Nevo.co.il

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951

בטחון – התגוננות אזרחית

תוכן ענינים

פרק ראשון: פירושים

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

פרק שני: שירות ההתגוננות האזרחית

Go

3

סעיף 2

שירות ההתגוננות האזרחית

Go

3

סעיף 3

ראש הגא

Go

4

סעיף 5

מפקדי הגא מחוזיים

Go

4

סעיף 8

חברי הגא

Go

4

סעיף 8א

אזכורים

Go

5

סעיף 8ב

חבר ארגון עזר

Go

5

סעיף 8ג

אחריות לנזק

Go

5

סעיף 8ד

תפקידים צבאיים

Go

5

סעיף 9

סמכויות חבר הגא

Go

5

סעיף 9א

התקנת צופרים ומיתקני קשר

Go

6

סעיף 9ב

שירות הסעה לצורך הצלה

Go

6

סעיף 9ג

הכרזה על מצב  מיוחד בעורף

Go

6

סעיף 9ד

הוראות לעניין מצב מיוחד בעורף ושעת התקפה

Go

6

סעיף 10

תקציב הגא

Go

7

סעיף 10א

תקציב הגא מקומי

Go

7

פרק שלישי: מקלטים

Go

8

סעיף 11

פירושים

Go

8

סעיף 11א

תחולה על המדינה

Go

8

סעיף 11ב

מפרטים למקלט

Go

8

סעיף 12

הוראות לרשות מקומית

Go

8

סעיף 13

מחסים ציבוריים

Go

8

סעיף 13א

סמכות ראש הגא להועיד מקום למחסה ציבורי

Go

9

סעיף 14

התקנת מקלטים בבתים ובמפעלים

Go

9

סעיף 14א

החזקת מקלטים בבית ובמפעל

Go

9

סעיף 14ב

בנייה בקרקע פנוייה

Go

9

סעיף 14ג

חפירת תעלות

Go

9

סעיף 14ד

התאמות נגישות במקלטים לאנשים עם מוגבלות

Go

9

סעיף 15

השימוש במקלטים

Go

9

סעיף 16

הוראות לגבי מקום שנועד לשמש מקלט  לבית

Go

9

סעיף 17

זכות הסתלקות

Go

9

סעיף 18

השתתפות בהוצאות

Go

9

סעיף 19

דמי השתתפות   הוראות שונות

Go

9

סעיף 19א

ציוד במחסה ציבורי ובמקלט

Go

9

סעיף 19ב

האחראי לביצוע במקלט ציבורי ובמחסה ציבורי

Go

9

סעיף 19ג

האחראי לביצוע במפעל

Go

9

סעיף 19ד

האחראי לביצוע בבית שאיננו בית משותף

Go

9

סעיף 19ה

האחראי לביצוע בבית משותף

Go

9

סעיף 19ו

הוצאות הביצוע

Go

9

סעיף 19ז

הוצאות ההחזקה

Go

9

סעיף 19ח

אכיפת הביצוע

Go

9

סעיף 19ט

אי תחולה

Go

9

סעיף 20

בעל בית שלא ביצע עבודה נדרשת

Go

9

סעיף 20א

ביצוע עבודה נדרשת ע"י הדיירים

Go

9

סעיף 20ב

ביצוע עבודה נדרשת על ידי ממונה

Go

9

סעיף 20ג

חלוקת הוצאות הביצוע על ידי הרשויות וגבייתן

Go

9

סעיף 20ד

הזכות לפנות לבית המשפט בענין הוצאות

Go

9

סעיף 20ה

שמירת האחריות לקיום חובות

Go

9

סעיף 20ו

סמכויות ראש רשות מקומית

Go

9

פרק רביעי: ציוד ואימוני עובדים במפעלים

Go

9

סעיף 20ז

סמכות לחייב אימוני עובדים של מפעלים  ובציודם

Go

9

סעיף 20ח

הוצאות פעולות המשרתות יותר ממפעל אחד

Go

9

סעיף 20ט

דין האימונים כדין עבודה

Go

9

סעיף 20יא

הוצאות הרשות הקובעת

Go

9

סעיף 20יב

דין המדינה כמעביד

Go

9

פרק חמישי: פינוי מיטלטלין

Go

9

סעיף 21א

פינוי מטלטלין

Go

9

סעיף 21ב

שיפוי

Go

9

פרק ששי: חמרים מסוכנים

Go

9

סעיף 22א

הכרזה על חמרים מסוכנים

Go

9

סעיף 22ב

פיקוח על החזקה

Go

9

סעיף 22ג

סמכות בית המשפט בדבר אכיפת צו

Go

9

סעיף 22ד

דין מכירות

Go

9

סעיף 22ד1

שמירת דינים

Go

9

פרק שביעי: ציוד אישי

Go

9

סעיף 22ה

הטלת היטל

Go

9

סעיף 22ו

החייבים בהיטל והזכאים לקבלת ציוד

Go

9

סעיף 22ז

גביה על ידי המוסד לביטוח לאומי

Go

9

סעיף 22ח

ההיטל   תוספת לדמי ביטוח

Go

9

סעיף 22ט

חלוקת ציוד וטיפול בו

Go

9

סעיף 22י

סמכות בית דין לעבודה

Go

9

סעיף 22יא

ציוד שנרכש בתשלום

Go

9

פרק שמיני: כללי

Go

9

סעיף 23

המצאת מסמכים

Go

9

סעיף 23א

ניכוי חוב הרשות המקומית מסכומים המגיעים מהאוצר

Go

9

סעיף 24

עבירות

Go

9

סעיף 24א

ברירת קנס

Go

9

סעיף 25

ביטול

Go

9

סעיף 26

הוראות מעבר

Go

9

סעיף 27

ביצוע ותקנות

Go

9


חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951*

פרק ראשון: פירושים

הגדרות (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

1.    בחוק זה –

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1052 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 1

לנוסח סעיף 1 לפני החלפתו

          "אויב" – כהגדרתו בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

          "ארגון עזר" – כל אחד מאלה:

(1)   אגודת מגן אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

(2)   הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

(3)   (נמחקה);

(4)   גוף שעיקר עיסוקו הצלת חיי אדם ושעזרתו נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, אשר שר הביטחון הכריז עליו ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, ככל שנקבע, או השר הממונה על תחום פעילותו של אותו גוף, שהוא ארגון עזר, בהתאם לאמות מידה לעניין יכולותיו הארגוניות והמבצעיות ששר הביטחון הורה עליהן;

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 740 (ה"ח 672)

(2) רשות כבאות, כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, וכן מפקח כבאות ראשי כמשמעותו בחוק האמור או מי מטעמו;

(2) הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(3) ממונה על אירוע חומרים מסוכנים, כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

          "דיני ההתגוננות האזרחית" – חוק זה, התקנות שהותקנו לפיו, וכן כל צו והוראה שניתנו לפיהם;

          "הגא" – שירות ההתגוננות האזרחית שהוקם בסעיף 2;

          "הרמטכ"ל", "חייל" ו"פקודות הצבא" – כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

          "התגוננות אזרחית" – האמצעים הנקוטים לשם התגוננות מפני כל התקפה או סכנת התקפה על האוכלוסייה האזרחית או לשם צמצום תוצאותיה של התקפה כזאת, להוציא אמצעי לחימה שלא להגנה עצמית;

          "התקפה" – כל אחד מאלה:

(1)   הפצצה אווירית, הפגזה ארטילרית או רקטית וכל סוג אחר של ירי ארוך טווח מצד אויב;

(2)   ניסיון פגיעה מצד צבא של מדינת אויב;

(תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

          "חבר ארגון עזר" – עובד ארגון עזר;

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 740 (ה"ח 672)

"חבר ארגון עזר" – עובד ארגון עזר, ולעניין רשות כבאות – גם עובד המשרד לביטחון הפנים הכפוף למפקח הכבאות הראשי;

          "חוק רישום ציוד וגיוסו" – חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ"ז-1987;

          "מצב מיוחד בעורף" – מצב שהוכרז לפי סעיף 9ג;

(תיקון מס' 21) תשע"ז-2017

          "מתנדב בארגון עזר" – מי שממלא תפקיד בהתנדבות בארגון עזר, לרבות מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 בארגון עזר;

מיום 1.4.2018

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 665 (ה"ח 947)

"מתנדב בארגון עזר" – מי שממלא תפקיד בהתנדבות בארגון עזר, לרבות מי שמשרת שירות לאומי או שירות אזרחי בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 בארגון עזר;

          "ראש רשות מקומית", בעירייה – ראש העירייה או סגנו, ובמועצה מקומית – ראש המועצה או סגנו;

          "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, ובמקום שאין אלה – תאגיד או יחיד הממלאים בו למעשה תפקידים של שלטון מקומי;

          "שעת התקפה" – הזמן שבו מתנהלת בשטח מסוים התקפה, מתחילתה או ממתן אות אזעקה, לפי המוקדם, ועד מתן אות ארגעה או עד תום עשרים וארבע שעות מתחילת ההתקפה, לפי המוקדם; אירעו כמה התקפות בפרק זמן של עשרים וארבע שעות, יחל מניין עשרים וארבע השעות האמורות מההתקפה הראשונה;

          "תמרוני הגא" – אימונים של הגא או של ארגוני עזר שראש הגא הכריז עליהם כעל תמרוני הגא.

פרק שני: שירות ההתגוננות האזרחית

שירות ההתגוננות האזרחית

2.    מוקם בזה שירות ההתגוננות האזרחית, שיארגן וינהל את ההתגוננות האזרחית במדינה, ולמטרה זו יהיה מוסמך –

          (א)  להכין ולבצע תכניות התגוננות אזרחית, למדינה כולה או לכל שטח משטחיה;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (ב)  לאמן את חברי הגא לתפקידי התגוננות אזרחית, לציידם, לארגנם ביחידות, לקבוע את סדרי הפיקוד והמשמעת ביחידות אלה ודרכי פעולתן;

          (ג)   לקבוע מדים או סימני היכר מיוחדים לחברי הגא;

          (ד)  להתקשר בחוזים, להחזיק במקרקעים ולרכוש מטלטלים;

          (ה)  לעשות עבודות בקרקע, להתקין מבנים ומיתקנים ולקיימם;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

         (ו)   להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה או בשעת תמרוני הגא;

          (ז)   לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בעניני ההתגוננות האזרחית;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ח)  לקבוע את אופן מתן ההתרעה לאוכלוסייה האזרחית, ובכלל זה לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

          (ט)  להדריך את האוכלוסיה בעניני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (י)   לעזור לאוכלוסיה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          (יא) לפעול – באישור שר הבטחון, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים, ובתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר – להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בהתגוננות אזרחית.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 126 (ה"ח 565)

(ב) לאמן את חברי הגא לתפקידי התגוננות אזרחית, לציידם, לארגנם ביחידות, לקבוע את סדרי הפיקוד והמשמעת ביחידות אלה ודרכי פעולתן;

(ג) לקבוע מדים או סימני היכר מיוחדים לחברי הגא;

(ד) להתקשר בחוזים, להחזיק במקרקעים ולרכוש מטלטלים;

(ה) לעשות עבודות בקרקע, להתקין מבנים ומיתקנים ולקיימם;

(ו) לאמן, לצייד, ולהדריך את ארגוני העזר להתגוננות אזרחית ולהפעילם בתקופת קרבות או בשעת תמרוני הגא;

(ו) להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בתקופת קרבות או בשעת תמרוני הגא;

(ז) לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בעניני ההתגוננות האזרחית;

(ח) לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

(ט) להדריך את האוכלוסיה בעניני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(י) לטפל בהסוואת מבנים, לעזור לאוכלוסיה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

(יא) לפעול – באישור שר הבטחון, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים, ובתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר – להצלת נפש ורכוש שאינה כרוכה בהתגוננות אזרחית.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(ו) להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת תמרוני הגא;

(ז) לתאם את פעולותיהם של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מפעלים פרטיים בעניני ההתגוננות האזרחית;

(ח) לקבוע את אופן מתן ההתרעה לאוכלוסייה האזרחית, ובכלל זה לקבוע אותות אזעקה וארגעה ולהפעילם;

(ט) להדריך את האוכלוסיה בעניני התגוננות אזרחית ולציידה באמצעי התגוננות;

(י) לטפל בהסוואת מבנים, לעזור לאוכלוסיה שנפגעה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה לשם מילוי תפקידו, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית;

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1053 (ה"ח 537)

(ו) להדריך ולכוון את ארגוני העזר למילוי תפקידם בתחום ההתגוננות האזרחית ולהפעיל אותם ואת הציוד שברשותם בעת מצב מיוחד בעורף מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה או בשעת תמרוני הגא;

ראש הגא (תיקון מס' 11)  תשנ"ג-1993

3.    (א)  שר הבטחון על פי המלצת הרמטכ"ל, ימנה קצין בצבא-הגנה לישראל לכהן בתפקיד ראש הגא. הודעה על מינויו תפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ב)  ניהול הגא והפיקוד על כל חבריו יהיו בידי ראש הגא, שיהיה מוסמך לפעול בשם הגא בכל ענין, ובכלל זה להפעיל כל סמכות הנתונה בידי מפקד הגא מחוזי לפי דיני ההתגוננות האזרחית.

