נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971

 

 

רשויות ומשפט מנהלי – בתי סוהר

בטחון – בתי סוהר

תוכן ענינים

 

פרק א': פרשנות

Go

11

סעיף 1

הגדרות

Go

11

 

פרק ב': אסירים

Go

12

 

סימן א': קבלת אסירים וכליאתם

Go

12

סעיף 2

קבלת אסירים

Go

12

סעיף 3

זיהוי

Go

12

סעיף 4

רישום פרטים

Go

12

סעיף 5

קבלה למשמורת

Go

12

סעיף 6

בדיקה רפואית

Go

12

סעיף 7

חפצי אסיר במשמורת

Go

12

סעיף 8

השמדת בגדים

Go

12

סעיף 9

סירוב לקבל למשמורת

Go

12

סעיף 10

הפרדת מינים וחלוקה לסוגים

Go

12

 

סימן ב': משמורת אסירים והעברתם

Go

13

סעיף 11

אסירים במשמורת המנהל

Go

13

סעיף 11א

כבילת אסיר במקום ציבורי

Go

13

סעיף 11ב

תנאי כליאה הולמים

Go

13

סעיף 11ג

פעילות חינוך ופנאי

Go

14

סעיף 11ד

שיקום אסירים

Go

14

סעיף 11ה

שמירת דינים

Go

14

סעיף 12

העברת אסירים

Go

14

סעיף 13

העברה לרגל מחלה מידבקת

Go

14

סעיף 14

מקומות לטיפול בחולי נפש

Go

14

סעיף 15

אסיר חולה נפש

Go

14

סעיף 16

אשפוז אסירים חולים

Go

15

סעיף 17

החזרת אסיר מאשפוז

Go

15

סעיף 18

מניעת בריחה מבית חולים

Go

15

סעיף 19

אמצעים מיוחדים בבית חולים

Go

15

 

סימן ב'1: החזקה בהפרדה

Go

15

סעיף 19א

הגדרות

Go

15

סעיף 19ב

מטרות ההפרדה

Go

16

סעיף 19ג

הפרדה מינהלית

Go

16

סעיף 19ד

שימוע

Go

16

סעיף 19ה

הפרדה בהוראת בית משפט

Go

17

סעיף 19ו

עיון חוזר

Go

17

סעיף 19ז

ערעור

Go

17

סעיף 19ח

ראיות

Go

17

סעיף 19ט

הפרדה לאחר החלטת בית משפט

Go

17

סעיף 19י

ביטול הפרדה

Go

17

סעיף 19יא

חובת הנמקה

Go

17

 

סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב

Go

17

סעיף 19יב

הגדרות

Go

17

סעיף 19יג

בקשת היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב

Go

18

סעיף 19יד

החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי

Go

18

סעיף 19טו

סדרי דין וראיות

Go

19

סעיף 19טז

מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב

Go

19

סעיף 19יז

סייג לאחריות

Go

20

סעיף 19יח

עיון חוזר

Go

20

סעיף 19יט

ערעור

Go

20

 

סימן ג': הבאת אסיר לבית המשפט

Go

20

סעיף 20

הגדרות

Go

20

סעיף 21

ייחוד הוראות

Go

20

סעיף 22

צו הבאה

Go

20

סעיף 23

משמורת

Go

20

סעיף 24

הוצאות

Go

20

 

סימן ד': עבודה

Go

20

סעיף 25

מקום עבודה

Go

20

סעיף 26

עבודת אסירות

Go

20

סעיף 27

פיקוח

Go

20

 

סימן ה': רשיונות חופש

Go

21

סעיף 36

חופשה מיוחדת

Go

21

סעיף 37

אבדן רשיון חופש

Go

21

 

סימן ו': חפצים אסורים וקשר עם החוץ

Go

21

סעיף 38

איסור החזקה

Go

21

סעיף 39

חפץ שנשלח לאסיר

Go

21

סעיף 40

בדיקה ותפיסת חפץ אסור

Go

21

סעיף 41

איסור הכנסה והוצאה

Go

22

סעיף 42

איסור העברה

Go

22

סעיף 42א

העברת מכתב

Go

22

סעיף 43

איסור הנחה

Go

22

סעיף 44

חילוטים ודינם

Go

22

סעיף 45

פגישת אסיר עם עורך דין

Go

22

סעיף 45א

מניעת פגישת אסיר עם עורך דין מסוים

Go

22

סעיף 45א1

הגבלת פגישת אסיר עם כמה עורכי דין

Go

24

סעיף 45ב

שמירת דינים

Go

25

סעיף 47

אסיר שפוט

Go

25

סעיף 47א

שליחת מכתבים

Go

25

סעיף 47ב

קבלת דבר דואר או מכתב

Go

25

סעיף 47ג

סמכות בודק למניעת מסירה או קבלה של דבר דואר

Go

25

סעיף 47ד

התכתבות עם חבר הכנסת

Go

26

סעיף 48

אסיר חולה

Go

26

סעיף 49

אנשי דת

Go

26

סעיף 50

פיקוח על מבקרים

Go

26

סעיף 51

איסור תקשורת

Go

26

סעיף 52

עונשין

Go

26

 

סימן ז': אסירים שנידונו למיתה

Go

27

סעיף 53

החזקה

Go

27

סעיף 54

גישה

Go

27

סעיף 55

הנוכחים בביצוע גזר הדין

Go

27

 

סימן ח': משמעת

Go

27

סעיף 56

עבירות בתי סוהר

Go

27

סעיף 57

שיפוט בעבירות בית סוהר

Go

29

סעיף 58

עונשין ועבירת בית סוהר

Go

29

סעיף 59

חיוב בפיצויים

Go

29

סעיף 59א

גביית קנס ופיצויים

Go

30

סעיף 59ב

ייעוד קנסות

Go

30

סעיף 60

זכות אסיר להתגונן בדין

Go

30

סעיף 61

שיפוט בתי המשפט

Go

30

סעיף 62

אין פטור מהליכים רגילים

Go

30

 

סימן ח'1: עתירות אסירים

Go

30

סעיף 62א

עתירה

Go

30

סעיף 62א1

דיון בעתירה בדרך של היוועדות חזותית   הוראת שעה

Go

30

סעיף 62ב

סמכות

Go

30

סעיף 62ג

ערעור

Go

30

סעיף 62ד

שמירת סמכות

Go

30

 

סימן ט': שחרור

Go

30

סעיף 63

אחריות המנהל

Go

30

סעיף 64

הקדמת השחרור בשל ימי מנוחה

Go

30

סעיף 64א

זמן השחרור

Go

31

סעיף 65

בדיקה רפואית לפני שחרור

Go

31

סעיף 66

שחרור אסיר חולה

Go

31

סעיף 67

ביגוד

Go

31

סעיף 68

שחרור אסיר נצרך

Go

31

 

סימן ט'1: שחרור מינהלי

Go

31

סעיף 68א

הגדרות

Go

31

סעיף 68ב

קביעת תקן הכליאה

Go

31

סעיף 68ג

שחרור מינהלי

Go

31

סעיף 68ד

דין קדימה בשחרור

Go

32

סעיף 68ה

דין שחרור מינהלי כדין שחרור על תנאי

Go

32

סעיף 68ו

דיווח לכנסת

Go

32

 

פרק ג': בתי סוהר

Go

32

 

סימן א': הקמת בתי סוהר

Go

32

סעיף 69

הקמת בתי סוהר

Go

32

סעיף 70

בתי סוהר ארעיים

Go

32

 

סימן ב': מבקרים רשמיים

Go

32

סעיף 71

מינוי מבקרים רשמיים

Go

32

סעיף 72

מבקרים רשמיים מכוח כהונתם

Go

32

סעיף 72א

סמכויות מבקר רשמי

Go

32

סעיף 72ב

ריאיון אסירים

Go

33

סעיף 72ג

דרכי הראיון

Go

33

סעיף 72ד

מסירת מידע

Go

33

סעיף 72ה

דו"ח על ביקור

Go

33

סעיף 72ו

איסור ביקור לשעה

Go

33

 

סימן ג': רופאים

Go

33

סעיף 73

מינוי רופאים

Go

33

סעיף 74

סמכויות רופאים

Go

33

סעיף 75

רישום פטירות

Go

33

 

סימן ד': ארגון השירות

Go

33

סעיף 76

תפקידי השירות

Go

33

סעיף 77

הרכב השירות

Go

34

סעיף 78

מינוי נציב בתי הסוהר

Go

34

סעיף 79

מינוי סוהרים בכירים

Go

34

סעיף 80

תפקידי הנציב

Go

34

סעיף 80א

הוצאת פקודות השירות

Go

34

סעיף 80ב

פרסום פקודות השירות

Go

34

סעיף 80ג

דין פקודות השירות

Go

34

סעיף 81

תפקידי מנהלים

Go

34

 

סימן ה': גיוס ושחרור

Go

34

סעיף 82

תקופת השירות

Go

34

סעיף 83

הצהרת מתגייס

Go

35

סעיף 84

שבועת אמונים

Go

35

סעיף 85

הארכת תקופת שירות

Go

35

סעיף 86

התפטרות סוהר

Go

35

סעיף 87

שחרור מטעמי בריאות

Go

35

 

סימן ו': סוהרים מוספים זמניים

Go

35

סעיף 88

גיוס

Go

35

סעיף 89

הפסקת שירות והמשכתו

Go

35

סעיף 90

שחרור

Go

35

סעיף 91

מתן הודעות

Go

35

סעיף 92

תקנות מסויימות לא יחולו

Go

35

 

סימן ו'1: משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני

Go

35

סעיף 92א

משרת בשירות  אזרחי ביטחוני

Go

35

 

סימן ז': סמכויות הסוהרים ואחריותם

Go

36

סעיף 93

התפקידים

Go

36

סעיף 94

אחריות כספית של סוהרים

Go

36

סעיף 95

שימוש בנשק

Go

36

 

סימן ז1: סמכויות סוהר – עיכוב, מעצר וחיפוש

Go

36

סעיף 95א

הגדרות

Go

36

סעיף 95ב

סמכויות עיכוב ומעצר בלא צו

Go

37

סעיף 95ג

סמכות חיפוש אגב מעצר

Go

37

סעיף 95ד

סמכות חיפוש בעת קבלת אסיר למשמורת

Go

37

סעיף 95ה

חיפוש באסיר בעת שהייתו בבית סוהר

Go

37

סעיף 95ו

העדר הסכמה

Go

37

סעיף 95ז

חיפוש באסיר מחוץ לבית הסוהר

Go

38

סעיף 95ח

חיפוש בגוף האסיר לגילוי סמים

Go

38

סעיף 95ט

חיפוש במי שמוחזק במקום המיועד לאסירים שאינם משתמשים בסמים

Go

38

סעיף 95י

חיפוש בעת ביקור בבית הסוהר

Go

38

סעיף 95יא

תחולת חוק סדר הדין הפלילי

Go

38

סעיף 95יב

תקנות

Go

38

 

סימן ח': איסורים

Go

38

סעיף 95יג

סוהר יעסוק בתפקידו בלבד

Go

38

סעיף 96

מניעת שחיתות

Go

38

סעיף 97

משטר לילה

Go

39

סעיף 98

תאי אסירות

Go

39

סעיף 99

החזרת חפצים

Go

39

סעיף 100

עריקה

Go

39

 

סימן ט': דין משמעתי – הוראות כלליות

Go

39

סעיף 101

הגדרות

Go

39

סעיף 102

תחולת הדין המשמעתי

Go

39

סעיף 103

עבירת משמעת

Go

39

סעיף 104

העמדה לדין משמעתי

Go

39

סעיף 105

תחולה לפי מקום

Go

39

סעיף 106

יסוד נפשי בעבירות משמעת

Go

39

סעיף 107

ראיות וסדרי דין

Go

39

סעיף 108

אין אחריות משמעתית פעמיים

Go

40

סעיף 109

שיפוט משמעתי נוסף על שיפוט פלילי

Go

40

סעיף 110

הליך משמעתי והליך פלילי

Go

40

סעיף 110א

שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר

Go

40

סעיף 110ב

הליכים משמעתיים נגד מי שחדל להיות סוהר

Go

40

סעיף 110ג

התיישנות עבירות

Go

40

סעיף 110ד

התיישנות עונשים

Go

41

סעיף 110ה

אי תלות

Go

41

סעיף 110ו

פומביות הדיון

Go

41

סעיף 110ז

איסור פרסום

Go

41

סעיף 110ח

הפרעות לדיונים

Go

42

סעיף 110ט

ביזיון בית הדין

Go

42

סעיף 110י

צו הבאה

Go

42

סעיף 110יא

רציפות הדיון

Go

42

סעיף 110יב

ייצוג סוהר בדין משמעתי

Go

42

סעיף 110יג

נוכחות בדין

Go

42

סעיף 110יד

גביה מוקדמת של עדות

Go

43

סעיף 110טו

דרגת שופט

Go

43

סעיף 110טז

אב בית דין

Go

43

סעיף 110יז

מינוי תובע

Go

43

סעיף 110יח

פסלות שופט או דן יחיד

Go

43

סעיף 110יט

החלפת היושב בדין משמעתי

Go

44

סעיף 110כ

הפסקת כהונה של שופט או דן יחיד

Go

44

סעיף 110כא

שתיקת נאשם

Go

44

סעיף 110כב

קבילות אמרה

Go

44

סעיף 110כג

פסק דין במשפט פלילי

Go

44

סעיף 110כד

חיסיון

Go

44

 

סימן ט'1: דן יחיד

Go

44

סעיף 110כה

דרגת דן יחיד

Go

44

סעיף 110כו

פסק

Go

44

סעיף 110כז

חובת זימון נפגע

Go

45

סעיף 110כח

הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב התלונה

Go

45

סעיף 110כט

הרשעה בעבירות משמעת אחדות

Go

45

סעיף 110ל

סמכות ענישה של דן יחיד

Go

45

סעיף 110לא

דחיית ביצוע עונש

Go

46

סעיף 110לב

ערר על פסק

Go

46

סעיף 110לג

סופיות פסק של רב גונדר ושל שופט

Go

46

סעיף 110לג1

פסק חלוט

Go

46

סעיף 110לד

סמכויות קצין שיפוט בכיר הדן בערר

Go

46

 

סימן ט'2: בית דין למשמעת

Go

46

סעיף 110לה

כינון בית דין למשמעת

Go

46

סעיף 110לו

מינוי נשיא בית הדין

Go

46

סעיף 110לז

מינוי מותב בית הדין

Go

47

סעיף 110לח

בית דין למשמעת בשופט אחד

Go

47

סעיף 110לט

הרחבת סמכות

Go

47

סעיף 110מ

הכרעת הדין

Go

47

סעיף 110מא

הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום

Go

47

סעיף 110מב

הרשעה בעבירות אחדות

Go

47

סעיף 110מג

ראיות לעניין העונש

Go

47

סעיף 110מד

סמכות ענישה של בית דין למשמעת

Go

47

סעיף 110מה

דחיית ביצוע עונש

Go

48

סעיף 110מו

בית דין שנחלקו בו הדעות

Go

48

 

סימן ט'3: בית דין לערעורים

Go

48

סעיף 110מז

כינון בית דין לערעורים

Go

48

סעיף 110מח

מינוי נשיא בית הדין לערעורים

Go

48

סעיף 110מט

מינוי מותב בית דין לערעורים

Go

48

סעיף 110נ

זכות ערעור

Go

48

סעיף 110נא

הגשת כתב ערעור

Go

48

סעיף 110כו

חזרה מערעור

Go

48

סעיף 110נג

דיון בערעור בפני בעלי הדין

Go

49

סעיף 110נד

סמכות בית הדין לערעורים

Go

49

סעיף 110נה

סמכות נשיא בית הדין לערעורים

Go

49

סעיף 110נו1

ערעור לבית המשפט המחוזי

Go

49

סעיף 110נו2

פסק דין חלוט

Go

49

 

סימן ט'4: משפט חוזר

Go

50

סעיף 110נז

משפט חוזר

Go

50

סעיף 110נח

סמכויות בית הדין במשפט חוזר ופיצוי

Go

50

 

סימן ט'5: דרכי ענישה

Go

50

סעיף 110נט

עונש על תנאי

Go

50

סעיף 110ס

הארכת תקופת התנאי

Go

51

סעיף 110סא

נשיאת כמה עונשים

Go

51

סעיף 110סב

מקום נשיאת עונש מחבוש

Go

51

סעיף 110סג

תנאי המחבוש

Go

51

סעיף 110סד

אמצעי ריסון ומשמעת

Go

52

סעיף 110סה

חיוב בפיצויים

Go

52

סעיף 110סו

גביית קנסות ופיצויים

Go

52

 

סימן ט'6: הוראות שונות

Go

52

סעיף 110סז

תקופות שלא יבואו במניין תקופת שירות ביטחון

Go

52

סעיף 110סח

אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות

Go

52

סעיף 110סט

שכר בעת השעיה

Go

52

סעיף 110ע

מות סוהר

Go

53

סעיף 110עא

פיטורים עקב הליך משמעתי או פלילי

Go

53

סעיף 110עב

ביטול עונש או הקלה בו

Go

53

סעיף 110עב1

ביטול פסק או פסק חלוט וקביעת דיון חוזר

Go

53

סעיף 110עג

שמירת סמכויות השר והנציב

Go

54

 

סימן י': בירור קבילות סוהרים

Go

54

סעיף 111

הגדרות

Go

54

סעיף 112

כשירות נציב קבילות סוהרים ומינויו

Go

54

סעיף 112א

פקיעת כהונה

Go

54

סעיף 112ב

העברה מכהונה

Go

54

סעיף 112ג

סגן נציב הקבילות

Go

54

סעיף 113

הרשאים להגיש קבילה

Go

54

סעיף 114

הגשת הקבילה

Go

54

סעיף 115

הנקבל

Go

55

סעיף 116

נושא לקבילה

Go

55

סעיף 117

קבילות שאין לברר אותן

Go

55

סעיף 118

קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת

Go

55

סעיף 119

פתיחת הבירור

Go

56

סעיף 120

דרכי הבירור

Go

56

סעיף 121

הגשת סיוע

Go

56

סעיף 122

הפסקת הבירור

Go

56

סעיף 123

תוצאות הבירור

Go

57

סעיף 124

סייגים להודעה

Go

57

סעיף 125

זכויות וסעדים

Go

57

סעיף 126

חובת סודיות

Go

57

סעיף 127

דין וחשבון

Go

57

סעיף 128

אי תלותו של נציב הקבילות

Go

57

 

פרק ג'1 –

Go

58

 

פרק ג'2: בית סוהר בניהול פרטי

Go

58

 

פרק ג'3: תחקיר מבצעי

Go

58

סעיף 128נה

הגדרות   פרק ג'3

Go

58

סעיף 128נו

עדיפות החוק

Go

59

סעיף 128נז

חיסיון ואי קבילות

Go

59

סעיף 128נח

העברה ליועץ המשפטי לממשלה

Go

59

סעיף 128נט

סמכות הנציב

Go

59

סעיף 128ס

סודיות

Go

59

סעיף 128סא

דיון בכנסת

Go

59

 

