חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980
ביטוח – ביטוח לאומי – עבודה ואבטלה – הבטחת הכנסה
תוכן ענינים
| פרק א': פרשנות | 7 | |
סעיף 1 | הגדרות | 7 | |
| פרק ב': זכאות | 8 | |
סעיף 2 | תנאי זכאות | 8 | |
סעיף 3 | סייג לזכאות | 10 | |
סעיף 3א | זכאות מותנית לגמלה | 10 | |
סעיף 3ב | הוראת שעה תשס"ד 2004 | 10 | |
סעיף 4 | זכאות בני זוג | 10 | |
| פרק ג': הגימלה | 10 | |
סעיף 5 | שיעור הגימלה | 10 | |
סעיף 6 | גימלה לבני זוג | 11 | |
סעיף 7 | סכום קובע | 12 | |
סעיף 8 | גימלה שלא תשולם | 12 | |
| פרק ד': הכנסה | 12 | |
סעיף 9 | הכנסה | 12 | |
סעיף 9א | הוראות מיוחדות לענין נכס שהוא רכב מנועי | 13 | |
סעיף 10 | הכנסות שלא יחושבו | 14 | |
סעיף 11 | הכנסות בני זוג | 14 | |
סעיף 12 | ניכויים לענין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מופחתת, שלא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים | 14 | |
סעיף 12א | ניכויים לענין מי שטרם מלאו להם 55 שנים ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים | 15 | |
סעיף 12ב | ניכויים לעניין מי שהגיעו לגיל פרישה, ומי שמשתלמות להם קצבאות אזרח ותיק, שאירים או תלויים | 15 | |
| פרק ה': הוראות כלליות | 15 | |
| סימן א': תביעות | 15 | |
סעיף 13 | בירור תביעות | 15 | |
| סימן ב': תשלום גימלאות | 16 | |
סעיף 14 | תקופת התשלום | 16 | |
סעיף 14א | זכאי לגמלה שיצא את ישראל | 16 | |
סעיף 14ב | מענק חימום | 17 | |
סעיף 15 | מענק עקב פטירה | 17 | |
סעיף 16 | תשלום באמצעות גוף אחר | 17 | |
סעיף 17 | זכות לתביעה לפיצוי | 17 | |
סעיף 18 | סמכות לשלול גימלה | 17 | |
| סימן ג': הוראות עזר לביצוע | 18 | |
סעיף 19 | חובת התובע | 18 | |
סעיף 20 | חובת הודעה | 18 | |
סעיף 20א | מסירת מידע מטעה או אי מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי | 18 | |
סעיף 20ב | עונשין | 18 | |
סעיף 21 | חקירה ודרישת ידיעות | 18 | |
| סימן ד': שונות | 19 | |
סעיף 22 | אחריותם של מנהלים | 19 | |
סעיף 23 | תחולת הוראות חוק הביטוח | 19 | |
סעיף 24 | צרכים מיוחדים | 19 | |
סעיף 25 | מימון | 19 | |
סעיף 26 | בית הדין לעבודה | 19 | |
סעיף 27 | הגשת תביעות ותשלום גימלאות | 19 | |
סעיף 28 | תיקון חוק הביטוח | 19 | |
סעיף 29 | תיקון חוק שירותי סעד | 20 | |
סעיף 30 | הוראות מעבר | 20 | |
סעיף 30א | הוראות מיוחדות | 20 | |
סעיף 31 | ביצוע | 20 | |
סעיף 32 | תחילה | 20 | |
| תוספת ראשונה | 21 | |
| תוספת שניה | 23 | |
| תוספת שלישית | 23 | |
| תוספת רביעית | 23 | |
| תוספת חמישית | 24 |
חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980*
1. בחוק זה –
הוראת שעה תשס"ד-2004
"אישור השתתפות" – (פקעה);
(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987
"אלמנה" - לרבות מי שמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח;
(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
"בני זוג" - לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו;
(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004
"גיל הפרישה" – כהגדרתו בחוק הביטוח;
"גימלה" - גימלה חדשית להבטחת הכנסה המשולמת לפי חוק זה;
(תיקון מס' 7) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 12) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014
"הורה עצמאי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992, ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה;
(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003
"הסכום הבסיסי" – 6,964 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן –
(1) ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת –
(א) לענין גמלה המשתלמת למקבלי גמלה לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח או לפי הוראות סימנים ג' ו-ד' שבפרק י"א בחוק האמור, הזכאים לגמלה גם לפי חוק זה – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);
(ב) לענין גמלה המשתלמת לפי חוק זה למי שאינו מנוי בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע, בשנים 2004 ו-2005, לפי סעיף 37(ג)(1) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002;
(2) משנת 2007 ואילך – ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפי אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני ה-1 בינואר של השנה הקודמת;
"הפקודה" - פקודת מס הכנסה;
(תיקון מס' 6) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998
"השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 2 לחוק הביטוח;
"השר" - שר העבודה והרווחה[1];
"חוק הביטוח" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995;
(תיקון מס' 24) תשס"ה-2005
"חוק יישום תכנית ההתנתקות" – חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005;
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996;
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
"חוק הפיקוח" – חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993;
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
"חוק העונשין" – חוק העונשין, תשל"ז-1977;
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010
"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 12) תשנ"ח-1998
"יחיד" - מי שאין לו בן זוג; ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה;
(תיקון מס' 26) תשס"ה-2005
"ילד" – כל אחד מאלה:
(א) ילד כמשמעותו בהגדרה "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח;
(ב) מי שאינו ילדו של התובע ובלבד שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא אחד המנויים בפסקאות (1) עד (5) להגדרה "ילד" בסעיף 238 לחוק הביטוח;
(2) הוא מתגורר דרך קבע עם תובע הגימלה;
(3) תובע הגימלה מונה כאפוטרופוס עליו, לרבות תובע גימלה שחדל להיות אפוטרופוס רק בשל כך שהילד הגיע לגיל 18.
הוראת שעה תשס"ד-2004
"מסגרת שיקומית" – (פקעה);
הוראת שעה תשס"ד-2004
"מתכנן יעדים תעסוקתי" – (פקעה);
(תיקון מס' 17) תשס"ב-2002
"נקודת קיצבה" - כמשמעותה בסעיף 68(א) לחוק הביטוח;
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
"עולה חדש" – מי שטרם מלאו 5 שנים מיום שהתקיים בו אחד מאלה:
(1) נכנס לראשונה לישראל באשרת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (בחוק זה – חוק השבות);
(2) ניתנה לו תעודת עולה לפי חוק השבות;
(3) ניתנה לו תעודה של אזרח עולה מהמשרד לקליטת העליה;
(4) הוא זכאי לסל קליטה מהמשרד לקליטת העליה ונכנס לישראל לראשונה באשרה א/5 לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;
הוראת שעה תשס"ד-2004
"פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה" – (פקעה);
הוראת שעה תשס"ד-2004
"תושב אזור שילוב" – (פקעה);
הוראת שעה (תיקון) תשס"ד-2004
"תושב אזור שילוב פטור" – (פקעה);
(תיקון מס' 9) תשנ"ה-1994 (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998
"תושב ישראל" - לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי.
תנאי זכאות (תיקון מס' 8) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
2. (א) תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה:
(א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה –
"מוסד", "סם" – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח;
"צו מבחן" – כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין;
(ב) לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים – קצין מבחן כאמור;
(ג) לגבי מי ששוהה במרכז לטיפול באלכוהוליסטים המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה – המרכז האמור;
(תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998 הוראת שעה תשס"ד-2004 הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007
(2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" – כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה – הכשרה);
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 30) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 39) תשע"ב-2012
(2א) מתקיים בו האמור בפסקאות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19), (23), (24) או (26) בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 22) תשס"ד-2004 הוראת שעה תשס"ד-2004 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007 הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007
(3) הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;
(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004
(4) הוא הגיע לגיל הפרישה;
(תיקון מס' 51) תשע"ח-2017
(5) (א) הוא הורה לילד שבהחזקתו ונמצא עמו וטרם מלאו לו שנתיים, ואם הורי הילד הם בני זוג – תהיה הזכאות לגמלה לפי פסקה זו נתונה לאם, אלא אם כן בחרו בני הזוג כי היא תהיה נתונה לבן הזוג האחר;
(ב) בחרו בני הזוג כאמור בפסקת משנה (א), הם רשאים לחזור ולשנות את בחירתם, ואולם אם בן הזוג שאינו זכאי לגמלה לפי פסקת משנה (א) זכאי לה לפי פסקה (2), הם יהיו רשאים לעשות כן כל שישה חודשים;
(ג) תוקפה של זכאות לאחר מסירת הודעה על בחירה כאמור בפסקת משנה (א) או (ב) הוא מ-1 בחודש שלאחר מכן;
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(6) (נמחקה);
(7) עיקר זמנו מוקדש לטיפול בבן זוגו החולה או בילדו החולה הזקוקים להשגחה תמידית, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות;
(תיקון מס' 4) תשמ"ז-1987
(8) הוא עובד שירות בעבודה ציבורית לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977;
(תיקון מס' 39) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 49) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 52) תשע"ח-2018
(9) היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים; לעניין זה, "אישור", "לשכה לשירותים חברתיים" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
(תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 16) תשס"א-2001
(ב) תנאי נוסף לזכאות לגימלה הוא שהתובע היה תושב ישראל עשרים וארבעה חדשים רצופים לפני הגשת תביעתו, אולם תנאי זה לא יחול על מי שמקבל קיצבה לפי פרק ה' או פרק י"א לחוק הביטוח.
