז) על הוראת הנציב לפי סעיף קטן (ב) או (ד) רשאי אסיר, שההגבלה הוטלה עליו בשל היותו חלק מקבוצת אסירים, לפנות לנציב בבקשה לעיון חוזר אם התקיימו בעניינו נסיבות מיוחדות.
(ח) אסיר מסוים שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף קטן (ב) או אסיר שהנציב קיבל לגביו החלטה בעיון חוזר לפי סעיף קטן (ז), רשאי להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי; הוראות סימן ח'1 לפרק ב' והוראות סעיף 45א(ט) יחולו, בשינויים המחויבים.
(תיקון מס' 55) תשפ"ב-2021
(ט) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הראשונה א'.
שמירת דינים (תיקון מס' 30) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 43) תשע"ב-2012
45ב. אין בהוראות סעיפים 45, 45א ו-45א1 כדי לגרוע מהוראות דין אחר בענין פגישה של אסיר עם עורך דין.
(תיקון מס' 2) תשל"ג-1972
46. (בוטל).
47. (א) אסיר שפוט מותר להרשות לו כתיבת מכתב ראשון, עם התקבלו לבית הסוהר.
(ב) אחרי תום שלושת החדשים הראשונים של מאסרו, ולאחר מכן - כל חדשיים, מותר להרשות ביקורי ידידים לעיני סוהר ובטווח שמיעתו וכתיבת מכתב וקבלתו.
שליחת מכתבים (תיקון מס' 17) תשנ"ח-1998
47א. (א) אסיר זכאי לשלוח, באמצעות הנהלת בית הסוהר ובהתאם להוראות חוק זה, מכתבים, ולשם כך יינתן לו נייר כתיבה בכמות שתיקבע בפקודות השירות.
(ב) אסיר אינו רשאי לשלוח מכתב באמצעות מבקר או בכל דרך אחרת שלא באמצעות הנהלת בית הסוהר ואולם רשאי הוא למסור לעורך דינו, בעת פגישתו עמו, מכתב הנוגע לנושא ייצוגו; כן רשאי הוא למסור לקצין מבחן, בעת פגישתו עמו, מסמכים הדרושים לקצין המבחן לשם ביצוע תפקידו.
(ג) דמי משלוח המכתבים יהיו על חשבון האסיר, זולת אם ראה מנהל בית הסוהר שיש לפטור את האסיר מתשלום זה, מחמת מצבו הכלכלי.
(ד) (1) מנהל בית סוהר או מי שהוסמך על ידו (להלן – הבודק) רשאי מהטעמים המנויים בסעיף 47ג(א) ועל אף האמור בכל דין לפתוח ולבדוק כל מכתב שנשלח על ידי אסיר;
(2) לענין הסמכה לפי פסקה (1) של בודק שהוא סוהר – לא יוסמך סוהר שדרגתו פחותה מדרגת רב כלאי, אלא אם כן הוא כלאי הנושא תקן של רב כלאי.
(ה) מכתב כאמור, שנפתח על ידי הבודק, יסומן בראשי התיבות של שמו של הבודק.
קבלת דבר דואר או מכתב (תיקון מס' 17) תשנ"ח-1998
47ב. (א) בסעיף זה ובסעיפים 47ג ו-47ד, "דבר דואר" – מכתב, גלויה, דבר דפוס או כל מסמך אחר הממוען לאסיר והנשלח אליו באמצעות שירותי הדואר.
(ב) אסיר זכאי לקבל מכתב או דבר דואר, בהתאם להוראות חוק זה.
(ג) דבר דואר או מכתב יימסרו לאסיר אך ורק באמצעות הנהלת בית הסוהר.
(ד) הבודק רשאי, מהטעמים המנויים בסעיף 47ג(א) ועל אף האמור בכל דין, לפתוח ולבדוק כל דבר דואר או מכתב, לאחר קבלתו בבית הסוהר ובטרם מסירתו לאסיר.
(ה) דבר דואר או מכתב שנפתח על ידי הבודק יסומן בראשי התיבות של שמו של הבודק.
