Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951

דיני חוקה  – כנסת – חברי כנסת – חסינות זכויות וחובות

תוכן ענינים

סעיף 1

חסינות במילוי התפקיד

Go

2

סעיף 2

חסינות בפני חיפוש

Go

2

סעיף 2א

חסינות בפני האזנת סתר

Go

2

סעיף 3

חסינות בפני מעצר

Go

3

סעיף 4

חסינות בפני דיון פלילי

Go

3

סעיף 4א

חסינות בפני קובלנה פלילית

Go

3

סעיף 6

התישנות של עבירות

Go

3

סעיף 7

שירות חובה

Go

4

סעיף 8

מועד למתן עדות

Go

4

סעיף 9

חופש התנועה בתחום המדינה

Go

4

סעיף 9א

תעודת חבר הכנסת

Go

4

סעיף 10

יציאה לחוץ לארץ

Go

4

סעיף 10א

השתתפות בהוצאות משפטיות

Go

4

סעיף 12

פרסומי הממשלה

Go

4

סעיף 12א

כלי יריה

Go

4

סעיף 12ב

אבטחה אישית לחבר הכנסת

Go

4

סעיף 13

קביעת חסינות ונטילת חסינות

Go

5

סעיף 13א

איסור עיסוק נוסף

Go

6

סעיף 13א1

איסור לכהן כנבחר ציבור

Go

6

סעיף 13ב

הצהרת הון

Go

6

סעיף 13ד

ועדת אתיקה

Go

6

סעיף 13ה

כללי אתיקה

Go

6

סעיף 14

איסורים

Go

6

סעיף 14א

איסור הנאה מהקצבה ייחודית

Go

6

סעיף 15

דין שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת

Go

6

סעיף 16

ביצוע

Go

6

תוספת

Go

6


חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951*

חסינות במילוי התפקיד

1.         (א)                   חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.

(תיקון מס' 29) תשס"ב-2002

           (א1)        למען הסר ספק, מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר הכנסת שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לענין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת:

(1)   שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;

(2)   שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה;

(3)   הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

(4)   תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.

           (ב)  חבר הכנסת אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו כחבר הכנסת.

           (ג)   חסינותו של חבר הכנסת לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר הכנסת.

מיום 30.7.2002

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ב מס' 1860 מיום 30.7.2002 עמ' 504 (ה"ח 3066)

הוספת סעיף קטן 1(א1)

חסינות בפני חיפוש

2.    (א)  חבר הכנסת יהיה חסין –

(1)   בפני חיפוש בדירתו;

(2)   בפני חיפוש בגופו או בחפציו, חוץ מן החיפוש במקום שנועד לבדיקה מטעם שלטונות המכס.

           (ב)  חבר הכנסת יהיה חסין בפני חיפוש בניירותיו, פתיחתם והחרמתם; אולם

(תיקון מס' 23) תשנ"ח-1998

(1)   לשם קיום הפיקוח לפי כל חוק על מטבע או על מטבע-חוץ, מותר לפתוח כניירותיו של חבר הכנסת בנוכחותו, אך לא לקרוא בהם אלא אם היה הנייר שטר כסף, שיק, המחאה או נייר ערך. ניירות של חבר הכנסת כוללים דברי דואר הנשלחים אליו, ודברי דואר הנשלחים ממנו לפי סידור מיוחד שנקבע על ידי ועדת הכנסת;

(תיקון מס' 23)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

(2)   דבר דואר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר או מכתב שנשלח לחבר הכנסת ממי שמוחזק במאסר או במעצר ינהגו בהם בכפוף להוראות סעיף 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971; לענין פסקה זו, "דבר דואר" – מכתב, גלויה, דבר דפוס או כל מסמך אחר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר באמצעות שירותי הדואר.

(תיקון מס' 37) תש"ע-2010

           (ג)   (1)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר, בצו, חיפוש אצל חבר הכנסת, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעונשה עשר שנות מאסר או יותר, והחיפוש הכרחי למניעתה או לחקירתה של עבירה כאמור;

(2)   חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן זה ייעשו לפי הוראות כל דין, וככל האפשר, תוך פגיעה מצומצמת בפעילותו של חבר הכנסת;

(3)   בקשה לצו חיפוש כאמור בפסקה (1) תוגש בכתב על ידי ראש רשות ביטחון או קצין משטרה מוסמך כמשמעותם בסעיף 2א, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה;

(4)   הבקשה תידון במעמד צד אחד בלבד, ויחולו הוראות סעיף 2א(ד) לעניין התייצבות מטעם המבקש; הדיון בבקשה יתקיים בדלתיים סגורות;

(5)   לבקשה יצורפו העתקים מבקשות קודמות הנוגעות לאותו חבר כנסת באותו תיק חקירה, אם הוגשו, וכן החלטות בית המשפט בבקשות אלה;

(6)   היועץ המשפטי לממשלה יודיע ליושב ראש הכנסת על מתן צו חיפוש לפי סעיף קטן זה;

(7)   ניירות ומסמכים, וכן חומר מחשב, מחשב ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, שנתפסו לפי סעיף קטן זה, יוכנסו לחבילה מיד עם תפיסתם; החבילה תיסגר ותימסר בלא דיחוי לשופט שנתן את צו החיפוש, ובהעדרו – לשופט אחר של בית המשפט העליון; לעניין זה, "חבילה" – מעטפה או כלי קיבול אחר;

(8)   (א)   שופט כאמור בפסקה (7) יבחן את החומר שנתפס; מצא השופט כי חומר שנתפס נוגע לעבירה שבשלה ניתן צו החיפוש או עשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש הצו; לעניין כל חומר אחר – יורה השופט על השבתו לחבר הכנסת שאצלו נערך החיפוש;

(ב)   לא יורה שופט על העברת חומר למבקש הצו כאמור בפסקת משנה (א), אלא לאחר שנתן לחבר הכנסת הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; דיון לפי פסקה זו יתקיים בדלתיים סגורות;

(9)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 6 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

מיום 1.4.1998

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 196 (ה"ח 2617)

(ב) חבר הכנסת יהיה חסין בפני חיפוש בניירותיו, פתיחתם והחרמתם; אולם

(1) לשם קיום הפיקוח לפי כל חוק על מטבע או על מטבע-חוץ, מותר לפתוח ניירותיו של חבר הכנסת בנוכחותו, אך לא לקרוא בהם אלא אם היה הנייר שטר כסף, שיק, המחאה או נייר ערך. ניירות של חבר הכנסת כוללים דברי דואר הנשלחים אליו, ודברי דואר הנשלחים ממנו לפי סידור מיוחד שנקבע על ידי ועדת הכנסת;

(2) דבר דואר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר או מכתב שנשלח לחבר הכנסת ממי שמוחזק במאסר או במעצר ינהגו בהם בכפוף להוראות סעיפים 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971; לענין פסקה זו, "דבר דואר" – מכתב, גלויה, דבר דפוס או כל מסמך אחר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר באמצעות שירותי הדואר.

מיום 6.6.2002

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ב מס' 1847 מיום 6.6.2002 עמ' 416 (ה"ח 3090)

(ב) חבר הכנסת יהיה חסין בפני חיפוש בניירותיו, פתיחתם והחרמתם; אולם

(1) לשם קיום הפיקוח לפי כל חוק על מטבע או על מטבע-חוץ, מותר לפתוח ניירותיו של חבר הכנסת בנוכחותו, אך לא לקרוא בהם אלא אם היה הנייר שטר כסף, שיק, המחאה או נייר ערך. ניירות של חבר הכנסת כוללים דברי דואר הנשלחים אליו, ודברי דואר הנשלחים ממנו לפי סידור מיוחד שנקבע על ידי ועדת הכנסת;

(2) דבר דואר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר או מכתב שנשלח לחבר הכנסת ממי שמוחזק במאסר או במעצר ינהגו בהם בכפוף להוראות סעיפים סעיף 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב–1971; לענין פסקה זו, "דבר דואר" – מכתב, גלויה, דבר דפוס או כל מסמך אחר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר באמצעות שירותי הדואר.

מיום 22.3.2010

תיקון מס' 37

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 435 (ה"ח 235)

הוספת סעיף קטן 2(ג)

חסינות בפני האזנת סתר (תיקון מס' 32) תשס"ה-2005

2א.     (א)  חבר הכנסת יהיה חסין בפני האזנת סתר.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר בצו האזנת סתר, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה:

(1)   נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר הכרחית מטעמי ביטחון המדינה;

(תיקון מס' 44) תשע"ט-2019

(2)   נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירת רצח, הריגה, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של העבירה.

           (ג)   בקשה להיתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (ב) תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

           (ד)  הבקשה תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה או ראש מחלקה בשירות הביטחון הכללי ומעלה שיקבע ראש השירות, לפי הענין.

           (ה)  בהיתר יתוארו שמו ופרטי זהותו של חבר הכנסת אשר האזנה לשיחותיו הותרה, וכן זהות הקו או המיתקן המשמשים או המיועדים לשמש לקליטה, להעברה או לשידור של בזק, ואשר האזנה אליהם הותרה, ומקום השיחות או סוגן, הכל אם הם ידועים מראש; כן יפורטו דרכי ההאזנה שהותרו.

           (ו)   בהיתר תפורש תקופת תוקפו; התקופה לא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינת ההיתר; ההיתר ניתן לחידוש מפעם לפעם, לפי בקשה שהוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

           (ז)   התיר שופט האזנת סתר, רשאי הוא להתיר גם כניסה למקום לצורך התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה, פירוקם או סילוקם; פרטי המקום שאליו הותרה הכניסה יפורטו בהיתר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 6 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

           (ח)  ניתן היתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (ב)(2), תהיה ההאזנה על דרך של הקלטה בלבד, אלא אם כן הורה השופט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על דרך אחרת, שתפורט בצו; חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר, באופן שייקבע לענין זה לפי סעיף 9א(ג) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (בחוק זה – חוק האזנת סתר).

           (ט)  השופט שנתן את ההיתר לפי סעיף קטן (ב)(2), ובהעדרו שופט אחר של בית המשפט העליון, רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו במעמד מבקש ההיתר.

           (י)   מצא השופט כי חומר הקלטה שההאזנה אליו הותרה בסעיף קטן (ב)(2) כולל חומר הנוגע לעבירה שבשלה ניתן ההיתר, לעבירה אחרת מסוג פשע, או חומר העשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש ההיתר, בדרך שתיקבע לענין זה לפי סעיף 9א(ה) לחוק האזנת סתר; מצא השופט כי חומר ההקלטה אינו כולל חומר חקירה כאמור – יורה על הגבלת הגישה לחומר.

           (יא) לכל מונח בסעיף זה תהא המשמעות שיש לו בחוק האזנת סתר.

           (יב) תקנות לפי סעיף זה יותקנו כאמור בסעיף 15 לחוק האזנת סתר, ואולם הן יותקנו באישור ועדת הכנסת במקום באישור ועדות הכנסת המנויות בו.

מיום 24.3.2005

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ה מס' 1991 מיום 24.3.2005 עמ' 260 (ה"ח 65)

הוספת סעיף 2א

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 44

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 232 (ה"ח 972)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר בצו האזנת סתר, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה:

(1) נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר הכרחית מטעמי ביטחון המדינה;

(2) נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירת רצח, הריגה עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של העבירה.

