נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק הדיינים, תשט"ו-1955

 

 

מעמד אישי ומשפחה – בתי דין רבניים – דיינים

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בתי דין רבניים  – דיינים

משפט פרטי וכלכלה – הסדרת עיסוק – דיינים

רשויות ומשפט מנהלי – הסדרת עיסוק – דיינים

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

4

סעיף 2

נושא החוק

Go

4

סעיף 3

כשירותם של דיינים

Go

4

סעיף 3א

אזרחות

Go

4

סעיף 4

הרבנים הראשיים, רבנים מקומיים

Go

4

סעיף 5

דרך המינוי

Go

4

סעיף 6

הוועדה לבחירת דיינים

Go

4

סעיף 6א

סייג למינוי דיין

Go

5

סעיף 6ב

הצבעה בועדה

Go

5

סעיף 7

סדרי עבודת הועדה

Go

5

סעיף 8

נשיאים, אבות בתי דין והרכב בתי הדין

Go

5

סעיף 8א

קביעת מותבים, מועדים ומקום כהונה

Go

6

סעיף 9

מינוי לכהונה בפועל

Go

7

סעיף 9א

דיין עמית

Go

7

סעיף 10

הצהרת אמונים

Go

7

סעיף 11

כוחו של מינוי

Go

7

סעיף 12

אי תלותם של דיינים

Go

7

סעיף 12א

ערעור

Go

7

סעיף 13

סדרי מינהל

Go

7

סעיף 14

תקופת כהונתם של דיינים

Go

8

סעיף 15

התפטרות

Go

8

סעיף 16

קיצבה

Go

8

סעיף 16א

סיום כהונת דיין חוק בעלי

Go

8

סעיף 16ב

סמכות דיין לסיים דיון

Go

8

סעיף 17

משכורת ותשלומים אחרים

Go

8

סעיף 17א

הצהרת הון

Go

9

סעיף 18

ייחוד הכהונה

Go

9

סעיף 19

העברת דיין למקום אחר

Go

9

סעיף 19א

עילות פסלות

Go

9

סעיף 19ב

כללי אתיקה לדיינים

Go

10

סעיף 19ג

ועדת אתיקה

Go

10

סעיף 20

בית דין משמעתי

Go

10

סעיף 21

קובלנה על דיין

Go

10

סעיף 21א

אמצעי משמעת

Go

10

סעיף 22

מסקנות בית הדין המשמעתי

Go

11

סעיף 23

השעיית דיין

Go

11

סעיף 24

פרסום ברשומות

Go

11

סעיף 25

תביעה פלילית

Go

11

סעיף 26

הוראות מעבר

Go

11

סעיף 27

ביצוע ותקנות

Go

11

סעיף 28

ביטולים

Go

11

סעיף 29

שמירת סמכויות

Go

11

 


חוק הדיינים, תשט"ו-1955*

הגדרות

1.    בחוק זה –

          "דיין" – חבר בית דין רבני כמשמעותו בדבר-המלך-במועצתו, 1922-1947, בחוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952, ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953;

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          "מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 (בחוק זה – חוק הרבנות הראשית);

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 295 (ה"ח 71)

"מועצת הרבנות הראשית" – כמשמעותו בתקנות כנסת ישראל כמשמעותה בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980 (בחוק זה – חוק הרבנות הראשית);

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          "השר" – שר המשפטים[1];

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 295 (ה"ח 71)

הוספת הגדרת "השר"

(תיקון מס' 19) תשס"ב-2002

          "הנציב" נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002.

מיום 5.8.2002

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ב מס' 1864 מיום 5.8.2002 עמ' 598 (ה"ח 3085)

הוספת הגדרת "הנציב"

נושא החוק

2.    חוק זה דן בדיינים של בית הדין הרבני הגדול, המשמש בית דין לערעורים, ושל בתי הדין הרבניים האזוריים.

כשירותם של דיינים (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

3.    מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית תוך שנתיים לפני המינוי כשיר להתמנות דיין. תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות שיתקין השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 295 (ה"ח 71)

3. מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית תוך שנתיים לפני המינוי כשיר להתמנות דיין. תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות שיתקין שר הדתות השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית.

אזרחות (תיקון מס' 2)  תשכ"ד-1964

3א.     (א)  לא יתמנה דיין מי שאינו אזרח ישראלי.

          (ב)  היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 606)

הוספת סעיף 3א

הרבנים הראשיים, רבנים מקומיים (תיקון מס' 9)  תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

4.    הרבנים הראשיים לישראל יהיו דיינים בתוקף תפקידם.

מיום 6.2.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1104 מיום 6.2.1984 עמ' 50 (ה"ח 1645)

4. שני נשיאי מועצת הרבנות הראשית שהם הרבנים הראשיים לישראל, וכן רבנים מקומיים המכהנים בבתי דין המנויים בתוספת הראשונה לחוק בתי הדין הרבניים (אישור מנויים), תשי"ב-1952, יהיו דיינים בתוקף תפקידם ללא מינוי נוסף.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 38 (ה"ח 377)

4. הרבנים הראשיים לישראל, וכן רבנים מקומיים המכהנים בבתי דין המנויים בתוספת הראשונה לחוק בתי הדין הרבניים (אישור מנויים), תשי"ב-1952, יהיו דיינים בתוקף תפקידם ללא מינוי נוסף.

 

 

דרך המינוי (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

5.    הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת דיינים (להלן – הוועדה) שתובא לפני הנשיא על ידי השר.

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 295 (ה"ח 71)

5. הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים שתובא לפני הנשיא על ידי שר הדתות השר.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 38 (ה"ח 377)

5. הדיינים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים הוועדה לבחירת דיינים (להלן – הוועדה) שתובא לפני הנשיא על ידי השר.

 

הוועדה לבחירת דיינים (תיקון מס' 8) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 17)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012 (תיקון מס' 26) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

6.    (א)  הוועדה תהיה של 12 חברים:

 

 

 

 

 

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(1)   שני הרבנים הראשיים לישראל;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(2)   שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(3)   שר המשפטים, השר לשירותי דת וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה, אולם הממשלה רשאית לבחוק שר אחר במקום שר המשפטים – בהסכמתו;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(4)   שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(5)   שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים;

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(6)   שתי טוענות רבניות העובדות במקצוען, שייבחרו בתוך שלושה חודשים ממועד כינון ממשלה חדשה – האחת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי השר לשירותי דת.

(תיקון מס' 26) תשע"ג-2013

          (א1) לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים.

