פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]

מסים – מס הכנסה

תוכן ענינים

	חלק א': פרשנות	Go	34
סעיף 1	הגדרות	Go	34
	חלק ב': הטלת המס	Go	37
	פרק ראשון: המקור	Go	37
סעיף 2	מקורות הכנסה [5	Go	37
סעיף 2א	השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים	Go	38
סעיף 3	הכנסות אחרות [5	Go	38
סעיף 3א	הכנסה מאזור	Go	46
	פרק שני: המקום	Go	47
סעיף 4	מקום ההכנסה במכירה לחוץ לארץ	Go	47
סעיף 4א	מקום הפקת ההכנסה	Go	48
סעיף 5	הוראות מיוחדות לעניין חכירת כלי שיט או כלי טיס	Go	48
	פרק שלישי: תקופת השומה	Go	49
סעיף 6	שנת מס	Go	49
סעיף 7	תקופת שומה מיוחדת	Go	49
סעיף 8	חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת [5	Go	49
סעיף 8א	חלוקת הכנסה מעבודות שמשך ביצוען עולה על שנה	Go	50
סעיף 8ב	דינן של הכנסות לפי סעיף 2	Go	51
סעיף 8ג	מועד החיוב של הכנסה מהפרשי שער	Go	51
	חלק ג': חישוב ההכנסה לענין מס	Go	51
	פרק ראשון: פטור	Go	51
	סימן א': פטור על פי הדין	Go	51
סעיף 9	הכנסות פטורות	Go	51
סעיף 9א	פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה	Go	65
סעיף 9ב	פטור לקיצבה אחרת	Go	68
סעיף 9ג	הנחה לקצבה של תושב ישראל לראשונה ושל תושב חוזר ותיק	Go	68
סעיף 9ד	פטור להכנסה מדמי שכירות מסוימים	Go	68
	סימן ב': סמכות לפטור	Go	69
סעיף 10	הנחה ממס על הענקה בעד פריון עבודה ושכר עבודה בעד עבודה במשמרות	Go	69
סעיף 11	הטבות מס ביישובים	Go	69
סעיף 11ג	הגבלה על הנחה או הטבה	Go	73
סעיף 13א	דיבידנד מהכנסה מועדפת	Go	73
סעיף 14	תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר	Go	73
סעיף 14א	הכנסות חברה שהשליטה על עסקיה היא מחוץ לישראל	Go	74
סעיף 14ב	סמכות לפטור	Go	74
סעיף 15	מילווה המדינה	Go	75
סעיף 15א	סמכות לפטור הפרשי הצמדה וריבית על פיקדון, תכנית חיסכון ואיגרות חוב	Go	75
סעיף 15ב	חישוב הריבית הריאלית	Go	75
סעיף 16	פטור על ריבית מסויימת	Go	75
סעיף 16א	סמכות להחזיר מס לתושב חוץ	Go	75
סעיף 16ב	הפרשי הצמדה מסויימים	Go	75
סעיף 16ג	הכנסה ממכירת מים	Go	76
סעיף 16ה	הכנסות מעסקאות מסויימות בשוק ההון	Go	76
	פרק שני: ניכויים וקיזוזים	Go	76
	סימן א': ניכויי הוצאות	Go	76
סעיף 17	הניכויים המותרים [11	Go	76
סעיף 18	סייגים לניכוי הוצאות מסויימות [11	Go	77
סעיף 20	סמכות לקבוע כללים בדבר ניכויים מסויימים	Go	79
סעיף 20א	ניכויים לחקירות מדעיות	Go	79
סעיף 20א1	תקרה כוללת לניכוי בשל מחקר ופיתוח	Go	80
סעיף 20א2	ניכוי בשל מחקר ופיתוח תוספת לבסיס המקדמות	Go	80
סעיף 20ב	ניכוי בשל מזונות לתושב חוץ	Go	80
	סימן ב': ניכויי פחת	Go	81
סעיף 21	פחת נכסים [11	Go	81
סעיף 22	זקיפת פחת משנה לשנה	Go	81
סעיף 23	סייג לניכויי פחת [	Go	81
סעיף 24	פחת בהעברת נכס שאין עמה העברת שליטה	Go	81
סעיף 25	שליטה מהי	Go	82
סעיף 26	בעל השליטה מיהו	Go	82
סעיף 26א	המועד הקובע מהו	Go	82
סעיף 27	ניכוי בעד חילוף מכונות וציוד	Go	82
	סימן ג': קיזוז הפסדים	Go	82
סעיף 27א	ניכוי בעד פחת בחילוף מקרקעין ובפינוי ובינוי	Go	82
סעיף 28	קיזוז הפסד [13	Go	83
סעיף 29	הפסד שהיה בחוץ לארץ	Go	83
	סימן ד': הוראות כלליות	Go	84
סעיף 30	סייג לניכויים [11	Go	84
סעיף 31	תקנות בדבר ניכוי הוצאות	Go	84
סעיף 32	ניכויים שאין להתירם	Go	85
סעיף 32א	סייג להתרת ניכויים והקטנת מקדמות בשל דיווח לקוי	Go	88
סעיף 33	הגבלת ניכויים, זיכויים וקיזוזים בשל פנקסים בלתי קבילים	Go	88
	פרק שלישי: ניכויים, זיכויים וקיצבאות ילדים	Go	88
סעיף 33א	הגדרות	Go	88
סעיף 34	זיכוי לתושב ישראל	Go	88
סעיף 35	זיכוי לעולה	Go	88
סעיף 36	זיכוי בעד נסיעה למקום ההשתכרות	Go	89
סעיף 36א	זיכוי לאשה	Go	89
סעיף 37	זיכוי בעד בן זוג	Go	89
סעיף 38	זיכוי בעד בן זוג עובד	Go	89
סעיף 39	זיכוי בעד בן זוג עוזר	Go	89
סעיף 39א	זיכוי לחייל משוחרר	Go	90
סעיף 40	נקודות קיצבה וזיכוי בעד ילדים	Go	90
סעיף 40א	נקודת זיכוי לגרוש שנשא אשה אחרת	Go	91
סעיף 40ב	נקודת זיכוי לנער	Go	91
סעיף 40ג	נקודות זיכוי ליחיד שסיים לימודים לתואר אקדמי	Go	91
סעיף 40ד	נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע	Go	92
סעיף 40ה	מניעת כפל	Go	92
סעיף 41	בן זוג שהיה נשוי חלק מהשנה	Go	92
סעיף 41א	דיווח לכנסת	Go	92
סעיף 44	זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד	Go	92
סעיף 45	זיכוי בעד נטולי יכולת	Go	93
סעיף 45א	זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים	Go	93
סעיף 46	תרומה למוסד ציבורי	Go	94
סעיף 46א	תקרה כוללת להטבות מס לתרומות ולמו"פ	Go	95
סעיף 46ב	זיכוי בשל תרומה תוספת לבסיס המקדמות	Go	95
סעיף 47	ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קצבה	Go	95
סעיף 47א	ניכוי בשל תשלומי ביטוח לאומי ומס מקביל	Go	96
סעיף 47ג	שכר והחזר הוצאות ששולמו ליועץ פנסיוני כתשלומים לקופת גמל	Go	97
סעיף 48	זיכויים לתושבי האזור	Go	97
סעיף 48א	זיכויים לעובד זר	Go	97
	חלק ד': חישוב ההכנסה במקרים מיוחדים	Go	97
	פרק ראשון: חברות ביטוח	Go	97
סעיף 49	חברת ביטוח כללי	Go	97
סעיף 50	חברת ביטוח חיים	Go	97
סעיף 51	הוצאותיה של חברת ביטוח חיים	Go	98
סעיף 52	חברת ביטוח חיים המקבלת פרמיות מחוץ לארץ	Go	98
סעיף 53	מבטח חוץ שקיבל פרמיות מביטוח בישראל [19	Go	98
	פרק שני: גופים שיתופיים	Go	98
	סימן א': קיבוצים שיתופיים או מתחדשים	Go	98
סעיף 54	הגדרות [19א	Go	98
סעיף 55	שומת קיבוץ שיתופי וחבריו	Go	98
סעיף 56	ההכנסה החייבת [19א	Go	98
סעיף 57	המס בקיבוץ שיתופי [19א	Go	99
סעיף 58	נקודות זיכוי בעד ילדים	Go	99
סעיף 58א	קרן השתלמות לחבר קיבוץ שיתופי	Go	99
סעיף 60א	המס בקיבוץ מתחדש	Go	100
סעיף 60ב	שומת קיבוץ מתחדש ושומת חבריו לפי החלטת הקיבוץ	Go	101
	סימן ב': מושבים ואגודות חקלאיות	Go	102
סעיף 61	מושבים שיתופיים וכדומה [19ב]	Go	102
סעיף 62	אגודה שיתופית חקלאית [19ג]	Go	102
	סימן ב'1: בעל מניות מהותי בחברת מעטים	Go	102
סעיף 62א	בעל מניות מהותי בחברת מעטים	Go	102
	סימן ג': שותפויות וחברות בית	Go	103
סעיף 63	שותפויות	Go	103
סעיף 64	חברת בית	Go	104
	סימן ד': חברות משפחתיות	Go	106
סעיף 64א	חברות משפחתיות	Go	106
	סימן ה': חברה שקופה	Go	108
סעיף 64א1	חברה שקופה	Go	108
	פרק שני 1: קרן להשקעות במקרקעין	Go	111
סעיף 64א2	הגדרות	Go	111
סעיף 64א3	קרן להשקעות במקרקעין	Go	113
סעיף 64א4	ההכנסה מקרן להשקעות במקרקעין	Go	115
סעיף 64א5	ניכוי המס	Go	116
סעיף 64א6	שומה, השגה, ערר, ערעור וגביה	Go	117
סעיף 64א7	מס רווחי הון על העברת מקרקעין ומס רכישה מופחת לקרן בייסוד	Go	117
סעיף 64א7א	מס רכישה מופחת על מקרקעין לצורכי דיור להשכרה או על מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה	Go	118
סעיף 64א7ב	העברת נכסים תמורת מניות	Go	118
סעיף 64א7ג	החזקה באיגוד מקרקעין	Go	120
סעיף 64א8	קיזוז הפסד שהיה לבעל מניות	Go	122
סעיף 64א9	העברת הכנסה חייבת לבעלי המניות וחלוקת רווחים	Go	122
סעיף 64א10	הוראות לענין חברה שחדלה להיות קרן להשקעות במקרקעין	Go	123
סעיף 64א11	סמכות שר האוצר	Go	123
	פרק שלישי: הכנסת בני-זוג	Go	123
סעיף 64ב	בן זוג רשום	Go	123
סעיף 65	חישוב מאוחד	Go	124
סעיף 65א	תיק על שם בני זוג	Go	124
סעיף 66	חישוב נפרד [23	Go	124
סעיף 66א	הוראות כלליות	Go	125
סעיף 67	הכנסת איש ואשה במשק חקלאי [23	Go	126
	פרק שלישי 1: תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ	Go	126
סעיף 67א	תושב ישראל השוהה בחו"ל	Go	126
	פרק שלישי 2: פטור השתתפות לחברת החזקות ישראלית	Go	126
סעיף 67ב	הגדרות	Go	126
סעיף 67ג	חברת החזקות ישראלית	Go	127
סעיף 67ד	חברה מוחזקת	Go	127
סעיף 67ה	פטור להכנסתה של חברת החזקות ישראלית	Go	128
סעיף 67ו	דיבידנד שחילקה חברת החזקות ישראלית	Go	128
סעיף 67ז	דיבידנד רעיוני	Go	128
סעיף 67ח	הוראות מיוחדות לענין מי שהיה לתושב ישראל	Go	128
סעיף 67ט	מכירת מניה בחברת החזקות ישראלית	Go	129
סעיף 67י	חברה שחדלה להיות חברת החזקות ישראלית	Go	129
סעיף 67יא	סייג לתחולת סעיף 75ב	Go	129
	פרק רביעי: תושבי-חוץ	Go	129
סעיף 68א	תנאים למתן הקלות לתושב חוץ	Go	129
סעיף 68ב	מינוי נציג	Go	130
סעיף 69	שאינם תושבים	Go	130
סעיף 70	פטור ספן חוץ [8	Go	130
סעיף 71	רווחי ספן חוץ ממטען ישראלי	Go	130
סעיף 72	חישוב רווחיו של ספן חוץ שבידו תעודה	Go	130
סעיף 73	חישוב רווחי ספן חוץ במקרים אחרים	Go	130
סעיף 74	אניה שבאה באקראי	Go	130
סעיף 75	מפעלי תובלה אווירית ומפעלי אלחוט [21]	Go	130
סעיף 75א	עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ	Go	131
	פרק רביעי 1: חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה	Go	131
סעיף 75ב	בעלי שליטה ישראלים בחברה נשלטת זרה	Go	131
סעיף 75ב1	בעלי מניות ישראלים בחברת משלח יד זרה	Go	134
סעיף 75ב2	הוראות לעניין חישוב ההכנסה וההכנסה החייבת	Go	136
	פרק רביעי 2: נאמנויות	Go	136
סעיף 75ג	הגדרות	Go	136
סעיף 75ד	יוצר הנאמנות	Go	138
סעיף 75ה	נהנה בנאמנות	Go	138
סעיף 75ו	חיובה של הכנסת הנאמן במס	Go	138
סעיף 75ו1	חיובה של הכנסת הנאמן בידי היוצר או הנהנה	Go	139
סעיף 75ז	נאמנות תושבי ישראל	Go	140
סעיף 75ח	נאמנות שחדלה להיות נאמנות תושבי ישראל	Go	141
סעיף 75ח1	נאמנות נהנה תושב ישראל ונאמנות קרובים	Go	141
סעיף 75ט	נאמנות תושבי חוץ	Go	142
סעיף 75י	נאמנות נהנה תושב חוץ	Go	143
סעיף 75יא	נאמנות שחדלה להיות נאמנות נהנה תושב חוץ	Go	143
סעיף 75יב	נאמנות לפי צוואה	Go	144
סעיף 75יג	הקניה מאת חבר בני אדם	Go	144
סעיף 75יד	חלוקה לנהנים לאחר סיום הנאמנות	Go	144
סעיף 75טו	הוראת לענין תשלום המס, גביה, דיווח ועונשין	Go	145
סעיף 75טז	הוראות כלליות	Go	145