חסינות בפני מעצר

3.       (א)  חבר הכנסת לא ייעצר אלא אם נתפש בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום או בגידה.

           (ב)  הרשות העוצרת חבר הכנסת לפי סעיף קטן (א) תודיע על כך מיד ליושב ראש הכנסת.

(תיקון מס' 14) תשנ"ה-1995

           (ג)   חבר הכנסת שנעצר לפי סעיף קטן (א) לא יוחזק במעצר יותר מעשרה ימים, אלא אם ניטלה ממנו החסינות מפני מעצר לגבי אותו פשע לפני תום עשרת הימים.

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח 2293)

3. (ג) חבר הכנסת שנעצר לפי סעיף סעיף קטן (א) לא יוחזק במעצר יותר מעשרה ימים, אלא אם ניטלה ממנו החסינות מפני מעצר לגבי אותו פשע לפני תום עשרת הימים.

חסינות בפני דיון פלילי (תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

4.       (א)  (1)   כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(2)   אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת ימסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת.

(3)   חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה:

(א)   העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1;

(ב)   כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה;

(ג)    התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי;

(ד)    ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

(תיקון מס' 13) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (א1)        הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העבירות הבאות ודינו של חבר הכנסת לענין עבירות אלה כדין כל אדם:

(1)   עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(2)   עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;

(3)   עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 43) תשע"ו-2016

           (ב)  לא ביקש חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(3) וחלפה התקופה כאמור בו, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שהכנסת דחתה את בקשתו לפי סעיף 13(א) או שוועדת הכנסת החליטה כאמור בסעיף 13(ג1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ג)   קבעה הכנסת כי תהיה לחבר הכנסת חסינות כאמור בסעיף זה, לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בשל אותה אשמה אלא אם כן חל שינוי בנסיבות.

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ד)  סעיף זה לא יחול בענין כתב אישום שהוגש בטרם היה אדם לחבר הכנסת.

מיום 25.5.1995

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ה מס' 1523 מיום 25.5.1995 עמ' 312 (ה"ח 2359)

הוספת סעיף קטן 4(א1)

מיום 26.7.2005

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ה מס' 2015 מיום 26.7.2005 עמ' 706 (ה"ח 83)

4. (א) חבר הכנסת לא יובא לדיון פלילי בשל אשמה על עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות לגבי האשמה הנידונה.

(א) (1) כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(2) אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת ימסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת.

(3) חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה:

(א) העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1;

(ב) כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה;

(ג) התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי;

(ד) ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העבירות הבאות ודינו של חבר הכנסת לענין עבירות אלה כדין כל אדם:

(1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;

(3) עבירה מינהלית שדינה קנסמינהלי קצוב.

(ב) חבר הכנסת שניטלה ממנו החסינות לגבי אשמה מסויימת, דינו, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

(ב) לא ביקש חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(3) וחלפה התקופה כאמור בו, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת, או שהכנסת דחתה את בקשתו לפי סעיף 13(א) או שוועדת הכנסת החליטה כאמור בסעיף 13(ג1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

(ג) קבעה הכנסת כי תהיה לחבר הכנסת חסינות כאמור בסעיף זה, לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בשל אותה אשמה אלא אם כן חל שינוי בנסיבות.

(ד) סעיף זה לא יחול בענין כתב אישום שהוגש בטרם היה אדם לחבר הכנסת.

מיום 20.1.2016

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ו מס' 2524 מיום 20.1.2016 עמ' 346 (ה"ח 612)

(ב) לא ביקש חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(3) וחלפה התקופה כאמור בו, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שהכנסת דחתה את בקשתו לפי סעיף 13(א) או שוועדת הכנסת החליטה כאמור בסעיף 13(ג1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

חסינות בפני קובלנה פלילית (תיקון מס' 43) תשע"ו-2016

4א.     לא תוגש קובלנה פלילית נגד חבר הכנסת בשל עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת.

מיום 20.1.2016

תיקון מס' 43

ס"ח תשע"ו מס' 2524 מיום 20.1.2016 עמ' 346 (ה"ח 612)

הוספת סעיף 4א

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

5.    (בוטל).

מיום 26.7.2005

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ה מס' 2015 מיום 26.7.2005 עמ' 706 (ה"ח 83)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

הפסקת הליכים משפטיים

5. היתה אשמה פלילית תלויה ועומדת כנגד אדם ביום היותו לחבר הכנסת, יופסקו בו ביום כל ההליכים המשפטיים באותה אשמה, ולא ימשיכו בהם כל עוד לא ניטלה ממנו החסינות לגבי אותה אשמה.

(תיקון מס' 13)  תשנ"ה-1995

5א.     (בוטל).

מיום 26.10.1982

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ג מס' 1065 מיום 26.10.1982 עמ' 2 (ה"ח 1572)

הוספת סעיף 5א

מיום 25.5.1995

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ה מס' 1523 מיום 25.5.1995 עמ' 312 (ה"ח 2359)

ביטול סעיף 5א

 הנוסח הקודם:

עבירות תעבורה

5א. (א) הוראות סעיפים 4(א) ו-5 לא יחולו לגבי עבירת תעבורה כמשמעותה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, אלא אם הודיע חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת כי רצונו שהסעיפים האמורים יחולו לגבי האשמה הנידונה.

(ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) תינתן תוך 30 ימים מיום המצאת כתב האישום לחבר הכנסת, ומשניתנה – יהא כתב האישום בטל; חבר הכנסת לא יובא לדין לפני תום התקופה האמורה.

(ג) בסעיף זה, "כתב אישום" – לרבות הודעת תשלום קנס בשל עבירת קנס.

(תיקון מס' 13)  תשנ"ה-1995

5ב.     (בוטל).

מיום 1.12.1985

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ו מס' 1160 מיום 24.10.1985 עמ' 36 (ה"ח 1708)

הוספת סעיף 5ב

מיום 25.5.1995

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ה מס' 1523 מיום 25.5.1995 עמ' 312 (ה"ח 2359)

ביטול סעיף 5ב

הנוסח הקודם:

עבירות מנהליות

5ב. הוראות סעיפים 4(א) ו-5 לא יחולו לגבי עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב ואשר חבר הכנסת הודיע כי ברצונו להישפט עליה.

התישנות של עבירות

6.    התקופה שבה נמנעה, מכוח חוק זה, הבאתו של חבר הכנסת לדין על עבירה מסויימת – לא תבוא במנין תקופת ההתישנות לגבי אותה עבירה.

שירות חובה (תיקון מס' 36) תשס"ח-2008

7.    (א)  חבר הכנסת פטור מחובת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, ומכל חובת שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי מלחמה.

(תיקון מס' 36) תשס"ח-2008

           (ב)  אין חבר הכנסת פטור מחובת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת בהתיעצות עם שר הבטחון או עם בא כוחו.

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 36

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 514 (ה"ח 295)

7. (א) חבר הכנסת פטור מחובת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, תש"ט-1949 חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, ומכל חובת שירות לפי חוק אחר, אם לא החליטה הכנסת החלטה אחרת בימי מלחמה.

(ב) אין חבר הכנסת פטור מחובת שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949 חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת בהתיעצות עם שר הבטחון או עם בא כוחו.

מועד למתן עדות

8.    נדרש חבר הכנסת למסור עדות לפני בית משפט, ייקבע המועד לגביית עדותו בהסכמת יושב ראש הכנסת.

חופש התנועה בתחום המדינה

9.    (א)  שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי.

           (ב)  חבר הכנסת זכאי לנסיעה חינם בתחומי המדינה ברכבת ובאוטובוסים שבשירות ציבורי להסעת נוסעים.

תעודת חבר הכנסת (תיקון מס' 3) תשמ"ג-1983

9א.     תעודת חבר-הכנסת תשמש תעודה מזהה לענין כל דין; פרטי התעודה וצורתה ייקבעו בידי ועדת הכנסת.

מיום 4.8.1983

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ג מס' 1091 מיום 4.8.1983 עמ' 152 (ה"ח 1637)

הוספת סעיף 9א

יציאה לחוץ-לארץ

10.   (א)  שום הוראה המתנה את היציאה מן המדינה בקבלת היתר או רשיון לא תחול על חבר הכנסת אלא בימי מלחמה.

(תיקון מס' 35) תשס"ח-2007

           (ב)  חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון דיפלומטי.

מיום 18.11.2007

תיקון מס' 35

ס"ח תשס"ח מס' 2117 מיום 18.11.2007 עמ' 30 (ה"ח 178)

(ב) חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון שירות דרכון דיפלומטי.

השתתפות בהוצאות משפטיות (תיקון מס' 30) תשס"ג-2003

10א.   (א)  חבר הכנסת או מי שהיה חבר הכנסת (בסעיף זה – חבר הכנסת), זכאי להשתתפות בהוצאות משפטיות בשל הליך משפטי בקשר למעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת, הכל בהתאם לכללים שתקבע ועדת הכנסת (בסעיף זה – הכללים); הכללים יפורסמו ברשומות.

           (ב)  החלטה בדבר השתתפות בהוצאות משפטיות של חבר הכנסת על פי הכללים, תתקבל על ידי ועדה ציבורית, על יסוד בקשה בכתב של חבר הכנסת.

           (ג)   הועדה הציבורית תהיה בת שלושה חברים שימנה יושב ראש הכנסת, ואלה הם:

(1)   שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   אדם שכיהן בתפקיד בכיר בכנסת;

(3)   אדם בעל מעמד ציבורי וכישורים הולמים, שאינו קשור לאחת הסיעות בכנסת.

           (ד)  הועדה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בכללים.

           (ה)  הכללים יחולו על חבר הכנסת גם לגבי הליך משפטי שהחל לפני תחילתו של חוק זה, ובלבד שההליך לא הסתיים לפני תחילת כהונתה של הכנסת החמש עשרה.

מיום 6.8.2003

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 540 (ה"ח 23)

הוספת סעיף 10א

(תיקון מס' 42) תשע"ו-2015

11.     (בוטל).

מיום 12.6.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 557 מיום 12.6.1969 עמ' 130 (ה"ח 821)

הוספת סעיף קטן 11(ה)

מיום 6.6.1991

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"א מס' 1358 מיום 6.6.1991 עמ' 162 (ה"ח 2054)

(ד) כל מכתב מאת חבר הכנסת הנשלח בדואר רגיל מבנין הכנסת לכל מקום בתחומי המדינה, פטור מתשלום. ועדת הכנסת תקבע את מספר המכתבים שהוראה זו תחול עליהם.

מיום 27.12.2000

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"א מס' 1768 מיום 27.12.2000 עמ' 88 (ה"ח 2949)

שירותי טלפון ודואר שירותי תקשורת ועיתונים

11. (א) חבר הכנסת זכאי לטלפון בדירתו, והרשות המוסמכת תתקינו חינם ובזכות קדימה על פני אדם אחר.

(א) חבר הכנסת זכאי לשירותי בזק, לרבות קבלת ציוד קצה כפי שתקבע ועדת הכנסת; לענין זה, "שירותי בזק" ו"ציוד קצה" – כהגדרתם בחוק הבזק, התשמ"ב-1982.

