חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, תשמ"ג-1982

דיני חוקה  – אזרחות ושבות – תעודת זהות – החזקתה והצגתה

רשויות ומשפט מנהלי – מרשם אוכלוסין

עונשין ומשפט פלילי – עבירות

תוכן ענינים

חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, תשמ"ג-1982*

הגדרות

1.    בחוק זה –

           "חייל" - כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

           "קצין משטרה בכיר" ו"ראש רשות מקומית" - לרבות אדם שהוסמך על ידי אחד מהם בכתב לצורך חוק זה;

           "תושב" ו"תעודת זהות" - כאמור בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965.

החזקת תעודת זהות והצגתה

2.    תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו.

תעודה של מי שאינו תושב

3.    מי שאינו תושב ומלאו לו 16 שנים ישא עמו תעודה רשמית המעידה על זהותו והנושאת את תצלומו, והוא חייב להציגה לפי דרישה כאמור בסעיף 2.

עונשין

4.    העובר על הוראות חוק זה, דינו - קנס 5,000 שקלים, ובלבד שלא יועמד אדם לדין על אי הצגת תעודה אם תוך חמישה ימים לאחר שנדרש לכך הוצגה התעודה לפני מי שדרש את הצגתה, או לפני שוטר בתחנת המשטרה, ונקבעה זהותו של האדם על פיה; נקבעה זהותו כאמור, יינתן לו, על פי דרישתו, אישור בכתב על כך בתחנת המשטרה.

תיקון חוק מרשם האוכלוסין

5.    בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 –

(1)   בסעיף 24, במקום "רשאי לקבל" יבוא "חייב לקבל";

(2)   בסעיף 35(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5)  לא קיבל תעודת זהות לפי סעיף 24."

ביצוע ותקנות

6.    (א)  שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

           (ב)  לענין החובה לפי סעיפים 2 ו-3, רשאי שר הפנים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תעודה רשמית אחרת כתעודה מזהה.

תחילה

7.    תחילתו של חוק זה ביום ט"ז בטבת תשמ"ג (1 בינואר 1983).

        יצחק נבון                   מנחם בגין                   יוסף בורג

        נשיא המדינה                    ראש הממשלה                        שר הפנים