Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הירושה, תשכ"ה-1965

 

 

מעמד אישי ומשפחה – ירושה

תוכן ענינים

 

פרק ראשון: הוראות כלליות

Go

6

סעיף 1

הירושה

Go

6

סעיף 2

היורשים

Go

6

סעיף 3

כשרות לרשת:  בני אדם

Go

6

סעיף 4

כשרות לרשת: תאגידים

Go

6

סעיף 5

פסלות לרשת

Go

6

סעיף 6

הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

Go

7

סעיף 7

עסקאות אחרות בזכות היורש

Go

7

סעיף 8

עסקאות בירושה עתידה

Go

7

סעיף 8א

צוואות הדדיות

Go

7

סעיף 9

שניים שמתו כאחד

Go

7

 

פרק שני: ירושה על פי דין

Go

8

סעיף 10

יורשים מבני המשפחה

Go

8

סעיף 11

זכות הירושה של בן זוג

Go

8

סעיף 12

סדר העדיפות בין קרובי המוריש

Go

8

סעיף 13

החלקים בעזבון

Go

8

סעיף 14

חליפיו של יורש

Go

8

סעיף 15

יורש פסול ויורש שהסתלק

Go

8

סעיף 16

ירושה מכוח אימוץ

Go

8

סעיף 17

זכות הירושה של המדינה

Go

8

 

פרק שלישי: ירושה על פי צוואה

Go

9

 

סימן א': צורת הצוואה

Go

9

סעיף 18

צורות הצוואה

Go

9

סעיף 19

צוואה בכתב יד

Go

9

סעיף 20

צוואה בעדים

Go

9

סעיף 21

הפקדת צוואה

Go

9

סעיף 22

צוואה בפני רשות

Go

9

סעיף 23

צוואה בעל פה

Go

9

סעיף 24

פסלות עדים

Go

9

סעיף 25

קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

Go

9

 

סימן ב': תוקף הצוואה

Go

10

סעיף 26

כשרות לצוות

Go

10

סעיף 27

חופש לצוות

Go

10

סעיף 28

הצוואה מעשה אישי

Go

10

סעיף 29

מסירת קביעה וסמכות בחירה

Go

10

סעיף 30

אונס איום וכו'

Go

10

סעיף 31

אי ביטול של צוואה פגומה

Go

10

סעיף 32

טעות סופר וכו'

Go

10

סעיף 33

צוואה סתומה וכו'

Go

10

סעיף 34

צוואה בלתי חוקית וכו'

Go

10

סעיף 35

צוואה לטובת עדים וכו'

Go

10

סעיף 36

ביטול על ידי המצווה

Go

10

סעיף 37

תחולה

Go

11

סעיף 38

ביטול מקצת הצוואה

Go

11

סעיף 39

הצורך בצו קיום צוואה

Go

11

 

סימן ג': הוראות הצוואה

Go

11

סעיף 40

נושא הצוואה

Go

11

סעיף 41

יורש במקום יורש

Go

11

סעיף 42

יורש אחר יורש

Go

11

סעיף 43

יורש על תנאי דוחה

Go

11

סעיף 44

יורש על תנאי מפסיק

Go

11

סעיף 45

חיובי יורש

Go

11

סעיף 46

צוואה וירושה על פי דין

Go

11

סעיף 47

מנה וחלק בעזבון

Go

12

סעיף 48

יורשים שלא נקבעו חלקיהם

Go

12

סעיף 49

יורש שמת לפני המוריש

Go

12

סעיף 50

יורש פסול ויורש שהסתלק

Go

12

סעיף 51

מנה של נכס מסויים

Go

12

סעיף 52

מנה של נכס בלתי מסויים

Go

12

סעיף 53

כפיפות להוראות הצוואה

Go

12

סעיף 54

פירוש הצוואה

Go

12

סעיף 55

מעין צוואה

Go

12

 

פרק רביעי: מזונות מן העזבון

Go

12

סעיף 56

הזכות למזונות

Go

12

סעיף 57

גדרי הזכות למזונות

Go

12

סעיף 58

הוצאות הכשרה למשלח יד

Go

13

סעיף 59

קביעת המזונות

Go

13

סעיף 60

בקשה לקביעת המזונות

Go

13

סעיף 61

דרכי סיפוק המזונות

Go

13

סעיף 62

גילוי עובדות ושינוי נסיבות

Go

13

סעיף 63

הרחבת העזבון לצרכי מזונות

Go

14

סעיף 64

סדר העדיפויות בין הזכאים

Go

14

סעיף 65

עסקאות בזכות למזונות

Go

14

 

פרק חמישי: צו ירושה וצו קיום צוואה

Go

14

סעיף 65א

ממונה ארצי ורשמים לעניני ירושה

Go

14

סעיף 66

הצהרה על זכויות היורשים

Go

14

סעיף 67

הגשת התנגדויות

Go

14

סעיף 67א

מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט

Go

14

סעיף 68

ראיות

Go

15

סעיף 69

תכנם של צו ירושה וצו קיום

Go

15

סעיף 70

שינויים לאחר מות המוריש

Go

15

סעיף 71

כוחם של צו ירושה וצו קיום

Go

15

סעיף 72

תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום

Go

15

סעיף 73

הגנת רוכש בתום לב

Go

15

סעיף 73א

סמכויות הממונה הארצי ומשנהו

Go

15

סעיף 73ב

אי תלות

Go

15

סעיף 73ג

סמכויות חקירה

Go

15

סעיף 73ד

מרשם ארצי

Go

15

סעיף 74

הוצאות

Go

15

סעיף 75

מסירת צוואה לרשם לעניני ירושה

Go

16

סעיף 76

הודעה על צוואה

Go

16

 

פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו

Go

16

 

סימן א': שמירת העזבון

Go

16

סעיף 77

אמצעים לשמירת העזבון

Go

16

 

סימן ב': מנהל עזבון

Go

16

סעיף 78

מינוי מנהל עזבון

Go

16

סעיף 79

כשרות להתמנות

Go

16

סעיף 80

הסכמה

Go

16

סעיף 81

הוראות המוריש

Go

16

סעיף 81א

הליכים בבית המשפט

Go

16

סעיף 82

תפקידים

Go

16

סעיף 83

הוראות בית משפט

Go

16

סעיף 84

פרטת עזבון

Go

16

סעיף 85

שומה

Go

16

סעיף 85א

השקעת כספים

Go

17

סעיף 86

חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות

Go

17

סעיף 87

בדיקת דו"חות

Go

17

סעיף 88

אחריות

Go

17

סעיף 89

ערובה

Go

17

סעיף 90

מימוש הערובה

Go

17

סעיף 91

שכר

Go

17

סעיף 92

פקיעת המשרה

Go

17

סעיף 93

מנהלים אחדים

Go

17

סעיף 94

הגנת צד שלישי

Go

17

סעיף 95

הוראות המוריש

Go

18

סעיף 96

האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון

Go

18

 

סימן ג': ניהול העזבון על ידי מנהל עזבון

Go

18

סעיף 97

סמכויות מנהל העזבון

Go

18

סעיף 98

כינוס נכסי העזבון

Go

18

סעיף 99

הזמנת נושים

Go

18

סעיף 100

במה מסלקים חובות העזבון

Go

18

סעיף 101

חובות מובטחים

Go

18

סעיף 102

חובות בעתיד וחובות על תנאי

Go

18

סעיף 103

הוצאות ניהול העזבון

Go

18

סעיף 104

סדר עדיפות בין חובות העזבון

Go

18

סעיף 105

בירורם וסילוקם של חובות

Go

19

סעיף 106

פשיטת רגל של העזבון

Go

19

 

סימן ד': חלוקת העזבון על ידי מנהל עזבון

Go

19

סעיף 107

מועד החלוקה

Go

19

סעיף 108

מגורים וכלכלה לזמן מעבר

Go

19

סעיף 109

נושא החלוקה

Go

19

סעיף 110

חלוקה על פי הסכם

Go

20

סעיף 111

חלוקה על פי צו בית המשפט

Go

20

סעיף 112

חלוקת נכס כנגד נכס

Go

20

סעיף 113

נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

Go

20

סעיף 114

משק חקלאי

Go

20

סעיף 115

דירת המגורים

Go

20

סעיף 116

חלוקה על פי הגרלה

Go

21

סעיף 117

תיאום הזכויות של יורשים אחדים

Go

21

סעיף 118

פרטת חלוקה

Go

21

סעיף 119

חלוקה נוספת

Go

21

סעיף 120

תיקון חלוקה

Go

21

 