סמכות בודק למניעת מסירה או קבלה של דבר דואר (תיקון מס' 17) תשנ"ח-1998
47ג. (א) מהטעמים המנויים להלן ועל אף האמור בכל דין, בודק רשאי שלא להעביר או שלא למסור מכתב או דבר דואר או חלקים מהם, שנשלחו על ידי אסיר או אל אסיר, אם מצא כי מסירתם או העברתם עלולים לפגוע באחד מאלה:
(1) בטחון המדינה;
(2) בטחון הציבור;
(3) בטחון או משמעת בבית הסוהר;
(4) הליכי חקירה או משפט.
(ב) החליט הבודק למנוע העברת דבר הדואר או המכתב ליעדו, ינמק את החלטתו בכתב ויורה על גניזת דבר הדואר או המכתב במקום מיוחד שיועד לכך.
(ג) מניעת העברת דבר דואר או מכתב, או חלקים מהם, ליעדם, תובא לידיעת האסיר, אלא אם כן אישר הנציב שלא לעשות כן מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א).
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על כתבי בי-דין המיועדים לבית המשפט וכן על מסמכים המוחלפים בין עורך דין ללקוחו האסיר הנוגעים לנושא ייצוגו והנמסרים לאסיר או על ידי אסיר בעת פגישת עורך הדין עם האסיר.
התכתבות עם חבר הכנסת (תיקון מס' 17) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 49) תשע"ה-2015
47ד. (א) על אף הוראות סעיפים 47א(ד), 47ב(ד) ו-47ג(א) ועל אף האמור בכל דין –
(1) (א) מכתב שנשלח מאסיר אל חבר הכנסת, לא ייפתח, אלא אם כן יש לבודק יסוד סביר לחשש שמסירתו או העברתו לחבר הכנסת עלולים לפגוע באחד הענינים המנויים בסעיף 47ג(א)(1) עד (4) (להלן – לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט);
(תיקון מס' 22) תשס"א-2001
(ב) היה לבודק חשש כאמור, יפתח הבודק את המכתב רק בנוכחות שלושה מחברי ועדת המשנה לשירותי המודיעין והבטחון של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שאותם ימנה יושב-ראש ועדת המשנה (להלן – הוועדה); לאחר פתיחת המכתב וקריאתו, יצביע הבודק לפני הוועדה על חלקי המכתב שיש בהם, לדעתו, כדי לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט אם יש חלקים כאלה;
(ג) מצאה הוועדה, לאחר ששמעה את הסברי הבודק, כי מסירתו או העברתו של המכתב עלולים לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט, תקבע הוועדה, בהחלטה מנומקת, אם למנוע את מסירתו של המכתב, כולו או חלקו;
(ד) הודעה על החלטת הוועדה תימסר על ידי יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת, אלא אם כן החליטה הוועדה, בהחלטה מנומקת, שלא לעשות כן, מטעמים של פגיעה בבטחון או בהליכי חקירה או משפט;
(ה) לא נמסר מכתב לחבר הכנסת לפי פסקת משנה (ג), יורה הבודק על גניזת המכתב כאמור בסעיף 47ג(ב);
(2) דבר דואר שנשלח מחבר הכנסת לאסיר לא ייפתח, אלא אם כן יש לבודק יסוד סביר לחשש שמסירתו או העברתו עלולים לפגוע בבטחון המדינה; הוראות פסקה (1)(ב) עד (ה) יחולו על דבר דואר שנפתח לפי הוראות פסקה זו.
(תיקון מס' 49) תשע"ה-2015
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מכתב שנשלח מאסיר אל שר או סגן שר ועל דבר דואר שנשלח משר או מסגן שר לאסיר.
48. חלה אסיר במחלה רצינית וביקש שיבקר אצלו קרוב או ידיד, רשאי מנהל בית הסוהר, על פי המלצת הרופא, להורות בכתב שירשו את כניסתו של אותו קרוב או ידיד אם היה סבור שמן הראוי לעשות כן.
49. רבנים וכוהני דתות אחרות יורשו במועדים מתאימים וסבירים לבקר אסירים הרוצים בשירותם ולקיים תפילות בזמנים ובמקומות שיאשר מנהל בית הסוהר.
פיקוח על מבקרים (תיקון מס' 15) תשנ"ו-1996
50. הממונה על בית סוהר ירשום בספר שנועד לכך את שמו ומענו של כל מי שבא לבקר אסיר.
51. לא יתקשר אדם עם אסיר אלא לפי הכללים וההוראות המסדירים אותה תקשורת.
