Nevo.co.il

פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]

 

 

מסים – מס הכנסה

תוכן ענינים

 

חלק א': פרשנות

Go

34

סעיף 1

הגדרות

Go

34

 

חלק ב': הטלת המס

Go

37

 

פרק ראשון: המקור

Go

37

סעיף 2

מקורות הכנסה [5

Go

37

סעיף 2א

השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים

Go

38

סעיף 3

הכנסות אחרות [5

Go

38

סעיף 3א

הכנסה מאזור

Go

46

 

פרק שני: המקום

Go

47

סעיף 4

מקום ההכנסה במכירה לחוץ לארץ

Go

47

סעיף 4א

מקום הפקת ההכנסה

Go

48

סעיף 5

הוראות מיוחדות לעניין חכירת כלי שיט או כלי טיס

Go

48

 

פרק שלישי: תקופת השומה

Go

49

סעיף 6

שנת מס

Go

49

סעיף 7

תקופת שומה מיוחדת

Go

49

סעיף 8

חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת [5

Go

49

סעיף 8א

חלוקת הכנסה מעבודות שמשך ביצוען עולה על שנה

Go

50

סעיף 8ב

דינן של הכנסות לפי סעיף 2

Go

51

סעיף 8ג

מועד החיוב של הכנסה מהפרשי שער

Go

51

 

חלק ג': חישוב ההכנסה לענין מס

Go

51

 

פרק ראשון: פטור

Go

51

 

סימן א': פטור על פי הדין

Go

51

סעיף 9

הכנסות פטורות

Go

51

סעיף 9א

פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה

Go

65

סעיף 9ב

פטור לקיצבה אחרת

Go

68

סעיף 9ג

הנחה לקצבה של תושב ישראל לראשונה ושל תושב חוזר ותיק

Go

68

סעיף 9ד

פטור להכנסה מדמי שכירות מסוימים

Go

68

 

סימן ב': סמכות לפטור

Go

69

סעיף 10

הנחה ממס על הענקה בעד פריון עבודה ושכר עבודה בעד עבודה במשמרות

Go

69

סעיף 11

הטבות מס ביישובים

Go

69

סעיף 11ג

הגבלה על הנחה או הטבה

Go

73

סעיף 13א

דיבידנד מהכנסה מועדפת

Go

73

סעיף 14

תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר

Go

73

סעיף 14א

הכנסות חברה שהשליטה על עסקיה היא מחוץ לישראל

Go

74

סעיף 14ב

סמכות לפטור

Go

74

סעיף 15

מילווה המדינה

Go

75

סעיף 15א

סמכות לפטור הפרשי הצמדה וריבית על פיקדון, תכנית חיסכון ואיגרות חוב

Go

75

סעיף 15ב

חישוב הריבית הריאלית

Go

75

סעיף 16

פטור על ריבית מסויימת

Go

75

סעיף 16א

סמכות להחזיר מס לתושב חוץ

Go

75

סעיף 16ב

הפרשי הצמדה מסויימים

Go

75

סעיף 16ג

הכנסה ממכירת מים

Go

76

סעיף 16ה

הכנסות מעסקאות מסויימות בשוק ההון

Go

76

 

פרק שני: ניכויים וקיזוזים

Go

76

 

סימן א': ניכויי הוצאות

Go

76

סעיף 17

הניכויים המותרים [11

Go

76

סעיף 18

סייגים לניכוי הוצאות מסויימות [11

Go

77

סעיף 20

סמכות לקבוע כללים בדבר ניכויים מסויימים

Go

79

סעיף 20א

ניכויים לחקירות מדעיות

Go

79

סעיף 20א1

תקרה כוללת לניכוי בשל מחקר ופיתוח

Go

80

סעיף 20א2

ניכוי בשל מחקר ופיתוח   תוספת לבסיס המקדמות

Go

80

סעיף 20ב

ניכוי בשל מזונות לתושב חוץ

Go

80

 

סימן ב': ניכויי פחת

Go

81

סעיף 21

פחת נכסים [11

Go

81

סעיף 22

זקיפת פחת משנה לשנה

Go

81

סעיף 23

סייג לניכויי פחת [

Go

81

סעיף 24

פחת בהעברת נכס שאין עמה העברת שליטה

Go

81

סעיף 25

שליטה מהי

Go

82

סעיף 26

בעל השליטה מיהו

Go

82

סעיף 26א

המועד הקובע מהו

Go

82

סעיף 27

ניכוי בעד חילוף מכונות וציוד

Go

82

 

סימן ג': קיזוז הפסדים

Go

82

סעיף 27א

ניכוי בעד פחת בחילוף מקרקעין ובפינוי ובינוי

Go

82

סעיף 28

קיזוז הפסד [13

Go

83

סעיף 29

הפסד שהיה  בחוץ לארץ

Go

83

 

סימן ד': הוראות כלליות

Go

84

סעיף 30

סייג לניכויים [11

Go

84

סעיף 31

תקנות בדבר ניכוי הוצאות

Go

84

סעיף 32

ניכויים שאין להתירם

Go

85

סעיף 32א

סייג להתרת ניכויים והקטנת מקדמות בשל דיווח לקוי

Go

88

סעיף 33

הגבלת ניכויים, זיכויים וקיזוזים בשל פנקסים בלתי קבילים

Go

88

 

פרק שלישי: ניכויים, זיכויים וקיצבאות ילדים

Go

88

סעיף 33א

הגדרות

Go

88

סעיף 34

זיכוי לתושב ישראל

Go

88

סעיף 35

זיכוי לעולה

Go

88

סעיף 36

זיכוי בעד נסיעה למקום ההשתכרות

Go

89

סעיף 36א

זיכוי לאשה

Go

89

סעיף 37

זיכוי בעד בן זוג

Go

89

סעיף 38

זיכוי בעד בן זוג עובד

Go

89

סעיף 39

זיכוי בעד בן זוג עוזר

Go

89

סעיף 39א

זיכוי לחייל משוחרר

Go

90

סעיף 40

נקודות קיצבה וזיכוי בעד ילדים

Go

90

סעיף 40א

נקודת זיכוי לגרוש שנשא אשה אחרת

Go

91

סעיף 40ב

נקודת זיכוי לנער

Go

91

סעיף 40ג

נקודות זיכוי ליחיד שסיים לימודים לתואר אקדמי

Go

91

סעיף 40ד

נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע

Go

92

סעיף 40ה

מניעת כפל

Go

92

סעיף 41

בן זוג שהיה נשוי חלק מהשנה

Go

92

סעיף 41א

דיווח לכנסת

Go

92

סעיף 44

זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד

Go

92

סעיף 45

זיכוי בעד נטולי יכולת

Go

93

סעיף 45א

זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים

Go

93

סעיף 46

תרומה למוסד ציבורי

Go

94

סעיף 46א

תקרה כוללת להטבות מס לתרומות ולמו"פ

Go

95

סעיף 46ב

זיכוי בשל תרומה   תוספת לבסיס המקדמות

Go

95

סעיף 47

ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קצבה

Go

95

סעיף 47א

ניכוי בשל תשלומי ביטוח לאומי ומס מקביל

Go

96

סעיף 47ג

שכר והחזר הוצאות ששולמו ליועץ פנסיוני כתשלומים לקופת גמל

Go

97

סעיף 48

זיכויים לתושבי האזור

Go

97

סעיף 48א

זיכויים לעובד זר

Go

97

 

חלק ד': חישוב ההכנסה במקרים מיוחדים

Go

97

 

פרק ראשון: חברות ביטוח

Go

97

סעיף 49

חברת ביטוח כללי

Go

97

סעיף 50

חברת ביטוח חיים

Go

97

סעיף 51

הוצאותיה של חברת ביטוח חיים

Go

98

סעיף 52

חברת ביטוח חיים המקבלת פרמיות מחוץ לארץ

Go

98

סעיף 53

מבטח חוץ שקיבל פרמיות מביטוח בישראל [19

Go

98

 

פרק שני: גופים שיתופיים

Go

98

 

סימן א': קיבוצים שיתופיים או מתחדשים

Go

98

סעיף 54

הגדרות [19א

Go

98

סעיף 55

שומת קיבוץ שיתופי וחבריו

Go

98

סעיף 56

ההכנסה החייבת [19א

Go

98

סעיף 57

המס בקיבוץ שיתופי [19א

Go

99

סעיף 58

נקודות זיכוי בעד ילדים

Go

99

סעיף 58א

קרן השתלמות לחבר קיבוץ שיתופי

Go

99

סעיף 60א

המס בקיבוץ מתחדש

Go

100

סעיף 60ב

שומת קיבוץ מתחדש ושומת חבריו לפי החלטת הקיבוץ

Go

101

 

סימן ב': מושבים ואגודות חקלאיות

Go

102

סעיף 61

מושבים שיתופיים וכדומה [19ב]

Go

102

סעיף 62

אגודה שיתופית חקלאית [19ג]

Go

102

 

סימן ב'1: בעל מניות מהותי בחברת מעטים

Go

102

סעיף 62א

בעל מניות מהותי בחברת מעטים

Go

102

 

סימן ג': שותפויות וחברות בית

Go

103

סעיף 63

שותפויות

Go

103

סעיף 64

חברת בית

Go

104

 

סימן ד': חברות משפחתיות

Go

106

סעיף 64א

חברות משפחתיות

Go

106

 

סימן ה': חברה שקופה

Go

108

סעיף 64א1

חברה שקופה

Go

108

 

פרק שני 1: קרן להשקעות במקרקעין

Go

111

סעיף 64א2

הגדרות

Go

111

סעיף 64א3

קרן להשקעות במקרקעין

Go

113

סעיף 64א4

ההכנסה מקרן להשקעות במקרקעין

Go

115

סעיף 64א5

ניכוי המס

Go

116

סעיף 64א6

שומה, השגה, ערר, ערעור וגביה

Go

117

סעיף 64א7

מס רווחי הון על העברת מקרקעין ומס רכישה מופחת לקרן בייסוד

Go

117

סעיף 64א7א

מס רכישה מופחת על מקרקעין לצורכי דיור להשכרה או על מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה

Go

118

סעיף 64א7ב

העברת נכסים תמורת מניות

Go

118

סעיף 64א7ג

החזקה באיגוד מקרקעין

Go

120

סעיף 64א8

קיזוז הפסד שהיה לבעל מניות

Go

122

סעיף 64א9

העברת הכנסה חייבת לבעלי המניות וחלוקת רווחים

Go

122

סעיף 64א10

הוראות לענין חברה שחדלה להיות קרן להשקעות במקרקעין

Go

123

סעיף 64א11

סמכות שר האוצר

Go

123

 

פרק שלישי: הכנסת בני-זוג

Go

123

סעיף 64ב

בן זוג רשום

Go

123

סעיף 65

חישוב מאוחד

Go

124

סעיף 65א

תיק על שם בני זוג

Go

124

סעיף 66

חישוב נפרד [23

Go

124

סעיף 66א

הוראות כלליות

Go

125

סעיף 67

הכנסת איש ואשה במשק חקלאי [23

Go

126

 

פרק שלישי 1: תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ

Go

126

סעיף 67א

תושב ישראל השוהה בחו"ל

Go

126

 

פרק שלישי 2: פטור השתתפות לחברת החזקות ישראלית

Go

126

סעיף 67ב

הגדרות

Go

126

סעיף 67ג

חברת החזקות ישראלית

Go

127

סעיף 67ד

חברה מוחזקת

Go

127

סעיף 67ה

פטור להכנסתה של חברת החזקות ישראלית

Go

128

סעיף 67ו

דיבידנד שחילקה חברת החזקות ישראלית

Go

128

סעיף 67ז

דיבידנד רעיוני

Go

128

סעיף 67ח

הוראות מיוחדות לענין מי שהיה לתושב ישראל

Go

128

סעיף 67ט

מכירת מניה בחברת החזקות ישראלית

Go

129

סעיף 67י

חברה שחדלה להיות חברת החזקות ישראלית

Go

129

סעיף 67יא

סייג לתחולת סעיף 75ב

Go

129

 

פרק רביעי: תושבי-חוץ

Go

129

סעיף 68א

תנאים למתן הקלות לתושב חוץ

Go

129

סעיף 68ב

מינוי נציג

Go

130

סעיף 69

שאינם תושבים

Go

130

סעיף 70

פטור ספן חוץ [8

Go

130

סעיף 71

רווחי ספן חוץ ממטען ישראלי

Go

130

סעיף 72

חישוב רווחיו של ספן חוץ שבידו תעודה

Go

130

סעיף 73

חישוב רווחי ספן חוץ במקרים אחרים

Go

130

סעיף 74

אניה שבאה באקראי

Go

130

סעיף 75

מפעלי תובלה אווירית ומפעלי אלחוט [21]

Go

130

סעיף 75א

עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ

Go

131

 

פרק רביעי 1: חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה

Go

131

סעיף 75ב

בעלי שליטה ישראלים בחברה נשלטת זרה

Go

131

סעיף 75ב1

בעלי מניות ישראלים בחברת משלח יד זרה

Go

134

סעיף 75ב2

הוראות לעניין חישוב ההכנסה וההכנסה החייבת

Go

136

 

פרק רביעי 2: נאמנויות

Go

136

סעיף 75ג

הגדרות

Go

136

סעיף 75ד

יוצר הנאמנות

Go

138

סעיף 75ה

נהנה בנאמנות

Go

138

סעיף 75ו

חיובה של הכנסת הנאמן במס

Go

138

סעיף 75ו1

חיובה של הכנסת הנאמן בידי היוצר או הנהנה

Go

139

סעיף 75ז

נאמנות תושבי ישראל

Go

140

סעיף 75ח

נאמנות שחדלה להיות נאמנות תושבי ישראל

Go

141

סעיף 75ח1

נאמנות נהנה תושב ישראל ונאמנות קרובים

Go

141

סעיף 75ט

נאמנות תושבי חוץ

Go

142

סעיף 75י

נאמנות נהנה תושב חוץ

Go

143

סעיף 75יא

נאמנות שחדלה להיות נאמנות נהנה תושב חוץ

Go

143

סעיף 75יב

נאמנות לפי צוואה

Go

144

סעיף 75יג

הקניה מאת  חבר בני אדם

Go

144

סעיף 75יד

חלוקה לנהנים לאחר סיום הנאמנות

Go

144

סעיף 75טו

הוראת לענין תשלום המס, גביה, דיווח ועונשין

Go

145

סעיף 75טז

הוראות כלליות

Go

145

סעיף 75טז1

חובת הגשת הודעה בידי יוצר

Go

145

סעיף 75טז2

חובת הגשת הודעה בידי נאמן

Go

146

סעיף 75יז

סייג לתחולה

Go

147

סעיף 75יח

סמכות שר האוצר

Go

147

 

פרק חמישי: רווחי חברת מעטים שלא חולקו

Go

147

סעיף 76

תחולה

Go

147

סעיף 77

רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים [26

Go

147

סעיף 78

דיבידנד להלכה לחברות מעטים [26

Go

148

סעיף 79

מס שלא שולם יהיה חוב החברה [26

Go

148

סעיף 80

ריווח בלתי מחולק שחזרו וחילקוהו

Go

148

סעיף 81

ועדה מייעצת [26

Go

148

 

פרק ששי: עסקאות מיוחדות

Go

148

סעיף 82

פרשנות [24 סיפה, 25

Go

148

סעיף 83

הסבה לטובת צעירים

Go

148

סעיף 84

הסבה הניתנת לביטול

Go

149

סעיף 85

הערכת מלאי עסקי במקרים מסויימים

Go

149

סעיף 85א

מחירי העברה בעסקה בין לאומית

Go

150

סעיף 86

סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות [28]

Go

151

סעיף 87

הפרשות לקרן שלא אושרה ותשלומים שלא כדין [28א]

Go

151

 

פרק שביעי: תקני דיווח כספי בין-לאומיים – אי-תחולה בקביעת  ההכנסה החייבת לגבי שנות המס 2007 עד 2013

Go

152

סעיף 87א

אי תחולת תקן חשבונאות מס' 29   הוראת שעה

Go

152

 

חלק ה': רווחי הון

Go

152

סעיף 88

הגדרות

Go

152

סעיף 88א

קרן נאמנות חייבת שהפכה לקרן נאמנות פטורה

Go

156

סעיף 89

דין תמורה ודין רווח הון

Go

156

סעיף 91

המס על ריווח הון

Go

156

סעיף 92

קיזוז הפסד הון

Go

160

סעיף 92א

הכרה בהפסד הון בשל השקעה בחברת מחקר ופיתוח   הוראת שעה

Go

160

סעיף 93

ריווח הון בחבר  בני אדם שנתפרק

Go

162

סעיף 93א

הוראות מיוחדות לענין פירוק בשנת המס 2003

Go

163

סעיף 94

מניות הטבה וכתבי אופציה

Go

163

סעיף 94א

מכירת הלוואה עם מניות

Go

164

סעיף 94ב

רווחים ראויים לחלוקה

Go

164

סעיף 94ג

הפחתת הדיבידנד

Go

165

סעיף 94ד

פדיון מניה באגודה שיתופית

Go

165

סעיף 95

ריווח הון ממכירה תמורת מניות בחברה

Go

165

סעיף 96

ריווח הון מנכס שנקבע לו פחת

Go

165

סעיף 97

פטור ממס

Go

166

סעיף 98

שיטת חישוב ריווח הון

Go

168

סעיף 99

דרישת ידיעות

Go

168

סעיף 100

העברת נכס למלאי עסקי

Go

168

סעיף 100א

אדם שחדל להיות תושב ישראל

Go

168

סעיף 100א1

חלוקה מרווחי שערוך

Go

169

סעיף 101

הפיכת מניות פרטיות למניות הנסחרות בבורסה

Go

170

סעיף 101א

סמכות שר האוצר

Go

171

סעיף 101ב

סמכות המנהל

Go

172

 

חלק ה'1: הקצאת מניות לעובדים

Go

172

סעיף 102

הקצאת מניות לעובדים

Go

172

 

חלק ה'2: שינוי מבנה ומיזוג

Go

174

 

פרק ראשון: פרשנות ותחולה

Go

174

סעיף 103

הגדרות

Go

174

סעיף 103א

תחולה על שותפויות רשומות, אגודות שיתופיות, קרנות נאמנות, עמותות, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות וחברות עתירות מחקר ופיתוח

Go

176

סעיף 103א1

סמכות לשינוי תנאים

Go

176

 

פרק שני: מיזוג חברות ואגודות שיתופיות

Go

176

סעיף 103ב

פטור ממסים

Go

176

סעיף 103ג

תנאים לזכאות

Go

177

סעיף 103ד

סייג לענין קבלת תמורה במזומנים

Go

178

סעיף 103ה

דין נכס שהועבר במיזוג

Go

179

סעיף 103ו

ריווח הון ממכירת מניות

Go

179

סעיף 103ז

תיאומים לענין חברות קשורות

Go

180

סעיף 103ח

קיזוז הפסדים של חברה מעבירה וחברה קולטת

Go

180

סעיף 103ט

אישור מראש מאת המנהל לתכנית מיזוג

Go

181

סעיף 103י

מתן ההטבות ושלילתן

Go

182

סעיף 103יא

הפעלת חוק תיאומים בשל אינפלציה

Go

182

סעיף 103יב

שינוי הייעוד של נכס

Go

183

סעיף 103יד

מקדמות של חברה קולטת

Go

183

סעיף 103טו

דין נכסים שהועברו במיזוג

Go

183

סעיף 103טז

דין עובד שעבר לחברה קולטת

Go

183

סעיף 103יז

סמכות לשלול הטבות בנסיבות מסויימות

Go

183

סעיף 103יח

תקנות לענין פרטים מסויימים

Go

183

סעיף 103יט

דו"חות

Go

183

סעיף 103כ

מיזוג על דרך של החלפת מניות

Go

184

 

פרק שלישי: העברת נכסים תמורת מניות

Go

184

סעיף 104

הגדרות

Go

184

סעיף 104א

העברת מלוא הזכויות בנכס

Go

184

סעיף 104ב

העברת נכס על ידי מספר בני אדם

Go

185

סעיף 104ג

העברת מניות לחברת אם

Go

187

סעיף 104ד

מכירת זכויות ונכסים

Go

187

סעיף 104ה

דרכי חישוב בעת מכירת הנכס

Go

188

סעיף 104ו

מכירת המניות

Go

188

סעיף 104ז

הוראות שונות

Go

189

סעיף 104ח

החלפת מניות

Go

189

 

פרק רביעי: פיצולי חברות, אגודות שיתופיות ועמותות

Go

192

סעיף 105

הגדרות

Go

192

סעיף 105א

דרכי הפיצול

Go

192

סעיף 105ב

פטור ממסים

Go

192

סעיף 105ג

תנאים לזכאות

Go

192

סעיף 105ד

חלוקת חבויות ורווחים

Go

194

סעיף 105ו

דין נכס שהועבר בפיצול

Go

195

סעיף 105ז

ריווח ממכירת מניות

Go

195

סעיף 105ח

הוראות שונות

Go

196

סעיף 105ט

פיצול לחברה קיימת

Go

196

סעיף 105י

הסמכה בענין שינויי מבנה באיגודי מקרקעין

Go

196

 

פרק חמישי: שינוי מבנה נוסף

Go

196

סעיף 105י1

שינוי מבנה נוסף

Go

196

 

פרק ראשון: הגדרות ופרשנות

Go

197

 

פרק שני: רווחים מניירות ערך מסוימים

Go

197

 

פרק שלישי: יחידה בקרן נאמנות

Go

197

 

פרק שלישי 1: מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות פטורה או מעורבת,  בשנת המס 2003 – הוראת שעה

Go

197

 

חלק ו': חיוב במס על ידי נציג

Go

197

סעיף 106

נאמנים וכו' של פסולי  דין

Go

197

סעיף 108

תושב חוץ שמורשהו בארץ [35

Go

197

סעיף 109

הכנסת תושב חוץ מיפוי כוח וכו'

Go

198

סעיף 110

רב חובל

Go

198

סעיף 111

עסקים עם תושב חוץ

Go

198

סעיף 112

הנוהג במקום שאין לברר סכום הכנסתו של תושב חוץ

Go

198

סעיף 113

עסקאות בין  תושבי חוץ

Go

198

סעיף 114

שומת הכנסתו של תושב חוץ ממכירת תוצרת חוץ

Go

198

סעיף 115

תושב חוץ לא יישום על שם סוכן שאיננו מורשהו

Go

198

סעיף 116

פעולות שהן חובה על נאמנים וכו'

Go

198

סעיף 117

מנהלו של חבר  בני אדם

Go

198

סעיף 118

רשימות שנציג או סוכן חייבים בהכנתן

Go

198

סעיף 119

שיפוי לנציג

Go

199

סעיף 119א

גביית מס בנסיבות מיוחדות

Go

199

סעיף 120

שומת הכנסתו של נפטר

Go

200

 

חלק ו'1: הצמדת תקרות ההכנסה, נקודות זיכוי ונקודות קיצבה, הנחות סוציאליות וסכומי תרומה מוכרים

Go

200

סעיף 120א

הגדרות

Go

200

סעיף 120ב

הצמדה

Go

200

 

חלק ז': שיעורי המס

Go

201

סעיף 121

שיעור המס ליחיד

Go

201

סעיף 121ב

מס על הכנסות גבוהות

Go

201

סעיף 122

השכרת דירת מגורים

Go

201

סעיף 122א

הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל

Go

202

סעיף 124

שיעור המס על דמי מפתח ופרמיה [29ג]

Go

202

סעיף 124א

שיעור המס על מכירת זכויות שחוק הגנת הדייר חל עליהן

Go

202

סעיף 124ב

שיעור המס על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפרסים

Go

202

סעיף 124ג

שיעור המס על העברה לבן זוג לשעבר של עמית

Go

202

סעיף 125

שיעור המס על מכירת פטנט וכו' [29ד]

Go

202

סעיף 125א

המס על הכנסה לאחר פטירה

Go

203

סעיף 125ב

שיעור המס על דיבידנד

Go

203

סעיף 125ב1

שיעור המס ופטור ממס על רווחים של יחיד מקרן נאמנות

Go

203

סעיף 125ג

שיעור המס על הכנסה מריבית ומדמי ניכיון

Go

203

סעיף 125ד

ניכוי מריבית

Go

204

סעיף 125ה

ריבית מוטבת

Go

204

סעיף 125ו

סייג

Go

205

סעיף 126

מס חברות [30]

Go

205

סעיף 126א

הטבה במס על הכנסה מדיבידנד שמקורה מחוץ לישראל   הוראת שעה לשנת המס 2009

Go

205

סעיף 129

פטור אגודות שיתופיות מסויימות ממס חברות [30ג]