סימן ה': ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים

Go

21

סעיף 121

הוראה כללית

Go

21

סעיף 122

יורשים אחדים

Go

21

סעיף 123

הזמנת נושים

Go

21

סעיף 124

סילוק חובות

Go

21

סעיף 125

חלוקת העזבון

Go

21

 

סימן ה'1: הליך חלופי לסילוק חובות מכספי העיזבון בלא מינוי מנהל עיזבון ושלא בידי היורשים

Go

21

סעיף 125א

הגדרות   סימן ה'1

Go

21

סעיף 125ב

העברת כספי עיזבון לרשות בהתאם לפנייה לגביית חוב

Go

22

סעיף 125ג

פנייה לגביית חוב

Go

22

סעיף 125ד

פרסום ומשלוח הודעה על כוונה לבצע פנייה לגביית חוב

Go

23

סעיף 125ה

התנגדות לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון

Go

23

סעיף 125ו

הפסקת הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי עיזבון

Go

23

סעיף 125ז

פניות נוספות לגביית חוב

Go

23

סעיף 125ח

השבה

Go

24

סעיף 125ט

פטור מאחריות

Go

24

סעיף 125י

תחולת הוראות מפקודת המסים

Go

24

סעיף 125יא

שינוי הסכום המרבי

Go

24

סעיף 125יב

שמירת דינים

Go

24

 

סימן ו': אחריות היורשים לחובות העזבון

Go

24

סעיף 126

אחריות בנכסי העזבון

Go

24

סעיף 127

אחריות כדי מה שקיבל

Go

24

סעיף 128

אחריות כדי כל העזבון

Go

24

סעיף 129

אחריות במקרים מיוחדים

Go

24

סעיף 130

דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

Go

24

סעיף 131

אחריות של הזוכה במנה

Go

25

סעיף 132

אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו

Go

25

סעיף 133

פטור מאחריות

Go

25

סעיף 134

חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם

Go

25

 

פרק שביעי: משפט בין-לאומי פרטי

Go

25

סעיף 135

הגדרה

Go

25

סעיף 136

סמכות בתי המשפט הישראליים

Go

25

סעיף 137

ברירת הדין

Go

25

סעיף 138

דין נכסים מסויימים

Go

25

סעיף 139

כשרות לצוות

Go

25

סעיף 140

צורת הצוואה

Go

25

סעיף 141

מיון מונחים

Go

25

סעיף 142

דין חוץ המפנה אל דין אחר

Go

25

סעיף 143

דין חוץ שאין נזקקים לו

Go

25

סעיף 144

סייג לתחולת דין חוץ

Go

25

 

פרק שמיני: הוראות שונות

Go

26

סעיף 145

דין יורש יחיד

Go

26

סעיף 146

ירושה במקרים מסויימים

Go

26

סעיף 147

דין תשלומים על פי ביטוח וכו'

Go

26

סעיף 148

שמירת דיני משפחה

Go

26

סעיף 149

ביטול "מירי"

Go

26

סעיף 150

עצמאות החוק

Go

26

סעיף 151

בית המשפט המוסמך

Go

26

סעיף 151א

ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה

Go

26

סעיף 153

הצדדים לדיון

Go

26

סעיף 154

אפוטרופסות לעניני ירושה

Go

26

סעיף 155

שיפוט בתי דין דתיים

Go

26

סעיף 156

ביטולים

Go

26

סעיף 157

הוראות מעבר

Go

27

סעיף 158

דין צוואות קודמות

Go

27

סעיף 159

הליכים תלויים

Go

27

סעיף 160

ביצוע ותקנות ושינוי התוספת

Go

27

סעיף 161

תחולה

Go

27

 

תוספת

Go

27

 


חוק הירושה, תשכ"ה-1965*

פרק ראשון: הוראות כלליות

הירושה

1.    במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.

היורשים

2.    היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.

כשרות לרשת:  בני אדם

3.    (א)  כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו.

           (ב)  מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.

           (ג)   לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא.

כשרות לרשת: תאגידים

4.    תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.

פסלות לרשת

5.    (א)  אלה פסולים לרשת את המוריש:

(1)   מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

(2)   מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

           (ב)  מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

6.    (א)  לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

           (ב)  מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

           (ג)   הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.

           (ד)  הסתלקות על תנאי - בטלה.

           (ה)  בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

6. (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהודעה בכתב לבית המשפט לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.

(ד) הסתלקות על תנאי - בטלה.

(ה) בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א.

עסקאות אחרות בזכות היורש

7.    (א)  לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.

           (ב)  העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול-דין טעונים אישור בית המשפט.

           (ג)   העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון.

           (ד)  זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.

עסקאות בירושה עתידה

8.    (א)  הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים.

           (ב)  מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

צוואות הדדיות

8א.     (א)  בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).

           (ב)  לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

(1)   בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

(2)   לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א)   כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב)   לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;

           (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ה מס' 2017 מיום 1.8.2005 עמ' 714 (ה"ח 74)

הוספת סעיף 8א

 

מיום 8.12.2005

ת"ט תשס"ו-2005

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 55

(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

שניים שמתו כאחד

9.    (א)  מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:

(1)   היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי;

(2)   היו שני התובעים יורשי-ספק, עדיף התובע שהוא בן-זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;

(3)   בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.

           (ב)  בסעיף זה, "יורש-ודאי" - מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה; "יורש-ספק" - מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.

פרק שני: ירושה על פי דין

יורשים מבני המשפחה

10.   יורשים על פי דין הם:

(1)   מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2)   ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה - קרובי המוריש).

זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.

זכות הירושה של בן זוג

11.   (א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

           (ב)  אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.

           (ג)   המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.

מיום 1.1.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 269 (ה"ח 849)

(ב) היו במות המוריש כל נכסי בני-הזוג, או מרביתם לפי שוויים, בבעלות משותפת של שניהם, או שהגיע במות אחר מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם, יהיה חלקו של בן-הזוג בעזבון המוריש, בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) פסקה (2) - רבע.

(ג) המגיע לבן-זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי הכתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו אינה באה לפגוע הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או ל פי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת ל החזירו כשיפקעו.

 

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -

(1) כשיורשים אתו ילדי המוריש מנישואין קודמים - רבע;

(2) כשיורשים אתו ילדי המוריש שלא כאמור בפסקה (1) או צאצאיהם או הורי המוריש - חצי;

(3) כשיורשים אתו אחים או אחיות של המוריש או הורי הוריו של המוריש - שני שלישים;

(4) כשיורשים אתו יורשים על פי דין אחרים - חמש שישיות;

(5) באין יורשים אחרים - הכל.

(4) באין יורשים כאמור - הכל.

 

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון -

(1) כשיורשים אתו ילדי המוריש מנישואין קודמים - רבע;

(2) כשיורשים אתו ילדי המוריש שלא כאמור בפסקה (1) או צאצאיהם או הורי המוריש - חצי;

(3) כשיורשים אתו אחים או אחיות של המוריש או הורי הוריו של המוריש - שני שלישים;

(4) באין יורשים כאמור - הכל.

(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

(ב) היו במות המוריש כל נכסי בני-הזוג, או מרביתם לפי שוויים, בבעלות משותפת של שניהם, או שהגיע במות אחר מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם, יהיה חלקו של בן-הזוג בעזבון המוריש, בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) פסקה (2) - רבע.

(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.

סדר העדיפות בין קרובי המוריש

12.   ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.

מיום 12.2.1976

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 עמ' 98 (ה"ח 1202)

12. ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו; אולם אם השאיר המוריש ילדים והורים, נוטלים ההורים ששית מן העזבון.

 

החלקים בעזבון

13.   ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.

חליפיו של יורש

14.   (א)  ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה.

           (ב)  ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

החלפת סעיף 14

הנוסח הקודם:

14. ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; והוא הדין בילד או קרוב שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מהירושה שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש.