פרק ד': שונות

Go

59

סעיף 129

יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד

Go

59

סעיף 129א

איסור התארגנות

Go

60

סעיף 130

חיפוש אצל אשה

Go

60

סעיף 131

עונש כללי

Go

60

סעיף 131א

ועדות חקירה

Go

60

סעיף 132

תקנות השר

Go

60

 

תוספת

Go

61

 

תוספת ראשונה א'

Go

61

 

תוספת ראשונה

Go

61

 

תוספת שניה

Go

62

 

תוספת שלישית

Go

64

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בפקודה זו –

           "אסיר" – הנתון כדין במשמורת בית סוהר;

           "אסיר אזרחי" – אסיר שאינו אסיר פלילי;

           "אסיר פלילי" – אסיר על פי כתב של בית משפט או רשות אחרת כשהם דנים בפלילים או כתב של בית דין צבאי;

           "אסיר שפוט" – אסיר פלילי שנגזר דינו;

           "בית דין" – בית דין למשמעת או בית דין לערעורים שכוננו לפי הוראות סימנים ט'2 ו-ט'3 בפרק ג;

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

הוספת הגדרת "בית דין"

           "הנציב" – קצין שירות בתי הסוהר הבכיר הממלא אותה שעה תפקיד נציב בתי הסוהר, לרבות סגן נציב בתי הסוהר;

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

"הנציב" – נציב שירות בתי הסוהר לרבות המשנה לנציב;

 

מיום 5.8.2003

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 526 (ה"ח 2)

החלפת הגדרת "הנציב"

הנוסח הקודם:

"הנציב" – נציב בתי הסוהר לרבות המשנה לנציב;

           "חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 56

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 94 (ה"ח 1443)

הוספת הגדרת "חוק סדר הדין הפלילי"

           "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

הוספת הגדרת "חוק העונשין"

           "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

הוספת הגדרת "חוק שירות ביטחון"

           "חפץ" – חפץ מכל הגדר שהוא, לרבות כסף, בגדים, מזון, משקאות, טבק בכל צורה, מכתב, נייר ומכשיר;

           "חפץ אסור" – חפץ שפקודה זו או התקנות אינן מתירות הכנסתו לבית סוהר, הוצאתו מבית סוהר או החזקתו בידי אסיר, למעט חפץ שהכנסתו אושרה בידי מנהל בית הסוהר או סגנו או קצין שמנהל בית הסוהר השמיך לכך ושדרגתו אינה פחותה מדרגת רב כלאי;

מיום 30.3.2014

תיקון מס' 47

ס"ח תשע"ד מס' 2449 מיום 30.3.2014 עמ' 471 (ה"ח 762)

"חפץ אסור" – חפץ שפקודה זו או התקנות אינן מתירות הכנסתו לבית סוהר, הוצאתו מבית סוהר או החזקתו בידי אסיר, למעט חפץ שהכנסתו אושרה בידי מנהל בית הסוהר או סגנו או קצין שמנהל בית הסוהר השמיך לכך ושדרגתו אינה פחותה מדרגת רב כלאי;

           "יוצא צבא" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

הוספת הגדרת "יוצא צבא"

           "יוצא צבא בשירות סדיר" – יוצא צבא הממלא את חובתו לשירות סדיר בשירות בתי הסוהר לפי חוק שירות ביטחון;

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

הוספת הגדרת "יוצא צבא בשירות סדיר"

           "לחם ענושים" – (נמחקה);

מיום 14.6.1989

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ט מס' 1277 מיום 14.6.1989 עמ' 60 (ה"ח 1833)

מחיקת הגדרת "לחם ענושים"

הנוסח הקודם:

"לחם ענושים" – מנת מזון שנקבעה כעונש, והיא מספקת לקיים אדם בחיים תקופה מוגבלת אם אין עמה עבודה;

           "לחם צר" – (נמחקה);

מיום 14.6.1989

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ט מס' 1277 מיום 14.6.1989 עמ' 60 (ה"ח 1833)

מחיקת הגדרת "לחם צר"

הנוסח הקודם:

"לחם צר" - מנת מזון שנקבעה כעונש ואינה מחייבת פטור מעבודה;

           "מישר" – לרבות סוהר שהמלה "מישר" היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

הוספת הגדרת "מישר"

           "מנהל בית סוהר" – הסוהר הבכיר הממונה על בית סוהר, לרבות מי שנתמנה לנהל בית סוהר או למלא תפקידיו של מנהל, כולם או מקצתם;

           "משרת בשירות אזרחי-ביטחוני" – מי שמשרת בשירות בתי הסוהר בשירות אזרחי-ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014;

מיום 19.3.2014

תיקון מס' 46

ס"ח תשע"ד מס' 2442 מיום 19.3.2014 עמ' 391 (ה"ח 787)

הוספת הגדרת "משרת בשירות אזרחי-ביטחוני"

           "סמל" – לרבות סוהר שהמלה "סמל" היא חלק מתואר דרגתו;

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

הוספת הגדרת "סמל"

           "סוהר" – כל הנמנה עם שירות בתי הסוהר;

           "סוהר בכיר" – סוהר בדרגת סגן-גונדר ומעלה;

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

הוספת הגדרת "סוהר בכיר"

 

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 228 (ה"ח 1827)

החלפת הגדרת "סוהר בכיר"

הנוסח הקודם:

"סוהר בכיר" – סוהר מדרגת כלאי ומעלה;

           "סוהר זוטר" – סוהר שאיננו סוהר בכיר;

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

הוספת הגדרת "סוהר זוטר"

           "פקודות השירות" – הוראות שירות בתי הסוהר ופקודות נציבות בתי הסוהר שהוצאו לפי סעיף 80א;

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 228 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "פקודת השירות"

           "קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים;

מיום 30.7.2009

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ח מס' 2171 מיום 30.7.2008 עמ' 716 (ה"ח 224, ה"ח 221)

הוספת הגדרת "קטין"

           "קצין שיפוט" – סוהר מדרגת כלאי ומעלה שהוכשר לשמש כקצין שיפוט לפי פקודות השירות, שהנציב העניק לו, בכתב, סמכות של קצין שיפוט, ואינו קצין שיפוט בכיר;

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 228 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "קצין שיפוט"

 

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

"קצין שיפוט" – סוהר מדרגת כלאי ומעלה שהוכשר לשמש כקצין שיפוט לפי פקודות השירות, שהנציב העניק לו, בכתב, סמכות של קצין שיפוט, ואינו קצין שיפוט בכיר;

 

           "קצין שיפוט בכיר" – סוהר בכיר, שהנציב העניק לו בכתב סמכות של קצין שיפוט בכיר;

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 228 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "קצין שיפוט בכיר"

 

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

"קצין שיפוט בכיר" – סוהר בכיר לרבות מנהל בית סוהר, שהנציב העניק לו בכתב סמכות של קצין שיפוט בכיר;

 

           "דן יחיד" – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 228 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "דן יחיד"

           "עבירת משמעת" – כמשמעותה בסעיף 103;

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 228 (ה"ח 1827)

הוספת הגדרת "עבירת משמעת"

 

מיום 16.7.2008

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 540 (ה"ח 324)

החלפת הגדרת "עבירת משמעת"

הנוסח הקודם:

"עבירת משמעת" – עבירה כמשמעותה בסעיף 101;

           "רופא" – רופא בית הסוהר או רופא אחר שנקבע בפקודה זו;

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 241 (ה"ח 870)

"רופא" – רופא בית הסוהר או רופא אחר שנקבע בפקודה זו;

           "השר" – שר המשטרה.

פרק ב': אסירים

סימן א': קבלת אסירים וכליאתם

קבלת אסירים

2.    לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.

זיהוי

3.    מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו.

רישום פרטים

4.    בהתקבל אדם לבית סוהר ידאג מנהל בית הסוהר שיירשמו בנוגע אליו הפרטים שנקבעו.

קבלה למשמורת

5.    סוהר המקבל אסיר למשמורתו יערוך חיפוש על גופו כאמור בסימן ז'1 לפרק ג', ויקח ממנו חפצים אסורים.

מיום 8.3.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ו מס' 1573 מיום 8.3.1996 עמ' 142 (ה"ח 2344, ה"ח 2459)

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

חיפוש

5. בשעת קבלת אסיר ייערך בו חיפוש וחפצים אסורים יילקחו ממנו.

בדיקה רפואית

6.    (א)  סמוך ככל האפשר לאחר שנתקבל ייבדק כל אסיר בנפרד על-ידי הרופא, ועד שייבדק יופרד במידת האפשר מאסירים אחרים.

           (ב)  הרופא ירשום את מצב בריאותו של האסיר ופרטים אחרים שנקבעו.

חפצי אסיר במשמורת

7.    כסף, בגדים וחפצים אחרים שהביא אסיר עמו לבית הסוהר ואין הוא רשאי להחזיקם, יימסרו למשמורתו של מנהל בית הסוהר; המנהל יקיים רישום של החפצים האמורים והם יוחזרו לאסיר עם שחרורו.

השמדת בגדים

8.    היו בגדיו של אסיר ישנים, בלויים או מלוכלכים עד שאינם ראויים עוד לשימוש, רשאי מנהל בית הסוהר לצוות שיושמדו.

סירוב לקבל למשמורת

9.    מנהל בית הסוהר רשאי לסרב לקבל לבית הסוהר כל חפץ של אסיר שקשה להחסינו בנקל בבית הסוהר מחמת נפחו או כמותו.

הפרדת מינים וחלוקה לסוגים

10.   (א)  אסירים ואסירות ייכלאו בחלקים נפרדים של בית הסוהר באופן שימנע מהם להיראות, לשוחח או לבוא במגע זה עם זה.

           (א1)        אסירים קטינים יופרדו מאסירים בגירים בהתאם להוראות סעיף 34ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

           (ב)  במידה שהדבר הוא מעשי מבחינת תנאי השיכון בבית הסוהר, יסווגו האסירים והאסירות לסוגים שונים אלה:

(1)   אסירים הממתינים למשפטים יופרדו מאסירים שפוטים;

(2)   (נמחקה);

(3)   אסירים אזרחיים יופרדו מאסירים פליליים;

(4)   עבריינים שנידונו לראשונה יופרדו מעבריינים חוזרים.

           (ג)   הוראת סעיף קטן (א), לענין הפרדה בין המינים, לא תחול בחלקי בתי הסוהר שבהם מוחזקים אסירים לצורך קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול גמילה או שיקום מסמים, ובלבד שהנציב קבע, על-פי המלצת רופא, כי הדבר דרוש לשם מתן טיפול רפואי, או טיפול או שיקום בנפגעי סמים.

           (ד)  השר יקבע בתקנות תנאים שיבטיחו את שלומם ובטחונם של האסירים והאסירות המוחזקים כאמור בסעיף קטן (ג), ותנאים למניעת ניצול לרעה של ההסדר.

מיום 15.7.1993

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ג מס' 1426 מיום 15.7.1993 עמ' 126 (ה"ח 2183)

הוספת סעיפים קטנים 10(ג), 10(ד)

 

מיום 30.7.2009

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ח מס' 2171 מיום 30.7.2008 עמ' 716 (ה"ח 224, ה"ח 221)

(א1) אסירים קטינים יופרדו מאסירים בגירים בהתאם להוראות סעיף 34ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

(ב) במידה שהדבר הוא מעשי מבחינת תנאי השיכון בבית הסוהר, יסווגו האסירים והאסירות לסוגים שונים אלה:

(1) אסירים הממתינים למשפטים יופרדו מאסירים שפוטים;

(2) בני פחות משש עשרה יופרדו ממבוגרים;

(3) אסירים אזרחיים יופרדו מאסירים פליליים;

(4) עבריינים שנידונו לראשונה יופרדו מעבריינים חוזרים.

סימן ב': משמורת אסירים והעברתם

אסירים במשמורת המנהל

11.   (א)  אסיר הכלוא בבית סוהר יראו אותו כנתון למשמורתו החוקית של מנהל בית הסוהר.

           (ב)  כל אסיר יהיה כפוף למשמעת בית הסוהר ולתקנותיו כל תקופת מאסרו, בין כשהוא מצוי בתחום בית הסוהר ובין כשאינו מצוי שם.

כבילת אסיר במקום ציבורי

11א.   (א)  אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה:

(1)   סוהר סבר כי קיים חשש סביר שהאסיר עלול לעשות אחד מאלה:

(א)   להימלט או לסייע לאחר להימלט;

(ב)   לגרום נזק לגוף או לרכוש;

(ג)    לפגוע בראיות או להעלימן;

(ד)    לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המשמורת;

(2)   האסיר הורשע בעבירה לפי הוראות סעיף 23(א)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בפקודה זו – חוק המעצרים), אלא אם כן סבר סוהר שבנסיבות הענין לא קיים חשש כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1);

(3)   הנציב יקבע סוגי אסירים שכבילתם טעונה אישור של סוהר מדרגת כלאי אף אם התקיימו לגביהם הנסיבות האמורות בפסקאות משנה (1) ו-(2); קביעה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בפקודות השירות, ויכול שתיעשה בנהלים בידי הנציב או בידי מי שהוא הסמיך לכך;

(4)   על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), שופט רשאי להורות על שחרור אסיר מכבילה כשהאסיר שוהה באולם בית המשפט;

(5)   לענין סעיף זה, "מקום ציבורי" – מקום שלציבור או לחלק ממנו גישה אליו.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת אסיר שהוא קטין אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.

           (ג)   בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו הסוהר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את השגת המטרה שלשמה נדרשת הכבילה.

מיום 16.12.2003

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ד מס' 1913 מיום 16.12.2003 עמ' 24 (ה"ח 27)

הוספת סעיף 11א

 

מיום 30.7.2009

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ח מס' 2171 מיום 30.7.2008 עמ' 716 (ה"ח 224, ה"ח 221)

11א. (א) אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה:

(1) סוהר סבר כי קיים חשש סביר שהאסיר עלול לעשות אחד מאלה:

(א) להימלט או לסייע לאחר להימלט;

(ב) לגרום נזק לגוף או לרכוש;

(ג) לפגוע בראיות או להעלימן;

(ד) לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המשמורת;

(2) האסיר הורשע בעבירה לפי הוראות סעיף 23(א)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בפקודה זו – חוק המעצרים), אלא אם כן סבר סוהר שבנסיבות הענין לא קיים חשש כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1);

(3) הנציב יקבע סוגי אסירים שכבילתם טעונה אישור של סוהר מדרגת כלאי אף אם התקיימו לגביהם הנסיבות האמורות בפסקאות משנה (1) ו-(2); קביעה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בפקודות השירות, ויכול שתיעשה בנהלים בידי הנציב או בידי מי שהוא הסמיך לכך;

(4) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), שופט רשאי להורות על שחרור אסיר מכבילה כשהאסיר שוהה באולם בית המשפט;

(5) לענין סעיף זה, "מקום ציבורי" – מקום שלציבור או לחלק ממנו גישה אליו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת אסיר שהוא קטין אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.

(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו הסוהר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את השגת המטרה שלשמה נדרשת הכבילה.

תנאי כליאה הולמים

11ב.   (א)  בסעיף זה, "אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום.

           (ב)  אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.

           (ג)   אסיר יהיה זכאי, בין השאר, לכל אלה:

(1)   תנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו, ותנאי השגחה מתאימים לפי דרישת רופא של שירות בתי הסוהר;

(2)   מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי, והחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בתקנות;

(3)   מי שתייה וכן מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו;

(4)   בגדים, מוצרים לשמירה על ניקיון אישי ומצעים בכמות ובתנאים שייקבעו בפקודות השירות;

(5)   תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא;

(6)   הליכה יומית באוויר הפתוח, בתנאים ובמועדים שייקבעו בתקנות; זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של שמירה על שלומו של האסיר.

           (ד)  עיקר זכויות האסירים וחובותיהם במקום המאסר יפורסמו במקום בולט במקום המאסר.

           (ה)  מבקר המשרד לביטחון הפנים ימסור לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום סעיף זה.

           (ו)   השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לביצוע סעיף זה, וכן הוראות בדבר תנאים נוספים שלהם יהיה זכאי אסיר בבית הסוהר.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 377 (ה"ח 650)

הוספת סעיף 11ב

פעילות חינוך ופנאי

11ג.   אסיר יהיה זכאי להשתלב בפעילות פנאי או חינוך בהיקף ובתנאים כפי שייקבעו בתקנות ובפקודות השירות.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 378 (ה"ח 650)

הוספת סעיף 11ג

שיקום אסירים

11ד.   (א)  נציב בתי הסוהר יבחן אפשרויות לשיקומו של אסיר שהוא אזרח ישראלי או תושב ישראל וינקוט צעדים להבטחת שילובו המרבי בפעילויות שיקום בין כותלי בית הסוהר.

           (ב)  אסיר כאמור בסעיף קטן (א) ישולב בפעילויות שיקום, ככל שיימצא מתאים לכך, במועד, בהיקף ובתנאים כפי שייקבעו בתקנות ובפקודות השירות.

           (ג)   השר יקבע, באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, הוראות לעניין סעיף זה.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 378 (ה"ח 650)

הוספת סעיף 11ד

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

(ג) השר יקבע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, הוראות לעניין סעיף זה.

שמירת דינים

11ה.   אין בהוראות סעיפים 11ב עד 11ד כדי לגרוע מזכויותיו של עצור לפי סעיף 9 לחוק המעצרים.

מיום 14.5.2012

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 378 (ה"ח 650)

הוספת סעיף 11ה

העברת אסירים

12.   (א)  הנציב רשאי בצו כללי או מיוחד להורות שסוג פלוני של אסירים או אסיר פלוני יועברו מבית הסוהר שבו הם מצויים לבית סוהר אחר, ואין נפקא מינה מה שם בית הסוהר הנקוב בצו המאסר.

           (ב)  כל אסיר ייבדק בדיקה רפואית לפני העברתו לבית סוהר אחר.

העברה לרגל מחלה מידבקת

13.   (א)  אירעה בבית סוהר מחלה מידבקת, מותר להעביר אסירים מאותו בית סוהר למקום אחר אף אם המקום לא הוכרז כבית סוהר לפי פקודה זו, וכל זמן שאסיר נמצא במקום כאמור יראו את המקום כחלק מבית הסוהר שממנו הועבר; פסקה המחלה, יוחזר האסיר לבית הסוהר שממנו הועבר, אם הוא חייב עוד להיות כלוא בו.

           (ב)  העברה לפי סעיף זה תהיה לפי צו חתום בידי השר או בידי הנציב או, בשעת הדחק, בידי מנהל בית הסוהר.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

(ב) העברה לפי סעיף זה תהיה לפי צו חתום בידי השר או בידי הנציב או, בשעת הדחק, בידי מנהל בית הסוהר או אחד מהמבקרים הרשמיים של בית הסוהר.

מקומות לטיפול בחולי נפש

14.   השר רשאי לייעד בבית סוהר או מחוצה לו מקומות מתאימים למשמורת חולי נפש ולטיפול בהם.