Go

207

סעיף 129ב

הכנסה ממקרקעין ומניירות ערך זרים בידי קופת גמל

Go

207

סעיף 129ג

הכנסה של קרן נאמנות

Go

207

סעיף 129ד

הוראה מיוחדת לענין קיזוז הפסדים בקרן נאמנות חייבת

Go

208

סעיף 129ה

סמכות שר האוצר לענין מיסוי תכניות חסכון

Go

208

 

חלק ח': דו"חות, הודעות וידיעות

Go

208

 

פרק ראשון: הכנת דו"ח והגשתו

Go

208

סעיף 130

סמכות לחייב בניהול פנקסים [43

Go

208

סעיף 130א

ניהול פנקסים במטבע חוץ וקביעת ההכנסה בהתאם לכך

Go

210

סעיף 131

מי חייב בדו"ח

Go

211

סעיף 131א

דו"חות נוספים

Go

213

סעיף 131ב

דו"ח מרואה חשבון ופקיד ברית פיקוח

Go

214

סעיף 131ג

הגשה באופן מקוון

Go

214

סעיף 131ד

דיווח בגין חוות דעת

Go

214

סעיף 131ה

נקיטת עמדה חייבת בדיווח

Go

215

סעיף 132

המועד להגשה [43א

Go

216

סעיף 133

דחיית המועד [43א

Go

216

סעיף 134

הודעה על התחלת התעסקות או שינויה

Go

216

סעיף 134א

סמכות לפטור מהגשת דו"ח

Go

217

סעיף 134ב

פטור מדיווח

Go

217

 

פרק שני: סמכות להשיג ידיעות

Go

217

סעיף 135

סמכות לדרוש דוחו"ת, ידיעות פנקסים וכו'

Go

217

סעיף 135א

סמכות לדרוש ידיעות על ספקים ולקוחות

Go

218

סעיף 135ב

הגדרות לעניין סעיפים 135ג עד 135ז

Go

218

סעיף 135ג

זיכוי בעל חשבון ומסירת פרטים

Go

221

סעיף 135ד

הודעה ללקוח בדבר העברת מידע למנהל וממנו לרשות מס זרה

Go

221

סעיף 135ה

הוראות ליישום הסכם פטקא

Go

222

סעיף 135ו

הגבלת שימוש במידע

Go

222

סעיף 135ז

סמכות יישום הסכמים

Go

222

סעיף 135ח

דיווח לכנסת   הוראת שעה

Go

222

סעיף 136

סמכות לדרוש ממעביד דו"ח על עובדיו

Go

222

סעיף 137

סמכות לדרוש דו"ח על הכנסה המתקבלת או המשתלמת לאחר

Go

222

סעיף 138

סמכות לדרוש דו"ח מתופס בית

Go

222

סעיף 139

סמכות לדרוש דו"ח על מתגוררים ודיירים

Go

223

סעיף 140

סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [47

Go

223

סעיף 140א

קבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי

Go

223

סעיף 141

חובת הודעה על הסכם לתשלום ניטו [48א]

Go

223

סעיף 141א

חובת דיווח של חלפני כספים   הוראת שעה

Go

223

סעיף 141ב

חובת דיווח על נושא משרה בכירה או עובד בתאגיד פיננסי שעלות השכר שלו עולה על התקרה לתשלום

Go

226

 

פרק שלישי: שונות

Go

226

סעיף 142

פקיד שומה רשאי לדרוש מילואים או הוספות

Go

226

סעיף 143

עריכת דו"ח על ידי אחר

Go

226

סעיף 144

יש לראות דו"ח כאילו ניתן בהרשאה כהלכה [46]

Go

227

סעיף 144א

המצאת העתק של  תובענה לפקיד השומה

Go

227

 

חלק ט': שומת הכנסה, החלטת מיסוי, השגה וערעור

Go

227

 

פרק ראשון: השומה

Go

227

סעיף 145

סמכות לשום [55]

Go

227

סעיף 145א

סמכות לשום במקרים מיוחדים

Go

227

סעיף 145א2

שומה חלקית

Go

228

סעיף 145ב

פסילת ספרים בשל אי רישום תקבולים או אי ניהול קופה רושמת

Go

228

סעיף 146

ועדות לקבילות פנקסים

Go

229

סעיף 147

סמכות המנהל לעיין ולתקן [56]

Go

229

סעיף 148

רשימות נישומים והודעת שומה

Go

230

סעיף 149

הודעת שומה לנישום [59

Go

230

 

פרק שני: השגה וערעור

Go

230

סעיף 150

זכות השגה לפני פקיד השומה [59

Go

230

סעיף 150א

הדיון בהשגה

Go

230

סעיף 151

סמכות פקיד השומה בהשגה

Go

231

סעיף 152

הסכם או החלטה בהשגה

Go

231

סעיף 153

זכות ערעור

Go

231

סעיף 154

בית משפט של ערעור

Go

231

סעיף 155

חובת הראיה [60

Go

231

סעיף 156

סמכות בית המשפט שלערעור

Go

231

סעיף 157

ערעור לפני בית המשפט העליון

Go

231

סעיף 158

תקנות לסדרי דין בערעור

Go

231

 

פרק שני-א: שמיעה והנמקה במיטב השפיטה

Go

231

סעיף 158א

שמיעת טענות ומתן נימוקים

Go

231

 

פרק שני-ב: החלטת מיסוי

Go

232

סעיף 158ב

הגדרות

Go

232

סעיף 158ג

סמכויות לענין החלטת מיסוי

Go

232

סעיף 158ד

בקשה להחלטת מיסוי

Go

232

סעיף 158ה

אגרת בקשה

Go

233

סעיף 158ו

הוראות נוספות

Go

233

 

פרק שלישי: טעויות והחזרת מס

Go

233

סעיף 159

פגמים וטעויות שאינם פוסלים

Go

233

סעיף 159א

החזר מס יתר בעקבות הדו"ח

Go

233

סעיף 160

החזרת מס יתר בעקבות שומה [68] צו תשל"ד 1974

Go

234

סעיף 160א

עיכוב החזר מס בהליך שומה

Go

234

 

חלק י': תשלומים וגביה

Go

234

 

פרק ראשון: ניכויים על חשבון מס

Go

234

 

סימן א': ניכוי מדיבידנד ומריבית

Go

234

סעיף 162

קיזוז המס על ריבית ודיבידנד [32]

Go

234

סעיף 163

הקלה ממס על דיבידנד של  חברות חוץ מהכנסה ישראלית

Go

234

 

סימן ב': ניכוי מהכנסת עבודה ומהכנסה אחרת

Go

235

סעיף 164

חובת ניכוי במקור  [48

Go

235

סעיף 165

קיזוז הניכוי [48

Go

235

סעיף 166

חובת המנכה [48

Go

235

סעיף 167

פקיד השומה רשאי לשום ניכויים [48

Go

236

סעיף 168

זכות השגה

Go

236

 

סימן ג': ניכוי מתושב-חוץ

Go

236

סעיף 170

חובת המשלם לתושב חוץ [42

Go

236

סעיף 171

חובת המנכה  מתושב חוץ

Go

237

סעיף 172

קיזוז הניכוי

Go

237

סעיף 173

פקיד השומה רשאי לשום את הניכוי [42

Go

237

 

סימן ד': סמכויות עזר

Go

237

סעיף 173א

סמכות להיכנס לחצרים, לבדוק ולחקור

Go

237

 

סימן ה': הוראות שונות

Go

237

סעיף 173ב

דחיית מועדים בשל חג או חול המועד

Go

237

 

פרק שני: גביה

Go

237

 

סימן א': מקדמות

Go

237

סעיף 174

הגדרות [62

Go

237

סעיף 174א

חזקה

Go

238

סעיף 175

מקדמות [62

Go

238

סעיף 177

זקיפת תשלומים על חשבון  מקדמות [62

Go

238

סעיף 178

ספק לגבי מס לשנה הקובעת

Go

239

סעיף 179

שר האוצר רשאי לשנות שיעורים ומועדים [62

Go

239

סעיף 180

פקיד השומה רשאי לפטור או להגדיל  [62

Go

239

סעיף 181

דין מי שעדיין לא נישום [62

Go

239

סעיף 181א

סמכות למתן הנחה

Go

239

 

סימן א'1: מקדמה בשל הוצאות שניכויין אינו מותר

Go

239

סעיף 181ב

מקדמה בשל הוצאות עודפות

Go

239

סעיף 181ג

קיזוז כנגד מס בעתיד

Go

240

 

סימן ב': המועדים לתשלום המס

Go

240

סעיף 182

תשלום עם הגשת הדו"ח

Go

240

סעיף 183

תשלום לאחר הודעת שומה

Go

240

סעיף 184

תשלום לאחר השגה

Go

240

סעיף 185

תיאום תשלום לאחר פסק דין

Go

240

 

סימן ג': ריבית וקנסות

Go

241

סעיף 186

ריבית על דחיית מועדי תשלומים [63

Go

241

סעיף 187

תשלום ריבית והפרשי הצמדה

Go

241

סעיף 187א

תמריץ להקדמת הגשת דו"ח ותשלום

Go

241

סעיף 188

קנס על אי הגשת דו"ח [43א

Go

241

סעיף 189

האחריות הפלילית שמורה

Go

242

סעיף 190

קנס על פיגור בתשלום [64

Go

242

סעיף 190א

קנס על קיזוז ניכוי במקור שלא כדין

Go

243

סעיף 191

קנס על גרעון

Go

243

סעיף 191א

קנס על אי ניכוי

Go

244

סעיף 191ב

הגדלת שיעורי המס בשל אי ניהול פנקסים

Go

244

סעיף 191ג

קנס על רישום כוזב

Go

244

סעיף 192

סמכות למנהל להקטין ריבית או קנס [65]

Go

244

סעיף 192א

המועד לתשלום ריבית, הפרשי הצמדה או קנס

Go

245

 

סימן ד': אכיפת תשלום

Go

245

סעיף 193

פקיד השומה רשאי לאכוף תשלום [64

Go

245

סעיף 193א

ערב לתשלום חוב מס

Go

245

סעיף 194

גביית מס במקרים מיוחדים [66]

Go

245

סעיף 194א

בקשה לרשם לענייני המרכז להטלת הגבלות

Go

246

סעיף 195

תביעה על ידי פקיד השומה

Go

246

 

סימן ה': זקיפת תשלומיו של נישום

Go

246

סעיף 195א

זקיפת תשלומים

Go

246

 

סימן ו': עיצום כספי לעניין דוח מקוון

Go

247

סעיף 195ב

עיצום כספי

Go

247

סעיף 195ג

דרישת עיצום כספי ותשלומו

Go

247

סעיף 195ד

כתב טענות

Go

247

סעיף 195ה

עדכון סכום העיצום הכספי

Go

247

סעיף 195ז

גביה

Go

248

סעיף 195ח

שמירת אחריות פלילית

Go

248

סעיף 195ט

עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים

Go

248

 

סימן ז': עיצום כספי לעניין יישום הסכם בין-לאומי

Go

248

סעיף 195י

עיצום כספי בשל  אי זיהוי פרטים או בשל פגם בהעברתם

Go

248

סעיף 195יא

הודעה על כוונת חיוב

Go

248

סעיף 195יב

זכות טיעון

Go

248

סעיף 195יג

החלטת המנהל ודרישת תשלום

Go

248

סעיף 195יד

הפרה חוזרת

Go

249

סעיף 195טו

סכומים מופחתים

Go

249

סעיף 195טז

סכום מעודכן של העיצום הכספי

Go

249

סעיף 195יז

המועד לתשלום העיצום הכספי

Go

249

סעיף 195יח

הפרשי הצמדה וריבית

Go

249

סעיף 195יט

גבייה

Go

249

סעיף 195כ

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

Go

249

סעיף 195כא

ערעור

Go

249

סעיף 195כב

פרסום

Go

249

סעיף 195כג

שמירת אחריות פלילית

Go

250

סעיף 195כד

הוראת שעה לעניין סימן ז'

Go

250

 

פרק שלישי: הקלה ממסי-כפל

Go

250

 

סימן א': הסכם גומלין בין-לאומי

Go

250

סעיף 196

צו הנותן תוקף להסכם

Go

250

סעיף 197

חובת הסודיות כשיש הסכם [72

Go

250

סעיף 198

סמכות להתקין תקנות

Go

251

 

סימן ב': קביעת סכום ההקלה

Go

251

סעיף 199

הגדרות [73

Go

251

סעיף 200

הוראות לזיכוי מסי כפל

Go

251

סעיף 201

הפחתת מסי חוץ

Go

251

סעיף 202

זיכוי מס חברות קודם לזיכוי מס הכנסה

Go

251

סעיף 203

סכום הזיכוי ממס חברות [73

Go

251

סעיף 204

סכום הזיכוי ממס הכנסה

Go

251

סעיף 205א

עודף זיכוי בשנת מס

Go

252

סעיף 206

כללים בחישוב ההכנסה לענין זיכוי

Go

252

סעיף 207

זיכוי לחשבון מס דיבידנד במקרים מיוחדים

Go

252

סעיף 207א

זיכוי בשל דיבידנד

Go

252

סעיף 207ב

זיכוי בשל מסי חוץ

Go

252

סעיף 207ג

זיכוי בשל מסי חוץ   עובד של מעביד מסוים

Go

252

סעיף 207ד

סייג לזיכוי

Go

253

סעיף 208

ויתור על זיכוי

Go

253

סעיף 210

טעות בחישוב הזיכוי [73

Go

253

 

סימן ג': הוראות שונות

Go

253

סעיף 211

הגדרות

Go

253

סעיף 212

השפעת הקלה על קיזוז ועל החזרה

Go

253

סעיף 213

מקומו של דיבידנד בסולם ההכנסה

Go

253

סעיף 214

הקלת מסי כפל על הכנסת חוץ של תושב

Go

253

 

פרק רביעי: חילופי מידע לפי הסכם בין-לאומי

Go

253

סעיף 214א

הגדרות

Go

253

סעיף 214ב

העברת מידע על פי הסכם בין לאומי

Go

254

סעיף 214ג

איסוף מידע לצורך הסכם בין לאומי

Go

254

סעיף 214ד

פרסום ברשומות

Go

254

 

חלק י"א: עונשין

Go

254

סעיף 215

עבירות שאין עליהן עונש מפורש [75]

Go

254

סעיף 215א

אי הודעה על התחלת התעסקות או על שינוי בה

Go

254

סעיף 215ב

אי הודעה על תכנון מדף

Go

255

סעיף 216

אי קיום דרישות מסויימות וכו' [76]

Go

255

סעיף 216א

תקיפה או הפרעה בשעת מילוי תפקיד

Go

255

סעיף 216ב

העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס

Go

255

סעיף 216ג

ייצוג שלא כדין

Go

255

סעיף 217

דו"ח וידיעות לא נכונים [77]

Go

256

סעיף 218

אי ניכוי מס [78

Go

256

סעיף 219

אי העברת מס שנוכה

Go

256

סעיף 220

מרמה וכו' [79]

Go

256

סעיף 220א

הצמדת הסכום שעליו מוטל קנס

Go

256

סעיף 220ב

תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת

Go

256

סעיף 221

כופר כסף [79א]

Go

256

סעיף 222

חובת הראיה

Go

256

סעיף 223

חזקת אשמה

Go

256

סעיף 224

אחריות המסייע לעריכת דו"ח

Go

257

סעיף 224א

אחריות מנהל וכו'

Go

257

סעיף 225

התיישנות

Go

257

סעיף 226

הליכים לענישה אינם פוטרים מתשלום מס

Go

257

סעיף 227

חקירות וחיפושים

Go

257

סעיף 228

חוקים אחרים שמורים

Go

257

סעיף 228א

פרסום רשימת עבריינים

Go

257

 

חלק י"ב: הוראות כלליות

Go

257

סעיף 229

מינוי רשות מבצעת [3]

Go

257

סעיף 230

סמכויות המנהל [3א]

Go

257

סעיף 230א

צו התייצבות

Go

257

סעיף 231

חובת סודיות [4

Go

258

סעיף 232

עובד מס הכנסה לא יידרש לגלות סוד

Go

258

סעיף 233

פרסום רשימת נישומים

Go

258

סעיף 234

עונש על גילוי סוד הכנסה

Go

258

סעיף 235

סייג לחובת מסירת ידיעות [4

Go

258

סעיף 235א

פרשנות

Go

258

סעיף 235ב

סמכות לדרוש מסמכים מעורך דין

Go

259

סעיף 235ג

טענת חסיון

Go

259

סעיף 235ד

החלטת בית המשפט

Go

259

סעיף 236

רשות לייצג נישומים

Go

259

סעיף 237

החתימה על הודעות [53]

Go

260

סעיף 238

המצאת הודעות

Go

260

סעיף 240

עיגול סכומים

Go

260

סעיף 240א

כללי המרת הכנסה והפסדי חוץ

Go

260

סעיף 240ב

טפסים, מידע ודיווח

Go

260

סעיף 241

ציון תקופת שומה מיוחדת

Go

261

סעיף 242

השפעת דיני המסחר עם האויב או עם נפקדים [22]

Go

261

סעיף 243

סמכות להתקין תקנות

Go

261

סעיף 244

סמכות לשנות ניכויים וזיכויים

Go

261

סעיף 244א

סמכות מיוחדת

Go

261

סעיף 245

איסור מתן הנחות והקלות

Go

261

 

התוספת השניה

Go

262

סעיף 1

הגדרות

Go

262

סעיף 2

מס על הכנסה חסומה

Go

262

סעיף 3

זכותו של האפוטרופוס להקלות

Go

263

סעיף 4

שומת יחיד בעל הכנסה

Go

263

סעיף 5

חובת האפוטרופוס לשלם מס שעל הכנסה חסומה

Go

263

סעיף 6

חובת האפוטרופוס לשלם כל מס המגיע מבעל הכנסה חסומה

Go

263

סעיף 7

התוצאות של שחרור הכנסות

Go

263

סעיף 8

בעל הכנסה ששוחרר אחראי לשומה לפני השחרור

Go

263

סעיף 9

הקלת ההגבלות בזמן

Go

263

סעיף 10

בני אדם שהם בחזקת בעל הכנסה

Go

263

סעיף 11

מס על הכנסה שנצמחה וטרם שולמה

Go

263

סעיף 12

תחולה

Go

263

 

לוח ההשוואה לסעיפי הנוסח הישן

Go

265

 

פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]*

חלק א': פרשנות

הגדרות [2]

1.      בפקודה זו -

          "אדם" - לרבות חברה וחבר בני-אדם, כהגדרתם בסעיף זה;

          "אחוזת- בית", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 240) תשע"ז-2017

          "בורסה" – בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבו היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת; שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע תנאים או הגבלות לעניין הגדרה זו;

(תיקון מס' 89)  תשנ"ב-1992

          "בן זוג" - אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו;

(תיקון מס' 89) תשנ"ב-1992

          "בן זוג רשום" - בן זוג שנקבע או נבחר לפי סעיף 64ב;

          "בנין תעשייתי", בשטח שאינו עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

          "גיל הפרישה" – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

          "הכנסה" - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

          "הכנסה חייבת" - הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          "הפרשי הצמדה" - כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה - עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרשי שער, ואולם לענין פטור ממס יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער;

(תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985

          "הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בסעיף 159א(א);

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

          "הפרשי שער" - סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ;

          "הכנסת עבודה" - הכנסה לפי סעיף 2(2);

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          "זכות באיגוד מקרקעין" – כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          "זכות במקרקעין" – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

          "חבר בני אדם" - כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות;

          "חברה" - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי דין בר-תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

          "חודש" - לרבות חלק ממנו;

(תיקון מס' 61)  תשמ"ד-1984

          "חוק מיסוי בתנאי אינפלציה" - חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), תשמ"ב-1982;

(תיקון מס' 72)  תשמ"ז-1987

          "חוק תיאומים בשל אינפלציה" - חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה), תשמ"ה-1985;

(תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

          "חוק לעידוד השקעות הון" - חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959;

(תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

          "חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני" – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014;

(תיקון מס' 130) תשס"ב-2002

          " חוק מיסוי מקרקעין" - חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963;

(תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

          "חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

          "פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983;

(תיקון מס' 123) תשס"א-2000

          "חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          "חוק עידוד החיסכון" – חוק עידוד החיסכון, הנחות במס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956;

(תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

          "חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

          "חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980;

(תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

          "חוק עידוד התעשיה" - חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969;

 

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

          "חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

          "חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018" – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016;

(תיקון מס' 100)  תשנ"ה-1994

          "חוק השקעות משותפות" - חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

(תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

          "סכום מתואם" - סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          "בורסה" – (נמחקה);

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          "תושב ישראל" או "תושב" –

(א)   לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

(1)    לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א)    מקום ביתו הקבוע;

(ב)    מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג)     מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד)    מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה)    מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2)    חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -

(א)    אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)    אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום;

(3)    החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;

(4)    שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:

(א)    הוא עובד מדינת ישראל;

(ב)    הוא עובד רשות מקומית בישראל;

(ג)     הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;

(ד)    הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;

(ה)    הוא עובד חברה ממשלתית;

(ו)     הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק,

וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות (1) או (2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע.

(ב)   לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:

(1)    הוא התאגד בישראל;

(תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

(2)    השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, למעט חבר בני אדם שהשליטה על עסקיו וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור, או בידי מי מטעמו, ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה תושב ישראל גם אם השליטה על עסקיו וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו, אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת;

(תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

          "תושב חוץ" - מי שאינו תושב ישראל וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

(א)   הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;

(ב)   מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

          "הכנסה מיגיעה אישית" - לרבות –

(1)   קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 152) תשס"ז-2006

(2)   קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית;

(3)   קיצבה המשתלמת לשאיריו של מי שחלות עליו פסקאות (1) או (2) מכוח זכאותו לקיצבה כאמור בהן;

(תיקון מס' 152) תשס"ז-2006

(3א) קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה; לענין זה, "אבדן כושר עבודה" – פגיעה בכושר עבודה בשל מחלה, נכות או תאונה, שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים לפי סעיף 2(1) או (2);

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(4)   קיצבה חבת-מס המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי;

(5)   מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות;

(6)   סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפסקאות (1) עד (4);

(תיקון מס' 106) תשנ"ה-1995

(7)   סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד; לענין זה, "אדם" - לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו;

(תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

          "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

          "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

          "מילוות מועדפים" - מילוות, או פקדונות על פי תכניות חסכון שהריבית עליהם פטורה מהמס כולו או מקצתו על פי כל דין, זולת אם נאמר אחרת באותו דין וכן תעודת השתתפות בהן;

          "מס הכנסה" או "מס" – בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          "מסי חוץ" – כהגדרתם בסעיף 199;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          "מדינה גומלת" – כמשמעותה בסעיף 196;

          "משלח-יד" - מקצוע וכל משלח-יד שאיננו עסק;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          "נייר ערך" – כהגדרתו בסעיף 88;

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

          "נישום" - אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;

          "מנהל" - המנהל שנתמנה לפי סעיף 229, לרבות סגן המנהל;

(תיקון מס' 201) תשע"ד-2014

          "מעביד", "מעסיק" – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;

          "עסק" - לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה;

(תיקון מס' 161) תשס"ח-2007

          "פלט" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

          "פנקסים קבילים" - פנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבלם ולא פסל אותם, או שסירב לקבלם או פסלם אולם ועדה כאמור בסעיף 146 או בית המשפט ביטלו את החלטתו, ובלבד שלא יראו פנקסים כקבילים אם הנישום הודה כי אינם קבילים, ואישר בכתב שהוסברו לו התוצאות המשפטיות הנובעות מהודאתו;

          "פסולי-דין" - קטין, שוטה, חולה-רוח וכל שאינו כשר לפעולה משפטית;

(תיקון מס' 141) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

          "פקיד שומה" – פקיד ששר האוצר הרשהו לשום לפי פקודה זו, וכן סגן פקיד שומה, עוזר פקיד שומה או גובה ראשי שהמנהל הרשה אותם בכתב בסמכות פלונית של פקיד שומה לפי פקודה זו, או למלא תפקיד פלוני מתפקידיו; מינויים של פקיד שומה, של סגן פקיד שומה, של עוזר פקיד שומה וגובה ראשי שהורשו כאמור יפורסם ברשומות;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          "פיקדון" – סכום שהופקד בתאגיד בנקאי, או במוסד בנקאי מחוץ לישראל המתנהל על פי הדין במדינה שבה הוא מתנהל;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 206) תשע"ו-2015 (תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

          "קופת גמל", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", "קופת גמל לקיצבה", "קופת גמל לחיסכון", "קרן פנסיה", "קופת גמל מרכזית לקצבה", "קופת גמל להשקעה", "קרן השתלמות", "קרן ותיקה", "קופת ביטוח" ו"תכנית ביטוח" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

          "קרקע", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

          בשטח שאינו עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

          "ריבית על איגרות חוב" - ריבית שגוף מואגד חייב לשלם לפי איגרת חוב או לפי שטר נאמנות על איגרת חוב, או מכוחם, בין בצורת משכנתה ובין בצורת מסמך או תעודה מסוג אחר שיש בהם הודאה בחבות;

          "רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית או רשות אחרת כיוצא באלה, שנתכוננה לפי כל חוק בר-תוקף אותה שעה המורה על הקמתן של רשויות שלטון מקומיות, ולרבות אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים אותה שעה תפקידה של רשות מקומית;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          "שוק מוסדר" – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;

          "שטח עירוני" - שטח שחייבים בו לשלם מס רכוש עירוני לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

(תיקון מס' 71)  תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          "שנת מס" - תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב-1 בינואר, ואם נקבעה תקופת שומה מיוחדת – תקופת השומה שנקבעה כאמור.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          "תאגיד בנקאי" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 229) תשע"ו-2016

          "תכנית חיסכון" – בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חיסכון שאושרה לפי חוק עידוד החיסכון וכן מרכיב החיסכון בפוליסה לביטוח חיים, או תכנית חיסכון שצורפה לפוליסה כאמור ושאושרה על ידי הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

חלק ב': הטלת המס

פרק ראשון: המקור

מקורות הכנסה [5(1)] (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

2.      מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:

עסק ומשלח יד

(1)   השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;

עבודה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 129) תשס"ב-2002

(2)   (א)   השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;

(תיקון מס' 129) תשס"ב-2002

(ב)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד;

(תיקון מס' 13)  תשכ"ח-1968

(3)   (בוטלה);

דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(4)   דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון;

גימלאות

(5)   קיצבה, מלוג או אנונה;

אחוזת בית וקרקע

(6)   דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורוחים אחרים שמקורם באחוזת-בית או בקרקע או בבנין תעשייתי: בנה אדם אחוזת-בית והשכירה וקיבל בעד ההשכרה דמי מפתח או פרמיה ואחר ההשכרה מכר אותה אחוזת-בית לאחר, במישרין או בעקיפין, על פי הסכם שנעשה בשעת ההשכרה או לפני כן, יראו את הקונה כאילו קיבל הוא ביום הקניה דמי מפתח או פרמיה באותו סכום; נעשתה הקניה תוך שנה לאחר ההשכרה יראו זאת כראיה לכאורה שאמנם היה הסכם כאמור;

נכסים אחרים

(7)   השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת-בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי;

חקלאות

(8)   השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע, לרבות שוויה של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות- בית לצרכי מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו, ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור;

פטנט וזכות-יוצרים (תיקון מס' 243) תשע"ז-2017

(9)   תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר;

מקורות אחרים

(10)  השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר.

השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

2א.     (א) השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים.

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:

(1)   השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;

(2)   השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;

(3)   השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

הכנסות אחרות [5(2)] (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

3.      (א) סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים או על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו; לענין זה, "ביטוח מפני אבדן כושר עבודה" – ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה, אבדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה, והכל בין אם הכספים על פי הביטוח שולמו בסכום חד-פעמי ובין אם שולמו בתשלומים תקופתיים, בין אם שולמו בידי קופת גמל ובין אם שולמו בידי אחר.

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

          (ב)  (1)   אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מהוצאה שניכויה הותר בבירור הכנסתו החייבת, יראו את החוב כחלק מהכנסתו באותה שנה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(2)   אדם שניתנה לו הלוואה אשר אילו היה ניתן במקומה מענק היה המענק בגדר הכנסה, ונותן ההלוואה נתן לו מענק לפני שההלוואה נפרעה או תוך שנה מיום שנפרעה, יראו את המענק עד לסכום ההלוואה כחלק מההכנסה של מקבלו בשנת המס שבה ניתן; לענין זה יראו מחילת הלוואה כמתן מענק;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 48)  תשמ"א-1981

(3)   (א)   אדם שבשנת מס פלונית נמחל או שומט לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מסכומים שקיבל לצורך ייצור הכנסתו מעסק או ממשלח יד, או שניתן לו מענק לצורך ייצור הכנסתו כאמור, והוא אינו חייב במס עליהם על פי סעיף 2 או על פי פסקאות (1) או (2) לסעיף קטן זה וגם הוראות סעיפים 20א ו-21(ב) אינן חלות עליהם, יראו את החוב כהכנסה בשנה שבה נמחל או שומט ואת המענק כהכנסה בשנה שבה ניתן, ואותו אדם יהיה חייב עליהם במס בשיעור שלא יעלה על 50%;

(ב)   לפי בקשתו של אדם שהיתה לו הכנסה כאמור בפסקת משנה (א), יראוה לענין סעיף 28(ב) כהכנסה מעסק;

(ג)    מס על פי פסקת משנה (א), יראוהו לענין סעיף 92(א) כמס על ריווח הון;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(4)   הוראות פסקאות (2) ו-(3) לא יחולו על מענק או על הלוואה שנמחלה או שומטה, שנתנו המדינה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או חברה להתישבות חקלאית ועירונית "רסקו" בע"מ, לאגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות סיווג אותה כאגודה שיתופית חקלאית או לחבר באגודה כאמור, אולם אם היה לאגודה או לחבר הפסד כאמור בסעיף 28 יוקטן סכום ההפסד בסכום המענק או ההלוואה שנמחלה או שומטה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(5)   לענין סעיף קטן זה, מי שנמחל לו חוב - לרבות מי שנהג בחוב כאילו נמחל לו או מי ששומט חובו.

(תיקון מס' 1)  תשכ"ב-1962 (תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 187) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 197) תשע"ג-2013

          (ג)   (1)   אדם שקיבל סכומים מפדיון של מניות הניתנות לפדיון שהוצאו על ידי חברה ללא תשלום, וכן אדם שקיבל מפדיון של מניות הניתנות לפדיון סכומים העולים על הסכום ששולם בעדם לחברה (בסעיף זה – סכום ההכנסה) למעט פדיון מניות באגודה שיתופית במקרה של פרישת חבר באגודה כאמור, מותו או פירוק האגודה ולמעט סכומים מפדיון של מניות שהוקצו לעובד או למספק שירותים כמשמעותם בסעיף 3(ט), יהיה חייב במס בשיעור של 35% על חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מ-35%, ועל יתרת סכום ההכנסה – בשיעור הקבוע בסעיף 126(א), ואם הוא יחיד – בשיעור של 25%, ואולם אם היה יחיד בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 – בשיעור של 30%, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מהשיעור האמור; לענין סעיף זה –

ת"ט תשס"ג-2002

"חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע" – חלק מסכום ההכנסה שיחסו לכלל סכום ההכנסה הוא כיחס שבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד למועד הקובע לבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד ליום הפדיון שלה;

"יתרת סכום ההכנסה" – הסכום המתקבל מהפחתת חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, מסכום ההכנסה;

"המועד הקובע" – כהגדרתו בסעיף 88;

(2)   החברה המשלמת תנכה את המס בעת תשלום הסכומים כאמור בפסקה (1) ותשלמו לפקיד השומה תוך שבוע ימים מיום התשלום בצירוף דין-וחשבון;

(3)   הסכומים כאמור בפסקה (1) ששולמו על ידי החברה לא יינתנו כניכוי לפי הסעיפים 71, 127 ו-128;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

(4)   החיוב על פי פסקאות (1) ו-(2) לא יחול על סכומים שקיבל תושב חוץ כתוספת לסכומים ששילם לחברה בעד המניות עקב שינוי בשער החליפין הרשמי.

(תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982 ת"ט תשמ"ג-1982

(5)   (בוטל).

 

(תיקון מס' 184) תשע"א-2011 (תיקון מס' 208) תשע"ו-2015

          (ג1) סכומים שקיבל מי שחייב בתשלום היטל רווחי נפט או היטל רווחי יתר לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011, המוחזרים לו בשל תשלום היטל ביתר, יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של מי שקיבל אותם, בעת שקיבל אותם.

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 82)  תש"ן-1990

          (ד)  (1)   סכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, ושמקורם בתשלומי המעביד לאותה קופה, יובאו בחשבון בקביעת הכנסתו; לענין זה, "סכומים ששולמו למעביד" - לרבות סכומים שהמעביד נהג בהם כאילו נתקבלו מהקופה והופקדו בה מחדש, ותבע ניכויים לפי סעיף 17(5);

(תיקון מס' 82)  תש"ן-1990

(2)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין מתן פטור ממס בשל סכומים שהועברו מקופת גמל לקופת גמל אחרת, או בשל סכומים ששונה ייעודם באותה קופה.

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 59) תשמ"ד-1984

          (ה)  סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, (להלן - הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו - בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ-8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ-7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן. לענין זה –

(תיקון מס' 59) תשמ"ד-1984

          "משכורת קובעת" - הכנסת עבודה - למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים - אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לענין תשלום תוספת היוקר כפי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;

(תיקון מס' 59) תשמ"ד-1984

          "עובד הוראה" - חבר באחת מקרנות השתלמות אלה:

(א)   קרן השתלמות למורים וגננות בע"מ;

(ב)   קרן השתלמות למורים על יסודיים, מורי סמינרים ומפקחים בע"מ;

(ג)    קרן השתלמות למורים על יסודיים בע"מ;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

          "קרן השתלמות" – (בוטלה).

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

          (ה1) (בוטל).

(תיקון מס' 108) תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          (ה2) סכומים שקיבל יחיד מקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים ולמעט סכומים שהפקיד, שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 17(5א), יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של היחיד בעת שקיבל אותם, ואולם סכומי ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן ההשתלמות במועדים הקבועים בסעיף 9(16ב), יראו אותם כהכנסה מריבית כאמור בסעיף 2(4).

(תיקון מס' 120) תש"ס-2000 (תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

          (ה3) (1) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על שיעור ההפקדה כשהוא מוכפל כאמור, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(1א) (א)   סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(ב)   על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(ג)    החל משנת המס 2018 וב-1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל-100 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(1ב) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(2)   בסעיף קטן זה –

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

"הכללים" – (נמחקה);

"השכר הממוצע במשק" - השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

"סכומים לפיצויים" – (נמחקה);

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"השיעור להפקדה" – השיעור הקבוע לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, להפקדה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעביד בקופת הגמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, לפי הנמוך מביניהם;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"מרכיב הפיצויים" – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"מרכיב תגמולי מעביד" – כמשמעותו בכללים;

 

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"משכורת" – כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת גמל;

(תיקון מס' 173) תש"ע-2009 (תיקון מס' 209) תשע"ו-2015

"סכום התקרה" – סכום השווה לשתי פעמים וחצי השכר הממוצע במשק בחודש;

 

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"סכומים צבורים החייבים במס" – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם כהכנסה של העובד לפי פסקה (1א) או (1ב), במועד שקיבל אותם;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"שנות העבודה" – השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהם היה העובד מועסק;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

"תקרת הכנסה מזכה" – הסכום הנקוב בפסקה (1) שבהגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47, לפי הענין;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"תקרת השלמה לפיצויים" – הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעביד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעבידיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"תקרת הפיצויים" – משכורת העובד ביום ההפקדה או 32,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 171) תשס"ט-2009

          (ה4) (1)   ריבית ורווחים אחרים, שקיבל יחיד מקרן השתלמות, במועדים הקבועים בסעיף 9(16א) או (16ב), לפי הענין, יראו אותם כהכנסה מריבית; ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לקרן ההשתלמות, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(3)   ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל או שמשך יחיד מקופת גמל להשקעה, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי.

(תיקון מס' 132)  (תיקון) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          (ה5) רווחים שקיבל יחיד מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לתכנית החיסכון, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          (ה6) הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית; בסעיף קטן זה, "הפרשי הצמדה חלקיים" – כהגדרתם בסעיף 9(13)(1), ואולם לענין זה יראו כמדד את מדד המחירים לצרכן, שער המטבע, לרבות הפרשי שער, או כל מדד אחר.

(תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

          (ה7) (1)   סכומים שהועברו לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה על שם בן זוג לשעבר של עמית בקופה, לפי הוראות סעיף 6(א) או (ה)(1)(א) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, יראו אותם כהכנסה שהתקבלה בידי העמית;

(תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(2)   סכומים ממרכיב פיצויים בקופת גמל לקצבה של עמית שהועברו לקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שם בן זוגו לשעבר של העמית, לפי הוראות סעיף 6(ה)(1)(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, או שנמשכו מקופת הגמל לקצבה של העמית בידי בן זוגו לשעבר, לפי הוראות סעיף 6(ה)(1)(ג) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, יראו אותם כהכנסה שהתקבלה בידי העמית;

(3)   לעניין סעיף קטן זה, "עמית" ו"בן זוג לשעבר" – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

          (ה8) סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יראו אותם כהכנסה כאמור בסעיף 2(1) או (8) שהתקבלה בידי היחיד.

(תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968

          (ו)   אדם שבשנת מס פלונית נפסקה התעסקותו והכנסתו נקבעת בשומה לפי בסיס מזומנים, יראו את כל הסכומים שלא חוייבו בידי אותו אדם במס לפני ההפסקה מחמת קביעת ההכנסה על בסיס מזומנים כהכנסה בידי מי שזכאי לאותם סכומים בעת קבלתם ולענין זה, "הפסקת התעסקות" - לרבות שינוי התעסקות או פטירה; אולם סכומים כאמור שנכללו בעזבונו של אותו אדם, יופחתו לענין מס עזבון על פי חוק מס עזבון, תש"ט-1949, בסכום המס המגיע עליהם לפי סעיף 125א.

(תיקון מס' 44) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 71)  תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

          (ז)   חבר בני אדם שבשנת המס היה מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2), או שעיסוקו לא היה לשם קבלת רווחים או שכל הכנסתו היתה פטורה ממס, או שנקבע לגביו בחיקוק שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה, יהיה חייב על הסכומים שלהלן במס בשיעור של 90%, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם:

(1)   סכומים שהוציא למטרות המפורטות בתקנות על פי סעיף 31 אשר לפי אותן תקנות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי;

(2)   סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 32(11);

(3)   סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים על הסכומים שהיו מותרים לו בניכוי אילולא היה פטור ממס.

(תיקון מס' 20) תשל"ד-1974 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

          (ח)  קיבל אדם סכומים כריבית על איגרות-חוב - ולגבי איגרת חוב שלא בשל מילווה מועדף, ריבית - לרבות הפרשי הצמדה - בשל תקופה שהאיגרת היתה בבעלותו של אחר (להלן - ריבית צבורה) יחולו הוראות אלה:

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(1)   אם הריבית הצבורה איננה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1) - יראו את הריבית הצבורה כהכנסה שאין לגביה זכות לפטור, למעט פטור שניתן על הריבית עצמה, לזיכוי, לניכוי או לקיזוז כל שהם; הוראה זו לא תחול על אותו חלק מריבית צבורה שמקבלת קופת גמל פלונית, אשר נצבר בידיהן של קופות גמל אחרות, כל עוד יש רציפות במכירה מקופת גמל אחת לשניה; לענין זה, "קופת גמל" - קופת גמל פטורה ממס לפי סעיף 9(2);

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(2)   אם הריבית הצבורה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1), ובאיגרת חוב צמודה - אם נתקיימו שתי אלה:

(א)   הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שנה;

(ב)   איגרת-החוב נרכשה בתוך שנה וחצי לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום הריבית –

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

ובאיגרת חוב בלתי צמודה - אם נתקיימו שתי אלה:

(א)   הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שלושה חדשים;

(ב)   איגרת החוב נרכשה בתוך שלוש שנים לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום הריבית.

(תיקון מס' 72)  תשמ"ז-1987

לא יובא בחשבון, לענין חישוב הריווח או ההפסד של מקבל הריבית ממכירת האיגרת או מפדיונה, אותו חלק מהסכום שהוציא לרכישת האיגרת השווה לריבית הצבורה בניכוי המס החל עליה. האמור בסעיף קטן זה לגבי ריבית, יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על דמי נכיון כהגדרתם בסעיף 9(13ב) שאינם פטורים ממס לפי הסעיף האמור.

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

          (ח1)        שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ח) לא יחולו על סוגי השקעות או על סוגי נישומים, והכל בתנאים ובתיאומים שיקבע.

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

          (ט)  (1)   מימש אדם זכות שקיבל בעבר לרכישת נכס או שירות, ובעת המימוש היה הפרש בין המחיר המשתלם כרגיל בעד אותו נכס או שירות לבין המחיר ששילם אותו אדם, או קיבל אדם הלוואה, בין שניתנה לו במישרין או בעקיפין או לאחר לטובתו, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת בין דרך כלל ובין לסוגי הלוואות או להלוואות למטרות שונות, יראו את ההפרש –

(א)   בזכות או בהלוואה שניתנו בקשר ליחסי עובד ומעביד - כהכנסת עבודה;

(ב)   בזכות או בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים - כהכנסה לפי סעיף 2(1) זולת אם הוכיח שניתנו ללא קשר עם השירותים שסיפק;

(תיקון מס' 66)  תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 67)  תשמ"ה-1985

(ג)    בזכות או בהלוואה שפסקאות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליה שקיבל בעל שליטה, או קרובו, מחברה שבשליטתו - כהכנסה לפי סעיף 2(4); לענין זה –

"קרוב" - כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1);

"בעל שליטה" - מי שמחזיק או זכאי לרכוש, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, אחד מאלה:

(1)5% לפחות מהון המניות שהוצא;

(2)5% לפחות מכוח ההצבעה בחברה;

(3)זכות לקבל 5% לפחות מרווחי החברה או מנכסיה בעת פירוק;

(4)זכות למנות מנהל.

(תיקון מס' 67)  תשמ"ה-1985

לענין סעיף קטן זה –

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"הלוואה" – לרבות כל חוב, למעט אחד מאלה:

(1)   עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

(2)   הלוואה שניתנה עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), שהיתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), או שהיתה נכס קבוע בידי המלווה במועד החל בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;

"ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה.

(2)   לפי בקשת הנישום יחושב המס על הפרש במימוש זכות כאמור כאילו היה הכנסה שנתקבלה בחלקים שנתיים שווים שמספרם כמספר השנים שמיום מתן הזכות ועד למימושה אך לא יותר משש שנים המסתיימות בשנת המימוש;

(תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985

(3)   שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב ההפרש האמור בפסקאות (1) ו-(2) וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה;

(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008

(4)   (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(5)   הוראות פסקה (1)(ג) לא יחולו על הלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או חברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1.

(תיקון מס' 235) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 245) תשע"ח-2018

          (ט1)[1] (1) בסעיף קטן זה –

"בעל מניות מהותי" – כהגדרתו בסעיף 88 למעט חברה שאינה תאגיד שקוף כהגדרתו בפסקה (9);

"דירה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973;

"יתרת זכות" – יתרה הניתנת לקיזוז על פי דין, לרבות שטר הון שהונפק לתקופה של עד חמש שנים;

"מועד החיוב" – אחד מאלה:

(1)   במשיכת כספים מחברה – בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו;

(2)   בהעמדת נכס לשימוש – בתום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימוש, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד שבו הושב הנכס;

"משיכה מחברה" משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושם, והכול במישרין או בעקיפין, למעט משיכה או העמדה לשימוש כאמור המהווה הכנסה אשר חויבה במלוא המס;

"משיכה של כספים מחברה" – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שלא יראו כמשיכה של כספים מחברה סכום משיכות מצטבר, שלא עלה ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלפניה, על מאה אלף שקלים חדשים:

(1)   הלוואה, לרבות השאלה או כל חוב אחר;

(2)   מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה כלשהי לטובת בעל המניות המהותי; לעניין זה, "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת, והכול עד לסכום שהועמד לטובתו;

"נכס" – כל אחד מאלה:

(1)   דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי, ולרבות תכולתה;

(2)   חפצי אמנות או תכשיטים;

(3)   כלי טיס וכלי שיט שעיקר השימוש בהם הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי;

(4)   נכס אחר שקבע שר האוצר לעניין זה, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

"עלות נכס" – הגבוה מבין אלה: יתרת שווי הרכישה כאמור בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין בתוספת הפחת, או עלות הנכס בדוח על המצב הכספי של החברה;

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88;

(2)   יראו משיכה מחברה, במועד החיוב, כהכנסתו של בעל המניות המהותי –

(א)   מדיבידנד, אם היו רווחים בחברה ובהתאם לחלקו בהם; לעניין זה, "רווחים" – כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות;

(ב)   במשיכה שפסקת משנה (א) אינה חלה עליה, אם מתקיימים יחסי עובד מעביד – כהכנסת עבודה;

(ג)    במשיכה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – כהכנסה מעסק או ממשלח יד;

(3)   כספים שהושבו לחברה עד מועד החיוב ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד שבו הושבו, יראו אותם, עד גובה הסכום שנמשך מחדש כאילו לא הושבו, למעט אם נמשכו מחדש באופן חד-פעמי, והוחזרו בתוך 60 ימים;

(4)   נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי והושב לחברה עד מועד החיוב, ולאחר מכן הועמד לשימושו מחדש בתוך שלוש שנים מהמועד שבו הושב, יראו אותו כאילו לא הושב;

(5)   יתרת זכות שנוכתה מהכנסה כאמור בפסקה (6)(א)(1) או (6)(ב)(1) ונפרעה בתוך 18 חודשים מהמועד שבו נוכתה, יראו אותה, עד גובה הסכום שנפרע, כאילו לא נוכתה;

(6)   לעניין חישוב ההכנסה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:

(א)   נמשכו מהחברה כספים, יראו כהכנסה במועד החיוב, את סכום משיכת הכספים בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1)   יתרת זכות של בעל המניות המהותי שביצע את המשיכה, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2)   סכום הלוואה שנטלה החברה מתאגיד בנקאי בלבד, לתקופה של שנתיים לפחות, אשר הועבר בתוך 60 ימים לידי בעל המניות המהותי, ובעל המניות המהותי הוא שנושא בכל עלויות ההלוואה, ובלבד שהחברה לא העמידה ערובה כנגד אותה הלוואה;

(ב)   הועמד נכס לשימוש בעל המניות המהותי, יראו כהכנסתו במועד החיוב, את עלות הנכס בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1)   יתרת זכות של בעל המניות המהותי אשר הנכס הועמד לשימושו, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2)   בנכס שהוא דירה – יתרת הלוואה מתאגיד בנקאי בלבד שכנגדה שעבוד קבוע של הדירה, אם השעבוד הוא לתקופה של שלוש שנים לפחות, שמוטל על אותה דירה שהועמדה לשימוש בעל המניות המהותי;

(7)   בגין השימוש בנכס עד להשבתו לחברה, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכול בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;

(8)   הוראות סעיף קטן (ט) יחולו על משיכה של כספים מחברה עד למועד החיוב;

(9)   לא יראו הלוואה שניתנה לחברה אחרת המשמשת לתכלית כלכלית בחברה המקבלת את ההלוואה כמשיכה מחברה בעקיפין, ובלבד שהחברה המקבלת אינה תאגיד שקוף; לעניין פסקת משנה זו, "תאגיד שקוף" – חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיחסת לבעלי הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א);

(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 185) תשע"א-2011

          (י)   (1)   אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או חבר בני אדם שנתן הלוואה, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) בידי נותן ההלוואה, ובלבד שמתקיימים יחסים מיוחדים בין נותן ההלוואה לבין מקבל ההלוואה; לעניין פסקה זו –

"ריבית" – לרבות הפרשי הצמדה;

"הלוואה" – לרבות כל חוב שאיננו אחד מאלה:

(1)   חוב של לקוחות או חוב של ספקים בשל שירותים או נכסים;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(3)   (נמחקה);

(4)   הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(5)   (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(6)   (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(7)   (נמחקה);

(8)   הלוואה שנתן מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה לשם מטרתו הציבורית;

(9)   הלוואה שהיא עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

ת"ט תשס"ח-2008

(10)  הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, שנתן חבר בני אדם לחבר בני אדם שבשליטתו כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(11)  שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, בתנאים הקבועים בפסקה (5) שבהגדרה "נכסים קבועים" שבתוספת ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה, לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), או שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה במועד החל בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(12)  הלוואה שנתן אדם עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה לא היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, והוראות פרק ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה לא יחולו בקביעתה;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"יחסים מיוחדים" – לרבות יחסים שבין אדם לקרובו, וכן שליטה של צד אחד להלוואה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים להלוואה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"שליטה" – החזקה, במישרין או בעקיפין, ב-5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה, ביום אחד לפחות בשנת המס, ולעניין פסקה (10) להגדרה "הלוואה" – החזקה ב-25% לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת המס;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"אמצעי שליטה" ו"יחד עם אחר" – כהגדרתם בסעיף 88;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 76(ד);

(2)   שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב הפרש הריבית וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.