יורש פסול ויורש שהסתלק

15.   מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעזבון שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקורם:

החלוקה בין חליפים

15. ילדים היורשים לפי סעיף 14 חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.

ירושה מכוח אימוץ

16.   (א)  מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.

           (ב)  המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.

           (ג)   המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

מיום 23.7.2012

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 523 (ה"ח 459)

(א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.

(ב) המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את המאומץ.

(ב) המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.

זכות הירושה של המדינה

17.   (א)  באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.

           (ב)  מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים –

(1)   לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;

(2)   לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;

(3)   לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.

פרק שלישי: ירושה על פי צוואה

סימן א': צורת הצוואה

צורות הצוואה

18.   צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.

צוואה בכתב יד

19.   צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

צוואה בעדים

20.   צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

הפקדת צוואה

21.   (א)  מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה.

           (ב)  צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

           (ג)   אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה בבית משפט מחוזי; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לידי שופט או רשם של בית המשפט או לידי רשות שתוסמך בתקנות לקבל צוואות על מנת להעבירן לבית המשפט.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

(א) מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה בבית משפט אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לידי שופט או רשם של בית המשפט או לידי רשות שתוסמך בתקנות לקבל צוואות על מנת להעבירן לבית המשפט לרשם לעניני ירושה.

צוואה בפני רשות

22.   (א)  צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

           (ב)  דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

           (ג)   נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

           (ד)  במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

           (ה)  צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.

 

           (ו)   צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

           (ז)   לענין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט.

מיום 11.6.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 813 מיום 11.6.1976 עמ' 203 (ה"ח 854)

הוספת סעיף קטן 22(ז)

 

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט או רשם של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט, רשם או חבר בית דין דתי כאמור.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בידי המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה בבית משפט מחוזי.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט או רשם של בית משפט שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט, רשם לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בידי המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה בבית משפט אצל רשם לעניני ירושה.

 

מיום 28.2.2018

תיקון מס' 16

ס"ח תשע"ח מס' 2696 מיום 28.2.2018 עמ' 214 (ה"ח 1192)

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בידי המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

צוואה בעל פה

23.   (א)  שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

           (ב)  דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

           (ג)   צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם בבית משפט מחוזי; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם בבית משפט אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

פסלות עדים

24.   קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה.

קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

25.   (א)  התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

           (ב)  בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם:

(1)   בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;

(2)   בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;

(3)   בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף 22 – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו;

(4)   בצוואה בעל פה כאמור בסעיף 23 – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח 1653)

קיום צוואה על אף פגמים בצורתה קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

25. (א) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים.

(ב) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהיעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19.

 

מיום 11.3.2004

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004עמ' 313 (ה"ח 30)

החלפת סעיף 25

הנוסח הקודם:

קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה

25. (א) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 או בכשרות העדים.

(ב) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהיעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19.

סימן ב': תוקף הצוואה

כשרות לצוות

26.   צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה.

חופש לצוות

27.   (א)  התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה - אינה תופסת.

           (ב)  הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה - בטלה.

הצוואה מעשה אישי

28.   (א)  אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.

           (ב)  הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה - בטלה.

מסירת קביעה וסמכות בחירה

29.   אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.

אונס איום וכו'

30.   (א)  הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.

           (ב)  הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן - בטלה הוראת הצוואה.

אי ביטול של צוואה פגומה

31.   עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

טעות סופר וכו'

32.   נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

32. נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן בית המשפט את הטעות יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

צוואה סתומה וכו'

33.   הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה - בטלה.

צוואה בלתי חוקית וכו'

34.   הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי - בטלה.

צוואה לטובת עדים וכו'

35.   הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה.

ביטול על ידי המצווה

36.   (א)  המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.

           (ב)  צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

תחולה

37.   לענין סימן זה "הוראת צוואה" - גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.

ביטול מקצת הצוואה

38.   (א)  נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.

           (ב)  בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א) אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

הצורך בצו קיום צוואה

39.   אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי.

סימן ג': הוראות הצוואה

נושא הצוואה

40.   אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –

(1)   כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;

(2)   נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק זה - מנה).

יורש במקום יורש

41.   (א)  המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

           (ב)  זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

           (ג)   על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

יורש אחר יורש

42.   (א)  המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

           (ב)  הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

           (ג)   השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

           (ד)  הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים - בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.

יורש על תנאי דוחה

43.   (א)  המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

           (ב)  לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4.

           (ג)   לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

יורש על תנאי מפסיק

44.   (א)  המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

           (ב)  לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42.

חיובי יורש

45.   המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעונין במילוי, ואם היה בדבר ענין לציבור - גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

צוואה וירושה על פי דין

46.   ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.

מנה וחלק בעזבון

47.   ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו.

יורשים שלא נקבעו חלקיהם

48.   ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה.

יורש שמת לפני המוריש

49.   זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו - אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

49. זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו - אם בשעת מות המצווה נשארו בן-זוג או צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.

יורש פסול ויורש שהסתלק

50.   זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

50. זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

מנה של נכס מסויים

51.   (א)  ציווה המצווה נכס מסויים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.

           (ב)  אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.

           (ג)   אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו.

           (ד)  פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצוה הם לחשבון העזבון, מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.

מנה של נכס בלתי מסויים

52.   ציווה המצווה נכס בלתי מסויים, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני.

כפיפות להוראות הצוואה

53.   הוראות הסעיפים 41 עד 52, פרט לסעיף 42 (ד), חלות במידה שאין בצוואה הוראות אחרות.

פירוש הצוואה

54.   (א)  מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה - כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.

           (ב)  צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.

           (ג)   צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.

מעין צוואה

55.   איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

פרק רביעי: מזונות מן העזבון

הזכות למזונות

56.   הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.

גדרי הזכות למזונות

57.   (א)  הזכות למזונות היא –

(1)   לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;

(2)   לילדי המוריש – עד גיל 18 לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד עם מוגבלות שכלית-התפתחותית – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969.

(3)   לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.

(4)   להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.

           (ב)  בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.

           (ג)   איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

           (ד)  ילד, לענין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.

מיום 27.7.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 573 מיום 27.7.1969 עמ' 249 (ה"ח 850)

החלפת פסקה 57(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) לילדי המוריש - עד גיל 18, ולילד נכה - כל זמן נכותו.

 

מיום 10.1.2017

תיקון מס' 15

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 330 (ה"ח 665)

(2) לילדי המוריש – עד גיל 18 לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד מפגר עם מוגבלות שכלית-התפתחותית – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969.

הוצאות הכשרה למשלח יד

58.   מזונות מן העזבון - לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.

קביעת המזונות

59.   בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:

(1)   בשווי העזבון;

(2)   במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על-פי צוואה;

(3)   ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

(4)   ברכושו של הזכאי למזונות;

(5)   בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;

(6)   במזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959;

(7)   לגבי בן-זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.

בקשה לקביעת המזונות

60.   (א)  בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חדשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

           (ב)  בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

           (ג)   (בוטל).

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

ביטול סעיף קטן 60(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) בית המשפט הדן בעזבונו של פלוני רשאי לפסוק מזונות לפי פרק זה, אף אם לא הוגשה לו בקשה לכך, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

דרכי סיפוק המזונות

61.   (א)  בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד-פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

           (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר –

(1)   מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו;

(2)   הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצבה, שעבוד או באופן אחר.

           (ג)   בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

           (ד)  נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת, לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד-פעמי.

גילוי עובדות ושינוי נסיבות

62.   (א)  נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום חד-פעמי, כולו או מקצתו, הכל לפי הענין אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.

           (ב)  נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.

           (ג)   אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב - כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

הרחבת העזבון לצרכי מזונות

63.   (א)  לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.

           (ב)  בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב - כדי שוויו של מה שקיבל.

           (ג)   המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.

סדר העדיפויות בין הזכאים

64.   לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.