אסיר חולה נפש

15.   (א)  בסעיף זה –

           "חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991;

           "אסיר" – למעט מי שהתקבל לבית סוהר על פי צו מעצר;

           "חולה", "פסיכיאטר מחוזי", "בדיקה פסיכיאטרית", "בית חולים", "ראש שירותי בריאות הנפש" ו"מנהל" – כמשמעותם בחוק טיפול בחולי נפש;

           "ראש האגף הפסיכיאטרי" – ראש האגף הפסיכיאטרי בבית סוהר;

           (ב)  התעורר חשש שאסיר הוא חולה, רשאי ראש האגף הפסיכיאטרי להורות שהאסיר יועבר לאותו אגף כדי שייבדק בדיקה פסיכיאטרית לשם קביעה אם הוא חולה.

           (ג)   מצא ראש האגף הפסיכיאטרי כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, יודיע על כך לנציב ולפסיכיאטר המחוזי והאסיר יאושפז באגף הפסיכיאטרי לשם בדיקה בהסתכלות.

           (ד)  הנציב רשאי, על פי המלצת ראש האגף הפסיכיאטרי ובאישור הפסיכיאטר המחוזי, להורות על העברתו של אסיר לבית חולים לשם ביצוע בדיקה פסיכיאטרית, לרבות בדיקה בהסתכלות.

           (ה)  שוכנע הפסיכיאטר המחוזי, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, כי נתמלאו באסיר התנאים המצדיקים את אשפוזו כאמור בחוק טיפול בחולי נפש, רשאי הוא לתת הוראת אשפוז כמשמעותה בסעיף 9 לאותו חוק.

           (ו)   ניתנה הוראת אשפוז כאמור בסעיף קטן (ה) יחליט הנציב אם האסיר יאושפז באגף הפסיכיאטרי של בית הסוהר או בבית חולים שקבע הפסיכיאטר המחוזי; התנגד הפסיכיאטר המחוזי לאשפוזו של אסיר בבית חולים כפי שהחליט הנציב, יכריע בענין ראש שירותי בריאות הנפש.

           (ז)   הוראה לבדיקה או לאשפוז של אסיר לפי סעיף זה יראו, לכל דבר וענין ובכפוף להוראות סעיף זה, כהוראה לבדיקה כפויה או לאשפוז כפוי כמשמעותם בחוק טיפול בחולי נפש.

           (ח)  כל עוד מוחזק האסיר בבית חולים ותקופת מאסרו טרם תמה, ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.

           (ט)  אסיר שהועבר לבית חולים לצורך בדיקה בהסתכלות או לצורך אשפוז לפי סעיף זה, יוחזר לבית הסוהר, אם הוא חייב עוד להיות כלוא בו, על פי הודעה בכתב של המנהל לנציב, שאין עוד צורך בהחזקתו של האסיר בבית חולים.

           (י)   קבע ראש האגף הפסיכיאטרי שאין עוד צורך בהחזקתו של האסיר באגף הפסיכיאטרי, יודיע על כך לנציב ולפסיכיאטר המחוזי והנציב יורה על העברתו של האסיר לבית סוהר שיקבע.

מיום 28.12.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 22 (ה"ח 1016)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

העברת אסיר חולה נפש

15. (א) היה אסיר בבית סוהר נראה חולה נפש, יודיע מנהל בית הסוהר על כך לרופא והרופא יבדוק את האסיר.

(ב) נתן הרופא בענין האסיר תעודה בטופס שבתוספת, ישלח מנהל בית הסוהר העתק של התעודה לנציב לשם מסירה לשר והשר רשאי, בצו חתום בידו המופנה למנהל בית הסוהר, לצוות להעביר מיד את האסיר האמור למקום מתאים שיועד לפי סעיף 14.

(ג) מי שהועבר כאמור יישאר במקום שיועד עד שיאפשר רופא ממשלתי שהוא נשתפה, ואז יוחזר לפי צו השר למשמורתו של מנהל בית הסוהר, אם הוא חייב עוד להיות כלוא בו; אם לאו – ישוחרר.

 

מיום 8.4.1991

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"א מס' 1339 מיום 8.1.1991 עמ' 67 (ה"ח 2005)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

העברת אסיר לקוי בנפשו

15. (א) אסיר שמצבו הנפשי מצריך בדיקה, טיפול או אשפוז, רשאי הנציב באישור פסיכיאטר מחוזי כמשמעותו בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, או באישור פסיכיאטר אחר ששר הבריאות הסמיכו לכך, להורות על העברתו לבית חולים לחולי נפש שמחוץ לבית הסוהר, וכל זמן שהוא נשאר שם ותקופת מאסרו טרם תמה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.

(ב) נזקק האסיר לבדיקה או להסתכלות לשם אבחון המחלה, והפעולות ניתנות לביצוע באגף הפסיכיאטרי בבית הסוהר, רשאי ראש האגף הפסיכיאטרי בבית הסוהר להורות על העברת האסיר לאותו אגף.

(ג) על הוראה כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערור בפני ועדה פסיכיאטרית לפי חוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955.

(ד) אסיר שהועבר לפי סעיף קטן (א) לצורך אשפוז לבית חולים שמחוץ לבית הסוהר, יוחזר לבית הסוהר, - אם הוא חייב עוד להיות כלוא בו – על פי הודעה בכתב של ועדה פסיכיאטרית לנציב, שאין עוד צורך באשפוזו של האסיר בבית החולים. 

(ה) אסיר שהועבר לפי סעיף קטן (ב) לאגף הפסיכיאטרי בבית הסוהר יוחזר משם על פי הוראת ראש האגף הפסיכיאטרי בבית הסוהר.

אשפוז אסירים חולים

16.   (א)  חלה אסיר במחלה ואין בבית הסוהר שבו הוא כלוא תנאי אשפוז מתאימים לכך, רשאי מנהל בית הסוהר, על סמך תעודת רופא, להורות להעבירו לבית חולים, וכל זמן שהוא נשאר שם ותקופת מאסרו טרם פגה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.

           (ב)  רופא של בית החולים ישלח למנהל בית הסוהר בסוף כל חודש תעודה חתומה בידו, המאשרת כי לדעתו דרוש שהאסיר יישאר בבית החולים.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 241 (ה"ח 870)

16. (א) חלה אסיר במחלה ואין בבית הסוהר שבו הוא כלוא תנאי אשפוז מתאימים לכך, רשאי מנהל בית הסוהר, על סמך תעודת רופא ממשלתי רופא, להורות להעבירו לבית חולים ממשלתי לבית חולים, וכל זמן שהוא נשאר שם ותקופת מאסרו טרם פגה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.

(ב) הרופא הממשלתי רופא של בית החולים ישלח למנהל בית הסוהר בסוף כל חודש תעודה חתומה בידו, המאשרת כי לדעתו דרוש שהאסיר יישאר בבית החולים.

החזרת אסיר מאשפוז

17.   מצא המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו שאין צורך עוד שהאסיר יוסיף להיות בבית החולים, יודיע על כך למנהל בית הסוהר, והמנהל יעשה מיד להחזרת האסיר לבית הסוהר.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 241 (ה"ח 870)

17. מצא הרופא הממשלתי הממונה על בית החולים המנהל הרפואי של בית החולים או סגנו שאין צורך עוד שהאסיר יוסיף להיות בבית החולים, יודיע על כך למנהל בית הסוהר, והמנהל יעשה מיד להחזרת האסיר לבית הסוהר.

מניעת בריחה מבית חולים

18.   רופאים ועובדים אחרים בבית חולים ישתמשו בכל דרכי הזהירות הדרושים למנוע בריחתו של אסיר הנמצא שם בטיפול, וכל אמצעי הדרוש למניעת בריחתו יהיה חוקי, ואולם לא תשמש הוראה זו היתר לעשיית דבר אשר לדעת הרופאים עלול לפגוע בבריאותו של האסיר.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 241 (ה"ח 870)

18. רופאים ועובדים אחרים בבית חולים ישתמשו בכל דרכי הזהירות הדרושים למנוע בריחתו של אסיר הנמצא שם בטיפול, וכל אמצעי הדרוש למניעת בריחתו יהיה חוקי, ואולם לא תשמש הוראה זו היתר לעשיית דבר אשר לדעת הרופאים הממשלתיים עלול לפגוע בבריאותו של האסיר.

אמצעים מיוחדים בבית חולים

19.   אם מחמת חומרתה של העבירה שבגללה נמצא אסיר במשמורת, או מחמת סיבה אחרת, ראה מנהל בית הסוהר כי רצוי לנקוט אמצעים מיוחדים לבטחונו של האסיר בהיותו בטיפול בבית חולים, רשאי המנהל למנות עליו לפחות שני אנשים מתאימים, שאחד מהם לפחות יימצא עם האסיר תמיד יומם ולילה; אנשים אלה יהיו מוסמכים לעשות כל דבר הנחוץ כדי למנוע את בריחתו של האסיר ויהיו אחראים למשמורתו הבטוחה עד שיימסר למנהל עם שחרורו מבית החולים או עד גמר תקופת מאסרו, הכל לפי המוקדם.

סימן ב'1: החזקה בהפרדה

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 284 (ה"ח 2847)

הוספת סימן ב'1

הגדרות

19א.   בסימן זה –

           "אסיר בהפרדה" – אסיר המוחזק בנפרד מכלל האסירים באחד מאלה –

(1)   בתא כשהוא לבדו;

(2)   בתא עם אסיר או אסירים אחרים, שגם לגביהם יש צורך בהחזקה בהפרדה;

           "בית המשפט" – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר בהפרדה;

           "מנהל בית סוהר" – לרבות סגנו שהוא סוהר בכיר.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 284 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19א

 

מיום 2.1.2006

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 187 (ה"ח 134)

הוספת הגדרת "מנהל בית סוהר"

מטרות ההפרדה

19ב.   ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם ההפרדה נדרשת לאחד מאלה והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת –

           (1)  ביטחון המדינה;

           (2)  ביטחון בית הסוהר;

(3)  שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים;

(4)  מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר;

(5)  מניעת עבירת אלימות, עבירה לפי סימן ב' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, או עבירה של עסקת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973;

(6)  לעניין אסיר שהוא קטין – טובתו של הקטין דורשת את החזקתו בתא כשהוא לבדו.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 284 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ב

 

מיום 2.1.2006

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 187 (ה"ח 134)

19ב. ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם ההפרדה נדרשת לאחד מאלה והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת –

(1) ביטחון המדינה;

(2) ביטחון בית הסוהר;

(3) שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים;

(4) מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר;

(5) מניעת עבירת אלימות, עבירה לפי סימן ב' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, או עבירה של עסקת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת.

 

מיום 30.7.2009

תיקון מס' 38

ס"ח תשס"ח מס' 2171 מיום 30.7.2008 עמ' 717 (ה"ח 224, ה"ח 221)

הוספת פסקה 19ב(6)

הפרדה מינהלית

19ג.   (א)  (1)   שוכנע סוהר בכיר כי נתקיימה לגבי אסיר אחת מהעילות המפורטות בסעיף 19ב, רשאי הוא להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; בהעדרו של סוהר בכיר, רשאי סוהר זוטר בדרגת רב כלאי, אם שוכנע כאמור, להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופה שאינה עולה על 12 שעות ורשאי סוהר בכיר להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת ההפרדה הכוללת לא תעלה על 48 שעות.

(2)   שוכנע מנהל בית הסוהר כאמור בפסקה (1), רשאי הוא להאריך את תקופת ההפרדה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על 48 שעות כל אחת, ובלבד שתקופת ההפרדה הכוללת לפי סעיף קטן זה, לא תעלה על 14 ימים רצופים או על 14 ימים אף אם אינם רצופים בתקופה של 30 ימים.

           (ב)  סוהר שהנציב הסמיך לכך ושדרגתו אינה פחותה מדרגת גונדר משנה (בסימן זה – סוהר מוסמך), רשאי, אם שוכנע כאמור בסעיף קטן (א)(1), להורות על אלה:

(1)   החזקת אסיר בהפרדה בתא לבדו לתקופה שאינה עולה על חודש, ורשאי הוא להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על חצי שנה;

(2)   החזקת אסיר בהפרדה בתא עם אסיר או אסירים אחרים לתקופה שאינה עולה על שני חודשים, ורשאי הוא להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שני חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 12 חודשים; החזקת אסיר לתקופה העולה על שישה חודשים טעונה אישור הנציב.

           (ג)   לא יורה סוהר מוסמך כאמור בסעיף קטן (ב), אלא לאחר שנועץ בגורמים המקצועיים, שנקבעו בתקנות באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת.

           (ד)  הורה סוהר מוסמך על הארכת תקופת ההפרדה לפי הוראות סעיף קטן (ב), ידון מחדש, בכל עת, בצורך בהמשך ההפרדה, על פי בקשת מנהל בית הסוהר או האסיר מנימוקים שלא היו בפני הסוהר המוסמך.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 285 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ג

 

מיום 2.1.2006

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 187 (ה"ח 134)

(א) שוכנע סוהר בכיר כי נתקיימה לגבי אסיר אחת מהעילות המפורטות בסעיף 19ב, רשאי הוא להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות, ורשאי מנהל בית הסוהר, אם שוכנע כאמור, להאריך את תקופת ההפרדה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על 48 שעות כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 14 ימים.

(א) (1) שוכנע סוהר בכיר כי נתקיימה לגבי אסיר אחת מהעילות המפורטות בסעיף 19ב, רשאי הוא להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; בהעדרו של סוהר בכיר, רשאי סוהר זוטר בדרגת רב כלאי, אם שוכנע כאמור, להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופה שאינה עולה על 12 שעות ורשאי סוהר בכיר להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת ההפרדה הכוללת לא תעלה על 48 שעות.

(2) שוכנע מנהל בית הסוהר כאמור בפסקה (1), רשאי הוא להאריך את תקופת ההפרדה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על 48 שעות כל אחת, ובלבד שתקופת ההפרדה הכוללת לפי סעיף קטן זה, לא תעלה על 14 ימים רצופים או על 14 ימים אף אם אינם רצופים בתקופה של 30 ימים.

(ב) סוהר שהנציב הסמיך לכך ושדרגתו אינה פחותה מדרגת תת-גונדר גונדר משנה (בסימן זה — סוהר מוסמך), רשאי רשאי, אם שוכנע כאמור בסעיף קטן (א)(1), להורות על אלה:

(1) החזקת אסיר בהפרדה בתא לבדו לתקופה העולה על 14 הימים ושאינה לתקופה שאינה עולה על חודש, ורשאי הוא להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על חודש כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על חצי שנה;

(2) החזקת אסיר בהפרדה בתא עם אסיר או אסירים אחרים לתקופה העולה על 14 הימים ושאינה לתקופה שאינה עולה על שני חודשים, ורשאי הוא להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שני חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 12 חודשים; החזקת אסיר לתקופה העולה על שישה חודשים טעונה אישור הנציב.

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

(ג) לא יורה סוהר מוסמך כאמור בסעיף קטן (ב), אלא לאחר שנועץ בגורמים המקצועיים, שנקבעו בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת.

שימוע

19ד.   (א)  החלטת מנהל בית הסוהר על הארכת תקופת החזקת אסיר בהפרדה לאחר חלוף 96 השעות הראשונות להחזקתו בהפרדה, וכן החלטה של סוהר מוסמך כאמור בסעיף 19ג(ב), לא תינתן בטרם יתאפשר לאסיר בהפרדה להשמיע את השגותיו בעל פה, לפני מנהל בית הסוהר או לפני סוהר מוסמך, לפי הענין.

           (א1)        הסתיימה תקופת החזקת האסיר בהפרדה ביום מימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ביום שבתון על פי חוק, תינתן הזדמנות לאסיר בהפרדה להשמיע את השגותיו לפי סעיף קטן (א), ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור – ביום שלפניו.

           (ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מאסיר בהפרדה להגיש את השגותיו בכתב על החלטה להמשך הארכת תקופת ההחזקה בהפרדה לפי סעיף 19ג.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 285 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ד

 

מיום 2.1.2006

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 187 (ה"ח 134)

(א) החלטת מנהל בית הסוהר על הארכת תקופת החזקת אסיר בהפרדה לאחר חלוף 96 השעות הראשונות להחזקתו בהפרדה, וכן החלטה של סוהר מוסמך על המשך החזקתו של אסיר בהפרדה לתקופה העולה על 14 הימים הראשונים כאמור בסעיף 19ג(ב), לא תינתן בטרם יתאפשר לאסיר בהפרדה להשמיע את השגותיו בעל פה, לפני מנהל בית הסוהר או לפני סוהר מוסמך, לפי הענין.

(א1) הסתיימה תקופת החזקת האסיר בהפרדה ביום מימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ביום שבתון על פי חוק, תינתן הזדמנות לאסיר בהפרדה להשמיע את השגותיו לפי סעיף קטן (א), ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור – ביום שלפניו.

הפרדה בהוראת בית משפט

19ה.   (א)  (1)   לא יוחזק אסיר בהפרדה בתא לבדו תקופה העולה על שישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט לעשות כן; הורה בית המשפט לעשות כן, יקבע את תקופת ההחזקה בהפרדה, ובלבד שלא תעלה על שישה חודשים;

(2)   לא יוחזק אסיר בהפרדה בתא עם אסיר או אסירים אחרים תקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט לעשות כן; הורה בית המשפט לעשות כן, יקבע את תקופת ההחזקה בהפרדה, ובלבד שלא תעלה על 12 חודשים;

(3)   הורה בית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא לשוב ולהורות כן מעת לעת.

           (ב)  הדיון בבית המשפט יתקיים בנוכחות האסיר או בא כוחו.

           (ג)   לא יורה בית המשפט על החזקה בהפרדה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן האסיר מיוצג בידי סניגור או אם הודיע האסיר לבית המשפט שברצונו שלא להיות מיוצג בהליך זה בידי סניגור.

           (ד)  לא היה לאסיר סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ג), ימונה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור; כל עוד לא התמנה סניגור כאמור, רשאי בית המשפט להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופות שלא יעלו על שבעה ימים בכל פעם.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 285 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ה

 

מיום 5.3.2014

תיקון מס' 45

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 329 (ה"ח 829)

הוספת סעיפים קטנים 19ה(ג), 19ה(ד)

עיון חוזר

19ו.   אסיר בהפרדה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה על ידו אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, באופן שיש בו כדי להשפיע על החלטתו; בעיון חוזר, רשאי בית המשפט לקיים את ההחלטה, לבטלה או לתת אחרת במקומה.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 286 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ו

ערעור

19ז.   החלטת בית המשפט לפי סעיף 19ה(א) ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט או מאת שופט של בית המשפט העליון.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 286 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ז

ראיות

19ח.  בדיון לפי סעיפים 19ה, 19ו או 19ז רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:

(1)  הדבר נחוץ מאחד הטעמים האמורים בפסקאות (1) עד (5) של סעיף 19ב;

(2)  הצורך בסטיה מדיני הראיות גובר לשם עשיית הצדק.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 286 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ח

 

מיום 2.1.2006

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ו מס' 2047 מיום 2.1.2006 עמ' 187 (ה"ח 134)

19ח. בדיון לפי סעיפים 19ה, 19ו או 19ז רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, אם שוכנע כי הדבר נחוץ מטעמים של ביטחון המדינה. התקיימו כל אלה:

(1) הדבר נחוץ מאחד הטעמים האמורים בפסקאות (1) עד (5) של סעיף 19ב;

(2) הצורך בסטיה מדיני הראיות גובר לשם עשיית הצדק.

