Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

פקודת הכלבת

חקלאות טבע וסביבה – בע"ח – פיקוח ומחלות – כלבים

בריאות – בריאות העם – מחלות

תוכן ענינים

פקודה הקובעת הוראות למניעת מחלת הכלבת

Go

2

סעיף 1

השם הקצר

Go

2

סעיף 2

פירוש

Go

2

סעיף 3

מאורות בידוד

Go

2

סעיף 4

בידודם של בעלי חיים חשודים

Go

2

סעיף 4א

בידודם של  בעלי חיים שנשכו

Go

3

סעיף 5

בקשה לשופט שלום ליתן צו להשמיד בעלי חי ידועים

Go

3

סעיף 6

בידוד בעלי חי עזובים

Go

3

סעיף 7

השמדת בעלי חי חשודים

Go

3

סעיף 7א

השמדת כלבים בלתי מחוסנים

Go

4

סעיף 8

סמכותם של פקידים ידועים וכו'

Go

4

סעיף 9

הכרזות אזורים נגועים

Go

4

סעיף 10

השמדת בעלי חי עזובים

Go

5

סעיף 11

חובתה של רשות מקומית

Go

5

סעיף 12

עונש

Go

5

סעיף 13

הגנה בשל מעשים שנעשו בתום לב

Go

5

סעיף 14

פיצויים לא ישולמו

Go

5

סעיף 15

השמדת בהמות

Go

5

סעיף 15א

שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכות

Go

5

סעיף 16

תקנות

Go

5

סעיף 17

חובתם של אנשים ידועים לסייע בהוצאה לפועל של הוראות הפקודה הזאת

Go

6

תוספת

Go

6


פקודת הכלבת*

מס' 39 לש' 1934[1]

פקודה הקובעת הוראות למניעת מחלת הכלבת

השם הקצר

1.    פקודה זו תיקרא פקודת הכלבת, 1934.

פירוש

2.    בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים המיוחסים להם מלבד אם נוסח הכתוב יחייב פירוש אחר:

          "בעל חי" פירושו בקר, כבשים, עזים, גמלים, סוסים, חמורים, חזירים, כלבים, חתולים וקופים וכל בעל חי או עוף אחר ששר החקלאות יכריזם במודעה שתתפרסם ברשומות ככלולים במונח "בעל חי" לצורך פקודה זו;

          "בקר" פירושו פרים, תאו, פרות, שורים, עגלות ועגלים;

          "רופא ממשלתי" פירושו אדם ששר הבריאות מינהו להיות רופא במשרד הבריאות של ישראל;

          "המפקח העירוני" - פירושו מי שנתמנה ע"י העיריה לשמש מפקח למטרות פקודה זו;

          "הרופא הווטרינר העירוני" - רופא וטרינר שמינתה רשות מקומית בהסכמת מנהל השירותים הווטרינריים, להיות רופא וטרינר של רשות מקומית;

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח 2087)

החלפת הגדרת "הרופא הוטרינרי העירוני" בהגדרה "הרופא הווטרינר העירוני"

הנוסח הקודם:

"הרופא הוטרינרי העירוני" פירושו אדם שנתמנה ע"י מושל המחוז, להיות רופא וטרינרי עירוני.

          "בעלים" פירושו כל אדם שהנהו בעליו היחידי או בשותפות עם אחר של כל בעל-חי, והרי זה כולל כל אדם הממונה על כל בעל-חי; והמחזיק בכל מקום שבו נמצא איזה בעל-חי ייחשב לבעליו של אותו בעל-חי עד אם יוכח ההיפך;

          "מפקח מקנה" - פירושו אדם שנתמנה ע"י שר החקלאות כמפקח מקנה של ממשלת ישראל;

          "רופא וטרינר ממשלתי" - רופא וטרינר שמינה שר החקלאות להיות רופא וטרינר ממשלתי.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח 2087)

החלפת הגדרת "רופא וטרינרי ממשלתי" בהגדרה "רופא וטרינר ממשלתי"

הנוסח הקודם:

"רופא וטרינרי ממשלתי" פירושו אדם שנתמנה ע"י הנציב העליון להיות פקיד וטרינרי של ממשלת פלשתינה (א"י).

