Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957

עבודה – יישוב סכסוכי עבודה

תוכן ענינים

פרק ראשון: מבוא

Go

3

סעיף 1

ממונים על יחסי עבודה

Go

3

סעיף 2

סכסוך עבודה

Go

3

סעיף 3

הצדדים בסכסוך עבודה בין מעביד לעובדיו

Go

3

סעיף 4

ייצוג מעביד

Go

3

פרק שני: תיווך

Go

3

סעיף 5

מסירת הודעות על סכסוך עבודה

Go

3

סעיף 5א

חובת הודעה על שביתה והשבתה

Go

3

סעיף 5ב

עדיפות הסכם קיבוצי

Go

3

סעיף 5ג

סייג לתחולה

Go

3

סעיף 6

החלטה על תיווך

Go

3

סעיף 7

פעולות המתווך ליישוב הסכסוך

Go

3

סעיף 8

סמכויות המתווך

Go

3

סעיף 9

הסכם ליישוב הסכסוך

Go

3

סעיף 10

פטור ממס בולים

Go

4

סעיף 11

סיום התיווך באין הסכם

Go

4

סעיף 12

תיווך מחודש

Go

4

סעיף 13

סודיות

Go

4

סעיף 14

זכויות שמורות

Go

4

פרק שלישי: בוררות

Go

4

סעיף 15

ענינים לבוררות

Go

4

סעיף 16

מסירת הודעה

Go

4

סעיף 17

מינוי ועדת בוררים

Go

4

סעיף 18

בורר יחיד

Go

4

סעיף 19

הרכב ועדת בוררים

Go

4

סעיף 20

מתווך כבורר

Go

4

סעיף 21

פתיחת הבוררות

Go

4

סעיף 22

מקורות הדין בבוררות

Go

4

סעיף 23

סמכויות ועדת בוררים

Go

4

סעיף 24

ראיות

Go

5

סעיף 25

סדרי דיון

Go

5

סעיף 26

תנאי לדיון בהרכב חסר

Go

5

סעיף 27

דיון בהרכב חסר

Go

5

סעיף 28

פסק ביניים

Go

5

סעיף 29

פסק ברוב דעות או על פי היושב ראש

Go

5

סעיף 31

תקפו של פסק בוררים

Go

5

סעיף 32

פירוש פסק בוררים

Go

5

סעיף 33

סופיות פסק בוררים

Go

5

סעיף 34

סודיות

Go

5

סעיף 35

העתק מפסק בוררים

Go

5

סעיף 36

פטור ממס בולים

Go

5

סעיף 37

פקודת הבוררות

Go

5

פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי

Go

5

סעיף 37א

הגדרות

Go

5

סעיף 37ב

דין שביתה או השבתה בלתי מוגנות

Go

6

סעיף 37ג

דין שביתה חלקית בלתי מוגנת

Go

6

סעיף 37ד

פיצויים מוגדלים

Go

6

סעיף 37ה

הכרעה בסכסוכים

Go

7

פרק חמישי: המועצה ליחסי עבודה

Go

7

סעיף 38

מינוי מועצה ליחסי עבודה

Go

7

סעיף 39

הרכב המועצה

Go

7

סעיף 40

תקופת כהונה

Go

7

סעיף 41

יושב ראש המועצה

Go

7

סעיף 42

סדרי הדיון במועצה

Go

7

פרק ששי: הוראות שונות

Go

7

סעיף 43

ביצוע ותקנות

Go

7

סעיף 44

ביטול

Go

7

סעיף 44א

דין המדינה

Go

7

סעיף 45

תחילה

Go

7

תוספת

Go

7


חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957*

פרק ראשון: מבוא

ממונים על יחסי עבודה

1.    שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי עבודה (להלן – הממונה הראשי) וממונים על יחסי עבודה (להלן – ממונים); הודעה על מנוי תפורסם ברשומות.

סכסוך עבודה (תיקון מס' 7)  תשע"ד-2014

2.    לענין חוק זה סכסוך עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעסיק לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:

(1)  כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;

(2)  קביעת תנאי עבודה;

(3)  קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;

(4)  קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עבודה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

2. לענין חוק זה סכסוך עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעביד מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד מעסיק לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:

(1) כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;

(2) קביעת תנאי עבודה;

(3) קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;

(4) קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עובד ומעביד מיחסי עבודה.

הצדדים בסכסוך עבודה בין מעסיק לעובדיו (תיקון מס' 7) תשע"ד-2014

3.    בסכסוך עבודה שבין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, הצדדים לסכסוך הם המעסיק וארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון עובדים כאמור – הנציגות שנבחרה על-ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך העבודה הנדון.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

הצדדים בסכסוך עבודה בין מעביד מעסיק לעובדיו

3. בסכסוך עבודה שבין מעביד מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, הצדדים לסכסוך הם המעביד המעסיק וארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון עובדים כאמור – הנציגות שנבחרה על-ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך העבודה הנדון.