הפרדה לאחר החלטת בית משפט

19ט.  אין בהוראות סעיפים 19ה, 19ו ו-19ז כדי למנוע קבלת החלטה בדבר החזקת אסיר בהפרדה, אם במועד שלאחר החלטת בית המשפט התקיימו נסיבות המהוות את אחת מעילות ההפרדה לפי סעיף 19ב.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 286 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19ט

ביטול הפרדה

19י.    (א)  ניתנה החלטה להחזיק אסיר בהפרדה לפי סימן זה, ומצא מי שהיה מוסמך להחליט על ההפרדה כי אין צורך בהמשך החזקתו של האסיר בהפרדה, יורה על ביטול ההפרדה.

           (ב)  ניתנה ההחלטה להחזיק אסיר בהפרדה על ידי בית משפט ומצא הנציב כי אין צורך בהמשך החזקתו של האסיר בהפרדה, יורה על ביטול ההפרדה.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 286 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19י

חובת הנמקה

19יא.  (א)  החלטות לפי סעיפים 19ב, 19ג, 19ד ו-19י יהיו מנומקות ויינתנו בכתב והעתק ההחלטה יימסר לאסיר.

           (ב)  נימוקי ההחלטה יובאו לידיעתו של האסיר, אלא אם כן נקבע על ידי נותן ההחלטה, כי גילוים יפגע באחת העילות המנויות בסעיף 19ב.

מיום 13.8.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1752 מיום 13.8.2000 עמ' 286 (ה"ח 2847)

הוספת סעיף 19יא

סימן ב'2: מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 241 (ה"ח 870)

הוספת סימן ב'2

הגדרות

19יב.  בסימן זה –

           "ועדת אתיקה" – ועדת אתיקה שהוקמה לפי חוק זכויות החולה;

           "חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

           "טיפול רפואי" ו"מטפל" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה;

           "מוסד רפואי" – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;

           "רופא" – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976;

           "שביתת רעב" – הימנעות מרצון מאכילה או משתייה, לרבות הימנעות חלקית, לשם מחאה או כדי להשיג מטרה מסוימת.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 241 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19יב

בקשת היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב

19יג.  (א)  חיווה רופא את דעתו בכתב (בסעיף זה – חוות דעת רפואית) כי בשל שביתת רעב של אסיר שהוא מטפל בו או טיפל בו לאחרונה יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, בלא קבלת טיפול רפואי מהטיפולים המפורטים בחוות הדעת הרפואית, רשאי הנציב, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, לפנות לנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו, בבקשה לקבל היתר למתן טיפול לאסיר (בסימן זה – בקשת היתר לטיפול רפואי).

           (ב)  בבקשת היתר לטיפול רפואי יפורט סוג הטיפול הרפואי המבוקש לאסיר ותצורף לה חוות הדעת הרפואית.

           (ג)   העתק בקשת היתר לטיפול רפואי יועבר בידי שירות בתי הסוהר לוועדת אתיקה; ועדת האתיקה תחווה את דעתה בעניינים הרפואיים המנויים בסעיף 19יד(ד)(1) עד (3) לאחר ששמעה את האסיר בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לכך.

           (ד)  לא תוגש בקשת היתר לטיפול רפואי אלא לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול כאמור, בין השאר בשיחה של הרופא עמו, ולאחר שהוסברו לאסיר הליך הפנייה לבית המשפט והשלכותיו האפשריות.

           (ה)  חוות הדעת הרפואית תומצא לאסיר או לבא כוחו.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 242 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19יג

החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי

19יד.  (א)  (1)   על אף הוראות סעיפים 13 ו-15(1) ו-(2) לחוק זכויות החולה, נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו שהוגשה לו בקשת היתר לטיפול רפואי, רשאי להתיר מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, חרף התנגדותו של האסיר, אם מצא כי בלא קבלת הטיפול יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה וכי הטיפול הרפואי צפוי להיטיב עם האסיר;

(2)   הוראות חוק זכויות החולה יחולו כל עוד לא נתן בית המשפט החלטה בבקשת היתר לטיפול רפואי;

(3)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה.

           (ב)  לא יתיר נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו מתן טיפול רפואי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר ששוכנע כי נעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול, ובכלל זה הוסבר לו בפירוט, באופן המובן לו בנסיבות העניין, מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור וכן נמסר לו מידע רפואי כאמור בסעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, והאסיר עמד בסירובו לקבלת הטיפול.

           (ג)   החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי תינתן לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת האתיקה כאמור בסעיף 19יג(ג) ושמע את האסיר, ככל שהדבר אפשרי בהתחשב במצבו הרפואי, או את בא כוחו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)   בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין אין מקום להיענות לבקשת ההיתר לטיפול רפואי;

(2)   בית המשפט סבר כי מטעמים רפואיים דחופים ויוצאי דופן הנובעים ממצבו הרפואי של האסיר בלבד שלא ניתן להמתין לקבלת חוות הדעת או לשמיעת האסיר או בא כוחו, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם בא כוחו של האסיר.

           (ד)  בבואו לקבל החלטה לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בשים לב לאחריות שירות בתי הסוהר לשמירה על בריאותו ועל חייו של האסיר, בין השאר את אלה:

(1)   מצבו הרפואי של האסיר, לרבות מצבו הנפשי, וההשלכות על מצבו כאמור אם לא יינתן לו הטיפול הרפואי המבוקש;

(2)   הסיכויים והסיכונים של הטיפול הרפואי המבוקש ושל טיפולים רפואיים חלופיים לאסיר, וכן מידת פולשנותו של הטיפול הרפואי המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר;

(3)   אם ניתן לאסיר טיפול רפואי לפי הוראות סימן זה בעבר, ותוצאות הטיפול כאמור;

(4)   עמדת האסיר, אם ניתנה, בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לעניין זה, ועמדתו בנוגע למטרת שביתת הרעב.

           (ה)  בית המשפט ישקול שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שהובאו לפניו ראיות לעניין זה.

           (ו)   התיר בית המשפט מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, יפרט בהחלטתו את סוג הטיפול או הטיפולים שהוא מתיר, בשים לב לאמרו בחוות הדעת שהוגשו לו ולשיקולים האמורים בסעיף קטן (ד)(1) עד (3).

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 242 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19יד

סדרי דין וראיות

19טו. (א)  בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יהיה האסיר מיוצג בידי עורך דין; לא היה האסיר מיוצג, ימונה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור.

           (ב)  בכל עניין של סדר דין בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי, יפעל בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת מהירה.

           (ג)   ראה בית המשפט כי הדבר נדרש, בשל מצבו הרפואי של האסיר, רשאי הוא להורות כי דיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יתקיים בבית החולים שבו מאושפז האסיר, בין השאר לשם שמיעת האסיר.

           (ד)  בית משפט רשאי לדון בבקשת היתר לטיפול רפואי בדלתיים סגורות, אם ראה כי הדיון הפומבי עלול להרתיע את האסיר מלהביע את עמדתו באופן חופשי או מלהביעה בכלל, או מנימוקים של הגנה על פרטיות האסיר.

           (ה)  (1)   בהליכים לפי סימן זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, וכן לקבל ראיה שלא בנוכחות האסיר או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף קטן זה – ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו;

(2)   החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית הראיות החסויות לאסיר או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה;

(3)   דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 243 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19טו

מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב

19טז. (א)  החליט בית המשפט לפי סעיף 19יד להתיר מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, רשאי מטפל לתת לאסיר טיפול כאמור, בתחום עיסוקו ובנוכחות רופא, במוסד רפואי שאינו באחריות שירות בתי הסוהר ולנקוט את האמצעים הדרושים לשם מתן הטיפול, והכול בהתאם למצבו הרפואי של האסיר ולשיקול דעתו המקצועי של המטפל ובכפוף להחלטת בית המשפט, ובלבד שהטיפול הרפואי שיינתן לאסיר בלא הסכמתו יהיה הטיפול הרפואי המינימלי ההכרחי, לפי שיקול דעתו המקצועי של המטפל, לשמירה על חייו של האסיר או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה.

           (ב)  לפני מתן הטיפול הרפואי יעשה המטפל מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול הרפואי, לאחר שהסביר לו בפירוט באופן המובן לו בנסיבות העניין, את מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור ואת משמעות החלטת בית המשפט.

           (ג)   מתן טיפול רפואי לפי סעיף זה ייעשה בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר, תוך הימנעות, ככל האפשר, מגרימת כאב או סבל לאסיר.

           (ד)  סירב האסיר לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש, רשאי סוהר, לבקשת מטפל, להשתמש בכוח סביר כדי לאפשר את מתן הטיפול בידי המטפל, ובלבד שהשימוש בכוח יהיה רק במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול.

           (ה)  אין בהוראות סימן זה כדי לחייב מטפל לתת לאסיר שובת רעב טיפול רפואי לפי סעיף זה.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 244 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19טז

סייג לאחריות

19יז.  (א)  לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה שעשה בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.

           (ב)  לא יישא מוסד רפואי באחריות בנזיקין על פעולה שעשה עובד המוסד, בתום לב ובאופן סביר, בהתאם להחלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מי שהוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], חלות עליו.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 245 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19יז

עיון חוזר

19יח. הנציב או האסיר רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן לפי סעיף 19יד אם התגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות באופן שיש בו כדי להשפיע על החלטתו.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 245 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19יח

ערעור

19יט. (א)  החלטת בית המשפט לפי סעיף 19יד ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון.

           (ב)  הודיע בא כוח האסיר על כוונתו לערער על החלטת בית המשפט המתירה לתת טיפול רפואי לאסיר, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להגשת הערעור, ובלבד שהערעור יוגש בתוך 24 שעות ממועד מתן ההחלטה על העיכוב; בית המשפט העליון יקיים את הדיון בערעור בתוך 48 שעות ממועד הגשתו.

מיום 5.8.2015

תיקון מס' 48

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 245 (ה"ח 870)

הוספת סעיף 19יט

סימן ג': הבאת אסיר לבית המשפט

הגדרות

20.   בסימן זה –

           "ענין" – לרבות כל הליך בענין אזרחי או פלילי;

           "בית משפט" או "שופט" – לרבות בית דין כמשמעותו בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), תשט"ז-1956, דיין של בית דין כאמור, רשם כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, והמזכיר הראשי של בית משפט או של בית דין כאמור.

מיום 9.3.1988

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ח מס' 1241 מיום 9.3.1988 עמ' 45 (ה"ח 1799)

החלפת הגדרת "בית משפט" או "שופט"

הנוסח הקודם:

"בית משפט" או "שופט" — לרבות בית דין כמשמעותו בחוק בתי דין דתיים (הזמנה לבית הדין), תשט"ז-1956, דיין של בית דין כאמור ורשם כמשמעותו בפקודת הרשמים [נוסח חדש], תשל"א-1971.

ייחוד הוראות

21.   לא יובא אסיר לפני בית משפט למטרה מהמטרות המפרשות בסימן זה אלא לפי ההוראות שבו.

צו הבאה

22.   הוכח להנחת דעתו של שופט שהצדק מחייב כי אסיר פלוני יתייצב כבעל דין או כעד בענין התלוי ועומד לפני בית המשפט, רשאי הוא ליתן בחתימת ידו צו אל מנהל בית הסוהר להבאת האסיר לפני בית המשפט, על אף כל הוראה שבפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971.

משמורת

23.   אסיר שנלקח מבית הסוהר מכוח צו לפי סימן זה יהיה במשמורת כל זמן שהוא מחוץ לבית הסוהר, כפי שייקבע לפי פקודה זו, וכל זמן שהוא במשמורת כאמור יראו אותו כנתון במשמורת כדין.

הוצאות

24.   מי שמבקש שיינתן צו לפי סעיף 22 בענין אזרחי יפקיד בבית המשפט סכום שיש בו לדעת השופט הנותן את הצו כדי לכסות את הוצאות הנסיעה וההוצאות האחרות הכרוכות בהבאת האסיר כאמור.

סימן ד': עבודה

מקום עבודה

25.   עבודת אסירים תהיה לפי הוראות סעיף 14 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970 (להלן – חוק דרכי ענישה), בתוך תחום בית הסוהר או מחוץ לו, בכל מקום במדינה ובכל עבודה שתיקבע.

עבודת אסירות

26.   עבודת אסירות לא תהיה מחוץ לבית הסוהר אלא לפי המלצת הרופא ולעבודה המתאימה לנשים.

פיקוח

27.   עבודת אסירים תהיה בפיקוחו של מנהל בית הסוהר.

סימן ה': רשיונות חופש

28.    (בוטל).

מיום 20.7.1989

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"ט מס' 1280 מיום 20.7.1989 עמ' 68 (ה"ח 1834)

החלפת סעיף 28

הנוסח הקודם:

28. אסיר שנידון למאסר שנתיים או יותר, למעט מאסר עולם, והשלים שני שלישים ממאסרו בהתנהגות טובה, רשאית ועדת שחרורים שהוקמה לפי חוק דרכי ענישה ליתן לו רשיון להתהלך חפשי בכל שטח המדינה או בחלק ממנה כפי שיפורש ברשיון, וכל עוד הרשיון בתקפו לא ייאסר מכוח אותו גזר דין.

 

מיום 1.3.2001

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"א מס' 1775 מיום 15.2.2001 עמ' 139 (ה"ח 2734)

28. (א) אסיר שנידון למאסר לתקופה העולה על ששה חדשים, למעט מאסר עולם שהוטל כעונש חובה כל עוד לא נקצבה לו תקופה, והשלים בהתנהגות טובה שני שלישים מחצית מהמאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים שהוקמה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), ליתן לו רשיון להתהלך חפשי, וכל עוד הרשיון בתקפו לא ייאסר מכוח אותו גזר-דין.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אסיר שנידון למאסר בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק העונשין, יישא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, בטרם ניתן יהיה לשחררו בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 28

הנוסח הקודם:

מתן רשיון חופש

28. (א) אסיר שנידון למאסר לתקופה העולה על ששה חדשים, למעט מאסר עולם שהוטל כעונש חובה כל עוד לא נקצבה לו תקופה, והשלים בהתנהגות טובה מחצית מהמאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים שהוקמה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), ליתן לו רשיון להתהלך חפשי, וכל עוד הרשיון בתקפו לא ייאסר מכוח אותו גזר-דין.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אסיר שנידון למאסר בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק העונשין, יישא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, בטרם ניתן יהיה לשחררו בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

29.    (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

תוקף הרשיון

29. ועדת השחרורים רשאית, לפי שיקול דעתה, לבטל רשיון שניתן או לשנותו, וכל עוד לא בוטל או שונה כאמור יעמוד הרשיון בתקפו עד סוף תקופת המאסר.

29א.   (בוטל).

מיום 20.7.1989

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"ט מס' 1280 מיום 20.7.1989 עמ' 68 (ה"ח 1834)

הוספת סעיף 29א

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 29א

הנוסח הקודם:

ביטול רשיון לאחר תום תקופתו

29א. (א) ועדת שחרורים או שופט כאמור בסעיף 32 רשאים להורות, לפי סמכויותיהם, אף לאחר תום תקופת הרשיון, כי בעל הרשיון ישא את יתרת ענשו כאילו לא ניתן הרשיון (להלן – ביטול למפרע), אם ראו כי עבר עבירה או הפר תנאי אחר מתנאי הרשיון בתוך תקופת הרשיון; הורו כך – יראו את הרשיון לענין סימן זה כרשיון שבוטל.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יבוטל למפרע רשיון בשל הפרתו על-ידי עבירה שנעברה בתוך תקופתו, אם עברו ששה חודשים מיום שבעל הרשיון הורשע סופית באותה עבירה, ולא יבוטל למפרע רשיון בשל הפרת תנאי אחר מתנאיו בתוך תקופת הרשיון, אם עברו שלושה חדשים מיום שתמה תקופת הרשיון. 

30.    (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 30

הנוסח הקודם:

תנאים למתן רשיון חופש

30. רשיון יהיה לפי הטופס שנקבע ויינתן לבעל הרשיון בכפוף לתנאים אלה:

(1) לא יעבור עבירה;

(2) לא ירבה להתחבר עם אנשים המוחזקים לבעלי אופי מושחת;

(3) לא יחיה חיי בטלה או הפקר ללא אמצעים ברורים להשתכר ביושר למחייתו;

(4) בצאתו מבית הסוהר יודיע למנהל בית הסוהר על המקום שיש בדעתו לגור בו, ילך לשם בכל המהירות המתאימה ותוך ארבעים ושמונה שעות לאחר שיגיע יתייצב לפני השוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה לו ביותר במחוז שבו הוא יושב, ומאז ואילך יתייצב לפניו אחת בכל חודש, יודיע לו על כל שינוי שחל במקום מגוריו בתוך המחוז, ואם היה בדעתו לעבור למחוז אחר ימסור לו על כך ואם אפשר גם על מענו החדש, אישית או בכתב, הודעה מוקדמת של ארבעים ושמונה שעות, ובהגיעו אל ייעודו במחוז החדש יתייצב תוך ארבעים ושמונה שעות לפני השוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר שבמחוז החדש; והכל אם לא נבצר ממנו לעשות כן;

(5) יקיים תנאים אחרים שנקבעו.

31.    (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

פטור מתנאי חופש

31. ועדת השחרורים שנתנה רשיון לאסיר רשאית לפטרו מלמלא אחר תנאי מהתנאים הנקובים בסעיף 30 ומן החובה לחתום על התחייבות למלא אחר התנאים האמורים, כולם או מקצתם.

32.    (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

עונש על עבירה בחופש ועל הפרת תנאי ברשיון

32. בעל רשיון שהורשע בעבירה לפי פקודה זו, או שהפר תנאי מתנאי הרשיון במעשה שהוא כשלעצמו אינו עבירה לפי כל דין, דינו – מאסר שלושה חדשים ורשאי השופט שהרשיעו להורות על ביטול רשיונו; הורה כך – יתן השופט צו להחזירו לבית הסוהר לשאת ביתרת מאסרו כאילו לא ניתן הרשיון.

33.    (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

הנוהל בביטול רשיון חופש

33. ביטלה ועדת השחרורים רשיון, יתן שופט בית משפט שלום, לאחר שהוגשה לו תעודה בדבר הביטול, צו שכוחו יפה בכל תחום המדינה לתפוס את בעל הרשיון, ומשנתפס יובא לפני השופט, והשופט יתן צו להחזירו לבית הסוהר לשאת ביתרת ענשו כאילו לא ניתן לו הרשיון.