(תיקון מס' 8) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות כללים ומבחנים לזכאות לגימלה לתושב ישראל שמלאו לו 25 שנים ושאין מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 ת"ט תשס"ג-2003 (תיקון מס' 35) תש"ע-2010
(ד) (1) ילד תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקה (1) של התוספת הראשונה, זכאי לגמלה, אף אם אין מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיימים בו התנאים שבפסקה (1) האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;
(2) תושב ישראל שמתקיים בו האמור בפסקאות (2) ואילך של התוספת הראשונה, ושאילו מלאו לו 25 שנים היה זכאי לגמלה, זכאי לגמלה אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הנקובים לגביו בתוספת הראשונה, ולפי הכללים שנקבעו בתוספת האמורה.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(ה) השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד (בסעיף קטן זה – השרים) יקבעו כללים ומבחנים לזכאות לגמלה לתושב ישראל שמלאו לו 20 שנים אך טרם מלאו לו 25 שנים, ושמתקיימים בו שניים אלה:
(1) אילו מלאו לו 25 שנים היה זכאי לגמלה;
(2) הוא הוכיח באופן ובתנאים שקבעו השרים, להנחת דעתו של מי שקבעו לענין זה, כי עשה כל שביכולתו כדי להשתלב בעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני.
3. לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה –
(1) אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשות מקומית או גוף אחר שנקבע בתקנות;
(2) אדם המשרת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל ואשתו;
(3) חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו;
(תיקון מס' 33) תשס"ח-2008
(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט –
(א) מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (4) של סעיף 2(א);
(תיקון מס' 42) תשע"ד-2014
(ב) (1) הורה עצמאי, שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי; גמלה להורה עצמאי שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה זו תשולם בעד תקופה שלא תעלה על 26 חודשים, ואולם השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם להורה עצמאי כאמור גמלה בעד תקופה ארוכה יותר;
(תיקון מס' 42) תשע"ד-2014
(2) אין בהוראות פסקת משנה (1) כדי לגרוע מהאמור בסעיף 2(א)(2) או (3), ואולם השר רשאי לקבוע הוראות וכללים למתן הקלות לעניין התנאים הקבועים לפי סעיף 2(א)(2) או (3) להורה עצמאי שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה (1).
זכאות מותנית לגמלה (תיקון מס' 14) תשנ"ט-1999 הוראת שעה תשס"ד-2004
3א. מי שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בסעיף 2(א)(2), ולשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו.
3ב. (פקעה).
4. (א) הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות, בתנאים שקבע.
שיעור הגימלה (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
5. (א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:
(תיקון מס' 21) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 47) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 48) תשע"ז-2017
(1) למי שהגיע לגיל הפרישה, למי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח – בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי העניין;
(2) למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) –
(א) אם טרם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין;
(ב) אם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין;
(תיקון מס' 42) תשע"ד-2014
(3) להורה עצמאי – לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.
(תיקון מס' 17) תשס"ב-2002
(ג) (בוטל).
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014
(ד) לענין סעיף זה יראו בהורה עצמאי גם הורה, שיש עמו ילד, אם אותו הורה זכאי לגמלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010
(1) שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1), (5) ו-(25) בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות;
(2) השר רשאי לקבוע את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב);
(3) השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד יקבעו את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(ה), ובלבד שהשיעור כאמור לא יפחת מ-50% ולא יעלה על 80%, משיעור הגמלה שהיתה משתלמת לאותו זכאי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אילו הוראות סעיף קטן (א) היו חלות לגביו.
(תיקון מס' 17) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 35) תש"ע-2010
(ו) מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות שנפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל.
(תיקון מס' 58) תשפ"ב-2021
(ז) אישה הזכאית לגמלה לפי סעיף קטן (א)(2)(ב), ומלאו לה 62 שנים אך טרם הגיעה לגיל הפרישה, תהיה זכאית לתוספת לשיעור הגמלה הקבוע לגביה בתוספת השנייה, בשיעור של 7.95% מהסכום הבסיסי, במשך תקופה בהתאם לחודש לידתה כמפורט להלן, אולם היא לא תהיה זכאית לתוספת בעד התקופה שלאחר גיל הפרישה:
(1) ינואר 1960 עד דצמבר 1960 – 4 חודשים;
(2) ינואר 1961 עד דצמבר 1961 – 8 חודשים;
(3) ינואר 1962 עד דצמבר 1962 – 12 חודשים;
(4) ינואר 1963 עד דצמבר 1963 – 15 חודשים;
(5) ינואר 1964 עד דצמבר 1964 – 18 חודשים.
גימלה לבני זוג (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
6. (א) לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(ב) היה שיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של אחד מבני הזוג גבוה משיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של בן הזוג האחר – תשולם לבני הזוג הגמלה בשיעור הגבוה מביניהם.
(תיקון מס' 51) תשע"ח-2017
(ג) הגימלה לפי סעיף זה תשולם לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה לכל אחד מבני הזוג בנפרד ואופן חלוקתה ביניהם, או נסיבות שבהן תשולם הגימלה לאדם אחר.
(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003
(ד) אדם שאינו זכאי לגימלה לפי חוק זה רק בשל האמור בסעיף 3(1), תשולם הגימלה לבן זוגו הזכאי, בשיעור המשתלם לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם, פחות סכום השווה ל- 7.5% מהסכום הבסיסי.
7. (א) השר רשאי לקבוע בתקנות, לגבי סוגי זכאים, לרבות סוגים לפי הרכב המשפחה, סכומים קובעים, בשים לב להכנסה הנמוכה ביותר שעליה חל חיוב בתשלום מס הכנסה לגבי זכאים מאותו סוג.
(ב) זכאי שהכנסתו, המחושבת לפי סעיפים 9 עד 11, אינה נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו - לא תשולם לו גימלה; זכאי שהכנסתו כאמור נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו, תשולם לו גימלה לפי סעיפים 5 או 6, לפי הענין, אשר סכומה לא יעלה על ההפרש שבין הכנסתו לבין הסכום הקובע.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 21) תשס"ד-2004
(ג) סעיף זה לא יחול על זכאי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א) ועל זכאי שהגיע לגיל הפרישה, ולא יחול על בני זוג אף אם באחד מהם התקיים האמור בסעיף קטן זה.
גימלה שלא תשולם (תיקון מס' 3) תשמ"ו-1986
8. גימלה שהיא פחותה מששה שקלים חדשים לא תשולם אלא אם הזכאי לה מקבל קיצבה לפי חוק הביטוח.
9. (א) בחוק זה,
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -
(1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח;
(2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987
(3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972;
(תיקון מס' 28) תשס"ז-2007
(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה;
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(5) (בוטלה).
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות -
(תיקון מס' 28) תשס"ז-2007
(1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן (א)(4);
(2) נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה;
(3) הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה.
(תיקון מס' 38) תשע"א-2011
(ב1) לגבי סכום המשתלם לפי סעיף 3(א1)(2) לתוספת השלישית לחוק יישום תכנית ההתנתקות, בין שהוא משתלם לתובע כתשלום חד-פעמי, ובין שהוא משתלם לתובע לשיעורין, יחולו הוראות אלה:
(1) אם הוא משתלם לתובע כתשלום חד-פעמי, יראו בתשלום החד-פעמי כנכס;
(2) אם הוא משתלם לתובע לשיעורין –
(א) לא יראו בתשלום המשתלם לתובע לשיעורין כהכנסה;
(ב) יראו כאילו לתובע יש נכס בסכום השווה לתשלום החד-פעמי, במשך התקופה שבה התשלום משתלם לתובע לשיעורין, ואולם הסכום שיראו אותו כהכנסה מן הנכס האמור לא יעלה על הסכום המשתלם לתובע לשיעורין.
(תיקון מס' 13) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 24) תשס"ה-2005
(ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה – דירת מגורים).
(תיקון מס' 13) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 24) תשס"ה-2005
"סכום שאינו מובא בחשבון" – סכום כמפורט להלן:
(1) סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש.
(2) סכום שהתקבל בעד מכירת דירת מגורים, לרבות פיצויים לפי הוראות סימן א' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, והכל לתקופה שתחילתה ביום קבלת הסכום או הפיצויים כאמור בסיומה בתום 12 חודשים מאותו מועד או ביום שבו רכש הזכאי דירת מגורים אחרת, לפי המוקדם.