          (ב)  הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ג)   השר ישמש יושב ראש הועדה.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

          (ד)  הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה ובהם שני הרבנים הראשיים לישראל.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ה)  לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ד), התפנה מקומו של רב ראשי לישראל או של שני הרבנים הראשיים לישראל כאמור בסעיף 20(ד) לחוק הרבנות הראשית, יהיו חברי הועדה במקום שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב הראשי לישראל הנותר או מי שקיבל את סמכויותיהם לפי אותו סעיף, בהתאמה.

מיום 6.2.1984

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ד מס' 1104 מיום 6.2.1984 עמ' 50 (ה"ח 1645)

(א) ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של 10 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים שיבחרו על ידי חבר הדיינים לשלוש שנים שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; שר הדתות וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה; שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם; שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה המשפטית לשלוש שנים.

 

מיום 31.3.1998

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 181 (ה"ח 2582)

(א) ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של 10 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; שר הדתות וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה; שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994; שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה המשפטית לשלוש שנים.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 295 (ה"ח 71)

(א) ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של 10 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; שר הדתות השר וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה; שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994; שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה המשפטית המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.

(ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

(ג) שר הדתות השר ישמש יושב ראש הועדה.

(ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה ובהם שני הרבנים הראשיים לישראל.

(ה) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ד), התפנה מקומו של רב ראשי לישראל או של שני הרבנים הראשיים לישראל כאמור בסעיף 20(ד) לחוק הרבנות הראשית, יהיו חברי הועדה במקום שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב הראשי לישראל הנותר או מי שקיבל את סמכויותיהם לפי אותו סעיף, בהתאמה.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 38 (ה"ח 377)

ועדת המינויים הוועדה לבחירת דיינים

(א) ועדת המינויים (להלן – הועדה) הוועדה תהיה של 10 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; השר וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה; שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994; שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.

 

מיום 13.6.2013

סעיף קטן 6(א1) מהבחירות הקרובות של נציגים לוועדה

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ג מס' 2398 מיום 13.6.2013 עמ' 83 (ה"ח 501)

(א) הוועדה תהיה של 10 11 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל; שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים; השר וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה; שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994; שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים; טוענת רבנית העובדת במקצועה שתיבחר על ידי שר המשפטים.

(א1) לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים.

 

מיום 28.7.2021

תיקון מס' 29

ס"ח תשפ"א מס' 2921 מיום 28.7.2021 עמ' 384 (ה"ח 1436)

(א) הוועדה תהיה של 11 13 חברים:

(1) שני הרבנים הראשיים לישראל;

(2) שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול שיבחר חבר דייניו לשלוש שנים;

(3) השר וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה שר המשפטים, השר לשירותי דת וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה, אולם הממשלה רשאית לבחוק שר אחר במקום שר המשפטים – בהסכמתו;

(4) שני חברי כנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם, והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;

(5) שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים;

(6) טוענת רבנית העובדת במקצועה שתיבחר על ידי שר המשפטים שתי טוענות רבניות העובדות במקצוען, שייבחרו בתוך שלושה חודשים ממועד כינון ממשלה חדשה – האחת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי השר לשירותי דת.

(ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה משבעה ובהם שני הרבנים הראשיים לישראל.

סייג למינוי דיין (תיקון מס' 15) תשנ"א-1991

6א.     הועדה לא תציע מינוי של דיין, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

מיום 26.3.1991

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 116 (ה"ח 2007)

הוספת סעיף 6א

הצבעה בועדה (תיקון מס' 22) תשס"ד-2004

6ב.     חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח 36)

הוספת סעיף 6ב

סדרי עבודת הועדה (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

7.    (א)  השר, בהודעה ברשומות, יודיע שיש למנות דיין ויכנס את הועדה אם התקיים אחד מאלה:

(1)   השר ראה שיש למנות דיין במקום דיין שהתפנה מקומו או בנוסף על הדיינים המכהנים;

(2)   התפנה מקומו של דיין ונשיא בית הדין הרבני הגדול ראה שיש למנות דיין אחר במקומו וביקש מהשר לעשות כן.

(תיקון מס' 3) תשכ"ו-1966 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ב)  אלה רשאים להציע מועמדים: השר; כל אחד משני הרבנים הראשיים לישראל; שלושה חברי הועדה כאחד.

 

(תיקון מס' 26) תשע"ג-2013

          (ג)   (1)   הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(תיקון מס' 26) תשע"ג-2013 (תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

(2)   על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של דיין לבית הדין הרבני הגדול תהיה על דעת עשרה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מ-13, תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ג1) (1)   התקבלה בועדה החלטה בהעדר שני הרבנים הראשיים לישראל, רשאי כל אדם מהם לבקש מהשר לכנס את הועדה כדי לקיים דיון חוזר בענין שלגביו התקבלה ההחלטה;

(2)   בקשה כאמור בפסקה (1) תוגש לא יאוחר מתום 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה;

(3)   השר יכנס את הועדה לשם קיום דיון חוזר בהחלטה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;

(4)   על החלטה שהתקבלה בדיון חוזר לא ניתן לקיים דיון חוזר.

          (ד)  שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.

מיום 18.3.1966

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ו מס' 473 מיום 18.3.1966 עמ' 18 (ה"ח 663)

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים: שר הדתות; שני הרבנים הראשיים לישראל כל אחד משני הרבנים הראשיים לישראל; שלושה חברי הועדה כאחד.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 296 (ה"ח 71)

(א) ראה שר הדתות שיש למנות דיין, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

(א) השר, בהודעה ברשומות, יודיע שיש למנות דיין ויכנס את הועדה אם התקיים אחד מאלה:

(1) השר ראה שיש למנות דיין במקום דיין שהתפנה מקומו או בנוסף על הדיינים המכהנים;

(2) התפנה מקומו של דיין ונשיא בית הדין הרבני הגדול ראה שיש למנות דיין אחר במקומו וביקש מהשר לעשות כן.

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים: שר הדתות השר; כל אחד משני הרבנים הראשיים לישראל; שלושה חברי הועדה כאחד.

(ג) הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.

(ג1) (1) התקבלה בועדה החלטה בהעדר שני הרבנים הראשיים לישראל, רשאי כל אדם מהם לבקש מהשר לכנס את הועדה כדי לקיים דיון חוזר בענין שלגביו התקבלה ההחלטה;

(2) בקשה כאמור בפסקה (1) תוגש לא יאוחר מתום 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה;

(3) השר יכנס את הועדה לשם קיום דיון חוזר בהחלטה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;

(4) על החלטה שהתקבלה בדיון חוזר לא ניתן לקיים דיון חוזר.