(תיקון מס' 11) תשנ"ג-1993

          (ג)   מבלי לגרוע מהסמכויות שנמסרו למפקד הג"א מחוזי לפי חוק זה, רשאי הרמטכ"ל, באישור שר הבטחון וועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בפקודות הצבא את המחוזות שהפיקוד והניהול בהם לא יהא בידי ראש הג"א, וכן את התפקידים שהם ימלאו במסגרת הג"א וצבא-הגנה לישראל.

מיום 4.2.1993

סעיף קטן 3(ג) מיום 4.5.1993

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1411 מיום 4.2.1993 עמ' 55 (ה"ח 2124)

3. (א) שר הבטחון על פי המלצת הרמטכ"ל, ימנה קצין בצבא-הגנה לישראל לכהן בתפקיד ראש הגא. הודעה על מינויו תפורסם ברשומות.

(ב) ניהול הגא והפיקוד על כל חבריו יהיו בידי ראש הגא, שיהיה מוסמך לפעול בשם הגא בכל ענין, פרט לענינים שנמסרו לאדם אחר בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו.

(ג) מבלי לגרוע מהסמכויות שנמסרו למפקד הג"א מחוזי לפי חוק זה, רשאי הרמטכ"ל, באישור שר הבטחון וועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בפקודות הצבא את המחוזות שהפיקוד והניהול בהם לא יהא בידי ראש הג"א, וכן את התפקידים שהם ימלאו במסגרת הג"א וצבא-הגנה לישראל.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(ב) ניהול הגא והפיקוד על כל חבריו יהיו בידי ראש הגא, שיהיה מוסמך לפעול בשם הגא בכל ענין, פרט לענינים שנמסרו לאדם אחר בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו ובכלל זה להפעיל כל סמכות הנתונה בידי מפקד הגא מחוזי לפי דיני ההתגוננות האזרחית.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

4.    (בוטל).

מיום 1.10.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 126 (ה"ח 565)

(ב) המועצה הארצית של הגא תהיה מורכבת מחברים אלה:

(1) ראש הגא, כיושב ראש;

(2) נציג אחד של כל שר כמפורט בזה: שר האוצר, שר הבריאות, שר המשטרה, שר העבודה ושר הפנים;

(3) נציג אחד של כל עיריה כמפורט בזה: עירית ירושלים, עירית תל אביב-יפו ועירית חיפה;

(4) נציג אחד של העיריות שלא פורטו בפסקה (3);

(5) שני נציגים של הרשויות המקומיות האחרות בישראל;

(6) נציג אחד של האגודה מגן דוד אדום בישראל;

(7) נציג אחד של האגודה מכבי אש מתנדבים;

(8) נציג אחד של ארגוני נשים;

(ב) המועצה הארצית של הגא תהיה מורכבת מחברים אלה:

(1) ראש הגא שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) נציגיהם של שר האוצר, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר העבודה, שר הפנים, שר השיכון ושר התחבורה — נציג אחד לכל שר, והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(3) נציגים של עירית ירושלים, עירית תל-אביב-יפו ועירית חיפה — נציג אחד לכל עיריה, והוא יתמנה על ידי מועצת העיריה;

(4) שני נציגים של העיריות שלא פורטו בפסקה (3), והם יתמנו על ידי שר הפנים, בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(5) שני נציגים של המועצות המקומיות, למעט המועצות האזוריות שהוקמו תוך שימוש בסמכויות לפי סעיף 5(3) לפקודת המועצות המקומיות, 1941, ונציג אחד של המועצות האזוריות, והם יתמנו על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(6) יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(7) מפקח הכבאות הראשי שנתמנה על פי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט–1959;

(8) נציגה אחת של ארגון נשים והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ג) את הנציגים הנזכרים בסעיף קטן (ב), בפסקות (4) ו-(5) ימנה שר הפנים, את הנזכרים בפסקות (7) ו-(8) – ימנה שר הביטחון.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

מועצה ארצית

4. (א) תוקם מועצה ארצית של הגא שתפעל כגוף מייעץ, על יד ראש הגא.

(ב) המועצה הארצית של הגא תהיה מורכבת מחברים אלה:

(1) ראש הגא שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) נציגיהם של שר האוצר, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר העבודה, שר הפנים, שר השיכון ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר, והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(3) נציגים של עירית ירושלים, עירית תל-אביב-יפו ועירית חיפה – נציג אחד לכל עיריה, והוא יתמנה על ידי מועצת העיריה;

(4) שני נציגים של העיריות שלא פורטו בפסקה (3), והם יתמנו על ידי שר הפנים, בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(5) שני נציגים של המועצות המקומיות, למעט המועצות האזוריות שהוקמו תוך שימוש בסמכויות לפי סעיף 5(3) לפקודת המועצות המקומיות, 1941, ונציג אחד של המועצות האזוריות, והם יתמנו על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של רשויות מקומיות שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר;

(6) יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(7) מפקח הכבאות הראשי שנתמנה על פי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959;

(8) נציגה אחת של ארגון נשים והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ג) (בוטל).

מפקדי הגא מחוזיים (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964  (תיקון מס' 11)  תשנ"ג-1993

5.    (א)  לצורך חוק זה יחלק ראש הג"א באישור הרמטכ"ל את שטח המדינה למחוזות הגא וימנה לכל מחוז מפקד הגא מחוזי, ובכל מקום בחוק זה המדבר במפקד הגא מחוזי – מפקד הגא של המחוז הנוגע בדבר במשמע.

          (ב)  מפקד הגא מחוזי יהיה אחראי לארגון ולניהול ההתגוננות האזרחית במחוזו ולשם כך יהיה לו –

(1)   הפיקוד על חברי הגא במחוז;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(2)   הסמכות להפעיל את ארגוני העזר שבמחוז בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה ובשעת תמרוני הגא;

(3)   כל סמכות אחרת הנתונה להגא שתוענק לו לפי דיני ההתגוננות האזרחית.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 127 (ה"ח 565)

(א) לצורך חוק זה יחלק ראש הג"א את שטח המדינה למחוזות הגא וימנה לכל מחוז מפקד הגא מחוזי, ובכל מקום בחוק זה המדבר במפקד הגא מחוזי – מפקד הגא של המחוז הנוגע בדבר במשמע.

מיום 4.2.1993

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1411 מיום 4.2.1993 עמ' 55 (ה"ח 2124)

(א) לצורך חוק זה יחלק ראש הג"א באישור הרמטכ"ל את שטח המדינה למחוזות הגא וימנה לכל מחוז מפקד הגא מחוזי, ובכל מקום בחוק זה המדבר במפקד הגא מחוזי – מפקד הגא של המחוז הנוגע בדבר במשמע.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(ב) מפקד הגא מחוזי יהיה אחראי לארגון ולניהול ההתגוננות האזרחית במחוזו ולשם כך יהיה לו –

(1) הפיקוד על חברי הגא במחוז;

(2) הסמכות להפעיל את ארגוני העזר שבמחוז בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף, בשעת התקפה ובשעת תמרוני הגא;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

6.    (בוטל).

מיום 1.10.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 127 (ה"ח 565)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

6. (א) בכל מחוז הגא תוקם מועצה מחוזית של הגא שתפעל כגוף מייעץ על יד מפקד הגא באותו מחוז ותמלא את התפקידים האחרים שנקבעו לה בחוק זה.

(ב) מועצה מחוזית תהיה מורכבת ממפקד הגא מחוזי, כיושב ראש, מנציגו של שר הפנים ומנציגי הרשויות המקומיות במחוז. שר הפנים יקבע את הרשויות המקומיות שימנו נציגים למועצה ומספר נציגיהן.

(ג) מפקד הגא מחוזי רשאי, באישור המועצה המחוזית, להטיל על חבר המועצה כל תפקיד הנוגע לשיתוף הציבור ומוסדותיו בהתגוננות אזרחית.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 156 (ה"ח 777)

(2) נציגים של שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר הפנים ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו; אולם במחוז שהוא חלק של פיקוד הגא כאמור בסעיף 6א יבוא במקום כל אלה נציג שר הפנים בלבד שיתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

מועצה מחוזית

6. (א) בכל מחוז הגא תוקם מועצה מחוזית של הגא, שתפעל כגוף מייעץ על יד מפקד הגא באותו מחוז ותמלא את התפקידים האחרים שנקבעו לה בחוק זה.

(ב) חבריה של מועצה מחוזית יהיו:

(1) מפקד הגא מחוזי, שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) נציגים של שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר הפנים ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו; אולם במחוז שהוא חלק של פיקוד הגא כאמור בסעיף 6א יבוא במקום כל אלה נציג שר הפנים בלבד שיתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(3) נציגי רשויות מקומיות במחוז, ושר הפנים יקבע אותן ואת מספר נציגיהן;

(4) נציג אחד של סניף מגן דוד אדום בישראל אשר במחוז, והוא יתמנה על ידי יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(5) נציג אחד של רשויות הכבאות אשר במחוז, והוא יתמנה על ידי מפקח הכבאות הראשי;

(6) נציגה אחת של ארגון נשים במחוז, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ג) מפקד הגא מחוזי רשאי, באישור המועצה המחוזית, להטיל על חבר המועצה כל תפקיד הנוגע לשיתוף הציבור ומוסדותיו בהתגוננות האזרחית או להדרכתם, להכוונתם ולתיאום פעולתם של ארגוני העזר שבמחוז, ובלבד שתפקידים שיוטלו על חבר פלוני לא יחרגו מתחום הפעולות של השר או של הגוף שהוא מייצגו.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

6א.     (בוטל).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 156 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 6א

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 6א

הנוסח הקודם:

פיקוד הגא

6א. (א) ראש הגא רשאי להורות כי שני מחוזות הגא או יותר יהיו פיקוד הגא, ומשעשה כן, ימנה קצין בצבא-הגנה לישראל להיות מפקד הגא פיקודי.

(ב) למפקד הגא פיקודי יהיו לגבי מחוזות הגא שבפיקודו התפקידים והסמכויות של מפקד הגא מחוזי, כולם או מקצתם, ותפקידים נוספים, הכל כפי שיורה ראש הגא.