סעיף 75טז1	חובת הגשת הודעה בידי יוצר	Go	145
סעיף 75טז2	חובת הגשת הודעה בידי נאמן	Go	146
סעיף 75יז	סייג לתחולה	Go	147
סעיף 75יח	סמכות שר האוצר	Go	147
	פרק חמישי: רווחי חברת מעטים שלא חולקו	Go	147
סעיף 76	תחולה	Go	147
סעיף 77	רווחים לא מחולקים שרואים אותם כמחולקים [26	Go	147
סעיף 78	דיבידנד להלכה לחברות מעטים [26	Go	148
סעיף 79	מס שלא שולם יהיה חוב החברה [26	Go	148
סעיף 80	ריווח בלתי מחולק שחזרו וחילקוהו	Go	148
סעיף 81	ועדה מייעצת [26	Go	148
	פרק ששי: עסקאות מיוחדות	Go	148
סעיף 82	פרשנות [24 סיפה, 25	Go	148
סעיף 83	הסבה לטובת צעירים	Go	148
סעיף 84	הסבה הניתנת לביטול	Go	149
סעיף 85	הערכת מלאי עסקי במקרים מסויימים	Go	149
סעיף 85א	מחירי העברה בעסקה בין לאומית	Go	150
סעיף 86	סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות [28]	Go	151
סעיף 87	הפרשות לקרן שלא אושרה ותשלומים שלא כדין [28א]	Go	151
	פרק שביעי: תקני דיווח כספי בין-לאומיים – אי-תחולה בקביעת ההכנסה החייבת לגבי שנות המס 2007 עד 2013	Go	152
סעיף 87א	אי תחולת תקן חשבונאות מס' 29 הוראת שעה	Go	152
	חלק ה': רווחי הון	Go	152
סעיף 88	הגדרות	Go	152
סעיף 88א	קרן נאמנות חייבת שהפכה לקרן נאמנות פטורה	Go	156
סעיף 89	דין תמורה ודין רווח הון	Go	156
סעיף 91	המס על ריווח הון	Go	156
סעיף 92	קיזוז הפסד הון	Go	160
סעיף 92א	הכרה בהפסד הון בשל השקעה בחברת מחקר ופיתוח הוראת שעה	Go	160
סעיף 93	ריווח הון בחבר בני אדם שנתפרק	Go	162
סעיף 93א	הוראות מיוחדות לענין פירוק בשנת המס 2003	Go	163
סעיף 94	מניות הטבה וכתבי אופציה	Go	163
סעיף 94א	מכירת הלוואה עם מניות	Go	164
סעיף 94ב	רווחים ראויים לחלוקה	Go	164
סעיף 94ג	הפחתת הדיבידנד	Go	165
סעיף 94ד	פדיון מניה באגודה שיתופית	Go	165
סעיף 95	ריווח הון ממכירה תמורת מניות בחברה	Go	165
סעיף 96	ריווח הון מנכס שנקבע לו פחת	Go	165
סעיף 97	פטור ממס	Go	166
סעיף 98	שיטת חישוב ריווח הון	Go	168
סעיף 99	דרישת ידיעות	Go	168
סעיף 100	העברת נכס למלאי עסקי	Go	168
סעיף 100א	אדם שחדל להיות תושב ישראל	Go	168
סעיף 100א1	חלוקה מרווחי שערוך	Go	169
סעיף 101	הפיכת מניות פרטיות למניות הנסחרות בבורסה	Go	170
סעיף 101א	סמכות שר האוצר	Go	171
סעיף 101ב	סמכות המנהל	Go	172
	חלק ה'1: הקצאת מניות לעובדים	Go	172
סעיף 102	הקצאת מניות לעובדים	Go	172
	חלק ה'2: שינוי מבנה ומיזוג	Go	174
	פרק ראשון: פרשנות ותחולה	Go	174
סעיף 103	הגדרות	Go	174
סעיף 103א	תחולה על שותפויות רשומות, אגודות שיתופיות, קרנות נאמנות, עמותות, חברות ממשלתיות, חברות בת ממשלתיות וחברות עתירות מחקר ופיתוח	Go	176
סעיף 103א1	סמכות לשינוי תנאים	Go	176
	פרק שני: מיזוג חברות ואגודות שיתופיות	Go	176
סעיף 103ב	פטור ממסים	Go	176
סעיף 103ג	תנאים לזכאות	Go	177
סעיף 103ד	סייג לענין קבלת תמורה במזומנים	Go	178
סעיף 103ה	דין נכס שהועבר במיזוג	Go	179
סעיף 103ו	ריווח הון ממכירת מניות	Go	179
סעיף 103ז	תיאומים לענין חברות קשורות	Go	180
סעיף 103ח	קיזוז הפסדים של חברה מעבירה וחברה קולטת	Go	180
סעיף 103ט	אישור מראש מאת המנהל לתכנית מיזוג	Go	181
סעיף 103י	מתן ההטבות ושלילתן	Go	182
סעיף 103יא	הפעלת חוק תיאומים בשל אינפלציה	Go	182
סעיף 103יב	שינוי הייעוד של נכס	Go	183
סעיף 103יד	מקדמות של חברה קולטת	Go	183
סעיף 103טו	דין נכסים שהועברו במיזוג	Go	183
סעיף 103טז	דין עובד שעבר לחברה קולטת	Go	183
סעיף 103יז	סמכות לשלול הטבות בנסיבות מסויימות	Go	183
סעיף 103יח	תקנות לענין פרטים מסויימים	Go	183
סעיף 103יט	דו"חות	Go	183
סעיף 103כ	מיזוג על דרך של החלפת מניות	Go	184
	פרק שלישי: העברת נכסים תמורת מניות	Go	184
סעיף 104	הגדרות	Go	184
סעיף 104א	העברת מלוא הזכויות בנכס	Go	184
סעיף 104ב	העברת נכס על ידי מספר בני אדם	Go	185
סעיף 104ג	העברת מניות לחברת אם	Go	187
סעיף 104ד	מכירת זכויות ונכסים	Go	187
סעיף 104ה	דרכי חישוב בעת מכירת הנכס	Go	188
סעיף 104ו	מכירת המניות	Go	188
סעיף 104ז	הוראות שונות	Go	189
סעיף 104ח	החלפת מניות	Go	189
	פרק רביעי: פיצולי חברות, אגודות שיתופיות ועמותות	Go	192
סעיף 105	הגדרות	Go	192
סעיף 105א	דרכי הפיצול	Go	192
סעיף 105ב	פטור ממסים	Go	192
סעיף 105ג	תנאים לזכאות	Go	192
סעיף 105ד	חלוקת חבויות ורווחים	Go	194
סעיף 105ו	דין נכס שהועבר בפיצול	Go	195
סעיף 105ז	ריווח ממכירת מניות	Go	195
סעיף 105ח	הוראות שונות	Go	196
סעיף 105ט	פיצול לחברה קיימת	Go	196
סעיף 105י	הסמכה בענין שינויי מבנה באיגודי מקרקעין	Go	196
	פרק חמישי: שינוי מבנה נוסף	Go	196
סעיף 105י1	שינוי מבנה נוסף	Go	196
	פרק ראשון: הגדרות ופרשנות	Go	197
	פרק שני: רווחים מניירות ערך מסוימים	Go	197
	פרק שלישי: יחידה בקרן נאמנות	Go	197
	פרק שלישי 1: מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות פטורה או מעורבת, בשנת המס 2003 – הוראת שעה	Go	197
	חלק ו': חיוב במס על ידי נציג	Go	197
סעיף 106	נאמנים וכו' של פסולי דין	Go	197
סעיף 108	תושב חוץ שמורשהו בארץ [35	Go	197
סעיף 109	הכנסת תושב חוץ מיפוי כוח וכו'	Go	198
סעיף 110	רב חובל	Go	198
סעיף 111	עסקים עם תושב חוץ	Go	198
סעיף 112	הנוהג במקום שאין לברר סכום הכנסתו של תושב חוץ	Go	198
סעיף 113	עסקאות בין תושבי חוץ	Go	198
סעיף 114	שומת הכנסתו של תושב חוץ ממכירת תוצרת חוץ	Go	198
סעיף 115	תושב חוץ לא יישום על שם סוכן שאיננו מורשהו	Go	198
סעיף 116	פעולות שהן חובה על נאמנים וכו'	Go	198
סעיף 117	מנהלו של חבר בני אדם	Go	198
סעיף 118	רשימות שנציג או סוכן חייבים בהכנתן	Go	198
סעיף 119	שיפוי לנציג	Go	199
סעיף 119א	גביית מס בנסיבות מיוחדות	Go	199
סעיף 120	שומת הכנסתו של נפטר	Go	200
	חלק ו'1: הצמדת תקרות ההכנסה, נקודות זיכוי ונקודות קיצבה, הנחות סוציאליות וסכומי תרומה מוכרים	Go	200
סעיף 120א	הגדרות	Go	200
סעיף 120ב	הצמדה	Go	200
	חלק ז': שיעורי המס	Go	201
סעיף 121	שיעור המס ליחיד	Go	201
סעיף 121ב	מס על הכנסות גבוהות	Go	201
סעיף 122	השכרת דירת מגורים	Go	201
סעיף 122א	הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל	Go	202
סעיף 124	שיעור המס על דמי מפתח ופרמיה [29ג]	Go	202
סעיף 124א	שיעור המס על מכירת זכויות שחוק הגנת הדייר חל עליהן	Go	202
סעיף 124ב	שיעור המס על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפרסים	Go	202
סעיף 124ג	שיעור המס על העברה לבן זוג לשעבר של עמית	Go	202
סעיף 125	שיעור המס על מכירת פטנט וכו' [29ד]	Go	202
סעיף 125א	המס על הכנסה לאחר פטירה	Go	203
סעיף 125ב	שיעור המס על דיבידנד	Go	203
סעיף 125ב1	שיעור המס ופטור ממס על רווחים של יחיד מקרן נאמנות	Go	203
סעיף 125ג	שיעור המס על הכנסה מריבית ומדמי ניכיון	Go	203
סעיף 125ד	ניכוי מריבית	Go	204
סעיף 125ה	ריבית מוטבת	Go	204
סעיף 125ו	סייג	Go	205
סעיף 126	מס חברות [30]	Go	205
סעיף 126א	הטבה במס על הכנסה מדיבידנד שמקורה מחוץ לישראל הוראת שעה לשנת המס 2009	Go	205
סעיף 129	פטור אגודות שיתופיות מסויימות ממס חברות [30ג]	Go	207
סעיף 129ב	הכנסה ממקרקעין ומניירות ערך זרים בידי קופת גמל	Go	207
סעיף 129ג	הכנסה של קרן נאמנות	Go	207
סעיף 129ד	הוראה מיוחדת לענין קיזוז הפסדים בקרן נאמנות חייבת	Go	208
סעיף 129ה	סמכות שר האוצר לענין מיסוי תכניות חסכון	Go	208
	חלק ח': דו"חות, הודעות וידיעות	Go	208
	פרק ראשון: הכנת דו"ח והגשתו	Go	208
סעיף 130	סמכות לחייב בניהול פנקסים [43	Go	208
סעיף 130א	ניהול פנקסים במטבע חוץ וקביעת ההכנסה בהתאם לכך	Go	210
סעיף 131	מי חייב בדו"ח	Go	211
סעיף 131א	דו"חות נוספים	Go	213
סעיף 131ב	דו"ח מרואה חשבון ופקיד ברית פיקוח	Go	214
סעיף 131ג	הגשה באופן מקוון	Go	214
סעיף 131ד	דיווח בגין חוות דעת	Go	214
סעיף 131ה	נקיטת עמדה חייבת בדיווח	Go	215
סעיף 132	המועד להגשה [43א	Go	216
סעיף 133	דחיית המועד [43א	Go	216
סעיף 134	הודעה על התחלת התעסקות או שינויה	Go	216
סעיף 134א	סמכות לפטור מהגשת דו"ח	Go	217
סעיף 134ב	פטור מדיווח	Go	217
	פרק שני: סמכות להשיג ידיעות	Go	217
סעיף 135	סמכות לדרוש דוחו"ת, ידיעות פנקסים וכו'	Go	217
סעיף 135א	סמכות לדרוש ידיעות על ספקים ולקוחות	Go	218
סעיף 135ב	הגדרות לעניין סעיפים 135ג עד 135ז	Go	218
סעיף 135ג	זיכוי בעל חשבון ומסירת פרטים	Go	221
סעיף 135ד	הודעה ללקוח בדבר העברת מידע למנהל וממנו לרשות מס זרה	Go	221
סעיף 135ה	הוראות ליישום הסכם פטקא	Go	222
סעיף 135ו	הגבלת שימוש במידע	Go	222
סעיף 135ז	סמכות יישום הסכמים	Go	222
סעיף 135ח	דיווח לכנסת הוראת שעה	Go	222
סעיף 136	סמכות לדרוש ממעביד דו"ח על עובדיו	Go	222
סעיף 137	סמכות לדרוש דו"ח על הכנסה המתקבלת או המשתלמת לאחר	Go	222
סעיף 138	סמכות לדרוש דו"ח מתופס בית	Go	222
סעיף 139	סמכות לדרוש דו"ח על מתגוררים ודיירים	Go	223
סעיף 140	סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [47	Go	223
סעיף 140א	קבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי	Go	223
סעיף 141	חובת הודעה על הסכם לתשלום ניטו [48א]	Go	223
סעיף 141א	חובת דיווח של חלפני כספים הוראת שעה	Go	223
סעיף 141ב	חובת דיווח על נושא משרה בכירה או עובד בתאגיד פיננסי שעלות השכר שלו עולה על התקרה לתשלום	Go	226
	פרק שלישי: שונות	Go	226
סעיף 142	פקיד שומה רשאי לדרוש מילואים או הוספות	Go	226
סעיף 143	עריכת דו"ח על ידי אחר	Go	226
סעיף 144	יש לראות דו"ח כאילו ניתן בהרשאה כהלכה [46]	Go	227
סעיף 144א	המצאת העתק של תובענה לפקיד השומה	Go	227
	חלק ט': שומת הכנסה, החלטת מיסוי, השגה וערעור	Go	227
	פרק ראשון: השומה	Go	227
סעיף 145	סמכות לשום [55]	Go	227
סעיף 145א	סמכות לשום במקרים מיוחדים	Go	227
