להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק ההסגרה, תשי"ד-1954

עונשין ומשפט פלילי – הסגרה

משפט בינ"ל פומבי – הסגרה

תוכן ענינים

סעיף 1

אין הסגרה אלא לפי חוק זה

Go

2

סעיף 1א

סייג להסגרת אזרח

Go

2

סעיף 2

עבירת הסגרה

Go

2

סעיף 2א

תנאים להסגרה

Go

2

סעיף 2ב

סייגים להסגרה

Go

2

סעיף 3

בקשת הסגרה של מדינת ישראל ושל מדינה אחרת

Go

2

סעיף 5

מעצר לאחר עתירה

Go

3

סעיף 6

מעצר בלי צו עד לעתירה

Go

3

סעיף 7

מעצר לפי צו

Go

3

סעיף 9

הכרזת מבוקש כבר הסגרה

Go

3

סעיף 11

דחיית דיון בעתירה

Go

3

סעיף 11א

הסגרה זמנית מישראל

Go

3

סעיף 12

ראיות

Go

3

סעיף 13

ערעור

Go

3

סעיף 14

מתן תוקף סופי להכרזה

Go

3

סעיף 15

החזקה במשמורת

Go

3

סעיף 16

דין עונש מוות

Go

3

סעיף 17

סייג להסגרה

Go

4

סעיף 18

ביצוע הסגרה

Go

4

סעיף 19

ביטול הכרזה

Go

4

סעיף 20

הארכת תקפה של הכרזה

Go

4

סעיף 20א

צו להחזרה

Go

4

סעיף 20ב

חזרה מרצון

Go

4

סעיף 20ג

אי החלת דיני הסגרה על חזרה מרצון

Go

4

סעיף 21

תנאי הסכמים

Go

4

סעיף 22

שחרור בערבות

Go

4

סעיף 23

הוראות מעבר

Go

5

סעיף 24

דין מי שהוסגר לישראל

Go

5

סעיף 24א

מעבר מוסגרים

Go

5

סעיף 24ב

ביצוע ההעברה או המעבר

Go

5

סעיף 24ג

התאמת מונחים

Go

5

סעיף 24ד

שינוי התוספת

Go

5

סעיף 25

ביטולים

Go

5

סעיף 26

ביצוע ותקנות

Go

5

חלק א'

Go

5

חלק ב'

Go

5


חוק ההסגרה, תשי"ד-1954*

אין הסגרה אלא לפי חוק זה

1.    לא יוסגר אדם הנמצא בישראל לידי מדינה אחרת אלא לפי חוק זה.

סייג להסגרת אזרח (תיקון מס' 6) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

1א.     (א)  אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם כן התקיימו שני אלה:

(1)   בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת;

(2)   המדינה המבקשת את הסגרתו התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם הוא יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר.

           (ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מהאזרח הישראלי לוותר על החזרתו למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה.

           (ג)   הוראות סעיף 10 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחולו, בשינויים המחויבים, על נשיאת מאסר בישראל לפי סעיף זה.

מיום 12.7.1978

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 881 מיום 12.1.1978 עמ' 53 (ה"ח 1306)

הוספת סעיף 1א

מיום 29.4.1999

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 138 (ה"ח 2707)

החלפת סעיף 1א

הנוסח הקודם:

סייג להסגרת אזרחים

1א. לא יוסגר אזרח ישראלי אלא בשל עבירה שעבר לפני שהיה לאזרח ישראלי.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 384 (ה"ח 2940)

1א. (א) אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת הגשת בקשת ההסגרה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם כן התקיימו שני אלה:

עבירת הסגרה (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

2.    (א)  בחוק זה, עבירת הסגרה היא כל עבירה שאילו נעברה בישראל דינה מאסר שנה או עונש חמור מזה.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), הוכרז אדם בר-הסגרה בשל עבירת הסגרה אחת לפחות, ניתן להסגירו גם בשל עבירה שאינה עבירת הסגרה.

מיום 12.7.1978

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 881 מיום 12.1.1978 עמ' 53 (ה"ח 1306)

2. מותר להסגיר אדם כאמור, אם –

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 384 (ה"ח 2940)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

יחסי גומלין

2. מותר להסגיר אדם, אם –

(1) בין ישראל ובין המדינה המבקשת להסגירו לידיה (להלן – המדינה המבקשת) קיים הסכם הקובע הדדיות בהסגרת עבריינים;

(2) והוא נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת על עבירה שאינה בעלת אופי מדיני ושאילו נעברה בישראל היתה עבירה מן העבירות הכלולות בתוספת לחוק זה (להלן – העבירות הסגרה).

תנאים להסגרה  (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

2א.     (א)  מותר להסגיר אדם ממדינת ישראל למדינה אחרת אם נתמלאו כל אלה:

(1)   בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת קיים הסכם בדבר הסגרת עבריינים;

(2)   האדם נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת בשל עבירת הסגרה (להלן – המבוקש).

           (ב)  מדינת ישראל תנהג הדדיות ביחסי הסגרה, אלא אם כן החליט שר המשפטים אחרת.