הוראות מיוחדות לענין נכס שהוא רכב מנועי (תיקון מס' 15) תשס"א-2001 (תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
9א. (א) בסעיף זה –
"בעל רכב" – לרבות מי שנוהג ברכב מנהל בעלים, אף אם אינו רשום כבעליו;
"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה;
"תובע" – לרבות ילדו הנמצא עמו.
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
(ב) תובע שהוא בעל שני כלי רכב או יותר או שהוא בעל רכב ששוויו עולה על סכום שקבע השר, ואם הוא תובע שחל עליו סעיף 5(א)(1) – רכב ששוויו עולה על סכום של 60,000 שקלים חדשים, לא יהיה זכאי לגמלה לפי חוק זה; הסכומים האמורים יעודכנו באופן ובמועד שיקבע השר.
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
(ב1) השר רשאי לקבוע כי מגמלתו של תובע שבבעלותו רכב אחד ששוויו אינו עולה על סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ינוכו סכומים שיקבע; לעניין זה רשאי השר לקבוע סכומים שונים בהתחשב, בין השאר, בגילו של התובע, בהכנסתו מעבודה ובשווי הרכב ואולם, מגמלתו של תובע שחל עליו סעיף 5(א)(1) ואינו עובד, ינוכו סכומים בשל חלק השווי העולה על 10,309 שקלים חדשים בלבד.
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(ג) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) לא יחולו אם מתקיים אחד מאלה –
(תיקון מס' 15) (תיקון מס' 3) תשס"א-2001
(1) (נמחקה);
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו או הורהו של התובע, או שהוא אחיו של התובע המתגורר עמו, ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף;
(3) התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק זמן שקבע השר;
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(3א) תובע שהוא מורשה נהיגה של נכה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח;
(4) לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח;
(5) רישיון הרכב הופקד אצל הרשות המוסמכת להוציא אותו רישיון, וכל עוד הרישיון מופקד מתקיים אחד מאלה:
(א) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, ובלבד שהתקופה שבה יראו את הרכב כנכס שלא מופקת ממנו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תעלה על שישה חודשים מהיום שהגיש את התביעה לגמלה;
(ב) הרכב הוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ובלבד שהטרקטור אינו בשימוש, ולתובע משק חקלאי שאינו פעיל.
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(6) (בוטלה);
(תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(7) (בוטלה).
הכנסות שלא יחושבו (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998
10. על אף האמור בסעיף 9, לא תיחשב כהכנסה -
(1) קיצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח;
(2) הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949;
(3) כל הכנסה אחרת שקבע שר בתקנות.
11. מי שיש לו בן זוג, תהיה הכנסתו לענין חוק זה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו, זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקבע.
ניכויים לענין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מופחתת, שלא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 35) תש"ע-2010
12. (א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(ב) של סעיף 5(א), וכן של זכאי לגמלה שהוא מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת שלא משתלמת לו קצבת שאירים לפי חוק הביטוח או קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' לחוק האמור, ינוכו –
(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 16) תשס"א-2001
(1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;
(תיקון מס' 16) תשס"א-2001 (תיקון מס' 57 הוראת שעה) תשפ"ב-2021
(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1)
ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1), ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – סכום הניכוי להורה עצמאי):
(א) לעניין חלק ההכנסה מתגמול וכן מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה (בפסקה זו – הכנסה מתגמול ומעבודה) עד ל-33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-75% מההכנסה מגמול ומעבודה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1);
(ב) לעניין חלק ההכנסה מתגמול ומעבודה העולה על 33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-40% מההכנסה מתגמול ומעבודה;
(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987
(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.
(תיקון מס' 16) תשס"א-2001
(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – ליחיד, ועל סכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע – ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.
(תיקון מס' 16) תשס"א-2001 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008
(ג) לענין סעיף זה וסעיפים 12א ו-12ב –
"תגמול" – כל אחד מאלה:
(1) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח;
(2) דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח;
(תיקון מס' 17) תשס"ב-2002
(3) (נמחקה);
(4) גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח;
(5) תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח;
(תיקון מס' 59 – הוראת שעה) תשפ"ב-2022
(6) דמי אבטלה כהגדרתם בסעיף 158 לחוק הביטוח, בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022);
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010
"מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת" – כל אחד מאלה:
(1) מי שזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום;
(2) מי שמתקיים בו האמור בפסקה (17) לתוספת הראשונה;
(3) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007.
ניכויים לענין מי שטרם מלאו להם 55 שנים ולא משתלמות להם קצבאות שאירים או תלויים (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 35) תש"ע-2010
12א. (א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(א) של סעיף 5(א), למעט מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת כאמור בסעיף 12, ינוכו –
(1) סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע, מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע, מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;
(תיקון מס' 57 הוראת שעה) תשפ"ב-2021
(2) סכום השווה לשיעור המחושב לפי התוספת השלישית, בהתאם להרכב משפחתו של הזכאי, מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;
(3) סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע, מהכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע, מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.
(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע – ליחיד, ועל סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע – ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.
ניכויים לעניין מי שהגיעו לגיל פרישה, ומי שמשתלמות להם קצבאות אזרח ותיק, שאירים או תלויים (תיקון מס' 31) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 48) תשע"ז-2017
12ב. (א) בחישוב הכנסתו לעניין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (1) של סעיף 5(א) ינוכו –
(תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
(1) סכום השווה ל-23.5% מהשכר הממוצע – מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-27.5% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;
(תיקון מס' 57 הוראת שעה) תשפ"ב-2021
(2) סכום השווה ל-40% מתגמול וכן מהכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1) ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי;
(3) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע – מהכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל-20.5% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.
(תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל-23.5% מהשכר הממוצע – ליחיד, ועל סכום השווה ל-27.5% מהשכר הממוצע – ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.
13. (א) תביעה לגימלה תוגש למוסד לביטוח לאומי; עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך יברר את התביעה ויחליט אם תשולם הגימלה ובאיזה שיעור תשולם.
(ב) השר יקבע בתקנות את המוסמכים לאשר אם מתקיימים באדם התנאים שלפי סעיף 2 ולאיזו תקופה הם מתקיימים, וכן את האישורים שיידרשו לצורך קביעה כאמור.
14. (א) גימלה תשולם רק בעד התקופה שתחילתה ב-1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגימלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע.
(תיקון מס' 16) תשס"א-2001
(ב) (בוטל).
(תיקון מס' 55) תשפ"א-2020
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהגיע לגיל פרישה ומבירור התביעה לפי הוראות סעיף 13 נקבע כי הוא זכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 2(א)(4) גם בעד תקופה שקדמה לחודש שבו הוגשה תביעתו, תשולם לו הגמלה גם בעד אותה תקופה, אך לא יותר מאשר בעד תקופה של 12 חודשים שקדמו בתכוף לחודש שבו הוגשה התביעה ולא בעד תקופה שבה טרם הגיע לגיל פרישה;
(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לזכות את מי שמשתלמת לו גמלה כאמור באותה פסקה בהטבות הניתנות לפי כל דין או בהטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלה בעד תקופה שקדמה לחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה; לעניין זה, "גוף ציבורי" – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
זכאי לגמלה שיצא את ישראל (תיקון מס' 16) תשס"א-2001 (תיקון מס' 29) תשס"ז-2007
14א. (א) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד חודש קלנדרי, אם שהה מחוץ לישראל בכל הימים שבאותו חודש. לענין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), "זכאי" – למעט זכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה.
(ב) לא תשולם לזכאי שיצא את ישראל גמלה בעד החודש הקלנדרי שבו יצא (להלן – חודש היציאה) ובעד החודש הקלנדרי שבו חזר לישראל (להלן – חודש השיבה), אם הוא אחד מאלה:
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(1) לפני שיצא את ישראל כאמור, הוא יצא את ישראל פעם נוספת באותה שנה קלנדרית;
(2) הוא לא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא תשולם גמלה לזכאי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(2), וכן למי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(3) שמצוי בהכשרה, בעד חודש היציאה ובעד חודש השיבה, אלא אם כן מתקיים לגביו, נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), האמור בסעיף 2(א)(2) או (3), לפי הענין, בכל אותו חודש.
(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007
(ג1) לא תשולם גמלה לזכאי שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה, אם מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן – בעד התקופות המפורטות בהן:
(תיקון מס' 41) תשע"ג-2012
(1) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, ארבע פעמים באותה שנה קלנדרית – בעד כל חודש שבו, במלואו או בחלקו, שהו מחוץ לישראל בפעם הרביעית;
(תיקון מס' 41) תשע"ג-2012
(1א) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, יותר מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית – בעד כל אחד מהחודשים, באותה שנה קלנדרית שבהם שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל;
(תיקון מס' 41) תשע"ג-2012
(2) הזכאי ובן זוגו יצאו את ישראל, במצטבר, פחות מארבע פעמים באותה שנה קלנדרית, ואולם סך הימים שבהם שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית עלה על 72 ימים –
(א) בעד כל אחד מהחודשים, כולם או חלקם, מהיום ה-73 ועד ליום ה-100 שבו שהו מחוץ לישראל באותה שנה קלנדרית;
(ב) בעד כל אחד מהחודשים באותה שנה קלנדרית שבהם שהו, בכל החודש או בחלקו, מחוץ לישראל, אם שהו מחוץ לישראל יותר מ-100 ימים באותה שנה קלנדרית.