 

מיום 13.6.2013

תיקון מס' 26

ס"ח תשע"ג מס' 2398 מיום 13.6.2013 עמ' 83 (ה"ח 501)

(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של דיין לבית הדין הרבני הגדול תהיה על דעת שמונה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מ-11, תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

 

מיום 28.7.2021

תיקון מס' 29

ס"ח תשפ"א מס' 2921 מיום 28.7.2021 עמ' 384 (ה"ח 1436)

(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של דיין תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של דיין לבית הדין הרבני הגדול תהיה על דעת שמונה עשרה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מ-11 מ-13, תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

נשיאים, אבות בתי-דין והרכב בתי הדין (תיקון מס' 3)  תשכ"ו-1966 (תיקון מס' 7)  תש"ם-1980 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

8.    (א)  נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית.

 

 

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ב)  בית הדין הרבני הגדול ידון בשלושה; ואולם בעניין מהעניינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לעניין מסוים:

(1)   עניינים שלא על ריב;

(2)   צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;

(3)   כל עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(4)   ענייני סדר ומינהל;

(5)   עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(תיקון מס' 7)  תש"ם-1980 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ג)   יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש ההרכב, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול. בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ד)  (1)   נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין.

(2)   נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין.

(3)   מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים.

(תיקון מס' 11) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ה)  בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:

(1)   ענינים שלא על ריב;

(2)   צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(3)   כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(תיקון מס' 14) תשנ"א-1991

(4)   ענייני סדר ומינהל;

(תיקון מס' 14) תשנ"א-1991

(5)   עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(תיקון מס' 11) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 14) תשנ"א-1991

          (ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית-הדין.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ה2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה) –

(1)   נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין פלוני, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים;

(2)   מותב שהחל לדון בעניין פלוני רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ו)   יושב בדין ראש אבות בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו יותר מאב בית דין אחד, ישב בראש ההרכב אב בית הדין שקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, ואם לא קבע כאמור – הוותיק בכהונת אב בית דין, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ז)   לענין סעיף זה רואים את הוותק בכהונה כדיין לפי תאריך מינויו של הדיין לבית הדין הרבני הגדול או לבית דין רבני אזורי, הכל לפי הענין.

(תיקון מס' 27) תשע"ד-2014

          (ח)  על אף האמור בסעיף קטן (ו), דיין עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לעניין הרכב מסוים.

מיום 18.3.1966

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ו מס' 473 מיום 18.3.1966 עמ' 18 (ה"ח 663)

החלפת סעיף 8

הנוסח הקודם:

אבות בתי דין

8. (א) הרבנים הראשיים לישראל  ישמשו בתוקף תפקידם אבות בית הדין הרבני הגדול, לפי תור שיקבע ביניהם.

(ב) אבות בתי דין יתמנו ע"י שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, איש איש מקרב הדיינים של אותו בית דין.

(ג) עיר שיש בה בית דין רבני אזורי המורכב ממספר בתי דין, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל אחד מאבות בית הדין שיהיה ראש אבות בתי הדין בעירו.

 

מיום 16.1.1969

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 41 (ה"ח 793)

(ד) שר הדתות, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, ימנה בכל בית דין רבני אזורי אב בית דין או אבות בית דין מקרב הדיינים של אותו בית דין; נתמנו בבית דין רבני אזורי שני אבות בית דין או יותר, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, אחד מאבות בית הדין לשמש ראש אבות בית הדין. במקום שיש שני רבני העיר ושניהם כשירים לדיינות, ישמשו שניהם כראשי אבות-בית-דין; היה אחד מהם כשיר, ישמש הוא כראש אבות-בית-דין; לא היה אף אחד מהם כשיר לדיינות, ימונה אחד הדיינים כראש אבות-בית-דין.

 

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

(א) שני הרבנים הראשיים לישראל ישמשו בתוקף תפקידם נשיאי בית הדין הרבני הגדול;

חדל אחד הרבנים הראשיים לכהן כדיין או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, ישמש השני לבדו נשיא בית הדין הרבני הגדול; חדלו שני הרבנים הראשיים לישראל לכהן כדיינים או שנבצר מהם למלא תפקידיהם, יהיו סמכויות נשיא בית הדין הרבני הגדול נתונות לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובין בעלי וותק שווה- לקשיש שבהם.

(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם- 1980.

(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בלא פחות משלושה; החל הדיון בענין מסויים לפני שלושה דיינים, רשאים הם להורות שמשך הדיון יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.

(ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ד) שר הדתות, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, ימנה בכל בית דין רבני אזורי אב בית דין או אבות בית דין מקרב הדיינים של אותו בית דין; נתמנו בבית דין רבני אזורי שני אבות בית דין או יותר, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, אחד מאבות בית הדין לשמש ראש אבות בית הדין. במקום שיש שני רבני העיר ושניהם כשירים לדיינות, ישמשו שניהם בראשי אבות בית הדין; היה אחד מהם כשיר, ישמש הוא כראש אבות-בית-דין; לא היה אף אחד מהם כשיר לדיינות, ימונה אחד הדיינים כראש אבות-בית-דין.

 

מיום 20.7.1989

תיקון מס' 11

ס"ח תשמ"ט מס' 1280 מיום 20.7.1989 עמ' 69 (ה"ח 1898)

(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה.

(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר לעניני דתות בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:

(1) ענינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד.

(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות.

 

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 עמ' 110 (ה"ח 2026)

(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר לעניני דתות בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:

(1) ענינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(4) ענייני סדר ומינהל;

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית- הדין.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 296 (ה"ח 71)

(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- 1980.

(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בלא פחות משלושה; החל הדיון בענין מסויים לפני שלושה דיינים, רשאים הם להורות שמשך הדיון יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.

(ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ד) שר הדתות, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, ימנה בכל בית דין רבני אזורי אב בית דין או אבות בית דין מקרב הדיינים של אותו בית דין; נתמנו בבית דין רבני אזורי שני אבות בית דין או יותר, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, אחד מאבות בית הדין לשמש ראש אבות בית הדין. במקום שיש שני רבני העיר ושניהם כשירים לדיינות, ישמשו שניהם בראשי אבות בית הדין; היה אחד מהם כשיר, ישמש הוא כראש אבות-בית-דין; לא היה אף אחד מהם כשיר לדיינות, ימונה אחד הדיינים כראש אבות-בית-דין.

(ד) (1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין.

(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין.

(3) מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים.

(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר לעניני דתות השר בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:

(1) ענינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(4) ענייני סדר ומינהל;

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית- הדין.

(ו) יושב בדין ראש אבות בית הדין או אב בית דין, ישב הוא בראש בית הדין יושב בדין ראש אבות בית דין , ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

 

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 285 (ה"ח 2914)

הוספת סעיף קטן 8(ח)

הנוסח:

(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ו), דיין עמית לא יהיה אב בית דין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לענין הרכב מסוים.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 38 (ה"ח 377)

(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בלא פחות משלושה; החל הדיון בענין מסויים לפני שלושה דיינים, רשאים הם להורות שמשך הדיון יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.