סעיף 145א2	שומה חלקית	Go	228
סעיף 145ב	פסילת ספרים בשל אי רישום תקבולים או אי ניהול קופה רושמת	Go	228
סעיף 146	ועדות לקבילות פנקסים	Go	229
סעיף 147	סמכות המנהל לעיין ולתקן [56]	Go	229
סעיף 148	רשימות נישומים והודעת שומה	Go	230
סעיף 149	הודעת שומה לנישום [59	Go	230
	פרק שני: השגה וערעור	Go	230
סעיף 150	זכות השגה לפני פקיד השומה [59	Go	230
סעיף 150א	הדיון בהשגה	Go	230
סעיף 151	סמכות פקיד השומה בהשגה	Go	231
סעיף 152	הסכם או החלטה בהשגה	Go	231
סעיף 153	זכות ערעור	Go	231
סעיף 154	בית משפט של ערעור	Go	231
סעיף 155	חובת הראיה [60	Go	231
סעיף 156	סמכות בית המשפט שלערעור	Go	231
סעיף 157	ערעור לפני בית המשפט העליון	Go	231
סעיף 158	תקנות לסדרי דין בערעור	Go	231
	פרק שני-א: שמיעה והנמקה במיטב השפיטה	Go	231
סעיף 158א	שמיעת טענות ומתן נימוקים	Go	231
	פרק שני-ב: החלטת מיסוי	Go	232
סעיף 158ב	הגדרות	Go	232
סעיף 158ג	סמכויות לענין החלטת מיסוי	Go	232
סעיף 158ד	בקשה להחלטת מיסוי	Go	232
סעיף 158ה	אגרת בקשה	Go	233
סעיף 158ו	הוראות נוספות	Go	233
	פרק שלישי: טעויות והחזרת מס	Go	233
סעיף 159	פגמים וטעויות שאינם פוסלים	Go	233
סעיף 159א	החזר מס יתר בעקבות הדו"ח	Go	233
סעיף 160	החזרת מס יתר בעקבות שומה [68] צו תשל"ד 1974	Go	234
סעיף 160א	עיכוב החזר מס בהליך שומה	Go	234
	חלק י': תשלומים וגביה	Go	234
	פרק ראשון: ניכויים על חשבון מס	Go	234
	סימן א': ניכוי מדיבידנד ומריבית	Go	234
סעיף 162	קיזוז המס על ריבית ודיבידנד [32]	Go	234
סעיף 163	הקלה ממס על דיבידנד של חברות חוץ מהכנסה ישראלית	Go	234
	סימן ב': ניכוי מהכנסת עבודה ומהכנסה אחרת	Go	235
סעיף 164	חובת ניכוי במקור [48	Go	235
סעיף 165	קיזוז הניכוי [48	Go	235
סעיף 166	חובת המנכה [48	Go	235
סעיף 167	פקיד השומה רשאי לשום ניכויים [48	Go	236
סעיף 168	זכות השגה	Go	236
	סימן ג': ניכוי מתושב-חוץ	Go	236
סעיף 170	חובת המשלם לתושב חוץ [42	Go	236
סעיף 171	חובת המנכה מתושב חוץ	Go	237
סעיף 172	קיזוז הניכוי	Go	237
סעיף 173	פקיד השומה רשאי לשום את הניכוי [42	Go	237
	סימן ד': סמכויות עזר	Go	237
סעיף 173א	סמכות להיכנס לחצרים, לבדוק ולחקור	Go	237
	סימן ה': הוראות שונות	Go	237
סעיף 173ב	דחיית מועדים בשל חג או חול המועד	Go	237
	פרק שני: גביה	Go	237
	סימן א': מקדמות	Go	237
סעיף 174	הגדרות [62	Go	237
סעיף 174א	חזקה	Go	238
סעיף 175	מקדמות [62	Go	238
סעיף 177	זקיפת תשלומים על חשבון מקדמות [62	Go	238
סעיף 178	ספק לגבי מס לשנה הקובעת	Go	239
סעיף 179	שר האוצר רשאי לשנות שיעורים ומועדים [62	Go	239
סעיף 180	פקיד השומה רשאי לפטור או להגדיל [62	Go	239
סעיף 181	דין מי שעדיין לא נישום [62	Go	239
סעיף 181א	סמכות למתן הנחה	Go	239
	סימן א'1: מקדמה בשל הוצאות שניכויין אינו מותר	Go	239
סעיף 181ב	מקדמה בשל הוצאות עודפות	Go	239
סעיף 181ג	קיזוז כנגד מס בעתיד	Go	240
	סימן ב': המועדים לתשלום המס	Go	240
סעיף 182	תשלום עם הגשת הדו"ח	Go	240
סעיף 183	תשלום לאחר הודעת שומה	Go	240
סעיף 184	תשלום לאחר השגה	Go	240
סעיף 185	תיאום תשלום לאחר פסק דין	Go	240
	סימן ג': ריבית וקנסות	Go	241
סעיף 186	ריבית על דחיית מועדי תשלומים [63	Go	241
סעיף 187	תשלום ריבית והפרשי הצמדה	Go	241
סעיף 187א	תמריץ להקדמת הגשת דו"ח ותשלום	Go	241
סעיף 188	קנס על אי הגשת דו"ח [43א	Go	241
סעיף 189	האחריות הפלילית שמורה	Go	242
סעיף 190	קנס על פיגור בתשלום [64	Go	242
סעיף 190א	קנס על קיזוז ניכוי במקור שלא כדין	Go	243
סעיף 191	קנס על גרעון	Go	243
סעיף 191א	קנס על אי ניכוי	Go	244
סעיף 191ב	הגדלת שיעורי המס בשל אי ניהול פנקסים	Go	244
סעיף 191ג	קנס על רישום כוזב	Go	244
סעיף 192	סמכות למנהל להקטין ריבית או קנס [65]	Go	244
סעיף 192א	המועד לתשלום ריבית, הפרשי הצמדה או קנס	Go	245
	סימן ד': אכיפת תשלום	Go	245
סעיף 193	פקיד השומה רשאי לאכוף תשלום [64	Go	245
סעיף 193א	ערב לתשלום חוב מס	Go	245
סעיף 194	גביית מס במקרים מיוחדים [66]	Go	245
סעיף 194א	בקשה לרשם לענייני המרכז להטלת הגבלות	Go	246
סעיף 195	תביעה על ידי פקיד השומה	Go	246
	סימן ה': זקיפת תשלומיו של נישום	Go	246
סעיף 195א	זקיפת תשלומים	Go	246
	סימן ו': עיצום כספי לעניין דוח מקוון	Go	247
סעיף 195ב	עיצום כספי	Go	247
סעיף 195ג	דרישת עיצום כספי ותשלומו	Go	247
סעיף 195ד	כתב טענות	Go	247
סעיף 195ה	עדכון סכום העיצום הכספי	Go	247
סעיף 195ז	גביה	Go	248
סעיף 195ח	שמירת אחריות פלילית	Go	248
סעיף 195ט	עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים	Go	248
	סימן ז': עיצום כספי לעניין יישום הסכם בין-לאומי	Go	248
סעיף 195י	עיצום כספי בשל אי זיהוי פרטים או בשל פגם בהעברתם	Go	248
סעיף 195יא	הודעה על כוונת חיוב	Go	248
סעיף 195יב	זכות טיעון	Go	248
סעיף 195יג	החלטת המנהל ודרישת תשלום	Go	248
סעיף 195יד	הפרה חוזרת	Go	249
סעיף 195טו	סכומים מופחתים	Go	249
סעיף 195טז	סכום מעודכן של העיצום הכספי	Go	249
סעיף 195יז	המועד לתשלום העיצום הכספי	Go	249
סעיף 195יח	הפרשי הצמדה וריבית	Go	249
סעיף 195יט	גבייה	Go	249
סעיף 195כ	עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר	Go	249
סעיף 195כא	ערעור	Go	249
סעיף 195כב	פרסום	Go	249
סעיף 195כג	שמירת אחריות פלילית	Go	250
סעיף 195כד	הוראת שעה לעניין סימן ז'	Go	250
	פרק שלישי: הקלה ממסי-כפל	Go	250
	סימן א': הסכם גומלין בין-לאומי	Go	250
סעיף 196	צו הנותן תוקף להסכם	Go	250
סעיף 197	חובת הסודיות כשיש הסכם [72	Go	250
סעיף 198	סמכות להתקין תקנות	Go	251
	סימן ב': קביעת סכום ההקלה	Go	251
סעיף 199	הגדרות [73	Go	251
סעיף 200	הוראות לזיכוי מסי כפל	Go	251
סעיף 201	הפחתת מסי חוץ	Go	251
סעיף 202	זיכוי מס חברות קודם לזיכוי מס הכנסה	Go	251
סעיף 203	סכום הזיכוי ממס חברות [73	Go	251
סעיף 204	סכום הזיכוי ממס הכנסה	Go	251
סעיף 205א	עודף זיכוי בשנת מס	Go	252
סעיף 206	כללים בחישוב ההכנסה לענין זיכוי	Go	252
סעיף 207	זיכוי לחשבון מס דיבידנד במקרים מיוחדים	Go	252
סעיף 207א	זיכוי בשל דיבידנד	Go	252
סעיף 207ב	זיכוי בשל מסי חוץ	Go	252
סעיף 207ג	זיכוי בשל מסי חוץ עובד של מעביד מסוים	Go	252
סעיף 207ד	סייג לזיכוי	Go	253
סעיף 208	ויתור על זיכוי	Go	253
סעיף 210	טעות בחישוב הזיכוי [73	Go	253
	סימן ג': הוראות שונות	Go	253
סעיף 211	הגדרות	Go	253
סעיף 212	השפעת הקלה על קיזוז ועל החזרה	Go	253
סעיף 213	מקומו של דיבידנד בסולם ההכנסה	Go	253
סעיף 214	הקלת מסי כפל על הכנסת חוץ של תושב	Go	253
	פרק רביעי: חילופי מידע לפי הסכם בין-לאומי	Go	253
סעיף 214א	הגדרות	Go	253
סעיף 214ב	העברת מידע על פי הסכם בין לאומי	Go	254
סעיף 214ג	איסוף מידע לצורך הסכם בין לאומי	Go	254
סעיף 214ד	פרסום ברשומות	Go	254
	חלק י"א: עונשין	Go	254
סעיף 215	עבירות שאין עליהן עונש מפורש [75]	Go	254
סעיף 215א	אי הודעה על התחלת התעסקות או על שינוי בה	Go	254
סעיף 215ב	אי הודעה על תכנון מדף	Go	255
סעיף 216	אי קיום דרישות מסויימות וכו' [76]	Go	255
סעיף 216א	תקיפה או הפרעה בשעת מילוי תפקיד	Go	255
סעיף 216ב	העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס	Go	255
סעיף 216ג	ייצוג שלא כדין	Go	255
סעיף 217	דו"ח וידיעות לא נכונים [77]	Go	256
סעיף 218	אי ניכוי מס [78	Go	256
סעיף 219	אי העברת מס שנוכה	Go	256
סעיף 220	מרמה וכו' [79]	Go	256
סעיף 220א	הצמדת הסכום שעליו מוטל קנס	Go	256
סעיף 220ב	תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת	Go	256
סעיף 221	כופר כסף [79א]	Go	256
סעיף 222	חובת הראיה	Go	256
סעיף 223	חזקת אשמה	Go	256
סעיף 224	אחריות המסייע לעריכת דו"ח	Go	257
סעיף 224א	אחריות מנהל וכו'	Go	257
סעיף 225	התיישנות	Go	257
סעיף 226	הליכים לענישה אינם פוטרים מתשלום מס	Go	257
סעיף 227	חקירות וחיפושים	Go	257
סעיף 228	חוקים אחרים שמורים	Go	257
סעיף 228א	פרסום רשימת עבריינים	Go	257
	חלק י"ב: הוראות כלליות	Go	257
סעיף 229	מינוי רשות מבצעת [3]	Go	257
סעיף 230	סמכויות המנהל [3א]	Go	257
סעיף 230א	צו התייצבות	Go	257
סעיף 231	חובת סודיות [4	Go	258
סעיף 232	עובד מס הכנסה לא יידרש לגלות סוד	Go	258
סעיף 233	פרסום רשימת נישומים	Go	258
סעיף 234	עונש על גילוי סוד הכנסה	Go	258
סעיף 235	סייג לחובת מסירת ידיעות [4	Go	258
סעיף 235א	פרשנות	Go	258
סעיף 235ב	סמכות לדרוש מסמכים מעורך דין	Go	259
סעיף 235ג	טענת חסיון	Go	259
סעיף 235ד	החלטת בית המשפט	Go	259
סעיף 236	רשות לייצג נישומים	Go	259
סעיף 237	החתימה על הודעות [53]	Go	260
סעיף 238	המצאת הודעות	Go	260
סעיף 240	עיגול סכומים	Go	260
סעיף 240א	כללי המרת הכנסה והפסדי חוץ	Go	260
סעיף 240ב	טפסים, מידע ודיווח	Go	260
סעיף 241	ציון תקופת שומה מיוחדת	Go	261
סעיף 242	השפעת דיני המסחר עם האויב או עם נפקדים [22]	Go	261
סעיף 243	סמכות להתקין תקנות	Go	261
סעיף 244	סמכות לשנות ניכויים וזיכויים	Go	261
סעיף 244א	סמכות מיוחדת	Go	261
סעיף 245	איסור מתן הנחות והקלות	Go	261
	התוספת השניה	Go	262
סעיף 1	הגדרות	Go	262
סעיף 2	מס על הכנסה חסומה	Go	262
סעיף 3	זכותו של האפוטרופוס להקלות	Go	263
סעיף 4	שומת יחיד בעל הכנסה	Go	263
סעיף 5	חובת האפוטרופוס לשלם מס שעל הכנסה חסומה	Go	263
סעיף 6	חובת האפוטרופוס לשלם כל מס המגיע מבעל הכנסה חסומה	Go	263
סעיף 7	התוצאות של שחרור הכנסות	Go	263
סעיף 8	בעל הכנסה ששוחרר אחראי לשומה לפני השחרור	Go	263
סעיף 9	הקלת ההגבלות בזמן	Go	263
סעיף 10	בני אדם שהם בחזקת בעל הכנסה	Go	263
סעיף 11	מס על הכנסה שנצמחה וטרם שולמה	Go	263
סעיף 12	תחולה	Go	263
	לוח ההשוואה לסעיפי הנוסח הישן	Go	265

פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]*

חלק א': פרשנות

הגדרות [2]

1. בפקודה זו -

"אדם" - לרבות חברה וחבר בני-אדם, כהגדרתם בסעיף זה;

"אחוזת- בית", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 240) תשע"ז-2017

"בורסה" – בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבו היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת; שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע תנאים או הגבלות לעניין הגדרה זו;

(תיקון מס' 89) תשנ"ב-1992

"בן זוג" - אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו;

(תיקון מס' 89) תשנ"ב-1992

"בן זוג רשום" - בן זוג שנקבע או נבחר לפי סעיף 64ב;

"בנין תעשייתי", בשטח שאינו עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

"גיל הפרישה" – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

"הכנסה" - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

"הכנסה חייבת" - הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

"הפרשי הצמדה" - כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה - עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרשי שער, ואולם לענין פטור ממס יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער;

(תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985

"הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בסעיף 159א(א);

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

"הפרשי שער" - סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ;

"הכנסת עבודה" - הכנסה לפי סעיף 2(2);

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"זכות באיגוד מקרקעין" – כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"זכות במקרקעין" – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

"חבר בני אדם" - כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות;

"חברה" - חברה שהואגדה או שנרשמה על פי דין בר-תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

"חודש" - לרבות חלק ממנו;

(תיקון מס' 61) תשמ"ד-1984

"חוק מיסוי בתנאי אינפלציה" - חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), תשמ"ב-1982;

(תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

"חוק תיאומים בשל אינפלציה" - חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה), תשמ"ה-1985;

(תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

"חוק לעידוד השקעות הון" - חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959;

(תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

"חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני" – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014;

(תיקון מס' 130) תשס"ב-2002

" חוק מיסוי מקרקעין" - חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963;

(תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983;

(תיקון מס' 123) תשס"א-2000

"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

"חוק עידוד החיסכון" – חוק עידוד החיסכון, הנחות במס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956;

(תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980;

(תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

"חוק עידוד התעשיה" - חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

"חוק הפיקוח על קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

"חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018" – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016;

(תיקון מס' 100) תשנ"ה-1994

"חוק השקעות משותפות" - חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

(תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

"סכום מתואם" - סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"בורסה" – (נמחקה);

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

"תושב ישראל" או "תושב" –

(א) לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א) מקום ביתו הקבוע;

(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -

(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום;

(3) החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;

(4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא עובד מדינת ישראל;

(ב) הוא עובד רשות מקומית בישראל;

(ג) הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;

(ד) הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;

(ה) הוא עובד חברה ממשלתית;

(ו) הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק,

וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות (1) או (2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע.

(ב) לגבי חבר בני אדם - חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא התאגד בישראל;

(תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

(2) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, למעט חבר בני אדם שהשליטה על עסקיו וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור, או בידי מי מטעמו, ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה תושב ישראל גם אם השליטה על עסקיו וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו, אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת;

(תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

"תושב חוץ" - מי שאינו תושב ישראל וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

(א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;

(ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

"הכנסה מיגיעה אישית" - לרבות –

(1) קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 152) תשס"ז-2006

(2) קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית;

(3) קיצבה המשתלמת לשאיריו של מי שחלות עליו פסקאות (1) או (2) מכוח זכאותו לקיצבה כאמור בהן;

(תיקון מס' 152) תשס"ז-2006

(3א) קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה; לענין זה, "אבדן כושר עבודה" – פגיעה בכושר עבודה בשל מחלה, נכות או תאונה, שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים לפי סעיף 2(1) או (2);

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(4) קיצבה חבת-מס המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי;

(5) מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות;

(6) סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפסקאות (1) עד (4);

(תיקון מס' 106) תשנ"ה-1995

(7) סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד; לענין זה, "אדם" - לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו;

(תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

"מילוות מועדפים" - מילוות, או פקדונות על פי תכניות חסכון שהריבית עליהם פטורה מהמס כולו או מקצתו על פי כל דין, זולת אם נאמר אחרת באותו דין וכן תעודת השתתפות בהן;

"מס הכנסה" או "מס" – בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"מסי חוץ" – כהגדרתם בסעיף 199;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"מדינה גומלת" – כמשמעותה בסעיף 196;

"משלח-יד" - מקצוע וכל משלח-יד שאיננו עסק;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"נייר ערך" – כהגדרתו בסעיף 88;

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

"נישום" - אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;

"מנהל" - המנהל שנתמנה לפי סעיף 229, לרבות סגן המנהל;

(תיקון מס' 201) תשע"ד-2014

"מעביד", "מעסיק" – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;

"עסק" - לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה;

(תיקון מס' 161) תשס"ח-2007

"פלט" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

"פנקסים קבילים" - פנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבלם ולא פסל אותם, או שסירב לקבלם או פסלם אולם ועדה כאמור בסעיף 146 או בית המשפט ביטלו את החלטתו, ובלבד שלא יראו פנקסים כקבילים אם הנישום הודה כי אינם קבילים, ואישר בכתב שהוסברו לו התוצאות המשפטיות הנובעות מהודאתו;

"פסולי-דין" - קטין, שוטה, חולה-רוח וכל שאינו כשר לפעולה משפטית;

(תיקון מס' 141) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

"פקיד שומה" – פקיד ששר האוצר הרשהו לשום לפי פקודה זו, וכן סגן פקיד שומה, עוזר פקיד שומה או גובה ראשי שהמנהל הרשה אותם בכתב בסמכות פלונית של פקיד שומה לפי פקודה זו, או למלא תפקיד פלוני מתפקידיו; מינויים של פקיד שומה, של סגן פקיד שומה, של עוזר פקיד שומה וגובה ראשי שהורשו כאמור יפורסם ברשומות;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

"פיקדון" – סכום שהופקד בתאגיד בנקאי, או במוסד בנקאי מחוץ לישראל המתנהל על פי הדין במדינה שבה הוא מתנהל;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 206) תשע"ו-2015 (תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

"קופת גמל", "קופת גמל לתגמולים", "קופת גמל לפיצויים", "קופת גמל לקיצבה", "קופת גמל לחיסכון", "קרן פנסיה", "קופת גמל מרכזית לקצבה", "קופת גמל להשקעה", "קרן השתלמות", "קרן ותיקה", "קופת ביטוח" ו"תכנית ביטוח" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

"קרקע", בשטח עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

בשטח שאינו עירוני - כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

"ריבית על איגרות חוב" - ריבית שגוף מואגד חייב לשלם לפי איגרת חוב או לפי שטר נאמנות על איגרת חוב, או מכוחם, בין בצורת משכנתה ובין בצורת מסמך או תעודה מסוג אחר שיש בהם הודאה בחבות;

"רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית או רשות אחרת כיוצא באלה, שנתכוננה לפי כל חוק בר-תוקף אותה שעה המורה על הקמתן של רשויות שלטון מקומיות, ולרבות אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים אותה שעה תפקידה של רשות מקומית;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"שוק מוסדר" – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;

"שטח עירוני" - שטח שחייבים בו לשלם מס רכוש עירוני לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

(תיקון מס' 71) תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

"שנת מס" - תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב-1 בינואר, ואם נקבעה תקופת שומה מיוחדת – תקופת השומה שנקבעה כאמור.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

"תאגיד בנקאי" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 229) תשע"ו-2016

"תכנית חיסכון" – בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חיסכון שאושרה לפי חוק עידוד החיסכון וכן מרכיב החיסכון בפוליסה לביטוח חיים, או תכנית חיסכון שצורפה לפוליסה כאמור ושאושרה על ידי הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.