עונשין (תיקון מס' 47) תשע"ד-2014
52. (א) בלי לפגוע בחילוט שלפי סעיף 44, העובר על הוראה מהוראות סעיפים 38, 41 עד 43 או 51, דינו – מאסר ששה חדשים.
(תיקון מס' 47) תשע"ד-2014
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר חמש שנים:
(א) מכניס, מעביר או זורק חפץ אסור מסוכן אל תוך בית סוהר;
(ב) מניח חפץ אסור מסוכן בתוך בית סוהר;
(ג) מעביר חפץ אסור מסוכן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;
(ד) אסיר המחזיק בחפץ אסור מסוכן;
(2) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר שלוש שנים:
(א) מכניס, מעביר או זורק ציוד קצה רט"ן אל תוך בית סוהר;
(ב) מניח ציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר;
(ג) מעביר ציוד קצה רט"ן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;
(ד) מאפשר את השימוש בציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר, לרבות על ידי מימון;
(ה) אסיר המחזיק בציוד קצה רט"ן;
(3) העושה פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים; לעניין זה, "במטרה" – לרבות תוך ראייה מראש את אחת או יותר מהאפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לוודאי.
(תיקון מס' 47) תשע"ד-2014
(ג) בסעיף זה –
"חפץ אסור מסוכן" – חפץ אסור שבשל טיבו או מהותו הכנסתו לבית הסוהר, העברתו לאסיר או העברתו מאסיר לאדם אחר, עלולה לסכן חיי אדם או לפגוע בבריאותו, להביא לגרימת חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לבריחה מבית הסוהר, וכן חפץ שביכולתו לייצר חפץ כאמור;
"ציוד קצה רט"ן" – ציוד בזק כמשמעותו לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, נישא או מיטלטל, המתחבר או המיועד להתחבר אל מערכת של מיתקני אלחוט שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות כל חלק של ציוד כאמור, כגון כרטיס sim, כרטיס זיכרון, אנטנה, סוללה ומטען.
53. אסיר שנידון למיתה ייכלא במקום בטוח שבבית הסוהר, בנפרד, אם אפשר, מכל אסיר אחר, ויהיה נתון לתשומת עין מתמדת יומם ולילה.
54. לא תהיה לאיש – חוץ מסוהרים, הרופא, מבקר רשמי, רב או כהן דתו של האסיר – גישה לאסיר שנידון למיתה, אלא ברשות שבכתב מאת מנהל בית הסוהר.
55. בשעת ביצוע גזר הדין יהיו נוכחים –
(1) מנהל בית הסוהר;
(2) הרופא;
(3) פקיד מינהל המחוז;
(4) שני שוטרים או פקידי בית המשפט שהיו נוכחים בבית המשפט בזמן שהאסיר נידון למיתה והם יכולים לזהותו כמי שנידון;
(5) רב או כהן דתו של האסיר, אם ביקש זאת האסיר.
56. אסיר שעשה אחד מאלה עבר עבירת בית סוהר:
(1) התקוטט עם אסיר אחר;
(2) התלונן תלונות ללא יסוד;
(3) האשים סוהרים האשמות כוזבות בתשובה לשאלה שנשאל בענינים הנוגעים לבית הסוהר או למשמעת בו;
(4) השיב תשובה לא נכונה על שאלה ששאל אותו סוהר בענינים הכלולים בסעיף
6;
(5) קיים תקשורת בכתב, בעל פה או בדרך אחרת עם אדם מבחוץ או עם אסיר תוך הפרת תקנות בית הסוהר;
(6) עשה מעשה המכוון לעורר בלב אסירים או סוהרים בהלה ללא צורך;
(7) נמנע או סירב לצעוד כנדרש בשעת צעדה בבית הסוהר או בהליכה לעבודה או בדרך ממנה;
(8) סירב לאכול לחם חוקו;
(9) אכל או לקח לעצמו מזון שלא נועד לו, או לקח מהמנות שנועדו לאסירים אחרים או הוסיף עליהן;
(10) הוציא בלי רשותו של סוהר מזון מהמטבח או מהמקום שבו מגישים ארוחות, או הפר הוראה לענין מתן מזון ומשקה וחלוקתם;
(11) השחית מזון במזיד, או השליכו ללא הוראה;