(תיקון מס' 29) תשס"ז-2007
(ד) (1) הוראות סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג1) לא יחולו על מי שמתקיימים בו שניים אלה:
(1) הוא היה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שקדם לחודש היציאה;
(2) הוא נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל, או שהוא זכאי לגמלה מאחר שעיקר זמנו מוקדש לטיפול בבנו, בבתו, בבן זוגו או בהורהו לפי הוראות סעיפים 2(א)(7) ו-2(ג) (להלן – בן משפחה חולה) והוא נלווה לבן משפחתו החולה אשר נזקק לטיפול רפואי מחוץ לישראל;
(2) גמלה לפי סעיף קטן זה תשולם לפי כללים, תנאים ולתקופה שיקבע השר;
(3) בסעיף קטן זה, "טיפול רפואי מחוץ לישראל" – שירות בריאות הניתן לפי הוראות סעיף 11 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.
(ה) היה לאדם הנמצא מחוץ לישראל ואשר אינו זכאי לגמלה בשל הוראות סעיף זה בן זוג זכאי הנמצא בישראל, תשולם הגמלה לאותו בן זוג, בשיעור המשתלם ליחיד, לפי הרכב משפחתו.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
(ו)[3] (1) שהה זכאי לגמלה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך 12 חודשים רצופים, יראו אותו כמי שנמצא מחוץ לישראל כל עוד לא תמו 12 חודשים רצופים שבהם שהה בישראל 183 ימים לפחות, ובתקופה שבה שהה בישראל כאמור יראו בבן זוגו, לענין ההוראות לפי חוק זה, כיחיד.
(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על אלה:
(א) מי שהודיע למוסד לביטוח לאומי במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר, על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה;
(ב) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;
מענק חימום (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 23) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 37) תשע"א-2011 (תיקון מס' 50) תשע"ח-2017
14ב. הזכאי לגימלה בעד אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר או דצמבר של שנה קלנדרית (להלן – חודש הזכאות), יהיה זכאי למענק חימום בשיעור של 6.4% מהסכום הבסיסי, אם בחודש הזכאות או במועד מוקדם יותר הוא הגיע לגיל פרישה.
מענק עקב פטירה (תיקון מס' 2) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
15. (א) נפטר זכאי שהיתה משתלמת לו גימלה, ישלם המוסד לביטוח לאומי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו, ובאין בן זוג – לאחד מילדיו, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי.
(ב) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 310 בחוק הביטוח, בידו הברירה לקבל אחד מהם.
16. לענין מי שמצוי בהכשרה מקצועית רשאי השר לקבוע בתקנות הוראות ותנאים בדבר תשלום הגימלה באמצעות משרד העבודה והרווחה או משרד ממשלתי אחר או תאגיד שנקבע.
זכות לתביעה לפיצוי (תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987
17. (א) אדם החייב על פי כל דין או הסכם במזונותיו של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממנו פיצוי על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה.
(ב) הזכאי לגימלה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד לביטוח לאומי במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה, או למנוע בעד מימושן.
(ג) בית המשפט המוסמך לדון בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפיצוי לפי סעיף זה הוא בית המשפט המחוזי; ואולם אם בית דין דתי דן בזכויותיו למזונות של מי ששולמה לו או בעדו גימלה, יהא אותו בית דין מוסמך לדון גם בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה.
18. המוסד לביטוח לאומי רשאי להפחית, להשהות או לשלול גימלה למי שהפר ללא צידוק מספיק הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית או לשיקום מקצועי, או למי שנהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן.
19. (א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי -
(1) למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;
(2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין;
(3) להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש.
(ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי- מתן הגימלה.
(תיקון מס' 25) תשס"ה-2005
(ג) (בוטל).
חובת הודעה (תיקון מס' 36) תשע"א-2010
20. המקבל גימלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי, תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה.
מסירת מידע מטעה או אי-מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי (תיקון מס' 25) תשס"ה-2005
20א. הוראות סעיף 327 לחוק הביטוח יחולו גם לגבי מי שתובע או מקבל גמלה או מענק לפי חוק זה.
עונשין (תיקון מס' 36) תשע"א-2010
20ב. (א) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ב) (1) קיבל מקבל גמלה הודעה מהמוסד לביטוח לאומי בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים בתוספת החמישית והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, ומקבל הגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות סעיף 20, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור בחלק ג' שבתוספת החמישית, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור בתוספת החמישית המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית;
(3) נשלחה למקבל גמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לביטוח לאומי לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן;
(4) הוכיח מקבל גמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1) ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי עובד המוסד לביטוח לאומי;
(5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי פרט 33, 34 או 91 שברשימת הליקויים, כמשמעותה בסעיף 208 לחוק הביטוח, ומי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה בסעיף 224(א)(2) לחוק הביטוח.
21. (א) עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה אותו לכך רשאי, לצורך ביצוע חוק זה, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי נמצא בו מידע הדרוש לשם בירור בדבר הכנסתו של אדם או לשם בירור כל פרט אחר, לבדוק פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות ולדרוש הסברים בקשר לכך וכן, בתנאים אלה, לחקור אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום.
(ב) מי שנחקר או שבחצריו נערכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), ישיב תשובה מלאה ונכונה על כל השאלות שנשאל.
(ג) אדם שברשותו או בידיעתו ידיעות בדבר הכנסתו או רכושו של תובע גימלה או של מקבל גימלה, חייב, לפי דרישת עובד המוסד לביטוח לאומי שהוסמך לכך, למסור לו כל פרט בדבר ההכנסה או הרכוש האמור, תוך שלושים ימים מיום הדרישה.
22. חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו עבירה בכך שלא עשו את המוטל עליהם בחוק זה או בתקנות לפיו, יראו כאחראי לעבירה גם כל חבר מינהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר בני אדם, ואפשר יהיה להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח מניעת העבירה.
תחולת הוראות חוק הביטוח (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
23. (א) סעיפים 2א, 297א, 297ב, 301, 302(א)(1) ו-(ב), 303, 304, 307, 308, 311, 315, 318, 325, 378, 384, 385, 386 ו-396 לחוק הביטוח, וכן התקנות שהותקנו לפיהם, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין חוק זה.
(תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1998
(ב) על אף האמור בסעיף 303(א) לחוק הביטוח, גימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אף לא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
24. (א) השר רשאי לקבוע בתקנות כללים, מבחנים ותנאים בדבר השתתפות אוצר המדינה בהוצאות לשכר דירה, לביטוח רפואי ולצרכים מיוחדים אחרים, בשיעורים ולסוגי תושבים, הכל כפי שיקבע.
(ב) בתקנות לפי סעיף זה יכול שייקבע סכום שהמוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לנכות מגימלה כהשתתפות בהוצאות האמורות.
(ג) הוראות סימן ג' לפרק זה, וכן הוראות אחרות של פרק זה שנקבעו בתקנות, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לענין סעיף זה.
25. (א) גימלאות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
(ב) אוצר המדינה יעביר למוסד לביטוח לאומי מדי חודש בחדשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי החוק, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע החוק.
בית הדין לעבודה (תיקון מס' 5) תשמ"ז-1987
26. לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תהיה סמכות יחודית לדון ולפסוק בכל תובענה לפי חוק זה ובכל הנובע ממנו, למעט תביעה כאמור בסעיף 17.
הגשת תביעות ותשלום גימלאות (תיקון מס' 3) תשמ"ו-1986
27. השר רשאי לקבוע בתקנות, בין לגבי כלל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר -
(1) הגשת תביעה לגימלה והמסמכים שיש לצרף לתביעה;
(2) אופן התשלום של גימלאות ומועדי תשלומן;
(3) (נמחקה).
28. בחוק הביטוח –
(1) במקום סעיף 143ב יבוא:
"ניכוי מקיצבה
143ב. (א) נעשה אדם זכאי לקיצבה לפי פרקים ב', ג', ו'2 או ט'2, והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, רשאי המוסד לנכות מסכום הקיצבה את סכום הגימלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקיצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
(ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו בתקנות.";
(2) בסעיף 168(א), אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980";
(3) בסעיף 169, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה."
29. בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, אחרי סעיף 2 יבוא:
"סייג
2א. על אף האמור בסעיף 2, לא תינתן תמיכה שמטרתה למתן סעד
להבטיח הכנסה מספקת כדי מחיה."
30. (א) סעיף 143ב לחוק הביטוח, כנוסחו לפני תחילת חוק זה, ימשיך לחול לגבי תמיכה, כמשמעותה באותו סעיף, ששולמה בעד תקופה שקדמה לתחילתו של חוק זה.