           (ג)   לענין חוק זה –

           "הסכם" – הסכם דו-צדדי או אמנה רב-צדדית, לרבות כל אחד מאלה:

(1)   הסכם או אמנה שאינם מיוחדים להסגרת עבריינים אך כוללים הוראות בענין זה;

(2)   הסכם מיוחד שאליו הגיעו מדינת ישראל והמדינה המבקשת לענין הסגרתו של מבוקש, בהתאם להוראות חוק זה;

           "המדינה המבקשת" – כל אחד מאלה:

(1)   מדינה המבקשת להסגיר אדם לידיה כדי להעמידו לדין, כדי לגזור את דינו או כדי שיישא בה עונש מאסר שהוטל בה עליו;

(2)   בית דין בין-לאומי כמפורט בחלק א' שבתוספת, המבקש להעביר אדם לידיו כדי להעמידו לדין, כדי לגזור את דינו או כדי לקבוע היכן יישא האדם את העונש שהוטל עליו בבית הדין;

(3)   גוף מדיני אחר כמפורט בתוספת בחלק ב';

           "נתחייב בדין" – לרבות אדם שהוכרע דינו אך טרם נגזר דינו.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 384 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף 2א

סייגים להסגרה  (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

2ב.     (א)  לא יוסגר מבוקש למדינה המבקשת באחד מאלה:

(1)   בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה בעלת אופי מדיני, או שהוגשה כדי להאשים את המבוקש או להענישו על עבירה בעלת אופי מדיני, אף אם אין מבקשים את הסגרתו בגלל עבירה כאמור;

(2)   קיים יסוד לחשוד שבקשת ההסגרה הוגשה מתוך הפליה בשל גזעו או דתו של המבוקש;

(3)   בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה צבאית שהיא אחת מאלה:

(א)   עבירה אשר אדם יכול להתחייב בה רק אם היה חייל בשעת עשייתה;

(ב)   עבירה בניגוד לדיני שירות ביטחון;

(4)   המבוקש עמד לדין בישראל על מעשה העבירה שבגללו מבקשים את הסגרתו, ונמצא זכאי או חייב;

(5)   המבוקש הורשע במדינה אחרת על מעשה עבירה שבגללו מבקשים את הסגרתו, ונשא את עונשו או את החלק הנותר ממנו בישראל;

(6)   בקשת ההסגרה הוגשה בשל עבירה שנתיישנה או עונש שנתיישן לפי דיניה של מדינת ישראל;

(7)   בקשת ההסגרה הוגשה בשל מעשה עבירה שבשלו קיבל המבוקש חנינה או מחילה במדינה המבקשת;

(8)   היענות לבקשת ההסגרה עלולה לפגוע בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של מדינת ישראל.

           (ב)  לענין סעיף קטן (א)(1) לא תיחשב כעבירה בעלת אופי מדיני כל אחת מעבירות אלה:

(1)   עבירה ששתי המדינות התחייבו באמנה רב-צדדית להסגיר בשלה;

(2)   רצח, הריגה, או גרימת חבלה חמורה;

(3)   כליאת שווא, חטיפה או לקיחת בני ערובה;

(4)   עבירת מין לפי סעיפים 345, 347 או 348(א) ו-(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977;

(5)   הכנה או החזקה של נשק, חומר נפיץ או חומר משמיד אחר, או שימוש בכל נשק או חומר, הכל במטרה לסכן חיי אדם או לגרום נזק חמור לרכוש;

(6)   גרימת נזק לרכוש במטרה לסכן חיים;

(7)   קשר לבצע כל אחת מהעבירות המפורטות בפסקאות (1) עד (6).

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 384 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף 2ב

בקשת הסגרה של מדינת ישראל ושל מדינה אחרת (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

3.    (א)  בחוק זה, "בית המשפט המחוזי" – בית המשפט המחוזי בירושלים.

           (ב)  בקשת הסגרה מטעם המדינה המבקשת תוגש לשר המשפטים, והוא רשאי להורות כי המבוקש יובא לפני בית המשפט המחוזי כדי לקבוע אם הוא בר-הסגרה; עתירה כאמור תוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

           (ג)   בקשת הסגרה מטעם מדינת ישראל תוגש למדינה שבה נמצא המבוקש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך לכך על ידו[1].

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 385 (ה"ח 2940)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

בקשת מדינה זרה

3. הוגשה בקשה מטעם מדינה זרה להסגיר לידיה אדם שנאשם, או שנתחייב בדין באותה מדינה על עבירת הסגרה (להלן – מבוקש), רשאי שר המשפטים להורות, כי המבוקש יובא לפני בית משפט מחוזי כדי לקבוע אם הוא בר-הסגרה.

(תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

4.    (בוטל).

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

עתירה לבית המשפט

4. על סמך הוראה כאמור, יגיש היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו עתירה לבית המשפט המחוזי להכריז על המבוקש שהוא בר-הסגרה.

מעצר לאחר עתירה

5.    הוגשה עתירה, יכול בית המשפט, בכל שלב של הדיון, לצוות על מעצרו של המבוקש. תקפו של הצו יהיה עד למתן החלטה באותה עתירה, אם לא ביטלו בית המשפט לפני כן.

מעצר בלי צו עד לעתירה (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

6.    היועץ המשפטי לממשלת ישראל או בא כוחו, או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, רשאים לצוות בכתב על מעצר מבוקש לפני הגשת העתירה, וכן על מעצר אדם שיש יסוד להניח שהוא בר-הסגרה וכי תוגש בקשה להסגירו ונראה למצווה, כי המעצר דרוש להבטחת ההסגרה.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

6. היועץ המשפטי לממשלת ישראל או בא כוחו, או קצין משטרה גבוה קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, רשאים לצוות בכתב על מעצר מבוקש לפני הגשת העתירה, וכן על מעצר אדם שיש יסוד להניח שהוא בר-הסגרה וכי תוגש בקשה להסגירו ונראה למצווה, כי המעצר דרוש להבטחת ההסגרה.