(12) הכניס לתוך מזון או משקה דבר העלול לקלקל טעמו או טיבו;
(13) נמנע או סירב ללבוש את הבגדים שניתנו לו, או החליף חלק מהם בבגדי אסירים אחרים, או איבד, השליך, קילקל או שינה חלק מהם;
(14) הסיר, השחית או שינה מספר, סימן או תג הצמודים לשם היכר לבגד או לגוף או שלובשים אותם על הבגד או הגוף לשם כך;
(15) נמנע או סירב לשמור על נקיון גופו או הפר הוראה המסדירה עניני תספורת או גילוח;
(16) נמנע או סירב לשמור על נקיונם של בגדים, שמיכות או כלי מיטה, או הפר הוראה בדבר סידורם או מקומם;
(17) התעסק במנעולים, במנורות או בנורות של בית הסוהר או ברכוש אחר שאינו מענינו;
(18) גנב מבגדי בית הסוהר או מן הציוד של אסיר אחר;
(19) גרם למטרד בכל חלק של בית הסוהר;
(20) השחית או קילקל קיר, רהיט או רכוש אחר של בית הסוהר;
(21) ליכלך רצפה, דלת, קיר או חלק אחר של בנין בית הסוהר או כל חפץ בבית הסוהר, או ירק עליהם;
(22) זיהם במזיד באר, בית כסא או מקום כביסה או רחצה;
(23) נמנע או סירב לטפל כיאות במכשירים, בבגדים או בחפצים אחרים שהם רכוש המדינה, או השחיתם, השמידם או שלח יד בהם;
(24) במזיד גרם לעצמו מחלה, חבלה או אי-כושר;
(25) גרם לאלימות או לכל מרי שהוא, או נמנע מלעזור בדיכוים;
(26) השתתף בהתקפה על סוהר או על אסיר;
(27) נמנע או סירב לעזור לסוהר במקרה של נסיון בריחה או במקרה של התקפה על סוהר או על אסיר;
(28) הפר אחד הכללים או הוראה חוקית של סוהר, או נמנע או סירב לבצע תפקידים בדרך שנקבעה;
(29) התנהג בחוסר נימוס כלפי סוהר, עובד בית סוהר, מבקר או כל אדם המועסק בענין של בית הסוהר;
(30) סירב לעבוד, או התעצל, זלזל או התרשל בעבודתו;
(31) עזב בלי רשות את תאו או מקום אחר שנועד לו או את מקום עבודתו;
(32) החזיק בחפץ שאינו רשאי להחזיקו;
(33) תקף, או השתמש בכוח שימוש שיש בו עבירה;
(34) השמיע רעש ללא צורך או קילל או חירף;
(35) התנהג באופן פרוע, גס או בלתי מוסרי;
(36) השתמש בלשון גסה, מעליבה או מאיימת;
(37) התחלה;
(38) במזיד האשים סוהר או אסיר האשמת שוא;
(39) נמלט, קשר קשר להימלט או עזר לאחר להימלט;
(40) נסיון או סיוע לבצע אחת העבירות האמורות בסעיף זה;
(41) כל מעשה, התנהגות, אי-סדר או הזנחה הפוגעים בסדר הטוב או במשמעת, אף אם לא פורטו בפסקאות הקודמות.
שיפוט בעבירות בית סוהר (תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988
57. כל אחד מאלה יהיה מוסמך לדון ולהחליט באישום אסיר על עבירות בית סוהר (להלן בסימן זה – קצין שיפוט):
(1) הנציב;
(2) מנהל בית סוהר שהנציב הסמיכו לכך;
(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988
(3) סוהר מדרגת כלאי ומעלה שהנציב הסמיכו לכך;
(תיקון מס' 3) תשל"ד-1974
(4) (בוטלה).
עונשין ועבירת בית סוהר (תיקון מס' 10) תשמ"ט-1989
58. (א) קצין שיפוט שהרשיע אסיר בעבירת בית סוהר יהיה רשאי להטיל עליו עונשים אלה, כולם או מקצתם:
(1) אתראה;
(2) אזהרה חמורה;
(תיקון מס' 55) תשפ"ב-2021
(3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת;
(4) בידוד לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, ובלבד שתקופת בידוד לא תהא רצופה יותר משבעה ימים והפסקה של שבעה ימים תהיה בינה לבין המשכה;
(5) הפחתת ימי שחרור לתקופה שלא תעלה על עשרים ואחד ימים; לענין זה, "שחרור" – כמשמעותו בסעיף 49 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לרבות רשיון חופש כמשמעותו בסעיף 28.