הכנסה מאזור (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

3א. (א) לענין סעיף זה –

 

(תיקון מס' 81) תש"ן-1990

          "אזרח ישראלי" - כל אחד מאלה:

(1)   אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, תשי"ב-1952;

(2)   תושב ישראל;

(3)   מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, תש"י-1950, והוא תושב אזור;

(4)   חבר-בני-אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32(9);

(תיקון מס' 101) תשנ"ה-1994

          "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994);

(תיקון מס' 81) תש"ן-1990

          "תושב אזור" - כהגדרת "תושב ישראל" או "תושב" בסעיף 1, אלא שבכל מקום שנאמר שם "בישראל" קרי "באזור";

          "רווחים" - כמשמעותם לענין מס על פי חוק המס החל באזור;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          "הכנסה שהופקה באזור" - (נמחקה).

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          (ב)  הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור, יראו אותה כהכנסה שהופקה או שנצמחה בישראל.

          (ב1) הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו אותה כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל.

ת"ט תשל"ט-1979 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(ג) (1)   אזרח ישראלי הנמנה עם חבר-בני-אדם תושב האזור - יראו חלק מרווחי החבר, כיחס חלקו של אותו אזרח בזכויות לרווחי החבר, כהכנסתו.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(2)   לענין האמור בפסקה (1), הופקה הכנסתו של חבר בני אדם בישראל או באזור – יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו הופקה בישראל; הופקה הכנסתו של החבר מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה מחוץ לישראל;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(3)   דיבידנד שקיבל אזרח ישראלי מתוך רווחים ששילם עליהם מס לפי סעיף קטן זה – פטור ממס.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          (ה)  אזרח ישראלי ששילם על הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ב1) מס לשלטונות האזור, יזוכה מהמס הישראלי בסכום המס ששילם באזור; לגבי הכנסה כאמור בסעיף קטן (ג) יזוכה אזרח ישראלי בחלק מסכום המס ששילם החבר על רווחיו, ביחס חלקו בזכויות לרווחי החבר. מס ששולם כאמור בסעיף זה לא ייחשב כמסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199.

(תיקון מס' 81) תש"ן-1990 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

          (ו)   בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על אזרח ישראלי שהוא תושב אזור או פועל באזור, הוראות פקודה זו כאילו היה תושב ישראל, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(תיקון מס' 226) תשע"ו-2016

          (ז)   בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, תושב ישראל, או אזרח ישראלי שהוא תושב האזור, שיש לו הכנסה שהופקה או שנצמחה באזור, והוא זכאי למענק לעידוד השקעות הון בשל המפעל שממנו הופקה או נצמחה אותה הכנסה, לפי ההסדר המינהלי החל באזור, זכאי, בשל אותה הכנסה, להטבות המס הניתנות בישראל לפי חוקי עידוד השקעות הון, בתנאים ובהיקף הקבועים באותם חוקים ובשינויים המחויבים; לעניין זה –

          "ההסדר המינהלי החל באזור" – הסדר מינהלי שנקבע בהחלטת ממשלה, הקובע זכאות למענקים לעידוד השקעות הון באזור, והמקביל בפרטיו להסדר לפי חוקי עידוד השקעות הון הקובע זכאות למענקים כאמור בישראל;

          "חוקי עידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון, חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, והתקנות לפיהם.

פרק שני: המקום

מקום ההכנסה במכירה לחוץ-לארץ [5(3)]

4.      אדם העוסק בישראל במפעל חקלאי או תעשייתי או בכל מפעל יצרני אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1)   מכר האדם מוצר של מפעלו בסיטונות בחוץ לארץ, או לשם מסירה בחוץ-לארץ, בין שהחוזה נערך בישראל ובין בחוץ-לארץ, יראו את כל הרווחים שמקורם במכר כהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, אלא שאם יוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי הריווח עלה מחמת מעשה שנעשה באותו מוצר בחוץ לארץ - למעט טיפול, סיווג, פיטום, מיון, אריזה או הסבה - לא יראו עליית ריווח זו כהכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל;

(2)   אם בדרך אחרת הסב האדם בחוץ לארץ מוצר של מפעלו, או השתמש בו או עסק בו, יראו כריווח שמקורו בפעולה האמורה וכהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, את הריווח שהיה יכול להשיג אילו מכר את המוצר בסיטונות לחוץ לארץ במיטב התנאים.

מקום הפקת ההכנסה (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 ת"ט תשס"ג-2002 (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

4א.     (א)[2] המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהיה –

(1)   לגבי הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;

(2)   לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק;

(3)   לגבי הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;

(4)   לגבי הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה;

(5)   לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם;

(6)   לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס;

(7)   לגבי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של המשלם;

(8)   לגבי קצבה, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם;

(9)   לגבי הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה;

(10)  לגבי דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד;

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

(11)  לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א – מקום משובו של משלם ההשתכרות או הרווח כאמור.

          (ב)  (1)   על אף האמור בפסקאות (4) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה, לפי הפסקאות האמורות, בישראל, אם המעביד הוא אחד הגופים המפורטים בפסקה (א)(4) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"" בסעיף 1, ובתנאי שיחסי העבודה עם מעביד כאמור החלו כאשר העובד היה תושב ישראל.

(2)   על אף האמור בפסקאות (5), (7) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה לפי אלה:

(א)    בישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל;

(ב)    מחוץ לישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב ישראל מחוץ לישראל.

          (ג)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -

(1)   לגבי הכנסה שהופקה ביותר ממקום אחד ולא נקבעה לגביה הוראה אחרת - כללים לייחוס הפקת ההכנסה למקומות שונים;

(2)   את מקום הפקת ההכנסה במקרים מסוימים שלגביהם לא נקבעו הוראות אחרות.

הוראות מיוחדות לעניין חכירת כלי שיט או כלי טיס (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 198) תשע"ד-2013

5.       (נמחקה):

 

 

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(1)   (נמחקה);

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(3)   (נמחקה);

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(4)   (א)   (נמחקה);

 

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002

(ב)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס, כולו או מקצתו ובתנאים שיקבע, דמי שכירות ששולמו לחכירת כלי טיס או כלי שיט הפועלים בקווים בין-לאומיים וכן ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות לרכישתם; פטור זה יכול שיהא כללי או לסוגים של חכירות או של הלוואות.

(תיקון מס' 198) תשע"ד-2013

(5)   (נמחקה).

פרק שלישי: תקופת השומה

שנת מס [6]

6.      המס לכל שנת מס יוטל על הכנסתו החייבת של אדם באותה שנה.

תקופת שומה מיוחדת (תיקון מס' 71) תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

7.      (א) על אף האמור בסעיף 6, רשאי המנהל לקבוע, לבקשתם של הנישומים המפורטים להלן, שהמס לגבי כל שנת מס יוטל על הכנסתם בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שתחילתה במועד אחר מ-1 בינואר (להלן - תקופת שומה מיוחדת):

(1)   קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, תשכ"א-1961;

(2)   חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975;

(3)   חברה שמניות שלה רשומות למסחר בבורסה שהוכרה לענין חוק להשקעות משותפות בנאמנות, תשכ"א-1961;

(תיקון מס' 203) תשע"ד-2014

(4)   חברה ש-51% לפחות מהון מניותיה ומכוח ההצבעה בה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי חברה תושבת חוץ שמניות שלה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, או חברה שהזכות לקבל 51% לפחות מרווחיה היא בידי חברה תושבת חוץ כאמור;

(תיקון מס' 177) תש"ע-2010

(5)   מוסד להשכלה גבוהה אשר דוחותיו הכספיים המוגשים למועצה להשכלה גבוהה, מתייחסים לתקופת דיווח בת שנים עשר חודשים המתחילה ב-1 באוקטובר; לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – כהגדרתו בסעיף 9(29).

(תיקון מס' 177) תש"ע-2010

          (ב)  בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לקבוע תקופת שומה מיוחדת גם לנישום שיש לו יחסים מיוחדים, בין במישרין ובין בעקיפין, עם חברה או מוסד להשכלה גבוהה שנקבעה להם תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5), ובלבד שיקבע כאמור רק אם הסכים לכך הנישום.

          (ג)   קבע המנהל לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יוטל המס לכל תקופה כאמור בכפוף לכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר.

(תיקון מס' 177) תש"ע-2010

          (ד)  המנהל רשאי להתנות קביעת תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף זה בתנאים, ורשאי הוא שלא לקבוע תקופת שומה מיוחדת לחברה או למוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (5) אם לנישום שיש לו יחסים מיוחדים עמם, בין במישרין ובין בעקיפין, לא נקבעה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (ב).

          (ה)  קבע המנהל תקופת שומה מיוחדת, רשאי הוא לבטל קביעתו, בין לבקשתו של הנישום ובין שלא לבקשתו, והכל אם ראה טעמים סבירים לעשות כן, ורשאי הוא לקבוע לענין הביטול כל תיאום שייראה לו צודק וסביר; ביטול כאמור שנעשה שלא לבקשת הנישום, ייכנס לתקפו בתום תקופת השומה המיוחדת שבה נעשה הביטול.

חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת [5(1)(ו) סיפה (5) (6)] (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

8.      (א) המנהל רשאי להתיר שדמי מפתח או פרמיה לפי סעיף 2(6) שהיא דמי השתתפות בהוצאות בנין, או תשלום בדומה לכך, יחולקו בתור הכנסה לכל תקופת חוזה השכירות או לכל תקופה אחרת שיקבענה המנהל.

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 243) תשע"ז-2017

          (ב)  הכנסה ממכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא או ממכירת זכות-יוצרים על ידי היוצרים, רשאי המנהל להתיר חלוקתה לתקופה שיקבע המנהל; הוראה זו לא תחול על הכנסה לפי סעיף 2(9).

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

          (ג)   לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(1)   הפרשי שכר או הפרשי קצבה - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו; לעניין זה, "קצבה" – קצבה המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 9(6ו), וכן קצבה כאמור בפסקאות (2) עד (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1;

(2)   דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;

(תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(3)   הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 - בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

          (ד)  התיר המנהל לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע המנהל, תיווסף להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם של יורשי הנישום, תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו ערובה להנחת דעתו של המנהל לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה. ובלבד שאם שילם כדין מקדמה על פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף 164 - יראו את סכום המקדמה ששולם או סכום המס שנוכה, כאמור, המתייחסים לשנים שלאחר הפטירה, כסכום המס המגיע.

חלוקת הכנסה מעבודות שמשך ביצוען עולה על שנה (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

8א. (א) בסעיף זה –

          "עבודה ממושכת" - עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה, לרבות עבודות בניה בבנין בידי מי שמבצע את העבודה על פי הזמנתו של אדם אחר ולמעט בניית בנין בידי בעלו;

          "הכנסות מעבודה ממושכת" - הכנסות מעבודה ממושכת שהן הכנסות לפי סעיף 2(1), בין מביצוע ובין ממכירה.

          (ב)  נישום העוסק בעבודה ממושכת ידווח על הכנסותיו ממנה כך:

(1)   בשנת המס שבה גמר לבצע 25% לפחות מההיקף הכספי של העבודה, כפי שהוא מחושב לאותה שנה, או מההיקף הכמותי של העבודה, לפי בחירתו, ידווח על ההכנסה שנצמחה לו, על פי אומדן, מחלק העבודה שביצע, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שנצמחו לו, על פי אומדן, בהתאם לחלק העבודה שביצע באותה שנה כשהוא מחושב לפי הבסיס שבו לראשונה בחר לחישוב היקף הביצוע; בשנת המס שבה סיים את העבודה ידווח על התוצאה העסקית בשלמותה בניכוי ההכנסות שעליהן דיווח בשנים הקודמות;

(תיקון מס' 67) תשמ"ה-1985

(2)   הפסד מעבודה ממושכת יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני שנת המס שבה נסתיימה העבודה רק לאחר שהנישום גמר לבצע 50% לפחות מההיקף הכספי של העבודה כפי שהוא מחושב לשנה שבה תבע את קיזוז ההפסד, או 50% לפחות מההיקף הכמותי של העבודה;

(תיקון מס' 67) תשמ"ה-1985

(3)   נישום שחלה עליו פסקת משנה (1) או (2) יצרף לדו"ח שעל פי סעיף 131, דו"ח מאושר בידי רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, שבו יפרט את דרך קביעת ההכנסה או ההפסד, לפי הענין, ואת דרך חישוב היקף הביצוע.

          (ג)   (1)   בסעיף קטן זה –

        "בנין" - בנין שבנה בעלו ואשר משך בנייתו עולה על שנה;

        "בנין ראוי לשימוש" - בנין או חלק ממנו שחובר לרשת החשמל או בנין שנתמלאו לגביו התנאים לקבלת תעודת גמר בניה על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון);

        "הכנסות מבנין" - הכנסות ממכירת הבנין שהן הכנסות לפי סעיף 2(1).

(2)   נישום שיש לו הכנסות מבנין יחולו לגביו הוראות אלה:

(א)   בשנת המס הראשונה שבה היה הבנין ראוי לשימוש, ידווח הנישום על כל ההכנסות שהיו לו מהבנין עד לאותה שנת מס ובאותה שנת מס, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שהיו לו מהבנין באותה שנת מס;

(ב)   לענין קביעת הכנסתו החייבת של נישום ממכירת חלק מבנין ראוי לשימוש, יובא בחשבון חלק מעלות הבנין כולו כיחס חלקו של השטח שנמכר באותה שנת מס לשטח הבנין כולו, כפי שהוא מפורט בהיתר הבניה שניתן לגביו על פי חוק התכנון, ובלבד ששטחי חניה שנמכרו לא ייכללו לענין זה בשטח שנמכר;

(ג)    הפסד מבנין לא יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני שנת המס שבה היה הבנין ראוי לשימוש.

דינן של הכנסות לפי סעיף 2(6) או (7) (תיקון מס' 54)  תשמ"ב-1982

8ב.     הכנסה לפי סעיף 2(6) או (7) תיכלל בהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה קיבל אותה בפועל גם אם היא הכנסה מראש, וההוצאות שהוצאו בשנות מס שלאחריה בייצורה של הכנסה לפי ההוראות האמורות יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה הוצאו, ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה הוצאו הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואת השומה לשנה האמורה יראו כמתוקנת בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א.

מועד החיוב של הכנסה מהפרשי שער (תיקון מס' 54)  תשמ"ב-1982

8ג.     הכנסתו של אדם מהפרשי שער תיחשב כהכנסה בשנת המס שבה נצברה גם כשהדיווח הוא על בסיס מזומנים.

חלק ג': חישוב ההכנסה לענין מס

פרק ראשון: פטור

סימן א': פטור על פי הדין

הכנסות פטורות [8]

9.      פטורים ממס:

הנשיא (תיקון מס' 76) תשמ"ח-1988

(1)  תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקיצבה;

ראש הממשלה (תיקון מס' 248) תשע"ח-2018

(1א) תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה;

רשות מקומית, קופת גמל ומוסד ציבורי (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 37) תש"ם-1980 (תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

(2)  (א)   הכנסתם של רשות מקומית, מפעל הפיס ומוסד ציבורי, במידה שלא הושגה מעסק שהם עוסקים בו, או מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר-בני-אדם שבשליטתם העוסק בעסק וכן הכנסתה של קופת גמל אם לא הושגה מעסק שקופת הגמל עוסקת בו או מכל הכנסה ששולמה על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שהוא בשליטת קופת הגמל או שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית; אך שר האוצר רשאי, בצו, לפטור הכנסה שהושגה על ידי רשות מקומית, על ידי מפעל הפיס או על ידי מוסד ציבורי שהוא קופה לגמילות חסדים מהמקורות האמורים, למשך תקופה ובתנאים שיקבע, אם נוכח כי ראוי לעשות כן לטובת הציבור.

(תיקון מס' 196) תשע"ג-2012 (תיקון מס' 230) תשע"ז-2016

(א1) על אף האמור בפסקת משנה (א), הכנסתה של רשות מקומית מדיבידנד בתקופת ההטבה ומריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה – פטורה ממס; לעניין זה –

"תקופת ההטבה" – שנות המס 2011 עד 2018;

"דיבידנד בתקופת ההטבה" – דיבידנד מרווחי תאגיד מים וביוב המחולק בתקופת ההטבה לרשות מקומית המחזיקה באמצעי שליטה באותו תאגיד;

"ריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה" – ריבית והפרשי הצמדה שנצברו בתקופת ההטבה, ומשולמים בתקופת ההטבה על ידי תאגיד מים וביוב לרשות מקומית שמחזיקה באמצעי שליטה באותו תאגיד, בשל הלוואה שנתנה אותה רשות מקומית לאותו תאגיד מים וביוב;

"תאגיד מים וביוב" – חברה או חברת ביוב כהגדרתן בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, שרשות מקומית, אחת או יותר, מחזיקה בכל אמצעי השליטה בה.

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

(ב)   בפסקה זו –

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"קופת גמל" – למעט קופת ביטוח;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"הכנסה", לענין קופת גמל לגיל פרישה – לרבות שבח ממכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"מס", לענין קופת גמל לגיל פרישה – לרבות מס לפי סעיפים 6 או 7 לחוק מיסוי מקרקעין;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"קופת גמל לגיל פרישה" – קופת גמל לקיצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת גמל לפיצויים;

(תיקון מס' 93) תשנ"ג-1993

"מוסד ציבורי" - חבר בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד, והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר; לענין זה, "קרוב" - כמשמעותו בסעיף 76(ד);

"מטרה ציבורית" - מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית[3];

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

"אמצעי שליטה", בחבר בני אדם – כל אחד מאלה:

(1)   זכות למנות מנהל;

(2)   זכות להצבעה;

(3)   זכות לרווחים;

(4)   זכות ליתרת נכסים בעת פירוקו של החבר לאחר סילוק חובותיו;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

"שליטה" – היכולת, בין לבד ובין ביחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו יכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בחבר בני אדם, כשליטה בו, למעט יכולת למנוע החלטות עסקיות מהותיות; לענין זה, "החלטות עסקיות מהותיות" – החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בחבר בני אדם או מכירה או חיסול של רוב עסקי אותו חבר בני אדם או שינוי מהותי בהם; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו כאילו מתקיימת יכולת כאמור ברשות מקומית, במפעל הפיס, בקופת גמל או במוסד ציבורי, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   בידי רשות מקומית, מפעל הפיס או מוסד ציבורי – הכוח למנות, במישרין או בעקיפין, מנהל באותו חבר, או הזכות, במישרין או בעקיפין, ל-25% לפחות מכוח ההצבעה בו או מיתרת נכסיו בעת פירוקו לאחר סילוק חובותיו או למרבית רווחיו;

(תיקון מס' 166) תשס"ח-2008

(2)   (נמחקה);

(תיקון מס' 166) תשס"ח-2008

(3)   בידי כמה גופים מגופים אלה: רשות מקומית, מפעל הפיס, מוסד ציבורי או קופת גמל – החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפים, בשיעור העולה על 50% מאמצעי השליטה בחבר בני אדם;

(תיקון מס' 220) תשע"ו-2016

(4)   על אף האמור בפסקה (3), לעניין הכנסתה של קופת גמל מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה שהתקבלו מאת קרן טכנולוגיה עילית, החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה בקרן בידי כמה קופות גמל, בשיעור שאינו עולה על 75% מאמצעי השליטה בקרן – לא תהווה שליטה; לעניין זה, "קרן טכנולוגיה עילית" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות, ובלבד שהיא קרן נאמנות פטורה כהגדרתה בסעיף 88;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

"החזקה מהותית",

(תיקון מס' 166) תשס"ח-2008

(1)   בידי קופת גמל אחת – החזקה או זכות להחזקה, במישרין או בעקיפין, בשיעור העולה על 20% באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם;

(2)   בידי כמה קופות גמל, המנוהלות או המוחזקות, במישרין או בעקיפין, בידי אדם אחד – החזקה או זכות להחזקה, במישרין או בעקיפין, יחד או לחוד בשיעור העולה על 20% באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם, ואם היו מנוהלות או מוחזקות כאמור בידי בנק – בשיעור העולה על 10%; לענין זה יראו כמה קופות גמל כמנוהלות בידי אדם אחד גם אם השקעותיהן מנוהלות, במישרין או בעקיפין, על ידיו ויראו כמה קופות גמל, כמוחזקות בידי אדם אחד אם בידיו היכולת לכוון את פעילותן של קופות הגמל; בלי לגרוע מהוראות פסקה זו יראו כאילו מתקיימת יכולת כאמור גם אם לאותו אדם, במישרין או בעקיפין, 50% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה בכל אחת מקופות הגמל;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ויראו כמה בנקים כבנק אחד אם לאחד היכולת לכוון את פעילותו של האחר, במישרין או בעקיפין, או אם לאדם אחד היכולת לכוון את פעילותם כאמור, הכל אם לא התקיימו בהם מערכות נפרדות לניהול קופות גמל, כפי שנקבע לפי סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

(ג)    (1)   שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לחישוב שיעור השליטה בעקיפין וההחזקה המהותית בעקיפין של קופות גמל בחבר בני אדם;

(2)   שר האוצר רשאי לקבוע, כי החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם, בידי כמה גופים כאמור, בשיעור המביא אותם לשליטה בחבר בני האדם או להחזקה מהותית בו, לא תהווה שליטה או החזקה מהותית, לפי הענין, אם נעשתה לתקופה שאינה עולה במצטבר על שלושה חודשים בשנת המס או על תקופה קצרה יותר שקבע השר, שבסופה ירד שיעור ההחזקה לשיעור שאינו מביא אותם לשליטה או להחזקה מהותית, לפי הענין, הכל בהתאם לכללים שקבע.

(תיקון מס' 119) תשנ"ט-1998

(2א) (א)   הכנסתו של ארגון מקצועי לרבות הכנסה מדמי חבר, ובלבד שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו, או מכל הכנסה מחבר בני אדם שבשליטתו העוסק בעסק, לרבות מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה;

(ב)   (1)   על אף האמור בפסקת משנה (א), יתרת  ההכנסה של הארגון המקצועי העולה על שיעור של 50% מהוצאותיו, לא תהיה פטורה ממס;

(2)   סכום הוצאות העולה על סכום הכנסות בשנת מס מסוימת, יראו כאילו היה סכום הוצאות שהוצא בשנת המס הבאה אחריה, כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הבאה כאמור;

(3)   לענין זה –

"יתרת ההכנסה" – ההכנסות הפטורות לפי פסקת משנה (א) לאחר שהופחתו מהן ההוצאות שהוצאו בייצור אותן הכנסות;

"הוצאות" – הוצאות המותרות לניכוי, למעט פחת, וכן הוצאות לרכישת נכס בר-פחת המשמש למטרות הארגון או ליצירת נכס כאמור;

(תיקון מס' 242) תשע"ז-2017

"נכס בר-פחת" – כהגדרתו בסעיף 88 לרבות זכות במקרקעין, כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

(תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ג)    בפסקה זו, "ארגון מקצועי" – חבר בני אדם שאישר המנהל ושהתקיימו בו כל אלה:

(1)   חברים בו שבעים חברים לפחות או שחברה בו המדינה ועשרה חברים לפחות; במנין מספר החברים בחבר בני אדם שבין חבריו כלול חבר שהוא ארגון מקצועי, יובאו בחשבון מספר החברים בארגון המקצועי;

(2)   כל מטרתו קידום ענינים מקצועיים משותפים, השתלמות מקצועית או ייצוג ציבורי של ציבור בעלי משלח יד מסוים או של עוסקים בענף או במגזר כלכלי מסוים, וכל נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרות אלה;

(3)   פעילותו אינה לשם הגדלת רווחיהם של חברים מסוימים בו;

(4)   הוא מגיש דו"ח שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, להנחת דעתו של פקיד השומה, על פי תקנות שהתקין שר האוצר;

אגודה שיתופית

(3)  הכנסתה של אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד, או שעסקיה עם אדם שאינו חבר הם בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי עסקיה של האגודה הם בהספקת טובין, ציוד או שירותים לשימוש ביתי או פרטי בלבד, ולא לצורך עסקו או משלח-ידו של אותו חבר או אדם;

דיפלומטים וקונסולים

(4)  סכומים המשתלמים לנציגים דיפלומטיים ולפקידים קונסולריים בשירות סדיר של מדינה זרה בעד משרותיהם או בעד שירותים בתפקידם הרשמי, במידה שאותה מדינה זרה גומלת פטורים כאלה למדינת ישראל;

עיוור ונכה 100% (תיקון מס' 16) תשל"א-1971 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003 ת"ט תשס"ה-2004

(5)  (א)   הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות, כמפורט להלן:

(1)   נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר – הכנסה עד לסכום של 501,500 שקלים חדשים;

(2)   נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים – הכנסה עד לסכום של 60,120 שקלים חדשים;

לענין זה –

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(א)   נקבע אחוז נכותו של נכה על פי אחד החוקים שלהלן תחול הקביעה האמורה:

(1)   חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(2)   חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954;

(3)   חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;

(4)   חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

(תיקון מס' 55) תשמ"ב-1982

(5)   (בוטל);

(תיקון מס' 233) תשע"ז-2016

(6)   פרקים ה, ט, י"ג או י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

צו תשס"א-2001

(7)   חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים האמורים;

(ב)   לא נקבע אחוז נכותו של נכה כאמור ייקבע על פי תקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 217) תשע"ו-2016

(ב)   היתה ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה כאמור נמוכה מ-85,200 לירות או שלא היתה לו הכנסה כאמור, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום כולל של 85,200 לירות. ואולם אם היתה לו הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון, בתכנית חיסכון או בקופת גמל, אשר מקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל היחיד בשל פגיעת גוף – עד לסכום כולל של 300,000 שקלים חדשים או סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

 

 

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003 ת"ט תשס"ה-2004

(ג)    (1)   לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(1) לגבי חלק משנת המס, יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס, שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס שבין מספר הימים בשנת המס שלגביהם נקבעה הנכות לבין 365 (בפסקה זו – יחס תקופת הנכות), ויקראו את הסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א)(1) ו-(ב) כסכומים שיחסם לסכומים הנקובים כאמור הוא כיחס תקופת הנכות.