(ג) בכל פיקוד הגא תוקם מועצה פיקודית של הגא שתפעל כגוף מייעץ על יד מפקד הגא פיקודי ותהא מורכבת מחברים אלה:

(1) מפקד הגא פיקודי, שיהיה יושב ראש המועצה;

(2) מפקדי הגא המחוזיים שבפיקוד;

(3) נציגיהם של שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר המשטרה, שר הסעד, שר העבודה, שר הפנים ושר התחבורה – נציג אחד לכל שר והוא יתמנה על ידיו מבין עובדי משרדו;

(4) נציגי רשויות מקומיות בפיקוד, ושר הפנים יקבע אותן ואת מספר נציגיהן;

(5) נציג אחד של סניף מגן דוד אדום בישראל אשר בפיקוד, והוא יתמנה על ידי יושב ראש הועד הפועל של מגן דוד אדום בישראל;

(6) נציג אחד של רשויות הכבאות אשר בפיקוד, והוא יתמנה על ידי מפקח הכבאות הראשי;

(7) נציגה אחת של ארגון נשים בפיקוד, והיא תתמנה על ידי שר הפנים בהמלצת ארגון ארצי של ארגוני נשים, שהוא לדעת השר יציג ונוגע בדבר.

(ד) מפקד הגא פיקודי רשאי, באישור המועצה הפיקודית, להטיל על חבר המועצה כל תפקיד הנוגע לשיתוף הציבור ומוסדותיו בהתגוננות האזרחית או להדרכתם, להכוונתם ולתיאום פעולתם של ארגוני העזר שבפיקוד, ובלבד שהתפקידים שיוטלו על חבר פלוני לא יחרגו מתחום הפעולות של השר או של הגוף שהוא מייצגו.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

6ב.     (בוטל).

מיום 1.10.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 127 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 6א

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

6ב. (א) סדרי העבודה והדיונים של המועצה הארצית, המועצה הפיקודית, והמועצה המחוזית ושל ועדותיהן, לרבות המנין החוקי שלהן, ייקבעו בתקנות.

(ב) שום פעולה של המועצה הארצית, של המועצה הפיקודית, של המועצה המחוזית ושל ועדה מועדותיהן לא תיפסל מחמת זה בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של אחד החברים פנוי מכל סיבה שהיא.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 6ב

הנוסח הקודם:

סדרי העבודה של המועצות

6ב. (א) סדרי העבודה והדיונים של המועצה הארצית, המועצה הפיקודית, והמועצה המחוזית ושל ועדותיהן, לרבות המנין החוקי שלהן, ייקבעו בתקנות.

(ב) שום פעולה של המועצה הארצית, של המועצה הפיקודית, של המועצה המחוזית ושל ועדה מועדותיהן לא תיפסל מחמת זה בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של אחד החברים פנוי מכל סיבה שהיא.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7.    (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 128 (ה"ח 565)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. (א) שר הבטחון רשאי להכריז, באכרזה שתפורסם ברשומות, על כל תפקיד בהגא, אשר הפעולות הקשורות בו מוגבלות למבנה מסויים או לשטח סמוך לאותו מבנה, כעל תפקיד נדרש בהגא.

(ב) ראש הגא רשאי לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לקבוע בצו, שיחול במדינה כולה או במחוז הגא מסויים או בחלק ממנו, הכל כפי שייקבע בצו, כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא בני אדם הגרים או העובדים במקום שבו חל הצו למלא תפקידים נדרשים בהגא.

(ג) ניתן צו לפי סעיף קטן (ב), רשאי מפקד הגא מחוזי של המקום שעליו חל הצו ולפי התנאים שנקבעו בו לתת לאדם הגר או העובד באותו מקום הודעה בכתב, כי הוא נקרא למלא תפקיד נדרש בהגא כמפורט בהודעה.

(ד) לא ייקרא למלא לפי סעיף זה תפקיד נדרש בהגא ולא יהיה חייב למלאו –

(1) הנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל;

(2) הנמנה עם משטרת ישראל;

(3) מי שנתקבל להגא כמתנדב;

(4) גבר למטה מגיל 16 או למעלה מגיל 55;

(5) אשה למטה מגיל 17 או למעלה מגיל 50;

(6) אשה הרה בתקופת הריונה ועד תום שנה אחת מיום גמר ההריון;

(7) אם לילד למטה מגיל 5 או מי שאחראי לו במקומה;

(8) מי שאינו עובד או שאינו גר במבנה שבו או סמוך לו יש למלא אותו תפקיד.

(ה) אדם שניתנה עליו הודעה לפי סעיף קטן (ג), רשאי תוך 15 יום לפנות למועצה המחוזית של הגא בבקשה לבטל את ההודעה ולקבל ממנה תעודה על הגשת בקשה כזאת.

(ו) המועצה המחוזית או ועדה שנבחרה לכך על ידיה רשאית לאשר את הבקשה או לדחותה. המועצה המחוזית או הועדה האמורה תודיע למבקש ולמפקד הגא מחוזי את החלטתה בבקשה.

(ז) לאחר שעבר הזמן הקבוע להגשת בקשה לביטול הודעה שניתנה לפי סעיף קטן (ג), והבקשה לא הוגשה, או הוגשה – והמועצה המחוזית או הועדה האמורה הודיעה את החלטתה על דחיית הבקשה, רשאי אותו מפקד הגא מחוזי להטיל על האדם שעליו ניתנה ההודעה את התפקיד הנדרש המפורט בה.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. שר הבטחון רשאי לקבוע בהכרזה שתפורסם ברשומות, כי תפקיד פלוני בהגא, שהפעולות הקשורות בו מוגבלות לתחום רשות מקומית אחת, הוא תפקיד נדרש בהגא.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

תפקידים נדרשים בהגא

7. שר הבטחון רשאי להכריז על תפקיד פלוני בהגא כעל תפקיד נדרש בהגא, וכן רשאי הוא, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להכריז על תפקיד נדרש בהגא כעל תפקיד נדרש חיוני.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7א.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 128 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7א

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

(ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) רשאי מפקד הגא מחוזי של המקום שעליו חל הצו, ולפי התנאים שנקבעו בו או קצין שהמפקד הסמיכו לכך ולפי התנאים שנקבעו בצו, לתת לאדם הגר או העובד באותו מקום הודעה בכתב, כי הוא הוצב למלא תפקיד נדרש בהגא (להלן – הודעת הצבה). אדם שניתנה לו הודעת הצבה מותר לקרוא לו ליטול חלק בתמרוני הגא או למלא תפקיד נדרש בהגא, ובלבד שבתקופה שאינה תקופת קרבות לא ייקרא אדם לשירות חדשי העולה על שלוש שעות לחודש ולשירות שנתי העולה על שלושה ימים לשנה ובלבד שבתקופה שאינה תקופת קרבות –

(1) לא ייקרא אדם לפי סעיף זה לשירות שנתי או חדשי באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948;

(2) לא ייקרא אדם לשירות חדשי לזמן שלמעלה משלוש שעות לחודש ולשירות שנתי לזמן שלמעלה משלושה ימים לשנה.

(בב) בעל תפקיד נדרש שניתנה לו הודעת הצבה ימסור לרשות ובמועד שנקבעו בתקנות הודעה בכתב על שמו, גילו, משלח ידו, נסיונו המקצועי המעשי, מענו, מקום עסקיו או עבודתו ומצבו המשפחתי, וכן ימסור הודעה בכתב כאמור על כל שינוי שחל בפרטים אלה, על יציאתו לחוץ-לארץ העולה לפי המשוער על חודש ימים ועל שובו.

(ג) שירות שנתי לפי סעיף זה יהיה רצוף, אולם מפקד הגא מחוזי רשאי להורות כי תקופת השירות תחולק –

(1) לשנים – אם ראש הגא הרשה זאת לגבי אותה שנת שירות, בין ביחס לאדם מסויים ובין ביחס לסוג של בני-אדם או בדרך כלל; או

(2) לשנים או יותר – אם הסכים לכך האדם הנוגע בדבר בכתב.

(ד) צו או הוראה לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות.

(ה) בסעיף זה, "קצין" – לרבות בעל דרגת קצונה של הגא.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7א

הנוסח הקודם:

הודעת קריאה לתפקיד נדרש או לתמרונים

7א. (א) ראש הגא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו, כי מפקד הגא מחוזי רשאי לקרוא בני אדם הגרים או העובדים במקום שבו חל הצו למלא תפקידים נדרשים בהגא או ליטול חלק בתמרוני הגא; צו כאמור יכול שיחול במדינה כולה או במחוז הגא מסויים או בחלק ממנו.

(ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) רשאי מפקד הגא מחוזי של המקום שעליו חל הצו, או קצין שהמפקד הסמיכו לכך ולפי התנאים שנקבעו בצו, לתת לאדם הגר או העובד באותו מקום הודעה בכתב, כי הוא הוצב למלא תפקיד נדרש בהגא (להלן – הודעת הצבה). אדם שניתנה לו הודעת הצבה מותר לקרוא לו ליטול חלק בתמרוני הגא או למלא תפקיד נדרש בהגא, ובלבד שבתקופה שאינה תקופת קרבות –

(1) לא ייקרא אדם לפי סעיף זה לשירות שנתי או חדשי באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948;

(2) לא ייקרא אדם לשירות חדשי לזמן שלמעלה משלוש שעות לחודש ולשירות שנתי לזמן שלמעלה משלושה ימים לשנה.

(בב) בעל תפקיד נדרש שניתנה לו הודעת הצבה ימסור לרשות ובמועד שנקבעו בתקנות הודעה בכתב על שמו, גילו, משלח ידו, נסיונו המקצועי המעשי, מענו, מקום עסקיו או עבודתו ומצבו המשפחתי, וכן ימסור הודעה בכתב כאמור על כל שינוי שחל בפרטים אלה, על יציאתו לחוץ-לארץ העולה לפי המשוער על חודש ימים ועל שובו.

(ג) שירות שנתי לפי סעיף זה יהיה רצוף, אולם מפקד הגא מחוזי רשאי להורות כי תקופת השירות תחולק –

(1) לשנים – אם ראש הגא הרשה זאת לגבי אותה שנת שירות, בין ביחס לאדם מסויים ובין ביחס לסוג של בני-אדם או בדרך כלל; או

(2) לשנים או יותר – אם הסכים לכך האדם הנוגע בדבר בכתב.

(ד) צו או הוראה לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות.

(ה) בסעיף זה, "קצין" – לרבות בעל דרגת קצונה של הגא.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ב.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 128 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7ב

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 157 (ה"ח 777)

הוספת סעיף קטן 7ב(ג)

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ב

הנוסח הקודם:

פטור מתפקיד נדרש

7ב. (א) לא יוצב אדם למלא תפקיד נדרש בהגא, לא ייקרא למלאו ולא יהיה חייב למלאו או ליטול חלק בתמרוני הגא, אם הוא אחד מאלה:

(1) נמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל;

(2) נמנה עם משטרת ישראל;

(3) נמנה עם הגא כמתנדב;

(4) גבר למטה מגיל 16 או למעלה מגיל 62;

(5) אשה למטה מגיל 17 או למעלה מגיל 50;

(6) אשה הרה בתקופת הריונה ועד תום שנה אחת מגמר ההריון;

(7) אם לילד למטה מגיל 5 או מי שאחראי לו במקומה;

(8) אם מרובת ילדים אף אם גילם 5 שנים או יותר או מי שאחראי להם, הכל לפי כללים שייקבעו בתקנות.

(ב) לא יוצב אדם למלא תפקיד נדרש בהגא, לא ייקרא למלאו ולא יהיה חייב למלאו או ליטול חלק בתמרוני הגא מחוץ לתחום הרשות המקומית שבו הוא גר או עובד.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר יהיה להציב אדם למלא תפקיד נדרש חיוני, לקרוא לו למלא תפקיד כאמור או לקרוא לו ליטול חלק בתמרוני הגא, אף מחוץ לתחום הרשות המקומית שבו הוא גר או עובד, ובלבד שלא יוצב או ייקרא כך מחוץ לתחום מחוז הגא שבו הוא גר או עובד.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ג.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7ג

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ג

הנוסח הקודם:

בקשה לבטל הודעת הצבה או קריאה

7ג. (א) אדם שהוצב למלא תפקיד נדרש בהגא רשאי לפנות למועצה המחוזית של הגא בבקשה לבטל את הודעת ההצבה, ולקבל ממנה תעודה על הגשת בקשה כזאת.