(ב) אדם שבתכוף לפני שנעשה זכאי לגימלה קיבל תמיכה חדשית לצרכי מחיה לפי חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, או הטבה סוציאלית לפי ההסכם מיום ט"ו בתמוז תשל"ז (1 ביולי 1977) בדבר מתן הטבה סוציאלית לאוכלוסיה נזקקת (להלן - תמיכה), לא יפחת סכום הגימלה שתשולם לו מסכום התמיכה האחרונה ששולמה לו, רק בשל כללי חישוב ההכנסה שנקבעו בחוק זה.
(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות בדבר קביעת זכאות לגימלה של מי שלפני תחילתו של חוק זה קיבלו תמיכה, לגבי כולם או סוגים מהם.
הוראות מיוחדות (תיקון מס' 18) תשס"ג-2002
30א. (א) בסעיף זה, "זכאי קודם" – מי שלא מתקיים בו האמור בסעיף 5(א)(1) או (2)(ב) והשתלמה לו גמלה בשיעור מוגדל לפי הוראה מההוראות המפורטות להלן, בעד חודש דצמבר 2002:
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010
(1) הוראות סעיף 5(א)(2), (2א) או (ד) בחוק זה, כנוסחם ערב תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (בסעיף זה – חוק ההסדרים 2003);
(2) הוראת סעיף 5(ג) בחוק זה, כנוסחו ערב תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002.
(ב) על אף הוראות סעיף 5(א), הגמלה לזכאי שהוא זכאי קודם, תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת הרביעית, בהתאם להרכב משפחתו, והוראות סעיף 5(ב) עד (ו) יחולו לגביה כאילו חושבה לפי סעיף 5(א).
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על זכאי קודם שאחרי יום תחילתו של פרק ד' בחוק ההסדרים 2003 לא היה זכאי לגמלה לתקופה של שישה חודשים רצופים, ויחולו לגביו הוראות סעיף 5(א).
31. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(ב) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 3(4), 4(ב), 5(ה), 7(א), 9(ב), 9א(ב) ו-(ב1), 10(3), 11, 16 ו-24 יותקנו בהסכמת שר האוצר.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 40) תשע"ב-2012
(ג) תקנות לפי סעיפים 2(ג), 2(ה), 3(4), 4(ב), 5(ה)(2) ו-(3), 7(א), 9(ב), 9א(ב) ו-(ב1), 10(3), 11, 14א(ו), 24 ו-30(ג) טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
32. תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת תשמ"ב (1 בינואר 1982), אולם השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, לגבי סוגי זכאים המקבלים תמיכה, להחיל את החוק מתאריכים מאוחרים יותר אך לא יאוחר מתום שנה לאחר תחילתו.
תוספת ראשונה
(סעיפים 2(ד) ו-5(ה)(1))
זכאים לגמלה גם אם טרם מלאו להם 25 שנים
(תיקון מס' 46) תשע"ו-2016
(1) (א) ילד יתום או ילד הזכאי לגמלה מיוחדת, שמתקיימים בו כל אלה:
(1) אם מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים – עיקר זמנו מוקדש לסיום לימודיו במוסד חינוכי על יסודי;
(2) הוא אינו ילד מאומץ הנמצא במשמורתו של ההורה המאמץ;
(3) אוצר המדינה או רשות מקומית אינם נושאים בהחזקתו;
(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 46) תשע"ו-2016
(ב) הגמלה לילד יתום או לילד הזכאי לגמלה מיוחדת כאמור בפסקת משנה (א) תהיה כמפורט להלן:
(1) לילד אחד – 25% מהסכום הבסיסי פחות נקודת קצבה;
(2) לשני ילדים – 37.5% מהסכום הבסיסי פחות שתי נקודות קצבה;
(3) לכל ילד נוסף – 10% מהסכום הבסיסי;
(תיקון מס' 45) תשע"ו-2016
(ב1) הגמלה לילד יתום או נטוש כאמור בפסקת משנה (א) הנמצא בהחזקת קרוב משפחתו תשולם לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו הוגשה התביעה, בכפוף למתן אישור מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגורר הילד, אלא אם כן אישר הגורם שהוסמך לכך במשרד הרווחה והשירותים החברתיים את המשך התשלום מעבר לתקופה האמורה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – אח, אחות, סב, סבתא, דוד או דודה;
(תיקון מס' 45) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 46) תשע"ו-2016
(ג) בפסקה זו –
"ילד יתום" – ילד יתום משני הוריו, או ילד יתום מהורה אחד והורהו השני הוא נעדר;
"ילד הזכאי לגמלה מיוחדת" – ילד שהוריו נטשו אותו בישראל, ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל, או ילד שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל והורהו השני נפטר, נעדר או שאינו מתגורר עמו, ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, ולמעט ילד במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;
"נעדר" – אחד מאלה:
(1) גר דרך קבע מחוץ לישראל;
(2) עקבותיו נעלמו;
(3) לא ידוע;
(2) מי שמלאו לו 18 שנים ושולמה לו גמלה לפני הגיעו לגיל 18 שנים מכוח הוראות פסקה
(1);
(3) הורה לילד שבהחזקתו;
(4) בן זוגו זכאי לגמלה ובלבד שאינו זכאי לגמלה לפי סעיף 4(ב);
(תיקון מס' 19) תשס"ג-2003
(5) אישה הרה הגרה עם הוריה המקבלים גמלה, או עם אחד מהם המקבל גמלה; הגמלה לאישה הרה כאמור תהיה בסכום השווה לשיעור הנקוב בפרט (1) בתוספת השניה, בניכוי סכום השווה ל-5% מהסכום הבסיסי, והוראות סעיפים 5(ב) עד (ו) יחולו לגביה כאילו חושבה לפי סעיף 5(א);
(6) אישה הרה שאינה גרה עם הוריה, או עם אחד מהם;
(7) אישה הרה שמלאו לה 18 שנים, החל בשבוע ה-13 להריונה;
(8) מי שמלאו לו 18 שנים והוא נקלע למצב מצוקה חמור עקב אסון או מאורע פתאומי ובלתי צפוי; זכאות לגמלה לפי פרט זה תהא לתקופה שלא תעלה על שני חודשים רצופים;
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010
(9) מי שמלאו לו 18 שנים וריצה, במשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות, מעצר או מאסר או שניהם, כל עוד לא חלפה תקופה של חודשיים מיום שחרורו; זכאות לגמלה לפי פרט זה תהא לתקופה שלא תעלה על שני חודשים רצופים;
(10) מי שמלאו לו 18 שנים והוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ-30 ימים רצופים; הזכאות לגמלה לפי פרט זה תהיה ממועד שלא יקדם ל-1 בחודש שבו מלאו 30 ימי המחלה הרצופים, ותימשך לא יותר מ-6 חודשים, ובלבד שאם הוא זכאי לתשלום ממקור כלשהו בעד תקופת אי עבודתו כאמור, יהיה זכאי לגמלה אם התשלום נמוך מסכום הגמלה הקבוע לפי סעיף 5, בהתאם להרכב משפחתו;
(11) מי שמלאו לו 18 שנים והוא מטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם על פי צו מבחן של בית המשפט או בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים; לענין זה, "מוסד", "סם" ו"צו מבחן" – כהגדרתם בסעיף 2(א)(1);
(12) מי שמלאו לו 18 שנים ומרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר, קבע כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי;
(13) מי שמלאו לו 18 שנים ומרכז לטיפול באלכוהוליסטים, המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה, הכיר בו כמכור לאלכוהול, או שהוא מצוי בתהליך גמילה באותו מרכז;
(14) מי שמלאו לו 18 שנים ונקבעה לגביו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות לפי הוראות פרק ט' בחוק הביטוח;
(15) מי שמלאו לו 18 שנים והוא מקבל דמי פגיעה לפי סימן ד' בפרק ה' בחוק הביטוח;
(16) מי שמלאו לו 18 שנים והוא נושא מאסר בעבודות שירות לפי סימן ב'1 בפרק ו' בחוק העונשין;
(17) מי שמלאו לו 18 שנים והוא עובד מטעמי בריאות במפעל מוגן שקבע השר, בהיקף העבודה המקובל בו;
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010 (תיקון מס' 43) תשע"ה-2014
(18) מי שמלאו לו 18 שנים ומתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא שוחרר בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בפסקה זו – חוק המעצרים), ונקבע לגביו איסור יציאה ממקום המגורים או הגבלה על יציאה כאמור, אשר לדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, מונעים ממנו להשתלב בעבודה, או שהוא נעצר בפיקוח אלקטרוני כאמור בסעיף 22ב לחוק המעצרים, בתנאים המונעים ממנו להשתלב בעבודה;
(ב) ילדו או בן זוגו שוחררו בערובה בתנאים כאמור בסעיף 48 לחוק המעצרים או הוטל עליהם מעצר בפיקוח אלקטרוני כאמור בסעיף 22ב לחוק האמור, והוא ערב, לפי סעיף 49 או סעיף 22ד(2) לחוק האמור, לפי העניין, למילוי של תנאי הקובע איסור יציאה של ילדו או בן זוגו ממקום המגורים, או הגבלה על יציאה כאמור, ולדעת עובד המוסד לביטוח לאומי שמינהלת המוסד הסמיכה לכך, ערבות זו מונעת ממנו להשתלב בעבודה;
(19) מי שמלאו לו 18 שנים והוא מטופל על ידי הלשכה לשירותים חברתיים במשרד העבודה והרווחה ומוגדר על ידה כדר רחוב;
(20) מי שמלאו לו 18 שנים והוא נמצא במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983;
(21) מי שמלאו לו 18 שנים והתקיימו בו התנאים שנקבעו לפי פסקה (7) בסעיף 2(א);
(22) מי שמתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח או קצבת שאירים לפי סימן ד' בפרק י"א בחוק האמור;
(23) עולה חדש שמלאו לו 18 שנים והוא לומד באולפן לפי הפניית המשרד לקליטת העליה;
(תיקון מס' 30) תשס"ז-2007
(24) מי שמשתלמת לה קצבת נכות כעקרת בית נכה לפי סימן ב' בפרק ט' לחוק הביטוח;
(תיקון מס' 35) תש"ע-2010
(25) (א) ילד תושב ישראל, שאחד מהוריו הוא תושב ישראל הנמצא במעצר או במאסר לתקופה העולה על 30 ימים, והוא מתגורר עם הורהו השני שאינו תושב ישראל;
(ב) הגמלה לילד כאמור בפסקת משנה (א) תהיה בשיעור הקבוע בסעיף 6(ד); מתקיים האמור בפסקת משנה (א) בשני ילדים או יותר, תשולם להם גמלה אחת בלבד, בשיעור הקבוע לפי פסקת משנה זו;
(ג) לעניין גמלה המשולמת לפי הוראות פסקת משנה (א), יכול שתובא בחשבון ההכנסה של ההורה, גם אם אינו תושב ישראל בתנאים שייקבעו בתקנות;
(תיקון מס' 39) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 49) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 52) תשע"ח-2018
(26) אישה השוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים; לעניין זה, "אישור", "מחלקה לשירותים חברתיים" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 2(א)(9).