חלק ב': הטלת המס

פרק ראשון: המקור

מקורות הכנסה [5(1)] (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

2. מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:

עסק ומשלח יד

(1) השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;

עבודה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 129) תשס"ב-2002

(2) (א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;

(תיקון מס' 129) תשס"ב-2002

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד;

(תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968

(3) (בוטלה);

דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(4) דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון;

גימלאות

(5) קיצבה, מלוג או אנונה;

אחוזת בית וקרקע

(6) דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורוחים אחרים שמקורם באחוזת-בית או בקרקע או בבנין תעשייתי: בנה אדם אחוזת-בית והשכירה וקיבל בעד ההשכרה דמי מפתח או פרמיה ואחר ההשכרה מכר אותה אחוזת-בית לאחר, במישרין או בעקיפין, על פי הסכם שנעשה בשעת ההשכרה או לפני כן, יראו את הקונה כאילו קיבל הוא ביום הקניה דמי מפתח או פרמיה באותו סכום; נעשתה הקניה תוך שנה לאחר ההשכרה יראו זאת כראיה לכאורה שאמנם היה הסכם כאמור;

נכסים אחרים

(7) השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת-בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי;

חקלאות

(8) השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע, לרבות שוויה של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות- בית לצרכי מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו, ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור;

פטנט וזכות-יוצרים (תיקון מס' 243) תשע"ז-2017

(9) תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר;

מקורות אחרים

(10) השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר.

השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

2א. (א) השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:

(1) השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;

(2) השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;

(3) השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

הכנסות אחרות [5(2)] (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

3. (א) סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים או על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו; לענין זה, "ביטוח מפני אבדן כושר עבודה" – ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה, אבדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה, והכל בין אם הכספים על פי הביטוח שולמו בסכום חד-פעמי ובין אם שולמו בתשלומים תקופתיים, בין אם שולמו בידי קופת גמל ובין אם שולמו בידי אחר.

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(ב) (1) אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מהוצאה שניכויה הותר בבירור הכנסתו החייבת, יראו את החוב כחלק מהכנסתו באותה שנה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(2) אדם שניתנה לו הלוואה אשר אילו היה ניתן במקומה מענק היה המענק בגדר הכנסה, ונותן ההלוואה נתן לו מענק לפני שההלוואה נפרעה או תוך שנה מיום שנפרעה, יראו את המענק עד לסכום ההלוואה כחלק מההכנסה של מקבלו בשנת המס שבה ניתן; לענין זה יראו מחילת הלוואה כמתן מענק;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 48) תשמ"א-1981

(3) (א) אדם שבשנת מס פלונית נמחל או שומט לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מסכומים שקיבל לצורך ייצור הכנסתו מעסק או ממשלח יד, או שניתן לו מענק לצורך ייצור הכנסתו כאמור, והוא אינו חייב במס עליהם על פי סעיף 2 או על פי פסקאות (1) או (2) לסעיף קטן זה וגם הוראות סעיפים 20א ו-21(ב) אינן חלות עליהם, יראו את החוב כהכנסה בשנה שבה נמחל או שומט ואת המענק כהכנסה בשנה שבה ניתן, ואותו אדם יהיה חייב עליהם במס בשיעור שלא יעלה על 50%;

(ב) לפי בקשתו של אדם שהיתה לו הכנסה כאמור בפסקת משנה (א), יראוה לענין סעיף 28(ב) כהכנסה מעסק;

(ג) מס על פי פסקת משנה (א), יראוהו לענין סעיף 92(א) כמס על ריווח הון;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(4) הוראות פסקאות (2) ו-(3) לא יחולו על מענק או על הלוואה שנמחלה או שומטה, שנתנו המדינה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או חברה להתישבות חקלאית ועירונית "רסקו" בע"מ, לאגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות סיווג אותה כאגודה שיתופית חקלאית או לחבר באגודה כאמור, אולם אם היה לאגודה או לחבר הפסד כאמור בסעיף 28 יוקטן סכום ההפסד בסכום המענק או ההלוואה שנמחלה או שומטה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(5) לענין סעיף קטן זה, מי שנמחל לו חוב - לרבות מי שנהג בחוב כאילו נמחל לו או מי ששומט חובו.

(תיקון מס' 1) תשכ"ב-1962 (תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 187) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 197) תשע"ג-2013

(ג) (1) אדם שקיבל סכומים מפדיון של מניות הניתנות לפדיון שהוצאו על ידי חברה ללא תשלום, וכן אדם שקיבל מפדיון של מניות הניתנות לפדיון סכומים העולים על הסכום ששולם בעדם לחברה (בסעיף זה – סכום ההכנסה) למעט פדיון מניות באגודה שיתופית במקרה של פרישת חבר באגודה כאמור, מותו או פירוק האגודה ולמעט סכומים מפדיון של מניות שהוקצו לעובד או למספק שירותים כמשמעותם בסעיף 3(ט), יהיה חייב במס בשיעור של 35% על חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מ-35%, ועל יתרת סכום ההכנסה – בשיעור הקבוע בסעיף 126(א), ואם הוא יחיד – בשיעור של 25%, ואולם אם היה יחיד בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 – בשיעור של 30%, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מהשיעור האמור; לענין סעיף זה –

ת"ט תשס"ג-2002

"חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע" – חלק מסכום ההכנסה שיחסו לכלל סכום ההכנסה הוא כיחס שבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד למועד הקובע לבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד ליום הפדיון שלה;

"יתרת סכום ההכנסה" – הסכום המתקבל מהפחתת חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, מסכום ההכנסה;

"המועד הקובע" – כהגדרתו בסעיף 88;

(2) החברה המשלמת תנכה את המס בעת תשלום הסכומים כאמור בפסקה (1) ותשלמו לפקיד השומה תוך שבוע ימים מיום התשלום בצירוף דין-וחשבון;

(3) הסכומים כאמור בפסקה (1) ששולמו על ידי החברה לא יינתנו כניכוי לפי הסעיפים 71, 127 ו-128;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

(4) החיוב על פי פסקאות (1) ו-(2) לא יחול על סכומים שקיבל תושב חוץ כתוספת לסכומים ששילם לחברה בעד המניות עקב שינוי בשער החליפין הרשמי.

(תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982 ת"ט תשמ"ג-1982

(5) (בוטל).

(תיקון מס' 184) תשע"א-2011 (תיקון מס' 208) תשע"ו-2015

(ג1) סכומים שקיבל מי שחייב בתשלום היטל רווחי נפט או היטל רווחי יתר לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011, המוחזרים לו בשל תשלום היטל ביתר, יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של מי שקיבל אותם, בעת שקיבל אותם.

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 82) תש"ן-1990

(ד) (1) סכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, ושמקורם בתשלומי המעביד לאותה קופה, יובאו בחשבון בקביעת הכנסתו; לענין זה, "סכומים ששולמו למעביד" - לרבות סכומים שהמעביד נהג בהם כאילו נתקבלו מהקופה והופקדו בה מחדש, ותבע ניכויים לפי סעיף 17(5);

(תיקון מס' 82) תש"ן-1990

(2) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין מתן פטור ממס בשל סכומים שהועברו מקופת גמל לקופת גמל אחרת, או בשל סכומים ששונה ייעודם באותה קופה.

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 59) תשמ"ד-1984

(ה) סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, (להלן - הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו - בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ-8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ-7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן. לענין זה –

(תיקון מס' 59) תשמ"ד-1984

"משכורת קובעת" - הכנסת עבודה - למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים - אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לענין תשלום תוספת היוקר כפי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;

(תיקון מס' 59) תשמ"ד-1984

"עובד הוראה" - חבר באחת מקרנות השתלמות אלה:

(א) קרן השתלמות למורים וגננות בע"מ;

(ב) קרן השתלמות למורים על יסודיים, מורי סמינרים ומפקחים בע"מ;

(ג) קרן השתלמות למורים על יסודיים בע"מ;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"קרן השתלמות" – (בוטלה).

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

(ה1) (בוטל).

(תיקון מס' 108) תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(ה2) סכומים שקיבל יחיד מקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים ולמעט סכומים שהפקיד, שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 17(5א), יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של היחיד בעת שקיבל אותם, ואולם סכומי ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן ההשתלמות במועדים הקבועים בסעיף 9(16ב), יראו אותם כהכנסה מריבית כאמור בסעיף 2(4).

(תיקון מס' 120) תש"ס-2000 (תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

(ה3) (1) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על שיעור ההפקדה כשהוא מוכפל כאמור, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(1א) (א) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(ג) החל משנת המס 2018 וב-1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל-100 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(1ב) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(2) בסעיף קטן זה –

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

"הכללים" – (נמחקה);

"השכר הממוצע במשק" - השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

"סכומים לפיצויים" – (נמחקה);

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"השיעור להפקדה" – השיעור הקבוע לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, להפקדה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעביד בקופת הגמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, לפי הנמוך מביניהם;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"מרכיב הפיצויים" – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"מרכיב תגמולי מעביד" – כמשמעותו בכללים;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"משכורת" – כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת גמל;

(תיקון מס' 173) תש"ע-2009 (תיקון מס' 209) תשע"ו-2015

"סכום התקרה" – סכום השווה לשתי פעמים וחצי השכר הממוצע במשק בחודש;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"סכומים צבורים החייבים במס" – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם כהכנסה של העובד לפי פסקה (1א) או (1ב), במועד שקיבל אותם;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"שנות העבודה" – השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהם היה העובד מועסק;

(תיקון מס' 138) תשס"ד-2004

"תקרת הכנסה מזכה" – הסכום הנקוב בפסקה (1) שבהגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47, לפי הענין;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"תקרת השלמה לפיצויים" – הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעביד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעבידיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"תקרת הפיצויים" – משכורת העובד ביום ההפקדה או 32,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 171) תשס"ט-2009

(ה4) (1) ריבית ורווחים אחרים, שקיבל יחיד מקרן השתלמות, במועדים הקבועים בסעיף 9(16א) או (16ב), לפי הענין, יראו אותם כהכנסה מריבית; ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לקרן ההשתלמות, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

(2) (נמחקה);

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(3) ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל או שמשך יחיד מקופת גמל להשקעה, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי.

(תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

(ה5) רווחים שקיבל יחיד מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לתכנית החיסכון, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

(ה6) הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית; בסעיף קטן זה, "הפרשי הצמדה חלקיים" – כהגדרתם בסעיף 9(13)(1), ואולם לענין זה יראו כמדד את מדד המחירים לצרכן, שער המטבע, לרבות הפרשי שער, או כל מדד אחר.

(תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

(ה7) (1) סכומים שהועברו לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה על שם בן זוג לשעבר של עמית בקופה, לפי הוראות סעיף 6(א) או (ה)(1)(א) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, יראו אותם כהכנסה שהתקבלה בידי העמית;

(תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(2) סכומים ממרכיב פיצויים בקופת גמל לקצבה של עמית שהועברו לקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שם בן זוגו לשעבר של העמית, לפי הוראות סעיף 6(ה)(1)(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, או שנמשכו מקופת הגמל לקצבה של העמית בידי בן זוגו לשעבר, לפי הוראות סעיף 6(ה)(1)(ג) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, יראו אותם כהכנסה שהתקבלה בידי העמית;

(3) לעניין סעיף קטן זה, "עמית" ו"בן זוג לשעבר" – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

(ה8) סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יראו אותם כהכנסה כאמור בסעיף 2(1) או (8) שהתקבלה בידי היחיד.

(תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968

(ו) אדם שבשנת מס פלונית נפסקה התעסקותו והכנסתו נקבעת בשומה לפי בסיס מזומנים, יראו את כל הסכומים שלא חוייבו בידי אותו אדם במס לפני ההפסקה מחמת קביעת ההכנסה על בסיס מזומנים כהכנסה בידי מי שזכאי לאותם סכומים בעת קבלתם ולענין זה, "הפסקת התעסקות" - לרבות שינוי התעסקות או פטירה; אולם סכומים כאמור שנכללו בעזבונו של אותו אדם, יופחתו לענין מס עזבון על פי חוק מס עזבון, תש"ט-1949, בסכום המס המגיע עליהם לפי סעיף 125א.