(ב) אדם שנקרא ליטול חלק בתמרוני הגא או למלא תפקיד נדרש בהגא רשאי תוך 15 יום – ובתקופת קרבות תוך 5 ימים – מהיום שבו הומצאה לו הקריאה, לפנות למועצה המחוזית של הגא בבקשה לבטל את הקריאה או לדחותה ולקבל ממנה תעודה על הגשת בקשה כזאת.

(ג) המועצה המחוזית או ועדה שנבחרה לכך על ידה רשאיות, בהתחשב בטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות או המשק הלאומי, או בטעמי בריאות, טעמי משפחה או טעמים אחרים כיוצא באלה, לאשר את הבקשה או לדחותה; בתקופת קרבות חייבות הן לדון בבקשה תוך שלושה ימים מיום קבלתה.

(ד) מי שביקש לפי סעיף זה ביטול הודעה לפי סעיף 7א(ב) מטעמי בריאות, רשאי לבקש, באותו מעמד, שייבדק בדיקה רפואית בדבר כשרו למילוי התפקיד הנדרש בדרך שיקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות; נמצא בלתי כשר למילוי התפקיד בבדיקה כאמור, תבוטל ההודעה.

(ה) המועצה המחוזית או ועדה שנבחרה כאמור תודיע למבקש ולמפקד הגא מחוזי את החלטתה בבקשה.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ד.     (בוטל).

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 7ד

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ד

הנוסח הקודם:

חיוב למלא אחרי קריאה

7ד. החובה למלא אחרי קריאה לפי סעיף 7א(ב) לא תחול עד שעבר הזמן להגשת בקשה לביטול הקריאה או לדחייתה, ואם הוגשה הבקשה – עד שנדחתה; אולם בתקופת קרבות אין בהגשת הבקשה כדי לפטור אדם מן החובה כל עוד לא הוחלט לאשר את הבקשה.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

7ה.     (בוטל).

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 7ה

מיום 1.10.1977

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ז מס' 862 מיום 12.5.1977 עמ' 218 (ה"ח 1298)

(א) הממלא תפקיד נדרש לפי סעיף 7א, או מי שהוא חבר ארגון עזר ואינו זכאי לשכר מהארגון, וממלא על פי הוראות מפקד הגא מחוזי תפקיד בתחום ההתגוננות האזרחית, זכאי בתקופת קרבות, בעד כל יום שבו מילא תפקיד כאמור, לתשלום מאוצר המדינה, כפי שנקבע אותה שעה בצו לפי סעיף 3(ב) לחוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], למשרת בשירות חירום בשיעור המקדמה המשתלמת למשרת במילואים על פי סעיף 127עו(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אולם אם שולמה לו בעד אותו יום על ידי מעבידו תמורה כל שהיא המשתלמת בעד עבודה, רשאי המעביד לנכות סכום השווה למה ששולם בעד אותו יום מאוצר המדינה מכל תשלום המגיע מהמעביד לאותו אדם בעד עבודתו או בקשר אליה.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

ביטול סעיף 7ה

הנוסח הקודם:

תשלום בתקופת קרבות

7ה. (א) הממלא תפקיד נדרש לפי סעיף 7א, או מי שהוא חבר ארגון עזר ואינו זכאי לשכר מהארגון, וממלא על פי הוראות מפקד הגא מחוזי תפקיד בתחום ההתגוננות האזרחית, זכאי בתקופת קרבות, בעד כל יום שבו מילא תפקיד כאמור, לתשלום מאוצר המדינה, בשיעור המקדמה המשתלמת למשרת במילואים על פי סעיף 127עו(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אולם אם שולמה לו בעד אותו יום על ידי מעבידו תמורה כל שהיא המשתלמת בעד עבודה, רשאי המעביד לנכות סכום השווה למה ששולם בעד אותו יום מאוצר המדינה מכל תשלום המגיע מהמעביד לאותו אדם בעד עבודתו או בקשר אליה.

(ב) שר הבטחון רשאי לתאם, לענין סעיף זה, את סולם הדרגות בהגא ובארגון העזר לסולם הדרגות בצבא-הגנה לישראל.

חברי הגא (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

8.    (א)  אלה הם חברי הגא:

(1)   חייל שנשלח לשרת בהגא בהתאם לפקודות הצבא;

(2)   מי שנתקבל להגא כמתנדב.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ב)  לא יתקבל אדם להגא כמתנדב, אלא לאחר שחתם על הצהרת התנדבות שבה יפורטו התפקיד או התפקידים שמותר יהיה להטיל על חותם ההצהרה, סמכויותיו, חובותיו וזכויותיו.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ג)   מי שנתקבל להגא כמתנדב רשאי להודיע על הפסקת התנדבותו בהתאם לכללים שיקבע ראש הגא, ובלבד שלא יפסיק את התנדבותו טרם סיום פעולות ההצלה בשטח מותקף שלשם ביצוען התנדב, או טרם חלוף ארבעים ושמונה שעות מעת ההודעה, לפי המוקדם מבין השניים.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ד)  מי שנתקבל להגא כמתנדב ונקרא להתייצס לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ה)  (בוטל).

          (ו)   לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה.

(תיקון מס' 18) תשע"ז-2016

          (ז)   (1)   מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות, בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, ולעניין חוקי השיקום יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי;

(2)   מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלה שאינה חבלת שירות או חלה במחלה שאינה מחלת שירות, שאירעו בנסיבות כאמור בפסקה (1) ואינן פגיעת איבה, יחולו עליו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי.

(תיקון מס' 18) תשע"ז-2016

          (ח)  בסעיף זה ובסעיף 8ב –

          "חבלה", "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;

          "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

          "חוקי השיקום" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

          "פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

מיום 1.7.1964

סעיף קטן 8(ז) מיום 21.3.1951

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

8. (א) אלה הם חברי הגא:

(1) הנמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל שנשלח להגא לשרת בו את שירות המילואים שהוא חייב בו על פי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949;

(2) מי שנתקבל להגא כמתנדב;

(3) מי שהוטל עליו תפקיד נדרש בהגא לפי סעיף 7;

(3) מי שחוייב לפי פרק זה למלא תפקיד נדרש בהגא או ליטול חלק בתמרוני הגא.

(ב) לא יתקבל אדם להגא כמתנדב, אלא לאחר שחתם על הצהרת התנדבות שבה יפורט התפקיד או התפקידים שמותר יהיה להטיל על חותם ההצהרה.

(ג) התנאים שלפיהם רשאי אדם שנתקבל להגא כמתנדב להפסיק את חברותו בהגא ייקבעו בתקנות.

(ד) חבר הגא חייב למלא את התפקיד או התפקידים שהוטלו עליו כחוק ולציית לכל פקודה או הוראה חוקית שניתנה לו על ידי הממונים עליו.

(ה) לגבי אדם שהוא חבר הגא בתוקף סעיף קטן (א)(1), בא סעיף קטן (ד) להוסיף על הוראות חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, ולא לגרוע מהן, ולצורך אותו חוק רואים את הגא כיחידת מילואים של צבא-הגנה לישראל ואת דרגות מפקדי הגא כדרגות מפקדים בחיל היבשה.

(ו) לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה.

(ז) חבר הגא שנחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949, וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

(ז) חבר הגא שנחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

הוספת פסקאות 8(א)(4), 8(א)(5)

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

מחיקת פסקה 8(א)(3)

הנוסח הקודם:

(3) מי שחוייב לפי פרק זה למלא תפקיד נדרש בהגא או ליטול חלק בתמרוני הגא;

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1053 (ה"ח 537)

8. (א) אלה הם חברי הגא:

(1) הנמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל שנשלח להגא לשרת בו את שירות המילואים שהוא חייב בו על פי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949;

(2) מי שנתקבל להגא כמתנדב;

(3) (נמחקה);

(4) מי שהתנדב לשירות מילואים ונשלח להגא על מנת לשרת בו;

(5) מי שנשלח להגא על מנת לשרת בו והוא נמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, אם על פי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ואם על פי התנדבות, בין בהתחייבות לשירות קבע ובין בדרך אחרת.

(א) אלה הם חברי הגא:

(1) חייל שנשלח לשרת בהגא בהתאם לפקודות הצבא;

(2) מי שנתקבל להגא כמתנדב.

(ב) לא יתקבל אדם להגא כמתנדב, אלא לאחר שחתם על הצהרת התנדבות שבה יפורט יפורטו התפקיד או התפקידים שמותר יהיה להטיל על חותם ההצהרה ההצהרה, סמכויותיו, חובותיו וזכויותיו.

(ג) התנאים שלפיהם רשאי אדם שנתקבל להגא כמתנדב להפסיק את חברותו בהגא ייקבעו בתקנות.

(ד) חבר הגא חייב למלא את התפקיד או התפקידים שהוטלו עליו כחוק ולציית לכל פקודה או הוראה חוקית שניתנה לו על ידי הממונים עליו.

(ג) מי שנתקבל להגא כמתנדב רשאי להודיע על הפסקת התנדבותו בהתאם לכללים שיקבע ראש הגא, ובלבד שלא יפסיק את התנדבותו טרם סיום פעולות ההצלה בשטח מותקף שלשם ביצוען התנדב, או טרם חלוף ארבעים ושמונה שעות מעת ההודעה, לפי המוקדם מבין השניים.

(ד) מי שנתקבל להגא כמתנדב ונקרא להתייצס לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב בהגא – ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(ה) לגבי אדם שהוא חבר הגא בתוקף סעיף קטן (א)(1), בא סעיף קטן (ד) להוסיף על הוראות חוק שירות בטחון, תש"ט-1949, ולא לגרוע מהן, ולצורך אותו חוק רואים את הגא כיחידת מילואים של צבא-הגנה לישראל ואת דרגות מפקדי הגא כדרגות מפקדים בחיל היבשה.

(ו) לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה.

(ז) חבר הגא שנחבל מי שנתקבל להגא כמתנדב, ונחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 244 (ה"ח 1083)

(ז) מי שנתקבל להגא כמתנדב, ונחבל או חלה בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ולצורך חוקים אלה יראו את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

(ז) (1) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות, בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, ולעניין חוקי השיקום יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי;

(2) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלה שאינה חבלת שירות או חלה במחלה שאינה מחלת שירות, שאירעו בנסיבות כאמור בפסקה (1) ואינן פגיעת איבה, יחולו עליו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי.

(ח) בסעיף זה ובסעיף 8ב –

"חבלה", "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"חוקי השיקום" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

"פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

אזכורים (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

8א.     כל חיקוק המדבר בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], או בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף 8 לחוק זה, הכל לפי הענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 129 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 8א

חבר ארגון עזר (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

8ב.     (א)  חבר ארגון עזר חייב לציית לכל הוראה שניתנה לו בתחום ההתגוננות האזרחית מהגורמים המוסמכים לפי חוק זה, לצורך מילוי תפקידו.

          (ב)  חבר ארגון עזר שנקרא להתייצב לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(תיקון מס' 18) תשע"ז-2016

          (ג)   חבר ארגון עזר, הממלא תפקיד לפי הוראות כאמור בסעיף קטן (א), שנחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות בשעת מילוי תפקידו בארגון העזר עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום; לעניין חוקי השיקום, יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את התפקיד האמור כשירות צבאי ואת יום גמר התפקיד כיום שחרורו מהשירות הצבאי, והם יחולו גם על חבר ארגון עזר שנקרא למילוי תפקיד לפי חוק זה ונחבל בדרכו למילוי תפקידו כאמור, ועל בני משפחתו, לפי העניין.