מעצר לפי צו (תיקון מס' 3)  תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

7.    (א)  מי שנעצר לפי סעיף 6 יובא תוך 48 שעות לפני שופט של בית משפט שלום לשם קבלת צו מעצר עליו; ואולם אם הוגשה עתירה לפי סעיף 3 בתוך התקופה האמורה, יובא העצור לפני שופט של בית המשפט המחוזי.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

           (ב)  תוקפו של צו לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על עשרים ימים; ואולם רשאי בית משפט שלום להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופות נוספות מעבר לעשרים ימים אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה על יסוד נסיבות המעכבות הגשת עתירה לפי סעיף 3.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

           (ג)   תקופות המעצר לפי סעיפים 6 ו-7 יחד לא יעלו על שישים ימים; ואולם אם הודיע היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהמדינה המבקשת הגישה בקשת הסגרה לגבי המבוקש העצור, כי יש לכאורה מקום להגיש עתירה כאמור בסעיף 3, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרה ימים.

מיום 8.8.1975

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ה מס' 779 מיום 8.8.1975 עמ' 228 (ה"ח 1116)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. מי שנעצר לפי סעיף 6 יובא תוך 48 שעות לפני שופט שלום לשם קבלת צו מעצר עליו. זמן תקפו של הצו לא יעלה על חמישה עשר ימים, אולם לפי בקשת היועץ המשפטי, ולאחר שהוכח כי יש נסיבות מיוחדות המעכבות את הבאתו של העציר בפני בית-משפט מחוזי לשם הכרזה שהוא בר-הסגרה, רשאי השופט להאריך את מעצרו לתקופה נוספת בהתאם לאותן נסיבות.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

מעצר עד לעתירה לפי צו מעצר לפי צו

7. (א) מי שנעצר לפי סעיף 6 יובא תוך 48 שעות לפני שופט של בית משפט שלום לשם קבלת צו מעצר עליו; ואולם אם הוגשה עתירה לפי סעיף 3 בתוך התקופה האמורה, יובא העצור לפני שופט של בית המשפט המחוזי.

(ב) תקפו של צו לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על חמישה עשר יום; אולם רשאי כל שופט של בית משפט שלום להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה עשר יום.

(ג) תקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על שלושים יום אלא לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה על יסוד נסיבות המעכבות את הבאתו של העציר לפני בית משפט מחוזי לשם הכרזה שהוא בר-הסגרה.

(ד) תקופת המעצר לפי סעיפים 6 ו- 7 ביחד לא תעלה בשום מקרה על ששים יום.

(ב) תוקפו של צו לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על עשרים ימים; ואולם רשאי בית משפט שלום להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופות נוספות מעבר לעשרים ימים אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה על יסוד נסיבות המעכבות הגשת עתירה לפי סעיף 3.

(ג) תקופות המעצר לפי סעיפים 6 ו-7 יחד לא יעלו על שישים ימים; ואולם אם הודיע היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהמדינה המבקשת הגישה בקשת הסגרה לגבי המבוקש העצור, כי יש לכאורה מקום להגיש עתירה כאמור בסעיף 3, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרה ימים.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

8.    (בוטל).

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח 2098)

דחיית העתירה מעיקרה

8. בית המשפט ידחה עתירה שהוגשה לו לפי סעיף 4, אם –

(1) המבוקש הועמד לדין בישראל על מעשה העבירה שבגללו מבקשים את הסגרתו ונמצא זכאי או חייב או שנשא את ענשו עליו בחוץ לארץ וכן אם המבוקש נשא את עונשו מכוח האמור בסעיף 10 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; או

(2) נתיישנה אותה עבירה או נתיישן העונש שהוטל עליו בגללה לפי דיני המדינה המבקשת או לפי דיני מדינת ישראל; או

(3) נחן על אותו מעשה עבירה או נמחל לו ענשו במדינה המבקשת.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

דחיית העתירה מעיקרה

8. בית המשפט ידחה עתירה שהוגשה לו לפי סעיף 4, אם –

(1) המבוקש הועמד לדין בישראל על מעשה העבירה שבגללו מבקשים את הסגרתו ונמצא זכאי או חייב או שנשא את ענשו עליו בחוץ לארץ וכן אם המבוקש נשא את עונשו מכוח האמור בסעיף 10 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; או

(2) נתיישנה אותה עבירה או נתיישן העונש שהוטל עליו בגללה לפי דיני המדינה המבקשת או לפי דיני מדינת ישראל; או

(3) נחן על אותו מעשה עבירה או נמחל לו ענשו במדינה המבקשת.