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 25) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 27) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 32) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 32) (תיקון) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 34) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 44) תשע"ו-2015 (תיקון מס' 47) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 57) תשפ"ב-2021
תוספת שניה
(סעיף 5)
שיעור הגימלה – באחוזים מהסכום הבסיסי
פרט | הרכב המשפחה | טור א' מי שהגיע לגיל הפרישה, ומי שמקבל קצבת אזרח ותיק, שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח | טור ב' מי שטרם מלאו לו 55 שנים | טור ג' מי שמלאו לו55 שנים | ||
אם טרם מלאו לו 70 שנים | אם מלאו לו 70 שנים וטרם מלאו לו 80 שנים | אם מלאו לו 80 שנים |
|
| ||
(1) | יחיד | 42.14% | 42.55% | 42.96% | 20% | 25% |
(2) | שני בני זוג | 66.58% | 67.24% | 67.89% | 27.5% | 37.5% |
(3) | שני בני זוג שעמם ילד | 77.39% | 78.04% | 78.70% | 30% | 43.5% |
(4) | שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות | 88.19% | 88.87% | 89.50% | 33.5% | 49.5% |
(5) | יחיד שעמו ילד | 71.92% פחות הסכום הבסיסי לילד | 72.59% פחות הסכום הבסיסי לילד | 73.24% פחות הסכום הבסיסי לילד | 30% | 37.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
(6) | יחיד שעמו שני ילדים לפחות | 82.72% פחות הסכום הבסיסי לילד | 83.39% פחות הסכום הבסיסי לילד | 84.04% פחות הסכום הבסיסי לילד | 33.5% | 43.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
(7) | אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד | 71.92% פחות הסכום הבסיסי לילד | 72.59% פחות הסכום הבסיסי לילד | 73.24% פחות הסכום הבסיסי לילד | 33.5% | 42.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
(8) | אלמנה או הורה עצמאי שעמם שני ילדים לפחות | 82.72% פחות הסכום הבסיסי לילד | 83.39% פחות הסכום הבסיסי לילד | 84.04% פחות הסכום הבסיסי לילד | 39% | 52.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
(תיקון מס' 27) תשס"ו-2006
בתוספת זו, "הסכום הבסיסי לילד" – הסכום הבסיסי לענין קצבת הילדים, כאמור בפסקה (2) להגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1 לחוק הביטוח.
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014
תוספת שלישית
(סעיף 12א(א)(2))
שיעורי ניכויים מתגמול ומהכנסה של זכאים שטרם מלאו להם 55 שנים
ושאינם מקבלים קצבאות שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח
פרט | הרכב המשפחה | שיעור הניכוי |
(1) | אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד אחד לפחות | 40% |
(2) | שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות | 37.5% |
(3) | יחיד הזכאי לגמלה לפי סעיף 30א, שני בני זוג הזכאים | 32.5% |
(4) | כל הרכב משפחתי אחר | 30% |
(תיקון מס' 18) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 19) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 42) תשע"ד-2014
תוספת רביעית
(סעיף 30א)
שיעורי הגמלה לזכאי קודם – באחוזים מהסכום הבסיסי
פרט | הרכב המשפחה | שיעור הגמלה |
(1) | יחיד | 22.5% |
(2) | שני בני זוג | 30% |
(3) | שני בני זוג שעמם ילד | 33.5% |
(4) | שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות | 39% |
(5) | יחיד שעמו ילד | 33.5% |
(6) | יחיד שעמו שני ילדים לפחות | 37.5% |
(7) | אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד | 33.5% |
(8) | אלמנה או הורה עצמאי שעמם שני ילדים לפחות | 39% |
תוספת חמישית
(סעיף 20ב(ב))
חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין סעיף 20ב(ב)
בלוח זה, "הסכום הבסיסי" – הסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי" בחוק הביטוח;
1. קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של מקבל הגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
2. קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של מקבל הגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור.
3. גובה ההכנסה מעבודה שמקבל הגמלה עובד בה, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
4. הכנסה ממקורות אחרים של מקבל הגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג.
5. כתובת המגורים של מקבל הגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל.
6. היות מקבל הגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור.
7. מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של מקבל הגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל.
8. מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה:
(1) מי שנישא למקבל הגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ;
(2) מי שהוא הורה של אחד מילדי מקבל הגמלה;
(3) מי שיש למקבל הגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש למקבל הגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב;
(4) מי שיש למקבל הגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו.
9. קבלת כספים על ידי מקבל הגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, או אי-קבלת כספים כאמור.
10. קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת מקבל הגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד לביטוח לאומי.
חלק ב': פרטים נדרשים
מספר הפרט בחלק א' | |||||||||
פרט 1 | פרט 2 | פרט 3 | פרט 4 | פרט 5 | פרט 6 | פרט 7 | פרט 8 | פרט 9 | פרט 10 |
נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש | נדרש |
חלק ג'
אזהרה
הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף.
יצחק נבון מנחם בגין ישראל כץ
נשיא המדינה ראש הממשלה שר העבודה והרווחה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
* פורסם ס"ח תשמ"א מס' 991 מיום 1.12.1980 עמ' 30 (ה"ח תש"ם מס' 1417 עמ' 3).
תוקן ס"ח תשמ"א מס' 999 מיום 18.1.1981 עמ' 77 (ה"ח תשמ"א מס' 1442 עמ' 156) – תיקון מס' 1 בסעיף 20 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 41), תשמ"א-1981; תחילתו ביום 1.2.1981.
ס"ח תשמ"ה מס' 1145 מיום 30.5.1985 עמ' 112 (ה"ח תשמ"ח מס' 1722 עמ' 143) – תיקון מס' 2 בסעיף 17 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 54), תשמ"ה-1985; תחילתו ביום 1.4.1985.
ס"ח תשמ"ו מס' 1190 מיום 8.8.1986 עמ' 213 (ה"ח תשמ"ו מס' 1776 עמ' 189) – תיקון מס' 3 בסעיף 31 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), תשמ"ו-1986; תחילתו ביום 1.4.1986.
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 83 (ה"ח תשמ"ו מס' 1766 עמ' 78) – תיקון מס' 4 בסעיף 3 לחוק העונשין (תיקון מס' 21), תשמ"ז-1987; תוקפו מיום 1.7.1987 עד יום 1.7.1989.
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח תשמ"ה מס' 1731 עמ' 201) – תיקון מס' 5 (ת"ט מס' 1224 מיום 23.8.1987 עמ' 165).
ס"ח תשנ"ב מס' 1378 מיום 8.1.1992 עמ' 44 (ה"ח תשנ"ב מס' 2084 עמ' 40) – תיקון מס' 6 בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 77), תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 1.8.1991.
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח תשנ"ב מס' 2090 עמ' 86) – תיקון מס' 7 בסעיף 7 לחוק משפחות חד-הוריות, תשנ"ב-1992.
ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 256 (ה"ח תשנ"ד מס' 2259 עמ' 389) – תיקון מס' 8 בסעיף 2 בחוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), תשנ"ד-1994; תחילתו ביום 1.8.1994 (ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 386 בפרט 3).
ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 80 (ה"ח תשנ"ד מס' 2299 עמ' 588) – תיקון מס' 9 בסעיף 38 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994.
ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 326 (ה"ח תשנ"ה מס' 2367 עמ' 334) – תיקון מס' 10 בסעיף 1 בחוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.6.1995 ור' סעיף 3 לענין תחולה.
ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח תשנ"ז מס' 2608 עמ' 285) – תיקון מס' 11 בסעיף 13 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 19), תשנ"ח-1998; תחילתו ביום 1.6.1998 ור' סעיף 20 לענין תחולה והוראת מעבר.
ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח תשנ"ח מס' 2675 עמ' 179) – תיקון מס' 12; תחילתו ביום 1.7.1998 ור' סעיף 3 לענין תחולה.
ס"ח תשנ"ח מס' 1681 מיום 3.8.1998 עמ' 310 (ה"ח תשנ"ח מס' 2713 עמ' 351) – תיקון מס' 13; תחילתו ביום 1.1.1999 ור' סעיף 2 לענין תחולה.
ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 100 (ה"ח תשנ"ט מס' 2785 עמ' 230) – תיקון מס' 14 בסעיף 22 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ"ט-1999; תחילתו ביום 1.1.1999 ור' סעיף 38(2) לענין תחולה.
ס"ח תשס"א מס' 1772 מיום 10.1.2001 עמ' 122 (ה"ח תשס"א מס' 2713 עמ' 350) – תיקון מס' 15; תחילתו ביום 1.10.2001 ור' סעיף 3 לענין תחולה. תוקן ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 238 (ה"ח תשס"א מס' 2929 עמ' 56) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 1) בסעיף 14 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.4.2001. ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 166 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 2) בסעיף 28 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002; תחילתו ביום 1.1.2002. ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 98 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 3) בסעיפים 34-31 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; ר' שם לענין תחילה.
ס"ח תשס"א מס' 1792 מיום 14.6.2001 עמ' 396 (ה"ח תש"ס מס' 2880 עמ' 406) – תיקון מס' 16; ר' סעיף 5 לענין תחילה ותחולה.
ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – תיקון מס' 17 בסעיף 6 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002; ר' סעיף 8 לענין תחולה.
ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 435 (ה"ח תשס"ב מס' 3115 עמ' 534) – הוראת שעה תשס"ב-2002 בסעיף 10 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), תשס"ב-2002; תוקפה מיום 1.7.2002 עד יום 31.12.2007. תוקנה ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 493 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) – הוראת שעה (תיקון מס' 1) בסעיף 99 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003. ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 54 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007.
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 4 עמ' 18) – תיקון מס' 18 בסעיף 17 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), תשס"ג-2002; ר' סעיף 18 לענין תחולה והוראות מעבר (ת"ט מס' 1904 מיום 11.9.2003 עמ' 574).
ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 468, 473 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) – תיקון מס' 19 בסעיף 63, 67 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003; תחילתו ביום 1.1.2005. סעיף 63 האמור בוטל ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 99 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) בסעיף 35 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.6.2003. ר' סעיף 67 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל לענין הצמדת גמלאות החל מיום 1.1.2006.
ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 201) – תיקון מס' 21 בסעיף 22 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.4.2004 ור' סעיף 33(א) לענין תחולה.
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 97 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 22 בסעיף 29 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004 ור' סעיף
30(ט) לענין תחולה.
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 105 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – הוראת שעה בסעיף 61 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תוקפו מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010 (כקבוע בק"ת תשס"ה מס' 6406 מיום 1.8.2005 עמ' 846) ור' סעיפים 63-66 לענין תחילה, תחולה, תוקף והוראת מעבר. תוקנה ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 318 עמ' 743) – הוראת שעה (תיקון) בסעיפים 6, 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.8.2007 והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד יום זה ואילך. ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 547) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) בסעיף 1 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 6), תשס"ט-2009. ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 547) – הוראת שעה (תיקון מס' 3) בסעיף 1 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 7), תש"ע-2009.
ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 392 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 37 עמ' 49) – תיקון מס' 23; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.
ס"ח תשס"ה מס' 1982 מיום 18.2.2005 עמ' 191 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 130 עמ' 2) – תיקון מס' 24 בסעיף 149 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, תשס"ה-2005.
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 357 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143 עמ' 354) – תיקון מס' 25 בסעיף 8 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005; ר' סעיפים 9-11 לענין תחילה, תחולה והוראות שעה. תוקן ס"ח תשס"ה מס' 2023 מיום 10.8.2005 עמ' 814 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 186 עמ' 914) – תיקון מס' 15 (תיקון) תשס"ה-2005 בסעיף 67 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), תשס"ה-2005; תחילתו ביום 1.7.2005 ור' סעיף 80(כא) לענין תחולה.
ס"ח תשס"ה מס' 2030 מיום 11.9.2005 עמ' 1002 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 59 עמ' 41) – תיקון מס' 26; תחילתו ביום 1.10.2005 והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד אותו יום ואילך.
ס"ח תשס"ו מס' 2061 מיום 13.7.2006 עמ' 370 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 248 עמ' 520) – תיקון מס' 27 בסעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006 ור' סעיף 5 לענין תחולה.
ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 39 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 119 עמ' 7) – תיקון מס' 28; תחילתו ביום 1.1.2007 והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד חודש ינואר 2007 ואילך.
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 53 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 260 עמ' 16) – תיקון מס' 29 בסעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), תשס"ז-2007; תחילתו ביום 1.1.2007 ור' סעיף 6 לענין תחולה.
ס"ח תשס"ז מס' 2097 מיום 7.6.2007 עמ' 330 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 266 עמ' 163) – תיקון מס' 30; תחילתו ביום 1.7.2007 והוא יחול על גמלה המשתלמת מיום זה.
ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 201 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 175 עמ' 12) – תיקון מס' 31; תחילתו ביום 1.3.2008 ור' סעיף 4 לענין תחולה.
ס"ח תשס"ח מס' 2137 מיום 9.3.2008 עמ' 236 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 358 עמ' 346) – תיקון מס' 32 בסעיף 2 לחוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.4.2008 ור' סעיף 3 לענין תחולה. תוקן ס"ח תשס"ח מס' 2143 מיום 30.3.2008 עמ' 390 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 361 עמ' 366) – תיקון מס' 32 (תיקון) תשס"ח-2008 בסעיף 7 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.4.2008 ור' סעיף 8 לענין תחולה.
ס"ח תשס"ח מס' 2170 מיום 29.7.2008 עמ' 686 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 225 עמ' 279) – תיקון מס' 33; תחילתו ביום 1.8.2008 ותחולתו על גמלה המשתלמת בעד אותו יום ואילך.
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 260 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348) – תיקון מס' 34 בסעיף 146 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.1.2011 ור' סעיפים 149-147 לענין תחולה והוראות שעה.
ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 407 עמ' 746) – תיקון מס' 35; תחילתו ביום 1.4.2010 ותחולתו על גמלה המשתלמת מאותו יום.
ס"ח תשע"א מס' 2259 מיום 10.11.2010 עמ' 18 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 597) – תיקון מס' 36 בסעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 122), תשע"א-2010; תחילתו ביום 1.1.2012 ור' סעיף 8 לענין תחולה.
ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1024 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 614 עמ' 1550) – תיקון מס' 37; תחילתו ביום 1.9.2011 ותחולתו על מענק חימום המשתלם מאותו יום.
ס"ח תשע"א מס' 2314 מיום 15.8.2011 עמ' 1099 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 392 עמ' 190) – תיקון מס' 38 בסעיף 14 לחוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 4), תשע"א-2011.
ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 233 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 421 עמ' 41) – תיקון מס' 39; ר' סעיף 3 לענין תחולה.
ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 610 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 313 עמ' 136, ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 710 עמ' 1224) – תיקון מס' 40; תחילתו ביום 1.9.2012 ור' סעיף 4 לענין תחולה והוראת מעבר.
ס"ח תשע"ג מס' 2386 מיום 15.11.2012 עמ' 31 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 492 עמ' 284) – תיקון מס' 41; ר' סעיף 2 לענין תחולה.
ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 555 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 530 עמ' 28) – תיקון מס' 42 בסעיף 3 לחוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 4), תשע"ד-2014.
ס"ח תשע"ה מס' 2482 מיום 16.12.2014 עמ' 78 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 835 עמ' 296) – תיקון מס' 43 בסעיף 4 לחוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), תשע"ה-2014; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"ו מס' 2511 מיום 30.11.2015 עמ' 252 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 951 עמ' 1566) – תיקון מס' 44 בסעיף 46 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), תשע"ו-2015; ר' סעיף 47 לענין תחילה ותחולה.
47. תחילתה של התוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסימן זה, ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 586 עמ' 38) – תיקון מס' 45 בסעיף 78 לחוק אומנה לילדים, תשע"ו-2016; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"ו מס' 2567 מיום 27.7.2016 עמ' 1079 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 647 עמ' 144) – תיקון מס' 46.