עסקאות בזכות למזונות

65.   (א)  הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש - בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.

           (ב)  הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה.

           (ג)   זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה.

פרק חמישי: צו ירושה וצו קיום צוואה

ממונה ארצי ורשמים לעניני ירושה

65א.   (א)  האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח-1978, יהיה ממונה ארצי לעניני ירושה (להלן - הממונה הארצי), והמשנה לאפוטרופוס הכללי יהיה משנה לממונה הארצי.

           (ב)  כל אחד מסגני האפוטרופוס הכללי, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, יהיה רשם לעניני ירושה.

           (ג)   שר המשפטים רשאי למנות, נוסף על הרשמים לפי סעיף קטן (ב), עובד המדינה שהאפוטרופוס הכללי ממונה עליו, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, לרשם לעניני ירושה.

           (ד)  שר המשפטים יקבע, בהודעה ברשומות, את אזורי פעולתם של הרשמים לעניני ירושה.

           (ה)  שמות סגני האפוטרופוס הכללי שהם רשמים לעניני ירושה לפי הוראות סעיף קטן (ב) ושמות הרשמים לעניני ירושה שמונו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 65א

הצהרה על זכויות היורשים

66.   (א)  הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין - על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה - על ידי צו קיום צוואה (להלן - צו קיום).

           (ב)  ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר - צו ירושה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

הצהרת בית-המשפט הצהרה על זכויות יורשים

66. (א) בית המשפט הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין - על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה - על ידי צו קיום צוואה (להלן - צו קיום).

(ב) ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר - צו ירושה.

הגשת התנגדויות

67.   הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

התנגדויות הגשת התנגדויות

67. הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך בית המשפט הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט

67א.   (א)  על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה:

(1)   הוגשה התנגדות לבקשה;

(2)   המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;

(3)   היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך;

(4)   האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שמונה לו אפוטרופוס, קטין או נעדר;

(5)   הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף 23;

(6)   בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25;

(7)   על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי;

(8)   הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

           (ב)  בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66.

           (ג)   נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 67א

 

מיום 11.10.2016

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2550 מיום 11.4.2016 עמ' 832 (ה"ח 890)

(4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי אדם שמונה לו אפוטרופוס, קטין או נעדר;

ראיות

68.   (א)  עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט, או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.

           (ב)  צוואה, למעט צוואה בעל-פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

(א) עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחבה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט, מנימוקים שיירשמו או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.

תכנם של צו ירושה וצו קיום

69.   (א)  צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון.

           (ב)  צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת-תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות.

שינויים לאחר מות המוריש

70.   (א)  מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים בסעיף 69 כמצבם בזמן מתן הצו.

           (ב)  נתמנה מנהל עזבון, יצויין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום.

כוחם של צו ירושה וצו קיום

71.   צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו.

תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום

72.   (א)  נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.

           (ב)  תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה.

מיום 3.4.1985

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

(א) בית המשפט שנתן צו ירושה או צו קיום רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; אולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני שנתן את הצו ולא הביאה לפניו בהזדמנות הסבירה הראשונה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 241 (ה"ח 2637)

החלפת סעיף 72

הנוסח הקורם:

תיקון וביטול של צו ירושה וצו קיום

72. (א) בית המשפט שנתן צו ירושה או צו קיום רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; אולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

(ב) תיקן או ביטל בית המשפט את הצו, יודיע על כך ברבים.

 

הגנת רוכש בתום לב

73.   מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן.

סמכויות הממונה הארצי ומשנהו

73א.   (א)  הממונה הארצי יקבע את נוהלי עבודתם של הרשמים לעניני ירושה.

           (ב)  הסמכויות הנתונות לממונה הארצי לפי חוק זה נתונות גם למשנה לממונה הארצי; הממונה הארצי רשאי לתת למשנה לממונה הארצי הנחיות לענין הפעלת סמכויותיו.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73א

אי תלות

73ב.   (א)  במילוי תפקידו לפי חוק זה אין על רשם לעניני ירושה מרות זולת מרותו של הדין.

           (ב)  רשם לעניני ירושה לא ישמש כבא-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בענין שבו טיפל בכל הליך משפטי לפי חוק זה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73ב

סמכויות חקירה

73ג.   לרשם לעניני ירושה יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט–1968, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידו לפי חוק זה.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73ג

מרשם ארצי

73ד.   הממונה הארצי ינהל מרשם ארצי של צווי ירושה וצווי קיום, של בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום ושל צוואות שהופקדו לפי סעיף 21; פרטי המרשם ודרכי ניהולו ייקבעו בתקנות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 73ד

הוצאות

74.   ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

74. ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

מסירת צוואה לרשם לעניני ירושה

75.   (א)  מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

           (ב)  המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

(א) מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לבית משפט מחוזי מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

מסירת צוואה לבית-המשפט מסירת צוואה לרשם לעניני ירושה

75. (א) מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לבית משפט לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

(ב) המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס אלף לירות.

הודעה על צוואה

76.   הופקדו צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה אצל רשם לעניני ירושה או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים לאחר מות המצווה או לאחר מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, ימסור הרשם לעניני ירושה הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים; פרטי ההודעה ברבים ייקבעו בתקנות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

החלפת סעיף 76

הנוסח הקודם:

76. היתה בבית משפט צוואה - בין שהופקה או שנעשתה בבית המשפט מלכתחילה ובין שנמסרה לו לפי סעיף 75 - או זכרון דברים על צוואה בעל-פה, ותוך שלושה חדשים לאחר מות המצווה או מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה, ימסור בית המשפט הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים.

פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו

סימן א': שמירת העזבון

אמצעים לשמירת העזבון

77.   בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני.

סימן ב': מנהל עזבון

מינוי מנהל עזבון

78.   (א)  בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.

           (ב)היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 89.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 242 (ה"ח 2637)

78. (א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.

(ב) היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגשהבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 89.

כשרות להתמנות

79.   למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי.

הסכמה

80.   לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, על הסכמתו לכך.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

80. לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, על הסכמתו לכך.

הוראות המוריש

81.   קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

81. קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט למנהל עזבון אותו אדם ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט משוכנע, מטעמים שיירשמו שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחסות שלא למנותו.

הליכים בבית המשפט

81א.   נתמנה מנהל עזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 81א

תפקידים

82.   מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת.

הוראות בית משפט

83.   בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.

פרטת עזבון

84.   (א)  בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינויו יגיש מנהל העזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.

           (ב)  הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).

           (ג)   האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

84. (א) בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינויו יגיש מנהל העזבון לבית המשפט לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.

(ב) הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) בית המשפט האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.

שומה

85.   בית המשפט רשאי להורות –

(1)   שמנהל העזבון יגיש לאפוטרופוס הכללי במועד שקבע, שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;

(2)   שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית המשפט.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

(1) שמנהל העזבון יגיש לבית המשפט לאפוטרופוס הכללי, במועד שקבע, שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;

השקעת כספים

85א.   כספי העזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עזבון, שיהיו חובה על מנהל עזבון.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

הוספת סעיף 85א

חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות

86.   מנהל עזבון חייב, בכל עניני העזבון, לנהל חשבונות, להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 81 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

86. מנהל עזבון חייב, בכל עניני העזבון, לנהל חשבונות, להגישלבית המשפט לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לבית המשפט לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו.

בדיקת דו"חות

87.   שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה והדו"חות בידי האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע סוגי דו"חות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור מבדיקתם, בתנאים שייקבעו.

מיום 1.1.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 8 (ה"ח 1653)

לפי צו תשמ"ט-1988

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33

החלפת סעיף 87

הנוסח הקודם:

תפקידי עזר

87.  בבדיקת הפרטה, השומה, החשבונות, הדינים וחשבונות והידיעות לפי הסעיפים 84 עד 86 רשאי בית המשפט להיעזר במי שימצא לנכון וכן רשאי הוא להטיל לענין זה תפקידים על האפוטרופוס הכללי.

