להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947

דיני חוקה  – פרשנות ויסודות המשפט – דבר המלך במועצה

תוכן ענינים

חלק א' – הקדמה

Go

2

סעיף 1

השם דבה"מ 1947

Go

2

סעיף 2

הגדרות

Go

2

סעיף 3

פירוש

Go

2

חלק ב' – הרשות המוציאה לפועל

Go

3

סעיף 9

חותם הממשלה

Go

3

סעיף 14

מינוי עובדים

Go

3

סעיף 15

התלייתם של עובדים ציבוריים

Go

3

חלק ג' – הרשות המחוקקת

Go

3

סעיף 18

דבה"מ 1939

Go

3

חלק ד' – תחולת חוקים בריטיים מסויימים

Go

3

חלק ה' – מוסדות המשפט

Go

3

סעיף 45

בתי משפט של שבטים

Go

3

סעיף 47

שיפוט בעניני המעמד האישי

Go

3

סעיף 51

בתי דין דתיים, שיפוטם של בתי דין דתיים, הגדרה של מעמד אישי דבה"מ 1939

Go

4

סעיף 52

בתי דין מוסלמים דתיים

Go

4

סעיף 53

בתי דין דתיים יהודיים

Go

4

סעיף 54

בתי דין דתיים נוצריים

Go

4

סעיף 55

סתירות דין ושיפוט

Go

4

סעיף 58

שיפוט על נכרים

Go

5

סעיף 59

הגדרת "נכרי" דבה"מ 1935

Go

5

סעיף 60

דבה"מ 1935

Go

5

סעיף 64

עניני מעמד אישי דבה"מ 1939

Go

5

סעיף 65

הזכות להעביר משפט לבית דין דתי

Go

5

סעיף 66

דבה"מ 1935

Go

5

חלק ו' – הרחקה וגירוש מן הארץ

Go

5

חלק ז' – מתן תוקף חוקי לפקודות, ופיצוי

Go

5

חלק ח' – הוראות כלליות

Go

5

סעיף 82

שפות רשמיות דבה"מ 1939

Go

5

סעיף 83

חופש המצפון

Go

5

סעיף 84

דבה"מ 1939

Go

6

תוספת ראשונה

Go

6

תוספת שניה

Go

6


דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947*

חלק א' – הקדמה

השם דבה"מ 1947

1.    לדבר מלך זה ייקרא דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947[1].

הגדרות

2.    בדבר מלך זה[2]: -

           "אדם" לרבות כל החברה או תאגיד או חבר בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים.

           "עדה דתית" פירושה כל עדה הנזכרת בתוספת השניה לדבר מלך זה וכל עדה שהממשלה תכריז עליה כעל עדה דתית.

           מלים המסמנות את הרבים או את היחיד אפשר ליחסן לאדם אחד או לדבר אחד או ליותר מאדם אחד או מדבר אחד, ומלים המציינות את מין הזכר אפשר ליחסן למין הנקבה (הכל לפני הענין).

פירוש

3.         (I)    כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות או מטילים תפקיד, הרי, אם אין נראית כוונה הפוכה מזו, אפשר להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד מפעם לפעם כפי צורך השעה.

(II)   כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות לבעל משרה או מטילים עליו תפקיד, הרי, אם אין נראית כוונה הפוכה מזו, יכול כל מי שמשמש במשרה באותה שעה או כל מי שנתמנה כראוי למלא את מקומו להשתמש בסמכות ולמלא את התפקיד.

(III)  כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות להתקין תקנות או להוציא צווים, הרי אם אין נראית כוונה הפוכה מזו, רואים את הסמכות כאילו היא כוללת סמכות לבטל, לתקן או לשנות את התקנות או הצווים, כשהיא ניתנת לשימוש באותו אופן וכשהיא כפופה לאותו אישור ולאותם התנאים (אם יש כאלה) כדרך הסמכות הראשונה.

           ביטויים שהוגדרו בדבר מלך זה, תהא משמעותם אחת בכל הפקודות או התקנות שיצאו עפ"י דבר מלך זה חוץ אם תהא נראית כוונה הפוכה מזו.