(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בשלושה; ואולם בעניין מהעניינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לעניין מסוים:

(1) עניינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;

(3) כל עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(4) ענייני סדר ומינהל;

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין בראש ההרכב; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין בראש ההרכב, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ד) (1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין;

(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין;

(3) מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים.

(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:

(1) ענינים שלא על ריב;

(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;

(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;

(4) ענייני סדר ומינהל;

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.

(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית- הדין.

(ה2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה) –

(1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין פלוני, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים;

(2) מותב שהחל לדון בעניין פלוני רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.

(ו) יושב בדין ראש אבות בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו יותר מאב בית דין אחד, ישב בראש ההרכב אב בית הדין שקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, ואם לא קבע כאמור – הוותיק בכהונת אב בית דין, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ז) לענין סעיף זה רואים את הוותק בכהונה כדיין לפי תאריך מינויו של הדיין לבית הדין הרבני הגדול או לבית דין רבני אזורי, הכל לפי הענין.

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 327 (ה"ח 649)

הוספת סעיף קטן 8(ח)

קביעת מותבים, מועדים ומקום כהונה (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

8א.     (א)  נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לענין –

 

 

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(1)   הרכבי הדיינים בבתי הדין הרבניים וחלוקת סוגי הענינים שיידונו לפני כל מותב;

(2)   קביעת מועדי הדיון בבתי הדין הרבניים.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ב)  נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי לקבוע לענין פלוני את המותב שידון בו ואת המועד לתחילת הדיון.

          (ג)   נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע את מקום כהונתו של דיין בבית דין רבני אזורי עם מינויו.

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)

הוספת סעיף 8א

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 38 (ה"ח 377)

קביעת הרכבים מותבים, מועדים ומקום כהונה

8א. (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע כללים לענין –

(1) הרכבי הדיינים בבתי הדין הרבניים וחלוקת סוגי הענינים שיידונו לפני כל הרכב מותב;

(2) קביעת מועדי הדיון בבתי הדין הרבניים.

(ב) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי לקבוע לענין מסוים פלוני את הרכב הדיינים המותב שידון בו ואת המועד לתחילת הדיון.

(ג) נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע את מקום כהונתו של דיין בבית דין רבני אזורי עם מינויו.

מינוי לכהונה בפועל (תיקון מס' 7) תש"ם-1980 ת"ט תש"ם-1980 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

9.    (א)  נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות לכהונה בפועל –

(1)   דיין בית הדין הרבני הגדול – לראש אבות בית דין, לאב בית דין או לדיין בית דין רבני אזורי;

(2)   דיין בית דין רבני אזורי – לדיין בית הדין הרבני הגדול.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ב)  כהונה בפועל לפי סעיף זה ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ב1) מי שהתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בעניין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו עניין בשתי ערכאות.

(תיקון מס' 18)  תש"ס-2000

          (ג)   (בוטל).

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

ת"ט תש"ם-1980

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 136

(א) שר הדתות רשאי, בהסכמת המועמד והרבנים הראשיים לישראל ובהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, למנות דיין של בית דין רבני להיות דיין בבית הדין הרבני הגדול לתקופה מסויימת.

 

מיום 11.6.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 198 (ה"ח 2729)

ביטול סעיף קטן 9(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) דיין שנתמנה לתקופה מסויימת והתחיל בדיון, יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)

דיינים בבית הדין הגדול מינוי לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול

9. (א) שר הדתות רשאי, בהסכמת המועמד ובהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול נשיא בית הדין הרבני הגדול נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות דיין של בית דין רבני להיות דיין בבית הדין הרבני הגדול לתקופה מסויימת.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

מינוי לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול

9. (א) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות דיין של בית דין רבני להיות דיין בבית הדין הרבני הגדול לתקופה מסויימת. למנות לכהונה בפועל –

(1) דיין בית הדין הרבני הגדול – לראש אבות בית דין, לאב בית דין או לדיין בית דין רבני אזורי;

(2) דיין בית דין רבני אזורי – לדיין בית הדין הרבני הגדול.

(ב) מינוי לתקופה מסויימת כהונה בפועל לפי סעיף זה ברציפות או לסירוגין, לא יהיה לתקופה של לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(ב1) מי שהתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בעניין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו עניין בשתי ערכאות.

(ג) (בוטל).

דיין עמית (תיקון מס' 27) תשע"ד-2014

9א.     (א)  השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול כאחד, רשאים למנות דיין בית דין רבני אזורי שיצא לקצבה לפי סעיף 16(א)(1), (ב)(1) או (ב)(2), לתפקיד של דיין עמית בבית דין רבני אזורי (בחוק זה – דיין עמית).

          (ב)  לא ימונה דיין כדיין עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום שהשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.

          (ג)   דיין עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, והשר ונשיא בית הדין הרבני הגדול רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כדיין עמית מי שגילו עולה על 75.

          (ד)  דיין עמית יראו אותו כדיין לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

          (ה)  מספר הדיינים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים.

מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה תשס"ו-2006

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 285 (ה"ח 2914)

הוספת סעיף 9א

 

מיום 27.7.2009

הוראת שעה (תיקון) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2204 מיום 27.7.2009 עמ' 287 (ה"ח 272)

הוספת סעיף קטן 9א(א1)

 

מיום 5.3.21014

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 327 (ה"ח 649)

הוספת סעיף 9א

הצהרת אמונים

10.  מי שנתמנה דיין חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה ובמעמד הרבנים הראשיים לישראל, הצהרה זו:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

כוחו של מינוי

11.  דיין שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

אי תלותם של דיינים

12.  אין על דיין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין לפיו הוא דן.

ערעור (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

12א.  (א)  פסק דין של בית דין רבני אזורי ניתן לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול.

          (ב)  החלטה אחרת של בית דין רבני אזורי ניתנת לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול, אם ניתנה רשות לכך מאת דיין של בית הדין הרבני הגדול.

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

הוספת סעיף 12א

סדרי מינהל (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

13.  (א)  השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע, בתקנות או בהוראות מינהל, לפי הענין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם את אחד הדיינים או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניהם; מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור הוועדה.

(תיקון מס' 12) תשמ"ט-1989

          (ב)  מנהל בתי הדין הרבניים שאיננו דיין, מינויו אינו טעון מכרז פומבי ודינו, לענין סעיף 17 ולענין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, כדין דיין.

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

13. שר הדתות יקבע, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם שר המשפטים, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם אחד הדיינים שיהיה אחראי בפניו. 