מאורות בידוד

3.    עפ"י המלצת מנהל השירותים הווטרינריים הממונה על המחוז לדרוש מכל רשות מקומית להתקין מקום לבידודם של כלבים, חתולים וקופים (שנקרא בזה בשם מאורת בידוד). לצורך פקודה זו ייבנו מאורות אלה לפי תרשימים ופירוטים שיאושרו ע"י מנהל השירותים הווטרינריים.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח 2087)

3. עפ"י המלצת הרופא הוטרינרי הראשי מנהל השירותים הווטרינריים הממונה על המחוז לדרוש מכל מועצת עיריה או מועצה מקומית רשות מקומית להתקין מקום לבידודם של כלבים, חתולים וקופים (שנקרא בזה בשם מאורת בידוד). לצורך פקודה זו ייבנו מאורות אלה לפי תרשימים ופירוטים שיאושרו ע"י הרופא הוטרינרי הראשי מנהל השירותים הווטרינריים.

בידודם של בעלי חיים חשודים

4.    (1)  בעליו של בעל-חי שנשך אדם חייבים לעשות את הדברים הבאים במשך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע להם דבר המקרה: -

(א)   להודיע את העובדה לרופא הממשלתי או לרופא הווטרינר הממשלתי הקרובים ביותר, וכן

(ב)   אם היה הבעל חי הנושך כלב, חתול או קוף - חייבים בעליו לקחתו למאורת הבידוד הקרובה ביותר; ואם לא היה כלב, חתול או קוף - יעצרוהו בדיר, ברפת או במקום אחר שיאושר ע"י רופא וטרינר ממשלתי.

          (2)  כל בעל-חי שנעצר עפ"י הוראות סעיף קטן (1) מסעיף זה, יבודד למשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר.

          (3)  כתום עשרת ימי הבידוד האמורים לעיל, חייבים הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני, אם נתברר להם כי הבעל-חי נקי מכלבת, לעשות את הדברים הבאים:

(א)   אם הבעל-חי הוא כלב, חתול, או קוף - להוציאו ממאורות הבידוד;

(ב)   ואם אינו כלב, חתול או קוף, יהיו בני חורין להוציאו מן הדיר, הרפת או המקום האחר ששם בידדוהו.

          (4)  אם לא הוציאו בעליו של הבעל-חי כל כלב, או חתול או קוף, ממאורת הבידוד במשך חמישה ימים מיום גמר תקופת מעצרו, מותר להשמיד אותו בעל-חי מבלי לפגוע עי"כ בזכותן של הרשות המקומית עפ"י תנאי (ב) מסעיף קטן (5) לסעיף זה.

          (5)  בעליו של כל כלב, חתול או קוף, שעצרום במאורת בידוד, ישלם לרשות המקומית בעד עשרה ימי בידוד מראש אגרה בשיעור שקבעה בעד הזנת הבעל-חי, שיכונו והטיפול בו.

          בתנאי: -

(א)   שאם מת הבעל-חי במשך ימי מעצרו לא יוטל התשלום אלא בעד אותו מספר הימים שבו נעצר הבעל-חי למעשה, וההפרש יוחזר לבעליו; וכן

(ב)   אם לא הוציא הבעל את הכלב, החתול או הקוף ממאורות הבידוד לפי הוראות סימן (א) מסעיף-קטן (3) מסעיף זה, חייב הוא לשלם לרשות המקומית אגרה בשיעור שקבעה בעד התקופה הנוספת שבה נשארים הכלב, החתול או הקוף במאורות הבידוד.

          (6)  אין משלמים כל פיצוי בעד בעל-חי שנחבל או חלה או מת בעודו במעצר עפ"י הוראות סעיף זה.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח 2087)

4. (1) בעליו של בעל-חי שנשך אדם חייבים לעשות את הדברים הבאים במשך עשרים וארבע שעות לאחר שנודע להם דבר המקרה: -

(א) להודיע את העובדה לרופא הממשלתי או לרופא הוטרינרי הממשלתי לרופא הווטרינר הממשלתי הקרובים ביותר, וכן

(ב) אם היה הבעל חי הנושך כלב, חתול או קוף - חייבים בעליו לקחתו למאורת הבידוד הקרובה ביותר; ואם לא היה כלב, חתול או קוף - יעצרוהו בדיר, ברפת או במקום אחר שיאושר ע"י רופא וטרינרי ממשלתי רופא ווטרינר ממשלתי.

(2) כל בעל-חי שנעצר עפ"י הוראות סעיף קטן (1) מסעיף זה, יבודד למשך עשרה ימים מיום התחלת המעצר.

(3) כתום עשרת ימי הבידוד האמורים לעיל, חייבים הרופא הוטרינרי הממשלתי או הרופא הוטרינרי העירוני הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני, אם נתברר להם כי הבעל-חי נקי מכלבת, לעשות את הדברים הבאים:

(א) אם הבעל-חי הוא כלב, חתול, או קוף - להוציאו ממאורות הבידוד;

(ב) ואם אינו כלב, חתול או קוף, יהיו בני חורין להוציאו מן הדיר, הרפת או המקום האחר ששם בידדוהו.

(4) אם לא הוציאו בעליו של הבעל-חי כל כלב, או חתול או קוף, ממאורת הבידוד במשך חמישה ימים מיום גמר תקופת מעצרו, מותר להשמיד אותו בעל-חי מבלי לפגוע עי"כ בזכותן של מועצת העיריה או המועצה המקומית הרשות המקומית עפ"י תנאי (ב) מסעיף קטן (5) לסעיף זה.

(5) בעליו של כל כלב, חתול או קוף, שעצרום במאורת בידוד, ישלם למועצת העיריה או למועצה המקומית לרשות המקומית בעד עשרה ימי בידוד למפרע מס בשיעור של שלושים מיל ליום בעד הזנת הבעל-חי, שיכונו והטיפול בו.

בתנאי: -

(א) שאם מת הבעל-חי במשך ימי מעצרו לא יוטל התשלום אלא בעד אותו מספר הימים שבו נעצר הבעל-חי למעשה, וההפרש יוחזר לבעליו; וכן

(ב) אם לא הוציא הבעל את הכלב, החתול או הקוף ממאורות הבידוד לפי הוראות סימן (א) מסעיף-קטן (3) מסעיף זה, חייב הוא לשלם למועצת העיריה או המועצה המקומית לרשות המקומית תשלום בשעור של מאה מיל ליום בעד התקופה הנוספת שבה נשארים הכלב, החתול או הקוף במאורות הבידוד.

(6) אין משלמים כל פיצוי בעד בעל-חי שנחבל או חלה או מת בעודו במעצר עפ"י הוראות סעיף זה.

מיום 31.3.1993

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 106 (ה"ח 2159)

(5) בעליו של כל כלב, חתול או קוף, שעצרום במאורת בידוד, ישלם לרשות המקומית בעד עשרה ימי בידוד למפרע מס בשיעור של שלושים פרוטה ליום מראש אגרה בשיעור שקבעה בעד הזנת הבעל-חי, שיכונו והטיפול בו.

בתנאי: -

(א) שאם מת הבעל-חי במשך ימי מעצרו לא יוטל התשלום אלא בעד אותו מספר הימים שבו נעצר הבעל-חי למעשה, וההפרש יוחזר לבעליו; וכן

(ב) אם לא הוציא הבעל את הכלב, החתול או הקוף ממאורות הבידוד לפי הוראות סימן (א) מסעיף-קטן (3) מסעיף זה, חייב הוא לשלם לרשות המקומית תשלום בשעור של מאה פרוטה ליום אגרה בשיעור שקבעה בעד התקופה הנוספת שבה נשארים הכלב, החתול או הקוף במאורות הבידוד.

בידודם של  בעלי חיים שנשכו

4א.     מצא רופא ממשלתי כי כלב, חתול או קוף היו במגע עם אדם, וקיים חשד להדבקה בכלבת כתוצאה ממגע זה, רשאי הוא להורות לבעליו למסור אותו למאורת בידוד.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח 2087)

הוספת סעיף 4א

בקשה לשופט שלום ליתן צו להשמיד בעלי חי ידועים

5.    כל רופא וטרינר ממשלתי, רופא ממשלתי או מפקח מקנה רשאי לבקש משופט שלום ליתן צו להשמיד בלא תשלום פיצויים כל כלב, חתול או קוף, אשר נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או צפויים במידה יתרה להידבק בכלבת ולהעבירה. אם נתברר לשופט כי אמנם נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או צפויים במידה יתרה להידבק בכלבת או להעבירה, יתן צו להשמדתם ורשאי הוא, בהסכמת המבקש ליתן צו למסירת הכלב למטרות שיורה במקום מתן צו להשמדתו; צו לפי סעיף זה לא יינתן אלא לאחר שניתנה לבעלים הזדמנות לטעון טענותיו.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח 2087)

5. כל פקיד וטרינרי רופא וטרינר ממשלתי, רופא ממשלתי או מפקח מקנה רשאי לבקש משופט שלום ליתן צו להשמיד בלא תשלום פיצויים כל כלב, חתול או קוף, אשר נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או צפויים במידה יתרה להידבק בכלבת ולהעבירה. הבקשה תוגש על גבי טופס א' שבתוספת פקודה זו. אם נתברר לשופט כי אמנם נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או צפויים במידה יתרה להידבק בכלבת או להעבירה, יתן צו להשמדתם ורשאי הוא, בהסכמת המבקש ליתן צו למסירת הכלב למטרות שיורה במקום מתן צו להשמדתו; צו לפי סעיף זה לא יינתן אלא לאחר שניתנה לבעלים הזדמנות לטעון טענותיו.