(ב) קצין שיפוט שהטיל על אסיר עונש בידוד או עונש הפחתת ימי שחרור יהיה רשאי לצוות בפסק כי העונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנה מיום הפסק; אסיר שנידון לעונש על תנאי כאמור, לא ישא את עונשו אלא אם כן עבר, תוך התקופה שנקבעה בפסק, עבירה זהה או דומה לעבירה שעליה נשפט או כל עבירת בית סוהר אחרת – אם קבע זאת קצין השיפוט בפסק שבו הוטל עליו העונש על תנאי, והורשע בשל כך.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) עונש הפחתת ימי שחרור יהיה מוסמך להטיל רק מנהל בית הסוהר, באישור הנציב;
(2) עונש בידוד לתקופה שמעל לשבעה ימים ועונש קנס מעל מחצית הסכום שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א)(3), יהיה מוסמך להטיל רק מנהל בית הסוהר או סגנו.
(ד) הוטל על אסיר עונש קנס, בידוד או הפחתת ימי שחרור, רשאי הנציב או סוהר בכיר שהנציב הסמיכו לכך, אם ראה טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, לבטל את העונש או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.
חיוב בפיצויים (תיקון מס' 10) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 55) תשפ"ב-2021
59. (א) קצין שיפוט שהרשיע אסיר בעבירת בית סוהר, יוכל לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים לשירות על נזק שנגרם עקב העבירה, ובלבד שלא יחייבו בתשלום פיצויים בסכום העולה על הסכום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת.
(ב) חוייב אסיר בתשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנציב או סוהר בכיר שהנציב הסמיכו לכך, אם ראה טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, לבטל את החיוב או להפחיתו.
גביית קנס ופיצויים (תיקון מס' 10) תשמ"ט-1989 ת"ט תשמ"ט-1989
59א. ניתן לגבות קנס כאמור בסעיף 58 ופיצויים כאמור בסעיף 59 על ידי ניכוי משכר העבודה המשתלם או שישתלם לאסיר או מכספים אחרים המצויים או שיהיו מצויים בפקדונו, בבת אחת או בשיעורים חדשיים כפי שיורה קצין השיפוט, ובלבד שהסכום הנותר לזכותו של האסיר לאחר הניכוי לא יפחת, בכל חודש, מהסכום שיקבע הנציב מעת לעת כסכום המיועד לצרכיו של האסיר בבית הסוהר.
ייעוד קנסות (תיקון מס' 10) תשמ"ט-1989
59ב. קנסות שנגבו כאמור בסעיף 59א ישולמו לקרן שתיקרא "הקרן לרווחת אסירים" וישמשו לרווחת האסירים כפי שיקבע השר בתקנות.
60. לא יוטל עונש על אסיר אלא לאחר חקירה מתאימה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לשמוע את האישום והראיות נגדו ולהתגונן.
61. אסיר שעבר עבירת בית סוהר יכול שיואשם לפני בית משפט, ורשאי בית המשפט להטיל עליו עונש מאסר ששה חדשים, שיתחיל בתום כל מאסר קודם.
62. שום דבר האמור בפקודה זו אינו בא לפטור אסיר מהיות מואשם לפני בית משפט בדרך הרגילה על כל עבירה שעבר, ובלבד שלא ייענש פעמיים על עבירה אחת.
סימן ח'1: עתירות אסירים
62א. (א) אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו (להלן בסימן זה – עתירה).
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
(ב) בית המשפט ידון בשופט אחד שיקבע נשיא בית המשפט לענין זה.
(תיקון מס' 21) תשס"א-2001
(ג) על אף הוראות סעיף זה וסעיף 62ב, על עתירה נגד ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, יחולו הוראות החוק האמור.
דיון בעתירה בדרך של היוועדות חזותית – הוראת שעה (תיקון מס' 56) תשפ"ב-2021
62א1. (א) התקיים דיון בעתירה שלא באולם דיונים הסמוך למקום המעצר או לבית הסוהר שבו מוחזק האסיר, וביקש האסיר להשתתף בדיון או הורה בית המשפט על השתתפותו בדיון, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון, לבקשת האסיר, בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית כהגדרתה בסעיף 133א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 133א(ג) עד (ו), 133ג ו-133ד לחוק סדר הדין הפלילי בשינויים המחויבים.