ייצוג מעסיק (תיקון מס' 7)  תשע"ד-2014

4.    מעסיק שהוא צד לסכסוך עבודה רשאי, בכל הנוגע לסכסוך, להיות מיוצג על-ידי ארגון מעבידים, והאדם המוסמך לפעול בשם אותו ארגון ידו כיד המעסיק.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

ייצוג מעביד מעסיק

4. מעביד מעסיק שהוא צד לסכסוך עבודה רשאי, בכל הנוגע לסכסוך, להיות מיוצג על-ידי ארגון מעבידים, והאדם המוסמך לפעול בשם אותו ארגון ידו כיד המעביד המעסיק.

פרק שני: תיווך

מסירת הודעות על סכסוך עבודה

5.    צד בסכסוך עבודה רשאי להודיע על הסכסוך לממונה הראשי; תוכן ההודעה, צורתה ודרך מסירתה יקבע שר העבודה בתקנות.

חובת הודעה על שביתה והשבתה (תיקון מס' 1)  תשכ"ט-1969

5א.     על אף האמור בסעיף 5 חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור באותו סעיף לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה עשר יום לפחות לפני תחילתן.

מיום 25.7.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 569 מיום 25.7.1969 עמ' 216 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 5א

עדיפות הסכם קיבוצי (תיקון מס' 1)  תשכ"ט-1969

5ב.     נקבע בהסכם קיבוצי הסדר שונה מהאמור בסעיף 5א, יחולו ההוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי.

מיום 25.7.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 569 מיום 25.7.1969 עמ' 216 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 5ב

סייג לתחולה (תיקון מס' 1)  תשכ"ט-1969

5ג.      שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, סוגי סכסוכים או ענפי עבודה שעליהם לא יחולו הוראות סעיף 5א.

מיום 25.7.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 569 מיום 25.7.1969 עמ' 216 (ה"ח 775)

הוספת סעיף 5ג

החלטה על תיווך (תיקון מס' 1)  תשכ"ט-1969

6.    נמסרה הודעה לפי סעיפים 5 או 5א או שנודע לממונה הראשי בדרך אחרת על סכסוך עבודה, יחליט הממונה הראשי אם יתווך בסכסוך; החליט לחיוב – יטול לידיו את תפקיד המתווך, אם שר העבודה לא נטל לידיו תפקיד זה, או יטיל את התיווך על ממונה או על מי שיתמנה במיוחד על ידי שר העבודה ליישוב אותו סכסוך עבודה.

מיום 25.7.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 569 מיום 25.7.1969 עמ' 216 (ה"ח 775)

6. נמסרה הודעה לפי סעיף 5 לפי סעיפים 5 או 5א או שנודע לממונה הראשי בדרך אחרת על סכסוך עבודה, יחליט הממונה הראשי אם יתווך בסכסוך; החליט לחיוב – יטול לידיו את תפקיד המתווך, אם שר העבודה לא נטל לידיו תפקיד זה, או יטיל את התיווך על ממונה או על מי שיתמנה במיוחד על ידי שר העבודה ליישוב אותו סכסוך עבודה.

פעולות המתווך ליישוב הסכסוך

7.    המתווך יעשה כמיטב יכלתו ליישוב הסכסוך בדרך משא ומתן, והוא רשאי

(1)   לקיים פגישות עם הצדדים, ביחד או בנפרד, לשמוע טענותיהם והצעותיהם ליישוב הסכסוך ולהביא לענין זה הצעות משלו;

(2)   לחייב את הצדדים בתשובה מנומקת על טענות הצד השני ועל ההצעות ליישוב הסכסוך;

(3)   להזדקק לחוות דעת של מומחים ושל נציגי ארגוני עובדים וארגוני מעבידים;

(4)   לעיין במצב הכלכלי של המפעל שבו קיים הסכסוך ובספרי חשבונות ובמסמכים אחרים העלולים לספק לו חומר לחקירתו.

סמכויות המתווך

8.    (א)  רשאי המתווך, במסגרת תפקידיו לפי סעיף 7 ולמטרת ביצועם –

(1)   להשיג כל עדות, בין בכתב בין בעל פה, ולחקור כל אדם, אם יש בכך, לדעתו, עניין ליישוב הסכסוך, אך לא יידרש אדם להשיב על שאלה שעלולה להפלילו;

(2)   הזמין אדם לבוא לישיבת התיווך כדי להעיד או להגיש מסמך שברשותו ולחקרו כעד או לדרוש מאתו להגיש מסמך שברשותו;

(3)   לדרוש מכל עד שיקיים עדותו בשבועה או בהן צדק;

(4)   ליתן צו הכופה אדם לבוא לפניו, לאחר שלא בא לפי הזמנה, ולא הצטדק על כך להנחת דעתו, וכן להטיל עליו את תשלום ההוצאות שנגרמו מחמת סירובו לציית להזמנה, גם לקנוס אותו בסכום שלא למעלה ממאה לירות;

(5)   לקנוס בסכום שלא למעלה ממאה לירות כל אדם שנדרש על ידי המתווך להעיד בשבועה, להגיש מסמך, להשיב לטענות הצד השני כאמור בסעיף 7(2) או לאפשר חקירה כאמור בסעיף 7(4), ולא עשה כנדרש ולא הצטדק על כך להנחת דעתו של המתווך.

           (ב)  קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על ידי בית משפט.

הסכם ליישוב הסכסוך

9.    הגיעו הצדדים להסכם בדבר יישוב סכסוך עבודה אם על דעת עצמם ואם לפי הצעת המתווך, יערכו המתווך או הצדדים הסכם בכתב לענין זה ובו יפורטו כל התנאים שלפיהם יושב הסכסוך; ההסכם ייחתם בידי הצדדים ויקויים בחתימת המתווך.

פטור ממס בולים

10.   הסכם שנחתם לפי סעיף 9 פטור ממס בולים.

סיום התיווך באין הסכם

11.   (א)  לא נחתם הסכם כאמור בסעיף 9 תוך ארבעה עשר יום מהתאריך שבו הוזמנו הצדדים לראשונה להתייצב לפני המתווך, יסיים המתווך את תיווכו ויגיש לממונה הראשי דין חשבון על מהלך התיווך, על תביעות הצדדים,על הצעותיהם ועל הצעותיו הוא ליישב הסכסוך.

           (ב)  בהסכמת הצדדים רשאי הממונה הראשי לפרסם, בדרך שימצא לנכון, את הדין וחשבון או תקצירו.

תיווך מחודש

12.   משקיבל הממונה הראשי דין וחשבון לפי סעיף 11, רשאי הוא להציע לצדדים חידוש התיווך ואם הסכימו לכך – יחדש המתווך את תיווכו והוראות פרק זה יחולו על התיווך המחודש.

סודיות

13.   (א)  העובדות שהגיעו לידיעתו של המתווך אגב התיווך ולא היו ידועות ברבים הן בחזקת סוד ולא יביאן המתווך לידיעת אדם זולתו, אלא במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידו ולשימוש בסמכויותיו.

           (ב)  העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס אלף לירות.

זכויות שמורות

14.   לא נחתם הסכם כאמור בסעיף 9, כל הנאמר במהלך התיווך על ידי הצדדים, כי עדות שהושמעה בו וכל הצעה ליישוב הסכסוך שהובאה בו, לא יחייבו את הצדדים ולא ישמשו ראיה בבוררות לפי חוק זה אלא אם הצדדים הסכימו לכך בכתב.

פרק שלישי: בוררות

ענינים לבוררות (תיקון מס' 2)  תשל"ב-1972

15.   ואלה הענינים לבוררות לפי פרק זה:

(1)   כל סכסוך עבודה שהצדדים הסכימו בכתב למסרו לבוררות לפי פרק זה;

(2)   כל סכסוך עבודה אשר לפי הסכם קיבוצי, לרבות הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 37א, או לפי התוספת, יש למסרו לבוררות כקבוע בהסכם או בתוספת, לפי הענין, ולא נקבעו הבורר או הבוררים או אופן מינוים או שנקבע אופן המינוי ולא נתמנו תוך זמן סביר, או שנתמנו ולא סיימו הבוררות תוך זמן סביר; וכל טענה לסתור אחת העובדות האלה תוכרע אף היא בבוררות לפי חוק זה.

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

15. ואלה הענינים לבוררות לפי חוק זה לפי פרק זה:

(1) כל סכסוך עבודה שהצדדים הסכימו בכתב למסרו לבוררות לפי חוק זה לפי פרק זה;

(2) כל סכסוך עבודה אשר לפי הסכם קיבוצי שנערך או הוארך לאחר תחילת חוק זה יש למסרו לבוררות מסויימת כקבוע בהסכם לפי הסכם קיבוצי, לרבות הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 37א, או לפי התוספת, יש למסרו לבוררות כקבוע בהסכם או בתוספת, לפי הענין, ולא נקבעו הבורר או הבוררים או אופן מינוים או שנקבע אופן המינוי ולא נתמנו תוך זמן סביר, או שנתמנו ולא סיימו הבוררות תוך זמן סביר; וכל טענה לסתור אחת העובדות האלה תוכרע אף היא בבוררות לפי חוק זה.

מסירת הודעה (תיקון מס' 2)  תשל"ב-1972

16.   כל צד לסכסוך עבודה שהוא ענין לבוררות לפי פרק זה, רשאי למסור הודעה על הסכסוך לממונה; על הודעה לפי סעיף זה חלות הוראות סעיף 5.

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

16. כל צד לסכסוך עבודה שהוא ענין לבוררות לפי חוק זה לפי פרק זה, רשאי למסור הודעה על הסכסוך לממונה; על הודעה לפי סעיף זה חלות הוראות סעיף 5.

מינוי ועדת בוררים

17.   הממונה הראשי שהגיע אליו העתק ההודעה שנמסרה לממונה, ימנה ועדת בוררים לאותו סכסוך (להלן – ועדת הבוררים) או יפעל לפי סעיף 18.

בורר יחיד

18.   הממונה הראשי רשאי, על פי בקשת הצדדים ולפני שמינה ועדת בוררים, ליטול לידיו תפקיד בורר יחיד או למנות ממונה להיות בורר יחיד בסכסוך, ומשעשה אחד משני אלה נתונות לבורר היחיד כל הסמכויות של ועדת בוררים; הוראות פרק זה בדבר בוררות בועדת בוררים חלות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בוררות יחיד כאמור.

הרכב ועדת בוררים (תיקון מס' 7)  תשע"ד-2014

19.   ועדת בוררים היא של שלושה: האחד יושב ראש שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת יושבי ראש לועדות בוררים שנערכה על ידי שר העבודה לאחר התייעצות במועצה ליחסי עבודה; נציג עובדים ונציג מעסיקים שנתמנו, לאחר התייעצות לגבי כל אחד מהם בצד המיוצג על ידיו, מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימות נציגי עובדים ונציגי מעסיקים לועדות בוררים שנערכו על ידי שר העבודה לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים יציגים של מעבידים, הכל לפי הענין.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

19. ועדת בוררים היא של שלושה: האחד יושב ראש שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת יושבי ראש לועדות בוררים שנערכה על ידי שר העבודה לאחר התייעצות במועצה ליחסי עבודה; נציג עובדים ונציג מעבידים מעסיקים שנתמנו, לאחר התייעצות לגבי כל אחד מהם בצד המיוצג על ידיו, מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימות נציגי עובדים ונציגי מעבידים מעסיקים לועדות בוררים שנערכו על ידי שר העבודה לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים יציגים של מעבידים, הכל לפי הענין.

מתווך כבורר

20.   מי שפעל כמתווך בסכסוך עבודה מסויים לא יתמנה בורר יחיד או חבר ועדת בוררים לאותו סכסוך, אלא בהסכמת הצדדים בכתב.

פתיחת הבוררות

21.   יושב ראש ועדת הבוררים יקבע את מועדי ישיבותיה ומקומותיהן ויודיע על כך ליתר חברי הועדה ויזמין את הצדדים להתיצב לפני הועדה.

מקורות הדין בבוררות

22.   (א)  ועדת בוררים תדון ותפסוק לפי כל חיקוק, הסכם קיבוצי או נוהג מקצועי, ובאין באלה תשובה לנדון, תפסוק ועדת הבוררות לפי מידת הצדק והיושר.

           (ב)  "נוהג מקצועי" הוא הנהוג או המקובל לגבי הנדון בבוררות ורשאית ועדת בוררים לוותר על הוכחתו בעדים או במומחים, אם היא משוכנעת בקיומו.

סמכויות ועדת בוררים

23.   (א)  רשאית ועדת בוררים, לשם ביצוע תפקידיה –

(1)   להשיג כל עדות, בין בכתב בין בעל פה, ולחקור כל אדם אם יש בכך, לדעתה, ענין לסכסוך שנמסר לבוררות, אך לא יידרש אדם להשיב על שאלה שעלולה להפלילו;

(2)   לדרוש מכל עד שיקיים עדותו בשבועה או בהן צדק;

(3)   להזמין אדם לבוא לישיבת הבוררות כדי להעיד או להגיש מסמך שברשותו ולחקרו כעד או לדרוש מאתו להגיש כל מסמך שברשותו;

(4)   ליתן צו הכופה אדם לבוא לפניה, לאחר שלא בא לפי ההזמנה ולא הצטדק על כך להנחת דעת הועדה וכן להטיל עליו תשלום ההוצאות שנגרמו מחמת סירובו לציית להזמנה וגם לקנוס אותו בסכום שלא למעלה ממאה לירות;

(5)   לקנוס בסכום שלא למעלה ממאה לירות כל אדם שנדרש על ידי הועדה להעיד בשבועה או להגיש מסמך ולא עשה כנדרש ולא הצטדק על כך להנחת דעתה של ועדת הבוררים.

           (ב)  קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) ייגבה בדרך שגובים קנס שהוטל על-ידי בית משפט.

ראיות

24.   ועדת בוררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות, אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור הנדון.

סדרי דיון

25.   ועדת בוררים תקבע את סדרי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.

תנאי לדיון בהרכב חסר

26.   רשאי יושב ראש של ועדת בוררים לקיים ישיבת הועדה בהעדר אחד הבוררים, אם בירר תחילה כי לחבר הועדה הנעדר מהישיבה נשלחה הודעה על מקום הישיבה ומועדה והחבר לא מסר הודעה בכתב על אי-יכלתו להשתתף בישיבה ולא הראה סיבות מספיקות לדעת היושב ראש; סעיף זה אינו חל לגבי הישיבה הראשונה של הועדה, אלא אם היא מתקיימת במועד דחוי.

דיון בהרכב חסר

27.   נתקיימה ישיבה בהעדר אחד החברים כאמור בסעיף 26, או לא השתתף אחד מהם בפעולות הועדה – אין חוקיות הישיבה או פעולות הועדה וסמכויותיה נפגעות על ידי העדר זה; אולם לפי דרישת החבר שנעדר מישיבת הועדה רשאי היושב ראש לחדש את הדיון בשאלות שבהן דנו בהעדר החבר, אם ראה היושב ראש סיבה מספקת להעדרו.

פסק-ביניים

28.   ועדת בוררים רשאית לתת פסק-ביניים וכן רשאית היא לבטל בכל עת אותו פסק-ביניים.

פסק ברוב דעות או על-פי היושב ראש

29.   פסק-הבוררים או פסק-הביניים יינתנו ברוב דעות; ובאין רוב דעות יינתן פסק-הבוררים או פסק-הביניים על ידי היושב ראש.

תיקון טעות סופר

30.   מי שהיה יושב ראש ועדת הבוררים רשאי לתקן טעות סופר שנפלה בפסק-בוררים.

תקפו של פסק בוררים

31.   (א)  תקופת תקפו של פסק-בוררים בענין תנאי עבודה, הוא שנה מיום נתינתו, אם לא נקבעה בה תקופה קצרה יותר.

           (ב)  תחילתו של פסק בוררים היא מיום נתינתו, אם לא נקבעו בו לכך תאריך מוקדם יותר או מאוחר יותר.

           (ג)   דינו של פסק-בוררים כדין חוזה בין הצדדים לבוררות או כדין הסכם קיבוצי ביניהם, הכל לפי הענין; פסק-בוררים בקשר להסכם קיבוצי בר-תוקף דינו כדין אותו הסכם קיבוצי.

פירוש פסק-בוררים

32.   (א)  התעוררו חילוקי דעות בין הצדדים לבוררות בדבר פירוש פסק-הבוררים בנקודה מסויימת והממונה הראשי סבור, כי אמנם טעון פסק-הבוררים פירוש באותה נקודה, רשאי הוא, לפי בקשת אחד הצדדים להטיל על ועדת בוררים, וכן רשאי הוא בהסכמת הצדדים להטיל על בורר יחיד כאמור בסעיף 18 – לפרש את פסק הבוררים והחלטת המפרשים תהיה חלק מפסק-הבוררים.

           (ב)  על פעולות ועדת בוררים לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות פרק זה.

סופיות פסק-בוררים

33.   פסק-בוררים הוא סופי, ואין עליו ערעור.

סודיות

34.   (א)  העובדות שהגיעו לידיעתו של חבר ועדת הבוררים אגב הבוררות ולא היו ידועות ברבים הן בחזקת סוד ולא יביאן לידיעת אדם זולתו, אלא במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידו ולשימוש בסמכויותיו.

           (ב)  העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס אלף לירות.

העתק מפסק-בוררים

35.   יושב ראש ועדת הבוררים ימסור לממונה הראשי ולצדדים העתק פסק-הבוררים כשההעתק מקויים בחתימת ידו.

פטור ממס בולים

36.   פסק-בוררים, וכן כתב הרשאה הניתן על-ידי אחד הצדדים למתייצב בשמו לפני ועדת בוררים, פטורים ממס בולים.

פקודת הבוררות (תיקון מס' 2) תשל"ב-1972

37.   פקודת הבוררות, אינה חלה על בוררות לפי פרק זה.

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

37. פקודת הבוררות, אינה חלה על בוררות לפי חוק זה לפי פרק זה.

(תיקון מס' 2) תשל"ב-1972

פרק רביעי: הסכם קיבוצי בשירות ציבורי

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 70 (ה"ח 965)

הוספת פרק רביעי

הגדרות (תיקון מס' 2) תשל"ב-1972

37א.   לענין פרק זה –

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 70 (ה"ח 965)

הוספת סעיף 37א

           "הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בין שנעשה והוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשו בכתב ונקבעו בהם שיעורים לשכר העבודה;

           "שירות ציבורי" – כל אחד משירותים אלה:

(1)   שירות המדינה, לרבות מערכת הבטחון וכל מפעל או מוסד שהוקמו בחוק, בין אם חל על העובדים בהם חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, ובין אם לאו;

(2)   שירות הרשויות המקומיות;

(3)   שירותי הבריאות, למעט מפעל או מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מפעלים ומוסדות כאמור שערך אותה שר הבריאות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

(4)   חינוך החובה כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949;

(5)   החינוך התיכוני שמעל לחינוך החובה, לרבות המקצועי והחקלאי, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

(6)   המוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;

(7)   המוסדות האחרים ללימוד על-תיכוני, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

(8)   התחבורה האווירית והתובלה האווירית;

(9)   ההפקה והייצור של דלק, וכן הזרקת דלק בצינורות;

(10)  ההפקה וההספקה של מים;

(11)  הייצור וההספקה של חשמל;

(תיקון מס' 4)  תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 5) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 6)  תש"ן-1990

(12)  הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק בידי בעל רשיון כללי לפי חוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובידי בעל רשיון אחר הכלול ברשימה שערך שר התקשורת באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות וכן מתן שירותי שידור לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, תש"ן-1990.

מיום 1.2.1984

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ב מס' 1060 מיום 22.8.1982 עמ' 229 (ה"ח 1537)

הוספת פסקה (12) להגדרת "שירות ציבורי"

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ח מס' 1260 מיום 27.7.1988 עמ' 180 (ה"ח 1822)

(12) הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק בידי בעל רשיון כללי לפי חוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובידי בעל רשיון אחר הכלול ברשימה שערך שר התקשורת באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות.

מיום 30.1.1990

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ן מס' 1304 מיום 13.2.1990 עמ' 85 (ה"ח 1801)

(12) הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק בידי בעל רשיון כללי לפי חוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובידי בעל רשיון אחר הכלול ברשימה שערך שר התקשורת באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות וכן מתן שירותי שידור לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, תש"ן-1990.

           "ארגון עובדים מוסמך" –

(1)   בזמן שחל הסכם קיבוצי – הארגון שהוא צד להסכם;

(2)   בזמן שההסכם הקיבוצי שהיה חל אינו בר-תוקף עוד – הארגון שהיה צד להסכם;

(3)   לא היה הסכם קיבוצי קודם – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו שירות ציבורי;

(4)   היה ארגון כאמור בפסקאות (1) עד (3) חלק מארגון עובדים כולל יותר – ארגון העובדים הכולל; ואולם ארגון עובדים שקיים הסכם שנעשה לפני תחילת חוק זה בינו לבין ארגון עובדים כולל יותר בדבר הצטרפותו לאותו ארגון כולל, ועל פי ההסכם מוסמך הארגון המצטרף להכריז או לאשר שביתה, רואים את הארגון המצטרף כארגון עובדים מוסמך במידה שהסמכות להכריז או לאשר שביתה אינה נתונה לפי ההסכם לארגון הכולל;

           "שביתה או השבתה בלתי מוגנת" – כל אחת מאלה:

(1)   שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר עבודה או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;

(2)   שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור – יהיה ראיה מכרעת לכך;

(3)   שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה;

לענין הגדרה זו רואים כשביתה:

           (א)  הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין;

           (ב)  סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבוד שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה,
תשי"א-1951, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך עבודה.

דין שביתה או השבתה בלתי מוגנות (תיקון מס' 2) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 7)  תשע"ד-2014

37ב.   (א)  שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעסיק שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפי הענין, או חליפיהם.

           (ב)  שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.

           (ג)   שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח סעיף 41 לחוק האמור.

           (ד)  ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי מוגנות שלא הכריזו או אישרו; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון עובדים מוסמך או של ארגון מעבידים כי הארגון לא הכריז ולא אישר שביתה או השבתה פלונית, לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין סעיף קטן זה.

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 71 (ה"ח 965)

הוספת סעיף 37ב

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעביד מעסיק שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפי הענין, או חליפיהם.

דין שביתה חלקית בלתי מוגנת (תיקון מס' 3) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 7) תשע"ד-2014

37ג.   (א)  בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מוסמך לקבוע, על-פי בקשת מעסיק בשירות ציבורי, שעובדיו במקום עבודה פלוני או כמה מהם קיימו או מקיימים שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה; משקבע בית הדין כך, לא יהיו העובדים המועסקים באותו מקום עבודה או כמה מהם, כפי שקבע בית הדין, זכאים אלא לשכר חלקי בעד העבודה שעשו בפועל בתקופת השביתה האמורה, בשיעור שקבע בית הדין לפי נסיבות הענין.

           (ב)  לא ייזקק בית דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חדשים לפני הגשתה.

           (ג)   עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל" – סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצויי פיטורים, על-פי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, למעט תוספות המשתלמות בשל תפוקה או בשל מאמץ בעבודה.

           (ד)  הפרשי שכר שמעסיק חב לעובד או שעובד חב למעסיק מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד – יראוהו כמקדמה שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד.

מיום 25.11.1976

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 6 (ה"ח 1252)

הוספת סעיף 37ג

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

37ג. (א) בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מוסמך לקבוע, על-פי בקשת מעביד מעסיק בשירות ציבורי, שעובדיו במקום עבודה פלוני או כמה מהם קיימו או מקיימים שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה; משקבע בית הדין כך, לא יהיו העובדים המועסקים באותו מקום עבודה או כמה מהם, כפי שקבע בית הדין, זכאים אלא לשכר חלקי בעד העבודה שעשו בפועל בתקופת השביתה האמורה, בשיעור שקבע בית הדין לפי נסיבות הענין.

(ב) לא ייזקק בית דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חדשים לפני הגשתה.

(ג) עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל" – סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצויי פיטורים, על-פי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, למעט תוספות המשתלמות בשל תפוקה או בשל מאמץ בעבודה.

(ד) הפרשי שכר שמעביד שמעסיק חב לעובד או שעובד חב למעביד למעסיק מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד – יראוהו כמקדמה שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד.

פיצויים מוגדלים (תיקון מס' 2) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 3) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 7)  תשע"ד-2014

37ד.   מעסיק בשירות ציבורי שהפר הוראה שבהסכם קיבוצי, רשאי בית הדין לעבודה לבקשת העובד שלגביו הופר ההסכם, או ארגון העובדים שבו הוא חבר, לחייבו בתשלום פיצויים מוגדלים בנוסף לכל סעד אחר, והוא רשאי לפסוק פיצויים גם בהפרה שאין עמה נזק ממון.

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

הוספת סעיף 37ג

מיום 25.11.1976

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 6 (ה"ח 1252)

37ג. 37ד.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

37ד. מעביד מעסיק בשירות ציבורי שהפר הוראה שבהסכם קיבוצי, רשאי בית הדין לעבודה לבקשת העובד שלגביו הופר ההסכם, או ארגון העובדים שבו הוא חבר, לחייבו בתשלום פיצויים מוגדלים בנוסף לכל סעד אחר, והוא רשאי לפסוק פיצויים גם בהפרה שאין עמה נזק ממון.

הכרעה בסכסוכים (תיקון מס' 2) תשל"ב-1972 (תיקון מס' 3) תשל"ז-1976

37ה.   הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות שבתוספת לגבי כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו.

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

הוספת סעיף 37ד

מיום 25.11.1976

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 6 (ה"ח 1252)

37ד. 37ה.

(תיקון מס' 2)  תשל"ב-1972

פרק חמישי: המועצה ליחסי עבודה

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

פרק רביעי פרק חמישי

מינוי מועצה ליחסי עבודה

38.   שר העבודה ימנה מועצה ליחסי עבודה (להלן – המועצה) שתייעץ לו בכל הנוגע ליחסי עבודה.

הרכב המועצה

39.   (א)  חברי המועצה יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים, שווה בשווה.

           (ב)  נציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות בארגונים יציגים של מעבידים במדינה.

           (ג)   הודעה על מינוי המועצה ועל שמות חבריה תפורסם ברשומות.

תקופת כהונה

40.   שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות את תקופת כהונתה של המועצה ותנאים לפקיעתה של חברות במועצה לפני תום תקופת כהונתה המלאה.

יושב ראש המועצה

41.   שר העבודה או מי שיתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב ראש המועצה.

סדרי הדיון במועצה

42.   המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 2)  תשל"ב-1972

פרק ששי: הוראות שונות

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

פרק חמישי פרק שישי

ביצוע ותקנות

43.   שר העבודה[1] ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר שהתייעץ במועצה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

ביטול

44.   פקודת בתי המשפט התעשייתיים, 1947, וחוק השביתות, העותומני מיום 27 ביולי 1909 – בטלים.