(2)   לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(2), יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס תקופת הנכות, ואולם אם תקופת הנכות שנקבעה לו חלה בשתי שנות מס, סך הסכום הפטור בשתי שנות המס לא יעלה על הסכום הנקוב בפסקת משנה (א)(2);

(תיקון מס' 218) תשע"ו-2016

(5א) תשלומים המשולמים לאומן לפי סעיף 46(א) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, והחזר הוצאות לפי סעיף 46(ד) או (ז) לחוק האמור;

קצבאות לנכי מלחמה (תיקון מס' 16) תשל"א-1971 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(6)  קצבאות המשתלמות בשל פצעי מלחמה, פגיעת ספר או פגיעת איבה וקצבאות המשתלמות מאת אוצר המדינה למי שהיה תלוי בפרנסתו בחייל שמת עקב פעולת מלחמה;

לענין זה –

       "פצעי מלחמה" - מחלה, החמרת מחלה או חבלה שאירעו ליחיד בתקופת שירותו עקב שירות צבאי כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], או עקב שירות מלחמתי כמשמעותו בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, או בנסיבות המזכות אותו לגימלה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;

(תיקון מס' 55) תשמ"ב-1982

       "פגיעת ספר" – (נמחקה);

       "פגיעת איבה" - כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

סכומים להחזקת רכב לנכה רגלים (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(6א) סכומים שנכה ברגליו מקבל על פי דין להחזקת רכבו;

 

קיצבאות לעובדי ממשלת א"י (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(6ב) קיצבאות המשתלמות מאת המדינה בשל עבודה בממשלת ארץ ישראל;

 

קצבאות נכות ואזרח ותיק מהביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 239) תשע"ז-2017

(6ג) קצבת נכות המשתלמת לפי סימן ה' לפרק ה', פרק ט', פרק י"ג או פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים המשתלמות לפי פרק י"א לחוק האמור, וקצבת תלויים המשתלמת לפי פרק ה', י"ג או י"ג1 לאותו חוק;

הטבות לאסירי ציון (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(6ד) הטבה סוציאלית או תגמול לאסירי ציון ולבני משפחותיהם של אסירי ציון והרוגי מלכות, מכוח חוק;

קיצבאות-נכות ממדינות חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(6ה) קיצבת נכות המשתלמת מאת מדינת חוץ מכוח דיניה;

 

קצבאות שאירים (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(6ו) (א)   קצבת שאירים הנובעת מתשלומים פטורים;

(ב)   קצבת שאירים שאינה נובעת מתשלומים פטורים, המשתלמת מקופת גמל לקצבה או בהתאם לתכנית ביטוח, או המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית, והכל בסכום שאינו עולה על תקרת הקצבה המזכה;

לעניין פסקה זו –

"הסדר פנסיה תקציבית" – הסדר לפי דין או הסכם לרבות הסכם קיבוצי, שלפיו תשולם קצבה מדי חודש בחודשו באופן רציף, מקופת המעביד, לעובד שפרש מעבודתו, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו;

"קצבת שאירים" – קצבה המשולמת עקב פטירתו של אדם, לאחד מאלה:

(1)   בן זוגו של הנפטר בעת הפטירה, לרבות מי שהיה הידוע בציבור כבן זוגו של הנפטר;

(2)   ילדו של הנפטר, לרבות ילדו המאומץ, וכן ילדו של בן זוגו של הנפטר, ובלבד שטרם מלאו לו 21 שנים או שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;

(3)   הורה של הנפטר שכל פרנסתו על הנפטר ערב פטירתו, ואין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;

"תקרת הקצבה המזכה" ו"תשלומים פטורים" – כהגדרתם בסעיף 9א;

(תיקון מס' 107) תשנ"ה-1995

(6ז) תגמול המשולם לפי חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 110) תשנ"ו-1996

(6ח)        תגמול ליתום, המשתלם על פי חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995;

פיצויים כוללים (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965

(7)  כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה;

 

מענק עקב פרישה או מוות (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(7א) (א)   (1)   מענק הון שנתקבל עקב פרישה - עד סכום השווה למשכורת של חודש לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפרישה;

 

(תיקון מס' 29) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 35)  תש"ם-1979

(2)   בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 25,000 לירות לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

(3)   לענין פסקת משנה זו, "פרישה" - לרבות שינוי מעמדו של עובד באגודה שיתופית משכיר לחבר בה;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

(4)   (א)   עובד שעם פרישתו ממעבידו עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבל מענק פרישה, ובעת פרישתו הודיע למנהל כי הוא בוחר בהחלת הוראות פרט זה לא יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, כאילו נתקבלו בידו, אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים למרכיב הפיצויים בקופת גמל כאמור, והכל עד לסכום התקרה; לעניין זה –

"מרכיב הפיצויים" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל;

"סכום התקרה" – סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד שממנו פרש העובד, בצירוף הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו עובד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;

(ב)   נתקיים האמור בפרט-משנה (א), והעובד פרש לאחר מכן מעבודתו אצל מעביד אחר בלי שנתקיימו בו הוראות פרט-משנה (א) (להלן - המעביד האחרון), יחולו לגביו פרטים (1) עד (3) בכפוף להוראות אלה:

(I) תקופות עבודתו אצל המעבידים השונים שכללו פרישות רצופות כאמור בפרט-משנה (א) יצורפו, ויראוהו כאילו עבד במשך כל שנות עבודתו האמורות אצל המעביד האחרון;

(II) הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל לפיצויים, בעת פרישתו מהמעביד האחרון, שמקורם במענקים בשל פרישות כאמור בפרט-משנה (א), לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליהם (להלן בפרט זה - רווחים על מענק),

ייחשבו כחלק ממענק הפרישה של המעביד האחרון;

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(בא) נתקיים האמור בפרט משנה (א) והעובד נפטר, יחולו לגביו הוראות פסקת משנה (ב) בכפוף להוראות (I) ו-(II) של פרט משנה (ב) ובשינויים המחוייבים לפי הענין;

(ג)    עובד אשר בעת פרישתו כאמור בפרט-משנה (א) קיבל חלק ממענק הפרישה שנצבר לזכותו יהיה חייב במס על הסכום שקיבל;

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 ת"ט תשל"ח-1978 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

(ד)   עובד שבחר בהחלת הוראות פרט זה רשאי לחזור בו מבחירתו תוך שנתיים, ואם חזר בו כאמור יראו את הרווחים על המענק כחלק מהמענק, ולענין הפטור תהיה משכורתו האחרונה משכורתו כפי שהיתה בעת פרישתו כשהיא מוגדלת בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה מפרישתו ועד חזרתו מבחירתו, ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו, אולם תקופת עבודתו לאחר פרישתו מהמעביד האחרון לא תובא בחשבון; בכפוף לאמור, כל סכום שמשך מקופת גמל לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה לפני פרישתו מהמעביד האחרון, ושמקורו במענקי פרישה כאמור בפרט-משנה (א) והרווחים עליהם - חייבים במס;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(5)   על אף האמור בסעיף 164, יהא מי שמשלם מענק פרישה הפטור על פי פרט (4) פטור מחובת ניכוי המס, ובלבד שקיבל על כך אישור מהמנהל או ממי שהמנהל הסמיך לכך;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(א1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב פרישה, ויחולו הוראות אלה:

(1)   על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג);

(2)   בכל משיכה מהקופה בידי העובד של חלק מהסכומים האמורים יראו כאילו נמשכו גם ריבית ורווחים אחרים כאמור בפסקת משנה (1), בהתאם לחלקם היחסי ביתרה הצבורה;

(3)   הסכומים האמורים וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים אלה, אשר נמשכו מהקופה בידי המעביד, יחויבו במס כהכנסה בידי המעביד וינוכה מהם סכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור המס המרבי לפי סעיף 121 בסכומים שנמשכו;

(4)   סכום שנוכה כאמור בפסקת משנה (3) –

(א)   יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד;

(ב)   יראו אותו כסכום שהופקד בידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים בידי המעביד;

(ג)    יראו אותו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעביד;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ב)   (1)   מענק הון שנתקבל עקב מוות - עד סכום השווה למשכורת של שני חדשי עבודה לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפטירה;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 29) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 35)  תש"ם-1979

(2)   בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 50,000 לירות לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

 

 

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(ב1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ג)    היה המנהל סבור כי המשכורת הוגדלה סמוך למועד הפרישה באופן בלתי סביר כדי להגדיל את סכום המענק הפטור, רשאי הוא לקבוע את סכום המענק הפטור בלי להתחשב בהגדלה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(ד)   היתה המשכורת האחרונה בשל עבודה חלקית, תבוא בחשבון, לגבי השנים שבהן עבד העובד עבודה מלאה, המשכורת האחרונה שהיתה משתלמת בעד עבודה מלאה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ה)   על החלטת המנהל לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) ניתן לערער בהתאם לסעיפים 153 עד 158;

(תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(ו)    מעביד ששילם מענק עקב פרישה או מוות, יצרף אל הדו"ח שהוא מגיש על פי סעיף 166 לחודש שבו שולם המענק, פרטים בדבר המענק כפי שנקבעו;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ז)    בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב מוות כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל; הוראה זו לא תחול על סכומים העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקיצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קיצבה; הודיע כאמור, רשאי הוא לחזור בו על ידי הודעה למנהל; חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום - בכפוף לפסקה (17) - כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה ויחולו לגביו ההוראות הבאות:

(1)   לא קיבל מענק בעת פרישתו - יהיה זכאי לפטור על פי פסקת משנה (א), ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו;

(תיקון מס' 120) תש"ס-2000

(2)   קיבל מענק בעת פרישתו, תופחת תקרת הפטור בשיעור השווה לסכום המענק לכל שנת עבודה, מחולק בתקרת הפטור כפי שהיתה בעת הפרישה;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(ז1)  לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 360,000 שקלים חדשים או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה – לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת;

(תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

(ח)   הוראות פסקה זו לא יחולו על סכומים ממרכיב הפיצויים שחל עליהם סעיף 6(ה)(1) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני ובן זוג לשעבר של עמית בחר להעבירם לפי הוראות אותו סעיף ולא יראו בסכומים כאמור מענק פרישה, אלא אם כן הודיע העמית למנהל, בהסכמת בן זוגו לשעבר, כי על כספים שבחר בן הזוג להעבירם לפי סעיף 6(ה)(1)(א) לחוק האמור יחולו הוראות פסקת משנה (א)(1) עד (3); העברת הסכומים לפי בחירת בן הזוג לשעבר בהתאם להוראות סעיף 6(ה)(1) האמור, לא יראו בה חזרה של העמית מבחירתו בהחלת פסקת משנה (א)(4) על הכספים שנותרו בידי העמית, ככל שבחר בהחלה, או מהודעתו לפי פסקת משנה (ז) לעניין הכספים שנותרו בידיו, ככל שהודיע כאמור; לעניין פסקת משנה זו, "בן זוג לשעבר" ו"עמית" – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

(7ב) (א)   הסכום הנמוך מבין אלה:

(1)   סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2)   הסכום הנקוב בפסקה (7א)(א)(2), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה שבהן הפקיד העצמאי תשלומים לקופת גמל לקצבה, ולאחר שהופחתו ממנו סכומים שמשך בפטור ממס לפי פסקה (7א) בגין אותן שנות עבודה;

(ב)   המנהל יקבע כללים לדיווח ולחישוב הסכום הפטור לפי פסקה זו;

(ג)    בפסקה זו –

"עצמאי" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018;

"שנת עבודה" – כל שנה החל משנת המס שבה החל עצמאי להפקיד למרכיב חיסכון למצב אבטלה לפי פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018, לראשונה, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס לפי פסקה זו, לפי המאוחר; ולעניין עצמאי שהחל להפקיד לקופת גמל לקצבה במעמד עצמאי לפני מועד תחילתו של החוק האמור – כל שנה החל משנת המס שבה החל להפקיד לראשונה כעצמאי, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה בלא חבות מס, לפי המאוחר;

ספן-חוץ

(8)  רווחיו של בעל אניות שאינו תושב ישראל בכפוף לאמור בסעיף 70;

בעל זכיון (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(9)  הכנסה שהפיק אדם מזכיון שניתן לו מאת המדינה, במידה שפטרוה ממס לפי תנאי הזכיון; אך שום דבר האמור בסעיף זה לא יתפרש כבא לפטור ממס כל דיבידנד, ריבית, הפרשי הצמדה, הטבה, משכורת או שכר שקיבל אדם, כולם או מקצתם, מתוך הכנסה שפטרוה כאמור;

ריבית למדינת חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 ת"ט תשל"ט-1979

(10) ריבית המשתלמת למדינת חוץ, או למי ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכיר בו כפועל בשם מדינת חוץ ובשבילה;

(תיקון מס' 106) תשנ"ה-1995

(11)  (נמחקה);

(תיקון מס'106) תשנ"ה-1995

(12)  (נמחקה);

הפרשי הצמדה על פיקדון בנקאי או על תכנית חיסכון (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(13) הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל נכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)   הפרשי ההצמדה אינם הפרשי הצמדה חלקיים; לענין זה, "הפרשי הצמדה חלקיים" – כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(2)   היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בשל הנכס;

(3)   הפרשי ההצמדה אינם הכנסה לפי סעיף 2(1) ואינם רשומים בפנקסי חשבונותיו או חייבים ברישום כאמור;

הפרשי הצמדה בשל הפקעה (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 59)  תשמ"ד-1984

(13א) הפרשי הצמדה ששולמו בשל הפקעת נכס שאיננו מלאי עסקי כמשמעותו בסעיף 85;

 

דמי נכיון על איגרת חוב (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(13ב)(בוטלה);

 

הפרשי שער על פקדון (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(14) (בוטלה);

 

(תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

(14א) (בוטלה);

הפרשי שער בידי חברה בשליטת תושבי חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(14ב) הפרשי שער על פקדון של חברה במטבע חוץ הנובע מתשלומי תושבי חוץ על חשבון רכישת מניות בה, במידה שטרם נעשה שימוש בכספי הפקדון, ובלבד שרוב הון המניות של החברה, רוב זכויות ההצבעה בה ורוב הזכויות לרווחים בה הם בידי תושבי חוץ;

הפרשי שער על הלוואה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982 ת"ט תשמ"ו-1986

(15) הפרשי שער על הלוואה שנתן תושב חוץ למעט הלוואה שנתן על ידי מפעל הקבע שלו בישראל;

 

 

ביטוח מפני שינוי שער (תיקון מס' 24) תשל"ו-1976

(15א) סכום שקיבל תושב חוץ על פי פוליסה לביטוח הלוואה מפני שינוי שער החליפין של הלירה והמתייחס לקרן הלוואה שנתן במטבע חוץ שהחזיק כדין או בלירות שנבעו מהמרה כדין של מטבע חוץ ואשר לפי תנאיה יש להחזירה בלירות ללא הפרשי הצמדה, ובלבד שהסכום הפטור לא יעלה על סכום השווה להפרש הנובע משינוי שער החליפין;

(תיקון מס' 179) תשע"א-2011

(15ב) (נמחקה);

ריבית על איגרת חוב שרכש תושב חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 ת"ט תשל"ט-1979

(15ג) ריבית על איגרת חוב שהוצאה מכוח חוק הפוטר את בעלה ממס על הריבית אם הוא תושב חוץ והיא משתלמת למי שהיה תושב חוץ כאשר רכש את האיגרת;

 

ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בידי תושב חוץ (תיקון מס' 169) תשס"ט-2008

(15ד) ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה המשולמים לתושב חוץ על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בישראל, שהנפיק חבר בני אדם תושב ישראל (בפסקה זו – חבר בני האדם המנפיק), ובלבד שההכנסה אינה במפעל קבע של תושב החוץ בישראל; בפסקה זו, "תושב חוץ" – מי שהוא תושב חוץ ביום קבלת הריבית, דמי הניכיון או הפרשי ההצמדה, לפי העניין, למעט אחד מאלה:

(1)   בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88, בחבר בני האדם המנפיק;

(2)   קרוב כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה "קרוב" שבסעיף 88, של חבר בני האדם המנפיק;

(3)   מי שעובד בחבר בני האדם המנפיק, נותן לו שירותים, מוכר לו מוצרים, או שיש לו יחסים מיוחדים אחרים עמו, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה ששיעור הריבית או דמי הניכיון, לפי העניין, נקבע בתום לב ובלי שהושפע מקיומם של יחסים כאמור בין תושב החוץ לבין חבר בני האדם המנפיק;

(תיקון מס' 108)  תשנ"ו-1995

(16) (נמחקה);

משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות (תיקון מס' 60) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 108)  תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

(16א) (א) סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון, ולגבי עובד שהגיע לגיל הפרישה – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון; ולגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר העובד, יהיו הזכאים לקבלת הסכומים כאמור רשאים למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס;

(ב)   הפטור לפי פסקה זו מותנה בכך שאם משך עובד סכום כלשהו מחשבונו, ייסגר החשבון לתשלומים נוספים; נסגר החשבון כך, יחולו הוראות פסקת משנה (א) לגבי משיכת יתרת הסכום שבחשבון; ובלבד שאם נמשך לשם השתלמות בישראל סכום שאינו עולה על שליש הסכום שעמד לרשות בעל החשבון בעת המשיכה, ולא קדמה למשיכה זו משיכה אחרת של סכום כאמור ב-12 החדשים שקדמו למשיכה האמורה, לא יראוה כמשיכה לענין זה;

(ג)    לענין פסקה זו, "מועד התשלום הראשון" - המוקדם מבין אלה:

(1)   סוף החודש שבו שולם התשלום הראשון;

(2)   סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון, אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון) תשס"ג-2002

"הפקדה מוטבת" – כל אחד מאלה:

(1)   סכום ששילם מעביד, עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף 3(ה), כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;

(2)   סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה:

(א)   סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף 3(ה), בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;

(ב)   סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד;

(ג)    סכום בשיעור אחר שנקבע לתשלומי העובד בהסכם קיבוצי שאושר לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לפני יום ב' בתמוז התשס"ב (12 ביוני 2002);

(3)   סכום ששולם לקרן השתלמות לחברי קיבוץ, כהגדרתה בסעיף 58א, עד לסכום השווה ל-14,140 שקלים חדשים לשנה;

(ד)   שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים לענין סגירת חשבון לתשלומים נוספים ולענין תנאים שבהם חשבונות שונים של עובד בקרן השתלמות אחת או יותר ייחשבו לחשבון אחד לצורך פסקה זו;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

(ה)   (נמחקה).

משיכה מקרן השתלמות לעצמאים (תיקון מס' 108)  תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 135) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(16ב) (א) סכומים שמשך יחיד מחשבונו בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת – אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי יחיד שהגיע לגיל הפרישה, אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי סכומים ששימשו את היחיד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר היחיד, יהיו הזכאים לקבלת סכומים כאמור למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס; המנהל רשאי לקבוע כללים לענין הזכאות למשוך סכומים לצורך השתלמות בפטור ממס. לענין זה, "ההפקדה המוטבת" – 14,140 שקלים חדשים לשנה;

(ב)   הוראות פסקה (16א)(ב) עד (ד) יחולו על משיכת סכומים לפי פסקה זו, בשינויים המחוייבים;

כספי-עובד מקופת גמל (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 44) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 132)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148)  תשס"ה-2005

(17)[4] כספים שקיבל עובד, למעט כספים שקיבל על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה כהגדרתו בסעיף 3(א), עד גובה תשלומי המעביד לקופת גמל לתגמולים וכספים אלה אינם חייבים במס על פי סעיף 87, ובלבד שלגבי תשלומים שנעשו משנת המס 1964 ואילך יהיו פטורים רק אותם כספים עד גובה תשלומי המעביד בגבולות הסכומים על פי השיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל וכן כספים שחוייבו במס על פי סעיף 3(ה3);

 

חלוקת כספים מקופת גמל לבן זוג לשעבר (תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

(17א) (א) סכומים שהועברו לחשבון חדש על שם בן זוגו לשעבר של עמית בקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 6(א) או (ה)(1)(א) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (להלן – הסכום המועבר) עד לגובה הסכום כמפורט להלן:

(1)   היתה היתרה הצבורה עד גובה התקרה – הסכום המועבר כולו;

(2)   היתה היתרה הצבורה גבוהה מהתקרה – הסכום המועבר בניכוי ההפרש שבין היתרה הצבורה ובין התקרה, ולא פחות מ-0;

(ב)   נכללו בסכום המועבר סכומים מהיתרה הכוללת שהם תשלומים פטורים וסכומים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א של העמית, לרבות הרווחים שנצמחו מהם – יירשמו אצל בן הזוג לשעבר כקרן וכרווחים ביחס השווה ליחס שלפני העברתם, ויראו אותם כרווחים בידי בן הזוג לשעבר ממועד צבירתם אצל העמית לפני ההעברה, וסכומים שלפני העברתם היו בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א על שם העמית – יועברו לחשבון חדש במשמעותו כאמור על שם בן הזוג לשעבר;

(ג)    על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), פטור כאמור יינתן לכל מרכיב בסכום המועבר בהתאם לחלקו היחסי ביתרה הכוללת;

(תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(ד)   לעניין פסקה זו –

"בן זוג לשעבר", "חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות", ו"עמית" – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

"חשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א" – חשבון חדש כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "תשלומים פטורים" בסעיף 9א;

"יתרה כוללת" – היתרה בכל קופות הגמל לקצבה שיש ליחיד, המחושבת לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, למעט חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות;

"יתרה צבורה" – יתרה כוללת למעט תשלומים פטורים, סכומים בקופת גמל להשקעה וסכומים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א, לרבות הרווחים שנצמחו מהם המחושבים לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

"תקרה" – מכפלת תקרת הקצבה המזכה במכפיל ההמרה להון;

"מכפיל ההמרה להון", "תקרת הקצבה המזכה" ו"תשלומים פטורים" – כהגדרתם בסעיף 9א;

משיכת יתרה צבורה נמוכה לפי חוק הפיקוח על קופות גמל (תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(17ב) סכומים שמשך יחיד מכל מרכיבי החשבון על פי הוראות סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

 

רווחים מקופת גמל לתגמולים (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 171) תשס"ט-2009

(18) ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שאינם חייבים במס לפי סעיף 3(ד) או סעיף 87, שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, אשר מקורם בסכומים שהפקידו היחיד או מעבידו לקופת הגמל;

 

 

(תיקון מס' 171) תשס"ט-2009

(18א) (נמחקה);

רווחים מקופת גמל להשקעה (תיקון מס' 237) תשע"ז-2016

(18ב)[5] ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים (בפסקה זו – רווחים), שקיבל יחיד מקופת גמל להשקעה, אשר מקורם בסכומים שהופקדו לקופת גמל להשקעה, ואשר התקיימו לגביהם התנאים שבסעיף 22(א1) לחוק הפיקוח על קופות גמל (בפסקה זו – סכומים) והתנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) להלן; נפטר היחיד והתקיים לגביו התנאי המנוי בפסקה (3) טרם פטירתו, יהיו הרווחים שנצברו עד תום שלושה חודשים ממועד הפטירה, פטורים:

(א)   חלפו 5 שנים לפחות ממועד התשלום הראשון של סכומים לאותו חשבון;

(ב)   היחיד הגיע לגיל 60;

(ג)    היחיד הציג את אישור המנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, שלא רכש דירת מגורים, במישרין או בעקיפין, מיום ט"ז בכסלו התשע"ז (16 בדצמבר 2016) ועד 5 שנים ממועד התשלום הראשון של סכומים לחשבון, לעניין זה –

(1)   אם רכש היחיד דירה, לאחר י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017), וב-18 החודשים שלאחר רכישת הדירה או ב-18 החודשים שלפני רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת, יראו אותו כאילו לא רכש דירה, ובלבד שמכירת הדירה לא נעשתה לפני התשלום האחרון לאותו חשבון;

(2)   על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, יראו יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וידיהם שטרם מלאו להם 18 שנים כרוכש אחד.