34.    (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

תצאות ביטולו של רשיון חופש

34. מי שרשיונו בוטל ישא את יתרת ענשו לאחר שישא כל עונש אחר שהוטל עליו בעד העבירה או המעשה שבגללם בוטל רשיונו, וההוראות בדבר שחרורים מעונש יחולו כאילו נידון האדם לתקופה המצטברת הזאת.

35.   (בוטל).

מיום 20.7.1989

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"ט מס' 1280 מיום 20.7.1989 עמ' 69 (ה"ח 1834)

ביטול סעיף 35

הנוסח הקודם:

דין המאסר הנוסף

35. מי שנושא, או חייב לשאת, יתרת ענשו או ענשים מצטברים כאמור בסעיף 34, רשאית ועדת השחרורים ליתן לו רשיון אף אם התקופות אינן עולות כדי שנתיים.

חופשה מיוחדת

36.   (א)  השר[1] רשאי, על פי בקשת אסיר או על פי המלצת הנציב, לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת שלא תעלה על תשעים ושש שעות; תקופת מאסרו של האסיר לא תוארך בשל חופשה זו.

           (א1)        (פקע).

           (ב)  אסיר שקיבל חופשה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.

           (ג)   שוטר רשאי לעשות כל אחת מאלה:

(1)   לדרוש מאסיר שיצא לחופשה מיוחדת לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – אסיר בחופשה), שיציג לפניו את רישיונו;

(2)   לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי אסיר;

(3)   להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

(4)   להיכנס לבית או למקום, שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

(ב) לא קבע השר תנאים אחרים, יחולו הוראות סעיפים 28 עד 35, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חופשה שניתנה לפי סעיף זה, ולענין הסעיפים האמורים יראו את החופשה כאילו היה רשיון לפי סעיף 28.

(ב) אסיר שקיבל חופשה לפי הוראות סעיף קטן (א), יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.

(ג) שוטר רשאי לעשות כל אחת מאלה:

(1) לדרוש מאסיר שיצא לחופשה מיוחדת לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – אסיר בחופשה), שיציג לפניו את רישיונו;

(2) לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי אסיר;

(3) להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

(4) להיכנס לבית או למקום, שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

 

מיום 27.3.2020 עד יום 28.6.2020

הוראת שעה תש"ף-2020

ק"ת תש"ף מס' 8431 מיום 27.3.2020 עמ' 944

(א1) (1) הנציב, או סוהר בכיר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי, באישור השר, ובתנאים שייראו לשר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (א), לתת לאסיר, בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש, חופשה מיוחדת שלא תעלה על שלושים ימים; תקופת מאסרו של האסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת זו;

(2) על אף האמור בסעיף 68ג(א), אסיר שהוצא לחופשה מיוחדת לפי פסקה (1) ישוחרר לפי הסעיף האמור בתום ימי החופשה המיוחדת, אף אם לא עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה ביום הקובע כהגדרתו בסעיף האמור;

(3) סעיף קטן זה יחול על אסיר שהתקיימו לגביו כל אלה:

(א) הוא אזרח ישראל או תושב ישראל, השפוט לתקופת מאסר שאינה עולה על 4 שנים ויתרת מאסרו עד למועד שחרורו המינהלי לפי סעיף 68ג(א) אינה עולה על שלושים ימים מיום היציאה לחופשה;

(ב) הוא לא הורשע ב"עבירת מין או אלימות חמורה" כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, או בעבירות כמפורט בפרט 1 או 2 בתוספת לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;

(ג) הוא לא הוגדר כאסיר ביטחוני או כפעיל טרור לפי כל דין.

(ב) אסיר שקיבל חופשה לפי הוראות סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) ו-(א1), יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.

(ג) שוטר רשאי לעשות כל אחת מאלה:

(1) לדרוש מאסיר שיצא לחופשה מיוחדת לפי סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) ו-(א1) (בסעיף זה – אסיר בחופשה), שיציג לפניו את רישיונו;

(2) לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי אסיר;

(3) להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

(4) להיכנס לבית או למקום, שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

אבדן רשיון חופש

37.   בעל רשיון שהוכיח להנחת דעתו של שוטר בדרגת פקד ומעלה שרשיונו אבד שלא באשמתו, יהיה זכאי לקבל העתק של הרשיון.

סימן ו': חפצים אסורים וקשר עם החוץ

איסור החזקה

38.   לא יחזיק אסיר חפץ אסור.

חפץ שנשלח לאסיר

39.   חפץ אסור שנשלח לבית סוהר לשימושו של אסיר, ינהגו בו כאמור בסעיף 7.

בדיקה ותפיסת חפץ אסור

40.   סוהר רשאי לבדוק כל דבר המובא לבית הסוהר או המוצא ממנו; חפץ אסור יילקח ממי שמחזיק בו; נמצא חפץ אסור יודיע מיד הסוהר על כך למנהל בית הסוהר.

מיום 8.3.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ו מס' 1573 מיום 8.3.1996 עמ' 142 (ה"ח 2344, ה"ח 2459)

החלפת סעיף 40

הנוסח הקודם:

חיפוש

40. (א) חיפוש ייערך אצל כל אסיר במועדים שנקבעו, וחפצים אסורים יילקחו ממנו.

(ב) סוהר רשאי לבדוק כל דבר המובא לבית סוהר או מוצא ממנו, לעכב אדם חשוד בהבאת חפץ אסור לתוך בית הסוהר או בהוצאתו מתוכו ולערוך חיפוש אצלו, או להביא לעיכוב ולחיפוש כאמור; נמצא חפץ כאמור, יודיע הסוהר על כך מיד למנהל בית הסוהר.

איסור הכנסה והוצאה

41.   לא יכניס אדם ולא יעביר ולא יזרוק אל תוך בית סוהר, ולא יניח בתוכו, ולא יוציא ולא יעביר ולא יזרוק מתוכו חוצה, כל חפץ אסור.

איסור העברה

42.   לא יעביר אדם חפץ אסור לאסיר, ולא יעביר לאדם אחר חפץ אסור מאסיר או מטעמו.

העברת מכתב

42א.   לא יעביר אדם מכתב או כל מסמך אחר (בסימן זה – מכתב) לאסיר, אלא באמצעות הנהלת בית הסוהר ובהתאם להוראות פקודות השירות.

מיום 1.4.1998

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 196 (ה"ח 2617)

הוספת סעיף 42א

איסור הנחה

43.   לא יניח אדם חפץ אסור כדי שיגיע לידו של אסיר או לידו של אדם אחר מטעמו של אסיר, או בהעברה מאסיר לאסיר.

חילוטים ודינם

44.   (א)  עשה אדם אחד המעשים האמורים בסעיפים 41 עד 43, או ניסה לעשותו, רשאי מנהל בית הסוהר, לפי שיקול דעתו, לחלט את החפץ.

           (ב)  חפץ אסור שנמצא בהחזקתו של אסיר רשאי מנהל בית הסוהר, לפי שיקול דעתו, לחלטו.

           (ג)   כסף שחולט ילך לאוצר.

           (ד)  חפץ שחולט ואפשר להשתמש בו לטובתם של אסירים ראויים לכך, ישתמשו בו לטובתם בדרך שיורה מנהל בית הסוהר.

           (ה)  חפץ שחולט ואי אפשר להשתמש בו לטובתם של אסירים ראויים לכך, הרי אם אין לו ערך כספי – יושמד בפיקוחו של מנהל בית הסוהר, ואם יש לו ערך כספי – יימסר לממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר והוא ימכור אותו, או יביא למכירתו, ללא דיחוי, ודמי המכר, בניכוי ההוצאות הכרוכות בכך, ילכו לאוצר.

פגישת אסיר עם עורך דין

45.   (א)  אסיר זכאי להיפגש עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי.

           (ב)  פגישת אסיר עם עורך דין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות הדברים והמסמכים שיוחלפו בפגישה, אך באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של האסיר.

           (ג)   ביקש אסיר להיפגש עם עורך דין מסוים לשם קבלת שירות מקצועי, או ביקש עורך דין שהאסיר, אדם קרוב לאסיר, סניגור ציבורי מחוזי או ארצי, או בית המשפט, ייפה את כוחו את ימנהו, לענין זה, להיפגש עם אסיר לשם מתן שירות מקצועי, יאפשר מנהל בית הסוהר את קיום הפגישה כאמור בשעות העבודה הרגילות של בית הסוהר ובהקדם האפשרי, ואולם אם היה האסיר עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יאפשר מנהל בית הסוהר את קיום הפגישה בלא דיחוי.

           (ד)  הנציב יקבע בפקודות נציבות בתי הסוהר את הדרך שבה יבורר רצונו של אסיר להיפגש עם עורך דין מסוים שאין בידו ייפוי כוח או מינוי כאמור בסעיף קטן (ג).

           (ה)  השר רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את ההסדרים הנדרשים לשם כניסת עורך דין לבית סוהר לצורך קים פגישה עם אסיר לפי סעיף זה, וכן לקבוע הוראות המגבילות את מספר עורכי הדין שיורשו להיפגש עם אסיר בפרק זמן שיקבע, והכל בשים לב לסידורי הביטחון והאבטחה בבית הסוהר, ולסידורים הנדרשים לשם קיום פגישות אסירים עם עורכי דין בבית הסוהר.

           (ו)   בסעיף זה, "עורך דין" – כהגדרתו בסעיף 45א.

מיום 1.4.1998

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 196 (ה"ח 2617)

45. אסיר המחכה למשפטו תינתן לו כל אפשרות סבירה להתקשר עם ידידיו ועם יועצו המשפטי, ובכפוף לכללים שהותקנו לפי פקודה זו יהיה רשאי לכתוב ולקבל מכתבים.

 

מיום 25.7.2005

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ה מס' 2014 מיום 25.7.2005 עמ' 701 (ה"ח 141)

החלפת סעיף 45

הנוסח הקודם:

אסיר המחכה למשפטו

45. אסיר המחכה למשפטו תינתן לו כל אפשרות סבירה להתקשר עם ידידיו ועם יועצו המשפטי.

מניעת פגישת אסיר עם עורך דין מסוים

45א.   (א)  בסעיף זה –

           "אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום;

           "ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

           "בית משפט מחוזי" – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר;

           ""האזור" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 (בסעיף זה – חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום);

           "מניעת פגישה" – לרבות הפסקת פגישה;

           "עבירה" – עבירה מסוג עוון או פשע;

           "עבירת בית סוהר" – כמשמעותה בסימן ח' לפרק ב';

           "עורך דין" – חבר לשכת עורכי הדין בישראל, ולענין אסיר שהוא תושב האזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית – גם חבר לשכת עורכי הדין הפלסטינית שהממונה על העזרה המשפטית כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום או קצין המטה לעניני משפטים במינהל האזרחי לאזור, נתן לגביו אישור כי הוא חבר כאמור.

           (ב)  היה לנציב או למנהל בית סוהר חשד ממשי כי פגישת אסיר עם עורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמוש בסדרי בית הסוהר וניהולו, או כי פגישה כאמור תאפשר העברת מידע בין אסירים או בינם לבין גורמים מחוץ לבית הסוהר וקיים חשש כי העברת המידע כאמור קשורה לקידום פעילותו של ארגון טרור או שהיא נעשית בהכוונתו, רשאי הוא להורות על מניעת הפגישה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ג); ורשאי הנציב או מנהל בית הסוהר להורות על מניעת פגישה של עורך הדין עם אסירים נוספים, אם יש לו חשד ממשי כי מתקיימת גם לגבי הפגישה עמם אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן זה.

           (ג)   מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה לפי הוראות סעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, ורשאי הנציב, בתום התקופה האמורה, להורות על המשך מניעת הפגישה לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות, מטעמים שיירשמו; כמו כן רשאי הנציב, בהסכמת פרקליט מחוז או משנה לפרקליט המדינה, להורות כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 10 ימים.

           (ד)  הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר בדבר מניעת פגישה בין אסיר לעורך הדין, תינתן בשים לב, בין השאר, לתוכן המדיע שעורר את החשד הממשי שעליו מתבססת העילה למניעת הפגישה כאמור בסעיף קטן (ב) ולרמת מהימנותו, וכן לרמת הסיכון הנשקפת מקיום הפגישה; הוראה כאמור תינתן לאחר שניתנה לאסיר ולעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם כמפורט להלן:

(1)   לענין הוראת מנהל בית הסוהר – בכתב או בעל פה;

(2)   לענין הוראת הנציב – בכתב, ואולם רשאי הנציב להורות כי הטענות כאמור יישמעו בעל פה.

           (ה)  (1)   הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה, תינתן בכתב ותימסר לאסיר ולעורך הדין בלא דיחוי; להוראה יצורפו נימוקיה (בסעיף זה – הנימוקים), וכן המידע שעליו היא נסמכת.

(2)   על אף האמור בפסקה (1), רשאי הנציב או מנהל בית הסוהר שלא למסור לאסיר ולעורך הדין את הנימוקים או את המידע שעליו נסמכת ההוראה, כולו או חלקו, אם סבר כי יש בכך כדי לגרום לאחד מאלה:

(א)   פגיעה בשלומו של אדם או בביטחונו;

(ב)   פגיעה בביטחון המדינה;

(ג)    חשיפת מקורות מידע ושיטות עבודה של רשויות חקירה או מודיעין;

(ד)    שיבוש הליכי חקירה של רשויות חקירה או מודיעין.

(3)   החליט הנציב או מנהל בית הסוהר על אי גילוי נימוק או פרט ממידע כאמור בפסקה (2), יעביר לאסיר ולעורך הדין תמצית של הנימוקים והמידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בפסקאות משנה 2(א) עד (ד).

           (ו)   על הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה רשאי האסיר להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי; הוראות סימן ח'1 לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים.

           (ז)   בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים, כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שסך כל התקופות שבהן תימנע פגישה של האסיר עם עורך הדין לא יעלה על שנה; אושרה הארכה כאמור בסעיף קטן זה לתקופה של שישה חודשים, ידון בית המשפט המחוזי מחדש בעניין מניעת הפגישה, לא יאוחר משלושה חודשים אחרי אישור ההארכה או בתוך תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט החלטתו; על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בענין בשופט אחד.

           (ח)  נמנעה פגישה של אסיר עם עורך הדין לפי סעיפים קטנים (ב), (ו) או (ז) לתקופה של שנה, רשאי שופט של בית המשפט העליון, אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת כפי שיורה, ורשאי הוא לחזור ולהורות כאמור, מעת לעת.

           (ט)  (1)   ההליכים בבית המשפט לפי סעיף זה יתקיימו בנוכחות האסיר, זולת אם סבר בית המשפט כי ניהול ההליכים כאמור יפגע בענין מהענינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ה)(2).

(2)   ציווה בית המשפט כי ההליכים יתקיימו בהעדר האסיר, יורה על העברת תמצית של המידע שהוצג לפניו לאסיר, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים כאמור בפסקה (1).

(3)   הוראות סעיף 35(ז), (ט) ו-(י) לחוק המעצרים, יחולו, בשינויים המחויבים, בהליכים בבית משפט לפי סעיף זה.

           (י)   החלטת בית משפט, שניתנה לפי סעיף זה, תובא לידיעת האסיר ועורך הדין, בלא דיחוי.

           (יא) הנציב ומנהל בית הסוהר רשאים לאצול את סמכויותיהם לפי סעיף זה לסגניהם בלבד.

מיום 25.7.2005

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ה מס' 2014 מיום 25.7.2005 עמ' 701 (ה"ח 141)

הוספת סעיף 45א

 

מיום 11.8.2011

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"א מס' 2311 מיום 11.8.2011 עמ' 1034 (ה"ח 558)

(א) בסעיף זה –

"אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום;

"ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, לרבות ארגון טרור מוכרז כהגדרתו באותו חוק;

"בית משפט מחוזי" – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר;

""האזור" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 (בסעיף זה – חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום);

"מניעת פגישה" – לרבות הפסקת פגישה;

"עבירה" – עבירה מסוג עוון או פשע;

"עבירת בית סוהר" – כמשמעותה בסימן ח' לפרק ב';

"עורך דין" – חבר לשכת עורכי הדין בישראל, ולענין אסיר שהוא תושב האזור או תושב שטחי המועצה הפלסטינית – גם חבר לשכת עורכי הדין הפלסטינית שהממונה על העזרה המשפטית כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום או קצין המטה לעניני משפטים במינהל האזרחי לאזור, נתן לגביו אישור כי הוא חבר כאמור.

(ב) היה לנציב או למנהל בית סוהר חשד ממשי כי פגישת אסיר עם עורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמוש בסדרי בית הסוהר וניהולו, או כי פגישה כאמור תאפשר העברת מידע בין אסירים או בינם לבין גורמים מחוץ לבית הסוהר וקיים חשש כי העברת המידע כאמור קשורה לקידום פעילותו של ארגון טרור או שהיא נעשית בהכוונתו, רשאי הוא להורות על מניעת הפגישה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ג); ורשאי הנציב או מנהל בית הסוהר להורות על מניעת פגישה של עורך הדין עם אסירים נוספים, אם יש לו חשד ממשי כי מתקיימת גם לגבי הפגישה עמם אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן זה.

(ג) מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה לפי הוראות סעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על 24 שעות; הנציב רשאי, בהסכמת פרקליט מחוז 72 שעות, ורשאי הנציב, בתום התקופה האמורה, להורות על המשך מניעת הפגישה לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות, מטעמים שיירשמו; כמו כן רשאי הנציב, בהסכמת פרקליט מחוז או משנה לפרקליט המדינה, להורות כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 5 ימים 10 ימים.

(ד) הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר בדבר מניעת פגישה בין אסיר לעורך הדין, תינתן בשים לב, בין השאר, לתוכן המדיע שעורר את החשד הממשי שעליו מתבססת העילה למניעת הפגישה כאמור בסעיף קטן (ב) ולרמת מהימנותו, וכן לרמת הסיכון הנשקפת מקיום הפגישה; הוראה כאמור תינתן לאחר שניתנה לאסיר ולעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם כמפורט להלן:

(1) לענין הוראת מנהל בית הסוהר – בכתב או בעל פה;

(2) לענין הוראת הנציב – בכתב, ואולם רשאי הנציב להורות כי הטענות כאמור יישמעו בעל פה.

(ה) (1) הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה, תינתן בכתב ותימסר לאסיר ולעורך הדין בלא דיחוי; להוראה יצורפו נימוקיה (בסעיף זה – הנימוקים), וכן המידע שעליו היא נסמכת.

(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הנציב או מנהל בית הסוהר שלא למסור לאסיר ולעורך הדין את הנימוקים או את המידע שעליו נסמכת ההוראה, כולו או חלקו, אם סבר כי יש בכך כדי לגרום לאחד מאלה:

(א) פגיעה בשלומו של אדם או בביטחונו;

(ב) פגיעה בביטחון המדינה;

(ג) חשיפת מקורות מידע ושיטות עבודה של רשויות חקירה או מודיעין;

(ד) שיבוש הליכי חקירה של רשויות חקירה או מודיעין.