 

מיום 31.7.1989

תיקון מס' 12

ס"ח תשמ"ט מס' 1282 מיום 31.7.1989 עמ' 76 (ה"ח 1931)

13. (א) שר הדתות יקבע, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם שר המשפטים, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם אחד הדיינים או בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת המינויים – מי שכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניו. 

(ב) מנהל בתי הדין הרבניים שאיננו דיין, מינויו אינו טעון מכרז פומבי ודינו, לענין סעיף 17 ולענין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, כדין דיין.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)

החלפת סעיף קטן 13(א)

הנוסח הקודם:

(א) שר הדתות יקבע, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם שר המשפטים, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם אחד הדיינים או בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת המינויים – מי שכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניו.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

(א) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע, בתקנות או בהוראות מינהל, לפי הענין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם את אחד הדיינים או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניהם; מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור ועדת המינויים הוועדה.

תקופת כהונתם של דיינים (תיקון מס' 16)  תשנ"א-1991

14.  כהונת דיין תתחיל ביום שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1)   בצאתו לקיצבה;

(2)   בהתפטרותו;

(3)   בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(4)   על-פי החלטת הוועדה כאמור בסעיף 16א;

(5)   על-פי החלטת בית הדין המשמעתי.

מיום 31.7.1991

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 209 (ה"ח 2054)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

14. דיין יכהן מיום שהצהיר אמונים, וכהונתו לא תיפסק אלא במותו, בהתפטרותו, בפרישתו לקצבה או בהעברתו מן הכהונה על פי חוק זה.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

(4) על-פי החלטת הועדה למינוי דיינים הוועדה כאמור בסעיף 16א;

התפטרות (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

15.  דיין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים השר למועד קצר יותר.

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)

15. דיין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר הדתות לשר, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר הדתות השר למועד קצר יותר.

קיצבה (תיקון מס' 1)  תשי"ט-1959

16.  (א)  דיין יצא לקיצבה –

(תיקון מס' 6)  תשל"ב-1972 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(1)   בהגיעו לגיל שבעים הוראה זו תחול גם על ראש אבות בית דין המכהן בתפקיד זה מכוח בחירתו לרב עיר ולא תחול על רב ראשי לישראל;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(2)   משקבעה הוועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שקבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

          (ב)  דיין רשאי לצאת לקיצבה –

(1)   לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2)   לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(3)   אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי הוועדה.

          (ג)   בחישוב תקופת כהונתו של דיין לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כדיין כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

מיום 1.7.1959

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ט מס' 283 מיום 1.7.1959 עמ' 135 (ה"ח 371)

החלפת סעיף 16

הנוסח הקודם:

קצבה

16. (א) גיל הקצבה של דיין הוא שבעים שנה; ואולם אם היה רב ראשי לישראל או ראש אבות בית דין, גיל הקצבה הוא שבעים וחמש שנה.

(ב) דיין יפרוש לקצבה לפני גיל זה-

(1) אם ביקש זאת בדרך שתיקבע בתקנות; או

(2) אם החליטה ועדת המינויים על יסוד חוות דעת רפואית שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו למלא את תפקידו. 

 

מיום 16.3.1972

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ב מס' 649 מיום 16.3.1972 עמ' 43 (ה"ח 955)

(א) דיין יצא לקיצבה –

(1) בהגיעו לגיל שבעים, ואם היה רב ראשי לישראל או ראש אבות בתי דין – בהגיעו לגיל שבעים וחמש; הוראה זו לא תחול על רב ראשי לישראל;

(2) משקבעה ועדת המינויים, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שקבעה הועדה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

(א) דיין יצא לקיצבה –

(1) בהגיעו לגיל שבעים ואם היה ראש אבות בתי דין – בהגיעו לגיל שבעים וחמש; הוראה זו לא תחול הוראה זו תחול גם על ראש אבות בית דין המכהן בתפקיד זה מכוח בחירתו לרב עיר ולא תחול על רב ראשי לישראל;

(2) משקבעה ועדת המינויים הוועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שקבעה הועדה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) דיין רשאי לצאת לקיצבה –

(1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים הוועדה.

סיום כהונת דיין חוק בעלי (תיקון מס' 16)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 19) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012 (תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

16א.  (א)  הוועדה רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של תשעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין.

          (ב)  הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של דיין, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

          (ג)   הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לדיין לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

          (ד)  החליטה הועדה על סיום כהונתו של דיין, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.

          (ה)  דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק הדין בענינו, לפי הענין.

(תיקון מס' 29) תשפ"א-2021

          (ו)   דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של תשעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

מיום 31.7.1991

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 209 (ה"ח 2054)

הוספת סעיף 16א

 

מיום 5.8.2002

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ב מס' 1864 מיום 5.8.2002 עמ' 598 (ה"ח 3085)

(א) ועדת המינויים רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

(א) ועדת המינויים הוועדה רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין.

 

מיום 28.7.2021

תיקון מס' 29

ס"ח תשפ"א מס' 2921 מיום 28.7.2021 עמ' 384 (ה"ח 1436)

(א) הוועדה רשאית, על פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול או הנציב, להחליט ברוב של שבעה תשעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של דיין.

(ו) דיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של שבעה תשעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

סמכות דיין לסיים דיון (תיקון מס' 18) תש"ס-2000

16ב.  (א)  דיין שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ב)  דיין שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או משום שהסתיימה תקופת כהונתו בפועל, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

          (ג)   לענין סעיף זה, "תחילת דיון" – שמיעת עדות או טענות בעל דין.

מיום 11.6.2000

תיקון מס' 18

ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 198 (ה"ח 2729)

הוספת סעיף 16ב

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

(ב) דיין שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת משום שהסתיימה תקופת כהונתו בפועל, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

משכורת ותשלומים אחרים (תיקון מס' 5) תשכ"ט-1969

17.    משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים. החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

מיום 26.3.1969

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 99 (ה"ח 824)

17. משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו או אחריה, לרבות אלה שישולמו לתלויים בו לאחר מותו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים. החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

הצהרת הון (תיקון מס' 28) תשע"ז-2016

17א.  סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יחולו על דיין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)  במקום "נשיא בית המשפט העליון" יקראו "נשיא בית הדין הרבני הגדול";

(2)  במקום "כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007" יקראו "כללי אתיקה לדיינים, התשס"ח-2008";

(3)  בסעיף 21ז, במקום "בסעיף 19(1) עד (3)" יקראו "בסעיף 21א(1) עד (3)" ובמקום "לבית הדין" יקראו "לבית הדין המשמעתי לדיינים"."

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 7 (ה"ח 633)

הוספת סעיף 17א

ייחוד הכהונה (תיקון מס' 7) תש"ם-1980 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

18.  דיין לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית או במועצה דתית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם אין הדבר פוגע במעמדו כדיין.