ביטוח חיים (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(19) סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים, למעט –

 

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(1)   סכום שקיבל אדם בשל ביטוח חייו של אחר למעט קרובו כמשמעותו בסעיף 88, שהפרמיה לביטוחו לא הותרה למבטח כהוצאה;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(2)   סכום שאינו פטור לפי פסקאות (7א) או (17), או שחייבים עליו במס על פי סעיפים 3(ד) או 87;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

       בפסקה זו, "סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים" – סכום המתקבל במותו של המבוטח על חלק מהסיכון למקרה מוות בלבד, שבפוליסה לביטוח חיים, למעט סכום שהתקבל ממרכיב החיסכון או הנובע ממנו.

הנחות ומתנות ממעביד לעובדו ושוויה של הסעה מאורגנת (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 82)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(20) שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום העבודה ובחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת בידי המעביד, אם המנהל או מי שהוא הסמיך לכך קבע שהסעה מרוכזת של העובדים למקום העבודה היא הכרחית בשל תנאי העבודה ומיקומו של מקום העבודה, וההסעה היא בהתאם לתנאים שקבע;

 

 

 

פיצויי הלנת שכר (תיקון מס' 81) תש"ן-1990

(21) (א)   סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, בגבולות סכום הפרשי הצמדה וריבית על השכר המולן;

(ב)   על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מי שהכנסתו החייבת בחודש כלשהו מ-24 החדשים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על סכום התקרה לאותו חודש, מרכיב המס שבפיצוי הפטור ישולם כמס;

(ג)    בפסקה זו –

"מרכיב המס" - הפיצוי הניתן בשל חלק השכר שהיה משתלם כמס אילו שולם השכר במועדו;

"סכום התקרה" - סכום של 2300 שקלים חדשים, כשהוא מתואם כאילו היה תקרת הכנסה כהגדרתה בסעיף 120א;

דמי מזונות (תיקון מס' 77)  תשמ"ח-1988

(22) דמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו או ממי שהוא נשוי לו וחי בנפרד ממנו, ודמי מזונות שמקבל יחיד בעד ילדיו מההורה האחר, או תשלום שמקבל יחיד, בשבילו או בשביל ילדיו, מהמוסד לביטוח לאומי על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;

סכומים על פי הסכם עזבון בחיים (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(23) (א)   שיעור מקיצבה שמקבל אדם על פי הסכם למתן עזבון בחיים לקרן קיימת לישראל, לקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל או לכל מוסד אחר שקבע שר האוצר, כמפורט להלן:

(1)   אם לנותן העזבון בחיים לא מלאו 50 שנה בעת נתינתו - 50%;

(2)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 50 שנה אך לא מלאו לו 60 שנה - 60%;

(3)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 60 שנה אך לא מלאו לו 70 שנה - 75%;

(4)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 70 שנה אך לא מלאו לו 80 שנה - 80%;

(5)   אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 80 שנה - 90%;

(ב)   הפטור שלפי פסקת משנה (א) הוא במקום הפטור שלפי סעיף 9ב, ונותן העזבון לא יהא זכאי לזיכוי או לניכוי לפי כל דין בשל מתן אותו עזבון בחיים;

הפרשי הצמדה וריבית על מס ששולם ביתר (תיקון מס' 53) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 70)  תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 71)  תשמ"ז-1986

(24) ריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מס ששילם ביתר, ריבית והפרשי הצמדה שקיבל עוסק לפי סעיף 105 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו–1975 וריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום מכוח סעיף 103א לחוק מס שבח; הוראה זו לא תחול לגבי נישום שריבית והפרשי הצמדה הן בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1);

 

דמי שכירות שקיבל קשיש (תיקון מס' 74) תשמ"ז-1987

(25) הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שקיבל קשיש המתגורר בבית אבות בשל הדירה שבה גר לפני כניסתו לבית האבות - עד לסכום מחצית התשלום השנתי ששילם בעד החזקתו בשנת המס בבית האבות; לענין זה, "בית אבות" - מקום מגורים קבוע לשלושים יחידים לפחות שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רשיון על פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;

תרומה למועמד בבחירות מוקדמות (תיקון מס' 94)  תשנ"ג-1993

(26) תרומה למועמד בבחירות מוקדמות המותרת לפי פרק ב' לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;

(תיקון מס' 98) תשנ"ד-1994

(27) כספים שקיבלה הקרן או שקיבל חייל משוחרר לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994;

הימורים הגרלות או פרסים (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003 ת"ט תשס"ה-2004

(28) השתכרות או רווח, כאמור בסעיף 2א, שערכם פחת מסכום שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע;

 

מלגה לסטודנט או לחוקר (תיקון מס' 175) תש"ע-2010

(29) מלגה שניתנת לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר, ולגבי חוקר – עד לסכום התקרה; בפסקה זו –

"חוקר" – כל אחד מאלה:

(1)   מי שמלאו לו 18 שנים והוא משמש חמש שנים לפחות חוקר במכון מחקר תורני ולומד במכון בתחומי פעילותו;

(2)   מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה בישראל, או ממוסד אקדמי בחוץ לארץ המוכר על ידי משרד החינוך, המשמש חוקר במוסד מחקרי ולומד במוסד המחקרי בתחומי פעילותו;

"מוסד לימוד ומחקר" – כל אחד מאלה:

(1)   מוסד להשכלה גבוהה, לעניין סטודנט;

(2)   מוסד מחקרי, לעניין חוקר;

(3)   מכון מחקר תורני, לעניין חוקר;

"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוא אחד מאלה:

(1)   מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)   מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)   מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

"מוסד מחקרי" – מוסד ציבורי שמקדם, עורך או מקיים מחקרים בתחומי הפעילות והלימודים המתקיימים בו, ומפרסם מחקרים בפרסומים היוצאים לאור על ידו או בסיוע או בשיתוף עם מוסדות להשכלה גבוהה, ושאינו מוסד להשכלה גבוהה;

"מכון מחקר תורני" – מוסד ציבורי, שמקדם עורך או מקיים מחקרים בתחומי לימודים תורניים, והוא זכאי לתמיכה ממשרד התרבות לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

"מוסד ציבורי" – כהגדרתו בפסקה (2) של סעיף זה;

"מלגה" – מענק, פרס או פטור מתשלום שניתן לסטודנט או לחוקר, במישרין או בעקיפין, באופן חד-פעמי או עתי, בתקופת לימודיו, למימון שכר הלימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו, והכל בלבד שלא ניתנת בעדם כל תמורה מצד הסטודנט או החוקר והם ניתנו בתקופת הלימודים; לעניין זה תמלוגים בשל שימוש במחקר לא ייחשבו מענק, פרס או פטור מתשלום כאמור;

"סטודנט" – מי שלומד במוסד להשכלה גבוהה בתחומי הלימודים המתקיימים בו;

"סכום התקרה" – 90,000 שקלים חדשים; יראו את הסכום האמור כסכום כמשמעותו בסעיף 120ב;

"שימוש במחקר" – שימוש של מוסד הלימוד והמחקר במחקרו או בממצאיו של הסטודנט או החוקר, לרבות בדרך של פרסום ספר או פרסום שמו של המוסד כאמור במחקר;

(תיקון מס' 182) תשע"א-2011

"תמורה" – לרבות כל התחייבות של הסטודנט או החוקר למתן שירות כלשהו לנותן המלגה או למילוי תפקיד בו; ולעניין זה, כל אלה לא ייחשבו תמורה:

(1)   התחייבות של הסטודנט או החוקר להקדיש את מרב מרצו וזמנו ללימודים או למחקר, והכל במוסד הלימוד והמחקר;

(2)   שימוש במחקר;

(3)   פעילות קהילתית או חברתית של הסטודנט או החוקר מטעם מוסד הלימוד והמחקר, או בזיקה אליו;

"תקופת הלימודים" –

(1)   לגבי סטודנט – תקופת הלימודים של סטודנט שהוגדרה בתקנון המוסד להשכלה גבוהה לגבי סוג הלימוקים האמור, ולגבי המנויים להלן, תקופת הלימודים לא תעלה על –

(א)   לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שני – תקופה של ארבע שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור;

(ב)   לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שלישי – תקופה של שמונה שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור;

(2)   לגבי חוקר – תקופת המחקר כפי שהוגדרה על ידי המוסד המחקרי או המכון למחקר תורני, ובלבד שלא תעלה על 12 שנים;

פיצוי לתורמת ביציות (תיקון מס' 176) תש"ע-2010

(30) פיצוי ששולם לתורמת לפי סעיף 43 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.

 

פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה (תיקון מס' 18) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 153) תשס"ז-2007

9א[6].   (א) לענין סעיף זה –

 

 

 

 

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 153) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "קיצבה" – קיצבה המשתלמת מאת מעביד, או המשתלמת מאת קופת גמל וכן קצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1, והכל למעט קצבת שאירים כהגדרתה בסעיף 9(6ו);

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "קצבה מוכרת" – חלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, הנובע מתשלומים פטורים;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "תשלומים פטורים" – כל אחד מאלה:

(1)   סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה –

(א)   על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך;

(ב)   על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(ג)    על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופות גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב);

בפסקה זו –

"השכר הממוצע במשק", "השיעור להפקדה", "משכורת" ו"סכום התקרה" – כהגדרתם בסעיף 3(ה3);

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"מרכיב הפיצויים", "מרכיב תגמולי העובד", ו"מרכיב תגמולי המעביד" – כמשמעותם לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2)   כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

(3)   סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47;

(תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(4)   סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לשקעה;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "קצבה מזכה" – סך כל הקצבאות שמקבל אדם, למעט קצבה מוכרת;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "תקרת הקצבה המזכה" – 8,190 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "גיל הזכאות" – גיל הפרישה או הגיל שבו החל יחיד לקבל קצבה מזכה, כולה או חלקה, לפי המאוחר;

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 136) תשס"ד-2004

          "גיל פרישה" – כהגדרתו בסעיף 1, ואולם לענין סעיף זה יראו אדם כאילו הגיע לגיל פרישה אף אם:

 

(תיקון מס' 136) תשס"ד-2004

(1)   (נמחקה);

(תיקון מס' 60) תשמ"ד-1984

(2)   הוא פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר, שנקבעה על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א), או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 9(5)(ב);

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "מכפיל ההמרה להון" – 180 או מכפיל אחר שקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          "מענק פטור" – (נמחקה);

(תיקון מס' 136) תשס"ד-2004

          "כוחות הבטחון" – (נמחקה).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          (ב)  קצבה מזכה שמקבל יחיד שהגיע לגיל פרישה, תהיה פטורה ממס עד לסכום שלא יעלה על 67% מתקרת הקצבה המזכה.

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          (ב1) הקצבה המוכרת שמקבל אחד מאלה פטורה ממס:

(1)   יחיד שמלאו לו 60 שנים;

(2)   יחיד שפרש פרישה מוקדמת כאמור בפסקה (2) להגדרה "גיל פרישה" שבסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          (ג)   (1)   בסעיף קטן זה –

"יתרת ההון הפטורה" – הסכום המתקבל מהפחתת הסכום האמור בפסקת משנה (ב) מהסכום האמור בפסקת משנה (א) –

(א)   סכום השווה ל-67% מתקרת הקצבה המזכה כשהוא מוכפל במכפיל ההמרה להון;

(ב)   המענקים הפטורים כשהם צמודים למדד מהיום שבו התקבלו עד יום 1 בינואר בשנה שבה חל גיל הזכאות, ומוכפלים במקדם; לעניין זה, "מקדם" – סכום השווה ל-35% מתקרת הצקבה המזכה כשהוא מוכפל במכפיל ההמרה להון ומחולק בסכום המתקבל מהכפלת הסכום הפטור המרבי לכל שנת עבודה כאמור בסעיף 9(7א)(א)(2) ב-32;

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

"מענקים פטורים" – סכומים פטורים לפי סעיף 9(7ב) שקיבל יחיד וכן סכום המענקים הפטורים לפי סעיף 9(7א)(א) שקיבל יחיד בעד שנות עבודתו שקדמו לגיל הזכאות, ולא יותר מ-32 שנות עבודה, ולמעט אלה:

(א)   מענקים שקיבל יחיד שחלה עליו פסקה (2) להגדרה "גיל פרישה" שבסעיף קטן (א);

(ב)   מענק נוסף לקצבה ששולם –

(1)   לפי סעיף 15 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985;

(2)   לשוטר או לסוהר לפי סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, בכפוף לסעיף 77 לחוק האמור;

(3)   לעובד שירותי הביטחון, לפי סעיף 63ב לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970;

(2)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), נישום הזכאי לפטור ממס לפי הסעיף הקטן האמור, שקיבל גם מענקים פטורים, לא יעלה סכום הפטור לגביו, לפי אותו סעיף קטן, על יתרת ההון הפטורה כשהיא מעודכנת לפי הוראות פסקה (3), ומחולקת במכפיל ההמרה להון;

(3)   ב-1 בינואר של כל שנת מס, החל ב-1 בינואר של השנה שבה חל גיל הזכאות, תתואם יתרת ההון הפטורה בהתאם להוראות סעיף 120ב.

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          (ה)  (1)   סכום שקיבל יחיד עקב היוון קצבאות – פטור ממס עד לסכום כולל שלא יעלה על 67% ממכפלת תקרת הקצבה המזכה במכפיל ההמרה להון, ואם קיבל היחיד מענקים פטורים כאמור בסעיף קטן (ג) – עד ליתרת ההון הפטורה כהגדרתה בסעיף הקטן האמור, ובלבד שהיחיד הגיש לפקיד השומה בקשה לקבלת פטור על סכום מהוון לפי פסקה זו, בטופס שקבע המנהל, לא יאוחר מתום 90 ימים מהיום שבו ניתן לו לראשונה פטור ממס בשל קצבה מזכה לפי סעיף זה;

(2)   ניתן פטור ממס לפי פסקה (1), יופחת סכום הפטור לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) בסכום השווה לסכום הפטור לפי פסקה (1) כשהוא מחולק במכפיל ההמרה להון;

(3)   על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%; לעניין זה –

"מרכיב הרווח היחסי" – הסכום המתקבל מחלוקת הסכום האמור בפסקה משנה (א) בסכום האמור בפסקת משנה (ב) –

(א)   הסכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, כשהוא מוכפל בהפרש החיובי שבין היתרה הצבורה לבין התשלומים הפטורים;

(ב)   היתרה הצבורה;

"היתרה הצבורה" – הכספים שנצברו לזכותו של יחיד בחשבונו בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, עד למועד חישוב רווחי הקופה שקדם לגיל הזכאות של היחיד, והנובעים מתשלומים פטורים;

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(4)   יחיד שמשך סכומים מקופת גמל כהיוון קצבה שמקורה במרכיב הפיצויים, שהופקדו בלא מרכיב תגמולי המעביד כהגדרתם בסעיף 3(ה3), יראו אותו כמי שחזר בו מכוונתו להשאיר את הכספים למטרת קצבה, ויחולו הוראות סעיף 9(7א)(ז).

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

          (ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה4)(3).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          (ו)   (1)   יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה);

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(2)   על אף האמור בפסקה (1), תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר (בפסקה זו – תשלומים פטורים בעת הפטירה) וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל לקצבה של מוטב כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל (בסעיף קטן זה – מוטב) לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס אם נמשכו כקצבה, ואולם אם ביקש המוטב להוונם יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה) ויראו לעניין זה כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים בעת הפטירה;

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(3)   יחיד שנפטר לאחר שהתחיל לקבל קצבה מוכרת מקופת גמל לקצבה והובטח לו מספר מזערי של תשלומי קצבה שישולם לו, ולאחר פטירתו – למוטביו, יראו ביתרת התשלומים המשולמים למוטביו כקצבה או כקצבת שאירים, לפי העניין, ואולם אם ביקש המוטב להוון את יתרת התשלומים יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה)(3); לעניין סעיף זה, "יתרת התשלומים" – לרבות הסכום שנותר בקופת הגמל שממנו היו עתידים להשתלם תשלומי הקצבה המוכרת.

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

          (ז)   לגבי שנות המס 2012 עד 2024 יקראו סעיף זה כך:

(1)   לגבי שנות המס 2012 עד 2015 – בכל מקום, במקום "67%" יקראו "43.5%";

(2)   לגבי שנות המס 2016 עד 2019 – בכל מקום, במקום "67%" יקראו "49%";

(3)   לגבי שנות המס 2020 עד 2024 – בכל מקום, במקום "67%" יקראו "52%".

פטור לקיצבה אחרת (תיקון מס' 18) תשל"ג-1973 ת"ט תשל"ג-1973 (תיקון מס' 34) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 35) תש"ם-1979 (תיקון מס' 60) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 120) תש"ס-2000 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

9ב.     35% מההכנסה לפי סעיף 2(5) שמקבל אדם בהגיעו לגיל פרישה כמשמעותו בסעיף 9א(א) ואיננה קיצבה כמשמעותה בסעיף 9א(א) או שמקבלים שאירים ואשר אינה פטורה לפי סעיף 9(6ו) – פטורים ממס; סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה לפי סעיף זה – פטור ממס.

 

 

 

 

הנחה לקצבה של תושב ישראל לראשונה ושל תושב חוזר ותיק (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

9ג.     על אף האמור בסעיפים 9א, 9ב ו-121, לפי הענין, ובכפוף לאמור בסעיף 14(א), סכום המס על קצבה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה קצבה במדינה שבה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה.

פטור להכנסה מדמי שכירות מסוימים (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002

9ד.     (א) 35% מהכנסת שכירות מוטבת שמקבל יחיד זכאי, פטורים ממס, אם התקיימו כל אלה:

(1)   ליחיד או לבן זוגו לא היו הכנסות מקצבה, שחלות עליה הוראות סעיפים 9א או 9ב, או הכנסות מריבית, שחלות עליה הוראות סעיפים 125ד או 125ה;

(2)   דמי השכירות אינם משולמים על ידי קרוב, כהגדרתו בסעיף 105יא, או על ידי חבר בני אדם שהיחיד הוא בעל שליטה בו.

          (ב)  פטור לפי סעיף קטן (א) יינתן לאחד מבני הזוג בלבד.

          (ג)   בסעיף זה –

          "בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 32(9);

          "הכנסת שכירות מוטבת" – הכנסה חייבת מדמי שכירות לפי סעיף 2(6) או (7) שמקבל יחיד מהשכרת נכס שהיה בבעלותו, ששימש בידיו במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל, עד לתקרת ההכנסה, כשהיא מוכפלת בשיעור הזכאות;

          "יחיד זכאי" – כל אחד מאלה:

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

(1)   יחיד שהגיע לגיל הפרישה;

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

(2)   יחיד, אם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה;

          והכל אם הוא תושב ישראל ומלאו לו במועד הקובע, כהגדרתו בסעיף 88, 55 שנים;

          "שיעור הזכאות" – שיעור של 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס, במישרין, בידי היחיד להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל, אך לא יותר מ-70%;

          "תקרת ההכנסה" – הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" שבסעיף 9א, כשהוא מוכפל
ב-12.

סימן ב': סמכות לפטור

הנחה ממס על הענקה בעד פריון עבודה ושכר עבודה בעד עבודה במשמרות (תיקון מס' 68) תשמ"ו-1986

10.   (א) בסעיף זה –

          "הטבה במס" - זיכוי ממס או ניכוי מהכנסה או שיעורי מס נמוכים מהשיעורים הקבועים בסעיף 121;

          "הענקה בעד פריון עבודה" - הענקה, הטבה או פרמיה, שהיא הכנסת עבודה המשתלמת על פי חוזה עבודה שאושר לענין סעיף זה כפי שנקבע בתקנות, בנוסף על המשכורת או השכר המקובלים הקבועים בחוזה העבודה, בעד פריון עבודה העולה על הפריון הרגיל ואשר נקבע על פי נורמות מדודות שאישר המכון לפריון העבודה והייצור, או גוף אחר שקבע לענין זה שר האוצר על פי המלצת המכון;

          "משמרת שניה ושלישית" - כפי שהגדיר שר האוצר בתקנות, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה[7].

          (ב)  שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הטבה במס, לגבי הכנסה מעבודה במשמרת שניה או שלישית או מהענקה המשתלמת בעד פריון עבודה, במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט- 1969, שקבע שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשיה והמסחר, ויכול שיקבע לענין זה מפעלים מסויימים או לפי ענפי תעשיה.

(תיקון מס' 82)  תש"ן-1990

          (ג)   מי שסך כל ההכנסה שהוא זכאי לה מאת מעביד המשלם לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) עולה על 36,000 שקלים חדשים (להלן - סכום התקרה), לא יהא זכאי להטבה לפי סעיף זה בשל חלק ההכנסה העולה על סכום התקרה, ולענין זה יראו את הכנסתו שחל עליה סעיף קטן (ב) כהכנסתו הגבוהה ביותר בסולם הכנסותיו; סכום התקרה יתואם כאילו הוא תקרת הכנסה כהגדרתה בסעיף 120א.

(תיקון מס' 82)  תש"ן-1990

          (ד)  בתקנות כאמור בסעיף קטן (ב) ניתן לקבוע -

(1)   שהטבה במס תחול לגבי כל ההכנסה כאמור בו או לגבי חלק ממנה;

(2)   הטבה במס בשיעורים שונים או בסכומים שונים, לענפי תעשיה שונים, למקצועות שונים ולסוגי נישומים שונים;

(3)   כללים ותנאים להחלת ההטבה במס;

(4)   סוגי עובדים שעל הכנסתם לא תחול ההטבה במס.