חלק ב' – הרשות המוציאה לפועל

4. עד 8. (בוטלו).

חותם הממשלה

9.       הממשלה תהא שומרת החותם שלה ותחתים בה את כל הדברים שיעברו תחת חותמה הנ"ל[3].

10. (בוטל).

11.     (1)  (בוטל).

(2)  אם תתעורר שאלה בדבר מקום, אם הוא נמצא בגבולות איזה גליל או מחוז אדמיניסטרטיבי או מחוצה לו, ולא נראה הדבר שהשאלה נקבעה בהחלטת הממשלה או בכל עדות אחרת, תובא השאלה לפני הממשלה ותעודה שתצא מלפניה תהא תשובה מכרעת על השאלה הזאת ותהא מתקבלת על בתי המשפט כדבר המוכח מאליו.

12. ו-13. (בוטלו).

מינוי עובדים

14.   הממשלה רשאית למנות או לאשר מינויים של אותם עובדים ציבוריים של ממשלת ישראל באותם התוארים, כפי שתמצא לראוי, והיא רשאית לקבוע את תפקידיהם; וכל עובדים ציבוריים כאלה יכהנו במשרותיהם כל זמן שהממשלה תרצה בכך, פרט אם נקבע אחרת בחוק[4].

התלייתם של עובדים ציבוריים

15.   הממשלה רשאית, כשתראה סיבה מספקת לכך, לפטר כל אדם המכהן במשרה ציבורית בישראל או להתלותו מעבודתו, והיא רשאית לנקוט באותה פעולה משמעתית אחרת, כפי שתמצא לראוי[5].

16.(בוטל).

16א. עד 16ה. (בוטלו).

חלק ג' – הרשות המחוקקת

17.     (בוטל).

דבה"מ 1939

18. עד 34. (בוטלו).

חלק ד' – תחולת חוקים בריטיים מסויימים

35. עד 37. (בוטלו).

חלק ה' – מוסדות המשפט

38. עד 44. (בוטלו).

בתי משפט של שבטים

45.   שר המשפטים רשאי לכונן, עפ"י צו, בתי משפט נפרדים למחוז באר-שבע ולשאר אזורי שבטים, כפי שימצא לראוי. בתי משפט כאלה רשאים לנהוג עפ"י מנהגי השבטים, עד כמה שאינם מנוגדים לצדק ולמוסר הטבעי.

46.     (בוטל).

מיום 31.7.1980

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ם מס' 978 מיום 31.7.1980 עמ' 163 (ה"ח 1361)

ביטול סימן 46

הנוסח הקודם:

החוק שישפטו על פיו

46.    בתי המשפט האזרחיים ישפטו בהתאם לחוק העותמני שהיה נוהג בפלשתינה (א"י) ביום 1 בנובמר, 1914, ובהתאם לאותם החוקים העותומנים המאוחרים יותר שהוכרז עליהם או שיוכרז עליהם במודעה רשמית על חוקים בני תקף, ובהתאם לאותם דברי מלך במועצה ולפקודות ולתקנות הנוהגים בפלשתינה (א"י) בתאריך דבר מלך זה או אשר ינהגו או יוחקו בעתיד; ובהתחשב עם החוקים, דברי המלך, הפקודות והתקנות האלה ובמקרים שאלה לא יהיו נוהגים לגבם, ישפטו בתי המשפט האזרחיים בהתאם ליסודות החוק המקובל ולעיקרי הצדק הנוהגים באנגליה, ובהתאם לסמכויות הנתונות לבתי משפט שלום ולשופטי שלום באנגליה ובהתאם לפרוצדורה ולמנהגים המקובלים אצל בתי משפט שלום ושופטי שלום כאלה לפי גבולות השיפוט והסמכויות שלהם באותו תאריך, ובמדה שאותם הסמכויות, הפרודצורה והמנהגים שונו או תוקנו או הוחלפו בל הוראות אחרות לפני תאריך דבר מלך זה או לאחריו:

בתנאי שהחוק המקובל ועיקרי הצדק המוזכרים לעיל יהיו תמיד נוהגים בפלשתינה (א"י) רק במדה שתנאי פלשתינה (א"י) ותנאי תושביה וגבולת שיפוטו של הוד מלכותו ירשו זאת ובהתחשב עם אותן ההגבלות שתנאי המקום יחייבו אותן.