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

18. דיין לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית או במועצה דתית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר הדתות, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם ולדעת הרבנים הראשיים לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול אין הדבר פוגע במעמדו כדיין.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)

18. דיין לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית או במועצה דתית; אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר הדתות השר ונשיא בית הדין הרבני הגדול, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הרבני הגדול אין הדבר פוגע במעמדו כדיין.

העברת דיין למקום אחר (תיקון מס' 7) תש"ם-1980 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

19.  ראה השר צורך, מסיבות מינהליות, להעביר דיין דרך קבע לבית דין רבני שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול לאותה העברה.

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

19. ראה שר הדתות צורך, מסיבות מינהליות, להעביר דיין דרך קבע לבית דין רבני שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת הרבנים הראשיים לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול לאותה העברה.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)

19. ראה שר הדתות השר צורך, מסיבות מינהליות, להעביר דיין דרך קבע לבית דין רבני שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול לאותה העברה.

 

 

עילות פסלות (תיקון מס' 21) תשס"ד-2004

19א.  (א)  דיין לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

          (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), דיין לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1)   צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הדיין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2)   יש לדיין ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הדיין יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3)   בטרם התמנה לדיין היה הדיין מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

          לענין סעיף קטן זה –

          "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

          "בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

          "עד מרכזי" – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרה בהליך.

          (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) דיין רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני דיין אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), דיין רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל דיין אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

          (ה)  נטענה טענת פסלות נגד דיין, יחליט בה אותו דיין לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.

          (ו)   התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

          (ז)   החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הרבני הגדול; בערעור ידון נשיא בית הדין הרבני הגדול, או מותב של דיינים של בית הדין הרבני הגדול, או אחד הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, הכל כפי שיקבע הנשיא.

          (ח)  בעל דין שבדעתו לערער על החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הדיין או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור.

מיום 21.3.2004

סעיף קטן 19א(ו) מיום 20.4.2004

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 321 (ה"ח 3150)

הוספת סעיף 19א

כללי אתיקה לדיינים (תיקון מס' 23) תשס"ז-2007

19ב.  נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע כללי אתיקה לדיינים.

מיום 18.1.2007

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ז מס' 2078 מיום 18.1.2007 עמ' 85 (ה"ח 264)

הוספת סעיף 19ב

ועדת אתיקה (תיקון מס' 23) תשס"ז-2007

19ג.   (א)  נשיא בית הדין הרבני הגדול, לאחר התייעצות עם השר, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: דיין של בית הדין הרבני הגדול, והוא יהיה היושב ראש, ושני דיינים של בית דין רבני אזורי.

          (ב)  ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של דיינים, לפי פניה של דיין שכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי סעיף 19ב חלים עליו – בענין הנוגע אליו.

          (ג)   חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

          (ד)  ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

          (ה)  ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

מיום 18.1.2007

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ז מס' 2078 מיום 18.1.2007 עמ' 85 (ה"ח 264)

הוספת סעיף 19ג

בית דין משמעתי

20.  (א)  כל דיין יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.

(תיקון מס' 7)  תש"ם-1980

          (ב)  בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה ובהם שלושה דיינים, או של שלושה ובהם שני דיינים, הכל כפי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע לכל ענין.

(תיקון מס' 7)  תש"ם-1980 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ג)   חברי בית הדין המשמעתי יתמנו לכל ענין על ידי חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול. לא מינה חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום שהוגשה קובלנה בידי השר, ימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, את חברי בית הדין המשמעתי.

(תיקון מס' 7)  תש"ם-1980

          (ד)  אב בית הדין המשמעתי יהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול או הותיק שבין שאר הדיינים, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ה)  השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להתקין תקנות לענין סדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

(ב) בית הדין המשמעתי יהיה של חמישה ובהם שלושה דיינים, או של שלושה ובהם שני דיינים, הכל כפי שהרבנים הראשיים לישראל שנשיא בית הדין הרבני הגדול יקבעו לכל ענין.

(ג) חברי בית הדין המשמעתי יתמנו לכל ענין על ידי חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול. לא מינה חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום שהוגשה קובלנה בידי שר הדתות, ימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, את חברי בית הדין המשמעתי.

(ד) אב בית הדין המשמעתי יהיה אחד הרבנים הראשיים לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול או הותיק שבין שאר הדיינים, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)

(ג) חברי בית הדין המשמעתי יתמנו לכל ענין על ידי חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול. לא מינה חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין המשמעתי תוך 30 יום מיום שהוגשה קובלנה בידי שר הדתות השר, ימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, את חברי בית הדין המשמעתי.

(ד) אב בית הדין המשמעתי יהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול או הותיק שבין שאר הדיינים, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ה) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להתקין תקנות לענין סדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

קובלנה על דיין (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

21.  (א)  השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על דיין על יסוד אחד מאלה:

(1)   הדיין נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2)   הדיין התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של דיין בישראל;

(3)   הדיין הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

(4)   הוועדה מצאה שהדיין השיג את מינויו שלא כדין;

(תיקון מס' 23) תשס"ז-2007

(5)   הדיין הפר כלל מכללי האתיקה לדיינים שנקבעו לפי סעיף 19ב.

          (ב)  מגיש הקובלנה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 298 (ה"ח 71)

(א) שר הדתות השר, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על דיין על יסוד אחד מאלה:

 

מיום 18.1.2007

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ז מס' 2078 מיום 18.1.2007 עמ' 86 (ה"ח 264)

הוספת פסקה 21(א)(5)

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

(4) ועדת המינויים הוועדה מצאה שהדיין השיג את מינויו שלא כדין;

אמצעי משמעת (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

21א.  אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הם:

(1)  הערה;

(2)  התראה;

(3)  נזיפה;

(4)  העברה למקום כהונה אחר;

(5)  העברה מן הכהונה, בין בתשלום קצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 39 (ה"ח 377)

הוספת סעיף 21א

מסקנות בית הדין המשמעתי (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

22.  (א)  בית הדין המשמעתי יביא את החלטותיו, לזכות או לחובה, לשר.

 

 

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

          (ב)  (בוטל).

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 298 (ה"ח 71)

22. (א) בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, בפני שר הדתות השר.

(ב) מצא בית הדין המשמעתי שאין הדיין ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר הדתות השר את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הדיין מכהונתו.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 40 (ה"ח 377)

22. (א) בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו החלטותיו, לזכות או לחובה, בפני השר לשר.

(ב) מצא בית הדין המשמעתי שאין הדיין ראוי להמשיך בתפקידו, יביא השר את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הדיין מכהונתו.

(תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

22א.  (בוטל).