(3) החליט הנציב או מנהל בית הסוהר על אי גילוי נימוק או פרט ממידע כאמור בפסקה (2), יעביר לאסיר ולעורך הדין תמצית של הנימוקים והמידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בפסקאות משנה 2(א) עד (ד).

(ו) על הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה רשאי האסיר להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי; הוראות סימן ח'1 לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים.

(ז) בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) לתקופות נוספות שלא יעלו על 21 ימים שישה חודשים, כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שסך כל התקופות שבהן תימנע פגישה של האסיר עם עורך הדין לא יעלה על שלושה חודשים; שנה; אושרה הארכה כאמור בסעיף קטן זה לתקופה של שישה חודשים, ידון בית המשפט המחוזי מחדש בעניין מניעת הפגישה, לא יאוחר משלושה חודשים אחרי אישור ההארכה או בתוך תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט החלטתו; על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בענין בשופט אחד.

(ח) נמנעה פגישה של אסיר עם עורך הדין לפי סעיפים קטנים (ב), (ו) או (ז) לתקופה של שלושה חודשים שנה, רשאי שופט של בית המשפט העליון, אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת כפי שיורה, ורשאי הוא לחזור ולהורות כאמור, מעת לעת.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 50

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

(א) בסעיף זה –

"אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום;

"ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, לרבות ארגון טרור מוכרז כהגדרתו באותו חוק;

"ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

הגבלת פגישת אסיר עם כמה עורכי דין

45א1. (א)  בסעיף זה –

           "אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום או נאשם העצור עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21 לחוק המעצרים;

           "ארגון טרור" – כהגדרתו בסעיף 45א;

           "עורך דין" – כהגדרתו בסעיף 45א.

           (ב)  ראה הנציב כי קבוצת אסירים מסוימת הנמנים עם ארגון טרור או שהורשעו בעבירה המנויה בתוספת הראשונה א', או אסיר מסוים אף אם לא התקיימו בו תנאים כאמור, נפגשים עם כמה עורכי דין, באופן המעלה חשד ממשי כי הפגישות לא נועדו לקבלת שירות מקצועי בהתאם לסעיף 45(א), והיה לו חשד ממשי כי פגישות אלה מנוצלות לשם פגיעה בביטחון המדינה, בשלום הציבור או במשמעת ובסדרי בית הסוהר, רשאי הוא להורות על הגבלת מספר עורכי הדין שקבוצת האסירים או האסיר רשאים לפגוש בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים (בסעיף זה – תקופת ההגבלה);

החלטת הנציב תינתן לאחר שעיין בעמדת ראש חטיבת מודיעין בשירות בתי הסוהר, וכן, לפי העניין, בעמדת ראש חטיבת מודיעין במשטרת ישראל או ראש החטיבה בשירות הביטחון הכללי המופקד על הנושא.

           (ג)   אסיר שהוטלה עליו הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיפגש, בכל שלושים ימים במהלך תקופת ההגבלה, עם מספר עורכי הדין שקבע הנציב, ורשאי הוא, בכל שלושים ימים, להיפגש עם עורכי דין אחרים, ובלבד שמספרם בכל שלושים ימים לא יעלה על המספר שקבע הנציב.

           (ד)  הנציב רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך[2], להאריך את תקופת ההגבלה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.

           (ה)  בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת תקופת ההגבלה לאחר שהוארכה לפי סעיף קטן (ד) לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה; על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בעניין בשופט אחד.

           (ו)   החלטת בית משפט שניתנה לפי סעיף זה, תובא לידיעת קבוצת האסירים או האסיר, בלא דיחוי.

           (ז)   על הוראת הנציב לפי סעיף קטן (ב) או (ד) רשאי אסיר, שההגבלה הוטלה עליו בשל היותו חלק מקבוצת אסירים, לפנות לנציב בבקשה לעיון חוזר אם התקיימו בעניינו נסיבות מיוחדות.

           (ח)  אסיר מסוים שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף קטן (ב) או אסיר שהנציב קיבל לגביו החלטה בעיון חוזר לפי סעיף קטן (ז), רשאי להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי; הוראות סימן ח'1 לפרק ב' והוראות סעיף 45א(ט) יחולו, בשינויים המחויבים.

           (ט)  השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הראשונה א'.

מיום 21.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2359 מיום 21.5.2012 עמ' 410 (ה"ח 662)

הוספת סעיף 45א1

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 50

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

(א) בסעיף זה –

"אסיר" – למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום או נאשם העצור עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21 לחוק המעצרים;

"ארגון טרוריסטי" – כהגדרתו בפקודת מניעת טרור;

"ארגון טרור" – כהגדרתו בסעיף 45א;

"עורך דין" – כהגדרתו בסעיף 45א.

(ב) ראה הנציב כי קבוצת אסירים מסוימת הנמנים עם ארגון טרוריסטי ארגון טרור או שהורשעו בעבירה המנויה בתוספת הראשונה א', או אסיר מסוים אף אם לא התקיימו בו תנאים כאמור, נפגשים עם כמה עורכי דין, באופן המעלה חשד ממשי כי הפגישות לא נועדו לקבלת שירות מקצועי בהתאם לסעיף 45(א), והיה לו חשד ממשי כי פגישות אלה מנוצלות לשם פגיעה בביטחון המדינה, בשלום הציבור או במשמעת ובסדרי בית הסוהר, רשאי הוא להורות על הגבלת מספר עורכי הדין שקבוצת האסירים או האסיר רשאים לפגוש בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים (בסעיף זה – תקופת ההגבלה);

החלטת הנציב תינתן לאחר שעיין בעמדת ראש חטיבת מודיעין בשירות בתי הסוהר, וכן, לפי העניין, בעמדת ראש חטיבת מודיעין במשטרת ישראל או ראש החטיבה בשירות הביטחון הכללי המופקד על הנושא.

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

(ט) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הראשונה א'.

שמירת דינים

45ב.   אין בהוראות סעיפים 45, 45א ו-45א1 כדי לגרוע מהוראות דין אחר בענין פגישה של אסיר עם עורך דין.

מיום 25.7.2005

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ה מס' 2014 מיום 25.7.2005 עמ' 703 (ה"ח 141)

הוספת סעיף 45ב

 

מיום 21.5.2012

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ב מס' 2359 מיום 21.5.2012 עמ' 410 (ה"ח 662)

45ב. אין בהוראות סעיפים 45 ו-45א 45א ו-45א1 כדי לגרוע מהוראות דין אחר בענין פגישה של אסיר עם עורך דין.

 

46.   (בוטל).

מיום 28.12.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 674 מיום 28.12.1972 עמ' 23 (ה"ח 1016)

ביטול סעיף 46

הנוסח הקודם:

מזון מיוחד

46. אסיר פלילי המחכה למשפטו ואסיר אזרחי מותר להרשות להם קבלת מנות מזון מיוחדות כנהוג לגבי אסירים שניתן להם יחס מיוחד.

אסיר שפוט

47.   (א)  אסיר שפוט מותר להרשות לו כתיבת מכתב ראשון, עם התקבלו לבית הסוהר.

           (ב)  אחרי תום שלושת החדשים הראשונים של מאסרו, ולאחר מכן - כל חדשיים, מותר להרשות ביקורי ידידים לעיני סוהר ובטווח שמיעתו וכתיבת מכתב וקבלתו.

שליחת מכתבים

47א.   (א)  אסיר זכאי לשלוח, באמצעות הנהלת בית הסוהר ובהתאם להוראות חוק זה, מכתבים, ולשם כך יינתן לו נייר כתיבה בכמות שתיקבע בפקודות השירות.

           (ב)  אסיר אינו רשאי לשלוח מכתב באמצעות מבקר או בכל דרך אחרת שלא באמצעות הנהלת בית הסוהר ואולם רשאי הוא למסור לעורך דינו, בעת פגישתו עמו, מכתב הנוגע לנושא ייצוגו; כן רשאי הוא למסור לקצין מבחן, בעת פגישתו עמו, מסמכים הדרושים לקצין המבחן לשם ביצוע תפקידו.

           (ג)   דמי משלוח המכתבים יהיו על חשבון האסיר, זולת אם ראה מנהל בית הסוהר שיש לפטור את האסיר מתשלום זה, מחמת מצבו הכלכלי.

           (ד)  (1)   מנהל בית סוהר או מי שהוסמך על ידו (להלן – הבודק) רשאי מהטעמים המנויים בסעיף 47ג(א) ועל אף האמור בכל דין לפתוח ולבדוק כל מכתב שנשלח על ידי אסיר;

(2)   לענין הסמכה לפי פסקה (1) של בודק שהוא סוהר – לא יוסמך סוהר שדרגתו פחותה מדרגת רב כלאי, אלא אם כן הוא כלאי הנושא תקן של רב כלאי.

           (ה)  מכתב כאמור, שנפתח על ידי הבודק, יסומן בראשי התיבות של שמו של הבודק.

מיום 1.4.1998

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 196 (ה"ח 2617)

הוספת סעיף 47א

קבלת דבר דואר או מכתב

47ב.   (א)  בסעיף זה ובסעיפים 47ג ו-47ד, "דבר דואר" – מכתב, גלויה, דבר דפוס או כל מסמך אחר הממוען לאסיר והנשלח אליו באמצעות שירותי הדואר.

           (ב)  אסיר זכאי לקבל מכתב או דבר דואר, בהתאם להוראות חוק זה.

           (ג)   דבר דואר או מכתב יימסרו לאסיר אך ורק באמצעות הנהלת בית הסוהר.

           (ד)  הבודק רשאי, מהטעמים המנויים בסעיף 47ג(א) ועל אף האמור בכל דין, לפתוח ולבדוק כל דבר דואר או מכתב, לאחר קבלתו בבית הסוהר ובטרם מסירתו לאסיר.

           (ה)  דבר דואר או מכתב שנפתח על ידי הבודק יסומן בראשי התיבות של שמו של הבודק.

מיום 1.4.1998

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 197 (ה"ח 2617)

הוספת סעיף 47ב

סמכות בודק למניעת מסירה או קבלה של דבר דואר

47ג.   (א)  מהטעמים המנויים להלן ועל אף האמור בכל דין, בודק רשאי שלא להעביר או שלא למסור מכתב או דבר דואר או חלקים מהם, שנשלחו על ידי אסיר או אל אסיר, אם מצא כי מסירתם או העברתם עלולים לפגוע באחד מאלה:

(1)   בטחון המדינה;

(2)   בטחון הציבור;

(3)   בטחון או משמעת בבית הסוהר;

(4)   הליכי חקירה או משפט.

           (ב)  החליט הבודק למנוע העברת דבר הדואר או המכתב ליעדו, ינמק את החלטתו בכתב ויורה על גניזת דבר הדואר או המכתב במקום מיוחד שיועד לכך.

           (ג)   מניעת העברת דבר דואר או מכתב, או חלקים מהם, ליעדם, תובא לידיעת האסיר, אלא אם כן אישר הנציב שלא לעשות כן מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א).

           (ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו על כתבי בי-דין המיועדים לבית המשפט וכן על מסמכים המוחלפים בין עורך דין ללקוחו האסיר הנוגעים לנושא ייצוגו והנמסרים לאסיר או על ידי אסיר בעת פגישת עורך הדין עם האסיר.

מיום 1.4.1998

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 197 (ה"ח 2617)

הוספת סעיף 47ג

התכתבות עם חבר הכנסת

47ד.   (א)  על אף הוראות סעיפים 47א(ד), 47ב(ד) ו-47ג(א) ועל אף האמור בכל דין –

(1)   (א)   מכתב שנשלח מאסיר אל חבר הכנסת, לא ייפתח, אלא אם כן יש לבודק יסוד סביר לחשש שמסירתו או העברתו לחבר הכנסת עלולים לפגוע באחד הענינים המנויים בסעיף 47ג(א)(1) עד (4) (להלן – לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט);

(ב)   היה לבודק חשש כאמור, יפתח הבודק את המכתב רק בנוכחות שלושה מחברי ועדת המשנה לשירותי המודיעין והבטחון של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שאותם ימנה יושב-ראש ועדת המשנה (להלן – הוועדה); לאחר פתיחת המכתב וקריאתו, יצביע הבודק לפני הוועדה על חלקי המכתב שיש בהם, לדעתו, כדי לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט אם יש חלקים כאלה;

(ג)    מצאה הוועדה, לאחר ששמעה את הסברי הבודק, כי מסירתו או העברתו של המכתב עלולים לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט, תקבע הוועדה, בהחלטה מנומקת, אם למנוע את מסירתו של המכתב, כולו או חלקו;

(ד)    הודעה על החלטת הוועדה תימסר על ידי יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת, אלא אם כן החליטה הוועדה, בהחלטה מנומקת, שלא לעשות כן, מטעמים של פגיעה בבטחון או בהליכי חקירה או משפט;

(ה)   לא נמסר מכתב לחבר הכנסת לפי פסקת משנה (ג), יורה הבודק על גניזת המכתב כאמור בסעיף 47ג(ב);

(2)   דבר דואר שנשלח מחבר הכנסת לאסיר לא ייפתח, אלא אם כן יש לבודק יסוד סביר לחשש שמסירתו או העברתו עלולים לפגוע בבטחון המדינה; הוראות פסקה (1)(ב) עד (ה) יחולו על דבר דואר שנפתח לפי הוראות פסקה זו.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מכתב שנשלח מאסיר אל שר או סגן שר ועל דבר דואר שנשלח משר או מסגן שר לאסיר.

מיום 1.4.1998

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 197 (ה"ח 2617)

הוספת סעיף 47ד

 

מיום 24.6.2001

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"א מס' 1796 מיום 24.6.2001 עמ' 426 (ה"ח 3002)

(1) (א) מכתב שנשלח מאסיר אל חבר הכנסת, לא ייפתח, אלא אם כן יש לבודק יסוד סביר לחשש שמסירתו או העברתו לחבר הכנסת עלולים לפגוע באחד הענינים המנויים בסעיף 47ג(א)(1) עד (4) (להלן – לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט);

(ב) היה לבודק חשש כאמור, יפתח הבודק את המכתב רק בנוכחות שלושה מחברי תת הוועדה ועדת המשנה לשירותי המודיעין והבטחון של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שאותם ימנה יושב-ראש תת הוועדה ועדת המשנה (להלן – הוועדה); לאחר פתיחת המכתב וקריאתו, יצביע הבודק לפני הוועדה על חלקי המכתב שיש בהם, לדעתו, כדי לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט אם יש חלקים כאלה;

 

מיום 6.8.2015

תיקון מס' 49

ס"ח תשע"ה מס' 2500 מיום 6.8.2015 עמ' 251 (ה"ח 940)

47ד. (א) על אף הוראות סעיפים 47א(ד), 47ב(ד) ו-47ג(א) ועל אף האמור בכל דין –

(1) (א) מכתב שנשלח מאסיר אל חבר הכנסת, לא ייפתח, אלא אם כן יש לבודק יסוד סביר לחשש שמסירתו או העברתו לחבר הכנסת עלולים לפגוע באחד הענינים המנויים בסעיף 47ג(א)(1) עד (4) (להלן – לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט);

(ב) היה לבודק חשש כאמור, יפתח הבודק את המכתב רק בנוכחות שלושה מחברי ועדת המשנה לשירותי המודיעין והבטחון של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שאותם ימנה יושב-ראש ועדת המשנה (להלן – הוועדה); לאחר פתיחת המכתב וקריאתו, יצביע הבודק לפני הוועדה על חלקי המכתב שיש בהם, לדעתו, כדי לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט אם יש חלקים כאלה;

(ג) מצאה הוועדה, לאחר ששמעה את הסברי הבודק, כי מסירתו או העברתו של המכתב עלולים לפגוע בבטחון או בהליכי חקירה או משפט, תקבע הוועדה, בהחלטה מנומקת, אם למנוע את מסירתו של המכתב, כולו או חלקו;

(ד) הודעה על החלטת הוועדה תימסר על ידי יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת, אלא אם כן החליטה הוועדה, בהחלטה מנומקת, שלא לעשות כן, מטעמים של פגיעה בבטחון או בהליכי חקירה או משפט;

(ה) לא נמסר מכתב לחבר הכנסת לפי פסקת משנה (ג), יורה הבודק על גניזת המכתב כאמור בסעיף 47ג(ב);

(2) דבר דואר שנשלח מחבר הכנסת לאסיר לא ייפתח, אלא אם כן יש לבודק יסוד סביר לחשש שמסירתו או העברתו עלולים לפגוע בבטחון המדינה; הוראות פסקה (1)(ב) עד (ה) יחולו על דבר דואר שנפתח לפי הוראות פסקה זו.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מכתב שנשלח מאסיר אל שר או סגן שר ועל דבר דואר שנשלח משר או מסגן שר לאסיר.

אסיר חולה

48.   חלה אסיר במחלה רצינית וביקש שיבקר אצלו קרוב או ידיד, רשאי מנהל בית הסוהר, על פי המלצת הרופא, להורות בכתב שירשו את כניסתו של אותו קרוב או ידיד אם היה סבור שמן הראוי לעשות כן.

אנשי דת

49.   רבנים וכוהני דתות אחרות יורשו במועדים מתאימים וסבירים לבקר אסירים הרוצים בשירותם ולקיים תפילות בזמנים ובמקומות שיאשר מנהל בית הסוהר.

פיקוח על מבקרים

50.   הממונה על בית סוהר ירשום בספר שנועד לכך את שמו ומענו של כל מי שבא לבקר אסיר.

מיום 8.3.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ו מס' 1573 מיום 8.3.1996 עמ' 142 (ה"ח 2344, ה"ח 2459)

50. (א) הממונה על בית סוהר ירשום בספר שנועד לכך את שמו ומענו של כל מי שבא לבקר אסיר.

(ב) היה לממונה יסוד לחשד רשאי הוא לחפש, או להביא לחיפוש, אצל מבקר; חיפוש כאמור לא ייערך לעיני אסיר או מבקר אחר.

(ג) סירב מבקר לעריכת חיפוש כאמור רשאי הממונה למנוע אותו מהיכנס, ונימוקי המניעה יירשמו בספר האמור.

איסור תקשורת

51.   לא יתקשר אדם עם אסיר אלא לפי הכללים וההוראות המסדירים אותה תקשורת.

עונשין

52.     (א)  בלי לפגוע בחילוט שלפי סעיף 44, העובר על הוראה מהוראות סעיפים 38, 41 עד 43 או 51, דינו – מאסר ששה חדשים.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר חמש שנים:

(א)   מכניס, מעביר או זורק חפץ אסור מסוכן אל תוך בית סוהר;

(ב)   מניח חפץ אסור מסוכן בתוך בית סוהר;

(ג)    מעביר חפץ אסור מסוכן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;

(ד)    אסיר המחזיק בחפץ אסור מסוכן;

(2)   העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר שלוש שנים:

(א)   מכניס, מעביר או זורק ציוד קצה רט"ן אל תוך בית סוהר;

(ב)   מניח ציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר;

(ג)    מעביר ציוד קצה רט"ן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;

(ד)    מאפשר את השימוש בציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר, לרבות על ידי מימון;

(ה)   אסיר המחזיק בציוד קצה רט"ן;

(3)   העושה פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים; לעניין זה, "במטרה" – לרבות תוך ראייה מראש את אחת או יותר מהאפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לוודאי.