ס"ח תשע"ו מס' 2573 מיום 11.8.2016 עמ' 1155 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1035 עמ' 922) – הוראת שעה; תוקפה מיום 1.1.2017 עד יום 31.12.2020 ור' סעיפים 4, 5 לענין תחילה, תחולה והוראת שעה. תוקנה ס"ח תשע"ט מס' 2771 מיום 6.1.2019 עמ' 134 (ה"ח הממשלה תשע"ט מס' 1286 עמ' 266, ה"ח הכנסת תשע"ט מס' 828 עמ' 70) – הוראת שעה תשע"ו-2016 (תיקון) תשע"ט-2018; תחילתו ביום 1.1.2019.
4. (א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 2, ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) (להלן – יום התחילה).
(ב) הוראות סעיפים 1 ו-3(2) לחוק זה יחולו לגבי גמלה, תשלום או מענק המשתלמים לפי חוק הבטחת הכנסה, חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, או חוק מענק עבודה, בעד תקופת הוראת השעה.
5. (א) בתקופת הוראת השעה יבחן המוסד לביטוח לאומי את יישומו של סעיף 1 לחוק זה, ובכלל זה שינויים בהכנסה מעבודה ובסכומים של גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות של הורים עצמאיים הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות; המוסד לביטוח לאומי ידווח על הנתונים האמורים והמסקנות מהם לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018).
(ב) המוסד לביטוח לאומי יבחן את יישומו של סעיף 1 בשנת 2018, ובכלל זה שינויים בהכנסה מעבודה של הורים עצמאיים הזכאים לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ובסכומים של הגמלאות והתשלומים כאמור ששולמו להם בעד שנת 2018; המוסד לביטוח לאומי ידווח על הנתונים האמורים והמסקנות מהם לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום י"ז בכסלו התש"ף (15 בדצמבר 2019).
(ג) רשות המסים תבחן את יישומו של סעיף 6ג לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007, בשנת המס 2018, ובכלל זה שינויים בזכאות של הורה עצמאי המקבל גמלה או תשלום להורה עצמאי כהגדרתם באותו סעיף, למענק עבודה בעד שנת המס 2018; רשות המסים תדווח על הנתונים האמורים והמסקנות מהם לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום י"ז בכסלו התש"ף (15 בדצמבר 2019).
ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 301 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 47 בסעיף 108 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; ר' סעיפים 109, 110 לענין תחילה, תחולה והוראת שעה. תוקן ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 428 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1046 עמ' 1052) – תיקון מס' 47 (תיקון) תשע"ז-2017 בסעיף 41 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.
109. תחילתו של טור א' לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 108(3) לחוק זה, ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופה שמהיום האמור ואילך.
ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 427 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1046 עמ' 1052) – תיקון מס' 48 בסעיף 34 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.
ס"ח תשע"ז מס' 2620 מיום 30.3.2017 עמ' 533 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 691 עמ' 116) – תיקון מס' 49; תחילתו ביום 1.6.2017.
ס"ח תשע"ח מס' 2675 מיום 28.12.2017 עמ' 73 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1168 עמ' 92) – תיקון מס' 50; ר' סעיף 2 לענין תחולה.
2. חוק זה יחול גם על מי שהתקיימו בו תנאי הזכאות למענק חימום לפי סעיף 14ב לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בחודשי הזכאות כהגדרתם בסעיף 14ב לחוק העיקרי בשנת 2017.
ס"ח תשע"ח מס' 2677 מיום 28.12.2017 עמ' 85 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1042 עמ' 1014) – תיקון מס' 51; ר' סעיף 3 לענין תחילה ותחולה.
3. (א) תחילתו של סעיף 2(א)(5) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה ב-1 בודש שבתום ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, והוא יחול על גמלה המשתלמת מאותו מועד ואילך.
(ב) תחילתו של סעיף 6(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה והוא יחול על גמלה המשתלמת מאותו מועד ואילך.
ס"ח תשע"ח מס' 2683 מיום 17.1.2018 עמ' 115 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 740 עמ' 28) – תיקון מס' 52 בסעיף 10 לחוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8), תשע"ח-2018.
ס"ח תש"ף מס' 2802 מיום 16.6.2020 עמ' 87 (ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1311 עמ' 168) – תיקון מס' 53 – הוראת שעה בסעיף 20 לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), תש"ף-2020; תוקפה מיום 1.3.2020 עד יום 30.6.2020 ור' סעיף 20(ב) לענין תחולה.
20. (ב) חוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול, בתקופת הוראת השעה, על גמלה המגיעה לפי החוק האמור או על תשלום המגיע לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ששולמו לאדם בעד תקופת הוראת השעה.
ס"ח תש"ף מס' 2822 מיום 7.7.2020 עמ' 212 (ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1305 עמ' 98) – תיקון מס' 54 – הוראת שעה בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה); תוקפה מיום 28.6.2020 עד יום 30.6.2021 ור' סעיפים 3, 4 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר. תוקפה הוארך ס"ח תש"ף מס' 2835 מיום 29.7.2020 עמ' 299 (ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1341 עמ' 432) בסעיף 2(2)(א)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020.
3. (א) תחילתו של חוק זה ביום ו' בתמוז התש"ף (28 ביוני 2020).
(ג) חוק הבטחת הכנסה כנוסחו בחוק זה יחול על גמלה המגיעה לפי החוק האמור או על תשלום המגיע לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, המשולמים בעד התקופה שמיום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020) ועד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת.
4. מי ששולמו לו דמי אבטלה לפי סעיפים 179ג או 179ד לחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020, לא ישולמו לו דמי אבטלה לפי אותם סעיפים כנוסחם בחוק זה בעד החודש שלגביו שולמו לו דמי אבטלה כאמור; ואולם מי שדמי האבטלה שהוא זכאי להם לפי חוק זה גבוהים מדמי האבטלה ששולמו לו לפי תקנות שעת החירום, יהיה זכאי לתשלום ההפרש ביניהם.
ס"ח תשפ"א מס' 2874 מיום 8.12.2020 עמ' 132 (ה"ח הכנסת תשפ"א מס' 857 עמ' 22) – תיקון מס' 55; תחולתן לעניין תביעה לגמלה שהוגשה מיום הפרסום.
ס"ח תשפ"א מס' 2910 מיום 4.7.2021 עמ' 358 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1420 עמ' 510) – תיקון מס' 56 – הוראת שעה בסעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 225 והוראת שעה), תשפ"א-2021; תוקפו מיום 1.7.2021 עד יום 31.12.2021 ור' סעיף 8(ג) לענין תחולה. תוקן ס"ח תשפ"ב מס' 2962 מיום 9.3.2022 עמ' 754 (ה"ח הממשלה תשפ"ב מס' 1490 עמ' 396) – תיקון מס' 56 – הוראת שעה (תיקון) תשפ"ב-2022 בסעיף 4 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), תשפ"ב-2022; תחילתו ביום 1.1.2022.
8. (ג) חוק הבטחת הכנסה כנוסחו בחוק זה יחול על גמלה המגיעה לפי החוק האמור או על תשלום המגיע לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, המשולמים בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021).
ס"ח תשפ"ב מס' 2932 מיום 15.11.2021 עמ' 66 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1443 עמ' 1290) – תיקון מס' 57 בסעיף 9 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקת להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), תשפ"ב-2021; תחילתו ביום 1.1.2022 ור' סעיפים 10, 12 לענין תחולה והוראת שעה.
10. סעיפים 9א, 12ב וטור א' לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בחוק זה, יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך.
12. (ב) הוראות סעיפים 12(א)(2), 12א(א)(2) ו-12ב(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בסעיף קטן (א), יחולו לגבי גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (בסימן זה – חוק המזונות), המשתלמים בעד תקופת הוראת השעה.
ס"ח תשפ"ב מס' 2933 מיום 18.11.2021 עמ' 256 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1443 עמ' 840) – תיקון מס' 58 בסעיף 76 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), תשפ"ב-2021; תחילתו ביום 1.1.2022 ור' סעיף 77 לענין תחולה.
77. הוראות סעיף 5(ז) לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בחוק זה, יחולו על גמלת הבטחת הכנסה או על תשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, המשולמים בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך.
ס"ח תשפ"ב מס' 2962 מיום 9.3.2022 עמ' 754 (ה"ח הממשלה תשפ"ב מס' 1490 עמ' 396) – תיקון מס' 59 – הוראת שעה בסעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), תשפ"ב-2022; תחילתו ביום 1.1.2022 ור' סעיף 5(ג) לענין תחולה.
5. (ג) חוק הבטחת הכנסה כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יחול על גמלה המגיעה לפי החוק האמור או על תשלום המגיע לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, המשולמים בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022).
[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.
[2] סעיף קטן זה בוטל החל מיום 1.9.2012 בבג"ץ 10662/04 סלאח נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 28.2.2012.
[3] הסעיף יחול לגבי מי שיצא את ישראל ביום 1.1.2003 או לאחריו – החל ביום 1.3.2003; לגבי מי שיצא את ישראל לפני יום 1.1.2003 – החל ביום 1.1.2004.