(תיקון מס' 58) תשפ"ב-2022
(ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופת הוראת השעה כמשמעותו בסעיף 133ו(א) לחוק סדר הדין הפלילי ולא יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה כאמור בסעיף 133ו(ג) לחוק האמור.
62ב. בית המשפט מוסמך ליתן בקשר לעתירה צווים לרשויות המדינה ולאנשים הממלאים תפקידים על-פי דין לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין.
ערעור (תיקון מס' 5) תש"ם-1980 (תיקון מס' 37) תשס"ח-2008
62ג. החלטת בית המשפט בעתירה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מבית המשפט בגוף ההחלטה או מאת שופט בית המשפט העליון.
שמירת סמכות (תיקון מס' 5) תש"ם-1980
62ד. אין האמור בסימן זה גורע מסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 7(ב)(1) לחוק בתי המשפט, תשי"ז–1957.
63. מנהל בית הסוהר יהיה אחראי שכל אסיר שבבית הסוהר ישוחרר כשורה מיד לאחר היותו זכאי לשחרור.
הקדמת השחרור בשל ימי מנוחה (תיקון מס' 7) תשמ"ד-1984
64. (א) אסיר הזכאי לשחרור ביום מימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, או ביום שבתון על פי חוק, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור – ביום שלפניו.
(ב) אסיר שאינו יהודי, הזכאי לשחרור ביום מנוחה או שבתון כאמור בסעיף קטן (א) או ביום שבתו או יום חגו שנקבע על פי סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מהימים האמורים – ביום שלפניו.
זמן השחרור (תיקון מס' 7) תשמ"ד-1984
64א. אסיר ישוחרר לא יאוחר מצהרי היום שבו הוא זכאי לשחרור.
65. כל אסיר ייבדק על ידי הרופא לפני שחרורו.
66. אסיר הסובל ממחלה חריפה או מסוכנת לא ישוחרר אלא לפי בקשתו.
67. אסיר שבגדיו הושמדו לפי סעיף 8, רשאי מנהל בית הסוהר לתת לו, בעת שחרורו, בגדים לפי מעמדו.
68. השתחרר אסיר ואין לו ידידים או אמצעי מחיה, רשאי מנהל בית הסוהר ליתן לו מענק בסכום שיקבע הנציב וידאג להסעתו חינם ברכבת, עד לתחנת הרכבת הקרובה ביותר למקום מגוריו הרגיל של האסיר במדינה, ובמקרים מיוחדים ולפי שיקול דעתו – באוטובוס עד לתחנת האוטובוס הקרובה ביותר כאמור.
סימן ט'1: שחרור מינהלי
הגדרות (תיקון מס' 13) תשנ"ג-1993
68א. בסימן זה –
(תיקון מס' 41) תשע"ב-2012
"אסיר" –
(תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
(1) אסיר שפוט לתקופת מאסר שאינה עולה על שלוש שנים;
(תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
(2) אסיר שפוט לתקופת מאסר העולה על שלוש שנים, שוועדת השחרורים החליטה לגביו שישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי סעיפים 3, 4 או 5 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
(תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
"יתרת מאסר" – תקופת המאסר שנותרה לאסיר לשאת עד לשחרורו בתום תקופת מאסרו המלאה או עד למועד שנקבע לשחרורו המוקדם לפי החלטת ועדת השחרורים או לפי כל דין, והכל לפי התקופה הקצרה מביניהן;
"קבוצת אסירים" – קבוצת אסירים המאופיינת באורך המאסר שהוטל על מי שנכלל בה, כמפורט בתוספת הראשונה;
"שחרור מינהלי" – שחרור אסירים טרם זמן לפי סעיף 68ג;
(תיקון מס' 41) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 54) תשע"ט-2018
"תפוסת אסירים" – מספר האסירים המוחזקים בכלל בתי הסוהר לרבות אסירים המאושפזים בבתי חולים לפי סעיפים 15(א) ו-16, או השוהים בחופשה לפי סעיף 36 וכן עצורים המוחזקים בכלל בתי הסוהר; לעניין הגדרה זו, "אסיר" – כהגדרתו בסעיף 1;
"תקן כליאה" – סך כל מקומות הכליאה בכלל בתי הסוהר.