הכרזת מבוקש כבר-הסגרה (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

9.    (א)  הוכח בשעת הדיון בעתירה לפי סעיף 3, כי המבוקש נתחייב בדין על עבירת הסגרה במדינה המבקשת, או כי יש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת בישראל, וכי נתמלאו שאר התנאים הקבועים בחוק להסגרתו – יכריז בית המשפט, כי המבוקש הוא בר-הסגרה.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, בלא בדיקת הראיות, להכריז על מבוקש כבר-הסגרה אם המבוקש ביקש זאת.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

9. (א) הוכח בשעת הדיון בעתירה לפי סעיף 4 סעיף 3, כי המבוקש נתחייב בדין על עבירת הסגרה במדינה המבקשת, או כי יש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת בישראל, וכי נתמלאו שאר התנאים הקבועים בחוק להסגרתו – יכריז בית המשפט, כי המבוקש הוא בר-הסגרה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, בלא בדיקת הראיות, להכריז על מבוקש כבר-הסגרה אם המבוקש ביקש זאת.

(תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

10.   (בוטל).

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

10. על אף האמור בסעיף 9 לא יוכרז מבוקש כבר-הסגרה, אם מצא בית המשפט, כי יש יסוד סביר להניח –

(1) שהאשמתו או בקשת הסגרתו באה מתוך הפלייה גזעית, או דתית; או

(2) שבקשת ההסגרה באה כדי להאשימו או להענישו על עבירה בעלת אופי מדיני, אם כי לכאורה אין מבקשים את הסגרתו בגלל עבירה כזאת.

דחיית דיון בעתירה (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

11.   מבוקש העומד לדין או הנושא את ענשו בישראל על עבירה אחרת, רשאי בית המשפט הדן בעתירה להסגרתו לדחות את הדיון בה לתקופה שבית המשפט יקבענה; נדחה הדיון, לא תובא תקופת הדחיה בחשבון תקופת ההתיישנות הקבועה בדיני מדינת ישראל לענין האמור בסעיף 2ב(א)(6).

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

11. מבוקש העומד לדין או הנושא את ענשו בישראל על עבירה אחרת, רשאי בית המשפט הדן בעתירה להסגרתו לדחות את הדיון בה לתקופה שבית המשפט יקבענה; נדחה הדיון, לא תובא תקופת הדחיה בחשבון תקופת ההתיישנות הקבועה בדיני מדינת ישראל לעניין האמור בפסקה (2) לסעיף 8 לענין האמור בסעיף 2ב(א)(6).

הסגרה זמנית מישראל (תיקון מס' 1)  תשט"ז-1956 (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

11א.   (א)  מבוקש שהוא נאשם בעבירת הסגרה במדינה המבקשת והורשע בדינו בישראל על עבירה אחרת, מותר לעכב או להפסיק את ביצוע ענשו בישראל ולהסגירו למדינה המבקשת לשם נקיטת ההליכים הדרושים כדי לשפטו על העבירה שעליה הוא מבוקש, בתנאי שיוחזר לישראל, לכשיידרש, לביצוע ענשו או לגמר ביצועו, במועד ובדרך שייקבע בהסכם עם המדינה המבקשת או על פיו.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

           (ב)  מבוקש שהוכרז כבר-הסגרה והוסגר זמנית למדינה המבקשת, הורשע בה והוטל עליו עונש מאסר, ובטרם נשא באותה מדינה את כל עונשו הוחזר לישראל כאמור בסעיף קטן (א), יועבר, עם סיום נשיאת עונשו בישראל, למדינה המבקשת לנשיאת העונש שהוטל עליו בה, או החלק ממנו שטרם נשא, והכל אם לא הוסכם אחרת בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת.

מיום 1.2.1956

תיקון מס' 1

ס"ח תשט"ז מס' 196 מיום 1.2.1956 עמ' 28 (ה"ח 250)

הוספת סעיף 11א

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

11א. (א) מבוקש שהוא נאשם בעבירת הסגרה במדינה המבקשת והורשע בדינו בישראל על עבירה אחרת, מותר לעכב או להפסיק את ביצוע ענשו בישראל ולהסגירו למדינה המבקשת לשם נקיטת ההליכים הדרושים כדי לשפטו על העבירה שעליה הוא מבוקש, בתנאי שיוחזר לישראל, לכשיידרש, לביצוע ענשו או לגמר ביצועו, במועד ובדרך שייקבע בהסכם עם המדינה המבקשת או על פיו.

(ב) מבוקש שהוכרז כבר-הסגרה והוסגר זמנית למדינה המבקשת, הורשע בה והוטל עליו עונש מאסר, ובטרם נשא באותה מדינה את כל עונשו הוחזר לישראל כאמור בסעיף קטן (א), יועבר, עם סיום נשיאת עונשו בישראל, למדינה המבקשת לנשיאת העונש שהוטל עליו בה, או החלק ממנו שטרם נשא, והכל אם לא הוסכם אחרת בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת.

ראיות

12.   בית משפט הדן בעתירה לא יפסול כראיה –

(1)  עדות, בגלל זה בלבד שנגבתה במדינה זרה;

(2)  מסמך או עדות שנקבעו בהסכם בין ישראל ובין המדינה המבקשת ככשרים להתקבל כראיה לענין הסגרה.

ערעור

13.   (א)  למבוקש וליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בעתירה.

           (ב)  הערעור יוגש לבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה.

           (ג)   הוראות סעיף זה באות להוסיף על התרופות והסעד שבית המשפט העליון כבית דין גבוה לצדק רשאי לתתם בין לפני הערעור ובין לאחר מכן לפי כל דין, ולא לגרוע מהם.

מתן תוקף סופי להכרזה

14.   הכרזת מבוקש כבר-הסגרה תקבל תוקף סופי, אם עברה תקופת הערעור ולא הוגש ערעור; או אם הוגש ערעור והוא נדחה.