          (ד)  מתנדב בארגון עזר רשאי להתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר בשעת התקפה, בעת מצב מיוחד בעורף או בעת תמרוני הגא; התייצב מתנדב בארגון עזר כאמור, יראו אותו, כל עוד הוא ממלא תפקיד בארגון העזר, כחבר ארגון עזר, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 8ב

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1054 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 8ב

הנוסח הקודם:

תחולת החוק על חבר ארגון עזר

8ב. חבר ארגון עזר הממלא בתקופת קרבות או בתמרוני הגא על פי הוראות מפקד הגא מחוזי, תפקיד בתחום ההתגוננות האזרחית, יחולו עליו הוראות סעיפים 8(ד), (ו) ו-(ז), 8א, 9 ו-24 כאילו היה חבר הגא, ולצורך החוקים האמורים בסעיף 8(ז) יראו את התפקיד כשירות צבאי ואת יום גמר התפקיד כיום שחרורו משירות צבאי.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 244 (ה"ח 1083)

(ג) חבר ארגון עזר, הממלא תפקיד לפי הוראות כאמור בסעיף קטן (א), שנחבל או חלה בחבלת שירות או חלה במחלת שירות בשעת מילוי תפקידו בארגון העזר עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950; לעניין חוקים אלה חוקי השיקום; לעניין חוקי השיקום, יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את התפקיד האמור כשירות צבאי ואת יום גמר התפקיד כיום שחרורו מהשירות הצבאי, והם יחולו גם על חבר ארגון עזר שנקרא למילוי תפקיד לפי חוק זה ונחבל בדרכו למילוי תפקידו כאמור, ועל בני משפחתו, לפי העניין.

אחריות לנזק (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"ב-2012

8ג.     ניתנה לארגון עזר לפי חוק זה הוראה להפעיל ציוד שברשותו, יראו בציוד, בכל הנוגע לתשלום פיצויים בעד נזק שנגרם לו ובעד אבדנו, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו; הוראות סעיף זה לא יחולו על הרשות הארצית לכבאות והצלה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 8ג

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1054 (ה"ח 537)

8ג. ניתנה לארגון עזר לפי חוק זה הוראה להפעיל ציוד שברשותו, ינהגו בציוד יראו בציוד, בכל הנוגע לתשלום פיצויים בעד נזק שנגרם לו ובעד אבדנו, לפי פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, כמו בכלי רכב שהמדינה קנתה חזקה בו מכוח סמכויות שעת-חירום כאמור באותה פקודה כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

מיום 8.8.2013

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 740 (ה"ח 672)

8ג. ניתנה לארגון עזר לפי חוק זה הוראה להפעיל ציוד שברשותו, יראו בציוד, בכל הנוגע לתשלום פיצויים בעד נזק שנגרם לו ובעד אבדנו, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו; הוראות סעיף זה לא יחולו על הרשות הארצית לכבאות והצלה.

תפקידים צבאיים (תיקון מס' 11)  תשנ"ג-1993

8ד.     הרמטכ"ל, באישור שר הבטחון, רשאי לקבוע בפקודות הצבא את התפקידים הצבאיים אשר ימלאו ראש הג"א, מפקח הג"א מחוזי, מפקד הג"א פיקודי ואנשי הג"א, ובלבד שלא יוטלו תפקידים כאמור, אלא על חייל.

מיום 4.2.1993

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1411 מיום 4.2.1993 עמ' 55 (ה"ח 2124)

הוספת סעיף 8ד

סמכויות חבר הגא (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

9.    (א)  לצורך מילוי תפקידו רשאי ראש הגא, מפקד הגא מחוזי וחבר הגא שהוסמך לכך בידי ראש הגא או מפקד הגא מחוזי להיכנס, בכל שעה סבירה, לכל מקום, למעט למקום מגורים, לשם פיקוח על קיום דיני ההתגוננות האזרחית, לשם מתן הוראות לנקיטת אמצעי התגוננות אזרחית, או לשם נקיטת אמצעים כאמור, ובלבד שתימסר לבעלים או למחזיק במקום הודעה על כך זמן סביר מראש.

          (ב)  בשעת תמרוני הגא, רשאי חבר הגא להיכנס לכל מקום בהתאם להוראות סעיף קטן (א).

          (ג)   בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאי חבר הגא, לצורך מילוי תפקידו –

(1)   להיכנס לכל מקום בהתאם להוראות סעיף קטן (א) ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה;

(2)   להשתמש בכוח סביר כדי לכפות את הציות לדיני ההתגוננות האזרחית.

          (ד)  שימוש בכוח לפי סעיף קטן (ג) ייעשה רק לאחר שחבר הגא זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרש השימוש בכוח, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח חבר הגא לדעת כי לא נמצא אדם במקום.

          (ה)  בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או מניעת פגיעה חמורה בהם, רשאי קצין המשרת בהגא, לצורך מילוי תפקידו –

(1)   להורות לחבר ארגון עזר ולמתנדב בארגון עזר לפעול במסגרת תפקידם וסמכויותיהם ולהפעיל את הציוד ברשותם לצורך מילוי תפקידם;

(2)   להורות לכל אדם הנמצא בשטח המותקן או בשטח העלול להיות מותקף כל הוראה סבירה;

(3)   להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות הגא או לרשות ארגון עזר;

(4)   לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח המותקף או בשטח העלול להיות מותקף, להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום אחר שקבע, והכל אם סבר כי מתן ההוראה נחוץ באופן מיידי לשם הצלת הנפש או הרכוש או מניעת פגיעה חמורה בהם;

(5)   להורות על ביצוע עבודות במקרקעין, לרבות הריסתם, אם סבר כי ביצוע העבודות באופן מידי נחוץ לשם הצלת הנפש או הרכוש או מניעת פגיעה חמורה בהם, ובכלל זה לשם חילוץ אדם הלכוד באותם מקרקעין או מניעת התפשטות דליקה; לעניין פסקה זו, "קצין המשרת בהגא" – קצין שהוסמך לעניין פסקה זו בידי ראש הגא או בידי מי שראש הגא הסמיכו לכך.

          (ו)   ציוד או חומר שהועמד לרשות הגא או ארגון העזר, כאמור בסעיף קטן (ה)(3), יראוהו לעניין תשלום דמי שימוש ופיצויים כאילו היה ציוד שגויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

          (ז)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לפי כל דין.

          (ח)  לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (ה) והמקים אחריות בנזיקין.

          (ט)  בסעיף זה, "חברה הגא" – למעט מי שנתקבל להגא כמתנדב.

מיום 5.4.1951

ת"ט תשי"א-1951

ס"ח תשי"א מס' 72 מיום 5.4.1951 עמ' 94

(א) ראש הגא, מפקח הגא מחוזי וכל חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי ראש הגא או על ידי מפקד הגא מחוזי, רשאי להיכנס, בזמן שבין שעה שמונה בבוקר ובין שעה שמונה בערב, לכל מקום שיש לו יסוד לחשוב שנעברה בו עבירה על ידי ההתגוננות האזרחית על דיני ההתגוננות האזרחית, או שיש צורך לנקוט בו באמצעי התגוננות אזרחית, או כדי לנקוט בו אותם אמצעים למעשה.

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1055 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

סמכויות מיוחדות לחברי הגא

9. (א) ראש הגא, מפקח הגא מחוזי וכל חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי ראש הגא או על ידי מפקד הגא מחוזי, רשאי להיכנס, בזמן שבין שעה שמונה בבוקר ובין שעה שמונה בערב, לכל מקום שיש לו יסוד לחשוב שנעברה בו עבירה על דיני ההתגוננות האזרחית, או שיש צורך לנקוט בו באמצעי התגוננות אזרחית, או כדי לנקוט בו אותם אמצעים למעשה.

(ב) בתקופת קרבות או בשעת תמרוני הגא, רשאי כל חבר הגא כשהוא בתפקיד –

(1) להיכנס לכל מקום בנסיבות או למען המטרות הנקובות בסעיף קטן (א);

(2) להשתמש במידת הכוח המתקבלת על הדעת, כדי לכפות את הציות לדיני ההתגוננות האזרחית.

(ג) בשעת התקפה רשאי חבר הגא ליתן לאדם הנמצא בשטח המותקף, כל הוראה המתקבלת על הדעת כדרישה לשמירתם או להצלתם של חיי אדם באותו שטח.

התקנת צופרים ומיתקני קשר (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

9א.     ראש הגא או מי שהוסמך לכך על ידיו בכתב, רשאי להתקין בכל מקרקעין צופרים, מיתקני קשר ומיתקני כוח ולהפעילם וכן להשתמש במיתקני קשר אחרים ומיתקני כוח אחרים שבאותם מקרקעין, הכל לצרכי ההתגוננות האזרחית ובתנאים שיקבע שר הבטחון בתקנות. לענין תשלום פיצויים ינהגו לפי הוראות פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, כאילו נעשתה במקרקעין עבודה שסעיף 3(1)(ג) לאותה פקודה חל עליה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 9א

שירות הסעה לצורך הצלה (תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

9ב.     (א)  בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב או לבעלים של רכב המחזיק בו באותה שעה, להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש באמצעותו עזרה בשטח מותקף לבני אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך פרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לשם כך (להלן – שירות הסעה), הכל במועד, במקום ובדרכים שייקבעו בהוראה. מי שקיים חובה על פי סעיף זה ובשל כך נבצר ממנו לקיים חובה אחרת על פי חיקוק, לא ישא באחריות פלילית בשל אי-קיום החובה האחרת.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ב)  רכב שמבצעים בו שירות הסעה, יראוהו כל תקופת השירות, לענין תשלום דמי שימוש ופיצויים, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

          (ג)   המבצע שירות הסעה, יראוהו לענין הסעיפים 8(ו) ו-(ז) ו-8א כחבר הגא ואת שירותו כתפקיד בהגא.

          (ד)  "רכב" בסעיף זה כמשמעותו בפקודת התעבורה.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 9ב

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

(א) בתקופת קרבות בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל-פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש בו עזרה בשטח מותקף לבני-אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך זמן ההתקפה (להלן – שירות הסעה), הכל במועד, במקום ובדרכים שייקבעו בהוראה. מי שקיים חובה על פי סעיף זה ובשל כך נבצר ממנו לקיים חובה אחרת על פי חיקוק, לא ישא באחריות פלילית בשל אי-קיום החובה האחרת.

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1056 (ה"ח 537)

(א) בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל-פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש בו עזרה בשטח מותקף לבני-אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך זמן ההתקפה בשעת התקפה רשאי חבר הגא שהוסמך לכך בכתב על ידי מפקד הגא מחוזי, להורות, בכתב או בעל פה, למי שנוהג אותה שעה ברכב או לבעלים של רכב המחזיק בו באותה שעה, להסיע בו נפגעים או להסיע את הרכב בכדי שתוגש באמצעותו עזרה בשטח מותקף לבני אדם או לרכוש בקשר להתקפה ולמשך פרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לשם כך (להלן – שירות הסעה), הכל במועד, במקום ובדרכים שייקבעו בהוראה. מי שקיים חובה על פי סעיף זה ובשל כך נבצר ממנו לקיים חובה אחרת על פי חיקוק, לא ישא באחריות פלילית בשל אי-קיום החובה האחרת.

(ב) רכב שמבצעים בו שירות הסעה, יראוהו כל תקופת השירות, לענין תשלום פיצויים, כאילו נתפס מכוח סמכויות שעת-חירום כמשמעותן בפקודת הפיצויים (הגנה), 1940 דמי שימוש ופיצויים, כאילו גויס לפי סעיף 8 לחוק רישום ציוד וגיוסו.