הטבות מס ביישובים (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

11.   (א)  בסעיף זה –

 

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "דירת מגורים" – כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין;

          "חייל" – חייל המשרת על פי התחייבות לשירות קבע בצבא הגנה לישראל, שוטר, לרבות שוטר במשמר הגבול שבמשטרת ישראל, סוהר וכן עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שהם משרתים במערך הלוחם;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "יישוב מוטב" – יישוב שב-31 בדצמבר שלפני שנת המס שלגביה ניתן הזיכוי לפי סעיף זה, מתקיימים בו כל אלה:

(1)   הוא יישוב סמוך לגבול או יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות מצפון לקו רוחב 750, מדרום לקו רוחב 610 או ממזרח לקו אורך 250, למעט יישוב שעל תושביו חלות הוראות סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985;

(תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

(2)   אוכלוסייתו מונה פחות מ-85,000 תושבים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(3)   הוא משויך לאשכול 8 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, אלא אם כן הוא יישוב סמוך לגבול;

(4)   הקמתו אושרה על פי כל דין;

(5)   הניקוד הכולל שלו הוא 25 נקודות לפחות;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "יישוב סמוך לגבול" – יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 7 קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה או מצרים או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או עד 9 קילומטרים מגבול ישראל עם לבנון, והכול בקו אווירי;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "יישוב עירוני בנגב" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, המשתייכות למחוז הדרום כפי שנקבע בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם, לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;

(תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

          "יישוב עירוני סמוך לגבול עימות בצפון" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, המשויכת לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, המשתייכת למחוז הצפון כפי שנקבע בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ושדירות המגורים בתחומה, כולן או חלקן, שוכנות עד 9 קילומטרים מגבול ישראל עם לבנון, והכול בקו אווירי, ובלבד שאינה יישוב צמוד לגבול עימות בצפון;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "יישוב צמוד לגבול עימות בצפון" – יישוב שדירות המגורים בתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 2 קילומטרים מגבול ישראל עם סוריה או לבנון, והכול בקו אווירי;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "יישוב עירוני צמוד לגבול עימות בצפון" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, המשויכת לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, ושדירות המגורים בתחומן, כולן או חלקן, שוכנות עד 2 קילומטרים מגבול ישראל עם סוריה או לבנון, והכול בקו אווירי;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "מדד הפריפריאליות" – אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל יישוב, ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית, לפי הנמוך;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "המדרג החברי-כלכלי" – אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב, ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית, לפי הנמוך;

          "משכורת מיוחדת" – משכורת הכוללת תוספת פעילות רמה א' אשר שולמה במשך תקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "ניקוד כולל", של יישוב – הניקוד הכולל של היישוב המתקבל מחיבור הניקוד החברתי-כלכלי, ניקוד הפריפריאליות וניקוד הסמיכות לגבול של אותו יישוב, מעוגל למספר השלם הקרוב;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "ניקוד חברתי-כלכלי" – 35% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

    אשכול במדרג החברתי-כלכלי                מספר נקודות

                    1                                  100

                    2                                   90

                    3                                   80

                    4                                   60

                    5                                   30

                    6                                   15

               7 ומעלה                              0;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "ניקוד סמיכות לגבול" – 25% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

                      יישוב                                  מספר נקודות

           יישוב סמוך לגבול                   100

           יישוב אחר                              0;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015 (תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

          "ניקוד פריפריאליות" – 40% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

      אשכול במדד הפריפריאליות                 מספר נקודות

                1 או 2                               100

                    3                                   80

                    4                                   55

                    5                                   30

                    6                                   10

               7 ומעלה                              0;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          "פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב-31 בדצמבר שלפני שנת המס שלגביה ניתן הזיכוי לפי סעיף זה; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם, עד יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), מדד פריפריאליות ומדרג חברתי-כלכלי לגבי כל אחד מהיישובים הנמצא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית, בנפרד;

(תיקון מס' 146) תשס"ה-2005

          "תוספת פעילות רמה א'" – תוספת שכר המשולמת לחייל בשל פעילות במערך הלוחם בשטח פיתוח, המוגדרת על פי הדין החל לגבי החייל כתוספת רמה א' ושאישר המנהל לענין זה;

          "שטח פיתוח" – כל אחד מאלה:

(1)   אזור יהודה, שומרון וחבל עזה;

(2)   כל מקום צפונה מקו הרוחב 270;

(3)   כל מקום דרומה מקו הרוחב 070, לרבות אזור ים המלח;

          "תושב", ביישוב מסוים – יחיד שמרכז חייו באותו יישוב.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          (ב)  (1)   מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא בין 25 נקודות ל-49 נקודות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 7% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 132,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(2)   מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא בין 50 נקודות ל-59 נקודות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 162,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(3)   מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא 60 נקודות לפחות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 12% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 192,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(3א) (א)   מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני בנגב, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 6% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 30,000 שקלים חדשים; ואולם אם היישוב האמור משויך לאשכול 3 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, ייווסף סכום נוסף כאמור של 42,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

(א1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב ששהוא יישוב עירוני סמוך לגבול עימות בצפון, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 2% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 42,000 שקלים חדשים;

(הוראת שעה) (מס' 3) תשע"ז-2017

(ב)   מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב צמוד לגבול עימות בצפון, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 2% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 24,000 שקלים חדשים;

(ג)    מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני צמוד לגבול עימות בצפון, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 6% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 36,000 שקלים חדשים; אין בזכאות לפי פסקת משנה זו כדי לגרוע מזכאות לפי פסקת משנה (ב);

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(4)   מי שבמהלך שנת המס היה לתושב ביישוב המפורט בסעיף קטן זה או חדל להיות תושב ביישוב כאמור, זכאי לזיכוי ממס כאמור בסעיף קטן זה באופן יחסי לתקופת תושבותו ביישוב, ובלבד שהיה תושב היישוב 12 חודשים רצופים לפחות;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(4א) תושב של יישוב שחדל להיות יישוב מוטב, זכאי בשנת המס שבה חדל היישוב להיות יישוב מוטב (בפסקה זו – שנת ההפסקה) ובשנת המס שלאחריה, לזיכוי ממס על פי הניקוד הכולל של היישוב בשנת המס שקדמה לשנת ההפסקה, ובלבד שהיה תושב היישוב האמור במהלך כל שנת המס שקדמה לשנת ההפסקה ושנות המס שלגביהן מתבקש הזיכוי לפי פסקה זו, ולא יחולו לעניין זה הוראות פסקה (4); חזר היישוב להיות יישוב מוטב בשנת המס שלאחר שנת ההפסקה לא יינתן באותה שנת מס זיכוי ממס לפי פסקה זו;

(5)   סכום הזיכוי לפי סעיף זה לא יעלה על סכום המס שהנישום חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(6)   הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו, החל בשנת המס 2020, לפי הוראות סעיף 120ב, ויחולו עליהם לענין זה ההוראות החלות על תקרת ההכנסה.

(הוראת שעה)  תשע"ז-2017

          (ב1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; לעניין זה, "אזור קו עימות דרומי" – כהגדרתו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

(תיקון מס' 141) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 146) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          (ג)   חייל שמשולמת לו משכורת מיוחדת זכאי לזיכוי ממס בשיעור של 5% ממשכורתו המיוחדת עד לסכום של 160,560 שקלים חדשים ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

          (ד)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ניכוי נוסף בשל נכסים של מפעל הנמצא בשטח התיישבות חדשה או באזור פיתוח כפי שקבע, ובתנאים שקבע.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          (ה)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הוכחת מרכז חיים ביישוב לשם קבלת הטבת מס לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          (ו)   המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים, עד ה-15 בינואר של כל שנת מס, את רשימת היישובים המוטבים וכן את הניקוד הכולל של כל יישוב כאמור, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ברשימה כאמור יפרסם המנהל גם את היישובים שחדלו להיות יישובים מוטבים באותה שנת מס.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

          (ז)   בתוך שלוש שנים מיום כ' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2016) יערוך בנק ישראל מחקר לבחינת השפעתן של הטבות המס על יישובים מוטבים ויגישו עם מסקנותיו לוועדת הכספים של הכנסת; המחקר יבחן, בין השאר, את אלה:

(1)   השפעות מתן ההטבות במס ליישובים על תחומי רווחה וחינוך;

(2)   השינוי בגודל האוכלוסייה ביישוב, לפי פילוח של האוכלוסייה והיישובים;

(3)   שינויים שחלו במעמדו החברתי-כלכלי של היישוב.

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

11א. (בוטל).

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

11ב. (בוטל).

הגבלה על הנחה או הטבה (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002

11ג.   הנחה או הטבת מס לפי סעיפים 11, 11א או 11ב לא יינתנו לגבי הכנסה כאמור בחלק ה3 או לגבי הכנסה כאמור בסעיף 125ג, אם שיעור המס החל עליה אינו עולה על 15%.

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

12.   (בוטל).

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

13.   (בוטל).

דיבידנד מהכנסה מועדפת (תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

13א. (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להורות בצו, כי דין דיבידנד המשתלם על ידי סוגים מסויימים של חברות, מתוך הכנסה מועדפת שתפורט בצו, יהא כדין הכנסה מועדפת.

          בסעיף זה "הכנסה מועדפת" - הכנסה מריבית או מדיבידנד שעליה ניתנת הקלה או פטור ממס לפי כל חיקוק.

          (ב)  דיבידנד, המשתלם על ידי חברה כאמור בסעיף קטן (א), בשנת מס מסויימת, יראוהו ככולל הכנסה מועדפת בשיעור שהוא כיחס שבין ההכנסה המועדפת לבין כלל הכנסתה של החברה בשנה שבה נוצרה ההכנסה שממנה מחולק הדיבידנד.

תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

14.   (א)  יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3, שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אלא אם כן ביקשו אחרת לעניין ההכנסות, כולן או חלקן; בסעיף זה –

          "נכס" – למעט נכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97(א)(5) החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007);

          "תושב חוזר ותיק"[8] – יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות.

(תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

          (ב)  (1)   על אף האמור בפסקה (א) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", לא יראו יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כתושב ישראל, במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה או שב לישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה – שנת ההסתגלות), ובלבד שהיחיד הודיע, בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל כאמור, בטופס שקבע המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות סעיף קטן זה;

(2)   על אף הוראות פסקה (1), הודיע יחיד על בחירתו בשנת ההסתגלות, כאמור באותה פסקה, תבוא שנת ההסתגלות במניין לעניין התקופות המפורטות להלן:

(א)   תקופת הפטור האמורה בסעיף קטן (א);

(ב)   התקופה האמורה בפסקה (ב)(2) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"";

(ג)    התקופה האמורה בפסקה (2) להגדרה "חברת משלח יד זרה", ובהגדרה "הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל", שבסעיף 5(5)(ה);

(ד)   התקופה האמורה בהגדרה "תושב ישראל" שבסעיף 75ב(א)(15);

(ה)   התקופה האמורה בסעיף 75טז1(א1) ו-(ג)(2)(א);

(ו)    התקופה האמורה בסעיף 97(ב)(1);

(ז)    התקופה האמורה בסעיף 134ב;

(ח)   התקופה האמורה בסעיף 135(1)(ב).

(תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

          (ג)   תושב חוזר יהיה פטור ממס במשך חמש שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל, על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק, כמפורט להלן, אלא אם כן ביקש אחרת, לעניין ההכנסות, כולן או חלקן:

(1)   הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל;

(2)   הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים;

          בסעיף קטן זה –

          "ניירות ערך מוטבים" – ניירות ערך הנסחרים בבורסה, שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, המנוהלים מחשבון במוסד בנקאי, וכן ניירות ערך הנסחרים בבורסה, שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד שמקורם בניירות ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת ניירות ערך מוטבים, שהופקדה באותו חשבון;

          "בורסה" – בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר מחוץ לישראל;

          "חשבון במוסד בנקאי" – חשבון במוסד בנקאי שלא בוצעו בו הפקדות לאחר שהתושב החוזר היה לתושב ישראל, פרט להפקדה של הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד שמקורם בניירות ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת ניירות ערך מוטבים;

          "תושב חוזר" – יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.

 

(הוראת שעה) תשס"ב-2002

          (ג1) (פקע).

(תיקון מס' 171) תשס"ט-2009

          (ד)  (1)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (ח), כולן או חלקן, לגבי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לגבי תושב חוזר ותיק, לתקופה שלא תעלה על עשר שנות מס, ובלבד שביצע השקעה משמעותית בישראל שיש בה כדי לקדם יעדים לאומיים הנוגעים למשק המדינה, בתוך שנתיים מהמועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, לפי העניין, או בתוך שנתיים מיום כניסתן לתוקף של תקנות לפי פסקה זו, לפי המאוחר מביניהם, ורשאי שר האוצר לקבוע תקופות הארכה שונות, בהתחשב בין השאר, בסוג ההשקעה, בהיקפה ובמיקומה הגאוגרפי, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע:

(א)   תקופת הפטור האמורה בסעיף קטן (א);

(ב)   התקופה האמורה בפסקה (ב)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב";

(ג)    התקופה האמורה בפסקה (2) להגדרה "חברת משלח יד זרה", ובהגדרה "הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל", שבסעיף 5(5)(ה);

(ד)   התקופה האמורה בהגדרה "תושב ישראל" שבסעיף 75ב(א)(15);

(ה)   התקופה האמורה בסעיף 75טז1(א1) ו-(ג)(2)(א);

(ו)    התקופה האמורה בסעיף 97(ב)(1);

(ז)    התקופה האמורה בסעיף 134ב;

(ח)   התקופה האמורה בסעיף 135(1)(ב);

(2)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי תקנות שנקבעו לפי פסקה (1), יחולו גם על יחיד כאמור באותה פסקה שביצע את ההשקעות בישראל לפני המועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק או לפני כניסתן לתוקף של תקנות שנקבעו לפי הפסקה האמורה, בתנאים ובתיאומים שיקבע.

הכנסות חברה שהשליטה על עסקיה היא מחוץ לישראל (תיקון מס' 30)  תשל"ח-1978

14א.  חברה שהשליטה על עסקיה ועל הנהלתה היא מחוץ לישראל, שקיבלה בישראל הכנסה שהושגה או שנבעה מחוץ לישראל, רשאי שר האוצר, לפי בקשתה, להורות שהיא תשלם מס בשיעור שלא יעלה על 15% מאותה הכנסה, ובמקרים מיוחדים - אף לפטרה ממס.

סמכות לפטור (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002

14ב.  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לתת הקלה במס לגבי הכנסה בעלת אופי סוציאלי או לגבי פיצוי, שקיבל יחיד תושב ישראל, אם שולמו לו על ידי מדינה זרה או רשות רווחה שלה, וכן רשאי הוא לפטור ממס הכנסה כאמור, הכל כפי שיקבע.

מילווה המדינה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 ת"ט תשל"ט-1979

15.   שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להורות כי הריבית והפרשי ההצמדה המשתלמים על מילווה שהכנסות המדינה משועבדות לו יהיו פטורים ממס, בין בכלל ובין רק לגבי הריבית והפרשי ההצמדה המשתלמים לתושבי חוץ. וכן רשאי הוא, באישור כאמור, להורות כי הריבית המשתלמת על מילווה שערבים להחזקתו מדינת חוץ או מי ששר האוצר הכיר בו כפועל בשמה של מדינת חוץ ובשבילה, או ריבית על הלוואה שקיבלה הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תהיה פטורה ממס.

סמכות לפטור הפרשי הצמדה וריבית על פיקדון, תכנית חיסכון ואיגרות חוב (תיקון מס' 57) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 64) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

15א.  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס, כולו או מקצתו, הפרשי הצמדה או ריבית בגובה הפרשי הצמדה המשתלמים על סוגי פיקדונות, סוגי תכניות חיסכון וסוגי איגרות חוב של סוגי נישומים, בהתאם לתנאים שקבע באישור כאמור.

 

 

חישוב הריבית הריאלית (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

15ב.  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע שיטה לחישוב חלק הריבית העולה על שיעור עליית המדד בתנאים ובתיאומים שקבע, ורשאי הוא לקבוע כאמור לענין סוגי נכסים או לענין סוגי נישומים, והכל על פי תקופת ההחזקה בנכס או על פי כל מבחן אחר.

 

פטור על ריבית מסויימת (תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

16.   שר האוצר רשאי להורות, בצו שיפורסם ברשומות –

 

(תיקון מס' 22) תשל"ט-1979

(1)  כי הכנסה מריבית המשתלמת על איגרות חוב שהוצאו לתושב-חוץ שאינו מנהל עסק או משלח-יד בארץ, תהא פטורה מסכום המס העודף על 25% מן הריבית המנוכים לפי סעיף 161(א) לפקודה; וכי הפרשי הצמדה המשתלמים על איגרות-חוב כאמור יהיו פטורים ממס, כולו או מקצתו;

(תיקון מס' 3)  תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(2)  כי יינתנו פטור או הנחה ממס על הכנסה מריבית המשתלמת על ידי המדינה או המשתלמת באישור המפקח על מטבע חוץ, על ידי מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, על פקדונות במטבע חוץ המוחזקים אצלם;

(תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968

(3)  כי הכנסה מריבית המשתלמת על איגרות חוב שהוצאו על ידי לווה ישראלי לבנק הבין-לאומי לשיקום ופיתוח, תהא פטורה ממס גם כשהיא בידי תושב-חוץ שאיגרות החוב הועברו אליו;

(תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985

(4)  כי ריבית שמשלם חבר-בני-אדם תושב ישראל בשל הלוואה שקיבל במטבע חוץ מתושב חוץ שאינו מנהל עסק או משלח יד בארץ, כאשר ההלוואה משמשת למטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, תהא פטורה מהמס כולו או חלקו.

סמכות להחזיר מס לתושב חוץ (תיקון מס' 30)  תשל"ח-1978 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

16א.  שר האוצר[9] רשאי להורות על החזרת מס, כולו או מקצתו, לאדם שאינו תושב ישראל אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל עולה על הסכום שהותר לו, בגלל תשלום זה, בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתו שהושגה או שנקבעה בישראל גם אם הסכום לא הותר לו או לא ניתן לו כזיכוי בארץ מושבו, בשל הוראות קיזוז הפסדים באותה ארץ.

הפרשי הצמדה מסויימים (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 44) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 60) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 100)  תשנ"ה-1994

16ב.  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס הפרשי הצמדה שנוספו לסכום חוב או תביעה מסוגי חובות או תביעות שנקבעו. לענין זה, "הפרשי הצמדה" כולם או חלקם - לרבות ריבית, בסכום כולל שאינו עולה על הסכום שהיה צריך להוסיפו לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן כאמור בסעיף 159א(א), אילו היו החוב או התביעה צמודים למדד בתקופה המתאימה.

 

הכנסה ממכירת מים (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

16ג.   שר האוצר רשאי בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור ממס בתנאים שנקבעו בצו הכנסה ממכירת מים של מי שכל עיסוקו בהספקת מים.

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

16ד. (בוטל).

הכנסות מעסקאות מסויימות בשוק ההון (תיקון מס' 90) תשנ"ב-1992

16ה. (בוטל).

פרק שני: ניכויים וקיזוזים

סימן א': ניכויי הוצאות

הניכויים המותרים [11(1)(א)-(ח) (י)(יי)(כ)] (תיקון מס' 17) תשל"ב-1972

17.   לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31, יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד, לרבות –

 

ריבית והפרשי הצמדה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 26) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 54)  תשמ"ב-1982

(1)  (א)   סכומים המשתלמים בתור ריבית או הפרשי הצמדה על כסף שלווה, אם נוכח פקיד השומה שהם משתלמים על הון ששימש בהשגת הכנסה;

(ב)   נישום התובע ניכוי ריבית או הפרשי הצמדה על פי פסקת משנה (א) בשנה שבה קיבל ריבית או הפרשי הצמדה פטורים ממס על פי סעיף 9(24), לא יותר לו לניכוי סכום השווה לסכום הריבית והפרשי ההצמדה הפטורים כאמור, למעט הגבוה משני אלה:

(1)   סכום שקיבל בשל מס יתר ששילם משום שפקיד השומה דרש ממנו לשלמו או שנוכה ממנו במקור;

(2)   סכום שקיבל בשל אותו חלק ממס היתר שאינו עולה על 15% מהמס המגיע ממנו על פי שומתו העצמית;

דמי שכירות

(2)  דמי שכירות ששילם שוכר קרקע או בנין שהיו תפוסים בידו לשם השגת ההכנסה;

תיקונים

(3)  סכומים שהוצאו לתיקונים של חצרים, מוצבה או מכונות, ששימשו בהשגת ההכנסה, וכן לחידושם, לתיקונם או לשינויים של כלי מלאכה, כלי שרת או חפצים ששימשו כאמור;

חובות רעים

(4)  חובות רעים שנתהוו בעסק או במשלח-יד והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, שהחובות נעשו רעים בשנת המס, וכן חובות מסופקים במידה שנאמדו, להנחת דעתו של הפקיד, כחובות שנעשו רעים בשנת המס, אף אם זמן פרעונם של החובות הרעים או המסופקים חל לפני תחילתה של שנת המס; אלא שכספים שנגבו בשנת המס לחשבון סכומים שנמחקו או שנוכו לפני כן בשל חובות רעים או מסופקים, ינהגו בהם לענין פקודה זו כמו בתקבוליו של העסק או משלח-היד לאותה שנה;

תשלומי מעביד לקופת גמל (תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

(5)  סכומים ששילם מעביד - בתנאים ובשיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל בתור השתתפות שנתית סדירה לקופת גמל וכן סכומים בשיעורים ובתנאים כאמור אך בשינויים המחוייבים על פי הענין ששילם מעביד למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר לענין זה, לשם שמירת זכות הפנסיה של עובדו וכן כל סכום או חלק ממנו ששילם מעביד - באישור המנהל - לקופת גמל כאמור או למוסד או לגוף כאמור שלא בתור השתתפות שנתית סדירה;

תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים (תיקון מס' 108)  תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

(5א) סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים לא יעלו על 4.5% מהכנסתו הקובעת; לענין זה –

       "הכנסה קובעת" - הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או ממשלח יד, לפני הניכוי לפי פסקה זו, ועד לסכום של 156,000 שקלים חדשים בשנה;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

       "קרן השתלמות לעצמאים" – קרן השתלמות המיועדת ליחיד שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד;

נזקי טבע

(6)  הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף-קרקע ונגד שטפונות ופגעי טבע אחרים שייקבעו;

התקפות מהאויר

(7)  הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר;

פחת

(8)  ניכוי בעד פחת כאמור בסימן ב';

הטבות באגודה שיתופית

(9)  סכומים שאגודה שיתופית החזירה לחבריה בתור הטבה שנתית, לפי יחס עסקאותיה עם כל חבר, ובלבד –

(א)   שלא יותר ניכוי בסכום העולה על אותו חלק מהכנסתה החייבת לפני החזרת ההטבה, שיחסו לכלל הכנסתה החייבת הוא כיחס סכום עסקאותיה עם חבריה לסך-כל עסקאותיה;

(תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ב)   שההטבה ניתנה לחברים תוך תשעה חדשים מתום שנת החשבון שאליה היא מתייחסת או במועד מאוחר יותר שקבעו המנהל;

(ג)    שהטבות ייחשבו כאילו נתקבלו על ידי החברים ביום תום שנת החשבון שאליה הן מתייחסות;

(תיקון מס' 53) תשמ"ב-1982

(10) (נמחקה);

הוצאות הכרוכות בתשלום המס (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(11) (א)   הוצאות בקשר להכנת הדו"חות והטיפול בקשר למס בכל הליכי שומה וערעור, אולם אם קבעו בית המשפט או ועדה לקבילות פנקסים שהיה בערעור או בערר משום הטרדה ולא היה צידוק סביר להגשתם לא יותרו הוצאות משפטיות הכרוכות בהם; נפסקו הוצאות משפטיות לטובת הנישום, יופחת סכום ההוצאות שנפסק מסכום ההוצאות שתבע;

(ב)   הוצאות כאמור בפסקה זו לא יותרו בקשר להכנסות מעסק או משלח יד שלגביהם לא נוהלו פנקסי חשבונות או אם הדו"ח לא בוסס על פנקסי חשבונות;

דמי שכירות שמשלם יחיד שעבר זמנית (תיקון מס' 43) תשמ"א-1981

(12) דמי שכירות ששילם יחיד בעד דירה ששכר בישראל ושאליה עבר לגור לרגל עבודתו או עיסוקו, במשך חמש שנים מיום שעבר לגור בדירה האמורה; דמי שכירות אלה יותרו לניכוי מדמי השכירות שהוא מקבל בשל השכרת דירת הקבע שלו באותה תקופה;

דמי לינה או שכירות באזור פיתוח (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(13) (א)   סכומים ששילם נישום בעד לינה או שכירת דירה באזור שנקבע כשטח פיתוח על פי סעיף 11, אשר בו עובד הנישום דרך קבע אך אינו גר בו עם משפחתו שעמה היה גר אילולא עבד שם;

(ב)   שר האוצר רשאי לקבוע את תקרת הסכום שיותר לניכוי על פי פסקת משנה (א) ואת תקופת הניכוי;

ניכויים אחרים (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(14) ניכויים אחרים שייקבעו בתקנות לפי פקודה זו;

 

(תיקון מס' 184) תשע"א-2011 (תיקון מס' 208) תשע"ו-2015

(15) היטל רווחי נפט או היטל רווחי יתר, ששולם לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011, על ידי מי שחב בו לפי אותו חוק.

 

סייגים לניכוי הוצאות מסויימות [11(5)(6)(7)] (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

18.   (א) מענק פרישה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי מחלה והוצאות אחרות כיוצא באלה - ניכויים לפי סעיף 17 יותר רק בשנת המס שבה שולמו לזכאי להם או לקופת גמל ובלבד שתשלומים כאמור ששולמו לקופת גמל לגבי החודש האחרון של שנת המס יראו כאילו שולמו בתוך שנת המס אם שולמו לה תוך חודש מתום שנת המס.

(תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985

          (ב)  הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית, או תשלומים אחרים, שמשלמת חברה שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם כמשמעותה בסעיף 76 לאחד מחבריה שהוא בעל שליטה כמשמעותו בסעיף 32(9) - ניכוים לפי סעיף 17 בשנת מס מסויימת יותר אם שולמו לו באותה שנת מס או שהוא כלל אותם בדו"ח על הכנסותיו לאותה שנת מס והמס עליהם נוכה לפי תקנות הניכויים ממשכורת לא יאוחר משלושה חדשים לאחר תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, לפי הענין, והועבר לפקיד השומה בתוך 7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת ועד מועד הניכוי.

(תיקון מס' 71)  תשמ"ז-1986

          (ב1) שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שהוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על סוגי תשלומים המהווים הכנסה פטורה בידי בעל שליטה, ורשאי הוא באישור כאמור להתנות את קביעתו בתנאים.