החזקה במשמורת  (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

15.   מבוקש שהוכרז בר-הסגרה רשאי בית המשפט לצוות על החזקתו במשמורת עד להסגרתו, אם לא בוטלה ההכרזה בערעור או על פי סעיף 19.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

15. מבוקש שהוכרז בר-הסגרה מותר להחזיקו במשמורת עד להסגרתו רשאי בית המשפט לצוות על החזקתו במשמורת עד להסגרתו, אם לא בוטלה ההכרזה בערעור או על פי סעיף 19.

דין עונש מוות

16.   לא יוסגר מבוקש על עבירה שדינה במדינה המבקשת הוא עונש מוות, כשאין דינה כך בישראל, אלא אם התחייבה המדינה המבקשת שלא יוטל עליו עונש מוות, ושאם הוטל או יוטל – יוחלף בעונש קל מזה.

סייג להסגרה (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

17.   (א)  לא יוסגר מבוקש אלא אם הובטח על פי ההסכם עם המדינה המבקשת שהוא לא ייעצר, לא יועמד לדין ולא ייענש באותה מדינה על עבירה אחרת שעבר לפני הסגרתו, ושהוא לא יוסגר על ידי אותה מדינה למדינה אחרת על עבירה שעבר לפני הסגרתו; אולם הוראה זו לא תחול אם המבוקש יצא מהמדינה המבקשת לאחר הסגרתו וחזר אליה מרצונו, או אם ניתנה למבוקש לאחר שהוסגר אפשרות לצאת מהמדינה המבקשת והוא לא יצא ממנה תוך שלושים ימים לאחר שניתנה לו אפשרות כזו, או אם שר המשפטים נתן את הסכמתו בכתב לפעולה כזאת נגד המבוקש.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, ניתן להסגיר מבוקש על פי הסכם הכולל הוראות בענין הסגרה אך אינו הסכם מיוחד להסגרה, אם קיבלה מדינת ישראל התחייבות מראש של המדינה המבקשת, שהמבוקש לא ייעצר, לא יועמד לדין, לא ייענש באותה מדינה, ולא יוסגר למדינה שלישית אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

           (ג)   שר המשפטים ייתן את הסכמתו לפי סעיף קטן (א) אם סבר, לאחר שניתנה למבוקש הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, שאין מניעה להסכים לכך לפי הוראות חוק זה, וקיבל מהמדינה המבקשת את ההתחייבויות המפורטות בחוק זה לענין הסגרת אזרח ותושב ואי ביצוע עונש מוות.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 386 (ה"ח 2940)

17. (א) לא יוסגר מבוקש אלא אם הובטח על פי ההסכם עם המדינה המבקשת שהוא לא ייעצר, לא יועמד לדין ולא ייענש באותה מדינה על עבירה אחרת שעבר לפני הסגרתו, ושהוא לא יוסגר על ידי אותה מדינה למדינה אחרת על עבירה שעבר לפני הסגרתו; אולם הוראה זו לא תחול אם המבוקש יצא מהמדינה המבקשת לאחר הסגרתו וחזר אליה מרצונו, או אם ניתנה למבוקש לאחר שהוסגר אפשרות לצאת מהמדינה המבקשת והוא לא יצא ממנה תוך ששים יום שלושים ימים לאחר שניתנה לו אפשרות כזו, או אם מדינת ישראל הסכימה בכתב או אם שר המשפטים נתן את הסכמתו בכתב לפעולה כזאת נגד המבוקש.

(ב) לא תינתן הסכמה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם הוכרז אותו אדם בהעדרו כבר-הסגרה גם על העבירה האחרת, לאחר שניתנה לו האפשרות להיות מיוצג בשעת הדיון באותה הכרזה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, ניתן להסגיר מבוקש על פי הסכם הכולל הוראות בענין הסגרה אך אינו הסכם מיוחד להסגרה, אם קיבלה מדינת ישראל התחייבות מראש של המדינה המבקשת, שהמבוקש לא ייעצר, לא יועמד לדין, לא ייענש באותה מדינה, ולא יוסגר למדינה שלישית אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

(ג) שר המשפטים ייתן את הסכמתו לפי סעיף קטן (א) אם סבר, לאחר שניתנה למבוקש הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, שאין מניעה להסכים לכך לפי הוראות חוק זה, וקיבל מהמדינה המבקשת את ההתחייבויות המפורטות בחוק זה לענין הסגרת אזרח ותושב ואי ביצוע עונש מוות.

ביצוע הסגרה

18.   שר המשפטים רשאי לצוות על ביצוע הסגרתו של מבוקש שהכרזתו כבר-הסגרה קיבלה תוקף סופי, ומשציווה כך מותר למסור את המבוקש למדינה המבקשת ולהעבירו מחוץ לגבולות ישראל.

ביטול הכרזה

19.   (א)  לא הוסגר מבוקש, או לא הועבר מחוץ לגבולות ישראל, תוך ששים יום מיום שהכרזתו כבר-הסגרה קיבלה תוקף סופי – ההכרזה בטלה, אלא אם הוארך תקפה לפי סעיף 20.

           (ב)  מבוקש שהועמד לדין בישראל או הנושא את ענשו בישראל על עבירה אחרת, התקופה שבה נשא בענשו או עמד בדין לא תובא בחשבון ששים הימים האמורים בסעיף קטן (א).