           (ג)   בסעיף זה –

           "חפץ אסור מסוכן" – חפץ אסור שבשל טיבו או מהותו הכנסתו לבית הסוהר, העברתו לאסיר או העברתו מאסיר לאדם אחר, עלולה לסכן חיי אדם או לפגוע בבריאותו, להביא לגרימת חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לבריחה מבית הסוהר, וכן חפץ שביכולתו לייצר חפץ כאמור;

           "ציוד קצה רט"ן" – ציוד בזק כמשמעותו לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, נישא או מיטלטל, המתחבר או המיועד להתחבר אל מערכת של מיתקני אלחוט שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות כל חלק של ציוד כאמור, כגון כרטיס sim, כרטיס זיכרון, אנטנה, סוללה ומטען.

מיום 30.3.2014

תיקון מס' 47

ס"ח תשע"ד מס' 2449 מיום 30.3.2014 עמ' 471 (ה"ח 762)

52. (א) בלי לפגוע בחילוט שלפי סעיף 44, העובר על הוראה מהוראות סעיפים 38, 41 עד 43 או 51, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 450 לירות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר חמש שנים:

(א) מכניס, מעביר או זורק חפץ אסור מסוכן אל תוך בית סוהר;

(ב) מניח חפץ אסור מסוכן בתוך בית סוהר;

(ג) מעביר חפץ אסור מסוכן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;

(ד) אסיר המחזיק בחפץ אסור מסוכן;

(2) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר שלוש שנים:

(א) מכניס, מעביר או זורק ציוד קצה רט"ן אל תוך בית סוהר;

(ב) מניח ציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר;

(ג) מעביר ציוד קצה רט"ן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;

(ד) מאפשר את השימוש בציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר, לרבות על ידי מימון;

(ה) אסיר המחזיק בציוד קצה רט"ן;

(3) העושה פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים; לעניין זה, "במטרה" – לרבות תוך ראייה מראש את אחת או יותר מהאפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לוודאי.

(ג) בסעיף זה –

"חפץ אסור מסוכן" – חפץ אסור שבשל טיבו או מהותו הכנסתו לבית הסוהר, העברתו לאסיר או העברתו מאסיר לאדם אחר, עלולה לסכן חיי אדם או לפגוע בבריאותו, להביא לגרימת חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לבריחה מבית הסוהר, וכן חפץ שביכולתו לייצר חפץ כאמור;

"ציוד קצה רט"ן" – ציוד בזק כמשמעותו לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, נישא או מיטלטל, המתחבר או המיועד להתחבר אל מערכת של מיתקני אלחוט שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות כל חלק של ציוד כאמור, כגון כרטיס sim, כרטיס זיכרון, אנטנה, סוללה ומטען.

סימן ז': אסירים שנידונו למיתה

החזקה

53.   אסיר שנידון למיתה ייכלא במקום בטוח שבבית הסוהר, בנפרד, אם אפשר, מכל אסיר אחר, ויהיה נתון לתשומת עין מתמדת יומם ולילה.

גישה

54.   לא תהיה לאיש – חוץ מסוהרים, הרופא, מבקר רשמי, רב או כהן דתו של האסיר – גישה לאסיר שנידון למיתה, אלא ברשות שבכתב מאת מנהל בית הסוהר.

הנוכחים בביצוע גזר הדין

55.   בשעת ביצוע גזר הדין יהיו נוכחים –

(1)   מנהל בית הסוהר;

(2)   הרופא;

(3)   פקיד מינהל המחוז;

(4)   שני שוטרים או פקידי בית המשפט שהיו נוכחים בבית המשפט בזמן שהאסיר נידון למיתה והם יכולים לזהותו כמי שנידון;

(5)   רב או כהן דתו של האסיר, אם ביקש זאת האסיר.

סימן ח': משמעת

עבירות בתי סוהר

56.   אסיר שעשה אחד מאלה עבר עבירת בית סוהר:

(1)   התקוטט עם אסיר אחר;

(2)   התלונן תלונות ללא יסוד;

(3)   האשים סוהרים האשמות כוזבות בתשובה לשאלה שנשאל בענינים הנוגעים לבית הסוהר או למשמעת בו;

(4)   השיב תשובה לא נכונה על שאלה ששאל אותו סוהר בענינים הכלולים בסעיף
6;

(5)   קיים תקשורת בכתב, בעל פה או בדרך אחרת עם אדם מבחוץ או עם אסיר תוך הפרת תקנות בית הסוהר;

(6)   עשה מעשה המכוון לעורר בלב אסירים או סוהרים בהלה ללא צורך;

(7)   נמנע או סירב לצעוד כנדרש בשעת צעדה בבית הסוהר או בהליכה לעבודה או בדרך ממנה;

(8)   סירב לאכול לחם חוקו;

(9)   אכל או לקח לעצמו מזון שלא נועד לו, או לקח מהמנות שנועדו לאסירים אחרים או הוסיף עליהן;

(10)  הוציא בלי רשותו של סוהר מזון מהמטבח או מהמקום שבו מגישים ארוחות, או הפר הוראה לענין מתן מזון ומשקה וחלוקתם;

(11)  השחית מזון במזיד, או השליכו ללא הוראה;

(12)  הכניס לתוך מזון או משקה דבר העלול לקלקל טעמו או טיבו;

(13)  נמנע או סירב ללבוש את הבגדים שניתנו לו, או החליף חלק מהם בבגדי אסירים אחרים, או איבד, השליך, קילקל או שינה חלק מהם;

(14)  הסיר, השחית או שינה מספר, סימן או תג הצמודים לשם היכר לבגד או לגוף או שלובשים אותם על הבגד או הגוף לשם כך;

(15)  נמנע או סירב לשמור על נקיון גופו או הפר הוראה המסדירה עניני תספורת או גילוח;

(16)  נמנע או סירב לשמור על נקיונם של בגדים, שמיכות או כלי מיטה, או הפר הוראה בדבר סידורם או מקומם;

(17)  התעסק במנעולים, במנורות או בנורות של בית הסוהר או ברכוש אחר שאינו מענינו;

(18)  גנב מבגדי בית הסוהר או מן הציוד של אסיר אחר;

(19)  גרם למטרד בכל חלק של בית הסוהר;

(20)  השחית או קילקל קיר, רהיט או רכוש אחר של בית הסוהר;

(21)  ליכלך רצפה, דלת, קיר או חלק אחר של בנין בית הסוהר או כל חפץ בבית הסוהר, או ירק עליהם;

(22)  זיהם במזיד באר, בית כסא או מקום כביסה או רחצה;

(23)  נמנע או סירב לטפל כיאות במכשירים, בבגדים או בחפצים אחרים שהם רכוש המדינה, או השחיתם, השמידם או שלח יד בהם;

(24)  במזיד גרם לעצמו מחלה, חבלה או אי-כושר;

(25)  גרם לאלימות או לכל מרי שהוא, או נמנע מלעזור  בדיכוים;

(26)  השתתף בהתקפה על סוהר או על אסיר;

(27)  נמנע או סירב לעזור לסוהר במקרה של נסיון בריחה או במקרה של התקפה על סוהר או על אסיר;

(28)  הפר אחד הכללים או הוראה חוקית של סוהר, או נמנע או סירב לבצע תפקידים בדרך שנקבעה;

(29)  התנהג בחוסר נימוס כלפי סוהר, עובד בית סוהר, מבקר או כל אדם המועסק בענין של בית הסוהר;

(30)  סירב לעבוד, או התעצל, זלזל או התרשל בעבודתו;

(31)  עזב בלי רשות את תאו או מקום אחר שנועד לו או את מקום עבודתו;

(32)  החזיק בחפץ שאינו רשאי להחזיקו;

(33)  תקף, או השתמש בכוח שימוש שיש בו עבירה;

(34)  השמיע רעש ללא צורך או קילל או חירף;

(35)  התנהג באופן פרוע, גס או בלתי מוסרי;

(36)  השתמש בלשון גסה, מעליבה או מאיימת;

(37)  התחלה;

(38)  במזיד האשים סוהר או אסיר האשמת שוא;

(39)  נמלט, קשר קשר להימלט או עזר לאחר להימלט;

(40)  נסיון או סיוע לבצע אחת העבירות האמורות בסעיף זה;

(41)  כל מעשה, התנהגות, אי-סדר או הזנחה הפוגעים בסדר הטוב או במשמעת, אף אם לא פורטו בפסקאות הקודמות.

שיפוט בעבירות בית סוהר

57.   כל אחד מאלה יהיה מוסמך לדון ולהחליט באישום אסיר על עבירות בית סוהר (להלן בסימן זה – קצין שיפוט):

(1)   הנציב;

(2)   מנהל בית סוהר שהנציב הסמיכו לכך;

(3)   סוהר מדרגת כלאי ומעלה שהנציב הסמיכו לכך;

(4)   (בוטלה).

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

ביטול פסקה 57(4)

הנוסח הקודם:

(4) מבקר רשמי.

 

מיום 27.1.1989

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 228 (ה"ח 1827)

57. כל אחד מאלה יהיה מוסמך לדון ולהחליט באישום אסיר על עבירות בית סוהר (להלן – קצין שיפוט) (להלן בסימן זה – קצין שיפוט):

(1) הנציב;

(2) מנהל בית סוהר שהנציב הסמיכו לכך;

(3) סוהר בכיר אחר סוהר מדרגת כלאי ומעלה שהנציב הסמיכו לכך;

(4) (בוטלה).

עונשין ועבירת בית סוהר

58.   (א)  קצין שיפוט שהרשיע אסיר בעבירת בית סוהר יהיה רשאי להטיל עליו עונשים אלה, כולם או מקצתם:

(1)   אתראה;

(2)   אזהרה חמורה;

(3)   קנס בסכום שלא יעלה על הסכום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת;

(4)   בידוד לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, ובלבד שתקופת בידוד לא תהא רצופה יותר משבעה ימים והפסקה של שבעה ימים תהיה בינה לבין המשכה;

(5)   הפחתת ימי שחרור לתקופה שלא תעלה על עשרים ואחד ימים; לענין זה, "שחרור" – כמשמעותו בסעיף 49 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לרבות רשיון חופש כמשמעותו בסעיף 28.

           (ב)  קצין שיפוט שהטיל על אסיר עונש בידוד או עונש הפחתת ימי שחרור יהיה רשאי לצוות בפסק כי העונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנה מיום הפסק; אסיר שנידון לעונש על תנאי כאמור, לא ישא את עונשו אלא אם כן עבר, תוך התקופה שנקבעה בפסק, עבירה זהה או דומה לעבירה שעליה נשפט או כל עבירת בית סוהר אחרת – אם קבע זאת קצין השיפוט בפסק שבו הוטל עליו העונש על תנאי, והורשע בשל כך.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   עונש הפחתת ימי שחרור יהיה מוסמך להטיל רק מנהל בית הסוהר, באישור הנציב;

(2)   עונש בידוד לתקופה שמעל לשבעה ימים ועונש קנס מעל מחצית הסכום שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א)(3), יהיה מוסמך להטיל רק מנהל בית הסוהר או סגנו.

           (ד)  הוטל על אסיר עונש קנס, בידוד או הפחתת ימי שחרור, רשאי הנציב או סוהר בכיר שהנציב הסמיכו לכך, אם ראה טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, לבטל את העונש או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.

מיום 14.6.1989

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ט מס' 1277 מיום 14.6.1989 עמ' 60 (ה"ח 1833)

החלפת סעיף 58

הנוסח הקודם:

עונשין בעבירות בית סוהר

58. קצין שיפוט שהרשיע אסיר רשאי להטיל עליו ענשים אלה, כולם או מקצתם:

(1) הפסד ימי שחרור, שלא יעלה על שבעה ימים; לענין זה, שחרור – כמשמעותו בסעיף 15 לחוק דרכי ענישה;

(2) בידוד שלא יעלה על ארבעים ושמונה שעות;

(3) בידוד כאמור עם לחם ענושים;

(4) לחם צר לתקופה שלא תעלה על ארבעה ימים.

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

(א) קצין שיפוט שהרשיע אסיר בעבירת בית סוהר יהיה רשאי להטיל עליו עונשים אלה, כולם או מקצתם:

(1) אתראה;

(2) אזהרה חמורה;

(3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת;

חיוב בפיצויים

59.   (א)  קצין שיפוט שהרשיע אסיר בעבירת בית סוהר, יוכל לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים לשירות על נזק שנגרם עקב העבירה, ובלבד שלא יחייבו בתשלום פיצויים בסכום העולה על הסכום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת.

           (ב)  חוייב אסיר בתשלום פיצויים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנציב או סוהר בכיר שהנציב הסמיכו לכך, אם ראה טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, לבטל את החיוב או להפחיתו.

מיום 14.6.1989

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ט מס' 1277 מיום 14.6.1989 עמ' 61 (ה"ח 1833)

החלפת סעיף 59

הנוסח הקודם:

עונשין בעבירות חמורות או חוזרות

59. (א) היתה העבירה חמורה או חוזרת רשאי קצין השיפוט להטיל ענשים אלה, כולם או מקצתם:

(1) הפסד ימי שחרור כאמור, שלא יעלה על עשרים ושמונה ימים;

(2) בידוד שלא יעלה על ארבעה עשר יום;

(3) בידוד כאמור עם לחם ענושים;

(4) לחם צר לתקופה שלא תעלה על עשרים ושמונה ימים.

(ב) תקופת הבידוד לפי סעיף זה לא תהא רצופה יותר משבעה ימים, והפסקה של שבעה ימים תהיה בינה לבין המשכה.

(ג) נידון העבריין ללחם ענושים לתקופה העולה על ארבעה ימים, לא תהא התקופה רצופה יותר משלושה ימים, והפסקה של שלושה ימים תהיה בינה לבין המשכה.

(ד) נידון העבריין ללחם צר לתקופה העולה על שבעה ימים, לא תהא התקופה רצופה יותר משבעה ימים, והפסקה של שלושה ימים תהיה בינה לבין המשכה.

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

(א) קצין שיפוט שהרשיע אסיר בעבירת בית סוהר, יוכל לחייבו, בנוסף לכל עונש, בתשלום פיצויים לשירות על נזק שנגרם עקב העבירה, ובלבד שלא יחייבו בתשלום פיצויים בסכום העולה על הסכום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת.

גביית קנס ופיצויים

59א.   ניתן לגבות קנס כאמור בסעיף 58 ופיצויים כאמור בסעיף 59 על ידי ניכוי משכר העבודה המשתלם או שישתלם לאסיר או מכספים אחרים המצויים או שיהיו מצויים בפקדונו, בבת אחת או בשיעורים חדשיים כפי שיורה קצין השיפוט, ובלבד שהסכום הנותר לזכותו של האסיר לאחר הניכוי לא יפחת, בכל חודש, מהסכום שיקבע הנציב מעת לעת כסכום המיועד לצרכיו של האסיר בבית הסוהר.

מיום 14.6.1989

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ט מס' 1277 מיום 14.6.1989 עמ' 61 (ה"ח 1833)

ת"ט תשמ"ט-1989

ס"ח תשמ"ט מס' 1279 מיום 13.7.1989 עמ' 66

הוספת סעיף 59א

ייעוד קנסות

59ב.   קנסות שנגבו כאמור בסעיף 59א ישולמו לקרן שתיקרא "הקרן לרווחת אסירים" וישמשו לרווחת האסירים כפי שיקבע השר בתקנות.

מיום 14.6.1989

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ט מס' 1277 מיום 14.6.1989 עמ' 61 (ה"ח 1833)

הוספת סעיף 59ב

זכות אסיר להתגונן בדין

60.   לא יוטל עונש על אסיר אלא לאחר חקירה מתאימה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לשמוע את האישום והראיות נגדו ולהתגונן.

שיפוט בתי המשפט

61.   אסיר שעבר עבירת בית סוהר יכול שיואשם לפני בית משפט, ורשאי בית המשפט להטיל עליו עונש מאסר ששה חדשים, שיתחיל בתום כל מאסר קודם.

אין פטור מהליכים רגילים

62.   שום דבר האמור בפקודה זו אינו בא לפטור אסיר מהיות מואשם לפני בית משפט בדרך הרגילה על כל עבירה שעבר, ובלבד שלא ייענש פעמיים על עבירה אחת.

סימן ח'1: עתירות אסירים

מיום 5.9.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 134 (ה"ח 1432)

הוספת סימן ח'1

עתירה

62א.   (א)  אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו (להלן בסימן זה – עתירה).

           (ב)  בית המשפט ידון בשופט אחד שיקבע נשיא בית המשפט לענין זה.

           (ג)   על אף הוראות סעיף זה וסעיף 62ב, על עתירה נגד ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, יחולו הוראות החוק האמור.

מיום 5.9.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 134 (ה"ח 1432)

הוספת סעיף 62א

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 421 (ה"ח 2979)

(ב) בית המשפט ידון בשופט אחד שיקבע נשיא בית המשפט לענין זה, אולם בעתירות נגד ועדת שחרורים שהוקמה על פי חוק העונשין, תשל"ז-1977, ידון בשלושה.

(ג) על אף הוראות סעיף זה וסעיף 62ב, על עתירה נגד ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א–2001, יחולו הוראות החוק האמור.

דיון בעתירה בדרך של היוועדות חזותית הוראת שעה

62א1. (א)  התקיים דיון בעתירה שלא באולם דיונים הסמוך למקום המעצר או לבית הסוהר שבו מוחזק האסיר, וביקש האסיר להשתתף בדיון או הורה בית המשפט על השתתפותו בדיון, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון, לבקשת האסיר, בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית כהגדרתה בסעיף 133א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 133א(ג) עד (ו), 133ג ו-133ד לחוק סדר הדין הפלילי בשינויים המחויבים.

           (ב)  הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופת הוראת השעה כמשמעותו בסעיף 133ו לחוק סדר הדין הפלילי.

מיום 1.1.2022

תיקון מס' 56

ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 94 (ה"ח 1443)

הוספת סעיף 62א1

סמכות

62ב.   בית המשפט מוסמך ליתן בקשר לעתירה צווים לרשויות המדינה ולאנשים הממלאים תפקידים על-פי דין לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין.

מיום 5.9.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 134 (ה"ח 1432)

הוספת סעיף 62ב

ערעור

62ג.   החלטת בית המשפט בעתירה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מבית המשפט בגוף ההחלטה או מאת שופט בית המשפט העליון.

מיום 5.9.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 134 (ה"ח 1432)

הוספת סעיף 62ג

 

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 37

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)

62ג. החלטת בית המשפט בעתירה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מבית המשפט בגוף ההחלטה או מאת שופט בית המשפט העליון.

 

שמירת סמכות

62ד.   אין האמור בסימן זה גורע מסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 7(ב)(1) לחוק בתי המשפט, תשי"ז–1957.