בידוד בעלי חי עזובים

6.    (1)  רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר עירוני רשאים לדרוש מרשות מקומית שישכנו במאורות בידוד של אותה רשות מקומית ועל חשבונה, כל כלב, חתול או קוף עזובים או שאין להם בעלים ואשר נשכו אדם.

          (2)  כל בעל חי שנעצר בהתאם להוראות סעיף קטן (1) מסעיף זה יבודד למשך עשרה ימים.

          (3)  כתום עשרת ימי הבידוד הנ"ל ישמידו את הבעל חי האמור:

          בתנאי שאם לפני שהוציאו אותו בעל-חי להורג בא אדם וטען שהכלב, החתול או הקוף, הם קנינו, רשאי הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני אם נוכח כי הבעל-חי נקי מכלבת, להסגיר את הבעל-חי ליד אותו אדם לאחר שישלם את האגרה הקבועה בסעיף (5) מסעיף 4 של פקודה זו.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח 2087)

6. (1) רופא ממשלתי או רופא וטרינרי ממשלתי או רופא וטרינרי עירוני רשאים לדרוש מכל מועצת עיריה או מועצה מקומית שישכנו במאורות בידוד של אותה המועצה עירונית או מועצה מקומית, ועל חשבונה של אותה מועצה, כל כלב או חתול או קוף עזובים או שאין להם בעלים ואשר נשכו איזה אדם.

(1) רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר עירוני רשאים לדרוש מרשות מקומית שישכנו במאורות בידוד של אותה רשות מקומית ועל חשבונה, כל כלב, חתול או קוף עזובים או שאין להם בעלים ואשר נשכו אדם.

(2) כל בעל חי שנעצר בהתאם להוראות סעיף קטן (1) מסעיף זה יבודד למשך עשרה ימים.

(3) כתום עשרת ימי הבידוד הנ"ל ישמידו את הבעל חי האמור:

בתנאי שאם לפני שהוציאו אותו בעל-חי להורג בא אדם וטען שהכלב, החתול או הקוף, הם קנינו, רשאי הרופא הוטרינרי הממשלתי או הרופא הוטרינרי העירוני הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני אם נוכח כי הבעל-חי נקי מכלבת, להסגיר את הבעל-חי ליד אותו אדם לאחר שישלם את האגרה הקבועה בסעיף (5) מסעיף 4 של פקודה זו.

מיום 31.3.1993

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 106 (ה"ח 2159)

(3) כתום עשרת ימי הבידוד הנ"ל ישמידו את הבעל חי האמור:

בתנאי שאם לפני שהוציאו אותו בעל-חי להורג בא אדם וטען שהכלב, החתול או הקוף, הם קנינו, רשאי הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני אם נוכח כי הבעל-חי נקי מכלבת, להסגיר את הבעל-חי ליד אותו אדם לאחר שישלם את המס הקבוע האגרה הקבועה בסעיף (5) מסעיף 4 של פקודה זו.

השמדת בעלי חי חשודים

7.    (1)  רופא וטרינר ממשלתי יצווה להשמיד כל בעל-חי: -

(א)   הנגוע בכלבת או שהוא חשוד על כך, או

(ב)   שנושך ע"י –

(I)    בעל חי הנגוע בכלבת או החשוד על כך, או

(II)   ע"י שועל, או צבוע, או זאב, או תן:

          בתנאי כי אם איזה בעל-חי החשוד בכלבת או שנושך ע"י בעל-חי חשוד אחר היה בעל ערך מיוחד רשאי הרופא הווטרינר הממשלתי לצוות לעשות בו את הדברים הבאים: -

(1)   שיחסמו לו את הפה בשעה שהוא יוצא לטיול או לעבודה במחסום מדוגמה שהוא יאשרנה, וכן

(2)   שיבודדוהו כשהוא בשעת מנוחה במקום שיתאשר על ידו, וכן

(3)   אם משמש בשרו של הבעל-חי למאכל לאדם, שלא ישחטוהו לצורך זה, וכן

(4)   שלא יוציאוהו למכירה.

          במה דברים אמורים: אם היה הבעל-חי חשוד בכלבת תחולנה ההגבלות הנ"ל למשך ששה חדשים למן אותו תאריך שיפורט בהוראה של הרופא הווטרינר הממשלתי, ככל אשר ימצא לנכון לקבוע, ואילו אם היה זה בעל-חי שנושך ע"י בעל-חי חשוד תחולנה ההגבלות למשך ששה חדשים מתאריך הנשיכה; והיה אם במשך כל התקופה הנ"ל לא ציווה הרופא הווטרינר הממשלתי להוציא את הבעל-חי הנ"ל להורג (והסמכות הזאת מסורה לו בזה אם סבור הוא כי הבעל-חי חולה בכלבת), כי אז רואים את הבעל-חי הנ"ל כתום ששת החדשים האמורים כאילו הוא נקי מכלבת ופטור מכל הגבלה:

          בתנאי כי כל בהמת מקנה או גמל או כבש או עז שנשחטו בתוך שמונה ימים למן היום שנושכו ע"י בעל-חי נגוע בכלבת מותר יהיה להציען למכירה לצרכי מזון ובלבד שתהיינה נקיות ממחלות אחרות.

          (2)  החלטתו של הרופא הווטרינר הממשלתי בשאלה אם איזה בעל-חי הוא בעל ערך מיוחד תהא החלטת גמר.

השמדת כלבים בלתי מחוסנים

7א.     רופא וטרינר ממשלתי רשאי לצוות להשמיד כל כלב בן ששה חדשים ומעלה שלא קיבל זריקת חיסון נגד כלבת בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 16.

מיום 13.3.1953

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ג מס' 121 מיום 13.3.1953 עמ' 56 (ה"ח 151)

הוספת סעיף 7א

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 171 (ה"ח 2087)

7א. רופא וטרינרי ממשלתי רופא וטרינר ממשלתי רשאי לצוות להשמיד כל כלב בן ששה חדשים ומעלה שלא קיבל זריקת חיסון נגד כלבת בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 16.

7ב.     (בוטל).

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 171 (ה"ח 2087)

הוספת סעיף 7ב

מיום 29.9.2003

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ג מס' 1884 מיום 29.12.2002 עמ' 223 (ה"ח 2723)

ביטול סעיף 7ב

הנוסח הקודם:

כלב ברשות הרבים

7ב. (א) לא יוציא בעלים כלב לרשות הרבים אלא כשהוא קשור ברצועה או בשרשרת.

(ב) רשות מקומית תקבע אזורים בתחומה, בהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א); ובלבד שבאזורים אלה יהיה בעל הכלב עמו כל אימת שהכלב אינו קשור כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו באזור שהוכרז כנגוע בכלבת.

סמכותם של פקידים ידועים וכו'

8.    כל פקיד מחוזי, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח מקנה וכל אדם שהורשה על ידיהם בכתב רשאים להכנס לכל קרקע, בנין, צריף, או מקום כדי לברר אם קיימו את הוראות הפקודה הזאת, ואם נמצא כי הוראות הפקודה הזו לא נתקיימו רשאי כל פקיד מחוזי, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח מקנה וכל אדם המורשה על ידם בכתב, לעשות את כל הדרוש כפי ראות עיניו, כדי ליתן תוקף להוראות פקודה זו, בלא לפגוע בכל עונש שיש להטילו עפ"י הוראות סעיף 12 מן הפקודה הזאת.

          וביחוד רשאי כל פקיד מחוזי, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח מקנה או כל אדם שהורשה על ידם בכתב להכנס לכל קרקע, בנין, צריף או מקום כדי לתפוס או לגרום לתפיסתו של כלב, חתול, או קוף שנשכו איזה אדם ורשאי הוא לקחתו או לצוות לקחתו למאורת הבידוד הקרובה ביותר.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 171 (ה"ח 2087)

8. כל פקיד מחוזי, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינרי ממשלתי רופא וטרינר ממשלתי, רופא בהמות עירוני רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח מקנה וכל אדם שהורשה על ידיהם בכתב רשאים להכנס לכל קרקע, בנין, צריף, או מקום כדי לברר אם קיימו את הוראות הפקודה הזאת, ואם נמצא כי הוראות הפקודה הזו לא נתקיימו רשאי כל פקיד מחוזי, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינרי ממשלתי רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינרי עירוני רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח מקנה וכל אדם המורשה על ידם בכתב, לעשות את כל הדרוש כפי ראות עיניו, כדי ליתן תוקף להוראות פקודה זו, בלא לפגוע בכל עונש שיש להטילו עפ"י הוראות סעיף 12 מן הפקודה הזאת.

וביחוד רשאי כל פקיד מחוזי, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינרי ממשלתי רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינרי עירוני רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח מקנה או כל אדם שהורשה על ידם בכתב להכנס לכל קרקע, בנין, צריף או מקום כדי לתפוס או לגרום לתפיסתו של כלב, חתול, או קוף שנשכו איזה אדם ורשאי הוא לקחתו או לצוות לקחתו למאורת הבידוד הקרובה ביותר.

הכרזות אזורים נגועים

9.    מנהל השירותים הווטרינריים רשאי להכריז במודעה שיפרסם ברשומות כל אזור כאזור נגוע בכלבת וההוראות דלקמן תחולנה על אזור כזה עד שהמודעה תבוטל:

          (א)  אם היה האזור אזור עירוני: -

(I)    בעל כלב חייב בכל אלה:

(1)   לשמור את כלבו בחצריו;

(2)   לשים מחסום על פי הכלב, ולקשור את הכלב ברצועה או בשרשרת שארכה אינו עולה על 2 מטרים בשעה שמוציאים אותו מהחצרים;

(II)   חייב הרופא הווטרינר הממשלתי לצוות להרוג:

(1)   כל כלב שנמצא ברשות הרבים כשהוא אינו נושא מחסום על פיו ואינו קשור ברצועה או בשרשרת, וכן

(2)   כל כלב שאין לו רשיון - אם חייבים לקבל רשיונות בעד כלבים עפ"י כל חוק-עזר או תקנות או חיקוק אחר הנוהגים באותו אזור, וכן

(3)   כל כלב, חתול, או קוף, אשר נושכו בכל עת שהיא לא יותר מששה חדשים קודם לתאריך המודעה המכריזה על האזור כעל אזור נגוע בכלבת.

          (ב)  אם לא היה האזור אזור עירוני:

(I)    חייבים בעלי כלבים לקשור את כלביהם בתמידות:

בתנאי כי כלבי רועים אין צורך לקשרם אלא בשעות שבין שקיעת החמה וזריחתה; וכן

(II)   בלא רשות מאת הרופא הווטרינר הממשלתי אסור לשום דייר להחזיק יותר מכלב אחד ולשום רועה אסור להחזיק בלא אותה רשות יותר משני כלבים בעד כל עדר בקר או צאן ושום כלב לא ייחשב ככלב רועה בקשר עם עדר בקר או צאן אלא אם כן הוא נלווה אל העדר. כל שאר הכלבים יוצאו להורג:

בתנאי כי כל המחזיק משק לגידול גזעי כלבים או כלבי ציד יש לפטרו מהוראות הסעיף הזה לפי אותם תנאים שייקבעו ע"י מנהל השירותים הווטרינריים.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 171 (ה"ח 2087)

9. הרופא הוטרינרי הממשלתי הראשי מנהל השירותים הווטרינריים רשאי להכריז במודעה שיפרסם ברשומות כל אזור כאזור נגוע בכלבת וההוראות דלקמן תחולנה על אזור כזה עד שהמודעה תבוטל:

(א) אם היה האזור אזור עירוני: -

(I) חייב בעל הכלב:

(1) לקשור את כלבו לביתו, וכן

(2) לדאוג לכך שהכלב ישא מחסום בשעה שהוא יוצא לטיול, וכן

(3) למנוע את הכלב מבוא במגע עם כל כלב אחר, וכן

(I) בעל כלב חייב בכל אלה:

(1) לשמור את כלבו בחצריו;

(2) לשים מחסום על פי הכלב, ולקשור את הכלב ברצועה או בשרשרת שארכה אינו עולה על 2 מטרים בשעה שמוציאים אותו מהחצרים;

(II) חייב הרופא הוטרינרי הממשלתי הרופא הווטרינר הממשלתי לצוות להרוג:

(1) כל כלב שאינו קשור או שאינו נושא בפיו מחסום, כשהוא יוצא לטיול, וכן

(1) כל כלב שנמצא ברשות הרבים כשהוא אינו נושא מחסום על פיו ואינו קשור ברצועה או בשרשרת, וכן

(2) כל כלב שאין לו רשיון - אם חייבים לקבל רשיונות בעד כלבים עפ"י כל חוק-עזר או תקנות או חיקוק אחר הנוהגים באותו אזור, וכן

(3) כל כלב, חתול, או קוף, אשר נושכו בכל עת שהיא לא יותר מששה חדשים קודם לתאריך המודעה המכריזה על האזור כעל אזור נגוע בכלבת.

(ב) אם לא היה האזור אזור עירוני:

(I) חייבים בעלי כלבים לקשור את כלביהם בתמידות:

בתנאי כי כלבי רועים אין צורך לקשרם אלא בשעות שבין שקיעת החמה וזריחתה; וכן

(II) בלא רשות מאת הרופא הוטרינרי הממשלתי הרופא הווטרינר הממשלתי אסור לשום דייר להחזיק יותר מכלב אחד ולשום רועה אסור להחזיק בלא אותה רשות יותר משני כלבים בעד כל עדר בקר או צאן ושום כלב לא ייחשב ככלב רועה בקשר עם עדר בקר או צאן אלא אם כן הוא נלווה אל העדר. כל שאר הכלבים יוצאו להורג:

בתנאי כי כל המחזיק משק לגידול גזעי כלבים או כלבי ציד יש לפטרו מהוראות הסעיף הזה לפי אותם תנאים שייקבעו ע"י מנהל השירותים הווטרינריים.

השמדת בעלי חי עזובים

10.  (1)  רופא וטרינר ממשלתי רשאי לצוות להוציא להורג בכל עת את בעלי החיים דלקמן בתוך כל אזור לאחר שפקיד המחוז מסר לתושבי האזור הנ"ל הודעה כהלכה הדורשת מאתם לקשור את כלביהם לבתיהם במשך השעות והזמנים המפורטים באותה מודעה:

(א)   כל כלב הפקר או כלב עזוב או כלב שאין לו בעלים וכן,

(ב)   אם כולל האזור איזה חלק שבו טעונים כלבים רשיונות עפ"י כל חוק-עזר או תקנות או חיקוק אחר הנהוגים באותו חלק - כל כלב שאין לו רשיון;

          (2)  לצורך סעיף קטן (1) מסעיף זה רואים כל כלב שאינו קשור אל הבית ככלב עזוב או משתולל או ככלב שאין לו בעלים.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 171 (ה"ח 2087)

(1) רופא וטרינרי ממשלתי רופא וטרינר ממשלתי רשאי לצוות להוציא להורג בכל עת את בעלי החיים דלקמן בתוך כל אזור לאחר שפקיד המחוז מסר לתושבי האזור הנ"ל הודעה כהלכה הדורשת מאתם לקשור את כלביהם לבתיהם במשך השעות והזמנים המפורטים באותה מודעה:

חובתה של רשות מקומית

11.  רשות מקומית חייבת לערוך את הפנקסים הנדרשים ע"י מנהל השירותים הווטרינריים לצורך הפקודה הזאת וכן לשלוח או לתת דוחו"ת, רשימות וחומר ידיעות ככל אשר ידרוש מנהל השירותים הווטרינריים.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 171 (ה"ח 2087)

חובתה של מועצה עירונית ומקומית חובתה של רשות מקומית

11. כל מועצה עירונית או מקומת רשות מקומית חייבת לערוך את הפנקסים הנדרשים ע"י מנהל השירותים הווטרינריים לצורך הפקודה הזאת וכן לשלוח או לתת דוחו"ת, רשימות וחומר ידיעות ככל אשר ידרוש הרופא הוטרינרי הממשלתי הראשי מנהל השירותים הווטרינריים.

עונש

12.  כל שאינו מקיים את הוראות הפקודה הזאת או כל תקנה שתותקן על פיה, או הוראות של כל צו או הוראה שניתנו כחוק עפ"י פקודה זו, או כל תקנה שתותקן על פיה, יהא צפוי, בצאתו חייב בדינו, לעונש מאסר לתקופה של לא יותר מששה חדשים או לקנס שלא יעלה על מאה לירות, או לשני העונשים כאחד.

הגנה בשל מעשים שנעשו בתום לב

13.  אין להביא במשפט את ממשלת ישראל ואין להטיל אחריות אזרחית או פלילית על כל פקיד ציבורי או אדם אחר המורשים לבצע את הוראות הפקודה הזאת או הוראות כל תקנה שהותקנה על פיה או כל צו או הוראה שניתנו כחוק עפ"י פקודה זו או עפ"י כל תקנה שהותקנה על פיה בשל כל מעשה שנעשה בתום לב.

פיצויים לא ישולמו

14.  אין לשלם פיצויים בעד בהמה שהוצאה להורג עפ"י הוראות פקודה זאת.

השמדת בהמות

15.  כל בהמה שהוצאה להורג עפ"י הוראות הפקודה הזאת תיהרג באותם האמצעים שהרופא הווטרינר הממשלתי יורה.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 172 (ה"ח 2087)

15. כל בהמה שהוצאה להורג עפ"י הוראות הפקודה הזאת תיהרג באותם האמצעים שהרופא הוטרינרי הממשלתי שהרופא הווטרינר הממשלתי יורה.

שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכות

15א.  מי שניתנה לו סמכות לפי פקודה זו רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, ולקידום מטרותיו של החוק האמור.

מיום 23.12.2015

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"ו מס' 2516 מיום 23.12.2015 עמ' 302 (ה"ח 944)

הוספת סעיף 15א

תקנות

16.  (א)  שר החקלאות רשאי להתקין תקנות המכוונות למנוע את התפשטות הכלבת ולתת תוקף למטרות הפקודה הזאת, לרבות חובת חיסון בעלי חיים או סוג של בעל חיים נגד כלבת וכן הסדרת סימון של קבע או של ארעי בבעל חיים.

          (ב)  שר החקלאות רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד רשיון לכלב שנותנת רשות מקומית וכן בעד חיסון, הובלה ובידוד; אגרות שנקבעו בתקנות כאמור יחולו בחומי כל רשות מקומית זולת אם קבעה הרשות המקומית אגרות בשיעורים נמוכים יותר.

          (ג)   חיסון בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) יבוצע בידי רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר עירוני; שר החקלאות רשאי בתקנות להסדיר הרשאת רופאים וטרינרים אחרים לבצע את החיסון, אם ראה צורך בכך.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 172 (ה"ח 2087)

16. (א) שר החקלאות רשאי להתקין תקנות המכוונות למנוע את התפשטות הכלבת ולקיים את מטרות הפקודה הזאת, לרבות חובת חיסון בעלי חיים או סוג של בעל חיים נגד כלבת וכן הסדרת סימון של קבע או של ארעי בבעל חיים.

(ב) חיסון בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) יבוצע בידי רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר עירוני; שר החקלאות רשאי בתקנות להסדיר הרשאת רופאים וטרינרים אחרים לבצע את החיסון, אם ראה צורך בכך.

מיום 31.3.1993

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 106 (ה"ח 2159)

16. (א) שר החקלאות רשאי להתקין תקנות המכוונות למנוע את התפשטות הכלבת ולקיים את מטרות הפקודה הזאת, לרבות חובת חיסון בעלי חיים או סוג של בעל חיים נגד כלבת וכן הסדרת סימון של קבע או של ארעי בבעל חיים.

(ב) שר החקלאות רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד רשיון לכלב שנותנת רשות מקומית וכן בעד חיסון, הובלה ובידוד; אגרות שנקבעו בתקנות כאמור יחולו בחומי כל רשות מקומית זולת אם קבעה הרשות המקומית אגרות בשיעורים נמוכים יותר.

(ב) (ג) חיסון בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) יבוצע בידי רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר עירוני; שר החקלאות רשאי בתקנות להסדיר הרשאת רופאים וטרינרים אחרים לבצע את החיסון, אם ראה צורך בכך.

חובתם של אנשים ידועים לסייע בהוצאה לפועל של הוראות הפקודה הזאת

17.  מחובתם של רשות מקומית, של מוכתרי כפרים, ושל שיכי שבטים לסייע, איש איש באזורו שלו, בידי כל פקיד ממשלת ישראל להוציא לפועל את הוראות הפקודה הזאת וכל תקנות שיותקנו על פיה.

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 172 (ה"ח 2087)

17. מחובתם של מועצה מקומית או מועצה עירונית רשות מקומית, של מוכתרי כפרים, ושל שיכי שבטים לסייע, איש איש באזורו שלו, בידי כל פקיד ממשלת ישראל להוציא לפועל את הוראות הפקודה הזאת וכל תקנות שיותקנו על פיה.

18.[2]

תוספת

(בוטלה)

מיום 26.3.1992

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 172 (ה"ח 2087)

ביטול התוספת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמה ע"ר מס' 481 מיום 20.12.1934, תוס' 1, עמ' (ע) 242, (א) 242.

תוקנה ס"ח תשי"ג מס' 121 מיום 13.3.1953 עמ' 56 (ה"ח תשי"ג מס' 151 עמ' 111) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשנ"ב מס' 1393 מיום 26.3.1992 עמ' 170 (ה"ח תשנ"ב מס' 2087 עמ' 68) – תיקון מס' 2 (תוקן ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 106 (ה"ח תשנ"ג מס' 2159 עמ' 64) – תיקון מס' 2 (תיקון) בסעיף 4 לתיקון מס' 3).

ס"ח תשנ"ג מס' 1418 מיום 31.3.1993 עמ' 106 (ה"ח תשנ"ג מס' 2159 עמ' 64) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשס"ג מס' 1884 מיום 29.12.2002 עמ' 223 (ה"ח תשנ"ח מס' 2723 עמ' 382) – תיקון מס' 4 בסעיף 26 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002.

ס"ח תשע"ו מס' 2516 מיום 23.12.2015 עמ' 302 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 944 עמ' 950) – תיקון מס' 5 בסעיף 24 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 10), תשע"ו-2015.

[1] סמכויות הנציב העליון לפי פקודה זו הועברו לשר החקלאות: ע"ר תש"ח מס' 23 מיום 22.9.1948 עמ' 144.

[2] סעיף זה מתקן את פקודת מחלות בעלי חיים שבוטלה ע"י פקודת מחלות בעלי חיים, 1945 ולכן הושמט.