שיפוט בעניני המעמד האישי

47.   בכפוף להוראות חלק זה של דבר מלך זה יהא לבתי המשפט האזרחיים גם שיפוט בעניני המעמד האישי, כמוגדר בסעיף 51, של אנשים בישראל. בשיפוט זה ישתמשו בהתאם לכל חוק, פקודה או תקנות שיונהגו או יוחקו להבא, ובכפוף לאלה, לפי הדין האישי החל.

48. עד 50. (בוטלו).

בתי דין דתיים, שיפוטם של בתי דין דתיים, הגדרה של מעמד אישי דבה"מ 1939

51.   (1)  בכפוף להוראות הסעיפים 64 עד 67 ועד בכלל, יהא השיפוט בעניני המעמד האישי, בהתאם להוראות חלק זה, מסור לבתי דין העדות הדתיות. לצורך הוראות אלה, עניני המעמד האישי פירושם משפטים בענין נישואין או גיטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים, איסור השימוש ברכוש של אנשים הפסולים לפי החוק, והנהלת נכסי אנשים נעדרים.

           (2)  מותר לקבוע בפקודה הוראות לענינים דלקמן:

(א)   ההרכב, הארגון והפרוצדורה של בתי דין של עדות דתיות, ובכפיפות להוראות דבר מלך זה, גם לענין השימוש בשיפוט ע"י בתי דין אלה; וכן,

(ב)   קביעת הנסיבות שבהן ייחשב אדם כחבר לעדה דתית והאמצעים שעל פיהם יש ליתן תוקף חוקי להמרת עדתו הדתית של איזה אדם ולתוצאותיה.

בתי דין מוסלמים דתיים

52.   לבתי דין המוסלמים הדתיים יהא שיפוט ייחודי בענין המעמד האישי של מוסלמים שהם נתינים ישראליים, או נכרים שהנם כפופים בענינים כאלה, לפי חוק נתינותם, לשיפוטם של בתי הדין המוסלמים, בהתאם לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמים הדתיים מיום 25 באוקטובר, 1933, הג'רייה, כפי שתוקן ע"י כל פקודה או תקנות. כמו כן יהא להם, בכפיפות להוראות כל פקודה או הצו מיום 20 בדצמבר, 1921, המכונן מועצה עליונה לענינים המוסלמים הדתיים או כל צווים המתקנים אותו, שיפוט ייחודי בענינים של יצירת ווקף או ההנהלה הפנימית של ווקף שנוצר לטובתם של מוסלמים בפני בית דין מוסלמי דתי.

           פסק שניתן ע"י בית הדין של קאדי ניתן לערעור בפני בית הדין המוסלמי הדתי לערעורים, שהחלטתו תהיה סופית.

בתי דין דתיים יהודיים

53.   לבתי הדין הרבניים של העדה היהודית יהא:

(I) ו-(II)    (בוטלו);

(III)  שיפוט ייחודי בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוצרו לפני בית הדין הרבני לפי הדין היהודי.

בתי דין דתיים נוצריים

54.   לבתי הדין של העדות הנוצריות השונות יהא: -

(I)    שיפוט ייחודי בעניני נישואין וגירושין, מזונות של חברים לעדתם שאינם נכריים כמוגדר בסעיף 59.

(II)   שיפוט בכל ענינים אחרים של מעמד אישי של אותם אנשים, כשכל הצדדים למשפט מסכימים לשיפוטם.

(III)  שיפוט ייחודי בכל ענין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי שנוצרו לפני בית הדין הדתי בהתאם לדין הדתי של העדה, כשישנו כזה.

(IV)  השיפוט לדון ולפסוק בערעורים שהוגשו כחוק עפ"י החוק של כל ארץ, זולת ישראל, בין שהצדדים לערעור הם אזרחים ישראליים ובין שהם נכריים.