הכרזה על מצב  מיוחד בעורף (תיקון מס' 12)  תשנ"ח-1997

9ג.     (א)  (1)   שוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית, רשאית היא להכריז, במדינה כולה או בשטח מסוים, על מצב מיוחד בעורף;

(2)   הכריזה הממשלה כאמור, תודיע על כך מיד לוועדת החוץ והבטחון של הכנסת והוועדה תהא רשאית לזמן את ראש הממשלה, שר הבטחון או הרמטכ"ל, להופיע בפניה בתוך 48 שעות מההכרזה, לצורך אישורה; מי שזומן לפי פסקה זו, יופיע בפני הוועדה, במועד שקבעה;

(3)   לא פעלה ועדת החוץ והבטחון כאמור בפסקה (2), יפקע תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, בתום חמישה ימים מהינתנה; הממשלה, באישור מראש של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה;

(4)   זימנה הוועדה אחד או יותר מהמנויים בפסקה (2) ולא הופיע אף אחד מהמוזמנים, או החליטה הוועדה שלא לאשר את ההכרזה, יפקע תוקפה בתום 48 שעות משעת הינתנה;

(5)   דנה הוועדה באישור ההכרזה כאמור בפסקה (2), רשאית היא לאשר את ההכרזה, כפי שתקבע;

(6)   אישרה הוועדה את ההכרזה או את הארכת תוקפה וקבעה את תקופתה, רשאית הממשלה לחזור ולבקש את אישור הוועדה להארכת תוקף ההכרזה.

          (ב)  (1)   שוכנע שר הבטחון כי קיימות נסיבות המצדיקות הכרזה על מצב מיוחד בעורף, והממשלה טרם הכריזה על כך, רשאי הוא להכריז על מצב מיוחד בעורף; הכריז שר הבטחון כאמור, יודיע על כך מיד לממשלה ולוועדת החוץ והבטחון של הכנסת;

(2)   תוקפה של ההכרזה לפי סעיף קטן זה יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה, זולת אם בוטלה לפני כן בידי הממשלה או בידי שר הבטחון;

(3)   הממשלה רשאית להאריך את תוקפה של ההכרזה; עשתה הממשלה כן, יחולו על ההארכה הוראות סעיף קטן (א) החלות על הכרזת הממשלה, על מצב מיוחד בעורף, בשינויים אלה:

(א)   המניין של 48 שעות לעניין סעיף קטן (א)(2) ו-(4), יחל בשעת ההכרזה על ידי הממשלה;

(ב)   המניין של 5 ימים לעניין סעיף קטן (א)(3), יחל ביום ההכרזה על ידי שר הבטחון.

          (ג)   לעניין 48 השעות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות.

          (ד)  (1)   הממשלה או שר הבטחון רשאים, כל אחד בתחומי סמכותו, לשנות את ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, וכן רשאית הממשלה לשנות את הכרזת שר הבטחון;

                 (2)   (א)   שינתה הממשלה את הכרזתה, יחולו הוראות סעיף קטן (א);

(ב)   שינה שר הבטחון את הכרזתו, יחולו הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2), ואולם המניין של 48 השעות לעניין סעיף קטן (ב)(2), יחל בשעת מתן ההכרזה הראשונה על ידו;

(ג)    שינתה הממשלה את הכרזתו של שר הבטחון, יראו את השינוי בהכרזה כהארכת תוקפה, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב)(3).

          (ה)  (1)   שר הבטחון רשאי לבטל את הכרזתו על מצב מיוחד בעורף, כל עוד לא שונתה או לא הוארכה על ידי הממשלה;

(2)   הממשלה רשאית לבטל את הכרזתו של שר הבטחון, על מצב מיוחד בעורף;

(3)   הממשלה רשאית, בכל עת, לבטל את הכרזתה על מצב מיוחד בעורף, גם אם הכרזה זו אושרה על-ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת;

          (ו)   (1)   הכרזה על מצב מיוחד בעורף, שינויה, הארכתה, אישורה או ביטולה, יפורסמו עם הינתנן, על-ידי שר הבטחון או הממשלה, ברדיו ובטלוויזיה, וכן בהקדם האפשרי, ברשומות, בעיתונות ובכל דרך שימצאו לנכון;

(2)   החלטה על פקיעת תוקפה של ההכרזה, לפי סעיף קטן (א)(4), תפורסם על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בדרך שנקבעה בפסקה (1).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 54

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ג

הנוסח:

סמכויות של כבאים

9ג. לחבר הגא יהיו גם הסמכויות והחסינויות של כבאי לפי סעיפים 20 ו-21 לחוק שירותי הכבאות תשי"ט-1959.

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 42 (ה"ח 2640)

הוספת סעיף 9ג

הוראות לעניין מצב מיוחד בעורף ושעת התקפה (תיקון מס' 12) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

9ד.     (א)  (1)   בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אגף המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, ראש הג"א, או קצין בצבא הגנה לישראל שדרגתו אלוף המשמש בתפקיד אלוף פיקוד, לגבי המרחב שעליו הוא ממונה (בסעיף זה – בעלי תפקיד), לתת, ככל שהדבר דרוש, לכל אדם, לסוג בני אדם או לציבור כולו, כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש (להלן – ההוראה), ובכלל זה –

(א)   להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בבתים או בבניינים אחרים, בחדרי בטחון או במקלטים;

(ב)   לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך;

(ג)    לתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ד)   לקבוע הוראות בעניין האפלה ובעניין הגנה על שמשות מכל סוג שהוא;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ה)   לבטל רישיונות המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, כאמור בסעיף 15(א);

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ו)    להורות למחזיק במקלט לפנותו מיד מהמיטלטלין שבו, למעט הציוד שהוא חייב להחזיקו במקלט לפי דיני ההתגוננות האזרחית;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ז)    להורות, ככל שהדבר דרוש למתן מחסה לציבור בשעת התקפה, למחזיק במחסה ציבורי לפנות את המיטלטלין שבו, כולם או מקצתם, ולהפסיק את השימוש בו, כולו או מקצתו, שלא לצורך התגוננות אזרחית או להטיל סייגים או הגבלות על שימוש כאמור;

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(ח)   להורות למחזיק במקלט או במחסה ציבורי, לפתחו ולהחזיקו פתוח בכל עת, כדי לאפשר בשעת התקפה לכל אדם הנמצא בסמוך להם להיכנס אליו מיד ולשהות בו עד תום שעת ההתקפה;

(2)   הממשלה או שר הבטחון, לפי העניין, יקבעו במידת הצורך, בהכרזה על מצב מיוחד בעורף, סייגים לגבי סוג ההוראות שיינתנו לפי פסקה (1);

(3)   ההוראה תפקע בהתקיים אחד מאלה:

(א)   מי שנתן את ההוראה, ביטל אותה, או נתן במקומה הוראה אחרת באותו עניין;

(ב)   ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, בוטלה או שפקע תוקפה.

          (ב)  (1)   ההוראה תפורסם בהקדם האפשרי ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות ובכל דרך שימצא בעל התפקיד לנכון;

(2)   יראו את ההוראה כאילו הגיעה לידיעתו של אדם, בתוך שעה משעת פרסומה ברדיו או בטלוויזיה, או בתוך ארבע שעות משעת הפצת העיתונים שבהם פורסמה ההוראה, או מהמועד שבו פורסמה ההוראה בדרך אחרת, לפי המוקדם;

(3)   ההוראה תחייב כל אדם, משעה שנמסרה לו או משעה שהגיעה לידיעתו, זולת אם הוכיח שלא יכול היה לדעת עליה.

          (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בפעולת העיתונות והתקשורת האלקטרונית.

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1974

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 54

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ד

הנוסח:

הבטחת מיטלטלין במבנים הרוסים

9ד. (א) מפקד הגא מחוזי (בסעיף זה – המפקד) רשאי לקבוע, בצו, הוראות להבטחת מטלטלין שנעזבו עקב פעולות קרביות וכן הוראות המייפות כוחו של אדם פלוני לסלק מטלטלין שנעזבו כאמור ולהחסינם והמחייבות אדם פלוני לקבל לאיחסון מטלטלין שסולקו כאמור כפי שיורה המיופה-כח. צו כאמור יכול שיהא לגבי מטלטלין בדרך כלל, לגבי סוג מסויים של מטלטלין או לגבי מטלטלין מסויימים.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי המפקד לקבוע את דרכי ההחסנה של המטלטלין לרבות את חובת חיטוים.

(ג) הוחסנו מטלטלין לפי סעיף זה, רשאי המפקד, בכל עת, להורות לאדם שהיה זכאי להחזקת המטלטלין לפני שנעזבו, להוציאם מהמקום שבו הם מוחסנים, במועד שיקבע בהוראה.

(ד) מטלטלין שהוחסנו לפי סעיף זה ולא הוצאו כאמור בסעיף קטן (ג), מותר למכרם על פי הוראות המפקד, וסעיף 21א(5) יחול בשינויים המחוייבים.

(ה) מי שקיבל מטלטלין לאיחסון כאמור בסעיף זה, דינו כדין שומר בשכר מטעם הזכאי להחזיק במטלטלין, ואם נתחייב לפי סעיף זה באיחסון, יקבע שר הבטחון את שכר האיחסון בצו על פי סעיף 12 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, כאילו היה שכר בעד מתן שירות בר-פיקוח. שילם אוצר המדינה את השכר, רשאי הוא לחזור על מי שזכאי להחזיק במטלטלין בדבר תשלום השכר.

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 43 (ה"ח 2640)

הוספת סעיף 9ד

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 786 (ה"ח 537)

הוראות לעניין מצב מיוחד בעורף ושעת התקפה

(א) (1) הוכרז מצב מיוחד בעורף בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אגף המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, ראש הג"א, או קצין בצבא הגנה לישראל שדרגתו אלוף המשמש בתפקיד אלוף פיקוד, לגבי המרחב שעליו הוא ממונה (בסעיף זה – בעלי תפקיד), לתת, ככל שהדבר דרוש, לכל אדם, לסוג בני אדם או לציבור כולו, כל הוראה הנדרשת לשמירתם או להצלתם של חיי אדם או של רכוש (להלן – ההוראה), ובכלל זה –

(א) להטיל חובה לשהות במקומות מסוימים, לרבות בבתים או בבניינים אחרים, בחדרי בטחון או במקלטים;

(ב) לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך;

(ג) לתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית;

(ד) לקבוע הוראות בעניין האפלה ובעניין הגנה על שמשות מכל סוג שהוא;

(ה) לבטל רישיונות המקנים זכות שימוש במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, כאמור בסעיף 15(א);

(ו) להורות למחזיק במקלט לפנותו מיד מהמיטלטלין שבו, למעט הציוד שהוא חייב להחזיקו במקלט לפי דיני ההתגוננות האזרחית;

(ז) להורות, ככל שהדבר דרוש למתן מחסה לציבור בשעת התקפה, למחזיק במחסה ציבורי לפנות את המיטלטלין שבו, כולם או מקצתם, ולהפסיק את השימוש בו, כולו או מקצתו, שלא לצורך התגוננות אזרחית או להטיל סייגים או הגבלות על שימוש כאמור;

(ח) להורות למחזיק במקלט או במחסה ציבורי, לפתחו ולהחזיקו פתוח בכל עת, כדי לאפשר בשעת התקפה לכל אדם הנמצא בסמוך להם להיכנס אליו מיד ולשהות בו עד תום שעת ההתקפה;

תק' תשל"ד-1973

9ה.     (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 54

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ה

הנוסח:

ביצוע עבודות מיוחדות

9ה. (א) ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או מי שנתמנה לכך על ידי ראש הגא בכתב, רשאים להורות בצו, לבעל מפעל העוסק בפעולה דרושה להגנת המדינה, לבטחון הציבור או לאספקה או לשירותים חיוניים או שהוא מפעל חיוני כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967, לבצע במפעל, תוך תקופה שנקבעה בצו, עבודות הדרושות לדעתם להבטחת פעולתו התקינה של המפעל במקרה של התקפת אויב, או לעשותו יותר חסין בפני התקפת אויב.

(ב) ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחול חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, על העבודות המבוצעות בהתאם להוראה.

(ג) הוכיח בעל מפעל להנחת דעתו של המוסמך לתת הוראה לפי סעיף קטן (א) שהוראה כאמור בוצעה על ידיו תוך התקופה שנקבעה בצו, או תוך תקופה נוספת שהותרה על ידי מי שהוסמך לתתה, רשאי שר האוצר להורות שתשולם לבעל המפעל מאוצר המדינה הענקה על חשבון הוצאותיו, בשיעור שלא יעלה על מחצית הסכום שנקבע על ידי שר האוצר כמספיק לכיסוי הוצאות מסוג זה.

תק' תשל"ד-1973

9ו.      (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 55

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ו

הנוסח:

מקרקעין שנהרסו או נפגעו בחומר מזיק

9ו. מקרקעין שכתוצאה מפעולה קרבית נגרם להם נזק ניכר, או שמבצעים בהם, או שעומדים לבצע בהם עבודות של הריסה או של בנין, או שנפגעו בגז מרעיל, או בחומר מזיק אחר, רשאי מפקד הגא מחוזי לנקוט לגביהם את כל האמצעים הדרושים, לדעתו, לשם בטיחות הנפש והרכוש באותם מקרקעין ובסביבתן, לרבות איסור או הגבלה של השימוש בכל דרך ציבורית ושל הימצאות בכל מבנה.

תק' תשל"ד-1973

9ז.      (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 55

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ז

הנוסח:

טובין שנפגעו

9ז. היה מפקד הגא מחוזי או מי שהוסמך לכך על ידיו משוכנע שהדבר דרוש לשם בטיחות הנפש, רשאי הוא לנקוט לגבי טובין שנפגעו בגז מרעיל או בכל חומר מזיק אחר, בכל האמצעים הדרושים לטיהורם של הטובין מזיהום על ידי הגז או החומר כאמור, ואם נוכח כי אין אפשרות מעשית לטהר את הטובין כאמור, רשאי הוא להשמידם.

תק' תשל"ד-1973

9ח.     (פקע).

מיום 7.10.1973 עד יום 30.4.1974

תק' שעת חירום תשל"ד-1973

ק"ת תשל"ד מס' 3066 מיום 7.10.1973 עמ' 55

חוק תשל"ד-1974

ס"ח תשל"ד מס' 726 מיום 28.2.1974 עמ' 40 (ה"ח 1100)

הוספת סעיף 9ח

הנוסח:

נקיטת אמצעים נגד שריפות

9ח. (א) היה ראש הגא, מפקד הגא פיקודי, מפקד הגא מחוזי או מי שהוסמך לכך על-ידי ראש הגא, משוכנע שהדבר יקל על מניעת התפשטותה של שריפה הנגרמת על-ידי פעולה קרבית, רשאי הוא להורות בצו למחזיק במקרקעין –

(1) כי מקרקעין או כל חלק מהם שהצו חל עליהם, יפונו מטובין, וכי טובין כאמור לא יוכנסו לתוכם;

(2) כי יוחזקו במקרקעין כאמור, במקומות שיפורשו בצו, מים, חול, ציוד או חומר אחר שייקבע בצו ובכמות שתיקבע בו;

(3) כי במקרקעין כאמור הפנויים מאדם במשך תקופה מסויימת, ינקטו באמצעים כדי לאפשר גילוי מידי של אש;

(4) כי יינקטו אמצעים אחרים, כמתואר בצו, למניעת שריפות או להגברת בטיחותם של חצרים או שטחים אחרים מפני אש.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול להיות כללי, לסוגים של מקרקעין או למקרקעין באזור מסויים או למקרקעין מסויימים, וכן בכפוף לפטורים שייקבעו בו.

תקציב הגא

10.  (א)  אוצר המדינה והרשויות המקומיות ישאו בהוצאות התקציב השנתי של הגא (בסעיף זה – התקציב).

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ב)  סכום השתתפותו של אוצר המדינה בכיסוי הוצאות התקציב ייקבע מדי שנה לפי המלצתו של שר האוצר בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ג)   ראש הגא יכין את הצעת התקציב.

          (ד)  ההצעה האמורה, לאחר שתאושר על ידי שר הבטחון, שר הפנים ושר האוצר, תהיה לתקציב בר-תוקף ומחייב והגא לא יוציא כל הוצאה, אלא בהתאם לו, אולם שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר האוצר, להעביר כל סכום מסעיף משנה אחד לסעיף משנה אחר שבאותו סעיף הוצאה של התקציב.

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          (ה)  הסכום הנותר לכיסוי ההוצאות, לאחר ניכוי סכום השתתפותו של אוצר המדינה, יחולק בין הרשויות המקומיות על ידי שר הפנים. סכום שנקבע כאמור לרשות מקומית מסויימת יהיה חוב המגיע ממנה להגא, מיום שהומצאה הודעה על כך לאותה רשות.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

(ב) אחוז סכום השתתפותו של אוצר המדינה בכיסוי הוצאות התקציב ייקבע מדי שנה לפי המלצתו של שר האוצר בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת.

(ג) ראש הגא יכין לאחר התיעצות עם המועצה הארצית את הצעת התקציב.

(ד) ההצעה האמורה, לאחר שתאושר על ידי שר הבטחון, שר הפנים ושר האוצר, תהיה לתקציב בר-תוקף ומחייב והגא לא יוציא כל הוצאה, אלא בהתאם לו, אולם שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר האוצר, להעביר כל סכום מסעיף משנה אחד לסעיף משנה אחר שבאותו סעיף הוצאה של התקציב.

(ה) הסכום הנותר לכיסוי ההוצאות, לאחר ניכוי סכום השתתפותו של אוצר המדינה, יחולק בין הרשויות המקומיות על ידי שר הפנים בהתייעצות עם המועצה הארצית. סכום שנקבע כאמור לרשות מקומית מסויימת יהיה חוב המגיע ממנה להגא, מיום שהומצאה הודעה על כך לאותה רשות.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 787 (ה"ח 537)

(ג) ראש הגא יכין לאחר התיעצות עם המועצה הארצית את הצעת התקציב.

תקציב הגא מקומי (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

10א.  (א)  בנוסף לסכום השתתפותה בתקציב הגא לפי סעיף 10, תכלול רשות מקומית בתקציבה סכום לכיסוי ההוצאות של צרכי ההתגוננות האזרחית בתחומה (בסעיף זה – תקציב הגא מקומי) שיקבע מדי שנה שר הפנים לפי הצעת ראש הגא, בשים לב ככל האפשר לצרכי ההתגוננות האזרחית של הרשות המקומית ולאפשרויותיה הכספיות לשאת באותו סכום; הרכב סעיפי תקציב הגא מקומי תקבע הרשות המקומית לפי הנחיות מפקד הגא מחוזי.

          (ב)  לא הוציאה הרשות המקומית עד סוף שנת התקציב את סכומי תקציב הגא המקומי, כולם או מקצתם, בהתאם להוראות שבתקציב, רשאי שר הפנים להורות כי סכום התקציב שלא הוצא כאמור יירשם בפנקסיה, כולו או מקצתו, כחוב המגיע להגא, ואם החוב לא שולם תוך חדשיים מיום מתן ההוראה על רישומו – להורות על תשלומו לידי הגא.

          (ג)   גבתה הגא את החוב, חייבת היא להשתמש בכספי החוב לצרכי ההתגוננות האזרחית של הרשות המקומית שממנה נגבו.

          (ד)  רשות מקומית תמסור למפקד הגא מחוזי על פי דרישתו ידיעות על מידת הביצוע של תקציב הגא מקומי.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 158 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 10א

פרק שלישי: מקלטים

פירושים

11.  בפרק זה –

          "מפעל" פירושו – מבנה של קבע או חלק ממנו, המשמש או המיועד לשמש, מקום עבודה או מקום עסק שעובדים בו לא פחות מעשרה בני אדם בבת אחת או שמבקרים בו כרגיל לא פחות מעשרים בני אדם בבת אחת;

          "בית" פירושו – מבנה של קבע, הנפרד בבינויו ממבנים אחרים המשמש או המיועד לשמש לשהיית בני אדם בו, למעט מבנה שהוא כולו או בעיקרו מפעל;

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

          "בית משותף" – בית משותף לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת הגדרת "בית משותף"

(תיקון מס' 7) תשל"ח-1977

          "חוק הגנת הדייר" – חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972;

מיום 4.11.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ח מס' 872 מיום 4.11.1977 עמ' 7 (ה"ח 1249, ה"ח 1267)

הוספת הגדרת "חוק הגנת הדייר"

          "בעל מפעל" פירושו – מי שמחזיק במפעל;

(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          "בעל", לגבי בית או מקום אחר – המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהמקום, או שהיה מקבלה אילו המקום היה נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא-כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום ובין שאיננו הבעל הרשום, ולגבי מקום שתקופת השכירות הקבועה בחוזה השכירות היא עשרים וחמש שנה או יותר – שוכרו של המקום;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

החלפת הגדרת "בעל בית" בהגדרת "בעל"

הנוסח הקודם:

"בעל בית" פירושו – מי שמקבל דמי שכירות מהבית בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כאפוטרופוס, או כל מי שהיה מקבל דמי שכירות, אילו היה מושכר; ולגבי בית שיש עליו חוכר לתקופה של עשרים שנה או יותר – אותו חוכר;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 8)  תשל"ט-1979

          "רשות מוסמכת" – ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או כל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לענין פרק זה, או לענין כל הוראה שבו, או לענין התקנות לפיו או לענין כל הוראה שבהן;

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

החלפת הגדרת "רשות מוסמכת"

הנוסח הקודם:

"רשות מוסמכת" פירושו – ראש הגא וכל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לצורך פרק זה;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

"רשות מוסמכת" – ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או כל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לענין פרק זה, או לענין כל הוראה שבו;

מיום 10.4.1979

תיקון מס' 8

ס"ח תשל"ט מס' 934 מיום 10.4.1979 עמ' 105 (ה"ח 1324)

"רשות מוסמכת" – ראש הגא, מפקד הגא מחוזי או כל אדם שהוסמך בכתב על ידי ראש הגא להיות רשות מוסמכת לענין פרק זה, או לענין כל הוראה שבו, או לענין התקנות לפיו או לענין כל הוראה שבהן;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

          "מקלט" פירושו – מבנה או מקום אחר שהותקן לשמש מקלט, הכל לפי התכנית שהרשות המוסמכת אישרה אותה;

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 130 (ה"ח 565)

החלפת הגדרת "מקלט"

הנוסח הקודם:

"מקלט" פירושו – מבנה חפירה או מקום אחר שהותקן לשמש מקלט לפי תכנית שרשות מוסמכת אישרה אותה בין בדרך כלל ובין למקלט מסויים, לרבות התקנים הטכניים של בנייתו;

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

"מקלט" – מבנה או מקום אחר שהותקן לשמש מקלט, הכל לפי התכנית שהרשות המוסמכת אישרה אותה, ובלבד שלא תאושר תכנית כאמור אלא בהתאם למפרטים הטכניים לבנייתו שנקבעו בתקנות בדרך כלל, לסוג מקלטים או למקלט מסויים;

          "מקלט ציבורי" פירושו – מקלט שלא נועד לבית מסויים או למפעל מסויים;

          "מחסה ציבורי" פירושו – מקום שאינו מקלט, אלא נועד לשמש מחסה ארעי לציבור בשעת התקפה;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          "מקום" – לרבות קרקע פנויה;

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

הוספת הגדרת "מקום"

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

          "שוכר משנה" – המחזיק בבית, או בחלק ממנו, מכוח שכירות משנה תקופה רצופה של שלוש שנים לפחות, במועד שבו חלה לראשונה על השוכר הראשי חובת ההשתתפות לפי פרק זה, בין שהוארכה תקופת שכירות המשנה מזמן לזמן על ידי הסכם ובין שהוארכה מכוח חוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

הוספת הגדרת "שוכר משנה"

תחולה על המדינה (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

11א.  (א)  הוראות פרק זה, למעט סעיף 16, יחולו גם על המדינה, ולעניין סעיף 13, בכל מקום, במקום "רשות מקומית" או "הרשות המקומית" יקראו "הגא".