מיום 1.7.1959

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ט מס' 283 מיום 1.7.1959 עמ' 135 (ה"ח 371)

הוספת סעיף 22א

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 40 (ה"ח 377)

ביטול סעיף 22א

הנוסח הקודם:

גימלאות של דיין שהועבר מכהונתו

22א. מצא בית הדין המשמעתי שאין הדיין ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהא הדיין זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הדיין אשם בהתנהגות בניגוד לפסקאות (1) או (2) לסעיף 21(א), ובית הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט, לידי מסקנה כי, אף על פי שהדיין אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לדיין, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי סעיף 17, אילו חדל מכהן מרצונו ביום בו הועבר מכהונתו.

השעיית דיין (תיקון מס' 7) תש"ם-1980

23.  (א)  הוגשה על דיין קובלנה על פי סעיף 21, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להשעות את הדיין לתקופה שימצא לנכון.

          (ב)  בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הדיין, לבטל את השעייתו.

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

(א) הוגשה על דיין קובלנה על פי סעיף 21, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאיים הרבנים הראשיים לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול להשעות את הדיין לתקופה שימצאו לנכון.

פרסום ברשומות (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008

24.  הודעה על מינוי דיין ועל גמר כהונתו של דיין וכן הודעה על קביעת נשיא בית הדין הרבני הגדול כאמור בסעיף 8 תפורסם ברשומות.

מיום 6.4.2008

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ח מס' 2146 מיום 6.4.2008 עמ' 431 (ה"ח 372)

24. הודעה על מינוי דיין ועל גמר כהונתו של דיין וכן הודעה על קביעת נשיא בית הדין הרבני הגדול כאמור בסעיף 8 תפורסם ברשומות.

תביעה פלילית (תיקון מס' 13) תש"ן-1990

25.  (א)  לא תיפתח חקירה פלילית נגד דיין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד דיין, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 8) תשמ"א-1980 (תיקון מס' 10)  תשמ"ו-1985

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

מיום 12.3.1981

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"א מס' 1012 מיום 12.3.1981 עמ' 141 (ה"ח 1504)

25. (א) לא תוגש תביעה פלילית נגד דיין אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ולפני בית משפט מחוזי שישב בהרכב של שלושה שופטים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק.

 

מיום 1.12.1985

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ו מס' 1160 מיום 24.10.1985 עמ' 36 (ה"ח 1708)

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק  ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

 

מיום 4.4.1990

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 121 (ה"ח 1979)

החלפת סעיף 25(א)

הנוסח הקודם:

(א) לא תוגש תביעה פלילית נגד דיין אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ולפני בית משפט מחוזי שישב בהרכב של שלושה שופטים.

הוראות מעבר

26.  (א)  מי שכיהן כדיין ערב תחילתו של חוק זה –

(1)   רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה;

(2)   יצהיר אמונים לפי סעיף 10 תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה.

          (ב)  מי שכיהן כמנהל המחלקה לרבנות ושיפוט רבני במשרד הדתות ערב תחילתו של חוק זה, כשיר להיות ממונה על ביצוע סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים, כאמור בסעיף 13.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 3) תשכ"ו-1966 (תיקון מס' 7)  תש"ם-1980 (תיקון מס' 20) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 25) תשע"ג-2012

27.    (א)  השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים; השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, רשאי לקבוע בתקנות –

(1)   את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים[2];

(2)   את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי דין רבניים על ידי מי שאינו עורך דין;

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

(3)   את הסמכויות המינהליות של ראשי אבות בית דין.

(תיקון מס' 20) תשס"ד-2004

          (ב)  תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מיום 18.3.1966

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ו מס' 473 מיום 18.3.1966 עמ' 18 (ה"ח 663)

27. שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים; שר הדתות רשאי, בהתחשב עם הצעת הרבנים הראשיים לישראל ובהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע בתקנות את סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי שר הדתות רשאי, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ועם שר המשפטים, לקבוע בתקנות -

(1) את סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי;

(2) את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי דין רבניים על ידי מי שאינו עורך דין;

 

מיום 28.3.1980

תיקון  מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)

27. שר הדתות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים; שר הדתות רשאי, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול ועם שר המשפטים, לקבוע בתקנות -

 

מיום 9.2.2004

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 298 (ה"ח 71)

27. (א) שר הדתות ממונה השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים; שר הדתות רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול ועם שר המשפטים השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי לקבוע בתקנות-

(1) את סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי;

(1) את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים;

(2) את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי דין רבניים על ידי מי שאינו עורך דין;

(3) את הסמכויות המינהליות של ראשי אבות בית דין.

(ב) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

מיום 19.11.2012

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 40 (ה"ח 377)

(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין רבניים; השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובהתייעצות עם חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, רשאי לקבוע בתקנות –

ביטולים

28.  (א)  תקנות כנסת ישראל ותקנות הבחירות שהותקנו על פיהן, לא יחולו על מינוי דיינים.

          (ב)  החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה, שופטי המדינה ומבקר המדינה, תשי"א-1950 – לא יחול על משכורתם של דיינים שחוק זה דן בהם.

שמירת סמכויות (תיקון מס' 6) תשל"ב-1972

29.  (בוטל).

מיום 18.3.1966

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ו מס' 473 מיום 18.3.1966 עמ' 19 (ה"ח 663)

הוספת סעיף 29

 

מיום 16.3.1972

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ב מס' 649 מיום 16.3.1972 עמ' 43 (ה"ח 955)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

שמירת סמכויות

29. (א) סמכויותיו ותפקידיו של רב ראשי לישראל לפי הסעיפים 6(א), 7(ב), 8(ד), 9(א), 10, 13, 18, 19,
23(א)  ו-27 יעמדו לו גם כשאינו מכהן כדיין.

(ב) נתפנה מקומו של אחד הרבנים הראשיים לישראל, יהיו הסמכויות והתפקידים האמורים בסעיף קטן (א) נתונים לרב הראשי השני לבדו.

 

(הוראת שעה) (תיקון) תשס"ט-2009

תוספת

(פקעה)

מיום 27.7.2009 עד יום 10.4.2010

הוראת שעה (תיקון) תשס"ט-2009

ס"ח תשס"ט מס' 2204 מיום 27.7.2009 עמ' 287 (ה"ח 272)

הוספת תוספת

הנוסח:

(1) סידור גט ואישור גירושין שסודרו;

(2) אישור צוואה בפני רשות, לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965;

(3) מתן צו ירושה וצו קיום צוואה, בהסכמה, לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965;

(4) קבלת הצהרת אבהות מפי האיש והאישה;

(5) אישור תצהיר לפי חוק.