(תיקון מס' 44) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 71) תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

(ז) חבר בני אדם שבשנת המס היה מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2), או שעיסוקו לא היה לשם קבלת רווחים או שכל הכנסתו היתה פטורה ממס, או שנקבע לגביו בחיקוק שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה, יהיה חייב על הסכומים שלהלן במס בשיעור של 90%, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם:

(1) סכומים שהוציא למטרות המפורטות בתקנות על פי סעיף 31 אשר לפי אותן תקנות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי;

(2) סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 32(11);

(3) סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים על הסכומים שהיו מותרים לו בניכוי אילולא היה פטור ממס.

(תיקון מס' 20) תשל"ד-1974 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(ח) קיבל אדם סכומים כריבית על איגרות-חוב - ולגבי איגרת חוב שלא בשל מילווה מועדף, ריבית - לרבות הפרשי הצמדה - בשל תקופה שהאיגרת היתה בבעלותו של אחר (להלן - ריבית צבורה) יחולו הוראות אלה:

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(1) אם הריבית הצבורה איננה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1) - יראו את הריבית הצבורה כהכנסה שאין לגביה זכות לפטור, למעט פטור שניתן על הריבית עצמה, לזיכוי, לניכוי או לקיזוז כל שהם; הוראה זו לא תחול על אותו חלק מריבית צבורה שמקבלת קופת גמל פלונית, אשר נצבר בידיהן של קופות גמל אחרות, כל עוד יש רציפות במכירה מקופת גמל אחת לשניה; לענין זה, "קופת גמל" - קופת גמל פטורה ממס לפי סעיף 9(2);

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(2) אם הריבית הצבורה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1), ובאיגרת חוב צמודה - אם נתקיימו שתי אלה:

(א) הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שנה;

(ב) איגרת-החוב נרכשה בתוך שנה וחצי לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום הריבית –

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

ובאיגרת חוב בלתי צמודה - אם נתקיימו שתי אלה:

(א) הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שלושה חדשים;

(ב) איגרת החוב נרכשה בתוך שלוש שנים לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום הריבית.

(תיקון מס' 72) תשמ"ז-1987

לא יובא בחשבון, לענין חישוב הריווח או ההפסד של מקבל הריבית ממכירת האיגרת או מפדיונה, אותו חלק מהסכום שהוציא לרכישת האיגרת השווה לריבית הצבורה בניכוי המס החל עליה. האמור בסעיף קטן זה לגבי ריבית, יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על דמי נכיון כהגדרתם בסעיף 9(13ב) שאינם פטורים ממס לפי הסעיף האמור.

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

(ח1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ח) לא יחולו על סוגי השקעות או על סוגי נישומים, והכל בתנאים ובתיאומים שיקבע.

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(ט) (1) מימש אדם זכות שקיבל בעבר לרכישת נכס או שירות, ובעת המימוש היה הפרש בין המחיר המשתלם כרגיל בעד אותו נכס או שירות לבין המחיר ששילם אותו אדם, או קיבל אדם הלוואה, בין שניתנה לו במישרין או בעקיפין או לאחר לטובתו, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת בין דרך כלל ובין לסוגי הלוואות או להלוואות למטרות שונות, יראו את ההפרש –

(א) בזכות או בהלוואה שניתנו בקשר ליחסי עובד ומעביד - כהכנסת עבודה;

(ב) בזכות או בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים - כהכנסה לפי סעיף 2(1) זולת אם הוכיח שניתנו ללא קשר עם השירותים שסיפק;

(תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985 (תיקון מס' 67) תשמ"ה-1985

(ג) בזכות או בהלוואה שפסקאות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליה שקיבל בעל שליטה, או קרובו, מחברה שבשליטתו - כהכנסה לפי סעיף 2(4); לענין זה –

"קרוב" - כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1);

"בעל שליטה" - מי שמחזיק או זכאי לרכוש, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, אחד מאלה:

(1)5% לפחות מהון המניות שהוצא;

(2)5% לפחות מכוח ההצבעה בחברה;

(3)זכות לקבל 5% לפחות מרווחי החברה או מנכסיה בעת פירוק;

(4)זכות למנות מנהל.

(תיקון מס' 67) תשמ"ה-1985

לענין סעיף קטן זה –

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"הלוואה" – לרבות כל חוב, למעט אחד מאלה:

(1) עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

(2) הלוואה שניתנה עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), שהיתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), או שהיתה נכס קבוע בידי המלווה במועד החל בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;

"ריבית" - לרבות הפרשי הצמדה.

(2) לפי בקשת הנישום יחושב המס על הפרש במימוש זכות כאמור כאילו היה הכנסה שנתקבלה בחלקים שנתיים שווים שמספרם כמספר השנים שמיום מתן הזכות ועד למימושה אך לא יותר משש שנים המסתיימות בשנת המימוש;

(תיקון מס' 66) תשמ"ה-1985

(3) שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב ההפרש האמור בפסקאות (1) ו-(2) וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה;

(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008

(4) (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(5) הוראות פסקה (1)(ג) לא יחולו על הלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או חברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1.

(תיקון מס' 235) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 245) תשע"ח-2018

(ט1)[1] (1) בסעיף קטן זה –

"בעל מניות מהותי" – כהגדרתו בסעיף 88 למעט חברה שאינה תאגיד שקוף כהגדרתו בפסקה (9);

"דירה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973;

"יתרת זכות" – יתרה הניתנת לקיזוז על פי דין, לרבות שטר הון שהונפק לתקופה של עד חמש שנים;

"מועד החיוב" – אחד מאלה:

(1) במשיכת כספים מחברה – בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו;

(2) בהעמדת נכס לשימוש – בתום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימוש, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד שבו הושב הנכס;

"משיכה מחברה" משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושם, והכול במישרין או בעקיפין, למעט משיכה או העמדה לשימוש כאמור המהווה הכנסה אשר חויבה במלוא המס;

"משיכה של כספים מחברה" – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שלא יראו כמשיכה של כספים מחברה סכום משיכות מצטבר, שלא עלה ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלפניה, על מאה אלף שקלים חדשים:

(1) הלוואה, לרבות השאלה או כל חוב אחר;

(2) מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה כלשהי לטובת בעל המניות המהותי; לעניין זה, "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת, והכול עד לסכום שהועמד לטובתו;

"נכס" – כל אחד מאלה:

(1) דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי, ולרבות תכולתה;

(2) חפצי אמנות או תכשיטים;

(3) כלי טיס וכלי שיט שעיקר השימוש בהם הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי;

(4) נכס אחר שקבע שר האוצר לעניין זה, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

"עלות נכס" – הגבוה מבין אלה: יתרת שווי הרכישה כאמור בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין בתוספת הפחת, או עלות הנכס בדוח על המצב הכספי של החברה;

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88;

(2) יראו משיכה מחברה, במועד החיוב, כהכנסתו של בעל המניות המהותי –

(א) מדיבידנד, אם היו רווחים בחברה ובהתאם לחלקו בהם; לעניין זה, "רווחים" – כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות;

(ב) במשיכה שפסקת משנה (א) אינה חלה עליה, אם מתקיימים יחסי עובד מעביד – כהכנסת עבודה;

(ג) במשיכה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – כהכנסה מעסק או ממשלח יד;

(3) כספים שהושבו לחברה עד מועד החיוב ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד שבו הושבו, יראו אותם, עד גובה הסכום שנמשך מחדש כאילו לא הושבו, למעט אם נמשכו מחדש באופן חד-פעמי, והוחזרו בתוך 60 ימים;

(4) נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי והושב לחברה עד מועד החיוב, ולאחר מכן הועמד לשימושו מחדש בתוך שלוש שנים מהמועד שבו הושב, יראו אותו כאילו לא הושב;

(5) יתרת זכות שנוכתה מהכנסה כאמור בפסקה (6)(א)(1) או (6)(ב)(1) ונפרעה בתוך 18 חודשים מהמועד שבו נוכתה, יראו אותה, עד גובה הסכום שנפרע, כאילו לא נוכתה;

(6) לעניין חישוב ההכנסה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:

(א) נמשכו מהחברה כספים, יראו כהכנסה במועד החיוב, את סכום משיכת הכספים בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1) יתרת זכות של בעל המניות המהותי שביצע את המשיכה, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2) סכום הלוואה שנטלה החברה מתאגיד בנקאי בלבד, לתקופה של שנתיים לפחות, אשר הועבר בתוך 60 ימים לידי בעל המניות המהותי, ובעל המניות המהותי הוא שנושא בכל עלויות ההלוואה, ובלבד שהחברה לא העמידה ערובה כנגד אותה הלוואה;

(ב) הועמד נכס לשימוש בעל המניות המהותי, יראו כהכנסתו במועד החיוב, את עלות הנכס בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1) יתרת זכות של בעל המניות המהותי אשר הנכס הועמד לשימושו, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2) בנכס שהוא דירה – יתרת הלוואה מתאגיד בנקאי בלבד שכנגדה שעבוד קבוע של הדירה, אם השעבוד הוא לתקופה של שלוש שנים לפחות, שמוטל על אותה דירה שהועמדה לשימוש בעל המניות המהותי;

(7) בגין השימוש בנכס עד להשבתו לחברה, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכול בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;

(8) הוראות סעיף קטן (ט) יחולו על משיכה של כספים מחברה עד למועד החיוב;

(9) לא יראו הלוואה שניתנה לחברה אחרת המשמשת לתכלית כלכלית בחברה המקבלת את ההלוואה כמשיכה מחברה בעקיפין, ובלבד שהחברה המקבלת אינה תאגיד שקוף; לעניין פסקת משנה זו, "תאגיד שקוף" – חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיחסת לבעלי הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א);

(תיקון מס' 164) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(י) (1) אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או חבר בני אדם שנתן הלוואה, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) בידי נותן ההלוואה, ובלבד שמתקיימים יחסים מיוחדים בין נותן ההלוואה לבין מקבל ההלוואה; לעניין פסקה זו –

"ריבית" – לרבות הפרשי הצמדה;

"הלוואה" – לרבות כל חוב שאיננו אחד מאלה:

(1) חוב של לקוחות או חוב של ספקים בשל שירותים או נכסים;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(2) (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(3) (נמחקה);

(4) הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(5) (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(6) (נמחקה);

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(7) (נמחקה);

(8) הלוואה שנתן מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה לשם מטרתו הציבורית;

(9) הלוואה שהיא עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

ת"ט תשס"ח-2008

(10) הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, שנתן חבר בני אדם לחבר בני אדם שבשליטתו כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(11) שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, בתנאים הקבועים בפסקה (5) שבהגדרה "נכסים קבועים" שבתוספת ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה, לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), או שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה במועד החל בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008), אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

(12) הלוואה שנתן אדם עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה לא היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, והוראות פרק ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה לא יחולו בקביעתה;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"יחסים מיוחדים" – לרבות יחסים שבין אדם לקרובו, וכן שליטה של צד אחד להלוואה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים להלוואה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"שליטה" – החזקה, במישרין או בעקיפין, ב-5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה, ביום אחד לפחות בשנת המס, ולעניין פסקה (10) להגדרה "הלוואה" – החזקה ב-25% לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת המס;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"אמצעי שליטה" ו"יחד עם אחר" – כהגדרתם בסעיף 88;

(תיקון מס' 185) תשע"א-2011

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 76(ד);

(2) שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב הפרש הריבית וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.

הכנסה מאזור (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

3א. (א) לענין סעיף זה –

(תיקון מס' 81) תש"ן-1990

"אזרח ישראלי" - כל אחד מאלה:

(1) אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, תשי"ב-1952;

(2) תושב ישראל;

(3) מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, תש"י-1950, והוא תושב אזור;

(4) חבר-בני-אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32(9);

(תיקון מס' 101) תשנ"ה-1994

"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994);

(תיקון מס' 81) תש"ן-1990

"תושב אזור" - כהגדרת "תושב ישראל" או "תושב" בסעיף 1, אלא שבכל מקום שנאמר שם "בישראל" קרי "באזור";

"רווחים" - כמשמעותם לענין מס על פי חוק המס החל באזור;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

"הכנסה שהופקה באזור" - (נמחקה).

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(ב) הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור, יראו אותה כהכנסה שהופקה או שנצמחה בישראל.

(ב1) הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו אותה כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל.