אחריות

88.   מנהל עזבון אחראי לנזק שגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.

ערובה

89.   (א)  בית המשפט רשאי, לפני מינויו של מנהל עזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

           (ב)  הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית המשפט ממנהל העזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.

מימוש הערובה

90.   ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות האפוטרופוס הכללי, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.

שכר

91.   בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

91. בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר כפי שיראה למתאים לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

פקיעת המשרה

92.   (א)  מנהל עזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.

           (ב)  בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.

           (ג)   משרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.

מנהלים אחדים

93.   מינה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, שני מנהלי עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:

(1)   מנהלי העזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;

(2)   פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;

(3)   בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העזבון לפעול על דעת עצמו;

(4)   כל מנהל עזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;

(5)   נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

93. מינה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, שני מנהלי עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:

הגנת צד שלישי

94.   פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 93(2) תהא בת-תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.

הוראות המוריש

95.   נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן הענינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.

האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון

96.   נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון, לא יחולו הוראות הסעיפים 80, 84 עד 91.

סימן ג': ניהול העזבון על ידי מנהל עזבון

סמכויות מנהל העזבון

97.   מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה:

(1)   העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;

(2)   השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;

(3)   פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;

(4)   מתן ערובה;

(5)   כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.

כינוס נכסי העזבון

98.   מנהל העזבון רשאי לדרוש שנכסי העזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש.

הזמנת נושים

99.   (א)  מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

           (ב)  בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.

           (ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

במה מסלקים חובות העזבון

100. (א)  לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון.

           (ב)  במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.

           (ג)   ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון אחרים.

           (ד)  בית המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.

חובות מובטחים

101. חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה.

חובות בעתיד וחובות על תנאי

102. חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.

הוצאות ניהול העזבון

103. הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

סדר עדיפות בין חובות העזבון

104. (א)  הסכומים הבאים (בחוק זה - חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

(1)   ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;

(2)   ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;

(3)   החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה - חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;

(4)   המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3), והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

           (ב)  חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.

           (ג)   עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.

           (ד)  חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.

מיום 1.1.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 269 (ה"ח 849)

(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3) והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

בירורם וסילוקם של חובות

105. (א)  היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.

           (ב)  קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית המשפט.

           (ג)   לענין סעיף זה "חובות העזבון" - גם מזונות מן העזבון במשמע.

פשיטת רגל של העזבון

106. התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.

סימן ד': חלוקת העזבון על ידי מנהל עזבון

מועד החלוקה

107. (א)  אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים.

           (ב)  אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב), בלידתו של אדם.

           (ג)   בית המשפט רשאי, אם ראה שהעזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העזבון עוד לפני סילוק חובות העזבון והמזונות מן העזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).

           (ד)  הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית המשפט לשנות את מועד החלוקה.

מגורים וכלכלה לזמן מעבר

108. (א)  מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש - ששה חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.

           (ב)  מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.

           (ג)   אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העזבון או לגרועמחלקו של יורש בעזבון; ואין בהם כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות סעיף 115.

נושא החלוקה

109. (א)  נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שוויים בזמן החלוקה.

           (ב)  שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העזבון - של העזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.

           (ג)   לא היה בעזבון, אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שווין במות המצווה, זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה.

חלוקה על פי הסכם

110. (א)  נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.

           (ב)  מנהל העזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.

           (ג)   נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו.

           (ד)  מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117.

חלוקה על פי צו בית המשפט

111. (א)  באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.

           (ב)  מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.

           (ג)   הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117.

חלוקת נכס כנגד נכס

112. נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.

נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

113. (א)  נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו - יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.

           (ב)  לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א) יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.

           (ג)   בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).

משק חקלאי

114. (א)  משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

           (ב)  באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

           (ג)   היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

           (ד)  היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

דירת המגורים

115. (א)  דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן-זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם - על-ידי בית המשפט.

           (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:

(1)   שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;

(2)   שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי-השירות, אם ישנם.

           (ג)   הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.

           (ד)  דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן-זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.

(ג) (ד) דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן-זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.

חלוקה על פי הגרלה

116. נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים 112 עד 115 יחולקו בין היורשים על פי גורל.

תיאום הזכויות של יורשים אחדים

117. (א)  מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחד היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.

           (ב)  רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט.

           (ג)   אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם.

פרטת חלוקה

118. (א)  מנהל העזבון יגיש לבית המשפט, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העזבון, פרטה של חלוקת העזבון ויאמת בתצהיר את שלמות הפרטה.

           (ב)  הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.

חלוקה נוספת

119. חולק העזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.

תיקון חלוקה

120. (א)  חולק העזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד שמי שקיבל מנכסי העזבון בתום לב אינו חייב להחזיר אלא מה שנשאר בידו.

           (ב)  באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט, לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף.

סימן ה': ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים

הוראה כללית

121. (א)  נתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט.

           (ב)  לא נתמנה מנהל עזבון, ינוהל ויחולק העזבון על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה.

יורשים אחדים

122. (א)  בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.

           (ב)  פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.

           (ג)   בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

(ב) פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחר היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.

הזמנת נושים

123. (א)  היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.

סילוק חובות

124. על סילוק חובות העזבון על ידי היורשים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 100 עד 106.

חלוקת העזבון

125. על חלוקת העזבון בין היורשים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 107 עד
120; הגשת פרטת חלוקה כאמור בסעיף 118 תהא רשות בידי היורשים, כולם או מקצתם.

סימן ה'1: הליך חלופי לסילוק חובות מכספי העיזבון בלא מינוי מנהל עיזבון ושלא בידי היורשים

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 866 (ה"ח 1045)

הוספת סימן ה'1

הגדרות   סימן ה'1

125א. בסימן זה –

           "הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון" – הליך לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות סימן זה;

           "חוב חלוט" – חיוב שהגיע מועד פירעונו וטרם שולם, והמועד להגשת ערעור לגביו חלף ולא הוגש ערעור או שהוגש ערעור ונדחה בהחלטה סופית שאינה ניתנת עוד לערעור או שניתן לגביו פסק דין חלוט; בהגדרה זו, "ערעור" – לרבות ערר או השגה, לפי העניין;

           "הממונה על הגבייה" – כהגדרתו בפקודת המסים (גבייה), ולעניין המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות – מנהל המרכז או עובד המרכז שהמנהל הסמיכו לעניין סימן זה;

           "הסכום המרבי" – 20,000 שקלים חדשים או סכום אחר שנקבע לפי הוראות סעיף 125יא;

           "פקודת פשיטת הרגל" – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

           "רשות" – גוף שהוא נושה של מוריש, המנוי בתוספת, לרבות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;

           "תאגיד בנקאי" – תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שהגיש הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה), לגבי נכס של מוריש.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 866 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125א

העברת כספי עיזבון לרשות בהתאם לפנייה לגביית חוב

125ב. על אף האמור בסעיף 104 כפי שהוחל בסעיף 124, קיבל תאגיד בנקאי פנייה מרשות לגביית חוב כאמור בסעיף 125ג, יעביר לרשות בהתאם לפנייה סכום מכספי העיזבון המוחזקים בידיו שלא יעלה על הסכום המרבי, והכול בהתאם להוראות סימן זה.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 866 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ב

פנייה לגביית חוב

125ג. (א)  הממונה על הגבייה ברשות רשאי לפנות לתאגיד בנקאי שהגיש לאותה רשות הודעה בדבר הימצאו של נכס בידיו כאמור בסעיף 7א(1) או (2) לפקודת המסים (גבייה), לשם גביית חוב חלוט של המוריש מכספי העיזבון (בסימן זה – פנייה לגביית חוב), אם מתקיימים כל אלה:

(1)   הממונה על הגבייה בדק ומצא כי מתקיימים כל אלה:

(א)   חלפה שנה לפחות מיום פטירת המוריש;

(ב)   סך כל החובות החלוטים של המוריש לאותה רשות אינו עולה על הסכום המרבי; לעניין זה יובאו בחשבון כל הסכומים המסולקים לפי סימן זה בידי אותה רשות גם אם סולקו במועדים שונים;

(ג)    אין בקשה תלויה ועומדת לצו ירושה או צו קיום צוואה לגבי העיזבון;

(ד)    לא ניתן לגבי העיזבון צו ירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, ואם ניתן צו כאמור – חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו והיורשים לא פעלו להזמין את נושי המוריש לפי סעיף 123;

(ה)   הרשם לענייני ירושה לא מינה מנהל עיזבון, ולא הוגשה לרשם בקשה למינוי מנהל עיזבון;

(ו)    לא ניתן לגבי המוריש צו כינוס כאמור בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור בסעיף 202 לפקודה האמורה;

(2)   לא נמסרה לממונה על הגבייה הודעה על כך שהתמנה מנהל עיזבון בידי בית משפט, על כך שתלויה ועומדת נגד העיזבון, בבית משפט, בקשה למינוי מנהל עיזבון או בקשה לניהול עיזבון בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, או על כך שתלויה ועומדת נגד המוריש בבית משפט בקשת פשיטת רגל לפי אותה פקודה;

(3)   חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 125ה ולא הוגשה התנגדות;

(4)   הממונה על הגבייה בדק את התקיימות התנאים שבפסקה (1)(ג) עד (ו) פעם נוספת, שבעה ימים לפני הפנייה לתאגיד הבנקאי, לכל המוקדם;

(5)   היועץ המשפטי של הרשות אישר כי קיבל מהממונה על הגבייה ברשות מסמכים המעידים על התקיימות התנאים שבפסקאות (1) עד (4).

           (ב)  לשם בדיקת התקיימות התנאים שסעיף קטן (א)(1)(ג) עד (ה), יעיין הממונה על הגבייה במרשם הארצי כמשמעותו בסעיף 73ד.

           (ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרך שבה תתבצע הפנייה לגביית חוב, בידי רשות, לפי הוראות סימן זה.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 866 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ג

פרסום ומשלוח הודעה על כוונה לבצע פנייה לגביית חוב

125ד. (א) רשות המבקשת לפנות לתאגיד בנקאי לשם גביית חוב לפי הוראות סעיף 125ג, תנקוט את כל הפעולות שלהלן, לאחר שבדקה את התקיימות התנאים לפנייה לגביית חוב שבסעיף 125ג(א)(1)(א) עד (ו):

(1)   תפרסם על חשבונה הודעה על כך בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות;

(2)   תשלח הודעה לפי פסקה (1) בדואר רשום לנושים הידועים לה;

(3)   תשלח הודעה לפי פסקה (1) בדואר רשום לבן זוגו ולילדיו של המוריש, ואם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – ליורשים.

           (ב)  בהודעה לפי סעיף קטן (א) תפרט הרשות את כל אלה:

(1)   פרטי זהותו של המוריש כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;

(2)   הודעה על הכוונה לממש חוב לפי סימן זה לגבי כספי העיזבון המעוקלים בחשבון שמתנהל על שם המוריש אצל התאגיד הבנקאי, והכול כפי שקבע שר המשפטים בתקנות;

(3)   זכותו של יורש או נושה של החייב להגיש לממונה על הגבייה ברשות התנגדות לבקשה לפי סעיף 125ה והמועד להגשת ההתנגדות;

(4)   פרטי הרשות כפי שקבע שר המשפטים בתקנות.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 868 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ד

התנגדות לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון

125ה. (א) יורש או נושה רשאי להגיש לממונה על הגבייה ברשות שפרסמה או שלחה הודעה לפי סעיף 125ד התנגדות לגביית חוב חלוט מכספי העיזבון לפי הוראות סימן זה, בדרך שקבע שר המשפטים בתקנות, בתוך 45 ימים מיום הפרסום או מסירת ההודעה כאמור בסעיף 125ד, לפי העניין (בסעיף זה – התנגדות).

           (ב)  יורש לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לפי חוק זה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון.

           (ג)   נושה לא יגיש התנגדות אלא אם כן הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק דין נגד החייב או שהגיש לבית משפט או לרשם לענייני ירושה בקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב לפי חוק זה.

           (ד)  הוגשה התנגדות, יפסיק הממונה על הגבייה את ההליך החלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון.

           (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוגשה התנגדות על ידי יורש כאמור באותו סעיף קטן וחלפו שישה חודשים מיום שניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה והיורש לא פעל לפי סעיף 123 להזמין את נושי המוריש, רשאית הרשות לפנות לתאגיד הבנקאי בבקשה לגביית חוב אם מתקיימים שאר התנאים שבסעיף 125ג(א).

           (ו)   הוראות סעיף זה לא יחולו על רשות שסך כל החובות החלוטים של המוריש כלפיה אינו עולה על הסכום המרבי כאמור בסעיף 125ג(א)(1)(ב).

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 868 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ה

הפסקת הליך חלופי לסילוק חוב חלוט מכספי עיזבון

125ו. פרסמה רשות הודעה לפי הוראות סעיף 125ד, ומצא הממונה על הגבייה בהתאם למידע שנמסר לו כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים לפנייה לגביית חוב כאמור בסעיף 125ג(א)(1)(ב) עד (ו) או (2), יחולו הוראות אלה:

(1)  אם הממונה על הגבייה טרם פנה לתאגיד הבנקאי לשם גביית החוב – יפסיק הממונה את ההליך החלופי לסילוק חוב חלוט מכספי העיזבון;

(2)  אם הממונה על הגבייה פנה לתאגיד הבנקאי לשם גביית החוב – יודיע הממונה לתאגיד הבנקאי על ביטול הפנייה;

(3)  קיבל תאגיד בנקאי הודעה על ביטול הפנייה כאמור בפסקה (2), לא יעביר לרשות כספים בהתאם לפנייה.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 869 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ו

פניות נוספות לגביית חוב

125ז. קיבל תאגיד בנקאי שתי פניות לגביית חוב או יותר, לגבי אותו מוריש, יחולו הוראות אלה:

(1)  סך כל החובות שיסולק לפי הוראות סימן זה לא יעלה על 60,000 שקלים חדשים;

(2)  עלה סך כל החובות שהתאגיד קיבל פניות לגבייתם לפי הוראות סימן זה על 60,000 שקלים חדשים או על יתרת הסכום בחשבון הבנק, לפי הנמוך, יסולקו החובות לפי הוראות סעיף 125ב על פי יחס סכומיהם;

(3)  קיבל תאגיד בנקאי, לאחר שהעביר כספים בהתאם לפנייה לגביית חוב אחת או יותר (בפסקה זו – פניות קודמות), פנייה נוספת לגביית חוב (בפסקה זו – פנייה חדשה), וחלות, בעקבות הפנייה החדשה, הוראות פסקה (2), יעביר התאגיד הבנקאי לרשות, בהתאם לפנייה החדשה, סכום שלא יעלה על ההפרש שבין 60,000 שקלים חדשים או יתרת הסכום בחשבון הבנק, לפי הנמוך, ובין סך הסכומים שהעביר התאגיד הבנקאי בהתאם לפניות הקודמות.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 869 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ז

השבה

125ח. סולק לרשות חוב חלוט לפי הוראות סימן זה, ומצא בית המשפט, לבקשת נושה, יורש או מנהל העיזבון, כי על הרשות להשיב את הכספים שקיבלה בהתאם לפנייה לגביית חוב, כולם או חלקם, לרבות בשל סדר העדיפויות בסילוק חובות העיזבון כאמור בסעיף 104, תשיב הרשות את הכספים שקיבלה, כולם או חלקם, למי שיורה בית המשפט וכפי שיורה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, כמשמעותם בסעיף 4(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום קבלת הכספים כאמור עד יום ההשבה.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 870 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ח

פטור מאחריות

125ט. התאגיד הבנקאי לא יישא באחריות אזרחית אם פעל בהתאם להוראות סימן זה.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 870 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125ט

 

תחולת הוראות מפקודת המסים

125י. ההוראות לפי סעיף 7ב לפקודת המסים (גבייה) לעניין צו עיקול או צו מסירה, ובכלל זה ההוראות לעניין מתן צו כאמור והחובה למסור מעוקל בהתאם לצו, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין פנייה לגביית חוב בידי הממונה על הגבייה והעברת כספי עיזבון לרשות בידי התאגיד הבנקאי לפי פנייה כאמור, בהתאם להוראות סימן זה.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 870 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125י

שינוי הסכום המרבי

125יא. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכום המרבי.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 870 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125יא

שמירת דינים

125יב. אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות פקודת פשיטת הרגל.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 870 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 125יב

 

סימן ו': אחריות היורשים לחובות העזבון

אחריות בנכסי העזבון

126. עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון.