 

 

    יוסף שפרינצק                משה שרת                 משה שפירא

     יושב ראש הכנסת                   ראש הממשלה                        שר הדתות

ממלא מקום נשיא המדינה

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשט"ו מס' 179 מיום 25.5.1955 עמ' 68 (ה"ח תשי"ד מס' 208 עמ' 254).

תוקן ס"ח תשי"ט מס' 283 מיום 1.7.1959 עמ' 135 (ה"ח תשי"ט מס' 371 עמ' 139) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח תשכ"ד מס' 606 עמ' 114) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשכ"ו מס' 473 מיום 18.3.1966 עמ' 18 (ה"ח תשכ"ה מס' 663 עמ' 290) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 41 (ה"ח תשכ"ט מס' 793 עמ' 2) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 99 (ה"ח תשכ"ט מס' 824 עמ' 152) – תיקון מס' 5 בסעיף 6(ד) לחוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969; תחילתו ביום 26.3.1969.

ס"ח תשל"ב מס' 649 מיום 16.3.1972 עמ' 43 (ה"ח תשל"א מס' 955 עמ' 285) – תיקון מס' 6 בסעיף 9 לחוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית, תשל"ב-1972.

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח תשל"ט מס' 1405 עמ' 214) – תיקון מס' 7 בסעיף 25 לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980. ת"ט ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 136.

ס"ח תשמ"א מס' 1012 מיום 12.3.1981 עמ' 141 (ה"ח תשמ"א מס' 1504 עמ' 138) – תיקון מס' 8 בסעיף 1 לחוק עבירות קנס (נושאי משרה שיפוטית), תשמ"א-1981.

ס"ח תשמ"ד מס' 1104 מיום 6.2.1984 עמ' 50 (ה"ח תשמ"ד מס' 1645 עמ' 34) – תיקון מס' 9 [במקור מס' 8]; ר' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשמ"ו מס' 1160 מיום 24.10.1985 עמ' 36 (ה"ח תשמ"ה מס' 1708 עמ' 62) – תיקון מס' 10 בסעיף 28 לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985; תחילתו ביום 1.12.1985.

ס"ח תשמ"ט מס' 1280 מיום 20.7.1989 עמ' 69 (ה"ח תשמ"ח מס' 1898 עמ' 268) – תיקון מס' 11.

ס"ח תשמ"ט מס' 1282 מיום 31.7.1989 עמ' 76 (ה"ח תשמ"ט מס' 1931 עמ' 90) – תיקון מס' 12.

ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 121 (ה"ח תש"ן מס' 1979 עמ' 131) – תיקון מס' 13 בסעיף 1 לחוק הדיינים, הקאדים והקאדי מד'הב (חקירה ושיפוט פלילי), תש"ן-1990.

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 עמ' 110 (ה"ח תשנ"א מס' 2026 עמ' 109) – תיקון מס' 14.

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 116 (ה"ח תש"ן מס' 2007 עמ' 260) – תיקון מס' 15 בסעיף 2 לחוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה), תשנ"א-1991.

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 209 (ה"ח תשנ"א מס' 2054 עמ' 212) – תיקון מס' 16 בסעיף 1 לחוק בעלי תפקידים שיפוטיים (תקופת כהונה), תשנ"א-1991.

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 181 (ה"ח תשנ"ז מס' 2582 עמ' 172) – תיקון מס' 17 בסעיף 2 לחוק הכנסת (תיקון מס' 4), תשנ"ח-1998.

ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 198 (ה"ח תשנ"ח מס' 2729 עמ' 431) – תיקון מס' 18 בסעיף 1 לחוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה), תש"ס-2000.

ס"ח תשס"ב מס' 1864 מיום 5.8.2002 עמ' 598 (ה"ח תשס"ב מס' 3085 עמ' 306) – תיקון מס' 19 בסעיף 33 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002.

ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 295 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 71 עמ' 262) – תיקון מס' 20.

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 321 (ה"ח תשס"ב מס' 3150 עמ' 747) – תיקון מס' 21 בסעיף 2 לחוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; ר' סעיף 8 לעניין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 36 עמ' 40) – תיקון מס' 22 בסעיף 2 לחוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004.

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 285 (ה"ח תש"ס מס' 2914 עמ' 663) – הוראת שעה בסעיף 3(8) לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה), תשס"ו-2006; תוקפה מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010 ור' סעיף 4(ה) לענין הוראות מעבר. תוקנה ס"ח תשס"ט מס' 2204 מיום 27.7.2009 עמ' 287 (ה"ח הכנסת תשס"ט מס' 272 עמ' 92) – הוראת שעה (תיקון) תשס"ט-2009.

ס"ח תשס"ז מס' 2078 מיום 18.1.2007 עמ' 85 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 264 עמ' 148) – תיקון מס' 23; ר' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2146 מיום 6.4.2008 עמ' 431 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 372 עמ' 434) – תיקון מס' 24 בסעיף 2 בחוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 2), תשס"ח-2008.

ס"ח תשע"ג מס' 2388 מיום 19.11.2012 עמ' 38 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 377 עמ' 506) – תיקון מס' 25; ר' סעיף 20 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשע"ג מס' 2398 מיום 13.6.2013 עמ' 83 (ה"ח הכנסת תשע"ג מס' 501 עמ' 12) – תיקון מס' 26; ר' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

3. הוראות סעיף 6(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, יחולו החל מהבחירות הקרובות של נציגים לוועדה כאמור באותו סעיף.

ס"ח תשע"ד מס' 2436 מיום 5.3.2014 עמ' 327 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 649 עמ' 282) – תיקון מס' 27 בסעיף 8 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 75), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 7 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 633 עמ' 94) – תיקון מס' 28 בסעיף 12 לחוק שירות הציבור (הצהרת הון), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.4.2017 ור' סעיף 21 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשפ"א מס' 2921 מיום 28.7.2021 עמ' 384 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1436 עמ' 602) – תיקון מס' 29; ר' סעיף 4 לענין הוראות מעבר.

4. (א) על אף האמור בסעיף 6(א)(6) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, כהונתה של טוענת רבנית שמונתה לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) תסתיים בתוך שנה מיום התחילה, ועם תום תקופת כהונתה – תיבחר טוענת רבנית לפי סעיף 6(א) האמור על ידי השר לשירותי דת.

 (ב) על אף העברת סמכויות לפי החוק העיקרי שנעשתה בהתאם להוראות סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, לפני יום התחילה, מיום התחילה ואילך סמכויות שר המשפטים לפי סעיף 6(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יהיו נתונות לו.

[1] ר' הודעה על העברת סמכויות: י"פ תשע"ה מס' 7084 מיום 2.8.2015 עמ' 7609.

[2] תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יובאו ע"י השר לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך 180 ימים מיום 9.2.2004. עד להתקנת התקנות יחולו הוראות תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות