Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

בטחון – צה"ל – חיילים – חיילים משוחררים

עבודה – העסקת קבוצות מסוימות – כוחות הבטחון  – חיילים משוחררים

תוכן ענינים

פרק ראשון: פירושים

Go

3

סעיף 1

שירות צבאי ושירות חלקי

Go

3

סעיף 2

חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה

Go

3

סעיף 3

מפעל ובעל מפעל

Go

3

סעיף 4

עובד קבוע

Go

3

סעיף 5

לשכת שירות תעסוקה

Go

3

סעיף 5א

סייג לתחולה

Go

3

פרק שני: החזרה לעבודה

Go

3

סעיף 6

חובת החזרה לעבודה

Go

3

סעיף 7

בקשת החזרה

Go

4

סעיף 8

מועד ההחזרה לעבודה

Go

4

סעיף 9

חובת העסקה

Go

4

סעיף 10

תור ההחזרה לעבודה

Go

4

סעיף 11

גדר אפשרות מעשית

Go

4

סעיף 12

זכויות ותק

Go

4

סעיף 13

דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה

Go

4

פרק שלישי: זכות עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי מלחמה

Go

4

סעיף 14

פירושים

Go

4

סעיף 15

חובה לקבל בן משפחה לעבודה

Go

5

סעיף 16

הבקשה

Go

5

סעיף 17

סמכות לשכת העבודה

Go

5

סעיף 18

דין בן משפחה

Go

5

פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה

Go

5

סעיף 19

חייל משוחרר משירות סדיר

Go

5

פרק חמישי: מנגנון ביצוע

Go

5

סעיף 20

ועדות תעסוקה

Go

5

סעיף 21

סמכויות ועדת תעסוקה

Go

6

סעיף 21א

אכיפת הצווים

Go

6

סעיף 23

זכות ערעור

Go

6

סעיף 24

סמכויות ועדת ערעור

Go

6

סעיף 25

יועצים

Go

6

סעיף 26

סמכויות עזר

Go

6

סעיף 26א

ניגוד ענינים בבקשה מסוימת

Go

6

סעיף 27

אי קיום צו להעסקה

Go

6

סעיף 28

הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים

Go

6

סעיף 29

דין המוחזר לעבודה על פי צו

Go

6

סעיף 30

סמכות בית המשפט

Go

6

פרק ששי: נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה

Go

6

סעיף 31

תקנות בדבר נכי מלחמה

Go

6

סעיף 32

צווים בדבר נכי מלחמה

Go

6

סעיף 33

תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה

Go

6

סעיף 34

תחולת פרקים מסויימים

Go

6

פרק שביעי: הוראות שונות

Go

6

סעיף 35

זכות קדימה

Go

6

סעיף 36

הפרשות לקופות תגמולים וכו'

Go

6

סעיף 37

התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק

Go

6

סעיף 38

תחולה למפרע

Go

6

סעיף 39

גיוס מחדש

Go

6

סעיף 40

הקלות שונות

Go

6

סעיף 40א

נכים לפי חוקים אחרים

Go

6

סעיף 41

זכות עובד בשירות חלקי

Go

6

סעיף 41א

זכויות עובד המשרת במילואים

Go

6

סעיף 41א1

עונשין   פיטורים בלא היתר

Go

6

סעיף 41ב

חובותיו של מעסיק בפועל

Go

6

סעיף 41ג

מתן הודעה

Go

6

סעיף 42

ראיות

Go

6

סעיף 43

שמירת זכויות

Go

6

סעיף 44

ביצוע ותקנות

Go

6

סעיף 45

מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים

Go

6

סעיף 45א

מפקח לענין אכיפה פלילית

Go

6

סעיף 46

תחילת תוקף

Go

6


חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949*

פרק ראשון: פירושים

שירות צבאי ושירות חלקי

1.    (א)  שירות צבאי, לצורך חוק זה, הוא –

(תיקון מס' 7)  תשל"ז-1977

(1)   שירות סדיר לפי הפרק שלישי לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], אף אם שירות זה הוארך מכוח סעיף 26 לחוק האמור (להלן – שירות סדיר);

(2)   כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי.

           (ב)  שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות חלקי.

           (ג)   שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או שירות חלקי מיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947), אם לא קבע שר הבטחון בהכרזתו שיראו אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מתאריך מאוחר יותר.

           (ד)  לענין חוק זה, דין שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע – כדין שירות סדיר, אם הוא בא בתכוף לאחר תקופת שירות סדיר, ותקופתו, בין על פי התחייבות אחת ובין על פי מספר התחייבויות רצופות, אינה עולה על שנתיים.

(תיקון מס' 7) תשל"ז-1977

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 86 (ה"ח 1277)

1. (א) שירות צבאי, לצורך חוק זה, הוא -

(1) שירות מלא בצבא-הגנה לישראל;

(1)  שירות סדיר לפי הפרק שלישי לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], אף אם שירות זה הוארך מכוח סעיף 26 לחוק האמור (להלן - שירות סדיר);

(2)  כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי.

  (ב)  שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות חלקי.

  (ג)  שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או שירות חלקי מיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947), אם לא קבע שר הבטחון בהכרזתו שיראו אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מתאריך מאוחר יותר.

  (ד)  לענין חוק זה, דין שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע - כדין שירות סדיר, אם הוא בא בתכוף לאחר תקופת שירות סדיר, ותקופתו, בין על פי התחייבות אחת ובין על פי מספר התחייבויות רצופות, אינה עולה על שנתיים.

חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה

2.    (א)  חייל, לצורך חוק זה, הוא אדם בשירות צבאי שהיה בשירות צבאי ביום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) או שהתגייס אחרי יום זה.

           (ב)  חייל שהיה בשירות צבאי ביום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947), רואים אותו יום כיום התגייסותו.

           (ג)   חייל משוחרר, לצורך חוק זה, הוא מי שהיה חייל ושוחרר מהשירות.

           (ד)  נכה מלחמה, לצורך חוק זה, הוא חייל משוחרר שבתקופת שירותו הצבאי, או אדם שבהיותו בשירות חלקי, לקה מצב בריאותו מחמת מחלה או חבלה, באופן שכשרו לעבודה, שהיה מסוגל לה אלמלא לקה, נפגע פגיעה של ממש.

מפעל ובעל מפעל

3.    (א)  מפעל לצורך חוק זה, הוא כל מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ב)  בעל מפעל – לגבי חייל או חייל משוחרר – הוא בעל המפעל שבו הועסק החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני התגייסותו, ולגבי עובד המשרת במילואים – הוא בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהוא בשעה הנידונה בעל המפעל או מי שהוא בעל המפעל אחרי ההתמזגות או בעל המפעל האחר.

           (ג)   בעל מפעל – לגבי אדם בשירות חלקי – הוא בעל המפעל שבו הועסק אותו אדם בשעת שירותו החלקי.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 22 (ה"ח 3036)

(ב) בעל מפעל – לגבי חייל או חייל משוחרר – הוא בעל המפעל שבו הועסק החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני התגייסותו לפני התגייסותו, ולגבי עובד המשרת במילואים – הוא בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהוא בשעה הנידונה בעל המפעל או מי שהוא בעל המפעל אחרי ההתמזגות או בעל המפעל האחר.

עובד קבוע

4.    (א)  עובד קבוע במפעל, לצורך חוק זה, הוא –

(1)   עובד שהועסק במפעל לפחות ששה חדשים רצופים; או

(2)   עובד שרואים אותו כעובד קבוע, או כעובד עונתי קבוע, לפי הנהוג במפעל או בענף התעסוקה שהעובד מועסק בו, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם העובד הועסק במפעל פחות מששה חדשים רצופים.

(תיקון מס' 18) תשע"ו-2016

           (ב)  רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על ידי שהעובד נעדר מהעבודה לרגל תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים, או כל חופשה, פגרה או מנוחה אחרת הניתנת בהסכמת נותן העבודה, או לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונה בעבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שאין לעובד שליטה עליהן.

מיום 28.8.2016

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"ו מס' 2569 מיום 28.7.2016 עמ' 1093 (ה"ח 629)

(ב) רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על ידי שהעובד נעדר מהעבודה לרגל חופשת לידה תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים, או כל חופשה, פגרה או מנוחה אחרת הניתנת בהסכמת נותן העבודה, או לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונה בעבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שאין לעובד שליטה עליהן.

לשכת שירות תעסוקה (תיקון מס' 7)  תשל"ז-1977

5.    לשכת שירות התעסוקה – לגבי מפעל – היא לשכת שירות התעסוקה, שהמפעל נמצא בתחום שיפוטה.

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 86 (ה"ח 1277)

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

לשכת העבודה

5. לשכת עבודה – לגבי מפעל – היא לשכת העבודה הכללית הנתונה לפיקוח שר העבודה והביטוח העממי, אשר המפעל נמצא בתחום פעולתה.

סייג לתחולה (תיקון מס' 7)  תשל"ז-1977

5א.     (א)  בכפוף להוראות סעיף 19 לא יחול הפרק השני על חייל משוחרר משירות סדיר אלא אם נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)   ביום התגייסותו מלאו לו 20 שנה;

(2)   ביום התגייסותו טרם מלאו לו 20 שנה, אולם התייצבותו לשירות בטחון או להמשך שירות באה אחרי דחיה לפי סעיף 28 לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], למועד שבו כבר מלאו לו 20 שנה.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מגוייס-חוץ לענין סעיף 24 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967.

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 86 (ה"ח 1277)

הוספת סעיף 5א

פרק שני: החזרה לעבודה

חובת החזרה לעבודה

6.    (א)  חייל משוחרר שסמוך לפני התגייסותו היה עובד קבוע במפעל, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות פרק זה -

(1)   לקבלו בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, בתנאים שאינם גרועים לחייל המשוחרר מן התנאים שבהם היה עובד באותה עבודה אלמלא התגייס; או

(2)   אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.

           (ב)  סעיף זה לא יחול על חייל משוחרר שלפני התגייסותו קיבל מבעל המפעל פיצויי-פיטורים. כן לא יחול סעיף זה על חייל משוחרר אשר אחרי התגייסותו קיבל פיצויי-פיטורים על פי הסכם בתום-לב עם בעל המפעל.

בקשת החזרה

7.    (א)  בקשה להתקבל לעבודה תוגש לבעל המפעל בכתב – על ידי החייל המשוחרר, או על ידי ארגון העובדים שהוא נמנה עמו, או על ידי ארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעל – תוך חמשה-עשר יום לפני שחרורו של החייל המשוחרר או תוך שלושים יום מיום שחרורו; אך אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מחמת מחלת החייל המשוחרר או מכל סיבה מספקת אחרת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.

           (ב)  בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה.

           (ג)   העתק מן הבקשה יישלח ללשכת העבודה וכן לועד העובדים במפעל, אם ישנו.

מועד ההחזרה לעבודה

8.    (א)  בעל המפעל חייב לקבל את החייל המשוחרר לעבודה, כאמור בסעיף 6 ביום שנקבע בבקשה כיום שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה, או – אם קבלת החייל המשוחרר לעבודה באותו יום אינה בגדר אפשרות מעשית – בתאריך מאוחר יותר בתוך שנה אחת מיום הגשת הבקשה, מיד כשקבלת החייל המשוחרר לעבודה כאמור תהיה בגדר אפשרות מעשית.

(תיקון מס' 7) תשל"ז-1977

           (ב)  אם כתום שנה מיום הגשת הבקשה היה דיון תלוי ועומד לפני ועדת תעסוקה או לפני בית דין אזורי כאמור בסעיף 23 בנוגע לאותה הבקשה, חובת בעל המפעל לקבל את החייל המשוחרר לעבודה כאמור תעמוד בעינה עד שלושים יום מיום סיום הדיון; דיון לפני ועדת תעסוקה רואים אותו כתלוי ועומד לפניה, עד שחלפה תקופת הערעור, או – אם הוגש ערעור – עד שניתנה בו החלטה או עד שהמערער חזר בו מערעורו.

           (ג)   הודיע בעל המפעל בכתב לחייל משוחרר שעליו להתחיל בעבודה ביום שנקבע בבקשה כיום שבו הוא מוכן להתחיל בה, או ביום מאוחר יותר כאמור בסעיף-קטן (א), והחייל המשוחרר לא התחיל בעבודה תוך שלושים יום מאותו יום, פוקעת זכותו של החייל המשוחרר להתקבל לעבודה על פי סעיף 6; ואולם זכות החייל המשוחרר לא תפקע אם מחלה או כל סיבה מספקת אחרת מנעה ממנו מהתחיל בעבודה תוך המועד האמור, ובלבד שהיה מוכן להתחיל בה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 86 (ה"ח 1277)

(ב) אם כתום שנה מיום הגשת הבקשה היה דיון תלוי ועומד לפני ועדת תעסוקה או לפני ועדת ערעור בית דין אזורי כאמור בסעיף 23 בנוגע לאותה הבקשה, חובת בעל המפעל לקבל את החייל המשוחרר לעבודה כאמור תעמוד בעינה עד שלושים יום מיום סיום הדיון; דיון לפני ועדת תעסוקה רואים אותו כתלוי ועומד לפניה, עד שחלפה תקופת הערעור, או – אם הוגש ערעור – עד שניתנה בו החלטה או עד שהמערער חזר בו מערעורו.

חובת העסקה

9.    (א)  חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי סעיף 6, חייב בעל המפעל להעסיקו ששה חדשים מיום שנתקבל, או תקופה קצרה מזו כל זמן שהעסקתו היא בגדר אפשרות מעשית –

(1)   בעבודה שאינה גרועה לחייל המשוחרר מן העבודה שאליה נתקבל, ובתנאים שאינם גרועים לו מן התנאים שבהם נתקבל; או

(2)   אם העסקתו בעבודה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – בעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.

           (ב)  חייל משוחרר שעל פי סעיף 6 נתקבל לעבודה שונה מן העבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, ובתוך ששה חדשים מיום שנתקבל נוצרה אפשרות מעשית להעסיקו בעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, חייב בעל המפעל להעסיקו כך.

           (ג)   כל זמן שבעל המפעל חייב להעסיק את החייל המשוחרר כאמור, אין הוא רשאי לפטרו אלא בגלל התנהגות רעה חמורה.

           (ד)  כתום ששה חדשים מהיום שבו נתקבל החייל המשוחרר לעבודה יחולו עליו החוק, הנוהג והתנאים של כל חוזה עבודה קיבוצי או אחר החלים על פיטורי עובדים במפעל.

תור ההחזרה לעבודה

10.   (א)  הוגשו לבעל מפעל אחד כמה בקשות להתקבל לעבודה, ואין זה בגדר אפשרות מעשית לקבל את כל המבקשים בעת ובעונה אחת, תקבע לשכת העבודה את תור קבלתם לעבודה.

           (ב)  הזכות בידי בעל המפעל, תוך שלושה ימים מהיום שבו הגיעה לידיעתו החלטת לשכת העבודה, לערער עליה לפני ועדת תעסוקה מתוך נימוק שצורך משקי מחייב שינוי החלטת לשכת העבודה. החלטת ועדת התעסוקה היא סופית.

גדר אפשרות מעשית

11.   (א)  בבירור השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, אין להביא בחשבון אלא –

(1)   תמורות יסודיות שחלו במפעל, מאז התגייסותו של החייל המשוחרר, מחמת נזקים לבנינים או לציוד, או מחמת שינויים מהותיים בתהליכי הייצור, או מחמת צמצום ניכר, לא עונתי ואף לא ארעי, שחל בהיקף העבודה;

(2)   מחלה או מום שהחייל המשוחרר לקה בהם מאז התגייסותו והפחיתו במידה של ממש את כשרו לעבוד.

           (ב)  יש לראות קבלת חייל משוחרר לעבודה או העסקתו כדבר שהוא בגדר אפשרות מעשית, אף אם קבלת החייל המשוחרר או העסקתו לא תיתכן אלא אם עובד שהתחיל לעבוד במפעל אחרי התגייסותו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר. הוא הדין – אף אם לרגל צמצום בהיקף העבודה במפעל, שחל לאחר התגייסותו של החייל המשוחרר, לא תיתכן קבלת החייל המשוחרר או העסקתו אלא אם עובד שזכויותיו על פי חוקת התור של לשכת העבודה פחותות מזכויותיו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר.

           (ג)   כל אימת שתתעורר השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, על בעל המפעל הראיה שהדבר איננו בגדר אפשרות מעשית.

זכויות ותק

12.   חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי סעיף 6 במפעל שבו נתונות לעובד או למי שהיה עובד, זכויות התלויות בוותק בעבודה, בין בתוקף החוק או על פי הנוהג או מכוח חוזה עבודה, קיבוצי או אחר, ובין באופן אחר – התקופה שבין התגייסותו ובין קבלתו לעבודה כאמור, דינה, לצורך חישוב הוותק בעבודה, כדין תקופת עבודה במפעל.

דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה

13.   חייל משוחרר שסמוך לפני התגייסותו היה עובד קבוע במפעל, ולאחר שחרורו התחיל לעבוד בו שלא על פי בקשה לפי סעיף 7, דינו כדין חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי בקשה כאמור.

פרק שלישי: זכות עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי מלחמה

פירושים

14.   (א)  ואלה בני משפחתו של אדם שעליהם חל פרק זה:

(1)   אשה או בעל;

(2)   בנים ובנות, ובנים ובנות חורגים, שבזמן הקובע היה מחסורם עליו;

(3)   הורים, שבזמן הקובע היתה על האדם לפחות מחצית מחסורם או שעלו ארצה אחרי הזמן הקובע.

           (ב)  ואלה בני אדם שמתו בשירות, לצורך פרק זה:

(1)   חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי;

(2)   חייל משוחרר שמת תוך שנה אחת מיום שחרורו מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בתקופת שירותו הצבאי;

(3)   אדם שמת בהיותו בשירות חלקי;

(תיקון מס' 11) תשנ"ח-1997

(3א) אדם שמת בהיותו בשירות מילואים, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986 (להלן – שירות מילואים);

(4)   אדם שמת תוך שנה אחת מיום היותו בשירות חלקי, מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בהיותו בשירות החלקי.

           (ג)   הזמן הקובע הוא:

(1)   לגבי חייל או חייל משוחרר סמוך לפני התגייסותו;

(2)   לגבי אדם בשירות חלקי – שעת שירותו החלקי;

(תיקון מס' 11) תשנ"ח-1997

(3)   לגבי אדם בשירות מילואים – שעת שירותו במילואים.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 40 (ה"ח 2492)

הוספת פסקאות 14(ב)(3א), 14(ג)(3)

חובה לקבל בן-משפחה לעבודה

15.   (א)  היה אדם בזמן הקובע עובד קבוע במפעל ומת בשירות או היה לנכה מלחמה, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות פרק זה, לקבל לעבודה אחד מבני משפחתו של אותו אדם, אם אותו בן-משפחה מתאים לעבודה שבה עבד אותו אדם בזמן הקובע או לעבודה אחרת הפנויה במפעל.

           (ב)  סעיף זה לא יחול במקרה שהאדם שמת בשירות או שהיה לנכה מלחמה קיבל בזמן הקובע פיצויי-פיטורים מבעל המפעל. כן לא יחול סעיף זה במקרה שאותו אדם או הבאים תחתיו קיבלו אחרי הזמן הקובע פיצויי-פיטורים על פי הסכם בתום לב עם בעל המפעל.

הבקשה

16.   (א)  בן-משפחה התובע לעצמו זכות להתקבל לעבודה במפעל על-פי סעיף 15, יגיש בקשה לבעל המפעל, באמצעות לשכת העבודה.

           (ב)  הבקשה תוגש –

(1)   תוך שלושה חדשים מיום קבלת הודעה על המות – אם המדובר הוא בבן-משפחה של חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי או באדם שמת בהיותו בשירות חלקי;

(2)   תוך שלושה חדשים מיום המות – אם המדובר הוא בבן-משפחה של אדם אחר שמת בשירות;

(3)   תוך שלושה חדשים מיום השחרור – אם המדובר הוא בבן-משפחה של נכה מלחמה שהוא חייל משוחרר;

(4)   תוך שלושה חדשים מיום תום הטיפול הרפואי בנכה המלחמה – אם המדובר הוא בבן-משפחה של נכה מלחמה שהיה בשירות חלקי.

           (ג)   אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מסיבה מספקת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה.

           (ד)  בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן המבקש להתחיל בעבודה.

סמכות לשכת העבודה

17.   (א)  היו בני משפחה אחדים של אותו אדם תובעים לעצמם זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי סעיף 15, תקבע לשכת העבודה למי מהם תינתן הזכות, ואין עוררים על החלטתה.

           (ב)  בקביעת בן-המשפחה אשר לו הזכות, כאמור, תתן לשכת העבודה את דעתה על מצבם הכלכלי של כלל בני המשפחה.

דין בן-משפחה

18.   בן משפחה אשר לו זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי סעיף 15, יחולו עליו הסעיפים 8, 9, 10, 11 ו-13, בשינויים ובתיאומים לפי הענין, כאילו היה חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה באותו מפעל על פי סעיף 6.

(תיקון מס' 7)  תשל"ז-1977

פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 86 (ה"ח 1277)

החלפת הפרק הרביעי

הנוסח הקודם:

פרק רביעי: זכות חייל משוחרר שהיה עובד זמני

זכות קדימה

19. (א) חייל משוחרר שסמוך לפני התגיסותו היה עובד זמני במפעל, תהיה לו, תוך שנה אחת מיום שחרורו, זכות קדימה לקבלת עבודה באותו מפעל.

(ב) עובד זמני במפעל, פירושו, לצורך סעיף זה, מי שאיננו עובד קבוע בו ושהועסק בו לפחות ארבעה שבועות רצופים; ורציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על ידי שהעובד נעדר מעבודה במקרים המפורטים בסעיף 4(ב).

חייל משוחרר משירות סדיר

19.   (א)  בסעיף זה, "חייל משוחרר משירות סדיר" – למעט –

(1)   מי שחל עליו הפרק השני מכוח האמור בסעיף 5א;

(2)   מי שקיבל פיצויי פיטורים מבעל המפעל בנסיבות המפורטות בסעיף 6(ב) לחוק זה או בסעיף 11(ג) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

           (ב)  לחייל משוחרר משירות סדיר תהא תוך שנה אחת מיום השחרור זכות קדימה להישלח לעבודה במקום עבודה במפעל שבו היה מועסק ארבעה שבועות רצופים לפחות סמוך לפני תחילת השירות; זכות הקדימה כאמור בסעיף קטן זה תהיה עדיפה על פני זכות קדימה על פי סעיף 33 וכן על פני כל הוראה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט- 1959, ובתקנון השירות שנקבע לפי אותו חוק.

פרק חמישי: מנגנון ביצוע

ועדות תעסוקה (תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

20.   (א)  שר הבטחון ימנה ועדות תעסוקה לצורך חוק זה. יושבי ראש הועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון.

           (ב)  ועדת תעסוקה יכולה להיות כללית, או מיוחדת לשטח מסויים או לענף תעסוקה מסויים.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ג)   כל ועדת תעסוקה תהיה של ארבעה חברים והם: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום ואשר אינו נמנה עם המפורטים להלן, והוא יהיה היושב ראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא ירכז את עבודת הועדה (בחוק זה – מרכז עבודת הועדה), אחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ואחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה.

(תיקון מס' 17) תשס"ט-2009

           (ג1) יושב ראש ועדת התעסוקה ימונה לתקופה אחת בלבד של שש שנים.

(תיקון מס' 17) תשס"ט-2009

           (ג2) חבר ועדת התעסוקה ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות כאמור.

           (ד)  הודעה על מינוי ועדת תעסוקה ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

מיום 3.5.2002

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 22 (ה"ח 3036)

(א) שר הבטחון ימנה ועדות תעסוקה לצורך חוק זה. יושבי ראש הועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון.

(ב) ועדת תעסוקה יכולה להיות כללית, או מיוחדת לשטח מסויים או לענף תעסוקה מסויים.

(ג) כל ועדת תעסוקה תהיה של שלושה חברים שאחד מהם יתמנה כיושב ראש הועדה, כל ועדת תעסוקה תהיה של ארבעה חברים והם: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום ואשר אינו נמנה עם המפורטים להלן, והוא יהיה היושב ראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא ירכז את עבודת הועדה (בחוק זה - מרכז עבודת הועדה), אחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ואחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה.

מיום 4.9.2009

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ט מס' 2207 מיום 5.8.2009 עמ' 303 (ה"ח 351)

הוספת סעיפים קטנים 20(ג1), 20(ג2)

סמכויות ועדת תעסוקה (תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001

21.   (א)  אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן "תובע"), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו האמורות.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (א1)        מרכז עבודת הועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; שר הביטחון רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח.

           (ב)  ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה תוך חמישה עשר יום מיום הגשתה.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ג)   מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה:

(1)   בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה);

(תיקון מס' 15) תשס"ח-2008

(2)   צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפי הגבוה מהם; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (בחוק זה – צו לפיצויים);

(3)   צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ד)  נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ג), תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ה)  לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 22 (ה"ח 3036)

21. (א) אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה מקופחות הופרו (הנקרא להלן "תובע"), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו האמורות.

(א1) מרכז עבודת הועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; שר הביטחון רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח.

(ב) ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה תוך חמישה עשר יום מיום הגשתה.

(ג) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה, רשאית היא לצוות על אותו בעל מפעל (הנקרא להלן "הנתבע") אחד משני הצווים הבאים, או את שניהם כאחד, או אחד משניהם לפי ברירת בעל המפעל:

(1) צו לקבל את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע ועדת התעסוקה;

(2) צו לשלם לתובע סכום, שייקבע בצו, כפיצויים על הפסד שנגרם לתובע מחמת שהנתבע לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע על פי חוק זה; סכום הפיצויים יהיה שווה לשכר שהתובע היה מקבלו, לדעת ועדת התעסוקה, אילו קיים הנתבע את חובתו והיה מעסיק את התובע כל התקופה שבה חייב היה הנתבע להעסיקו.

(ג) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה -  הנתבע), תיתן אחד מאלה:

(1) בהסכמת התובע - צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה - צו להעסקה);

(2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים השכר שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב השכר לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (בחוק זה - צו לפיצויים);

(3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה - צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו.

(ד) נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ג), תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה.

(ה) לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל.

מיום 18.2.2008

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 204 (ה"ח 191)

(ג) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה -  הנתבע), תיתן אחד מאלה:

(1) בהסכמת התובע - צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה - צו להעסקה);

(2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים השכר שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפי הגבוה מהם; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב השכר שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (בחוק זה - צו לפיצויים);

(3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה - צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו.

אכיפת הצווים (תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

21א.   (א)  צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו בסעיף 26, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לענין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי סעיף 6 לפקודה לענין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון.

           (ב)  עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 27(א)(1), לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 23 (ה"ח 3036)

הוספת סעיף 21א

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

22.   (בוטל).

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

ביטול סעיף 22

הנוסח הקודם:

ועדות ערעור

22. (א) לצורך שמיעת ערעורים על החלטות ועל צווים של ועדות התעסוקה יוקמו ועדות ערעור שיתמנו על ידי שר הבטחון.

(ב) ועדת ערעור יכולה להיות כללית, או מיוחדת לשטח מסויים או לענף תעסוקה מסויים.

(ג) כל ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים שיתמנו כדרך שמתמנים חברי ועדת תעסוקה; אלא שהיושב ראש של ועדת ערעור יהיה שופט בית משפט מחוזי שיתמנה לפי המלצת שר המשפטים.

(ד) הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

זכות ערעור (תיקון מס' 3)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

23.   (א)  על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 תוך עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע.

           (ב)  זכות הערעור ניתנת:

(1)   לתובע;

(2)   לנתבע;

(3)   לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו;

(4)   לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע;

(5)   לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001 (תיקון מס' 17) תשס"ט-2009

           (ב1)        כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 21 ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5).

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

           (ג)   אין להתחיל בדיון בפני בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בענין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד.

           (ד)  בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך חמשה עשר יום מתום תקופת הערעור.

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

23. (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני ועדת ערעור בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך עשרה ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע.

(ב) זכות הערעור ניתנת:

(1) לתובע;

(2) לנתבע;

(3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו;

(4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע;

(5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו.

(ג) אין להתחיל בדיון בפני ועדת ערעור בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בענין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד.

(ד) ועדת ערעור צריכה בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך חמשה עשר יום מתום תקופת הערעור.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 23 (ה"ח 3036)

(א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך עשרה ימים עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע.

(ב) זכות הערעור ניתנת:

(1) לתובע;

(2) לנתבע;

(3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו;

(4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע;

(5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו.

(ב1) כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 21 ואינו המערער יהיה משיב בערעור, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) - גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5).

מיום 4.9.2009

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ט מס' 2207 מיום 5.8.2009 עמ' 303 (ה"ח 351)

  (ב1)  כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 21 ואינו המערער יהיה משיב בערעור משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) - גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5).

סמכויות ועדת ערעור (תיקון מס' 3)  תשכ"ט-1969

24.   בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שועדת תעסוקה מוסמכת להם.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

24. ועדת ערעור רשאית בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שועדת תעסוקה מוסמכת להם.

יועצים (תיקון מס' 3)  תשכ"ט-1969

25.   (א)  שר העבודה[1] והביטוח העממי רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה.

           (ב)  הודעה על כל מינוי על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

           (ג)   נתמנה יועץ לועדת תעסוקה, יודיע יושב ראש הועדה ליועץ בעוד זמן על המועד של כל דיון בפני הועדה.

           (ד)  היועץ רשאי להשתתף בכל דיוני הועדה בזכות דעה מייעצת.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

(א) שר העבודה והביטוח העממי רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה ולכל ועדת ערעור.

(ב) הודעה על כל מינוי על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(ג) נתמנה יועץ לועדת תעסוקה או לועדת ערעור, יודיע יושב ראש הועדה ליועץ בעוד זמן על המועד של כל דיון בפני הועדה.

סמכויות עזר (תיקון מס' 3)  תשכ"ט-1969

26.   (א)  לועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירות, ושהוענקו לה כל הסמכויות שניתן להעניק לועדת חקירה כזאת על פי סעיף 5 לפקודה האמורה.

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

           (ב)  ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת.

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ג)   כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות. היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הועדה דעה מכרעת.

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

           (ד)  כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו.

(תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001

           (ה)  (1)   ועדת תעסוקה רשאית בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביזמתה, לצוות על הנתבע, בצו, להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הועדה או עד למועד מוקדם מזה שקבעה (בחוק זה – צו זמני);

(2)   צו זמני לא יינתן אלא בהתקיים כל אלה:

(א)   חלף המועד למתן תשובת הנתבע לפי סעיף 21(א1);

(ב)   ועדת התעסוקה סבורה, על סמך הנתונים שלפניה, כי קיים בסיס לכאורה להניח שהנתבע פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה;

(ג)    אי מתן צו זמני עלול להגדיל את נזקי התובע או להכביד על החזרת התובע לעבודה בסיום ההליך;

(ד)    לענין צו זמני ביזמת הועדה – התובע הסכים למתן הצו.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

26. (א) לועדת תעסוקה ולועדת ערעור סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה,שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירות, ושהוענקו לה כל הסמכויות שניתן להעניק לועדת חקירה כזאת על פי סעיף 5 לפקודה האמורה.

(ב) ועדות תעסוקה וועדות ערעור לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת.

(ג) כל ועדת תעסוקה וכל ועדת ערעור מחליטה את החלטותיה ברוב דעות.

(ד) כל ועדת תעסוקה וכל ועדת ערעור תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 23 (ה"ח 3036)

(ג) כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות. היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הועדה דעה מכרעת.

(ד) כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו.

  (ה) (1) ועדת תעסוקה רשאית בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביזמתה, לצוות על הנתבע, בצו, להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הועדה או עד למועד מוקדם מזה שקבעה (בחוק זה -  צו זמני);

(2) צו זמני לא יינתן אלא בהתקיים כל אלה:

(א) חלף המועד למתן תשובת הנתבע לפי סעיף 21(א1);

(ב) ועדת התעסוקה סבורה, על סמך הנתונים שלפניה, כי קיים בסיס לכאורה להניח שהנתבע פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה;

(ג) אי מתן צו זמני עלול להגדיל את נזקי התובע או להכביד על החזרת התובע לעבודה בסיום ההליך;

(ד) לענין צו זמני ביזמת הועדה - התובע הסכים למתן הצו.

ניגוד ענינים בבקשה מסוימת (תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

26א.   (א)  חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין ענין אחר שלו; לענין זה –

           "ענין אחר" – לרבות ענין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או ענין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק – בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;

           "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד ענינים אם הוא נובע מהוראת סעיף 20(ג) ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי ענין או השתייכות מסוימים.

           (ג)   נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, יודיע על כך לחברי הועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה.

           (ד)  התעורר אצל חבר ועדת תעסוקה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדת תעסוקה מנוע כאמור, תחליט בדבר ועדת התעסוקה לרבות אותו חבר ותנמק את החלטתה.

           (ה)  לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד ענינים.

           (ו)   נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים בסעיף 20(ג), שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 24 (ה"ח 3036)

הוספת סעיף 26א

אי קיום צו להעסקה (תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001

27.   (א)  (1)   נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי סעיף 21(ג) או סעיף 24, לפי הענין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע בסעיף 21(ג)(2) רישה, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי סעיף 21(ג);

(2)   עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 21א, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו שלושים ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי סעיף 21א ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ב)  בסעיף זה, "לא קיים את הצו" – לא קיימו במלואו או בחלקו או קיימו שלא בתום לב.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ג)   (בוטל).

(תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001

(ד)  אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

(א) מי שנצטווה על ידי ועדת תעסוקה או על ידי ועדת ערעור בית דין אזורי (הנקרא בסעיף זה "נותן עבודה") לקבל אדם (הנקרא בסעיף זה "עובד") לעבודה בתאריך, בתנאים ובעבודה מסויימים, ולא קיים את צו, הריהו:

מיום 6.2.1975

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ה מס' 758 מיום 6.2.1975 עמ' 59 (ה"ח 1072)

(ב) פיצויים על פי סעיף קטן (א)(1), רשאי העובד לתבעם מאת נותן העבודה בדרך תביעה אזרחית רגילה בבית דין אזורי.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 25 (ה"ח 3036)

עבירה על צו תעסוקה אי קיום צו להעסקה

27. (א) מי שנצטווה על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית דין אזורי (הנקרא בסעיף זה "נותן עבודה") לקבל אדם (הנקרא בסעיף זה "עובד") לעבודה בתאריך, בתנאים ובעבודה מסויימים, ולא קיים את צו, הריהו:

(1) חייב לשלם לעובד פיצויים על ההפסד שנגרם לעובד מחמת אי-קיום הצו; סכום הפיצויים יהיה שווה לשכר שהעובד היה מקבל אילו קיים נותן העבודה את הצו והיה מעסיק את העובד כל התקופה שבה היה חייב להעסיקו; וכן –

(2) אשם בעבירה ודינו – קנס עד מאתיים וחמישים לירות ישראליות.

(ב) פיצויים על פי סעיף קטן (א)(1), רשאי העובד לתבעם מאת נותן העבודה בבית דין אזורי.

(א) (1) נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי סעיף 21(ג) או סעיף 24, לפי הענין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע בסעיף 21(ג)(2) רישה, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי סעיף 21(ג);

(2) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 21א, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו שלושים ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי סעיף 21א ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו.

(ב) בסעיף זה, "לא קיים את הצו" -  לא קיימו במלואו או בחלקו או קיימו שלא בתום לב.

(ג) במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף קטן (א)(2), הזכות בידי העובד לטעון, לקרוא לעדים ולחקור עדים; ובצאת הנאשם חייב בדין, רשאי בית המשפט, לפי בקשת העובד, לחייב את הנאשם, נוסף על כל קנס שיטיל עליו, לשלם לעובד את הפיצויים המגיעים לו על פי סעיף קטן (א)(1), והחלטה כזאת של בית המשפט דינה, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך.

(ד) אין לתבוע אדם לדין אזרחי או לדין פלילי אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו.

הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים (תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001

28.   (א)  נתנה ועדת תעסוקה או בית דין אזורי צו המחייב אדם לשלם לאחר סכום כפיצויים, הריהו סופי מיד לאחר שנרשם על ידי שר הבטחון בפנקס מיוחד למטרה זו, ודין הצו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך.

           (ב)  הודעה על רישום צו בפנקס כאמור תישלח לצדדים.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

                    (ג)        שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה סמוך לנתינתו; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור הורה אחרת.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

(א) נתנה ועדת תעסוקה או ועדת ערעור בית דין אזורי צו המחייב אדם לשלם לאחר סכום כפיצויים, הריהו סופי מיד לאחר שנרשם על ידי שר הבטחון בפנקס מיוחד למטרה זו, ודין הצו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 25 (ה"ח 3036)

הוצאה לפועל של צו תשלום הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים

28. (א) נתנה ועדת תעסוקה או בית דין אזורי צו המחייב אדם לשלם לאחר סכום כפיצויים, הריהו סופי מיד לאחר שנרשם על ידי שר הבטחון בפנקס מיוחד למטרה זו, ודין הצו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך.

(ב) הודעה על רישום צו בפנקס כאמור תישלח לצדדים.

  (ג) שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה בפנקס כאמור אלא לאחר שחלף המועד להגשת ערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו.

(ג) שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה סמוך לנתינתו; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור הורה אחרת.

דין המוחזר לעבודה על פי צו (תיקון מס' 3)  תשכ"ט-1969

29.   תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

29. תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או על ידי ועדת ערעור בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו.

סמכות בית המשפט

30.   לא ייתבע אדם לדין בבית משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שחוק זה מטיל עליו, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו.

פרק ששי: נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה

תקנות בדבר נכי מלחמה

31.   שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה1 והביטוח העממי, להתקין תקנות, ובהן:

(א)  להטיל חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות;

(ב)  לייחד לנכי מלחמה סוגי עבודות במפעלים או התעסקויות מסויימות;

(ג)   לקבוע את סדרי קבלת נכי מלחמה לעבודה ואת תנאי העסקתם;

(ד)  לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה;

(ה)  לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת נכי מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן.

צווים בדבר נכי מלחמה

32.   שר הבטחון רשאי, מפעם לפעם, בצו כללי או מיוחד, לחייב נותני עבודה, או סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה, במכסה או במספר שיקבע בצו.

תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה

33.   שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה1 והביטוח העממי, ולאחר התיעצות עם מרכז לשכות העבודה הכלליות, להתקין תקנות, ובהן:

(א)  לקבוע כי לאחד מבני המשפחה של חייל תהיה, בתקופת שירותו הצבאי של החייל, זכות קדימה לקבלת עבודה במפעל שבו הועסק החייל סמוך לפני התגייסותו;

(ב)  לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה זכות קדימה לקבלת עבודה;

(ג)   להורות הוראות להפעלת זכויות-הקדימה האמורות.

תחולת פרקים מסויימים

34.   הוראות הפרקים השני, השלישי, הרביעי והחמישי לא יחולו על תקנות שיותקנו ועל צווים שיינתנו לפי פרק זה; אך משמעות המונח "בן משפחה" בפרק זה היא כמשמעותו בסעיף 14.

פרק שביעי: הוראות שונות

זכות קדימה (תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001

35.   (א)  דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, לענין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ב)  (בוטל).

           (ג)   נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי אגרות-חוב של חברה המבוטחת בשיעבוד רובץ, או שבעלי אגרות-חוב או באי-כוחם תפסו רכוש של חברה הנתון בשיעבוד, ייכלל בין החובות שלפי סעיף 134 לפקודת החברות, סילוקם קודם לכל תביעה לסילוק הקרן והריבית של אגרות-חוב, כל סכום שהחברה נצטוותה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני תאריך מינוי מקבל הנכסים או לפני תאריך תפיסת הרכוש כאמור, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התאריך האמור.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 25 (ה"ח 3036)

זכות קדימה בתביעה בפשיטת רגל

(א) בין החובות שלפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל, 1936, סילוקם קודם לכל יתר החובות של פושט רגל, ייכלל כל סכום שפושט הרגל נצטווה על פי חוק לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני שניתן נגדו הצו לקבלת נכסים, ואפילו ניתן צו השילום אחרי הצו לקבלת נכסים.

(ב) בין החובות שלפי החוק סילוקם קודם לכל יתר החובות בפירוקה של חברה, אגודה שיתופית או גוף משפטי אחר, ייכלל כל סכום שהחברה, האגודה השיתופית או הגוף המשפטי האחר, נצטוו על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני התחלת הפירוק, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התחלת הפירוק.

(א) דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, לענין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין.

הפרשות לקופות תגמולים וכו'

36.   (א)  חייל שסמוך לפני התגייסותו היה עובד במפעל, ובעל המפעל ועובדיו, או בעל המפעל בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה (הנקראת בסעיף זה "קופה"), יהיו בעלי המפעל והחייל, או בעל המפעל בלבד, הכל לפי הענין, חייבים במשך התקופה שמיום התגיסותו של החייל ועד לקבלתו לעבודה במפעל על פי חוק זה, או – אם אין הוא מתקבל לעבודה על פי חוק זה – עד יום שחרורו – לשלם תשלומים לקופה בשיעורים שנהגו לשלם לפני התגיסותו של החייל; ואין האמור בסעיף זה פוגע בהוראות סעיף 12.

           (ב)  לא שילם החייל את התשלומים במשך התקופה הנזכרת בסעיף קטן (א), לא יגרע הדבר מחובתו של בעל המפעל לשלם את התשלומים שהוא חייב בהם; אך החייל יהיה חייב לשלם אחרי שחרורו את תשלומיו, או את יתרתם שלא שולמה, תוך תקופה גדולה פי שלושה מתקופת שירותו הצבאי, ובעל המפעל יהיה רשאי לשלם את תשלומיו המקבילים בעת ובעונה אחת עם תשלומי החייל.

           (ג)   כל סכום שבעל המפעל או החייל חייב לשלם לקופה, דינו לכל דבר כדין תשלום המגיע כחוק לקופה.

           (ד)  התגייס בעל מפעל לשירות צבאי, והמפעל הפסיק את פעולתו במשך תקופת שירותו הצבאי או חלק ממנה, לא יחול סעיף זה על בעל המפעל ועובדיו לגבי התקופה שבה הפסיק המפעל את פעולתו כאמור.

התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק

37.   (א)  פיטר נותן עבודה עובד, שחובת הגיוס לשירות צבאי חלה עליו או צפויה לו בעתיד הקרוב, מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו, ולאחר הפיטורים התגייס העובד, לא יהיה לפיטורים כל תוקף חוקי בכל הנוגע לזכויות ולחובות לפי חוק זה, וכל הזכויות הנתונות לעובד לפיו יעמדו בעינן כאילו לא פוטר וכאילו הוסיף להיות מועסק על ידי אותו נותן עבודה עד סמוך לפני התגייסותו.

           (ב)  על נותן העבודה הראיה שהפיטורים לא באו מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו.

תחולה למפרע

38.   (א)  חוק זה יחול על חייל משוחרר ששוחרר לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו שוחרר באותו יום; אך אם היה חייל משוחרר כזה עובד קבוע במפעל סמוך לפני התגייסותו, והוא מועסק במפעל ביום היכנס חוק זה לתקפו, רואים אותו לצורך חוק זה כאילו נתקבל לעבודה במפעל על פי סעיף 6 באותו יום.

           (ב)  חוק זה יחול לגבי מי שהיה לנכה מלחמה לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו הטיפול הרפואי בו תם באותו יום.

           (ג)   חוק זה יחול לגבי בני משפחה של אדם שמת בשירות, כאמור בסעיף 14, לפני יום היכנס חוק זה לתוקפו כאילו מת בשירות, כאמור, באותו יום.

גיוס מחדש

39.   חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חדשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו נמשכה ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה.

(תיקון מס' 7)  תשל"ז-1977

39א.   (בוטל).

מיום 8.3.1951

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"א מס' 69 מיום 8.3.1951 עמ' 58 (ה"ח 56)

הוספת סעיף 39א

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 87 (ה"ח 1277)

ביטול סעיף 39א

הנוסח הקודם:

דין חייל משוחרר אחרי שירות-קבע

39א. הוראות סעיפים 6 ו-19 לא יחולו על חייל משוחרר שערב שחרורו שירת שירות מלא בצבא-הגנה לישראל על פי התחיבות לשירות-קבע, אלא אם נתמלאו בו שני אלה:

(א) לאותו שירות קדמה ללא-הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחיבות לשירות-קבע;

(ב) הוא התחייב לשירות-קבע, בין על פי התחיבות אחת ובין על פי התחיבויות רצופות אחדות, לתקופה כוללת של לא יותר משתי שנים.

הקלות שונות

40.   (א)  שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה1 והביטוח העממי –

(1)   להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו;

(2)   להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם, זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר.

           (ב)  לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או – כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) – אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות.

(תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994

           (ב1)        (1)    בסעיף קטן זה –

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968;

"בן משפחה" – כל אחד מאלה:

(1)    בן זוג, ילדים או הורים של חייל;

(2)    אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה:

(א)   ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, כי הם בלתי כשירים לשירות;

(ב)   הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;

"חייל" – מי שמשרת או שירת בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ומי ששירת לפני יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי סעיף 1(א)(2); סעיף 1(ג) לא יחול לענין סעיף קטן זה;

"הענקה" – תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;

"המוסד" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;

"נקודת קיצבה" – כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה;

"ילד" – לרבות –

(1)    ילד חורג או ילד מאומץ;

(2)    נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה;

(3)    מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה;

ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים "אם" ו"אב" יתפרשו בהתאם לכך.

(2)   בשנים 1994, 1995, ו-1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה;

(3)   שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:

הילד                            השנה         1994                1995                1996

השלישי                               0.55             0.35             0.15

הרביעי                                1.9              1.3               0.7

החמישי                               1.5              1.0               0.5

כל ילד נוסף                         1.7              1.15             0.6

(תיקון מס' 10)  תשנ"ה-1995

(4)   האמור בסעיפים 104(ב), 106, 112, 114, 128, 129, 142 ו-230 לחוק הביטוח הלאומי יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים;

(5)   (א)   ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני – תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים – תשולם ההענקה לאפוטרופוס;

(ב)   על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום;

(6)   (א)   המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני המוסד;

(ב)   המוסד רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה;

(7)   (א)   הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי;

(ב)   אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה.

           (ג)   תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר.

           (ד)  בסעיף זה המונח "שר" כולל את ראש הממשלה.

מיום 1.7.1970

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ל מס' 599 מיום 22.7.1970 עמ' 121 (ה"ח 885)

הוספת סעיף קטן 40(ב1)

מיום 1.7.1975

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 158 (ה"ח 1190)

הוספת פסקה 40(ב1)(2א)

מיום 9.1.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 45 (ה"ח 2212)

החלפת סעיף קטן 41(ב1)

הנוסח הקודם:

(ב1) (1) בסעיף קטן זה, "חייל" – מי שמשרת, או שירת בצבא-הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי-הסוהר, ומי ששירת לפני יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי סעיף 1(א)(2); סעיף 1(ג) לא יחול לענין סעיף קטן זה;

(2) שר העבודה, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות שתכליתן הענקות לחיילים או לבני משפחותיהם, או לסוג מסויים שבהם, בדרך, בתנאים ובשיעורים שיקבע בהתחשב במצבם הכלכלי או המשפחתי;

(2א) הוראות סעיף 116 ופרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, יחולו, בשינויים המחוייבים, על הענקות המשתלמות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי פסקה (2).

(3) שר העבודה יסמיך את המוסד לביטוח לאומי, או תאגיד אחר שאישרה לכך ועדת הכספים של הכנסת, לבצע הענקות כאמור בפסקה (2).

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ה מס' 1517 מיום 11.4.1995 עמ' 186 (ה"ח 2304)

(ב1) (1) בסעיף קטן זה –

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968;

"בן משפחה" – כל אחד מאלה:

(1) בן זוג, ילדים או הורים של חייל;

(2) אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה:

(א) ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו- 1986, כי הם בלתי כשירים לשירות;

(ב) הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף;

"חייל" – מי שמשרת או שירת בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר, ומי ששירת לפני יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי סעיף 1(א)(2); סעיף 1(ג) לא יחול לענין סעיף קטן זה;

"הענקה" – תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם;

"המוסד" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי;

"נקודת קיצבה" – כמשמעותה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה;

"ילד" – לרבות –

(1) ילד חורג או ילד מאומץ;

(2) נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה;

(3) מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה;

ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים "אם" ו"אב" יתפרשו בהתאם לכך.

(2) בשנים 1994, 1995, ו-1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה;

(3) שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:

הילד   השנה 199419951996

השלישי 0.550.350.15

הרביעי 1.91.30.7

החמישי 1.51.00.5

כל ילד נוסף 1.71.150.6

(4) האמור בסעיפים 104(ב), 106, 112, 114, 128, 129 ו-142 לחוק הביטוח הלאומי, 142 ו-230 לחוק הביטוח הלאומי יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים;

נכים לפי חוקים אחרים (תיקון מס' 2)  תשי"ד-1954

40א.   כל סמכות הנתונה לשר לפי הסעיפים 31, 32, או 40, לגבי נכי מלחמה, נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949, ולגבי כל נכה, שחל עליו חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954.

מיום 10.9.1954

תיקון מס' 2

ס"ח תשי"ד מס' 165 מיום 10.9.1954 עמ' 224

הוספת סעיף 40א

זכות עובד בשירות חלקי (תיקון מס' 7)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 8)  תשמ"ח-1987

41.   (א)  העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים.

(תיקון מס' 8) תשמ"ח-1987

           (ב)  לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה.

(תיקון מס' 8) תשמ"ח-1987

           (ג)   במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי.

(תיקון מס' 8) תשמ"ח-1987

           (ד)  בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי.

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 87 (ה"ח 1277)

החלפת סעיף 41

הנוסח הקודם:

זכות עובד קבוע בשירות חלקי

41. (א) עובד קבוע במפעל הנעדר מעבודתו לרגל שירות חלקי ואינו מקבל שכר בעד שירותו החלקי, או ששכר שירותו החלקי פחות משכרו הרגיל, זכאי לקבל מאת בעל המפעל בעד ימי היעדרו שכר רגיל או את ההפרש בין שכרו הרגיל ובין שכר שירותו החלקי, הכל לפי הענין; אולם בעל מפעל לא יהיה חייב לשלם לעובד שכר או הפרש שכר כאמור יותר מאשר בעד שנים עשר יום במשך שלושה חדשים.

(ב) שכר רגיל הוא השכר המשתלם לעובד בעד יום עבודה רגיל, בלי שעות נוספות.

(ג) שכר המגיע לעובד על פי סעיף קטן (א) דינו כדין חוב אזרחי בכל הנוגע לתביעה לדין.

(ד) היעדרו של עובד קבוע מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא יראו אותו כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואפילו תקופת ההיעדר עולה על שנים עשר יום במשך שלושה חדשים.

(ה) פיטר נותן עבודה עובד מתוך כוונה להתחמק מחובות שסעיף זה מטיל עליו, יראו את הפיטורים כפיטורים שלא כדין.

מיום 26.11.1987

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10 (ה"ח 1788)

41. (א) העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים.

(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה.

  (ג) במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי.

(ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי.

זכויות עובד המשרת במילואים (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

41א.   (א)  היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (א1)        לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001 (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 17) תשס"ט-2009

           (ב)  לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ג)   במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב).

           (ד)  בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א), היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים.

(תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

           (ה)  בחוק זה, "פיטורים" – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1)   חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2)   חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 41 (ה"ח 2492)

הוספת סעיף 41א

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 25 (ה"ח 3036)

41א. (א) היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, בטלים הפיטורים.

(א1) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים.

(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לעניין סעיף קטן זה ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של עשרים ואחד ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.

(ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות מילואים התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב).

(ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א), היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים.

(ה) בחוק זה, "פיטורים" -  לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

מיום 11.7.2004

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 444 (ה"ח 43)

(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של עשרים ואחד ימים שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 23 (ה"ח 3036)

(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.

עונשין – פיטורים בלא היתר (תיקון מס' 13) תשס"ג-2003

41א1. בעל מפעל העובר על הוראות סעיף 41א(ב), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מיום 4.8.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 525 (ה"ח 23)

הוספת סעיף 41א1

חובותיו של מעסיק בפועל (תיקון מס' 12) תשס"ב-2001

41ב.   (א)  לענין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה:

(1)   מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות חוק זה;

(2)   קבעה ועדת תעסוקה כי התובע פוטר בניגוד להוראות חוק זה –

(א)   חזקה היא כי המעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו כאמור;

(ב)   צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת;

(ג)    צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הועדה כי התקיים אחד מאלה:

(1)   קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם;

(2)   קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לענין פסקה זו יינתן, לפי הוראות סעיפים 21(ג)(2) ו-27(א)(1), לפי הענין, נגד המעסיק בפועל ונגד קבלן כוח האדם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם כפי שתקבע ועדת התעסוקה.

           (ב)  הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו- 1996, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

           (ד)  בסעיף זה ובסעיף 41ג –

           "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996;

           "פיטורים" – כהגדרתם בסעיף 41א(ה) וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה;

           "גרם לפיטוריו", לענין מעסיק בפועל – הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה.

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 26 (ה"ח 3036)

הוספת סעיף 41ב

מתן הודעה (תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001 (תיקון מס' 16) תשס"ח-2008

41ג.   (א)  בלי לגרוע מהוראות סעיפים 41א ו-41ב, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם.

(תיקון מס' 16) תשס"ח-2008

           (ב)  לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל.

(תיקון מס' 16) תשס"ח-2008

           (ג)   (בוטל).

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 27 (ה"ח 3036)

הוספת סעיף 41ג

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 514 (ה"ח 295)

41ג. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 41א ו-41ב, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך בתוך שבעה ימים ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם - לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם; הוראה זו תחול רק לגבי שירות מילואים שנתי שלגביו ניתנה בפועל, לעובד, התראה של 60 ימים לפחות, הנמנים מתאריך משלוח צו הקריאה עד למועד תחילת שירות המילואים, בהתאם להוראות קריאה לשירות מילואים המוצאות על ידי אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.

(ב) לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך שבעה ימים ממועד בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל.

(ג) בסעיף זה, "שירות מילואים שנתי" - כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986.

ראיות (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1997

42.   (א)  תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שרת בשירות צבאי, בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה.

           (ב)  תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לפי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

           (ג)   (1)   רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי, וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה;

(2)   קצין רפואי הוא קצין צבא-הגנה לישראל המורשה לעסוק ברפואה על פי פקודת המתעסקים ברפואה, 1947, ונתמנה על-ידי ראש המטה הכללי להיות קצין רפואי לצורך סעיף זה.

           (ד)  מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

           (ה)  מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על-ידי שר הבטחון או על-ידי מי שהוסמך על-ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(תיקון מס' 3) תשכ"ט-1969

           (ו)   אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח 748)

(ה) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה או של ועדת ערעור, מאושר כהעתק נכון על-ידי שר הבטחון או על-ידי מי שהוסמך על-ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ו) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של ועדת ערעור של בית דין אזורי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 41 (ה"ח 2492)

(א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שרת בשירות צבאי או בשירות חלקי, בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה.

שמירת זכויות

43.   (א)  חוק זה –

(1)   לא יפגע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך;

(2)   בא להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורש כפוגע בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורע מהם;

(תיקון מס' 12)  תשס"ב-2001

(3)   לא יפגע בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי סעיף 21(ג)(2) או (3) בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר.

           (ב)  המנויים להלן ייחשבו כעובדים שפוטרו, לצורך קביעת זכויותיהם בקשר לפיטורים:

(1)   חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה על פי סעיף 6 ושהגיש בקשה על פי סעיף 7, אך לא נתקבל לעבודה;

(תיקון מס' 1)  תשי"א-1951

(1א) חייל המשרת שירות צבאי על פי התחיבות לשירות-קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן "שירות-קבע") –

(I)    אם לשירות-הקבע לא קדמה ללא-הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחיבות לשירות-קבע (ולשירות כזה ייקרא להלן "שירות-חובה"), ולפני תחילת שירות-הקבע היה עובד קבוע במפעל – מיום תחילת שירות-הקבע;

(II)   אם לשירות-הקבע קדמה ללא-הפסק תקופת שירות-חובה, וסמוך לפני התגייסותו לשירות-החובה היה עובד במפעל – מהיום שבו התחיל לשרת שירות-קבע על פי התחיבות שבה התחייב לשירות-קבע לתקופה שביחד עם כל תקופת שירות-הקבע שקדמה לה ללא-הפסק היא עולה על שתי שנים;

(תיקון מס' 7)  תשל"ז-1977

(1ב) חייל משוחרר משירות סדיר אשר לו זכות קדימה להישלח לעבודה לפי סעיף
19, אך לא נשלח לעבודה לפיו או נשלח לעבודה ולא נתקבל;

(2)   נכה מלחמה שבזמן הקובע היה עובד במפעל ולא חזר לעבוד במפעל;

(3)   אדם שמת בשירות, כאמור בסעיף 14 ושבזמן הקובע היה עובד קבוע במפעל.

מיום 8.3.1951

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"א מס' 69 מיום 8.3.1951 עמ' 58 (ה"ח 56)

הוספת פסקה 43(ב)(1א)

מיום 25.2.1977

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 87 (ה"ח 1277)

הוספת פסקה 43(ב)(1ב)

מיום 3.12.2001

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 27 (ה"ח 3036)

הוספת פסקה 43(א)(3)

ביצוע ותקנות

44.   (א)  שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה.

           (ב)  שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה1 והביטוח העממי, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה; ואין האמור בזה פוגע בהוראות סעיפים 31 ו-33.

מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים

45.   (א)  שר הבטחון רשאי למנות אדם להיות מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים.

           (ב)  שר הבטחון רשאי, להעביר למפקח על תעסוקת חיילים משוחררים את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מן הסמכויות הנתונות לו על פי סעיפים 22, 31, 33 ו-44.

           (ג)   כל מינוי וכל העברת סמכויות על פי סעיף זה יפורסמו ברשומות ותקפם מיום פרסומם, מלבד אם בגוף המינוי או העברת הסמכויות נקבע לכך תאריך מאוחר יותר.

מפקח לענין אכיפה פלילית (תיקון מס' 13) תשס"ג-2003

45א.   למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לענין פיטורי עובד בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א(ב).

מיום 4.8.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 525 (ה"ח 23)

הוספת סעיף 45א

תחילת תוקף

46.   תקפו של חוק זה הוא מיום ט"ז באייר תש"ט (15 במאי 1949).

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תש"ט מס' 6 מיום 26.4.1949 עמ' 13 (ה"ח תש"ט מס' 3 עמ' 7).

תוקן ס"ח תשי"א מס' 69 מיום 8.3.1951 עמ' 58 (ה"ח תשי"א מס' 56 עמ' 23) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשי"ד מס' 165 מיום 10.9.1954 עמ' 224 – תיקון מס' 2.

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 76 (ה"ח תשכ"ח מס' 748 עמ' 15) – תיקון מס' 3 בסעיף 2 לתוספת הראשונה לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; תחילתו ביום 1.9.1969 ור' סעיף 41 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תש"ל מס' 599 מיום 22.7.1970 עמ' 121 (ה"ח תש"ל מס' 885 עמ' 178) – תיקון מס' 4; תחילתו ביום 1.7.1970.

ס"ח תשל"ה מס' 758 מיום 6.2.1975 עמ' 59 (ה"ח תשל"ג מס' 1072 עמ' 356) – תיקון מס' 5 בסעיף 3 לחוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 5), תשל"ה-1975.

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 158 (ה"ח תשל"ה מס' 1190 עמ' 371) – תיקון מס' 6 בסעיף 46 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 17), תשל"ה-1975; תחילתו ביום 1.7.1975.

ס"ח תשל"ז מס' 845 מיום 25.2.1977 עמ' 86 (ה"ח תשל"ז מס' 1277 עמ' 94) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10 (ה"ח תשמ"ו מס' 1788 עמ' 251) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 45 (ה"ח תשנ"ד מס' 2212 עמ' 16) – תיקון מס' 9 בסעיף 10 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1517 מיום 11.4.1995 עמ' 186 (ה"ח תשנ"ה מס' 2304 עמ' 3) – תיקון מס' 10 בסעיף 8 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 100), תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 40 (ה"ח תשנ"ו מס' 2492 עמ' 500) – תיקון מס' 11 בסעיף 11 לחוק שירות בטחון (תיקון מס' 9), תשנ"ח-1997; תחילתו ביום 1.1.1998.

ס"ח תשס"ב מס' 1812 מיום 3.12.2001 עמ' 22 (ה"ח תשס"א מס' 3036 עמ' 794) – תיקון מס' 12; ראה סעיף 15 לענין תחילה.

ס"ח תשס"ג מס' 1898 מיום 5.8.2003 עמ' 525 (ה"ח הכנסת תשס"ג מס' 23 עמ' 93) – תיקון מס' 13; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו והוא יחול על פיטורים שאירעו ביום זה ואילך.

ס"ח תשס"ד מס' 1949 מיום 11.7.2004 עמ' 444 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 43 עמ' 108) – תיקון מס' 14.

ס"ח תשס"ח מס' 2134 מיום 18.2.2008 עמ' 204 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 191 עמ' 80) – תיקון מס' 15; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 514 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 295 עמ' 584) – תיקון מס' 16 בסעיף 35 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.8.2008.

ס"ח תשס"ט מס' 2207 מיום 5.8.2009 עמ' 303 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 351 עמ' 278) – תיקון מס' 17; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 4 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשע"ו מס' 2569 מיום 28.7.2016 עמ' 1093 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 629 עמ' 84) – תיקון מס' 18 בסעיף 6 לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 55), תשע"ו-2016; תחילתו חודש מיום פרסומו ור' שם סעיף 13 לענין תחולה.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1312.