אחריות כדי מה שקיבל

127. (א)  חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

           (ב)  פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה - גם לשוויו.

אחריות כדי כל העזבון

128. (א)  חולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

           (ב)  הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון - על היורש.

אחריות במקרים מיוחדים

129. על אף האמור בסעיפים 127 ו-128 –

(1)   יורש שהעלים מנכסי העזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה;

(2)   יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך אחרת את סילוקו, אחראי לאותו חוב כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה.

דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

130. (א)  יורש שהעביר או ששעבד את חלקו בעזבון שטרם חולק, כאמור בסעיף 7, אין הדבר פוגע באחריותו לחובות העזבון.

           (ב)  מקבל ההעברה אחראי, כערב לאותו יורש, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ומקבל השעבוד - כדי מה שקיבל תוך מימוש השעבוד.

אחריות של הזוכה במנה

131. (א)  הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור בסעיפים 127 עד 130, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה.

           (ב)  הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים.

אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו

132. (א)  נושה שיורש אחראי לחובו לפי הוראות סימן זה, רשאי לתבוע ממנו את מלוא תביעתו במידה שאינה עולה על היקף אחריותו של היורש, ובלבד שהודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, אם היתה הזמנה כזאת.

           (ב)  נושה שלא הודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, ואין לו הצדקה לאי-הודעתו, אינו רשאי לתבוע מיורש אלא חלק יחסי מתביעתו כיחס חלקו של אותו יורש בעזבון כולו, ותוך שנתיים מתום אותה תקופה.

פטור מאחריות

133. מי שאחראי לחובות העזבון לפי הוראות סימן זה, רשאי בית-המשפט לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם נהג לגבי חובות העזבון בתום לב ומה שקיבל מהעזבון הוא מועט או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה פטור זה.

חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם

134. (א)  היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון, זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים.

           (ב)  יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם.

 

פרק שביעי: משפט בין-לאומי פרטי

הגדרה

135.  בפרק זה "מושב" של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול-דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.

מיום 11.10.2016

תיקון מס' 14

ס"ח תשע"ו מס' 2550 מיום 11.4.2016 עמ' 832 (ה"ח 890)

135. בפרק זה "מושב" של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול-דין וחסוי ואדם שמונה לו אפוטרופוס, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.

סמכות בתי המשפט הישראליים

136.  בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.

ברירת הדין

137. על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140.

דין נכסים מסויימים

138. נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.

כשרות לצוות

139. על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.

צורת הצוואה

140. (א)  צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין - גם לפי דין מקום הימצאם.

           (ב)  לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.

מיום 9.4.1976

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח 1133)

החלפת סעיף 140

הנוסח הקודם:

140. צוואה כשרה, מבחינת צורתה, אם נעשתה לפי הדין הישראלי או לפי דין מקום עשייתה או לפי דין מושבו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ואם המצווה לא היה תושב ישראל - גם לפי דין ארץ אזרחותו.

מיון מונחים

141. לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136 עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.

דין חוץ המפנה אל דין אחר

142. על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין-חוץ, אין נזקקים להפנייה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי.

דין חוץ שאין נזקקים לו

143. על אף האמור בחוק זה, כשחל דין-חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.

מיום 30.6.1998

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 244 (ה"ח 2646)

143. על אף האמור בחוק זה, כשחל דין-חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.

סייג לתחולת דין חוץ

144. על אף האמור בחוק זה, דין-חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין-חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.

פרק שמיני: הוראות שונות

דין יורש יחיד

145. לא היה למוריש אלא יורש אחד, יהיו הוראות חוק זה בענין חלק בעזבון חלות על העזבון כולו, והוראות חוק זה בענין חלוקת העזבון - על מיזוגם של נכסי העזבון עם נכסי היורש היחיד.

ירושה במקרים מסויימים

146. אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאשה אחת, מה שמגיע לבן-זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשווה.

דין תשלומים על פי ביטוח וכו'

147. סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון.

שמירת דיני משפחה

148. חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העזבון לא יחול אלא חוק זה.

ביטול "מירי"

149. לענין ירושה בטלים הדינים המיוחדים הנוגעים למקרקעין מסוג "מירי".

עצמאות החוק

150. בעניני ירושה לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922.

בית המשפט המוסמך

151. בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

151. (א) בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי השלום שבאזור שיפוטו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מושבו בארץ, מוסמך בית המשפט המחוזי השלום שבאזור שיפוטו נמצאים נכסים מנכסי העזבון; באין נכסי עזבון בארץ, מוסמך בית המשפט המחוזי השלום בירושלים.

(ב) נמצאו נכסים מנכסי העזבון באזורי שיפוטם של בתי משפט שונים והוגשה בקשה בקשר לעזבון פלוני לאחד מבתי המשפט האלה, לא יהיו עוד האחרים מוסמכים לעניין אותו עזבון.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בית המשפט לעניני משפחה ידון בתובענות בעניני ירושה כפי שנקבע בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

החלפת סעיף 151

הנוסח הקודם:

151. (א) בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט השלום שבאזור שיפוטו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מושבו בארץ, מוסמך בית המשפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים נכסים מנכסי העזבון; באין נכסי עזבון בארץ, מוסמך בית המשפט השלום בירושלים.

(ב) נמצאו נכסים מנכסי העזבון באזורי שיפוטם של בתי משפט שונים והוגשה בקשה בקשר לעזבון פלוני לאחד מבתי המשפט האלה, לא יהיו עוד האחרים מוסמכים לעניין אותו עזבון.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בית המשפט לעניני משפחה ידון בתובענות בעניני ירושה כפי שנקבע בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995.

ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה

151א. הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לעניני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך לפי סעיף 151, שידון בערעור בשופט אחד.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

הוספת סעיף 151א

152. (בוטל).

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398 (ה"ח 2330)

ביטול סעיף 152

הנוסח הקודם:

ערעור

152. החלטת בית המשםט לפי סעיפים 61, 63, 66, 72, 111, 119 או 120 ניתנת לערעור כאמור בסעיף קטן (א) של סעיף 19 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957; החלטה אחרת של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור כאמור בסעיף קטן (ב) לאותו סעיף.

הצדדים לדיון

153. בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית המשפט רשאי לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר; כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה.

אפוטרופסות לעניני ירושה

154. יורש או זכאי למזונות מן העזבון שלדעת בית המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו או על ידי נציגו על זכויותיו בעזבון, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון.

שיפוט בתי דין דתיים

155. (א)  על אף האמור בסעיפים 66(א) ו-151 מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב הסכמתם לכך.

           (א1)        נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום צוואה לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לי סעיף 73ד.

           (ב)  היה בין הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס לענין מתן הסכמה לשיפוט בית הדין הדתי ולענין ייצוגו לפניו.

           (ג)   בענין שהובא בפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א) מוסמך בית הדין הדתי, על אף האמור בסעיף 148, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין הצדדים קטין או מי שהוכרז פסול-דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו למזונות מן העזבון פחותות ממה שהיו לפי חוק זה.

           (ד)  בענין שהובא לפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין הדתי גם למנות מנהל עזבון ולחלק נכסי העזבון, ויחולו סימנים א' עד ה' לפרק הששי, למעט סעיפים 105 ו-106, ובכל מקום בסימנים אלה שמדובר בבית המשפט יראו כאילו מדובר בבית דין דתי.

           (ה)  סעיף קטן (א) אינו בא לפגוע בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.

           (ו)   בסעיף זה, "בית דין דתי" - בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דרוזי.