סתירות דין ושיפוט

55.   היו אנשים בני עדות דתיות שונות מעורבים במשפט של מעמד אישי, יכול כל צד לפנות בבקשה לנשיא בית המשפט העליון, ועליו להחליט לאיזה בית משפט יהא השיפוט, ואם ימצא לנכון, ייעזר בענין זה ביועצים מבני העדות הנוגעות בדבר. כל אימת שמתעוררת שאלה באם משפט מסויים הוא משפט של מעמד אישי בגדר שיפוטו הייחודי של בית דין דתי, או לא, יובא הענין לפני בית דין מיוחד שאופן הרכבו ייקבע עפ"י פקודה[6].

56.   (בוטל).

57.     (בוטל).

שיפוט על נכרים

58.   לבתי המשפט האזרחיים יהא שיפוט על נכרים, בכפיפות להוראות הבאות: -

הגדרת "נכרי" דבה"מ 1935

59.   לצורך חלק זה של דבר המלך הביטוי "נכרי" פירושו כל אדם שאינו אזרח ישראלי.

דבה"מ 1935

60. עד 63.(בוטלו).

עניני מעמד אישי דבה"מ 1939

64.       (I)    בכפוף להוראות סעיף 54 מדבר מלך זה יהיו עניני המעמד האישי הנוגעים לנכרים פרט למוסלמים אשר לגביהם יהיה לבתי הדין המוסלמים הדתיים שיפוט יחיד עפ"י סעיף 52 מדבר מלך זה, נחתכים ע"י בתי המשפט האזרחיים שידונו בענינים אלה לפי הדין האישי של הצדדים הנוגעים בדבר בהתאם לתקנות שתתקין הממשלה מזמן לזמן: בתנאי שלבתי המשפט האזרחיים לא יהא שיפוט ליתן צו להתרת נישואין אלא בהתאם לכל פקודה המקנה שיפוט כזה[7].

(II)   הדין האישי של הנכרי הנוגע בדבר יהא הדין של אזרחותו אלא אם כן אותו דין גורר עמו את דין מקום המגורים שלו, ובמקרה זה יחול אותו דין.

(III) (בוטל).

לכשידון בעניני המעמד האישי הנוגעים לנכרים, רשאי בית המשפט להזמין את הקונסול או נציג של הקונסוליה של הנכרי הנוגע בדבר לישב לדין כדיין-יועץ, לצורך מתן עצה בענין הדין האישי הנוגע בדבר.

הזכות להעביר משפט לבית דין דתי

65.   שום דבר האמור בסעיף הקודם לא יפורש כאילו בא למנוע נכרי להסכים לכך שענינים אלה יהיו מתבררים בפני בית הדין של העדות הדתיות שיש להם שיפוט באותם הענינים כשהם נוגעים לאזרחים ישראליים[8].

           ואולם בתי הדין של העדות הדתיות, פרט לבתי הדין המוסלמים הדתיים, לא תהא להם סמכות לתת לנכרי פסק של התרת נישואין.

           לצורך סעיף זה, פסק התרת נישואין - לרבות פסק גירושין ופסק ביטול נישואין.

65א.   (בוטל).

דבה"מ 1935

66.   (בוטל).

67.     (בוטל).

חלק ו' – הרחקה וגירוש מן הארץ

68. עד 72. (בוטלו).

חלק ז' – מתן תוקף חוקי לפקודות, ופיצוי

73. עד 80. (בוטלו).

חלק ח' – הוראות כלליות

81.     (בוטל).

שפות רשמיות דבה"מ 1939

82.   כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות בתחומים שייקבעו עפ"י צו מאת הממשלה יפורסמו (באנגלית)[9] בעברית ובערבית. בכפוף לכל תקנות שתתקין הממשלה מותר להשתמש בשלוש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט.

חופש המצפון

83.   כל האנשים בישראל ייהנו מחופש-המצפון המוחלט ומהשימוש החפשי של צורות פולחנם, בכפוף בלבד לקיום הסדר הציבורי והמוסר. כל עדה דתית תיהנה מעצמאות בענינים הפנימיים של העדה, בכפוף לכל פקודה או צו שיצאו מאת הממשלה.

דבה"מ 1939

84.   (בוטל).

85. עד 90. (בוטלו).

תוספת ראשונה

(בוטלה)

תוספת שניה

העדה המזרחית (אורטודוכסית).

העדה הלטינית (קתולית).