ת"ט תשל"ט-1979 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(ג) (1) אזרח ישראלי הנמנה עם חבר-בני-אדם תושב האזור - יראו חלק מרווחי החבר, כיחס חלקו של אותו אזרח בזכויות לרווחי החבר, כהכנסתו.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(2) לענין האמור בפסקה (1), הופקה הכנסתו של חבר בני אדם בישראל או באזור – יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו הופקה בישראל; הופקה הכנסתו של החבר מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה מחוץ לישראל;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(3) דיבידנד שקיבל אזרח ישראלי מתוך רווחים ששילם עליהם מס לפי סעיף קטן זה – פטור ממס.

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(ד) (בוטל).

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(ה) אזרח ישראלי ששילם על הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ב1) מס לשלטונות האזור, יזוכה מהמס הישראלי בסכום המס ששילם באזור; לגבי הכנסה כאמור בסעיף קטן (ג) יזוכה אזרח ישראלי בחלק מסכום המס ששילם החבר על רווחיו, ביחס חלקו בזכויות לרווחי החבר. מס ששולם כאמור בסעיף זה לא ייחשב כמסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199.

(תיקון מס' 81) תש"ן-1990 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(ו) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על אזרח ישראלי שהוא תושב אזור או פועל באזור, הוראות פקודה זו כאילו היה תושב ישראל, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(תיקון מס' 226) תשע"ו-2016

(ז) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, תושב ישראל, או אזרח ישראלי שהוא תושב האזור, שיש לו הכנסה שהופקה או שנצמחה באזור, והוא זכאי למענק לעידוד השקעות הון בשל המפעל שממנו הופקה או נצמחה אותה הכנסה, לפי ההסדר המינהלי החל באזור, זכאי, בשל אותה הכנסה, להטבות המס הניתנות בישראל לפי חוקי עידוד השקעות הון, בתנאים ובהיקף הקבועים באותם חוקים ובשינויים המחויבים; לעניין זה –

"ההסדר המינהלי החל באזור" – הסדר מינהלי שנקבע בהחלטת ממשלה, הקובע זכאות למענקים לעידוד השקעות הון באזור, והמקביל בפרטיו להסדר לפי חוקי עידוד השקעות הון הקובע זכאות למענקים כאמור בישראל;

"חוקי עידוד השקעות הון" – חוק לעידוד השקעות הון, חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, והתקנות לפיהם.

פרק שני: המקום

מקום ההכנסה במכירה לחוץ-לארץ [5(3)]

4. אדם העוסק בישראל במפעל חקלאי או תעשייתי או בכל מפעל יצרני אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) מכר האדם מוצר של מפעלו בסיטונות בחוץ לארץ, או לשם מסירה בחוץ-לארץ, בין שהחוזה נערך בישראל ובין בחוץ-לארץ, יראו את כל הרווחים שמקורם במכר כהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, אלא שאם יוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי הריווח עלה מחמת מעשה שנעשה באותו מוצר בחוץ לארץ - למעט טיפול, סיווג, פיטום, מיון, אריזה או הסבה - לא יראו עליית ריווח זו כהכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל;

(2) אם בדרך אחרת הסב האדם בחוץ לארץ מוצר של מפעלו, או השתמש בו או עסק בו, יראו כריווח שמקורו בפעולה האמורה וכהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, את הריווח שהיה יכול להשיג אילו מכר את המוצר בסיטונות לחוץ לארץ במיטב התנאים.

מקום הפקת ההכנסה (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 ת"ט תשס"ג-2002 (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

4א. (א)[2] המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהיה –

(1) לגבי הכנסה מעסק - המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;

(2) לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי - המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק;

(3) לגבי הכנסה ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;

(4) לגבי הכנסה מעבודה - מקום ביצוע העבודה;

(5) לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושבו של המשלם;

(6) לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס - מקום השימוש בנכס;

(7) לגבי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי - מקום מושבו של המשלם;

(8) לגבי קצבה, מלוג ואנונה - מקום מושבו של המשלם;

(9) לגבי הכנסה מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה;

(10) לגבי דיבידנד - מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד;

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

(11) לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א – מקום משובו של משלם ההשתכרות או הרווח כאמור.

(ב) (1) על אף האמור בפסקאות (4) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה, לפי הפסקאות האמורות, בישראל, אם המעביד הוא אחד הגופים המפורטים בפסקה (א)(4) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"" בסעיף 1, ובתנאי שיחסי העבודה עם מעביד כאמור החלו כאשר העובד היה תושב ישראל.

(2) על אף האמור בפסקאות (5), (7) ו-(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה לפי אלה:

(א) בישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל;

(ב) מחוץ לישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב ישראל מחוץ לישראל.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -

(1) לגבי הכנסה שהופקה ביותר ממקום אחד ולא נקבעה לגביה הוראה אחרת - כללים לייחוס הפקת ההכנסה למקומות שונים;

(2) את מקום הפקת ההכנסה במקרים מסוימים שלגביהם לא נקבעו הוראות אחרות.

הוראות מיוחדות לעניין חכירת כלי שיט או כלי טיס (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 198) תשע"ד-2013

5. (נמחקה):

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(1) (נמחקה);

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(2) (נמחקה);

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(3) (נמחקה);

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(4) (א) (נמחקה);

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס, כולו או מקצתו ובתנאים שיקבע, דמי שכירות ששולמו לחכירת כלי טיס או כלי שיט הפועלים בקווים בין-לאומיים וכן ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות לרכישתם; פטור זה יכול שיהא כללי או לסוגים של חכירות או של הלוואות.

(תיקון מס' 198) תשע"ד-2013

(5) (נמחקה).

פרק שלישי: תקופת השומה

שנת מס [6]

6. המס לכל שנת מס יוטל על הכנסתו החייבת של אדם באותה שנה.

תקופת שומה מיוחדת (תיקון מס' 71) תשמ"ז-1986 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

7. (א) על אף האמור בסעיף 6, רשאי המנהל לקבוע, לבקשתם של הנישומים המפורטים להלן, שהמס לגבי כל שנת מס יוטל על הכנסתם בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שתחילתה במועד אחר מ-1 בינואר (להלן - תקופת שומה מיוחדת):

(1) קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, תשכ"א-1961;

(2) חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975;

(3) חברה שמניות שלה רשומות למסחר בבורסה שהוכרה לענין חוק להשקעות משותפות בנאמנות, תשכ"א-1961;

(תיקון מס' 203) תשע"ד-2014

(4) חברה ש-51% לפחות מהון מניותיה ומכוח ההצבעה בה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי חברה תושבת חוץ שמניות שלה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, או חברה שהזכות לקבל 51% לפחות מרווחיה היא בידי חברה תושבת חוץ כאמור;

(תיקון מס' 177) תש"ע-2010

(5) מוסד להשכלה גבוהה אשר דוחותיו הכספיים המוגשים למועצה להשכלה גבוהה, מתייחסים לתקופת דיווח בת שנים עשר חודשים המתחילה ב-1 באוקטובר; לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – כהגדרתו בסעיף 9(29).

(תיקון מס' 177) תש"ע-2010

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לקבוע תקופת שומה מיוחדת גם לנישום שיש לו יחסים מיוחדים, בין במישרין ובין בעקיפין, עם חברה או מוסד להשכלה גבוהה שנקבעה להם תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5), ובלבד שיקבע כאמור רק אם הסכים לכך הנישום.

(ג) קבע המנהל לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יוטל המס לכל תקופה כאמור בכפוף לכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר.

(תיקון מס' 177) תש"ע-2010

(ד) המנהל רשאי להתנות קביעת תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף זה בתנאים, ורשאי הוא שלא לקבוע תקופת שומה מיוחדת לחברה או למוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (5) אם לנישום שיש לו יחסים מיוחדים עמם, בין במישרין ובין בעקיפין, לא נקבעה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (ב).

(ה) קבע המנהל תקופת שומה מיוחדת, רשאי הוא לבטל קביעתו, בין לבקשתו של הנישום ובין שלא לבקשתו, והכל אם ראה טעמים סבירים לעשות כן, ורשאי הוא לקבוע לענין הביטול כל תיאום שייראה לו צודק וסביר; ביטול כאמור שנעשה שלא לבקשת הנישום, ייכנס לתקפו בתום תקופת השומה המיוחדת שבה נעשה הביטול.

חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת [5(1)(ו) סיפה (5) (6)] (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

8. (א) המנהל רשאי להתיר שדמי מפתח או פרמיה לפי סעיף 2(6) שהיא דמי השתתפות בהוצאות בנין, או תשלום בדומה לכך, יחולקו בתור הכנסה לכל תקופת חוזה השכירות או לכל תקופה אחרת שיקבענה המנהל.

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 243) תשע"ז-2017

(ב) הכנסה ממכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא או ממכירת זכות-יוצרים על ידי היוצרים, רשאי המנהל להתיר חלוקתה לתקופה שיקבע המנהל; הוראה זו לא תחול על הכנסה לפי סעיף 2(9).

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(ג) לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(1) הפרשי שכר או הפרשי קצבה - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו; לעניין זה, "קצבה" – קצבה המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 9(6ו), וכן קצבה כאמור בפסקאות (2) עד (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1;

(2) דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;

(תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(3) הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 - בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ד) התיר המנהל לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע המנהל, תיווסף להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם של יורשי הנישום, תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו ערובה להנחת דעתו של המנהל לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה. ובלבד שאם שילם כדין מקדמה על פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף 164 - יראו את סכום המקדמה ששולם או סכום המס שנוכה, כאמור, המתייחסים לשנים שלאחר הפטירה, כסכום המס המגיע.

חלוקת הכנסה מעבודות שמשך ביצוען עולה על שנה (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

8א. (א) בסעיף זה –

"עבודה ממושכת" - עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה, לרבות עבודות בניה בבנין בידי מי שמבצע את העבודה על פי הזמנתו של אדם אחר ולמעט בניית בנין בידי בעלו;

"הכנסות מעבודה ממושכת" - הכנסות מעבודה ממושכת שהן הכנסות לפי סעיף 2(1), בין מביצוע ובין ממכירה.

(ב) נישום העוסק בעבודה ממושכת ידווח על הכנסותיו ממנה כך:

(1) בשנת המס שבה גמר לבצע 25% לפחות מההיקף הכספי של העבודה, כפי שהוא מחושב לאותה שנה, או מההיקף הכמותי של העבודה, לפי בחירתו, ידווח על ההכנסה שנצמחה לו, על פי אומדן, מחלק העבודה שביצע, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שנצמחו לו, על פי אומדן, בהתאם לחלק העבודה שביצע באותה שנה כשהוא מחושב לפי הבסיס שבו לראשונה בחר לחישוב היקף הביצוע; בשנת המס שבה סיים את העבודה ידווח על התוצאה העסקית בשלמותה בניכוי ההכנסות שעליהן דיווח בשנים הקודמות;

(תיקון מס' 67) תשמ"ה-1985

(2) הפסד מעבודה ממושכת יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני שנת המס שבה נסתיימה העבודה רק לאחר שהנישום גמר לבצע 50% לפחות מההיקף הכספי של העבודה כפי שהוא מחושב לשנה שבה תבע את קיזוז ההפסד, או 50% לפחות מההיקף הכמותי של העבודה;

(תיקון מס' 67) תשמ"ה-1985

(3) נישום שחלה עליו פסקת משנה (1) או (2) יצרף לדו"ח שעל פי סעיף 131, דו"ח מאושר בידי רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, שבו יפרט את דרך קביעת ההכנסה או ההפסד, לפי הענין, ואת דרך חישוב היקף הביצוע.

(ג) (1) בסעיף קטן זה –

"בנין" - בנין שבנה בעלו ואשר משך בנייתו עולה על שנה;

"בנין ראוי לשימוש" - בנין או חלק ממנו שחובר לרשת החשמל או בנין שנתמלאו לגביו התנאים לקבלת תעודת גמר בניה על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון);

"הכנסות מבנין" - הכנסות ממכירת הבנין שהן הכנסות לפי סעיף 2(1).

(2) נישום שיש לו הכנסות מבנין יחולו לגביו הוראות אלה:

(א) בשנת המס הראשונה שבה היה הבנין ראוי לשימוש, ידווח הנישום על כל ההכנסות שהיו לו מהבנין עד לאותה שנת מס ובאותה שנת מס, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שהיו לו מהבנין באותה שנת מס;

(ב) לענין קביעת הכנסתו החייבת של נישום ממכירת חלק מבנין ראוי לשימוש, יובא בחשבון חלק מעלות הבנין כולו כיחס חלקו של השטח שנמכר באותה שנת מס לשטח הבנין כולו, כפי שהוא מפורט בהיתר הבניה שניתן לגביו על פי חוק התכנון, ובלבד ששטחי חניה שנמכרו לא ייכללו לענין זה בשטח שנמכר;

(ג) הפסד מבנין לא יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני שנת המס שבה היה הבנין ראוי לשימוש.