הארכת תקפה של הכרזה

20.   אם לפני ביטול ההכרזה הוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל או על ידי פרקליט המדינה בקשה להארכת תקפה, רשאי בית המשפט שלפי החלטתו קיבלה ההכרזה תוקף סופי להאריך את תקפה של ההכרזה, אם יש נסיבות מיוחדות המעכבות את ביצוע ההסגרה, לתקופה נוספת שבית המשפט יקבענה לפי הנסיבות שהוכחו.

צו להחזרה (תיקון מס' 1)  תשט"ז-1956  (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

20א.   מי שהוסגר לישראל בתנאי שיוחזר לאחר גמר ההליכים שלמענם הוסגר לישראל, מוסמך שר המשפטים לצוות על החזרתו, בדרך ובמועד שייקבע בהסכם עם המדינה המתבקשת, על אף כל עונש שיוטל על המוסגר בישראל. החזרתו של אדם למדינה שממנה הוסגר לישראל לפי סעיף זה אינה מהווה הסגרה לפי חוק זה.

מיום 1.2.1956

תיקון מס' 1

ס"ח תשט"ז מס' 196 מיום 1.2.1956 עמ' 29 (ה"ח 250)

הוספת סעיף 20א

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 387 (ה"ח 2940)

20א. מי שהוסגר לישראל בתנאי שיוחזר לאחר גמר ההליכים שלמענם הוסגר לישראל, מוסמך שר המשפטים לצוות על החזרתו, בדרך ובמועד שייקבע בהסכם עם המדינה המתבקשת, על אף כל עונש שיוטל על המוסגר בישראל. החזרתו של אדם למדינה שממנה הוסגר לישראל לפי סעיף זה אינה מהווה הסגרה לפי חוק זה.

חזרה מרצון (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

20ב.   (א)  מבוקש רשאי, בכל עת, להגיש לשר המשפטים בקשה בכתב לחזור למדינה המבקשת כדי לעמוד שם לדין, כדי שיגזרו את עונשו או כדי לשאת בה את עונשו (בחוק זה – בקשה לחזרה מרצון).

           (ב)  הוגשה בקשה לחזרה מרצון, יודיע שר המשפטים על כך בלא דיחוי למדינה המבקשת.

           (ג)   הוגשה הבקשה לחזרה מרצון אחרי שהוגשה עתירה לבית המשפט לפי סעיף 3, יודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט על כך ובית המשפט יפסיק את הדיון בעתירה.

           (ד)  מבוקש שביקש לחזור מרצון, יוחזק במשמורת חוקית בתקופה שיימצא בישראל עד לחזרתו למדינה המבקשת, ובלבד שתקופה זו לא תעלה על חמישה עשר ימים; בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, להאריך תקופה זו לתקופה נוספת אחת של עד חמישה עשר ימים, אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב חזרתו של המבוקש למדינה המבקשת.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 387 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף 20ב

אי החלת דיני הסגרה על חזרה מרצון (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

20ג.   הוראות חוק זה לענין הסגרת אדם לא יחולו על מבוקש שביקש לחזור מרצון למדינה המבקשת.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 387 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף 20ג

תנאי הסכמים (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

21.   (א)  הותנה בין ישראל לבין מדינה זרה בהסכם בענין הסגרה –

(תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

(1)   כי רק חלק מעבירות ההסגרה יהיו עבירות הסגרה לגבי אותה מדינה;

(2)   כי עציר ישוחרר ממעצרו, אם לא הוגשה בקשה להסגרתו או אם לא הוגשו הוכחות מספיקות להכריז עליו שהוא בר-הסגרה תוך תקופה שנקבעה בהסכם;

(3)   כי מסמכים וכל חומר אחר שנתפסו אצל מבוקש היכולים לשמש הוכחה נגדו במשפט, יימסרו למדינה המבקשת;

(4)   כי המועד לביטול הכרזה על מבוקש שלא הוסגר יהיה קצר מן המועד שנקבע בסעיף 19,

           ינהגו כמותנה, על אף האמור בחוק זה או בכל חוק אחר.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(3), אין למסור למדינה המבקשת מסמכים וכל חומר אחר ששר המשפטים קבע, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, שאין למסור אותם או את חלקם בשל אינטרס חיוני של מדינת ישראל.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 387 (ה"ח 2940)

21. (א) הותנה בין ישראל לבין מדינה זרה בהסכם בענין הסגרה –

(1) כי רק חלק מן העברות הכלולות בתוספת מעבירות ההסגרה יהיו עבירות הסגרה לגבי אותה מדינה;

(2) כי עציר ישוחרר ממעצרו, אם לא הוגשה בקשה להסגרתו או אם לא הוגשו הוכחות מספיקות להכריז עליו שהוא בר-הסגרה תוך תקופה שנקבעה בהסכם;

(3) כי מסמכים וכל חומר אחר שנתפסו אצל מבוקש היכולים לשמש הוכחה נגדו במשפט, יימסרו למדינה המבקשת;

(4) כי המועד לביטול הכרזה על מבוקש שלא הוסגר יהיה קצר מן המועד שנקבע בסעיף 19,

ינהגו כמותנה, על אף האמור בחוק זה או בכל חוק אחר.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(3), אין למסור למדינה המבקשת מסמכים וכל חומר אחר ששר המשפטים קבע, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר, שאין למסור אותם או את חלקם בשל אינטרס חיוני של מדינת ישראל.