העדה הגריגוריאנית-הארמנית.

העדה הארמנית (קתולית).

העדה הסורית (קתולית).

           העדה הכשדית (אוניאטית).

           העדה היהודית.

           העדה היונית-הקתולית, מלכיתית.

           העדה המרונית.

           העדה הסורית-אורטודוכסית.

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו חא"י, כרך ג', עמ' (ע) 2738, (א) 2569.

תוקנו חא"י, כרך ג', עמ' (ע) 2762, (א) 2590 (דבה"מ 1923).

חא"י, כרך ג', עמ' (ע) 2765, (א) 2593 (דבה"מ 1933).

ע"ר מס' 496 מיום 28.2.1935, תוס' 2, עמ' (ע) 197, (א) 197 (דבה"מ 1935).

ע"ר מס' 898 מיום 29.6.1939, תוס' 2, עמ' (ע) 381, (א) 459 (דבה"מ 1939).

ע"ר מס' 1093 מיום 1.5.1941, תוס' 2, עמ' (ע) 561, (א) 666 (דבה"מ 1940).

ע"ר מס' 1642 מיום 19.1.1948, תוס' 2, עמ' (ע) 29, (א) 35 (דבה"מ 1947).

ס"ח תשי"א מס' 68 מיום 15.2.1951 עמ' 54 (ה"ח תשי"א מס' 54 עמ' 12) – תיקון מס' 1 בסעיף 9(1) לחוק נכסי המדינה, תשי"א-1951.

ס"ח תשי"ז מס' 233 1.8.1957 עמ' 155 (ה"ח תשט"ו מס' 226 עמ' 64) – תיקון מס' 2 בסעיף 48(8) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.

ס"ח תש"ך מס' 317 מיום 19.8.1960 עמ' 99 (ה"ח תשי"ט מס' 364 עמ' 78) – תיקון מס' 3 בסעיף 34 לחוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960.

ס"ח תשכ"ה מס' 446 מיום 10.2.1965 עמ' 82 (ה"ח תשי"ח מס' 344 עמ' 212) – תיקון מס' 4 בסעיף 156(ב) לחוק הירושה תשכ"ה-1965.

ס"ח תשכ"ז מס' 507 מיום 14.8.1967 עמ' 128 (ה"ח תשכ"ה מס' 659 עמ' 260) – תיקון מס' 5 בסעיף 85(6) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

ס"ח תש"ם מס' 978 מיום 31.7.1980 עמ' 163 (ה"ח תשל"ח מס' 1361 עמ' 307) תיקון מס' 6 בסעיף 2(א) לחוק יסודות המשפט, תש"ם-1980.

ס"ח תשמ"ד מס' 1113 מיום 30.3.1984 עמ' 96 (ה"ח תשמ"א מס' 1503 עמ' 131) – תיקון מס' 7 בסעיף 4 לחוק וסעיף 3 לתוספת לחוק לביטול דינים שנושנו, תשמ"ד-1984.

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 397 (ה"ח תשנ"ה מס' 2330 עמ' 153) – תיקון מס' 8 בסעיף 11 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995; ר' הוראות מעבר בסעיף 27.

[1] הושמט כאן קטע המגדיר את תחומי תחולת דבר המלך.

[2] הגדרות "מזכיר הממלכה", "הנציב העליון", "קרקעות ציבור" ו"עתון" – הושמטו.

[3] ר' חוק חותם המדינה, תש"י-1949.

[4] ר' ע"ר מס' 23 מיום 22.9.1948 עמ' 144 וי"פ תשי"א מס' 176 מיום 19.7.1951 עמ' 1159.

[5] ר' י"פ תשי"א מס' 159 מיום 9.5.1951 עמ' 919.

[6] סימן זה לא יחול בענין שחוק שיפוט בעניני התרת נישואין מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969 דן בו.

[7] הסייגים לא יחולו בענין שהשיפוט בו נקבע לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.

[8] הסייגים לא יחולו בענין שהשיפוט בו נקבע לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.

[9] עפ"י סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 כל הוראה הדורשת שימוש בשפה האנגלית – בטלה. כן נמחקה הוראה הקובעת כי במקרה של סתירה יחייב הנוסח האנגלי.