          (ג)   כללה הכנסתו של אדם הכנסה שלגביה נקבע שיעור מס מיוחד או שהיא פטורה ממס (להלן - הכנסה מועדפת), ההוצאות שבהן עמד אותו אדם לשם השגת ההכנסה המועדפת יותרו לניכוי לפי סעיף 17 רק כנגד הכנסה זו; לא ניתן לקבוע את ההוצאות כאמור, ינוכה כנגד ההכנסה המועדפת חלק יחסי מן ההוצאות שבהן עמד בייצור כלל הכנסתו, כיחס ההכנסה המועדפת לכלל הכנסתו; אך רשאי שר האוצר להורות על אופן חלוקה אחר של ההוצאות אם ראה לעשות כן לפי הנסיבות.

(תיקון מס' 61)  תשמ"ד-1984

          (ד)  (1)   בסעיף זה –

"יחידת עבודה" –

(1)   מבנה שמשך בנייתו עולה על שנה כולל מרכיביו שמשך ביצועם כאמור ולרבות עבודות כאמור בפסקה (2) המהוות חלק ממנו, ואם הוא נכס הון - כשטרם החל לשמש בייצור הכנסה במחצית הראשונה של שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, והכל בין שההכנסה ממכירתו היא הכנסה לפי סעיף 2(1) ובין שהיא ריווח הון או שבח;

(2)   עבודות חפירה, ביוב, סלילת כבישים או דרכים, ועבודות עפר - שמשך ביצועם עולה על שנה;

(תיקון מס' 67)  תשמ"ה-1985

"הוצאות ריבית" - ריבית והפרשי הצמדה המותרים בניכוי על פי סעיף 17 וכן ריבית והפרשי הצמדה בשל הון ששימש לבנייה או לרכישה של נכס הון, בניכוי הכנסה מריבית והפרשי הצמדה על הלוואות שניתנו למוסד כספי, למדינה, לרשות מקומית, לחברה ממשלתית, לחברת בת ממשלתית, או לאדם אחר שקבע שר האוצר.

(תיקון מס' 69)  תשמ"ו-1986

"הכנסות אחרות" - הכנסות שלא מאחד מאלה:

(1)   מכירת יחידת עבודה;

(2)   מכירת קרקע;

(3)   ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות שניתנו למוסד כספי, למדינה, לרשות מקומית, לחברה ממשלתית, לחברת בת ממשלתית, או לאדם אחר שקבע שר האוצר;

(4) (א)  בתקופת תחולתו של חוק מיסוי בתנאי אינפלציה - מכירת נכס הון שאיננו ניירות ערך נסחרים בלתי מוגנים כמשמעותו בחוק האמור;

(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008

(ב)   בתקופת תחולתו של חוק תיאומים בשל אינפלציה - מכירת נכס קבוע כמשמעותו בחוק האמור;

(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008

(ג)    בתקופה שלאחר תחולתו של חוק תיאומים בשל אינפלציה – מכירת נכס כהגדרתו בסעיף 104;

ובלבד שלגבי הכנסה מניירות ערך כאמור בפסקה זו, יובא בחשבון ההכנסות האחרות רק סכום שינוי הערך שלהם או הריווח מהם, לפי הענין;

"מוסד כספי" –

(1)   חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;

(2)   חברה המשתמשת כדין במלה "בנק" כחלק משמה, למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה;

"הוצאות הנהלה וכלליות" - כל הוצאה שאיננה בגדר הוצאות ריבית והנישום איננו נוהג ליחסה במישרין ליחידת עבודה, לקרקע או להכנסות אחרות.

(2)   נישום שעיסוקו הוא בנייה של יחידות עבודה, שבשנת מס פלונית היו לו או שהיו בביצועו יחידות עבודה או קרקע שהיא מלאי עסקי, ייזקפו הוצאות ההנהלה וכלליות והוצאות ריבית שהיו לו באותה שנת מס לכל יחידת עבודה או קרקע כאמור, כלהלן:

(א)   לכל יחידת עבודה ייזקף חלק יחסי מהוצאות הנהלה וכלליות, שהוא כיחס שבין סכום ההוצאות שהוציא הנישום בשנת המס לביצוע אותה יחידת עבודה, לבין סך כל ההוצאות שהוציא באותה שנת מס לביצוע כל יחידות העבודה בתוספת סכום ההכנסות האחרות שהיו לו בשנת המס;

(ב)   (1)   לכל יחידת עבודה או קרקע ייזקף חלק יחסי מהוצאות הריבית שהוא כיחס שבין סך כל ההוצאות המצטברות שהוציא הנישום עד תום שנת המס לביצוע אותה יחידת עבודה או לרכישת אותה קרקע, לבין סך כל ההוצאות המצטברות שהוציא עד תום שנת המס לביצוע כל יחידות העבודה ולרכישת כל הקרקעות בתוספת סכום ההכנסות האחרות שהיו לו בשנת המס;

לענין זה, "הוצאות לביצוע יחידת עבודה ולרכישת קרקע" - לרבות הוצאות שיש לזקפן ליחידת עבודה ולקרקע על פי סעיף זה, עד תום שנת המס הקודמת;

(2)   יתרת הוצאות ריבית שלא נזקפה כאמור בפסקה (1) תותר בניכוי כך שחלק ממנה, שהוא כיחס שבין הכנסה מועדפת כמשמעותה בסעיף 18(ג) לסך כל ההכנסות האחרות ייוחס להכנסה המועדפת כאמור.

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985

          (ה)  הכנסה של תושב חוץ שיש לנכות ממנה מס על פי סעיפים 164 או 170 - ניכויה לפי סעיף 17 בשנת המס שאליה היא מתייחסת יותר רק אם שולמה בה או שהמס עליה נוכה לא יאוחר משלושה חדשים לאחר תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, והועבר לפקיד השומה תוך 7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת ועד מועד הניכוי.

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

19.   (בוטל).

סמכות לקבוע כללים בדבר ניכויים מסויימים (תיקון מס' 60)  תשמ"ד-1984

20.   (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים בדבר ניכוי של סכומים כמפורט להלן, כולם או מקצתם, משך תקופתו ושיעורו השנתי:

(1)   סכומים ששילם בעלו של בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת בשל פינוי דייר מוגן, או כהשתתפות בבניית המדרכה או הכביש שליד הבנין או הניקוז הקשור לבנין וכיוצא באלה;

(2)   סכומים ששילם חוכר מקרקעין בשל החכירה או בשל השקעה במקרקעין החכורים או בקשר אליהם;

(3)   סכומים שהוציא נישום לצורך שינטוע;

(4)   הוצאות הוניות אחרות.

          (ב)  שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים –

(תיקון מס' 60)  תשמ"ד-1984

(1)   בדבר מתן תוספת פחת בשל בנין המושכר כולו או חלקו בשכירות מוגנת, שיעורה ומשך תקופת נתינתה;

(תיקון מס' 60)  תשמ"ד-1984

(2)   בדבר הפחתת היתרה הבלתי מופחתת של מטע שנעקר, כולו או חלקו, אם בעלו נטע מטע אחר לפני או אחרי העקירה, ובדבר דינה של ההפחתה לקביעת המחיר המקורי לענין פחת ולענין ריווח הון של המטע החדש.

ניכויים לחקירות מדעיות (תיקון מס' 30)  תשל"ח-1978 (תיקון מס' 48)  תשמ"א-1981 (תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983

20א. (א) (1)   בקביעת הכנסתו החייבת של אדם, שהוציא הוצאות, כולל הוצאות הון, למחקר מדעי בתחומי התעשיה, החקלאות, התחבורה או האנרגיה שאושר לענין זה בידי מי שהסמיך השר הממונה על המשרד שבתחום פעולתו נוגע המחקר, יותר לו ניכוין מכלל הכנסתו בשנת המס שבה שולמו ובלבד שנתקיימה אחת מאלה:

(א)   המחקר מבוצע בידי בעל מפעל שהוא בתחום הענפים האמורים או בהזמנתו לשם פיתוחו או קידומו של מפעלו;

(ב)   ההוצאות הן של מבצע המחקר שאיננו בעל מפעל בתחומים האמורים, או שהן מהוות השתתפות במימון מחקר שמבצע אדם אחר תמורת זכות בפרי תוצאותיו של המחקר שהיא סבירה ביחס להשתתפותו בהוצאות המחקר, והכל כאשר המדינה משתתפת במימון המחקר על ידי מענק; "מענק", לענין זה - לרבות הלוואה מסוג שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ובלבד שהוצאות המהוות השתתפות כאמור יותרו בניכוי כך: בשנת המס שבה שולמו ההוצאות – חלק יחסי מהן כיחס מספר החדשים שנותרו מהחודש שלאחר החודש שבו שולמו ועד לתום שנת המס, מחולק ב-12, והיתרה - בשנת המס שלאחריה; ולענין חישוב החלק היחסי כאמור, יראו התחייבות מראש לשלם הוצאות בשנים עשר תשלומים חדשיים שווים כהוצאות ששולמו כולן עם התשלום הראשון;

(תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983

(1א) משתתף במימון מחקר שמבצע אדם אחר כאמור בפסקה (1)(ב) רשאי לקזז את המס שנחסך כנגד המס המנוכה במקור מהכנסת עבודה או כנגד מקדמות שהוא חייב בהן על פי סעיף 175 החל מהחודש שלאחר החודש שבו שילם את ההוצאות; נותרה לגבי שנת מס פלונית יתרה לקיזוז, יותר הקיזוז עם הגשת הדו"ח לאותה שנה; לענין זה, "המס שנחסך" - סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי על פי פסקה (1), ואולם לענין קיזוז כנגד מקדמות בלבד, יחושב המס שנחסך לפי שיעור מס של 55% - לגבי נישום שהוא יחיד,  ולפי שיעור המס הממוצע לשנת המס הקודמת - לגבי נישום שהוא חבר-בני-אדם;

(תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983

(1ב) לענין סעיף 190א, דין קיזוז כנגד הניכוי במקור או המקדמות על פי פסקה (1א) כדין קיזוז סכום שנוכה במקור כאמור בסעיף 177;

(תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983

(1ג)  אם מבצע מחקר שאישר מי שהוסמך כאמור בפסקה (1) לאשרו גייס ממשקיעים במחקר ופיתוח סכומים שביחד עם הסכום שהוא עצמו משקיע במחקר האמור עולים על הסכום שהוציא לביצוע אותו מחקר, יראו את הסכום שהוציא, כהכנסה חייבת בידו, ששיעור המס החל עליה הוא 100%, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם, ומועד תשלומו, לענין קביעת ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א, הוא היום שבו נוצר הסכום העודף; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע כללים לחישוב הסכום העודף והיום שבו נוצר;

(2)   הוצאות הון למחקרים מדעיים שהוציא אדם לקידום או לפיתוח של מפעלו, שפסקה (1) איננה חלה עליהן, יותר ניכוין בשלושה שיעורים שנתיים שווים החל בשנת המס שבה שולמו;

(3)   סכום מענק כאמור בפסקה (1)(ב) שנתנה המדינה לצורך מימון מחקר מדעי יופחת מסכום ההוצאות שניכוין הותר על פי סעיף קטן זה.

          (ב)  לא יותר לניכוי לפי סעיף קטן (א) כל סכום של הוצאה שהושקעה בנכס שיש עליו ניכוי פחת לפי סעיף 21.

תקרה כוללת לניכוי בשל מחקר ופיתוח (תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983

20א1. (א) הסכום שיותר בניכוי בשל השתתפות במימון מחקר ופיתוח שמבצע אדם אחר, לפי סעיף 20א(א) ולפי כל דין אחר, לא יעלה על 40% מהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה שולמו ההוצאות.

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי סכומי השתתפות של חברת אחזקה תעשייתית בחברה שבשליטתה; לענין זה –

          "חברת אחזקה תעשייתית" - חברה שלפחות 80% מנכסיה במשך כל שנת המס - למעט נכסים שמקורם מכספים שנתקבלו מהנפקה בבורסה בחוץ לארץ עד תום שנה ממועד ההנפקה - מושקע בהון מניות של חברה תעשייתית, או בהלוואות לשלוש שנים לפחות שנתנה לחברה תעשייתית;

          "חברה תעשייתית" - כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט-1969;

          "שליטה" - כמשמעותה בסעיף 25.

ניכוי בשל מחקר ופיתוח – תוספת לבסיס המקדמות (תיקון מס' 58) תשמ"ד-1983

20א2. סכום המס שהנישום הופטר מתשלומו בשל הניכוי עקב השתתפות במימון מחקר ופיתוח שמבצע אדם אחר, לפי סעיף 20א(א) ולפי כל דין אחר, ייווסף לסכום המס המהווה בסיס לקביעת מקדמות על פי סעיף 175.

(תיקון מס' 65) תשמ"ד-1984

20א3. (בוטל).

ניכוי בשל מזונות לתושב חוץ (תיקון מס' 48)  תשמ"א-1981

20ב.  בקביעת הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל ששילם מזונות לתושב חוץ על פי פסק דין של רשות שיפוטית מוסמכת בחוץ לארץ שניתן בעת היות המשלם גם הוא תושב חוץ, יותר לו ניכוי של חלק מסכום המזונות ששילם, העולה על סכום שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ואינו עולה על סכום עליון שנקבע כאמור.

סימן ב': ניכויי פחת

פחת נכסים [11(1)(ט)] (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 חוק (מס' 32) תשל"ח-1978

21.   (א) יותר ניכוי בעד פחת של בנין, מכונות, מוצבה, רהיטים או נכסים אחרים שבבעלותו של הנישום והמשמשים לצרכי ייצור הכנסתו, לרבות אינוונטר חי ודומם בחקלאות ולרבות נטיעות; סכום הפחת יחושב לפי אחוזים - שייקבעו באישור ועדת הכספים של הכנסת לכל מקרה או לכל סוג של מקרים - מן המחיר המקורי שעלה לנישום, למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבנין או ניטעו הנטיעות, הכל לפי הענין, ובלבד שהפרטים שנקבעו הומצאו כהלכה. לענין סעיף זה דין חכירת מקרקעין לתקופה של 49 שנים או יותר, כדין בעלות בהם וכן יראו כבעל נכס מי שעל אף שהסב אותו הוא חייב עליו במס על פי סעיפים 83 או 84, ומי שהעביר את הנכס אך השאיר לעצמו את הזכות ליהנות מפירותיו, ובלבד שהפחת שיותר לו יהיה הפחת שהיה מותר לו אילולא ההסבה או ההעברה כאמור.

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

          (ב)  נתקבל מענק בשל רכישת נכס, שבעדו זכאים לניכוי פחת על פי סעיף קטן (א), או שנמחל או שומט חוב שמקורו בהלוואה לרכישת נכס כאמור תוך חמש שנים משנת קבלתה, או שולם מס ערך מוסף בשל רכישת נכס והנישום ניכה את המס כמס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, יהיה המחיר המקורי של הנכס הן לענין זה והן לענין סעיף 88 מחירו כאמור פחות סכום המענק, החוב או מס התשומות לפי הענין; הוראה זו לא תחול על סכום שחוייב במס על פי סעיף 3(ב)(2).

(תיקון מס' 45)  תשמ"א-1981

          (ג)   מי שהוציא הוצאות לצורך מילוי הוראות שניתנו לו להתקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי לפי סעיף 158ג לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, יותר לו ניכוי ההוצאות האמורות בעד פחת בשיעור של 16.5% לשנה; הוראה זו לא תחול על מי שהוציא הוצאות כאמור בבנין שבנייתו נסתיימה אחרי כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981).

(תיקון מס' 76)  תשמ"ח-1988

          (ד)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי לגבי דירה שהיתה מושכרת למגורים בשנת מס פלונית ושבעליה אינו זכאי בשלה להטבות לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, יותר ניכוי פחת המחושב בשיעור משווי הדירה, ורשאי הוא, באישור כאמור, לקבוע כללים לחישוב שווי הדירה.

זקיפת פחת משנה לשנה [(11)(1)(ט)(II)]

22.   אם בשנת מס פלונית אי אפשר היה לנכות את הפחת, כולו או מקצתו, משום שלא היתה אותה שנה מן המקור שעליו נדרש הפחת כל הכנסה או שהיתה הכנסה קטנה מן הסכום שמותר לנכותו כאמור, יראו את הסכום שלא נוכה כהפסד לענין סעיף 28; הוראה זו לא תחול אם המקור שעליו נדרש הפחת אינו עסק או משלח-יד, ובמקרה זה יראו את הסכום שלא נוכה כהפסד הניתן לקיזוז בשנים הבאות בזו אחר זו, כנגד אותו מקור בלבד.

סייג לניכויי פחת [(11)(1)(ט)(II)] (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

23.   סך כל ניכויי פחת שהותרו לפי הפקודה, ביחד עם סך כל הבלאי בתקופה שלפני תחילת התאריך שבו הותר הפחת על פי פקודה זו, כשהוא מחושב לפי השיעורים שנקבעו, לא יעלה על המחיר המקורי שעלו לנישום הנכסים האמורים בסעיף 21, למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבנין או ניטעו הנטיעות, הכל לפי הענין, ואולם לענין המחיר המקורי של מטע הדרים, לא יובאו בחשבון ניכויי הפחת והבלאי בתקופה שקדמה לשנת 1950.

פחת בהעברת נכס שאין עמה העברת שליטה (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

24.   (א) הועבר נכס בר-פחת מאדם לאדם ונוכח המנהל והחליט, שהשליטה במועבר נשארה לאותו אדם שבידו היתה לפני המועד הקובע, יהיה סכום הפחת שמקבל ההעברה זכאי לנכותו לפי סעיפים 21-23 כסכום שהמעביר היה זכאי לנכותו אילולא העביר; ואם היתה ההעברה לפני אחד באפריל 1946, ומקבל ההעברה ניכה פחת לפי סעיפים 21-23 בסכום העולה על הסכום שהיה זכאי לנכותו לפי הוראות סעיף זה - לא יראו את העודף כאילו נוכה שלא כדין, אבל הוא יבוא בחשבון בשעת חישוב סך כל סכומי הפחת המותרים לפי סעיף 23.

(תיקון מס' 54)  תשמ"ב-1982

          (א1) נמכר נכס בר פחת והמוכר רכשו מחדש, יהיה סכום הפחת שהמוכר זכאי לנכותו לפי סעיפים 21 עד 23 לאחר הרכישה החוזרת בסכום שהיה זכאי לנכותו אילולא מכרו.

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

          (ב)  האמור בסעיף קטן (א) יחול על העברת נכסים מאת שני בני אדם או יותר לאדם אחר, כשם שהוא חל על העברה כזו מאדם אחד לאחר, אם נוכח המנהל והחליט, שהשליטה במועבר נשארה בכללותה לאותם בני-אדם שבידי כל אחד מהם לחוד היתה בחלק מן המועבר לפני המועד הקובע.

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

          (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו אם ההעברה נתחייבה במס רווחי הון לפי חלק ה', או כשריווח ההון קוזז כנגד הפסד ובלבד שסכום השווה לסכום אינפלציוני כמשמעותו בסעיף 88 ששולם עליו מס בשיעור של 10% יופחת מהמחיר המקורי; ההפחתה תובא בחשבון גם לענין הגדרת "מחיר מקורי" בסעיף 88.

(תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

          (ד)  על החלטת המנהל לפי סעיף זה ניתן לערער לפי הסעיפים 153-158.

שליטה מהי (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965

25.   "שליטה" לענין סעיף 24 - שליטה ישירה או עקיפה או היכולת לשלוט או הזכות לרכוש שליטה כאמור, ובמיוחד - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור –

(1)  כשהשליטה היא מכוח מניות - החזקת מרבית הון המניות, או מרבית הון המניות שהוצא, או מרבית כוח ההצבעה, או הזכות להחזיק באלה או לרכשם, וכן הזכות לקבלת מרבית הרווחים, או למנות מרבית המנהלים, או הזכות לרכוש זכות כאמור;

(2)  כשהשליטה היא בדרך אחרת - הזכות למרבית ההון, למרבית הרווחים, למרבית כוח ההצבעה או למנות מרבית המנהלים או הזכות לרכוש זכות כאמור.

בעל השליטה מיהו (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965

26.   (א) כשבאים לקבוע אם השליטה לענין סעיף 24 היא בידי אדם פלוני או היתה בידיו, יראו את קרובו, כמשמעותו בסעיף 76(ד), כאילו הוא אותו אדם עצמו.

          (ב)  אם ביום מן הימים תוך 3 שנים לאחר ההעברה נמצאת השליטה במועבר שוב בידי המעביר, יראו כאילו נשארה בידיו מלכתחילה.

המועד הקובע מהו (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965

26א.  "המועד הקובע", לענין סעיף 24 - מועד ההעברה של עסק או נכס או מועד עשיית העסקה שההעברה האמורה היא חלק ממנה או מחוברת אליה, או המועד שבו נעשתה הראשונה שבעסקאות שההעברה האמורה היא חלק מהן או מחוברת אליהן, הכל לפי הענין.

ניכוי בעד חילוף מכונות וציוד [11(1א)]

27.   (א) אדם העוסק בעסק או במשלח-יד כלשהם, שהוציא בשנת מס פלונית סכום פלוני לחילוף מכונות וציוד המשמשים או ששימשו באותו עסק או משלח-יד, יותר לו, לצורך בירור הכנסתו החייבת, ניכוי בסכום השווה להוצאות שהוציא לרכישת המכונות והציוד הישנים פחות סך כל הפחת שניכה בעד אותם המכונות והציוד והסכום שקיבל במכירתם, או השווה לסכום שהוציא על המכונות והציוד החדשים, הכל לפי הסכום הקטן יותר; נוכה סכום לפי סעיף קטן זה, יוקטן בסכום זה כל הפסד שניתן לקזזו לפי חלק ה' בשל מכירת המכונות והציוד הישנים.

          (ב)  סעיף קטן (א) לא יחול על רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה.

סימן ג': קיזוז הפסדים

ניכוי בעד פחת בחילוף מקרקעין ובפינוי ובינוי (תיקון מס' 145) תשס"ה-2005

27א. (א) בסעיף זה תהא לכל מונח המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

          (ב)  בחילוף זכות במקרקעין, לפי פרק חמישי 3 לחוק מיסוי מקרקעין, יחולו לענין ניכוי בעד פחת וכן לענין ניכוי נוסף בשל פחת או הפחתה כמשמעותם בסעיף 3 לחוק תיאומים בשל אינפלציה, הוראות אלה:

(1)   המחיר המקורי של הזכות החלופית יהיה אחד מאלה, לפי הענין:

(א)   היה שווי הזכות החלופית המתואם בגובה שווי המכירה של הזכות הנמכרת – יתרת המחיר המקורי של הזכות הנמכרת;

(ב)   פחת שווי הזכות החלופית המתואם משווי המכירה של הזכות הנמכרת – יתרת המחיר המקורי של הזכות הנמכרת הפטורה;

(ג)    הוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין מכירה ליזם של יחידה אחרת במתחם, שתמורתה התקבלה יחידה אחרת כאמור בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין, עד גובה תקרת השווי;

(2)   המחיר המקורי של חלק הזכות החלופית יהיה יתרת המחיר המקורי של הזכות הנמכרת;

(3)   המחיר המקורי של הזכות החלופית הנוספת יהיה – שוויה ביום רכישתה;

(4)   שיעור הפחת יהיה השיעור שנקבע לניכוי בעד פחת בשל הזכות החלופית או הזכות החלופית הנוספת, לפי הענין;

(5)   פחת כאמור, בסעיף זה, יינתן רק אם הזכות החלופית, חלק הזכות החלופית או הזכות החלופית הנוספת, לפי הענין, הם נכסים בני פחת.

קיזוז הפסד [13(1)(2)] (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

28.   (א) הפסד שהיה לאדם בעסק או במשלח-יד בשנת המס ושאילו היה ריווח היה נישום לפי פקודה זו, ניתן לקיזוז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם ממקורות אחרים באותה שנת מס.

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 154) תשס"ז-2007

          (ב)  מקום שלא ניתן לקזז את כל ההפסד בשנת מס כאמור, יועבר סכום ההפסד שלא קוזז לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם באותן השנים מעסק או משלח יד, לרבות ריווח הון בעסק או משלח יד, או שיקוזז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם, באותן השנים, לפי סעיף 2(2) בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, והכל ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנה שלאחריה:

(1)   לאותו אדם לא היתה הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת הקיזוז;

(2)   אותו אדם חדל לעסוק בעסק או במשלח היד שאת ההפסד שהיה לו בו הוא מבקש לקזז;

(3)   מקורו של ההפסד שהיה לאותו אדם אינו מחברת בית כמשמעותה בסעיף 64, מחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או מחברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1(א).

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54)  תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 187) תשע"ב-2011

          (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם ביקש זאת הנישום לא יקוזז הפסד לפי סעיף זה כנגד ריווח הון שהוא סכום אינפלציוני ולגבי יחיד, גם כנגד רווח הון, ריבית או דיבידנד אם שיעור המס החל עליהם אינו עולה על 25%.