שחרור בערבות

22.   פקודת השחרור בערבות, 1944, תחול על כל מבוקש, כל עוד אין עליו הכרזה בעלת תוקף סופי שהוא בר-הסגרה; ולצורך פקודה זו רואים –

(1)  כל עבירה שעליה מבקשים את הסגרתו כעבירה שעליה הוא נאשם בישראל;

(תיקון מס' 2) תשכ"ה-1965

(2)  מבוקש שנעצר לפי סעיף 5 או 7 – כעצור שטרם הוגש עליו כתב אישום;

(תיקון מס' 2) תשכ"ה-1965

(3)  הכרזתו כבר-הסגרה, אם הוא מבוקש בתורת נאשם – כהגשת כתב אישום;

(4)  הכרזתו כבר-הסגרה, אם הוא מבוקש בתורת נידון – כגזר דין המטיל את העונש שהוא חייב לשאתו במדינה המבקשת.

מיום 15.1.1966

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ה מס' 458 מיום 15.7.1965 עמ' 182 (ה"ח 548)

22. פקודת השחרור בערבות, 1944, תחול על כל מבוקש, כל עוד אין עליו הכרזה בעלת תוקף סופי שהוא בר-הסגרה; ולצורך פקודה זו רואים –

(1) כל עבירה שעליה מבקשים את הסגרתו כעבירה שעליה הוא נאשם בישראל;

(2) הגשת עתירה כדי לקבוע אם הוא בר-הסגרה – כהאשמה בחקירה מוקדמת;

(2) מבוקש שנעצר לפי סעיף 5 או 7 – כעצור שטרם הוגש עליו כתב אישום;

(3) הכרזתו כבר-הסגרה, אם הוא מבוקש בתורת נאשם – כצו העמדה לדין כהגשת כתב אישום;

(4) הכרזתו כבר-הסגרה, אם הוא מבוקש בתורת נידון – כגזר דין המטיל את העונש שהוא חייב לשאתו במדינההמבקשת.

הוראות מעבר

23.   הוגשה בקשת הסגרה, וניתן צו על ידי שר המשפטים לפי סעיף 9(2) לפקודת ההסגרה, לפני תחילת תקפו של חוק זה – יחולו על אותה בקשה הוראות פקודת ההסגרה, כאילו חוק זה לא נכנס לתקפו. לא ניתן צו כאמור – יחולו על אותה בקשה הוראות חוק זה.

דין מי שהוסגר לישראל (תיקון מס' 7)  תשס"א-2001

24.   הוסגר אדם לישראל על ידי מדינה זרה, לא ייעצר ולא יובא לדין על עבירה אחרת שעבר לפני הסגרתו, וכן לא יוסגר למדינה אחרת על עבירה שעבר לפני הסגרתו, אלא אם נתנה אותה מדינה זרה את הסכמתה בכתב לפעולה כזאת, או אם לא יצא אדם זה מישראל תוך שלושים ימים לאחר שניתנה לו, משהוסגר, אפשרות לעשות זאת, או אם יצא מישראל לאחר שהוסגר וחזר אליה מרצונו.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 387 (ה"ח 2940)

24. הוסגר אדם לישראל על ידי מדינה זרה, לא ייעצר ולא יובא לדין על עבירה אחרת שעבר לפני הסגרתו, וכן לא יוסגר למדינה אחרת על עבירה שעבר לפני הסגרתו, אלא אם נתנה אותה מדינה זרה את הסכמתה בכתב לפעולה כזאת, או אם לא יצא אדם זה מישראל תוך ששים ימים שלושים ימים לאחר שניתנה לו, משהוסגר, אפשרות לעשות זאת, או אם יצא מישראל לאחר שהוסגר וחזר אליה מרצונו.

מעבר מוסגרים  (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

24א.   (א)  (1)   שר המשפטים רשאי לאשר בקשה להעברת אדם המוסגר ממדינה למדינה, דרך מדינת ישראל, אם נתקיימו שני אלה:

(א)   למדינה המבקשת יש הסכם הסגרה עם מדינת ישראל;

(ב)   למדינה המקבלת, כשהיא אינה המדינה המבקשת, יש יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל;

(2)   שר המשפטים לא יאשר בקשה להעביר מוסגר דרך מדינת ישראל, אלא אם כן קבע היועץ המשפטי לממשלה שהתקבלו מהמדינה הנוגעת בדבר ההתחייבויות האמורות בסעיפים 1א ו-16;

(3)בסעיף קטן זה, "המדינה המבקשת" – המדינה המסגירה את האדם או המדינה המקבלת אותו.

           (ב)  העברת מוסגר בשמי מדינת ישראל, בלא תחנת ביניים בישראל, אינה טעונה אישור.

מיום 1.2.1956

תיקון מס' 1

ס"ח תשט"ז מס' 196 מיום 1.2.1956 עמ' 29 (ה"ח 250)

הוספת סעיף 24א

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 387 (ה"ח 2940)

החלפת סעיף 24א

הנוסח הקודם:

24א. שר המשפטים רשאי לצוות כי אדם המוסגר ממדינה למדינה יינתן לו מעבר דרך מדינת ישראל, ובלבד שבין ישראל ובין המדינה המקבלת קיים הסכם על מעבר מוסגרים ונתקיימו התנאים שנקבעו באותו הסכם, ושאילו ביקשה המדינה המקבלת את הסגרתו של המבוקש, לא היתה מניעה חוקית לבקש הכרזתו כבר-הסגרה ולהסגירו.