(א1) חבר הכנסת זכאי למינוי על עיתונים המודפסים בישראל, בכמות ובתנאים שתקבע ועדת הכנסת.

(ב) חבר הכנסת זכאי למספר שיחות טלפוניות חינם; ועדת הכנסת תקבע את מספר השיחות לסוגיהן.

(ג) כל שיחת טלפון בינעירונית של חבר הכנסת מדירתו או מבנין הכנסת או ממשרד דואר, תהיה לה זכות בכורה, אם באה על כך דרישה מאת חבר הכנסת.

(ד) כל מכתב מאת חבר הכנסת הנשלח בדואר רגיל מבנין הכנסת לכל מקום בתחומי המדינה, פטור מתשלום. ועדת הכנסת תקבע את מספר המכתבים שהוראה זו תחול עליהם.

(ה) 75 ימים לפני יום הבחירות לכנסת, לא תחול הוראת סעיף קטן (ד).

(ו) החלטות ועדת הכנסת לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

מיום 11.7.2001

תיקון מס' 27

ס"ח תשס"א מס' 1797 מיום 11.7.2001 עמ' 428 (ה"ח 3012)

(ד) (1) כל מכתב מאת חבר הכנסת הנשלח בדואר רגיל מבנין הכנסת לכל מקום בתחומי המדינה, פטור מתשלום. ועדת הכנסת תתקבע את מספר המכתבים שהוראה זו תחול עליהם.

(2) על אף הוראת פסקה (1), רשאית ועדת הכנסת לקבוע כי מתוך המכתבים שעליהם חלה הוראת הפסקה האמורה, יהיו פטורים מתשלום מספר מכתבים, כפי שתקבע ובהתאם לתנאים שתקבע, אף אם נשלחו מחוץ לבנין הכנסת.

מיום 1.1.2016

תיקון מס' 42

ס"ח תשע"ו מס' 2515 מיום 15.12.2015 עמ' 294 (ה"ח 606)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

שירותי תקשורת ועיתונים

11. (א) חבר הכנסת זכאי לשירותי בזק, לרבות קבלת ציוד קצה כפי שתקבע ועדת הכנסת; לענין זה, "שירותי בזק" ו"ציוד קצה" – כהגדרתם בחוק הבזק, התשמ"ב-1982.

(א1) חבר הכנסת זכאי למינוי על עיתונים המודפסים בישראל, בכמות ובתנאים שתקבע ועדת הכנסת.

(ב) (בוטל).

(ג) (בוטל).

(ד) (1) מכתב מאת חבר הכנסת הנשלח בדואר רגיל מבנין הכנסת לכל מקום בתחומי המדינה, פטור מתשלום. ועדת הכנסת תקבע את מספר המכתבים שהוראה זו תחול עליהם;

(2) על אף הוראת פסקה (1), רשאית ועדת הכנסת לקבוע כי מתוך המכתבים שעליהם חלה הוראת הפסקה האמורה, יהיו פטורים מתשלום מספר מכתבים, כפי שתקבע ובהתאם לתנאים שתקבע, אף אם נשלחו מחוץ לבנין הכנסת.

(ה) 75 ימים לפני יום הבחירות לכנסת, לא תחול הוראת סעיף קטן (ד).

(ו) החלטות ועדת הכנסת לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

פרסומי הממשלה (תיקון מס' 25) תשס"א-2000

12.   חבר הכנסת זכאי לקבל חינם את רשומות, פסקי דין של בית המשפט העליון, פרסומים של ההוצאה לאור של משרד הביטחון הנושאים אופי של פרסום רשמי, וכן פרסומים רשמיים אחרים של הממשלה.

מיום 27.12.2000

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"א מס' 1768 מיום 27.12.2000 עמ' 88 (ה"ח 2949)

12. חבר הכנסת זכאי לקבל חינם כל חומר פרסום של הממשלה את רשומות, פסקי דין של בית המשפט העליון, פרסומים של ההוצאה לאור של משרד הביטחון הנושאים אופי של פרסום רשמי, וכן פרסומים רשמיים אחרים של הממשלה.

כלי יריה (תיקון מס' 8) תשנ"א-1991

12א.   קצין הכנסת רשאי לתת תעודת הרשאה לחבר הכנסת לשאת כלי יריה של הכנסת; לא יתן קצין הכנסת תעודת הרשאה לפי סעיף זה אלא לאחר שחבר הכנסת עבר, להנחת דעתו של קצין הכנסת, הכשרה מתאימה בשימוש בכלי היריה שהוא מבקש לשאת, והפעיל אותו במטווח.

מיום 26.3.1991

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 121 (ה"ח 2042)

הוספת סעיף 12א

אבטחה אישית לחבר הכנסת (תיקון מס' 31) תשס"ד-2004

12ב.   (א)  בסעיף זה –

           "חבר הכנסת" – למעט שר וסגן שר, ולמעט חבר הכנסת שהממשלה קבעה שיאובטח על ידי שירות הביטחון הכללי בהתאם לסעיף 7(ב)(2) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002;

           "האזור" – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977;

           "אמצעי מיגון" – התקנים, מכשירים או חפצים אחרים, המיועדים לשמש להגנה על ביטחונו האישי של חבר הכנסת או להגנה על כלי רכב שבו הוא משתמש, על הלשכה הפרלמנטרית שלו מחוץ למשכן הכנסת או על הדירה שבה הוא מתגורר דרך קבע, מסוגים שקבעה ועדת הכנסת;

           "חוק משכן הכנסת" – חוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ"ח-1968;

           "נציג השב"כ" – עובד שירות הביטחון הכללי שמינה ראש שירות הביטחון הכללי לענין זה;

           "פעולות אבטחה" – פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונו האישי של חבר הכנסת;

           "פעולות אבטחה מאושרות" – פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ג);

           "קצין מוסמך" – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לענין זה;

           "גורם מאשר" – קצין הכנסת, בהתייעצות עם קצין מוסמך ועם נציג השב"כ;

           "איש משמר מאבטח" – איש משמר הכנסת שמתקיימים בו כל אלה:

(1)   הוא עבר הכשרה מקצועית מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו על פי סעיף זה, כפי שקבע הגורם המאשר;

(2)   אין מניעה, לדעת הגורם המאשר, לאשר את כשירותו מטעמים של שלום הציבור, לרבות עברו הפלילי;

           "איש משמר הכנסת", "משכן הכנסת ורחבתו", "מתחם נוסף" – כהגדרתם בחוק משכן הכנסת.

           (ב)  לצורך שמירה על ביטחונם של חברי הכנסת ובכפוף לתקציב שנקבע לכך –

(1)   קצין הכנסת רשאי להטיל על איש משמר מאבטח לבצע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, במקום שבו מצוי חבר הכנסת;

(2)   קצין הכנסת רשאי להורות על אספקת אמצעי מיגון לחבר הכנסת הזכאי לפעולות אבטחה מאושרות;

(3)   קצין הכנסת רשאי לתת תעודת הרשאה לעובד הכנסת לשאת כלי יריה של הכנסת ובלבד שהעובד הסכים לכך;

לא תינתן תעודת הרשאה כאמור, אלא אם כן התקיימו לגבי העובד כל אלה:

(א)   הוא עבר, להנחת דעתו של קצין הכנסת, הכשרה מתאימה בשימוש בכלי היריה האמור והפעיל אותו במטווח;

(ב)   רופא הכנסת אישר כי הוא כשיר מבחינה רפואית לשאת כלי יריה;

(ג)    נתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, בשינויים המחויבים;

(4)   אין באמור בפסקה (1) כדי למנוע מקצין הכנסת לבצע את פעולות האבטחה המאושרות כאמור בה, באמצעות מאבטחים או שומרים שיאושרו על ידי הקצין המוסמך בדרך האמורה בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק הסדרת הביטחון); למאבטחים או לשומרים כאמור יהיו אותן הסמכויות הנתונות למאבטח או לשומר על פי חוק הסדרת הביטחון, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "ממונה ביטחון" יקראו "קצין הכנסת".

           (ג)   (1)   לא יבוצעו פעולות אבטחה מאושרות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הכנסת כי עקב איומים המתייחסים לחבר הכנסת הנוגע בדבר יש צורך באבטחתו; בהודעה כאמור תפורט מהות פעולות האבטחה או אמצעי המיגון, לפי הענין; לצורך מתן ההודעה בהקשר לביצוע פעולות אבטחה באזור, יעמיד צבר הגנה לישראל לרשות הקצין המוסמך כל מידע שברשותו, הנוגע לענין, וזאת על פי נהלים שייקבעו בין הצבא לבין משטרת ישראל.

(2)   הוראות פסקה (1) לא יחולו על פעולות אבטחה במשכן הכנסת, ברחבתו ובמתחם נוסף.

           (ד)  קצין הכנסת רשאי לבקש דיון חוזר במהותן של פעולות האבטחה שפורטו בהודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) בפני ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל או סגנו.

           (ה)  לשם ביצוע פעולות אבטחה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יהיו לאיש משמר מאבטח, נוסף על הסמכויות הנתונות לו לפי חוק משכן הכנסת, סמכויות לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, וכן הסמכויות לפי חיקוקים אלה:

(1)   סעיפים 2 ו-3 לחוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ"ט-1969;

(2)   סעיפים 23(ב), 67 ו-68 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996;

(3)   סעיפים 22(א) ו-25(4) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

           (ו)   איש משמר מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא אם כן בידו תעודה חתומה בידי קצין הכנסת המאשרת את מינויו והוא יציגה על פי דרישה; תוקפה של תעודת המינוי יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום הינתנה וכל עוד מקבל התעודה משמש בתפקידו.

           (ז)   סופקו לחבר הכנסת אמצעי מיגון והוא חדל לכהן בכנסת, או קבע הקצין המוסמך בהודעה בכתב שהצורך באמצעי מיגון אינו קיים עוד, יחזיר חבר הכנסת, על פי  דרישת יושב ראש הכנסת, את אמצעי המיגון שסופקו לו, כולם או חלקם, ובלבד שהם בגדר מחוברים הניתנים להפרדה כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

           (ח)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותם על פי כל דין של משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי.

           (ט)  יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא, בהסכמת המפקח הכללי של משטרת ישראל, לקבוע את הנהלים הדרושים לענין תיאום שיתוף פעולה והעברת מידע בין קצין הכנסת לבין משטרת ישראל, עדכון הודעות הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ג), דרכי בקרה על אופן ביצוע פעולות האבטחה, הפקת לקחים ודרכי יישומם, וכל ענין אחר שיש להסדירו לפי סעיף זה.

מיום 17.6.2004

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ד מס' 1942 מיום 17.6.2004 עמ' 398 (ה"ח 42)

הוספת סעיף 12ב

קביעת חסינות ונטילת חסינות (תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

13.   (א)  הכנסת רשאית, בהחלטה, לקבוע שלחבר הכנסת תהיה חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום כאמור בסעיף 4(א) וכי לא יועמד לדין בשל אותה אשמה בעת היותו חבר הכנסת, וכן ליטול ממנו חסינות אחרת או זכות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מחסינות או זכות הנתונות לו לפי סעיף 1; אך הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת עקב בקשה שהובאה לפני הועדה.

(תיקון מס' 14) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ב)  הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת שנקבעה בסעיפים 2 או 3היא בידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל; הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת זכות הנתונה לחבר הכנסת לפי חוק זה, היא בידי הממשלה ובידי כל חבר הכנסת.

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ג)   בקשה לפי סעיף זה או לפי סעיף 4(א)(3), תוגש בכתב ובצירוף נימוקים ליושב ראש הכנסת, שיעבירנה לועדת הכנסת לדיון בהקדם האפשרי.

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ג1) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע לקבוע כי תהיה לחבר הכנסת חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיף 4(א) או לדחות בקשה ליטול ממנו חסינות או זכות, תהא החלטתה סופית.

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ד)  ועדת הכנסת לא תציע, והכנסת לא תחליט, ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות או לקבוע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם.

(תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ה)  הכנסת לא תדון ולא תחליט על נטילת חסינות או זכות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי, אלא אם כן הודיעו לכל חברי הכנסת, לפחות עשרים וארבע שעות מראש, על קיום הדיון וההצבעה.

(תיקון מס' 12) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 33) תשס"ה-2005

           (ו)   החלטת הכנסת על נטילת חסינות או זכות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי תיעשה בהצבעה גלויה.

(תיקון מס' 17) תשנ"ו-1995

           (ז)   (1)  הוגשה בקשה לנטילת חסינות או זכות מחבר הכנסת, והודיע חבר הכנסת בכתב, כל עוד לא הסתיים הדיון בועדת הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת, שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, כמבוקש, רשאית ועדת הכנסת, בהחלטה, ליטול מחבר הכנסת את החסינות או הזכות; לענין זה, תהיינה לועדת הכנסת הסמכויות המוקנות לכנסת בסעיף קטן (א); יושב ראש ועדת הכנסת יודיע על החלטה לפי סעיף קטן זה לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה לכנסת;

(תיקון מס' 19) תשנ"ז-1997

(2)   הציעה ועדת הכנסת לכנסת ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות, והודיע חבר הכנסת בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, יודיע יושב ראש הכנסת על כך לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף עם מתן ההודעה לכנסת; החל הדיון בנטילת החסינות או הזכות - ייפסק הדיון עם מתן ההודעה.

מיום 15.2.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1505 מיום 15.2.1995 עמ' 126 (ה"ח 2217)

הוספת סעיף קטן 13(ו)

מיום 19.7.1995

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח 2293)

החלפת סעיף קטן 13(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת לגבי אשמה מסויימת – היא בידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל; הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות אחרת או זכות הנתונות לחבר הכנסת לפי חוק זה – היא בידי הממשלה ובידי כל חבר הכנסת.

מיום 22.11.1995

תיקון מס' 17

ס"ח תשנ"ו מס' 1549 מיום 22.11.1995 עמ' 4 (ה"ח 2424)

הוספת סעיף קטן 13(ז)

מיום 10.6.1997

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 164 (ה"ח 2585)

(ז) (1) הוגשה בקשה לנטילת חסינות או זכות מחבר הכנסת, והודיע חבר הכנסת בכתב, כל עוד לא הסתיים הדיון בועדת הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת, שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, כמבוקש, רשאית ועדת הכנסת, בהחלטה, ליטול מחבר הכנסת את החסינות או הזכות; לענין זה, תהיינה לועדת הכנסת הסמכויות המוקנות לכנסת בסעיף קטן (א); יושב ראש ועדת הכנסת יודיע על החלטה לפי סעיף קטן זה לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה לכנסת;

(2) הציעה ועדת הכנסת לכנסת ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות, והודיע חבר הכנסת בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, יודיע יושב ראש הכנסת על כך לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף עם מתן ההודעה לכנסת; החל הדיון בנטילת החסינות או הזכות – ייפסק הדיון עם מתן ההודעה.

מיום 26.7.2005

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ה מס' 2015 מיום 26.7.2005 עמ' 707 (ה"ח 83)

נטילת קביעת חסינות ונטילת חסינות

13. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה, ליטול מחבר הכנסת את החסינות לגבי אשמה מסויימת לקבוע שלחבר הכנסת תהיה חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום כאמור בסעיף 4(א) וכי לא יועמד לדין בשל אותה אשמה בעת היותו חבר הכנסת, וכן ליטול ממנו חסינות אחרת או זכות הנתונות לו לפי חוק זה, חוץ מחסינות או זכות הנתונות לו לפי סעיף 1; אך הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת עקב בקשה שהובאה לפני הועדה.

(ב) הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת שנקבעה בסעיפים 2, 3, 4 או 5 2 או 3 היא בידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל; הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת זכות הנתונה לחבר הכנסת לפי חוק זה, היא בידי הממשלה ובידי כל חבר הכנסת.

(ג) בקשה לפי סעיף זה תוגש או לפי סעיף 4(א)(3), תוגש בכתב ובצירוף נימוקים ליושב ראש הכנסת, שיעבירנה לועדת הכנסת לדיון בישיבתה הקרובה בהקדם האפשרי.

(ג1) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע לקבוע כי תהיה לחבר הכנסת חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיף 4(א) או לדחות בקשה ליטול ממנו חסינות או זכות, תהא החלטתה סופית.

(ד) ועדת הכנסת לא תציע, והכנסת לא תחליט, ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות או לקבוע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברו דברם.

(ה) הכנסת לא תדון ולא תחליט על נטילת חסינות או זכות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי, אלא אם אלא אם כן הודיעו לכל חברי הכנסת, לפחות עשרים וארבע שעות מראש, על קיום הדיון וההצבעה.

(ו) החלטת הכנסת על נטילת חסינות או זכות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי תיעשה בהצבעה גלויה.

(ז) (1) הוגשה בקשה לנטילת חסינות או זכות מחבר הכנסת, והודיע חבר הכנסת בכתב, כל עוד לא הסתיים הדיון בועדת הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת, שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, כמבוקש, רשאית ועדת הכנסת, בהחלטה, ליטול מחבר הכנסת את החסינות או הזכות; לענין זה, תהיינה לועדת הכנסת הסמכויות המוקנות לכנסת בסעיף קטן (א); יושב ראש ועדת הכנסת יודיע על החלטה לפי סעיף קטן זה לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה לכנסת;

(2) הציעה ועדת הכנסת לכנסת ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות, והודיע חבר הכנסת בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, יודיע יושב ראש הכנסת על כך לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף עם מתן ההודעה לכנסת; החל הדיון בנטילת החסינות או הזכות – ייפסק הדיון עם מתן ההודעה.

איסור עיסוק נוסף (תיקון מס' 15)  תשנ"ה-1995

13א.   (א)  חבר  הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה; לענין זה –

           "יעסוק" – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות עובד או שלוח;

           "עיסוק נוסף" –

(1)   עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, לרבות עיסוק חד-פעמי, ייצוג של אדם אחר, מתן ייעוץ או קיום פעילות שדלנית למענו;

(2)   כהונה כראש רשות מקומית או כיושב ראש של רשות, תאגיד או מוסד ממלכתיים;

           "תמורה" – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת;

           "תמורה חומרית" – לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות חבר הכנסת לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב לרשות חבר הכנסת הן לצרכיו הפרטיים והן לצורך העיסוק בהתנדבות וללא תמורה.

(תיקון מס' 20) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 34) תשס"ה-2005

           (ב)  חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עיסוק המותר לפי סעיף קטן (ג), אף שלא בתמורה, אם יש בעיסוק אחד מאלה:

(1)   פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדו כחבר הכנסת או בחובותיו כחבר הכנסת;

(2)   חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה אישיים בשל היותו חבר הכנסת;

(3)   אפשרות של ניגוד ענינים בין העיסוק הנוסף לבין תפקידו כחבר הכנסת;

(תיקון מס' 15) (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

(4)   ייצוג משפטי של בעל דין בהליך משפטי שבו אחד מבעלי הדין הוא המדינה.

           (ג)   לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

(1)   החזקה בלבד של מניות בתאגיד;

(2)   קבלת הכנסות מנכס של חבר הכנסת או של משפחתו;

(3)   חברות בקיבוץ; לענין זה, "קיבוץ" – לרבות מושב שיתופי וכל אגודה שיתופית להתיישבות שהכנסותיה אינן מחולקות בעיקרן לחבריה;

(4)   קבלת הכנסה מיצירה ספרותית, דרמטית, מוסיקלית או אמנותית.

           (ד)  לא יראו כעיסוק נוסף פעילות במסגרת הסיעה או המפלגה, ובלבד שחבר הכנסת אינו מקבל שכר עבור פעילות זו; ואולם, רשאי חבר הכנסת לקבל מהסיעה או מהמפלגה לצורך פעילותו זו משרד, שירותי משרד, רכב ונהג.

           (ה)  סעיף זה לא יחול בתקופה של ששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת, ובלבד שערב אותה תקופה לא כיהן כחבר הכנסת.

מיום 1.9.1989

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ח מס' 1258 מיום 26.7.1988 עמ' 142 (ה"ח 1869)

הוספת סעיף 13א

מיום 1.9.1989

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ט מס' 1265 מיום 26.1.1989 עמ' 4 (ה"ח 1913)

(ה) (1) סעיף זה לא יחול בתקופה של תשעת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת, ובלבד שערב אותה תקופה לא כיהן כחבר הכנסת;

(2) על אף האמור בפסקה (1), תחילתו של האיסור לכהן כראש רשות מקומית – בתום חמש שנים לכהונתו כחבר הכנסת וכראש רשות כאחד, ובלבד שיהיה רשאי להשלים את תקופת הכהונה כראש רשות אף לאחר תום חמש השנים האמורות.

מיום 20.12.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ן מס' 1294 מיום 20.12.1989 עמ' 22 (ה"ח 1948)

החלפת סעיף 13א

הנוסח הקודם:

13א. (א) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף אלא אם כן העיסוק הוא מותר או שקיבל היתר מאת ועדת ההיתרים.

(ב) לענין סעיף זה –

"לעסוק" – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות עובד או שלוח;

"עיסוק נוסף" –

(1) עיסוק נוסף על העיסוק כחבר כנסת, לרבות עיסוק חד פעמי, ייצוג של אדם אחר, מתן ייעוץ או קיום פעילות שתדלנית למענו, והכל בין בתמורה כספית, ובין בתמורה חומרית אחרת;

(2) כהונה כראש רשות מקומית או כיושב ראש של רשות, של תאגיד או של מוסד ממלכתיים;

(3) כל תפקיד אחר של קבע שיש בו ניגוד ענינים בין תפקידו של חבר הכנסת ובין תפקידו האחר;

"עיסוק מותר" – עיסוק בתחום שהוא נושא לזכות קנין רוחני ושנתקיימו בו הוראות סעיף 13ג(א).

(ג) לענין סעיף זה יראו כתמורה חומרית גם העמדת רכב, משרד, שירותי משרד ושירותי טלפון לרשות חבר הכנסת; ואולם לא יראו כתמורה חומרית –

(1) העמדת רכב לרשותו של חבר הכנסת הממלא תפקיד ציבורי או מפלגתי לצורך אותו תפקיד וכן לצרכיו הפרטיים, אם חבר הכנסת שילם מדי חודש בחודשו למי שהעמיד לרשותו את שווי השימוש ברכב, בשיעור שקבעה ועדת הכנסת, ורשאית היא לקבוע סוגים ותנאים לענין זה;

(2) העמדת רכב, משרד, שירותי משרד ושירותי טלפון לרשות חבר הכנסת ככל שהם משמשים לצורך תפקיד ציבורי או מפלגתי, או החזר הוצאות ממשיות שהוציא חבר הכנסת בדרך מקובלת לצורך אותו תפקיד.

(ד) לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף –

(1) החזקה בלבד של מניות בתאגיד;

(2) ניהול הנכסים של חבר הכנסת או של משפחתו.

(ה) (1) סעיף זה לא יחול בתקופה של תשעת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת, ובלבד שערב אותה תקופה לא כיהן כחבר הכנסת;

(2) על אף האמור בפסקה (1), תחילתו של האיסור לכהן כראש רשות מקומית – בתום חמש שנים לכהונתו כחבר הכנסת וכראש רשות כאחד, ובלבד שיהיה רשאי להשלים את תקופת הכהונה כראש רשות אף לאחר תום חמש השנים האמורות.

מיום 10.8.1995

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 446 (ה"ח 2413)

הוספת פסקה 13א(א)(5)

מיום 1.10.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח 2293, ה"ח 2397)

החלפת סעיף 13א

הנוסח הקודם:

13א. (א) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף אם יש בעיסוק אחד מאלה:

(1) פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדו כחבר הכנסת או בחובותיו כחבר הכנסת;

(2) חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה בשל היותו חבר הכנסת;

(3) אפשרות של ניגוד ענינים בין העיסוק לבין תפקידו כחבר הכנסת;

(4) הופעה, ייצוג, ניהול משא ומתן או פעילות שתדלנית בפני רשות ממשל, בתמורה כספית או בתמורה חמרית אחרת;

(5) ייצוג משפטי של בעל דין, למעט את עצמו, בהליך משפטי שבו אחד מבעלי הדין הוא המדינה.

(ב) (1) חבר הכנסת רשאי לעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף שאינם אסורים על פי סעיף קטן (א), ובלבד שהכנסתו השנתית של חבר הכנסת מעיסוק כאמור לא תעלה על מחצית הכנסתו כחבר הכנסת, בין בתמורה כספית ובין בתמורה חמרית אחרת; סייג זה לא יחול על הכנסה מיצירה ספרותית, דרמטית, מוזיקלית או אמנותית של חבר הכנסת;

(2) בתום כל שנה יגיש חבר הכנסת ליושב-ראש הכנסת, במועד ובטופס שקבע יושב-ראש הכנסת, הצהרה הכוללת את פרטי הכנסתו מעסק או מעיסוק נוסף בשנה שקדמה להגשת ההצהרה;

(3) הצהרות כאמור בפסקה (2) יעמדו לעיון הציבור לפי הסדרים שקבע יושב-ראש הכנסת.

(ג) לענין סעיף זה –

"לעסוק" – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות עובד או שלוח, ולמעט ניהול הנכסים של חבר הכנסת או של משפחתו;

"עיסוק נוסף" – כל עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, לרבות עיסוק חד פעמי;

"הכנסה" – כמשמעותה בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לרבות הכנסה עקיפה;

"רשות ממשל" – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, רשות לפי דין וכן תאגיד או מוסד ממלכתיים, למעט בית משפט, בית דין ומשרד שבו נרשמות זכויות על פי דין;

"תמורה חמרית" – לרבות העמדת רכב, משרד, שירותי משרד ושירותי טלפון לרשות חבר הכנסת לצרכיו הפרטיים.

(ד) סעיף זה לא יחול על שר או סגן שר.

מיום 1.10.1996

תיקון מס' 15 (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 446 (ה"ח 2413)

הוספת פסקה 13א(ב)(4)

מיום 5.2.1998

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ח מס' 1650 מיום 5.2.1998 עמ' 115 (ה"ח 2656)

(ב) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עיסוק המותר לפי סעיף קטן (ג), אף שלא בתמורה, אם יש בעיסוק אחד מאלה ולא יכהן כנבחר ציבור לפי סעיף 13א1(א1) אם יש בעיסוק או בכהונה כנבחר ציבור כאמור אחד מאלה:

מיום 17.4.2006

תיקון מס' 34

ס"ח תשס"ה מס' 2018 מיום 1.8.2005 עמ' 731 (ה"ח 87)

(ב) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עיסוק המותר לפי סעיף קטן (ג), אף שלא בתמורה, ולא יכהן כנבחר ציבור לפי סעיף 13א1(א1) אם יש בעיסוק או בכהונה כנבחר ציבור כאמור אחד מאלה אם יש בעיסוק אחד מאלה:

איסור לכהן כנבחר ציבור (תיקון מס' 15)  תשנ"ה-1995

13א1. (א)  חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה; המכהן כנבחר בגוף ציבורי, חברותו באותו גוף תפקע ביום היותו לחבר הכנסת[1].

(תיקון מס' 34) תשס"ה-2005

           (א1)        (בוטל).

           (ב)  בסעיף זה, "גוף ציבורי" – גוף מהגופים המנויים בתוספת.

מיום 17.6.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח 2293, ה"ח 2397)

הוספת סעיף 13א1

מיום 5.2.1998

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ח מס' 1650 מיום 5.2.1998 עמ' 115 (ה"ח 2656)

הוספת סעיף קטן 13א1(א1)

מיום 17.4.2006

תיקון מס' 34

ס"ח תשס"ה מס' 2018 מיום 1.8.2005 עמ' 731 (ה"ח 87)

ביטול סעיף קטן 13א1(א1)

הנוסח הקודם:

(א1) (1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חבר הכנסת המכהן שלא בתמורה כיושב ראש נבחר של גוף ציבורי שהוא אחד מאלה:

(א) ההסתדרות הכללית החדשה;

(ב) הסתדרות העובדים הלאומית.

(2) בסעיף קטן זה, "תמורה" – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת, לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות חבר הכנסת לצרכיו הפרטיים, ולמעט העמדת רכב לרשות חבר הכנסת.

הצהרת הון (תיקון מס' 18) תשנ"ז-1997

13ב.   חבר הכנסת או מי שחדל מהיות חבר הכנסת, יגיש הצהרת הון כפי שנקבע בכללי האתיקה לחברי הכנסת.

מיום 21.11.1988

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ח מס' 1258 מיום 26.7.1988 עמ' 142 (ה"ח 1869)

הוספת סעיף 13ב

מיום 20.12.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ן מס' 1294 מיום 20.12.1989 עמ' 22 (ה"ח 1948)

ביטול סעיף 13ב

הנוסח הקודם:

ועדת היתרים

13ב. תוקם ועדת היתרים של שלושה שימנה יושב ראש הכנסת תוך שלושים ימים מיום בחירתו; הועדה תכהן במשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, וחבריה יהיו: שופט של בית המשפט העליון שיצא לקיצבה או שפרש, והוא יהיה היושב ראש, ושני חברי כנסת שיצאו לקיצבה.

מיום 16.1.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ז מס' 1609 מיום 16.1.1997 עמ' 60 (ה"ח 2564)

הוספת סעיף 13ב

(תיקון מס' 7) תש"ן-1989

13ג.   (בוטל).

מיום 21.11.1988

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ח מס' 1258 מיום 26.7.1988 עמ' 142 (ה"ח 1869)

הוספת סעיף 13ג

מיום 20.12.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ן מס' 1294 מיום 20.12.1989 עמ' 22 (ה"ח 1948)

ביטול סעיף 13ג

הנוסח הקודם:

היתר לעיסוק נוסף

13ג. (א) ועדת ההיתרים לא תתן לחבר הכנסת היתר לעיסוק נוסף אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתה, כי נתקיימו כל אלה:

(1) לא יהא בעיסוק הנוסף כדי לפגוע בכבוד הכנסת, במעמדו כחבר הכנסת או בחובותיו כחבר הכנסת;

(2) העיסוק הנוסף הוא ארעי ולא יהא בו כדי לגרוע מן הזמן הנדרש לו למילו תפקידו כחבר הכנסת;

(3) אין ולא תהא אפשרות של ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו כחבר הכנסת לבין העיסוק הנוסף;

(4) לא יהא בעיסוק הנוסף כדי לעורר חשש של ניצול לרעה או השגת יתרון או העדפה בשל היותו חבר הכנסת.

(ב) ועדת ההיתרים לא תהא רשאית להתיר ייצוג לפני רשויות ממשל, והיתר שנתנה לעיסוק נוסף, לא יראו בו היתר לייצוג כאמור; לענין זה, "רשות ממשל" – רשות מרשויות המדינה, לרבות בית משפט ובית דין, וכן רשות מקומית, ורשות, תאגיד או מוסד ממלכתיים.

(ג) ועדת ההיתרים רשאית להתנות היתר לעיסוק נוסף בתנאים, אף לאחר שניתן, וכן היא רשאית להתלותו או לבטלו.

ועדת אתיקה (תיקון מס' 5)  תשמ"ח-1988

13ד.   (א)  חבר הכנסת שעשה אחת מאלה יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה של חברי הכנסת:

(תיקון מס' 15) תשנ"ה-1995

(1)   עבר על הוראות סעיפים 13א או 13א1 או לא קיים הוראה לפיהם;

(תיקון מס' 26) תשס"א-2001

(1א) לא הגיש הצהרת הון, או הגישה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 13ב ולכללי האתיקה לחברי הכנסת;

(תיקון מס' 7) תש"ן-1989

(2)   נעדר מישיבות הכנסת, ללא הצדק סביר –

(א)   תקופה רצופה של חדשיים או יותר, ולעניין זה לא יובאו ימי הפגרה בחשבון; או

(תיקון מס' 21) תשנ"ח-1998

(ב)   שליש או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני, ואולם –

(1)   אם הוא סגן שר – שתי חמישיות או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(2)   אם הוא שר – מחצית או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

(3)   הפר כלל מכללי האתיקה.

(תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

           (ב)  (1)   ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, שניים מהם חברים בסיעות הקואליציה ושניים מהם חברים בסיעות האופוזיציה; יושב ראש הכנסת יקבע את היושב ראש של ועדת האתיקה, מבין חבריה;

(תיקון מס' 38) תשע"ד-2014

(1א) על אף האמור בפסקה (1), חל שינוי בהשתייכות של חבר ועדת האתיקה לסיעה מסיעות הקואליציה או מסיעות האופוציזיה כך שאין עוד שוויון במספר חברי הוועדה כאמור באותה פסקה, ישנה יושב ראש הכנסת את הרכב הוועדה כך ששניים מהחברים יהיו מסיעות הקואליציה ושניים – מסיעות האופוזיציה;

(תיקון מס' 38) תשע"ד-2014

(1ב) יושב ראש הכנסת רשאי למנות ממלאי מקום מסיעות הקואליציה או מסיעות האופוזיציה, לפי העניין, לחברי ועדת האתיקה, לתקופה או לנושא מסוים;

(תיקון מס' 22) תשנ"ח-1998

(2)   סייגים למינוי חבר הכנסת כחבר בועדת האתיקה והוראות בדבר השעייתו מחברותו בועדה, או העברתו מכהונה בה, ייקבעו בתקנון הכנסת;

(תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

(3)   בסעיף קטן זה –

"סיעות הקואליציה" – הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה;

"סיעות האופוזיציה" – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה.

           (ג)   ועדת האתיקה –

(1)   תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה;

(2)   לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור הקובלנות שיובאו לפניה;

(תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

(3)   רשאית, מיזמתה או לשאלת חבר הכנסת, לכתוב חוות דעת בעניני אתיקה.

(תיקון מס' 28) תשס"ב-2002 ת"ט תשס"ג-2002 (תיקון מס' 41) תשע"ו-2015

           (ד)  קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1)   הערה;

(2)   אזהרה;

(תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

(3)   נזיפה;

(3א) נזיפה חמורה;

(תיקון מס' 28) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 41) תשע"ו-2015

(3ב) שלילת זכותו לקבל רשות דיבור במליאה או בועדות הכנסת, כולן או חלקן, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי ישיבות של הכנסת;

(תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

(3ג)  הגבלות על פעילותו כחבר הכנסת, לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכיוצא באלה, ולמעט הגבלות בדבר הזכות להצביע, הכל כפי שתקבע הועדה ולתקופה שתקבע ובלבד שהתקופה כאמור לא תעלה על התקופה שנותרה עד לסופו של אותו כנס של הכנסת;

(תיקון מס' 41) תשע"ו-2015

(4)   הרחקה מישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;

(תיקון מס' 7) תש"ן-1989 (תיקון מס' 18) תשנ"ז-1996 (תיקון מס' 32) תשס"ה-2005

(5)   שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" – תשלומים על פי פרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969;

(תיקון מס' 41) תשע"ו-2015

(6)   שלילת שכר בעד תקופה או חלק מתקופה, שלא תעלה על שבועיים, שבה הורחק חבר הכנסת לפי פסקה (4), אם מצאה, מנימוקים שיירשמו, שהתקיימו נסיבות מיוחדות של הפרה חמורה של כללי האתיקה מצד חבר הכנסת; ואולם, ועדת האתיקה לא תורה על שלילת שכר לפי פסקה זו לראשונה מחבר הכנסת אלא בהחלטה פה אחד של כל חבריה;

(תיקון מס' 41) תשע"ו-2015

(7)   שלילת שכר בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים אם הטילה על חבר הכנסת עיצום מהעיצומים המפורטים בסעיף קטן זה בשל הפרת כלל מכללי האתיקה וקבעה כי –

(א)   בהפרת הכלל כאמור גרם חבר הכנסת לנזק לרכוש הכנסת במשכן הכנסת בכוונה לגרום לנזק כאמור, או צפה כאפשרות סבירה את קרות הנזק;

(ב)   שווי הנזק, כולו או חלקו, ינוכה משכרו של חבר הכנסת בדרך שתקבע.

(תיקון מס' 41) תשע"ו-2015

           (ד1) (בוטל).

(תיקון מס' 7) תש"ן-1989

           (ה)  (בוטל).

(תיקון מס' 26) תשס"א-2001 (תיקון מס' 28) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 41) תשע"ו-2015

           (ה1)        הפעילה ועדת האתיקה את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד) כלפי חבר הכנסת, והמשיך חבר הכנסת לעבור על הוראות סעיף קטן (א), רשאית הועדה לשוב ולדון בענינו ולהפעיל את סמכותה לפי סעיף זה, ובלבד שמסרה לו הודעה על כך, מראש.

(תיקון מס' 7) תש"ן-1989 (תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

           (ו)   בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3א), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(3ב) עד (5) – תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

(תיקון מס' 18) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 26) תשס"א-2001 (תיקון מס' 28) תשס"ב-2002

           (ז)   הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שחדל להיות חבר הכנסת. ואולם לענין סעיף קטן (א)(1א) יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה מי שחדל מהיות חבר הכנסת אם טרם חלפה שנה מהמועד שבו חייב היה להגיש את הצהרת ההון.

מיום 21.11.1988

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ח מס' 1258 מיום 26.7.1988 עמ' 142 (ה"ח 1869)

הוספת סעיף 13ד

מיום 20.12.1989

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ן מס' 1294 מיום 20.12.1989 עמ' 22 (ה"ח 1948)

13ד. (א) חבר הכנסת שעשה אחת מאלה יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה של חברי הכנסת:

(1) עבר על סעיף 13א(א);

(1) עבר על הוראות סעיף 13א או לא קיים הוראה לפיו;

(2) הפר תנאי מתנאי ההיתר לעיסוק נוסף שנתנה לו ועדת ההיתרים.

(2) נעדר מישיבות הכנסת, ללא הסבר סביר –

(א) תקופה רצופה של חדשיים או יותר, ולעניין זה לא יובאו ימי הפגרה בחשבון; או

(ב) שליש או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני.

(ב) ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת,  בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, והוא יקבע את היושב ראש שלה מבין חבריה.

(ג) ועדת האתיקה –

(1) תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה;

(2) לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור הקובלנות שיובאו לפניה.

(ד) קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1) הערה;

(2) אזהרה;

(3) נזיפה;

(4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א.

(ה) לא תטיל ועדת האתיקה הרחקה כאמור בסעיף קטן (ד)(4) במקרים הבאים:

(1) אם חבר הכנסת עסק בעיסוק נוסף בנסיבות שבהן ועדת ההיתרים היתה רשאית לתת היתר לגביו אילו חבר הכנסת ביקש אותו או שהיתה מנועה מתיתו בשל כך בלבד שלא נתקיים האמור בסעיף 13ג(א)(2);

(2) אם חבר הכנסת הפר תנאי מתנאי ההיתר שנתנה לו ועדת ההיתרים.

(ו) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(4) (ד)(4) או (5) – תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.3.1994 עמ' 87 (ה"ח 2237)

ת"ט תשנ"ד-1994

ס"ח תשנ"ד מס' 1463 מיום 12.5.1994 עמ' 142

(א) חבר הכנסת שעשה אחת מאלה יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה של חברי הכנסת:

(1) עבר על הוראות סעיף 13א או לא קיים הוראה לפיו;

(2) נעדר מישיבות הכנסת, ללא הסבר סביר –

(א) תקופה רצופה של חדשיים או יותר, ולעניין זה לא יובאו ימי הפגרה בחשבון; או

(ב) שליש או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני ואם הוא שר – מחצית או יותר.

מיום 1.10.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח 2293, ה"ח 2397)

החלפת פסקה 13ד(א)(1)

הנוסח הקודם

(1) עבר על הוראות סעיף 13א או לא קיים הוראה לפיו;

מיום 16.1.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ז מס' 1609 מיום 16.1.1997 עמ' 60 (ה"ח 2564)

(ד) קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1) הערה;

(2) אזהרה;

(3) נזיפה;

(4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" – תשלומים על פי סעיפים 3 ו-5 לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969;

(ה) (בוטל).

(ו) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(4) או (5) – תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שחדל להיות חבר הכנסת.

מיום 16.2.1998

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ח מס' 1655 מיום 16.2.1998 עמ' 136 (ה"ח 2662)

החלפת פסקת משנה 13ד(א)(2)(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) שליש או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני ואם הוא שר – מחצית או יותר.

מיום 31.3.1998

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 182 (ה"ח 2566)

(ב) (1) ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת,  בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, והוא יקבע את היושב ראש שלה מבין חבריה.

(2) סייגים למינוי חבר הכנסת כחבר בועדת האתיקה והוראות בדבר השעייתו מחברותו בועדה, או העברתו מכהונה בה, ייקבעו בתקנון הכנסת.

מיום 18.3.2001

תיקון מס' 26

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 170 (ה"ח 2975)

13ד. (א) חבר הכנסת שעשה אחת מאלה יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה של חברי הכנסת:

(1) עבר על הוראות סעיפים 13א או 13א1 או לא קיים הוראה לפיהם;

(1א) לא הגיש הצהרת הון, או הגישה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 13ב ולכללי האתיקה לחברי הכנסת;

(2) נעדר מישיבות הכנסת, ללא הצדק סביר –

(א) תקופה רצופה של חדשיים או יותר, ולעניין זה לא יובאו ימי הפגרה בחשבון; או

(ב) שליש או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני, ואולם –

(1) אם הוא סגן שר – שתי חמישיות או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(2) אם הוא שר – מחצית או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(ב) (1) ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת,  בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, והוא יקבע את היושב ראש שלה מבין חבריה.

(2) סייגים למינוי חבר הכנסת כחבר בועדת האתיקה והוראות בדבר השעייתו מחברותו בועדה, או העברתו מכהונה בה, ייקבעו בתקנון הכנסת.

(ג) ועדת האתיקה –

(1) תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה;

(2) לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור הקובלנות שיובאו לפניה.

(ד) קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1) הערה;

(2) אזהרה;

(3) נזיפה;

(4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" – תשלומים על פי סעיפים 3 ו-5 לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969;

(ה) (בוטל)

(ה1) הפעילה ועדת האתיקה את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד) כלפי חבר הכנסת, והמשיך חבר הכנסת לעבור על הוראות סעיף קטן (א), רשאית הועדה לשוב ולדון בענינו ולהפעיל את סמכותה לפי סעיף זה, ובלבד שמסרה לו הודעה על כך, מראש, בדואר רשום.

(ו) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(4) או (5) – תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שחדל להיות חבר הכנסת. ואולם לענין סעיף קטן (א)(1א) יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה מי שחדל מהיות חבר הכנסת אם טרם חלפה שנה מהמועד שבו חייב היה להגיש את הצהרת ההון.

מיום 6.6.2002

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ב מס' 1847 מיום 6.6.2002 עמ' 416 (ה"ח 3090)

ת"ט תשס"ג-2002

ס"ח תשס"ג מס' 1879 מיום 25.11.2002 עמ' 120

13ד. (א) חבר הכנסת שעשה אחת מאלה יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה של חברי הכנסת:

(1) עבר על הוראות סעיפים 13א או 13א1 או לא קיים הוראה לפיהם;

 (1א) לא הגיש הצהרת הון, או הגישה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 13ב ולכללי האתיקה לחברי הכנסת;

(2) נעדר מישיבות הכנסת, ללא הצדק סביר –

(א) תקופה רצופה של חדשיים או יותר, ולעניין זה לא יובאו ימי הפגרה בחשבון; או

(ב) שליש או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני, ואולם –

(1) אם הוא סגן שר – שתי חמישיות או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(2) אם הוא שר – מחצית או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(3) הפר כלל מכללי האתיקה.

(ב) (1) ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת,  בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, והוא יקבע את היושב ראש שלה מבין חבריה שניים מהם חברים בסיעות הקואליציה ושניים מהם חברים בסיעות האופוזיציה; יושב ראש הכנסת יקבע את היושב ראש של ועדת האתיקה, מבין חבריה.

(2) סייגים למינוי חבר הכנסת כחבר בועדת האתיקה והוראות בדבר השעייתו מחברותו בועדה, או העברתו מכהונה בה, ייקבעו בתקנון הכנסת.

(3) בסעיף קטן זה –

"סיעות הקואליציה" – הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה;

"סיעות האופוזיציה" – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה.

(ג) ועדת האתיקה –

(1) תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה;

(2) לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור הקובלנות שיובאו לפניה.

(3) רשאית, מיזמתה או לשאלת חבר הכנסת, לכתוב חוות דעת בעניני אתיקה.

(ד) קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א) על הוראות סעיף קטן (א)(1), (1א) או (2), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1) הערה;

(2) אזהרה;

(3) נזיפה;

(3א) נזיפה חמורה;

(3ב) שלילת זכותו לקבל רשות דיבור במליאה או בועדות הכנסת, כולן או חלקן, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי ישיבות;

(3ג) הגבלות על פעילותו כחבר הכנסת, לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכיוצא באלה, ולמעט הגבלות בדבר הזכות להצביע, הכל כפי שתקבע הועדה ולתקופה שתקבע ובלבד שהתקופה כאמור לא תעלה על התקופה שנותרה עד לסופו של אותו כנס של הכנסת;

(4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" – תשלומים על פי סעיפים 3 ו-5 לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969;

(ד1) קבעה ועדת האתיקה ברוב קולות של כל חבריה כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א)(3), רשאית היא להפעיל את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד), למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ד)(5).

(ה) (בוטל)

(ה1) הפעילה ועדת האתיקה את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד) או (ד1) כלפי חבר הכנסת, והמשיך חבר הכנסת לעבור על הוראות סעיף קטן (א), רשאית הועדה לשוב ולדון בענינו ולהפעיל את סמכותה לפי סעיף זה, ובלבד שמסרה לו הודעה על כך, מראש, בדואר רשום.

(ו) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3) (ד)(1) עד (3א), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(4) או (5) (ד)(3ב) עד (5) – תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שחדל להיות חבר הכנסת. ואולם לענין סעיף קטן (א)(1א) יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה מי שחדל מהיות חבר הכנסת אם טרם חלפה שנה מהמועד שבו חייב היה להגיש את הצהרת ההון.

מיום 24.3.2005

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ה מס' 1991 מיום 24.3.2005 עמ' 260 (ה"ח 65)

(ד) קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א)(1), (1א) או (2), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1) הערה;

(2) אזהרה;

(3) נזיפה;

(3א) נזיפה חמורה;

(3ב) שלילת זכותו לקבל רשות דיבור במליאה או בועדות הכנסת, כולן או חלקן, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי ישיבות;

(3ג) הגבלות על פעילותו כחבר הכנסת, לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכיוצא באלה, ולמעט הגבלות בדבר הזכות להצביע, הכל כפי שתקבע הועדה ולתקופה שתקבע ובלבד שהתקופה כאמור לא תעלה על התקופה שנותרה עד לסופו של אותו כנס של הכנסת;

(4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" – תשלומים על פי סעיפים 3 ו-5 לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949  על פי פרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969;

מיום 12.2.2014

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ד מס' 2432 מיום 12.2.2014 עמ' 286 (ה"ח 533)

הוספת פסקאות 13ד(ב)(1א), 13ד(ב)(1ב)

מיום 9.12.2015

תיקון מס' 41

ס"ח תשע"ו מס' 2514 מיום 9.12.2015 עמ' 290 (ה"ח 602)

(ד) קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א)(1), (1א) או (2) סעיף קטן (א), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1) הערה;

(2) אזהרה;

(3) נזיפה;

(3א) נזיפה חמורה;

(3ב) שלילת זכותו לקבל רשות דיבור במליאה או בועדות הכנסת, כולן או חלקן, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי ישיבות של הכנסת;

(3ג) הגבלות על פעילותו כחבר הכנסת, לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכיוצא באלה, ולמעט הגבלות בדבר הזכות להצביע, הכל כפי שתקבע הועדה ולתקופה שתקבע ובלבד שהתקופה כאמור לא תעלה על התקופה שנותרה עד לסופו של אותו כנס של הכנסת;

(4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה או ועדות הכנסת לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" – תשלומים על פי פרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969;

(6) שלילת שכר בעד תקופה או חלק מתקופה, שלא תעלה על שבועיים, שבה הורחק חבר הכנסת לפי פסקה (4), אם מצאה, מנימוקים שיירשמו, שהתקיימו נסיבות מיוחדות של הפרה חמורה של כללי האתיקה מצד חבר הכנסת; ואולם, ועדת האתיקה לא תורה על שלילת שכר לפי פסקה זו לראשונה מחבר הכנסת אלא בהחלטה פה אחד של כל חבריה;

(7) שלילת שכר בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים אם הטילה על חבר הכנסת עיצום מהעיצומים המפורטים בסעיף קטן זה בשל הפרת כלל מכללי האתיקה וקבעה כי –

(א) בהפרת הכלל כאמור גרם חבר הכנסת לנזק לרכוש הכנסת במשכן הכנסת בכוונה לגרום לנזק כאמור, או צפה כאפשרות סבירה את קרות הנזק;

(ב) שווי הנזק, כולו או חלקו, ינוכה משכרו של חבר הכנסת בדרך שתקבע.

(ד1) קבעה ועדת האתיקה ברוב קולות של כל חבריה כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א)(3), רשאית היא להפעיל את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד), למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ד)(5).

(ה) (בוטל).

(ה1) הפעילה ועדת האתיקה את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד) או (ד1) כלפי חבר הכנסת, והמשיך חבר הכנסת לעבור על הוראות סעיף קטן (א), רשאית הועדה לשוב ולדון בענינו ולהפעיל את סמכותה לפי סעיף זה, ובלבד שמסרה לו הודעה על כך, מראש, בדואר רשום.

כללי אתיקה (תיקון מס' 5)  תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 18) תשנ"ז-1997

13ה.   (א) ועדת הכנסת רשאית להתקין כללי אתיקה לחברי הכנסת; כללי האתיקה שהתקינה ועדת הכנסת לפני תחילתו של חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 5), תשמ"ח–1988, ייראו כאילו הותקנו מכוח סעיף זה, ככל שאינם סותרים את האמור בסעיפים 13א עד 13ד.

(תיקון מס' 26) תשס"א-2001 (תיקון מס' 32) תשס"ה-2005

           (ב)  בכללי האתיקה רשאית ועדת הכנסת לקבוע, בין השאר, כי לועדת האתיקה של חברי הכנסת תהא הסמכות לדון את מי שחדל מהיות חבר הכנסת, אם הפר כלל מכללי האתיקה לחברי הכנסת, ובלבד שהקובלנה הוגשה נגדו בעת שהיה חבר הכנסת, והועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה ענין לציבור.

מיום 21.11.1988

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ח מס' 1258 מיום 26.7.1988 עמ' 142 (ה"ח 1869)

הוספת סעיף 13ה

מיום 16.1.1997

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ז מס' 1609 מיום 16.1.1997 עמ' 60 (ה"ח 2564)

13ה. (א) ועדת הכנסת רשאית להתקין כללי אתיקה לחברי הכנסת; כללי האתיקה שהתקינה ועדת הכנסת לפני תחילתו של חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 5), תשמ"ח–1988, ייראו כאילו הותקנו מכוח סעיף זה, ככל שאינם סותרים את האמור בסעיפים 13א עד 13ד.

(ב) בכללי האתיקה רשאית ועדת האתיקה לקבוע, בין השאר, כי לועדת האתיקה של חברי הכנסת תהא הסמכות לדון את מי שחדל מלהיות חבר הכנסת, אם עשה אחד מאלה:

(1) לא מילא את החובה המוטלת עליו להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן 13ב, ובלבד שלא חלפה שנה מהמועד שבו היה חייב להגיש את ההצהרה;

(2) הפר כל אחד מכללי האתיקה לחברי הכנסת, ובלבד שהקובלנה הוגשה נגדו בעת שהיה חבר הכנסת, והועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה ענין לציבור.

מיום 18.3.2001

תיקון מס' 26

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 171 (ה"ח 2975)

החלפת סעיף קטן 13ה(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) בכללי האתיקה רשאית ועדת האתיקה לקבוע, בין השאר, כי לועדת האתיקה של חברי הכנסת תהא הסמכות לדון את מי שחדל מלהיות חבר הכנסת, אם עשה אחד מאלה:

(1) לא מילא את החובה המוטלת עליו להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן 13ב, ובלבד שלא חלפה שנה מהמועד שבו היה חייב להגיש את ההצהרה;

(2) הפר כל אחד מכללי האתיקה לחברי הכנסת, ובלבד שהקובלנה הוגשה נגדו בעת שהיה חבר הכנסת, והועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה ענין לציבור.

מיום 24.3.2005

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ה מס' 1991 מיום 24.3.2005 עמ' 260 (ה"ח 65)

(ב) בכללי האתיקה רשאית ועדת האתיקה לקבוע רשאית ועדת הכנסת לקבוע, בין השאר, כי לועדת האתיקה של חברי הכנסת תהא הסמכות לדון את מי שחדל מהיות חבר הכנסת, אם הפר כלל מכללי האתיקה לחברי הכנסת, ובלבד שהקובלנה הוגשה נגדו בעת שהיה חבר הכנסת, והועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה ענין לציבור.

איסורים

14.   (א)  חבר הכנסת, שר וסגן שר, אסור לו להשתמש בתואר תפקידו בכל פעולה הכרוכה בעסקו או במקצועו.

(תיקון מס' 39) תשע"ד-2014

           (ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 19) תשנ"ז-1997

           (ג)   מי שהיה ראש הממשלה או שר, אסור לו, שלוש שנים לאחר תום כהונתו כראש הממשלה או כשר, להיות חבר בהנהלת חברה או איגוד אחר שקיבלו בזמן כהונתו זכיון מהמדינה.

           (ד)  מי שהיה סגן שר, אסור לו, שלוש שנים לאחר תום כהונתו כסגן שר, להיות חבר בהנהלת חברה או איגוד אחר שקיבלו בזמן כהונתו זכיון מהמדינה באמצעות המשרד שבו הוא כיהן כסגן שר.

           (ה)  העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו – מאסר עד שתי שנים או קנס עד שלושת אלפים לירות או שני הענשים כאחד.

מיום 10.6.1997

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 164 (ה"ח 2585)

(ב) מי שהיה חבר הכנסת או שר ראש הממשלה, שר או סגן שר, אסור לו, לאחר תום כהונתו, להבליט בכתב בכל ענין הכרוך בעסקו או במקצועו את העובדה שהיה חבר הכנסת, ראש הממשלה, שר או סגן שר.

(ג) מי שהיה שר מי שהיה ראש הממשלה או שר, אסור לו, שלוש שנים לאחר תום כהונתו כראש הממשלה או כשר, להיות חבר בהנהלת חברה או איגוד אחר שקיבלו בזמן כהונתו זכיון מהמדינה.

מיום 30.7.2014

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ד מס' 2463 מיום 30.7.2014 עמ' 656 (ה"ח 541)

ביטול סעיף קטן 14(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) מי שהיה חבר הכנסת ראש הממשלה, שר או סגן שר, אסור לו, לאחר תום כהונתו, להבליט בכתב בכל ענין הכרוך בעסקו או במקצועו את העובדה שהיה חבר הכנסת, ראש הממשלה, שר או סגן שר.

איסור הנאה מהקצבה ייחודית (תיקון מס' 9) תשנ"א-1991

14א.   (א)  חבר הכנסת לא ישמש בתפקיד ניהולי, בין בשכר ובין שלא בשכר, במוסד, בחברה, בעמותה או בכל גוף אחר המקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, הקצבה ייחודית.

           (ב)  חבר הכנסת לא יקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה מידי גוף המקבל, במישרין או בעקיפין, הקצבה ייחודית, למעט שירות או טובת הנאה הניתנים לכלל.

           (ג)   הוראות סעיף זה יחולו גם על בן משפחתו של חבר הכנסת או של שר שאינו חבר הכנסת; לענין זה, "בן משפחה" – בן זוג, אח או בן.

           (ד)  העובר על הוראות סעיף זה, דינו – קנס; הורשע אדם לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לאוצר המדינה כל סכום שקיבל או את שווים של השירות או טובת ההנאה.

           (ה)  לענין סעיף זה –

           "הקצבה ייחודית" – הקצבה לגוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הנקוב בשמו בחוק התקציב, והמהווה למעלה מרבע מתקציבו של אותו גוף.

           (ו)   הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

מיום 25.4.1991

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 122 (ה"ח 2042)

הוספת סעיף 14א

דין שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת (תיקון מס' 24) תשס"א-2000 (תיקון מס' 40) תשע"ה-2015

15.   לענין חוק זה, דין שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת, כדין שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת.

מיום 18.12.2000

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"א מס' 1762 מיום 19.12.2000 עמ' 48 (ה"ח 2954)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

15. לענין חוק זה, שר שאינו חבר הכנסת, דינו כדין שר שהוא חבר הכנסת.

בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20

תיקון מס' 40 הוראת שעה

ס"ח תשע"ה מס' 2500 מיום 6.8.2015 עמ' 250 (ה"ח 940)

דין חבר הממשלה שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת

15. לענין חוק זה, דין חבר הממשלה שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת, כדין חבר הממשלה שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת.

ביצוע

16.   יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה.

(תיקון מס' 15)  תשנ"ה-1995

תוספת

(סעיף 13א1)

1.        רשות מקומית.

2.        מועצה דתית.

3.        ההסתדרות הכללית החדשה.

4.        הסתדרות העובדים הלאומית.

5.        ההסתדרות הציונית העולמית.

מיום 1.10.1996

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח 2293, ה"ח 2397)

הוספת תוספת

      חיים ווייצמן                                                דוד בן-גוריון

         נשיא המדינה                                                                  ראש הממשלה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"א מס' 80 מיום 3.7.1951 עמ' 228.

תוקן ס"ח תשכ"ט מס' 557 מיום 12.6.1969 עמ' 130 (ה"ח תשכ"ט מס' 821 עמ' 141) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשמ"ג מס' 1065 מיום 26.10.1982 עמ' 2 (ה"ח תשמ"ב מס' 1572 עמ' 102) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשמ"ג מס' 1091 מיום 4.8.1983 עמ' 152 (ה"ח תשמ"ג מס' 1637 עמ' 242) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשמ"ו מס' 1160 מיום 24.10.1985 עמ' 36 (ה"ח תשמ"ה מס' 1708 עמ' 62) – תיקון מס' 4 בסעיף 31 לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985; תחילתו ביום 1.12.1985.

ס"ח תשמ"ח מס' 1258 מיום 26.7.1988 עמ' 140 (ה"ח תשמ"ח מס' 1869 עמ' 122) – תיקון מס' 5; ר' סעיף 3 לענין תחילה.

ס"ח תשמ"ט מס' 1265 מיום 26.1.1989 עמ' 4 (ה"ח תשמ"ט מס' 1913 עמ' 12) – תיקון מס' 6.

ס"ח תש"ן מס' 1294 מיום 20.12.1989 עמ' 22 (ה"ח תשמ"ט מס' 1948 עמ' 150) – תיקון מס' 7; ר' סעיף 5 לענין הוראת שעה.

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 121 (ה"ח תשנ"א מס' 2042 עמ' 168) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשנ"א מס' 1350 מיום 26.3.1991 עמ' 122 (ה"ח תשנ"א מס' 2042 עמ' 167) – תיקון מס' 9; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"א מס' 1358 מיום 6.6.1991 עמ' 162 (ה"ח תשנ"א מס' 2054 עמ' 213) – תיקון מס' 10.

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.3.1994 עמ' 87 (ה"ח תשנ"ד מס' 2237 עמ' 171) – תיקון מס' 11. ת"ט ס"ח תשנ"ד מס' 1463 מיום 12.5.1994 עמ' 142.

ס"ח תשנ"ה מס' 1505 מיום 15.2.1995 עמ' 126 (ה"ח תשנ"ד מס' 2217 עמ' 92) – תיקון מס' 12.

ס"ח תשנ"ה מס' 1523 מיום 25.5.1995 עמ' 312 (ה"ח תשנ"ה מס' 2359 עמ' 277) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח תשנ"ה מס' 2402 עמ' 474) – תיקון מס' 14.

ס"ח תשנ"ה מס' 1533 מיום 19.7.1995 עמ' 350 (ה"ח תשנ"ד מס' 2293 עמ' 552, ה"ח תשנ"ה מס' 2397 עמ' 452) – תיקון מס' 15; ר' סעיפים 6-8 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר. תוקן ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 446 (ה"ח תשנ"ה מס' 2413 עמ' 520) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 1); תחילתו ביום 1.10.1996. ס"ח תשנ"ז מס' 1605 מיום 26.12.1996 עמ' 12 (ה"ח תשנ"ז מס' 2565 עמ' 85) – תיקון מס' 15 (תיקון מס' 2).

ס"ח תשנ"ה מס' 1542 מיום 10.8.1995 עמ' 446 (ה"ח תשנ"ה מס' 2413 עמ' 520) – תיקון מס' 16; ר' סעיף 4 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשנ"ו מס' 1549 מיום 22.11.1995 עמ' 4 (ה"ח תשנ"ה מס' 2424 עמ' 570) – תיקון מס' 17.

ס"ח תשנ"ז מס' 1609 מיום 16.1.1997 עמ' 60 (ה"ח תשנ"ז מס' 2564 עמ' 82) – תיקון מס' 18.

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 164 (ה"ח תשנ"ז מס' 2585 עמ' 180) – תיקון מס' 19.

ס"ח תשנ"ח מס' 1650 מיום 5.2.1998 עמ' 115 (ה"ח תשנ"ח מס' 2656 עמ' 92) – תיקון מס' 20.

ס"ח תשנ"ח מס' 1655 מיום 16.2.1998 עמ' 136 (ה"ח תשנ"ח מס' 2662 עמ' 128) – תיקון מס' 21.

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 182 (ה"ח תשנ"ז מס' 2582 עמ' 174) – תיקון מס' 22 [במקור מס' 21].

ס"ח תשנ"ח מס' 1665 מיום 1.4.1998 עמ' 198 (ה"ח תשנ"ז מס' 2617 עמ' 338) – תיקון מס' 23 [במקור מס' 22] בסעיף 4 לחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 17), תשנ"ח-1998.

ס"ח תשס"א מס' 1762 מיום 19.12.2000 עמ' 48 (ה"ח תשס"א מס' 2954 עמ' 354) – תיקון מס' 24 בסעיף 5 לחוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 10), תשס"א-2000; תחילתו ביום 18.12.2000.

ס"ח תשס"א מס' 1768 מיום 27.12.2000 עמ' 88 (ה"ח תשס"א מס' 2949 עמ' 320) – תיקון מס' 25.

ס"ח תשס"א מס' 1780 מיום 18.3.2001 עמ' 170 (ה"ח תשס"א מס' 2975 עמ' 493) – תיקון מס' 26.

ס"ח תשס"א מס' 1797 מיום 11.7.2001 עמ' 428 (ה"ח תשס"א מס' 3012 עמ' 716) – תיקון מס' 27.

ס"ח תשס"ב מס' 1847 מיום 6.6.2002 עמ' 416 (ה"ח תשס"ב מס' 3090 עמ' 359) – תיקון מס' 28. ת"ט ס"ח תשס"ג מס' 1879 מיום 25.11.2002 עמ' 120.

ס"ח תשס"ב מס' 1860 מיום 30.7.2002 עמ' 504 (ה"ח תש"ס מס' 3066 עמ' 210) – תיקון מס' 29.

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 540 (ה"ח הכנסת תשס"ג מס' 23 עמ' 92) – תיקון מס' 30.

ס"ח תשס"ד מס' 1942 מיום 17.6.2004 עמ' 398 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 42 עמ' 83) – תיקון מס' 31.

ס"ח תשס"ה מס' 1991 מיום 24.3.2005 עמ' 260 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 65 עמ' 84) – תיקון מס' 32.

ס"ח תשס"ה מס' 2015 מיום 26.7.2005 עמ' 706 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 83 עמ' 170) – תיקון מס' 33.

ס"ח תשס"ה מס' 2018 מיום 1.8.2005 עמ' 731 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 87 עמ' 191) – תיקון מס' 34; תחילתו ביום 17.4.2006 ור' סעיף 3(ב) לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2117 מיום 18.11.2007 עמ' 30 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 178 עמ' 24) – תיקון מס' 35.

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 514 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 295 עמ' 584) – תיקון מס' 36 בסעיף 36 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.8.2008.

ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 435 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 235 עמ' 334) – תיקון מס' 37.

ס"ח תשע"ד מס' 2432 מיום 12.2.2014 עמ' 286 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 533 עמ' 36) – תיקון מס' 38.

ס"ח תשע"ד מס' 2463 מיום 30.7.2014 עמ' 656 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 541 עמ' 76) – תיקון מס' 39.

ס"ח תשע"ה מס' 2500 מיום 6.8.2015 עמ' 250 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 940 עמ' 888) – תיקון מס' 40 בסעיף 1 לחוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה והוראת שעה), תשע"ה-2015; תוקפו בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.

ס"ח תשע"ו מס' 2514 מיום 9.12.2015 עמ' 290 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 602 עמ' 2, 3) – תיקון מס' 41; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

2. החלטה של ועדת האתיקה לפי סעיף 13ד(ד)(6) או (7) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, תחול רק על הפרה של כלל מכללי האתיקה שהתרחשה מיום תחילתו של חוק זה ואילך.

ס"ח תשע"ו מס' 2515 מיום 15.12.2015 עמ' 294 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 606 עמ' 14) – תיקון מס' 42 בסעיף 3 לחוק הכנסת (תיקון מס' 38), תשע"ו-2015; תחילתו ביום 1.1.2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2524 מיום 20.1.2016 עמ' 346 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 612 עמ' 30) – תיקון מס' 43; ר' סעיף 3 לענין הוראת מעבר.

3. הוראות סעיף 4א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, לא יחולו על קובלנה פלילית נגד חבר הכנסת שהוגשה לבית המשפט ערב תחילתו של חוק זה וביום התחילה היתה תלויה ועומדת בבית המשפט.

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 232 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 972 עמ' 166) – תיקון מס' 44 בסעיף 10 לחוק העונשין (תיקון מס' 137), תשע"ט-2019; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

[1] הוראות הסעיף יחולו גם על חבר הכנסת שנבחר לכנסת השבע עשרה לאחר שכיהן כחבר הכנסת השש עשרה, ויראו אותו לענין הסיפה לס"ק (א) כאילו נהיה לחבר הכנסת ביום תחילת כהונתה של הכנסת השבע עשרה.