דין המדינה (תיקון מס' 2)  תשל"ב-1972 (תיקון מס' 7)  תשע"ד-2014

44א.   לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר, אולם –

(1)   ההחלטה על תיווך בסכסוך עבודה שהמדינה צד לו תהיה בידי שר העבודה;

(2)   בסכסוך בין המדינה לבין ארגון העובדים המייצג כאמור בסעיף 3, יהיה המתווך אדם ששמו כלול ברשימת מתווכים שאינם עובדי המדינה ושהוסכם עליה בין המדינה לבין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;

(3)   הסכימו הצדדים לסכסוך על מתווך מתוך הרשימה המוסמכת יהיה הוא המתווך בסכסוך; אם תוך שלושה ימים מיום ההחלטה על תיווך לא הסכימו הצדדים על מינוי המתווך, רשאי שר העבודה למנות מתווך מתוך הרשימה המוסכמת.

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

הוספת סעיף 44א

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 7

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

44א. לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כמעסיק כדין כל מעביד מעסיק אחר, אולם –

תחילה

45.   תחילתו של חוק זה היא ביום כ"ח באדר א' תשי"ז (1 במרס 1957).

(תיקון מס' 2) תשל"ב-1972

תוספת

(סעיף 37ד)

מיום 31.3.1972

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 72 (ה"ח 965)

הוספת תוספת

1.    נתגלע סכסוך עבודה ולא הגיעו הצדדים תוך שבעה ימים להסכם בדבר דרכי ההכרעה בסכסוך, יבורר הסכסוך על פי בקשת אחד הצדדים בועדה פריטטית של נציגי הצדדים, אשר תתכנס תוך שבעה ימים מיום בקשת הבירור.

2.    הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת על יישוב הסכסוך – יהיה דין ההחלטה כדין פסק בוררים על פי סעיף 31(ג) לחוק.

3.    לא התכנסה הועדה הפריטטית כאמור בסעיף 1 או לא הגיע להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות; הבוררות תהיה בפני בורר אחד או יותר כפי שיוסכם בין הצדדים, ואם לא הסכימו תוך שבעה ימים מיום הבקשה לקיים את הבוררות – בפני שלשה בוררים, שמהם כל צד ימנה בורר אחד ושני הבוררים ימנו בורר נוסף והוא יהיה יושב ראש.

4.    הבוררות תסתיים תוך שלושים יום מיום הבקשה לקיימה.

5.    (א)  התקופות האמורות בתוספת זו ניתנות להארכה בידי הצדדים; התקופה האמורה בסעיף 3 ניתנת להארכה גם בידי הועדה הפריטטית והתקופה האמורה בסעיף 4 ניתנת להארכה גם בידי הבורר או הבוררים.

           (ב)  במנין התקופות האמורות בתוספת זו לא תובא בחשבון התקופה שבה מתקיים תיווך לפי הפרק השני לחוק.

     יצחק בן-צבי               דוד בן-גוריון                מרדכי נמיר

        נשיא המדינה                    ראש הממשלה                      שר העבודה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"ז מס' 221 מיום 28.2.1957 עמ' 58 (ה"ח תשט"ז מס' 256 עמ' 58).

תוקן ס"ח תשכ"ט מס' 569 מיום 25.7.1969 עמ' 216 (ה"ח תשכ"ח מס' 775 עמ' 775) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 70 (ה"ח תשל"ב מס' 965 עמ' 63) – תיקון מס' 2; ראה סעיף 10 לענין שמירת דינים.

ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 6 (ה"ח תשל"ו מס' 1252 עמ' 343) – תיקון מס' 3; ראה סעיף 2 לענין שמירת דינים.

ס"ח תשמ"ב מס' 1060 מיום 22.8.1982 עמ' 229 (ה"ח תשמ"א מס' 1537 עמ' 355) – תיקון מס' 4 בסעיף 58 לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 (כיום חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982); תחילתו ביום 1.2.1984 כאמור בי"פ תשמ"ד מס' 3020 מיום 1.2.1984 עמ' 1417.

ס"ח תשמ"ח מס' 1260 מיום 27.7.1988 עמ' 180 (ה"ח תשמ"ז מס' 1822 עמ' 198) – תיקון מס' 5 בסעיף 22 לחוק הבזק (תיקון מס' 5), תשמ"ח-1988.

ס"ח תש"ן מס' 1304 מיום 13.2.1990 עמ' 85 (ה"ח תשמ"ז מס' 1801 עמ' 2) – תיקון מס' 6 בסעיף 131 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, תש"ן-1990; תחילתו ביום 30.1.1990.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 7 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1312.