 

ביצוע ההעברה או המעבר (תיקון מס' 1)  תשט"ז-1956

24ב.   אדם שחל עליו צו לפי סעיף 20א או 24א מותר להחזיקו במשמורת בישראל לשם ביצוע ההחזרה או המעבר, להעבירו אל מחוץ לגבולות ישראל ולמסרו למדינה המקבלת, כאילו הוכרז בר-הסגרה לפי חוק זה וניתן עליו צו לפי סעיף 18.

מיום 1.2.1956

תיקון מס' 1

ס"ח תשט"ז מס' 196 מיום 1.2.1956 עמ' 28 (ה"ח 250)

הוספת סעיף 24ב

התאמת מונחים  (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

24ג.   לענין חוק זה, דין בקשה של בית דין בין-לאומי להעברת מבוקש כדין בקשת הסגרה, ודין העברת מבוקש כדין הסגרת מבוקש, לכל דבר וענין; בסעיף זה, "בית דין בין-לאומי" – כמשמעותו בסעיף 2(א)(ג) בפסקה (2) להגדרה "המדינה המבקשת".

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 388 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף 24ג

שינוי התוספת  (תיקון מס' 7) תשס"א-2001

24ד.   שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר החוץ ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 388 (ה"ח 2940)

הוספת סעיף 24ד

ביטולים

25.   (א)  פקודת ההסגרה תתוקן כך –

(1)   שם הפקודה יהיה "פקודת העדות (משפטים פליליים זרים)";

(2)   הסעיפים 3 עד 20 ו-23 – יימחקו.

           (ב)  כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי חוק העבריינים הפליטים, 1881, אינו חל בישראל מיום הקמת המדינה.

ביצוע ותקנות

26.   שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר סדרי הדין בעתירות, בבקשות ובערעור וכללי הראיה בעתירות.

(תיקון מס' 7) תשס"א-2001

תוספת

(סעיף 2א, פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "המדינה המבקשת")

חלק א'

1.        בית הדין הבין-לאומי לשפיטת אנשים האחראים להפרות חמורות על המשפט הבין-לאומי ההומניטרי שנעברו בשטחה של יוגוסלביה לשעבר מאז 1991 – The International Tribunal for the Prosecution of Persons Responsible for Serious Violations of International Humanitarian Law Committed in the Territory of the Former Yugoslavia since 1991.

2.        בין הדין הבין-לאומי לרואנדה – The International Tribunal for Rwanda.

חלק ב'

1.האזור המנהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region.

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 388 (ה"ח 2940)

החלפת תוספת

הנוסח הקודם:

תוספת

(סעיף 2)

(א) כל עבירה שאפשר להטיל עליה עונש מוות או עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, אף אם ענשה קל מזה כשנידונים עליה בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי בדיון מהיר, למעט –

(1) עבירה שאין העבריין יכול להיאשם בה, אלא באשר היה בשעת העבירה חייל כמשמעותו בחוקת השיפוט תש"ח;

(2) עבירות על הסעיפים 85 ו- 181 לפקודת החוק הפלילי, 1936;

(3) עבירות על חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי"ב-1952, או על הדינים המפורטים בתוספת לחוק למניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תשי"א-1951.

(ב) עבירה שענשה פחות מן האמור לעיל, והיא עבירה לפי חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), תשי"ב-1952, או אם היא עבירה על סעיפי פקודת החוק הפלילי, 1936, המנויים להלן: 88, 109ב, 100-115, 120-122, 124, 140, 146, 156, 158, 159, 161-163, 166, 170, 173, 174, 185, 186, 195, 218, 242, 250, 261, 262, 270, 303-306, 310, 336, 350, 359, 360, 363-366.

                                                            משה שרת                        פנחס רוזן

                                                                            ראש הממשלה                          שר המשפטים

                    יצחק בן-צבי

                           נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"ד מס' 163 מיום 1.9.1954 עמ' 174 (ה"ח תשי"ג מס' 166 עמ' 208).

תוקן ס"ח תשט"ז מס' 196 מיום 1.2.1956 עמ' 28 (ה"ח תשט"ז מס' 250 עמ' 14) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשכ"ה מס' 458 מיום 15.7.1965 עמ' 182 (ה"ח תשכ"ג מס' 548 עמ' 161) – תיקון מס' 2 בסעיף 222 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965; תחילתו ששה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשל"ה מס' 779 מיום 8.8.1975 עמ' 228 (ה"ח תשל"ד מס' 1116 עמ' 170) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשל"ח מס' 881 מיום 12.1.1978 עמ' 53 (ה"ח תשל"ז מס' 1306 עמ' 258) – תיקון מס' 4 בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני עבירות חוץ, תשל"ח-1978; תחילתו ששה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח תשנ"ב מס' 2098 עמ' 115) – תיקון מס' 5 בסעיף 7 לחוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994; תחילתו שנה מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ט מס' 1708 מיום 29.4.1999 עמ' 138 (ה"ח תשנ"ח מס' 2707 עמ' 330) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 384 (ה"ח תשס"א מס' 2940 עמ' 154) – תיקון מס' 7; ר' סעיף 24 לענין הוראת מעבר.

[1] פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה והממונה על ענינים בין-לאומיים בפרקליטות המדינה הוסמכו מיום 24.11.2005 בי"פ תשס"ו מס' 5466 מיום 5.12.2005 עמ' 712.