מיום 5.9.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 134 (ה"ח 1432)

הוספת סעיף 62ד

סימן ט': שחרור

אחריות המנהל

63.   מנהל בית הסוהר יהיה אחראי שכל אסיר שבבית הסוהר ישוחרר כשורה מיד לאחר היותו זכאי לשחרור.

הקדמת השחרור בשל ימי מנוחה

64.   (א)  אסיר הזכאי לשחרור ביום מימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, או ביום שבתון על פי חוק, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור – ביום שלפניו.

           (ב)  אסיר שאינו יהודי, הזכאי לשחרור ביום מנוחה או שבתון כאמור בסעיף קטן (א) או ביום שבתו או יום חגו שנקבע על פי סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מהימים האמורים – ביום שלפניו.

מיום 21.3.1984

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ד מס' 1112 מיום 21.3.1984 עמ' 90 (ה"ח 1667)

החלפת סעיף 64

הנוסח הקודם:

יום השחרור

64. אסיר ישוחרר עד צהרי היום שבו הוא זכאי לשחרור; היה היום יום מנוחתו השבועית כמשמעותו בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ישוחרר ביום שלפניו.

זמן השחרור

64א.   אסיר ישוחרר לא יאוחר מצהרי היום שבו הוא זכאי לשחרור.

מיום 21.3.1984

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ד מס' 1112 מיום 21.3.1984 עמ' 90 (ה"ח 1667)

הוספת סעיף 64א

בדיקה רפואית לפני שחרור

65.   כל אסיר ייבדק על ידי הרופא לפני שחרורו.

שחרור אסיר חולה

66.   אסיר הסובל ממחלה חריפה או מסוכנת לא ישוחרר אלא לפי בקשתו.

ביגוד

67.   אסיר שבגדיו הושמדו לפי סעיף 8, רשאי מנהל בית הסוהר לתת לו, בעת שחרורו, בגדים לפי מעמדו.

שחרור אסיר נצרך

68.   השתחרר אסיר ואין לו ידידים או אמצעי מחיה, רשאי מנהל בית הסוהר ליתן לו מענק בסכום שיקבע הנציב וידאג להסעתו חינם ברכבת, עד לתחנת הרכבת הקרובה ביותר למקום מגוריו הרגיל של האסיר במדינה, ובמקרים מיוחדים ולפי שיקול דעתו – באוטובוס עד לתחנת האוטובוס הקרובה ביותר כאמור.

סימן ט'1: שחרור מינהלי

מיום 1.4.1993

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 103 (ה"ח 2166)

הוספת סימן ט'1

הגדרות

68א.   בסימן זה –

 

           "אסיר" –

(1)   אסיר שפוט לתקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים;

(2)   אסיר שפוט לתקופת מאסר העולה על ארבע שנים, שוועדת השחרורים החליטה לגביו שישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי סעיפים 3, 4 או 5 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;

           "יתרת מאסר" – תקופת המאסר שנותרה לאסיר לשאת עד לשחרורו בתום תקופת מאסרו המלאה או עד למועד שנקבע לשחרורו המוקדם לפי החלטת ועדת השחרורים או לפי כל דין, והכל לפי התקופה הקצרה מביניהן;

           "קבוצת אסירים" – קבוצת אסירים המאופיינת באורך המאסר שהוטל על מי שנכלל בה, כמפורט בתוספת הראשונה;

           "שחרור מינהלי" – שחרור אסירים טרם זמן לפי סעיף 68ג;

           "תפוסת אסירים" – מספר האסירים המוחזקים בכלל בתי הסוהר לרבות אסירים המאושפזים בבתי חולים לפי סעיפים 15(א) ו-16, או השוהים בחופשה לפי סעיף 36 וכן עצורים המוחזקים בכלל בתי הסוהר; לעניין הגדרה זו, "אסיר" – כהגדרתו בסעיף 1;

           "תקן כליאה" – סך כל מקומות הכליאה בכלל בתי הסוהר.

מיום 1.4.1993

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 103 (ה"ח 2166)

הוספת סעיף 68א

 

מיום 28.2.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ב מס' 2339 מיום 28.2.2012 עמ' 180 (ה"ח 631)

"אסיר" – אסיר שפוט;

"אסיר" –

(1) אסיר שפוט לתקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים;

(2) אסיר שפוט לתקופת מאסר העולה על ארבע שנים, שוועדת השחרורים החליטה לגביו שישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי סעיפים 3, 4 או 5 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;

"יתרת מאסר" – תקופת המאסר שנותרה לאסיר לשאת עד לשחרורו בתום תקופת מאסרו המלאה או עד למועד שנקבע לשחרורו המוקדם לפי החלטת ועדת השחרורים או לפי כל דין, והכל לפי התקופה הקצרה מביניהן;

"קבוצת אסירים" – קבוצת אסירים המאופיינת באורך המאסר שהוטל על מי שנכלל בה, כמפורט בתוספת הראשונה;

"שחרור מינהלי" – שחרור אסירים טרם זמן לפי סעיף 68ג;

"תפוסת אסירים" – מספר האסירים המוחזקים בכלל בתי הסוהר לרבות אסירים המאושפזים בבתי חולים לפי סעיפים 15(א) ו-16, או השוהים בחופשה לפי סעיף 36 וכן אסירים המוחזקים במתקני המשטרה ועצורים על פי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, המוחזקים בכלל בתי הסוהר ובמתקני המשטרה וכן עצורים המוחזקים בכלל בתי הסוהר;

 

מיום 7.11.2018

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ט מס' 2755 מיום 7.11.2018 עמ' 44 (ה"ח 1229)

"תפוסת אסירים" – מספר האסירים המוחזקים בכלל בתי הסוהר לרבות אסירים המאושפזים בבתי חולים לפי סעיפים 15(א) ו-16, או השוהים בחופשה לפי סעיף 36 וכן עצורים המוחזקים בכלל בתי הסוהר; לעניין הגדרה זו, "אסיר" – כהגדרתו בסעיף 1;

קביעת תקן הכליאה

68ב.   השר רשאי לקבוע בצו, מעת לעת באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, את תקן הכליאה, לתקופה שלא תעלה על שנה[3].

מיום 1.4.1993

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 104 (ה"ח 2166)

הוספת סעיף 68ב

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ח מס' 2161 מיום 3.7.2008 עמ' 608 (ה"ח 231)

68ב. השר רשאי לקבוע בצו, מעת לעת באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, את תקן הכליאה, לתקופה שלא תעלה על שנה.

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

68ב. השר רשאי לקבוע בצו, מעת לעת באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, את תקן הכליאה, לתקופה שלא תעלה על שנה.

 

 

שחרור מינהלי

68ג.   (א)  עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה, יורה הנציב שישוחררו טרם זמנם האסירים שיתרת מאסרם ביום מתן ההוראה (להלן – היום הקובע), אינה עולה על יתרת המאסר המרבית שנקבעה בתוספת הראשונה לקבוצת האסירים שעמה נמנים אותם האסירים, ואולם לא ישוחרר לפי סעיף זה אלא אסיר שבמועד האמור נשא לפחות מחצית מתקופת מאסרו.

           (ב)  מצא הנציב, לאחר שחרור אסירים לפי הוראות סעיף קטן (א), כי תפוסת האסירים עדיין עולה על תקן הכליאה ואינה עומדת בתנאי הדין, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להגדיל לגבי קבוצות האסירים שבטור א' בתוספת הראשונה את יתרות המאסר המרביות הקבועות לגביהן בטור ב' באותה תוספת, בפרק זמן שיורה ושלא יעלה על שבועיים; שחרור של אסירים טרם זמנם לפרק זמן נוסף כאמור יהיה באופן ובהיקף שיקבע הנציב בפקודות נציבות בתי הסוהר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

מיום 1.4.1993

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 104 (ה"ח 2166)

הוספת סעיף 68ג

 

מיום 7.11.2018

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ט מס' 2755 מיום 7.11.2018 עמ' 44 (ה"ח 1229)

68ג. עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה, רשאי הנציב לפי שיקול דעתו ובמועד שימצא לנכון, להורות יורה הנציב שישוחררו טרם זמנם האסירים שיתרת מאסרם ביום מתן ההוראה (להלן – היום הקובע), אינה עולה על יתרת המאסר המרבית שנקבעה בתוספת הראשונה לקבוצת האסירים שעמה נמנים אותם האסירים, ואולם לא ישוחרר לפי סעיף זה אלא אסיר שבמועד האמור נשא לפחות מחצית מתקופת מאסרו.

 

מיום 20.12.2018 עד יום 19.12.2021

תיקון מס' 54 הוראת שעה

ס"ח תשע"ט מס' 2755 מיום 7.11.2018 עמ' 44 (ה"ח 1229)

68ג. (א) עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה, יורה הנציב שישוחררו טרם זמנם האסירים שיתרת מאסרם ביום מתן ההוראה (להלן – היום הקובע), אינה עולה על יתרת המאסר המרבית שנקבעה בתוספת הראשונה לקבוצת האסירים שעמה נמנים אותם האסירים, ואולם לא ישוחרר לפי סעיף זה אלא אסיר שבמועד האמור נשא לפחות מחצית מתקופת מאסרו.

(ב) מצא הנציב, לאחר שחרור אסירים לפי הוראות סעיף קטן (א), כי תפוסת האסירים עדיין עולה על תקן הכליאה ואינה עומדת בתנאי הדין, רשאי הוא, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להגדיל לגבי קבוצות האסירים שבטור א' בתוספת הראשונה את יתרות המאסר המרביות הקבועות לגביהן בטור ב' באותה תוספת, בפרק זמן שיורה ושלא יעלה על שבועיים; שחרור של אסירים טרם זמנם לפרק זמן נוסף כאמור יהיה באופן ובהיקף שיקבע הנציב בפקודות נציבות בתי הסוהר, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

דין קדימה בשחרור

68ד.   (א)  עלה ביום הקובע מספר האסירים שניתן לשחררם שחרור מינהלי על מספר האסירים שיש לשחרר בשל עודף תפוסת אסירים על תקן הכליאה, ייעשה השחרור המינהלי בכל קבוצות האסירים, ובכל קבוצה יחל השחרור באסיר שיתרת מאסרו היא הקצרה ביותר.

           (ב)  הגיעה תפוסת האסירים כדי תקן הכליאה – לא ישוחרר עוד כל אסיר שחרור מינהלי.

           (ג)   היו ביום הקובע אסירים הנמנים עם אותה קבוצה שיתרת מאסרם זהה, ויש לשחרר שחרור מינהלי רק חלק מהם – ישוחררו כולם, על אף האמור בסעיף קטן (ב), אף אם תקטן בכך תפוסת האסירים מתקן הכליאה.

מיום 1.4.1993

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 104 (ה"ח 2166)

הוספת סעיף 68ד

דין שחרור מינהלי כדין שחרור על תנאי

68ה.   שחרור מינהלי, יראוהו כשחרור על-תנאי כמשמעותו בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, והוראות החוק האמור יחולו על שחרור מינהלי, בשינויים המחויבים.

מיום 1.4.1993

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 104 (ה"ח 2166)

הוספת סעיף 68ה

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 421 (ה"ח 2979)

החלפת סעיף 68ה

הנוסח הקודם:

דין שחרור מינהלי כדין שחרור ברשיון

68ה. שחרור מינהלי יראו כשחרור ברשיון לפי סעיף 28; הוראות סימן ה' יחולו על מי ששוחרר כאמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין, אך אין חובה למסור לו רשיון לפי הסעיף האמור.

 

דיווח לכנסת

68ו.   השר ימסור לוועדת ביטחון הפנים של הכנסת, בתחילת כל שנה, דיווח על המפורט להלן בשנה שקדמה למועד הדיווח:

(1)  מספר האסירים כאמור בפסקה (1) להגדרה "אסיר" שבסעיף 68א, ששוחררו בשחרור מינהלי;

(2)  מספר האסירים השפוטים לתקופת מאסר העולה על ארבע שנים, ובכלל זה מספר האסירים כאמור בפסקה (2) להגדרה "אסיר" שבסעיף 68א, ששוחררו בשחרור מינהלי.

מיום 28.2.2012

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ב מס' 2339 מיום 28.2.2012 עמ' 180 (ה"ח 631)

הוספת סעיף 68ו

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

68ו. השר ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, בתחילת כל שנה, דיווח על המפורט להלן בשנה שקדמה למועד הדיווח:

פרק ג': בתי סוהר

סימן א': הקמת בתי סוהר

הקמת בתי סוהר

69.   השר רשאי להכריז בהודעה, כי בנין פלוני או מחנה פלוני או מקום אחר הוא בית סוהר לפי פקודה זו, ורשאי הוא באותה דרך להכריז שבית סוהר פלוני יחדל להיות בית סוהר לענין פקודה זו.

בתי סוהר ארעיים

70.   רשאי הנציב באישור השר להורות על מתן מחסה ומשמורת בטוחה בבית סוהר ארעי לאסירים שלדעתו אין לשכן אותם שיכון נוח בבית סוהר קיים או שמחמת מחלה מידבקת או סיבה אחרת רצוי להורות כאמור; דין בית סוהר ארעי כדין בית סוהר לפי פקודה זו.

סימן ב': מבקרים רשמיים

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

החלפת סימן ב'

מינוי מבקרים רשמיים

71.   (א)  שר המשטרה ימנה מבקרים רשמיים לבתי סוהר.

           (ב)  מינוי כאמור יכול שיהיה לבית סוהר מסויים או לחלק ממנו או לסוגי בתי סוהר ויכול שיהיה כללי.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

החלפת סעיף 71

הנוסח הקודם:

מבקרים רשמיים

71. (א) השר רשאי למנות אנשים ראויים להיות מבקרים רשמיים לבתי סוהר.

(ב) מבקרות רשמיות יתמנו רק לאותו חלק של בית סוהר שיוחד לכליאת אסירות.

(ג) חברי הממשלה ושופטי בית המשפט העליון יהיו מכוח כהונתם מבקרים רשמיים בכל בתי הסוהר; הממונים על המחוזות ושופטי בתי המשפט המחוזיים יהיו מכוח כהונתם מבקרים רשמיים בכל בתי הסוהר שבמחוזם.

מבקרים רשמיים מכוח כהונתם

72.   ליושב ראש ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, ליושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשופט של בית המשפט העליון וליועץ המשפטי לממשלה יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל בית סוהר בישראל; לשופט של בית משפט מחוזי ולשופט של בית משפט שלום יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל בית סוהר שבאזור שיפוטו; מבקר רשמי לפי סעיף זה יישא תעודה מתאימה.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

החלפת סעיף 72

הנוסח הקודם:

סמכותם של מבקרים רשמיים

72. (א) מבקרים רשמיים רשאים לבקר בכל עת בבית סוהר שבתחום סמכותם, ורשאים הם –

(1) לדרוש שיוגש להם לעיון כל פנקס, נייר או רשומה הנוגעים לניהול בית הסוהר ולמשמעת בו;

(2) לבקר בכל מקום ולראות על אסיר;

(3) לבדוק כמותו ואיכותו של מזון האסירים;

(4) לוודא, במידת האפשר, שנוהגים לפי התקנות והכללים.

(ב) בתום הביקור ירשום המבקר הרשמי בפנקס המוחזק לשם כך כל הערה, הצעה או המלצה שתיראה לו.

(ג) מבקר רשמי רשאי להזמין עדים ולהשביע לענין פקודה זו.

 

מיום 27.6.2012

תיקון מס' 44

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 473 (ה"ח 471)

72. ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ליושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשופט של בית המשפט העליון וליועץ המשפטי לממשלה יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל בית סוהר בישראל; לשופט של בית משפט מחוזי ולשופט של בית משפט שלום יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל בית סוהר שבאזור שיפוטו; מבקר רשמי לפי סעיף זה יישא תעודה מתאימה.

 

מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24

תיקון מס' 55

ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 6 (ה"ח 873)

72. ליושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, ליושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשופט של בית המשפט העליון וליועץ המשפטי לממשלה יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל בית סוהר בישראל; לשופט של בית משפט מחוזי ולשופט של בית משפט שלום יהיו סמכויות של מבקר רשמי לגבי כל בית סוהר שבאזור שיפוטו; מבקר רשמי לפי סעיף זה יישא תעודה מתאימה.

סמכויות מבקר רשמי

72א.   (א)  מבקר רשמי רשאי בכל עת להיכנס לבית סוהר שהוסמך לבקר בו ולבדוק את התנאים שבו, את דרכי הטיפול באסירים, את ניהולו התקין של בית הסוהר והתאמתם של כל אלה להוראות הדין ולהוראות אחרות.

           (ב)  לשם ביצוע תפקידיו רשאי מבקר רשמי להיכנס לכל מקום בבית סוהר ולשוחח עם כל אסיר.

           (ג)   בכל בית סוהר תהיה רשימה של שמות המבקרים הרשמיים שמונו לפי סעיף 71 ורשימה של תפקידי מבקרים רשמיים מכוח כהונתם לפי סעיף 72; הנציב יעדכן את הרשימה מעת לעת.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

הוספת סעיף 72א

 

מיום 27.6.2012

תיקון מס' 44

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 473 (ה"ח 471)

הוספת סעיף קטן 72א(ג)

ריאיון אסירים

72ב.   אסיר רשאי לפנות אל מנהל בית הסוהר ולבקש ראיון עם מבקר רשמי; מנהל בית הסוהר יעביר את הבקשה למבקר הרשמי בצירוף הערותיו; אין מבקר רשמי חייב להיענות לבקשות ראיון.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 52 (ה"ח 1097)

הוספת סעיף 72ב

דרכי הראיון

72ג.   מבקר רשמי רשאי להיפגש עם אסיר ולשוחח אתו, אף שלא בנוכחות מנהל בית הסוהר או אדם אחר.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 53 (ה"ח 1097)

הוספת סעיף 72ג

מסירת מידע

72ד.   מנהל בית הסוהר וכל עובד בו ימסור למבקר רשמי, לפי דרישתו, כל מידע, מסמך או דבר שידרוש לצורך מילוי תפקידו, אולם תיקים בטחוניים יימסרו לפי דרישה רק למבקרים שהם שופטים של בית המשפט העליון.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 53 (ה"ח 1097)

הוספת סעיף 72ד

דו"ח על ביקור

72ה.   בתום הביקור ירשום המבקר הרשמי בפנקס המוחזק לשם כך דין וחשבון על ביקורו.

מיום 5.4.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 730 מיום 5.4.1974 עמ' 53 (ה"ח 1097)

הוספת סעיף 72ה

איסור ביקור לשעה

72ו.   שר המשטרה או מי שהוא הסמיך רשאי לפי שיקול דעתו לא להרשות ביקור של מבקר רשמי בזמן פלוני, אם הוא סבור שמטעמים של בטחון בית הסוהר והמשמורת הבטוחה של האסירים באותה שעה יש למנוע את הביקור; לפי בקשתו של מבקר רשמי שנמנע ממנו ביקור, יסביר שר המשטרה בכתב מדוע נמנע הביקור.

מיום 5.4.1974