מיום 28.1.1981

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"א מס' 1000 מיום 28.1.1981 עמ' 82 (ה"ח 1474א)

155. (א) על אף האמור בסעיף 151 מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב הסכמתם לכך.

(ב) היה בין הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס לענין מתן הסכמה לשיפוט בית הדין הדתי ולענין ייצוגו לפניו.

(ב) (ג) בענין שהובא בפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א) מוסמך בית הדין הדתי, על אף האמור בסעיף 148, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין הצדדים קטין או מי שהוכרז פסול-דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו למזונות מן העזבון פחותות ממה שהיו לפי חוק זה.

(ד) בענין שהובא לפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין הדתי גם למנות מנהל עזבון ולחלק נכסי העזבון, ויחולו סימנים א' עד ה' לפרק הששי, למעט סעיפים 105 ו-106, ובכל מקום בסימנים אלה שמדובר בבית המשפט יראו כאילו מדובר בבית דין דתי.

(ג) (ה) סעיף קטן (א) אינו בא לפגוע בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.

(ד) (ו) בסעיף זה "בית דין דתי" - בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של העדה הנוצרית ובית דין דרוזי.

 

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

(א) על אף האמור בסעיף 151 על אף האמור בסעיפים 66(א) ו-151 מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב הסכמתם לכך.

(א1) נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום צוואה לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לי סעיף 73ד.

ביטולים

156. (א)  בטלים –

(1)   סעיפים 877 עד 880, 1570, 1571, 1594 פסוק שני, 1595 עד 1605 למג'לה;

(2)   פקודת הירושה;

(3)   סעיף 4 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951.

           (ב)  בדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922 –

(1)   בסימן 51(1) יימחק "ירושות, צוואות ועזבונות";

(2)   בסימן 54(1) יימחק "וקיום צוואות".

הוראות מעבר

157. מי שמת לפני תחילתו של חוק זה, יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה.

דין צוואות קודמות

158. (א)  צוואה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה והמצווה מת אחרי תחילתו –

(1)   כשרה, מבחינת צורתה ומבחינת תכנה, אם היתה כשרה ערב תחילתו של חוק זה או לפי הוראות חוק זה;

(2)   אין לפסלה בשל דבר שאיננו עילה לביטול צוואה לפי חוק זה.

           (ב)  מי שעשה צוואה לפני תחילתו של חוק זה רשאי לבטלה, אחרי תחילתו, לפי הוראות חוק זה.

הליכים תלויים

159. הליכים בעניני ירושה שהתחילו לפני תחילתו של חוק זה, יימשכו כאילו לא היה חוק זה בתקפו.

ביצוע ותקנות ושינוי התוספת

160. (א)  שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה:

(1)   עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;

(2)   רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;

(3)   מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; הודעות ברבים, ובכלל זה צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן, לרבות מועדי פרסומן, בארץ ובחוץ לארץ;

(4)   חשבונות שעל מנהלי עזבון לנהלם;

(5)   סדרי הדין;

(6)   מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי;

(7)   אגרות, שכר והוצאות.

           (ב)  תקנות לפי פסקאות (6) ו-(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

           (ג)   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת; הוראות סימן ה'1 בפרק השישי יחולו על רשויות המנויות בתוספת שלוש שנים מיום שנקבעו בחוק זה או לפיו, בתוספת, ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך האמורה את התקופה, לעניין רשות מסוימת, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.

מיום 1.9.1998

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 243 (ה"ח 2637)

160. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה:

(1) עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;

(2) רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;

(3) מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן בארץ ובחוץ לארץ;

(4) חשבונות שעל מנהלי עזבון לנהלם;

(5) סדרי הדין;

(6) מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי;

(7) אגרות, שכר והוצאות.

(ב) תקנות לפי פסקאות (6) ו-(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 870 (ה"ח 1045)

ביצוע ותקנות ושינוי התוספת

160. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה:

(1) עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;

(2) רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;

(3) מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן בארץ ובחוץ לארץ הודעות ברבים, ובכלל זה צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן, לרבות מועדי פרסומן, בארץ ובחוץ לארץ;

(4) חשבונות שעל מנהלי עזבון לנהלם;

(5) סדרי הדין;

(6) מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לבית דין דתי;

(7) אגרות, שכר והוצאות.

(ב) תקנות לפי פסקאות (6) ו-(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת; הוראות סימן ה'1 בפרק השישי יחולו על רשויות המנויות בתוספת שלוש שנים מיום שנקבעו בחוק זה או לפיו, בתוספת, ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך האמורה את התקופה, לעניין רשות מסוימת, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים.

תחולה

161. תחילתו של חוק זה, תשעה חדשים מיום פרסומו ברשומות.

 

תוספת

(ההגדרה "רשות" שבסעיף 125א)

(1)      רשות המסים בישראל;

(2)      המוסד לביטוח לאומי;

(3)      רשות מקומית.

מיום 25.7.2019

תיקון מס' 17

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 870 (ה"ח 1045)

הוספת תוספת

 

 

                                        לוי אשכול

                                                   ראש הממשלה

 

   שניאור זלמן שזר                                                 דב יוסף

         נשיא המדינה                                                                  שר המשפטים

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשכ"ה מס' 446 מיום 10.2.1965 עמ' 63  (ה"ח תשי"ח מס' 344 עמ' 212).

תוקן ס"ח תשכ"ט מס' 573 מיום 27.7.1969 עמ' 249 (ה"ח תשכ"ט מס' 850 עמ' 340) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 269  (ה"ח תשכ"ט מס' 849 עמ' 333) – תיקון מס' 2 בסעיף 16 לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973; תחילתו ביום 1.1.1974.

ס"ח תשל"ו מס' 796 מיום 12.2.1976 עמ' 98 (ה"ח תשל"ה מס' 1202 עמ' 434) – תיקון מס' 3; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 עמ' 155 (ה"ח תשל"ד מס' 1133 עמ' 248) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשל"ו מס' 813 מיום 11.6.1976 עמ' 203  (ה"ח תשכ"ט מס' 854 עמ' 361) – תיקון מס' 5 בסעיף 53 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976; תחילתו ביום 11.6.1977.

ס"ח תשמ"א מס' 1000 מיום 28.1.1981 עמ' 82 (ה"ח תש"ם מס' 1474א עמ' 354א) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשמ"ה מס' 1140 מיום 3.4.1985 עמ' 80 (ה"ח תשמ"ד מס' 1653 עמ' 90) – תיקון מס' 7; ר' סעיפים 14, 15 לענין תחילה והוראת מעבר.

ק"ת תשמ"ט מס' 5136 מיום 25.9.1988 עמ' 33 – צו תשמ"ט-1988.

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 398  (ה"ח תשנ"ה מס' 2330 עמ' 393) – תיקון מס' 8 [במקור מס' 6] סעיף 17 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 240 (ה"ח תשנ"ז מס' 2637 עמ' 452) – תיקון מס' 9 [במקור מס' 7]; תחילתו ביום 1.9.1998 ור' סעיף 28 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 244 (ה"ח תשנ"ז מס' 2646 עמ' 510) – תיקון מס' 10 [במקור מס' 8].

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004 עמ' 313 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 30 עמ' 9) – תיקון מס' 11.

ס"ח תשס"ה מס' 2017 מיום 1.8.2005 עמ' 714 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 74 עמ' 130) – תיקון מס' 12; ר' סעיף 2 לענין תוקף צוואות. ת"ט ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 55.

ס"ח תשע"ב מס' 2370 מיום 23.7.2012 עמ' 523 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 459 עמ' 164) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשע"ו מס' 2550 מיום 11.4.2016 עמ' 832 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 890 עמ' 2) – תיקון מס' 14 בסעיף 46 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), תשע"ו-2016; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 330 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 665 עמ' 12) – תיקון מס' 15 בסעיף 4 לחוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017.

ס"ח תשע"ח מס' 2696 מיום 28.2.2018 עמ' 214 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1192 עמ' 296) – תיקון מס' 16 בסעיף 12 לחוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 3), תשע"ח-2018.

ס"ח תשע"ח מס' 2740 מיום 25.7.2018 עמ' 866 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1045 עמ' 1036) – תיקון מס' 17; תחילתו שנה מיום פרסומו.