קביעת תקן הכליאה (תיקון מס' 13) תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 36) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 55) תשפ"ב-2021
68ב. השר רשאי לקבוע בצו, מעת לעת באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, את תקן הכליאה, לתקופה שלא תעלה על שנה[3].
שחרור מינהלי (תיקון מס' 13) תשנ"ג-1993 (תיקון מס' 57 הוראת שעה) תשפ"ב-2021
68ג. (א) עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה, יורה הנציב שישוחררו טרם זמנם האסירים שיתרת המאסר שלהם ביום מתן ההוראה (בסימן זה – היום הקובע) אינה עולה על יתרת המאסר המרבית הקבועה בטור ב' בחלק א' לתוספת הראשונה לקבוצת האסירים שעימה נמנים אותם אסירים לפי טור א' בחלק האמור, ולעניין אסירים שוועדת השחרורים החליטה לגביהם שישוחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרם לפי סעיפים 3, 4 או 5 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר (בסעיף זה – החלטה על שחרור על-תנאי ממאסר) – שיתרת מאסרם ביום הקובע אינה עולה על יתרת המאסר המרבית הקבועה בטור ג' באותו חלק לקבוצת האסירים שעימה הם נמנים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יתרת המאסר המרבית לעניין אותו סעיף קטן, לגבי אסיר שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים כמפורט להלן, תהיה יתרת המאסר הקבועה בטור ב' בחלק ב' לתוספת הראשונה לקבוצת האסירים שעימה נמנה אותו אסיר לפי טור א' באותו חלק, ולעניין אסיר כאמור שניתנה לגביו החלטה על שחרור על-תנאי ממאסר – יתרת המאסר המרבית הקבועה בטור ג' באותו חלק לקבוצת האסירים שעימה הוא נמנה:
(1) הוא הורשע בעבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בסעיף זה – חוק המאבק בטרור);
(2) הוא הורשע בעבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, או לפי תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או בעבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;
(3) הוא הורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, בעבירה לפי חלק ג' לתקנות האמורות;
(4) הוא הורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת, בעבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יתרת המאסר המרבית לעניין אותו סעיף קטן, לגבי אסיר שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים כמפורט להלן, תהיה יתרת המאסר הקבועה בטור ב' בחלק ג' לתוספת הראשונה לקבוצת האסירים שעימה נמנה אותו אסיר לפי טור א' בחלק האמור, ולעניין אסיר כאמור שניתנה לגביו החלטה על שחרור על-תנאי ממאסר – יתרת המאסר המרבית הקבועה בטור ג' באותו חלק לקבוצת האסירים שעימה הוא נמנה:
(1) הוא הורשע בעבירות לפי סעיפים 144ו, 329, 333, 335, 368ב או 368ג לחוק העונשין;
(2) הוא הורשע בעבירת מין כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006;
(3) הוא הורשע בעבירות כמפורט בפרט 1 או 2 לתוספת לחוק שחרור על-תנאי ממאסר.
(ד) (1) הורשע אסיר בעבירה המנויה בסעיף קטן (ב) ובעבירה נוספת – יחולו הוראות סעיף קטן (ב) לגבי כל תקופת מאסרו;
(2) הורשע אסיר בעבירה המנויה בסעיף קטן (ג) ובעבירה נוספת, למעט עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) – יחולו הוראות סעיף קטן (ג) לגבי כל תקופת מאסרו.
(ה) מצא הנציב, לאחר שחרור אסירים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), כי תפוסת האסירים עדיין עולה על תקן הכליאה ואינה עומדת בתנאי הדין, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להגדיל את יתרות המאסר המרביות הקבועות בטור ב' או בטור ג' בחלק א' לתוספת הראשונה או בטור ג' בחלק ג' לתוספת האמורה, לגבי האסירים הנמנים עם קבוצת האסירים שבטור א' באותו חלק, בפרק זמן שיורה ושלא יעלה על שבועיים; שחרור של אסירים טרם זמנם לפרק זמן נוסף כאמור יהיה באופן ובהיקף שיקבע הנציב בפקודות נציבות בתי הסוהר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
(ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), לא ישוחרר לפי הסעיפים הקטנים האמורים אלא אסיר שביום הקובע נשא לפחות מחצית תקופת המאסר שנגזרה עליו.