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הביטחון להורות, משיקולים של צורך מבצעי, כי במיתקנים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל, יוקמו מקלטים לפי הוראות שיקבע הוא או מי שהסמיכו לכך, דרך כלל או לסוג מסוים של מיתקנים, או כי מיתקנים כאמור יהיו פטורים מהקמת מקלטים; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות והן יבואו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

הוספת סעיף 11א

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1056 (ה"ח 537)

החלפת סעיף 11א

הנוסח הקודם:

תחולה על המדינה

11א. (א) הוראות פרק זה יחייבו גם את המדינה לגבי בתים ומפעלים שבאזור הגא, אולם הוראות סעיפים 13 ו-16 לא יחולו על בתים ומפעלים התפוסים על ידי צבא-הגנה לישראל או על ידי משטרת ישראל; וכן לא יחולו הסעיפים האמורים על בתים ומפעלים התפוסים על ידי רשות אחרת מרשויות המדינה אלא באישור יושב ראש המועצה המחוזית של הגא, לאחר התייעצות במועצה או בועדה שהמועצה תבחר לכך.

(ב) "אזור הגא" בסעיף זה – כל מקום בתחומו של אזור ששר הבטחון באישור הממשלה, קבע אותו כאזור הגא במפה המופקדת בהגא.

מפרטים למקלט (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

11ב.  לא תאשר רשות מוסמכת תכנית להתקנת מקלט או להגדלתו אלא אם התכנית מתאימה למפרטים הטכניים ולמפרטים אחרים שנקבעו בתקנות דרך כלל, לסוג מקלטים או למקלט מסויים; תקנות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות אלא יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה עליה שר הבטחון.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

הוספת סעיף 11ב

הוראות לרשות מקומית

12.  (א)  רשות מוסמכת רשאית להורות לכל רשות מקומית שבתחום פעולתה של הרשות המוסמכת –

(1)   להתקין מקלטים ציבוריים במספר, במקום ובזמן שייקבעו על ידי הרשות המוסמכת ולהחזיקם במצב המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך;

(2)   להבטיח את התקנתם של מקלטים ואת החזקתם התקינה על ידי בעלי בתים ובעלי מפעלים, בהתאם לדיני ההתגוננות האזרחית.

מחסים ציבוריים (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969

13.  (א)  היתה רשות מקומית סבורה שמקום מסויים, כולו או מקצתו, ראוי לשמש מחסה ציבורי, או יהיה ראוי לכך אחרי שיושלמו בו פעולות בניה או פיתוח, רשאית הרשות המקומית להמציא הודעה בכתב לבעל המקום ולמחזיק בו, כי בדעתה להועיד אותו מקום למחסה ציבורי (בסעיף זה – הודעה); אם לדעת הרשות המקומית דרושים תיקונים ושינויים במקום, כדי שיהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי, תפרט ההודעה את תכנית השינויים והתיקונים שהיא תעשה, ואלה ייעשו על חשבונה; כן תישא הרשות המקומית בכל ההוצאות הנוספות שייגרמו בשל התאמת המקום למחסה ציבורי.

          (ב)  רשות מקומית לא תמסור הודעה, אלא אם –

(1)   אישרה רשות מוסמכת, שאותו מקום יבוא, לאחר תיקונים ושינויים או בלעדיהם, במקום מקלט ציבורי שהרשות המקומית חייבת להתקינו לפי הוראות הרשות המוסמכת;

(2)   התיקונים והשינויים הדרושים כדי שהמקום יהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי לא ימנעו מהמחזיק במקום את השימוש בו למטרה שאותה שימש עד ההודעה.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ג)   (בוטל).

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964 (תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ה)  ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה בעל המקום או המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי.

(תיקון מס' 15) תשע"א-2011

          (ו)   (בוטל).

          (ז)   נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(תיקון מס' 2)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 15) תשע"א-2011

(1)   להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה;

(תיקון מס' 1) תשכ"ד-1964

(2)   לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(תיקון מס' 9)  תשנ"א-1991

(3)   להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ו), כאילו היה המקום מקלט.

מיום 1.7.1964

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ד מס' 429 מיום 1.7.1964 עמ' 131 (ה"ח 565)

(ה) המחזיק במקום שניתנה עליו הודעה לא יעשה בו כל שינוי או תיקון ולא ירשה לעשותם, כל זמן שלא בוטלה ההודעה, אלא אם התירה הועדה של המועצה המחוזית לעשות אותו שינוי או תיקון.

(ה) ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי אלא על פי היתר הועדה של המועצה המחוזית.

(ו) נמסרה לאדם הודעה, והאדם לא הגיש עליה ערר תוך המועד הקבוע, או שהגיש ערר וההודעה אושרה, יהיה המקום שאליו מתיחסת ההודעה האמורה, מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות לרשות המקומית לעשות בו את התיקונים והשינויים הדרושים כפי שפורטו בהודעה; ואם שונו על ידי הועדה של המועצה המחוזית – כפי ששונו על ידיה;

(2) לא לעשות בו כל שינוי או תיקון, ולא להרשות לעשותם, אלא באישור הרשות המקומית;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ג), כאילו היה המקום מקלט.

מיום 11.7.1969

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ט מס' 562 מיום 11.7.1969 עמ' 159 (ה"ח 777)

13. (א) הייתה רשות מקומית סבורה שמקום מסויים, כולו או חלקו, ראוי לשמש מחסה ציבורי, רשאית הרשות המקומית למסור הודעה בכתב למחזיק המקום (בסעיף זה – הודעה), כי בדעתה להועיד אותו מקום למחסה ציבורי. ההודעה תפרט את תכנית השינויים והתיקונים שהרשות המקומית תעשה באותו מקום כדי שיוכל לשמש מחסה ציבורי.

(א) היתה רשות מקומית סבורה שמקום מסויים, כולו או מקצתו, ראוי לשמש מחסה ציבורי, או יהיה ראוי לכך אחרי שיושלמו בו פעולות בניה או פיתוח, רשאית הרשות המקומית להמציא הודעה בכתב לבעל המקום ולמחזיק בו, כי בדעתה להועיד אותו מקום למחסה ציבורי (בסעיף זה – הודעה); אם לדעת הרשות המקומית דרושים תיקונים ושינויים במקום, כדי שיהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי, תפרט ההודעה את תכנית השינויים והתיקונים שהיא תעשה, ואלה ייעשו על חשבונה; כן תישא הרשות המקומית בכל ההוצאות הנוספות שייגרמו בשל התאמת המקום למחסה ציבורי.

(ב) רשות מקומית לא תמסור הודעה, אלא אם –

(1) אישרה רשות מוסמכת, שאותו מקום יבוא, לאחר תיקונים ושינויים או בלעדיהם, במקום מקלט ציבורי שהרשות המקומית חייבת להתקינו לפי הוראות הרשות המוסמכת;

(2) התיקונים והשינויים הדרושים כדי שהמקום יהיה ראוי לשמש מחסה ציבורי לא ימנעו מהמחזיק במקום את השימוש בו למטרה שאותה שימש עד ההודעה.

(ג) נמסרה לאדם הודעה, רשאי הוא תוך 15 יום להגיש עליה ערר למועצה המחוזית של הגא בנימוק –

(1) כי המקום, כולו או מקצתו, נועד לשמש מוסד או עסק בעלי תועלת ציבורית והשימוש בו למטרה זו עלול להיפגע, אם המקום ישמש מחסה ציבורי, או

(2) כי המקום דרוש, כולו או מקצתו, לבעלי המקום, או למחזיק במקום, לשם התקנת מקלט.

(ד) בערר, כאמור, תדון ועדה של שלושה מחברי המועצה המחוזית שתיבחר לכך על ידיה. ועדה זו –

(1) תחליט ברוב דעות;

(2) תתן נימוקים להחלטותיה;

(3) יהיו לה הסמכויות של ועדת חקירה שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה;

(4) תהיה רשאית לאשר את ההודעה או לבטלה או לאשרה בתנאים מסויימים;

(5) תקבע בעצמה את יתר סדרי דיוניה ועבודתה.

(ה) ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה המחזיק בו לא יעשה בעל המקום או המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי אלא על פי היתר הועדה של המועצה המחוזית.

(ו) נמסרה לאדם הודעה, והאדם לא הגיש עליה ערר תוך המועד הקבוע, או שהגיש ערר וההודעה אושרה, יהיה המקום שאליו מתיחסת ההודעה האמורה, מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ו) הומצאה הודעה כאמור בסעיף זה ולא הוגש ערר עליה, או הוגש ערר עליה אך היא אושרה בערר, יהיה המקום שאליו מתייחסת ההודעה – מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות לרשות המקומית לעשות בו את התיקונים והשינויים הדרושים כפי שפורטו בהודעה; ואם שונו על ידי הועדה של המועצה המחוזית – כפי ששונו על ידיה;

(1) להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה, ואם שונו בערר – במידה ששונו;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ג), כאילו היה המקום מקלט.

מיום 28.3.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח 2033)

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה, ואם שונו בערר – במידה ששונו;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ג) סעיף 15(ו), כאילו היה המקום מקלט.

מיום 10.4.2011

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"א מס' 2294 מיום 10.4.2011 עמ' 787 (ה"ח 537)

(ג) נמסרה לאדם הודעה, רשאי הוא תוך 15 יום להגיש עליה ערר למועצה המחוזית של הגא בנימוק –

(1) כי המקום, כולו או מקצתו, נועד לשמש מוסד או עסק בעלי תועלת ציבורית והשימוש בו למטרה זו עלול להיפגע, אם המקום ישמש מחסה ציבורי, או

(2) כי המקום דרוש, כולו או מקצתו, לבעלי המקום, או למחזיק במקום, לשם התקנת מקלט.

(ד) בערר, כאמור, תדון ועדה של שלושה מחברי המועצה המחוזית שתיבחר לכך על ידיה. ועדה זו –

(1) תחליט ברוב דעות;

(2) תתן נימוקים להחלטותיה;

(3) יהיו לה הסמכויות של ועדת חקירה שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה;

(4) תהיה רשאית לאשר את ההודעה או לבטלה או לאשרה בתנאים מסויימים;

(5) תקבע בעצמה את יתר סדרי דיוניה ועבודתה.

(ה) ניתנה הודעה על מקום פלוני וכל עוד לא בוטלה ההודעה, לא יעשה בעל המקום או המחזיק בו, ולא ירשה לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי אלא על פי היתר הועדה של המועצה המחוזית.

(ו) הומצאה הודעה כאמור בסעיף זה ולא הוגש ערר עליה, או הוגש ערר עליה אך היא אושרה בערר, יהיה המקום שאליו מתייחסת ההודעה – מקום שנועד למחסה ציבורי.

(ז) נועד מקום למחסה ציבורי חייבים בעל המקום והמחזיק בו –

(1) להרשות למי שהרשות המקומית או ראש הגא הסמיכוהו לכך לעשות במקום את התיקונים והשינויים הדרושים במידה שפורטו בהודעה, ואם שונו בערר – במידה ששונו;

(2) לא לעשות בו, ולא להרשות לזולתו לעשות בו, שום שינוי, תיקון או דבר אחר העלול לפגוע בשימוש היעיל במקום כמחסה ציבורי, אלא באישור הרשות המקומית;

(3) להחזיק את המקום ראוי לשימוש בו כמחסה ציבורי בכל עת שיהא צורך בכך ולמלא אחרי הוראות סעיף 15(ו), כאילו היה המקום מקלט.

סמכות ראש הגא להועיד מקום למחסה ציבורי (תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969

13א.  (א)  ראש הגא רשאי להורות לרשות מקומית שתמסור, לגבי מקום פלוני הראוי לדעתו לשמש מחסה ציבורי, הודעה כאמור בסעיף 13(א), ושתעשה באותו מקום את השינויים והתיקונים שיפרט והדרושים להכשרתו כמחסה ציבורי; לא קיימה הרשות המקומית את ההוראה תוך הזמן שנקבע בה, רשאי ראש הגא בעצמו ובמקומה של הרשות המקומית למסור את ההודעה כאמור, ומשעשה כן, חייבת הרשות המקומית לעשות באותו מקום את השינויים והתיקונים שפורטו בהודעת ראש הגא.