דינן של הכנסות לפי סעיף 2(6) או (7) (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

8ב. הכנסה לפי סעיף 2(6) או (7) תיכלל בהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה קיבל אותה בפועל גם אם היא הכנסה מראש, וההוצאות שהוצאו בשנות מס שלאחריה בייצורה של הכנסה לפי ההוראות האמורות יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה הוצאו, ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה הוצאו הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואת השומה לשנה האמורה יראו כמתוקנת בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א.

מועד החיוב של הכנסה מהפרשי שער (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

8ג. הכנסתו של אדם מהפרשי שער תיחשב כהכנסה בשנת המס שבה נצברה גם כשהדיווח הוא על בסיס מזומנים.

חלק ג': חישוב ההכנסה לענין מס

פרק ראשון: פטור

סימן א': פטור על פי הדין

הכנסות פטורות [8]

9. פטורים ממס:

הנשיא (תיקון מס' 76) תשמ"ח-1988

(1) תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקיצבה;

ראש הממשלה (תיקון מס' 248) תשע"ח-2018

(1א) תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה;

רשות מקומית, קופת גמל ומוסד ציבורי (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 37) תש"ם-1980 (תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

(2) (א) הכנסתם של רשות מקומית, מפעל הפיס ומוסד ציבורי, במידה שלא הושגה מעסק שהם עוסקים בו, או מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חבר-בני-אדם שבשליטתם העוסק בעסק וכן הכנסתה של קופת גמל אם לא הושגה מעסק שקופת הגמל עוסקת בו או מכל הכנסה ששולמה על ידי חבר בני אדם העוסק בעסק שהוא בשליטת קופת הגמל או שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית; אך שר האוצר רשאי, בצו, לפטור הכנסה שהושגה על ידי רשות מקומית, על ידי מפעל הפיס או על ידי מוסד ציבורי שהוא קופה לגמילות חסדים מהמקורות האמורים, למשך תקופה ובתנאים שיקבע, אם נוכח כי ראוי לעשות כן לטובת הציבור.

(תיקון מס' 196) תשע"ג-2012 (תיקון מס' 230) תשע"ז-2016

(א1) על אף האמור בפסקת משנה (א), הכנסתה של רשות מקומית מדיבידנד בתקופת ההטבה ומריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה – פטורה ממס; לעניין זה –

"תקופת ההטבה" – שנות המס 2011 עד 2018;

"דיבידנד בתקופת ההטבה" – דיבידנד מרווחי תאגיד מים וביוב המחולק בתקופת ההטבה לרשות מקומית המחזיקה באמצעי שליטה באותו תאגיד;

"ריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה" – ריבית והפרשי הצמדה שנצברו בתקופת ההטבה, ומשולמים בתקופת ההטבה על ידי תאגיד מים וביוב לרשות מקומית שמחזיקה באמצעי שליטה באותו תאגיד, בשל הלוואה שנתנה אותה רשות מקומית לאותו תאגיד מים וביוב;

"תאגיד מים וביוב" – חברה או חברת ביוב כהגדרתן בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, שרשות מקומית, אחת או יותר, מחזיקה בכל אמצעי השליטה בה.

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

(ב) בפסקה זו –

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"קופת גמל" – למעט קופת ביטוח;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"הכנסה", לענין קופת גמל לגיל פרישה – לרבות שבח ממכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"מס", לענין קופת גמל לגיל פרישה – לרבות מס לפי סעיפים 6 או 7 לחוק מיסוי מקרקעין;

(תיקון מס' 147) תשס"ה-2005

"קופת גמל לגיל פרישה" – קופת גמל לקיצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת גמל לפיצויים;

(תיקון מס' 93) תשנ"ג-1993

"מוסד ציבורי" - חבר בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד, והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר; לענין זה, "קרוב" - כמשמעותו בסעיף 76(ד);

"מטרה ציבורית" - מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית[3];

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

"אמצעי שליטה", בחבר בני אדם – כל אחד מאלה:

(1) זכות למנות מנהל;

(2) זכות להצבעה;

(3) זכות לרווחים;

(4) זכות ליתרת נכסים בעת פירוקו של החבר לאחר סילוק חובותיו;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

"שליטה" – היכולת, בין לבד ובין ביחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו יכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בחבר בני אדם, כשליטה בו, למעט יכולת למנוע החלטות עסקיות מהותיות; לענין זה, "החלטות עסקיות מהותיות" – החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בחבר בני אדם או מכירה או חיסול של רוב עסקי אותו חבר בני אדם או שינוי מהותי בהם; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו כאילו מתקיימת יכולת כאמור ברשות מקומית, במפעל הפיס, בקופת גמל או במוסד ציבורי, בהתקיים אחד מאלה:

(1) בידי רשות מקומית, מפעל הפיס או מוסד ציבורי – הכוח למנות, במישרין או בעקיפין, מנהל באותו חבר, או הזכות, במישרין או בעקיפין, ל-25% לפחות מכוח ההצבעה בו או מיתרת נכסיו בעת פירוקו לאחר סילוק חובותיו או למרבית רווחיו;

(תיקון מס' 166) תשס"ח-2008

(2) (נמחקה);

(תיקון מס' 166) תשס"ח-2008

(3) בידי כמה גופים מגופים אלה: רשות מקומית, מפעל הפיס, מוסד ציבורי או קופת גמל – החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפים, בשיעור העולה על 50% מאמצעי השליטה בחבר בני אדם;

(תיקון מס' 220) תשע"ו-2016

(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הכנסתה של קופת גמל מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה שהתקבלו מאת קרן טכנולוגיה עילית, החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה בקרן בידי כמה קופות גמל, בשיעור שאינו עולה על 75% מאמצעי השליטה בקרן – לא תהווה שליטה; לעניין זה, "קרן טכנולוגיה עילית" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות, ובלבד שהיא קרן נאמנות פטורה כהגדרתה בסעיף 88;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

"החזקה מהותית",

(תיקון מס' 166) תשס"ח-2008

(1) בידי קופת גמל אחת – החזקה או זכות להחזקה, במישרין או בעקיפין, בשיעור העולה על 20% באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם;

(2) בידי כמה קופות גמל, המנוהלות או המוחזקות, במישרין או בעקיפין, בידי אדם אחד – החזקה או זכות להחזקה, במישרין או בעקיפין, יחד או לחוד בשיעור העולה על 20% באחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם, ואם היו מנוהלות או מוחזקות כאמור בידי בנק – בשיעור העולה על 10%; לענין זה יראו כמה קופות גמל כמנוהלות בידי אדם אחד גם אם השקעותיהן מנוהלות, במישרין או בעקיפין, על ידיו ויראו כמה קופות גמל, כמוחזקות בידי אדם אחד אם בידיו היכולת לכוון את פעילותן של קופות הגמל; בלי לגרוע מהוראות פסקה זו יראו כאילו מתקיימת יכולת כאמור גם אם לאותו אדם, במישרין או בעקיפין, 50% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה בכל אחת מקופות הגמל;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

"בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ויראו כמה בנקים כבנק אחד אם לאחד היכולת לכוון את פעילותו של האחר, במישרין או בעקיפין, או אם לאדם אחד היכולת לכוון את פעילותם כאמור, הכל אם לא התקיימו בהם מערכות נפרדות לניהול קופות גמל, כפי שנקבע לפי סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(תיקון מס' 133) תשס"ג-2002

(ג) (1) שר האוצר רשאי לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הוראות לחישוב שיעור השליטה בעקיפין וההחזקה המהותית בעקיפין של קופות גמל בחבר בני אדם;

(2) שר האוצר רשאי לקבוע, כי החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם, בידי כמה גופים כאמור, בשיעור המביא אותם לשליטה בחבר בני האדם או להחזקה מהותית בו, לא תהווה שליטה או החזקה מהותית, לפי הענין, אם נעשתה לתקופה שאינה עולה במצטבר על שלושה חודשים בשנת המס או על תקופה קצרה יותר שקבע השר, שבסופה ירד שיעור ההחזקה לשיעור שאינו מביא אותם לשליטה או להחזקה מהותית, לפי הענין, הכל בהתאם לכללים שקבע.

(תיקון מס' 119) תשנ"ט-1998

(2א) (א) הכנסתו של ארגון מקצועי לרבות הכנסה מדמי חבר, ובלבד שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו, או מכל הכנסה מחבר בני אדם שבשליטתו העוסק בעסק, לרבות מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה;

(ב) (1) על אף האמור בפסקת משנה (א), יתרת ההכנסה של הארגון המקצועי העולה על שיעור של 50% מהוצאותיו, לא תהיה פטורה ממס;

(2) סכום הוצאות העולה על סכום הכנסות בשנת מס מסוימת, יראו כאילו היה סכום הוצאות שהוצא בשנת המס הבאה אחריה, כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הבאה כאמור;

(3) לענין זה –

"יתרת ההכנסה" – ההכנסות הפטורות לפי פסקת משנה (א) לאחר שהופחתו מהן ההוצאות שהוצאו בייצור אותן הכנסות;

"הוצאות" – הוצאות המותרות לניכוי, למעט פחת, וכן הוצאות לרכישת נכס בר-פחת המשמש למטרות הארגון או ליצירת נכס כאמור;

(תיקון מס' 242) תשע"ז-2017

"נכס בר-פחת" – כהגדרתו בסעיף 88 לרבות זכות במקרקעין, כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

(תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ג) בפסקה זו, "ארגון מקצועי" – חבר בני אדם שאישר המנהל ושהתקיימו בו כל אלה:

(1) חברים בו שבעים חברים לפחות או שחברה בו המדינה ועשרה חברים לפחות; במנין מספר החברים בחבר בני אדם שבין חבריו כלול חבר שהוא ארגון מקצועי, יובאו בחשבון מספר החברים בארגון המקצועי;

(2) כל מטרתו קידום ענינים מקצועיים משותפים, השתלמות מקצועית או ייצוג ציבורי של ציבור בעלי משלח יד מסוים או של עוסקים בענף או במגזר כלכלי מסוים, וכל נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרות אלה;

(3) פעילותו אינה לשם הגדלת רווחיהם של חברים מסוימים בו;

(4) הוא מגיש דו"ח שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, להנחת דעתו של פקיד השומה, על פי תקנות שהתקין שר האוצר;

אגודה שיתופית

(3) הכנסתה של אגודה שיתופית שעסקיה עם חבריה בלבד, או שעסקיה עם אדם שאינו חבר הם בהיקף בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד, אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי עסקיה של האגודה הם בהספקת טובין, ציוד או שירותים לשימוש ביתי או פרטי בלבד, ולא לצורך עסקו או משלח-ידו של אותו חבר או אדם;

דיפלומטים וקונסולים

(4) סכומים המשתלמים לנציגים דיפלומטיים ולפקידים קונסולריים בשירות סדיר של מדינה זרה בעד משרותיהם או בעד שירותים בתפקידם הרשמי, במידה שאותה מדינה זרה גומלת פטורים כאלה למדינת ישראל;

עיוור ונכה 100% (תיקון מס' 16) תשל"א-1971 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003 ת"ט תשס"ה-2004

(5) (א) הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות, כמפורט להלן:

(1) נקבעה נכות כאמור לתקופה של 365 ימים או יותר – הכנסה עד לסכום של 501,500 שקלים חדשים;

(2) נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין 185 ימים לבין 364 ימים – הכנסה עד לסכום של 60,120 שקלים חדשים;

לענין זה –

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(א) נקבע אחוז נכותו של נכה על פי אחד החוקים שלהלן תחול הקביעה האמורה:

(1) חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(2) חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954;

(3) חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;

(4) חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

(תיקון מס' 55) תשמ"ב-1982

(5) (בוטל);

(תיקון מס' 233) תשע"ז-2016

(6) פרקים ה, ט, י"ג או י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

צו תשס"א-2001

(7) חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים האמורים;

(ב) לא נקבע אחוז נכותו של נכה כאמור ייקבע על פי תקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 217) תשע"ו-2016

(ב) היתה ההכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה כאמור נמוכה מ-85,200 לירות או שלא היתה לו הכנסה כאמור, תהיה פטורה ממס גם הכנסתו שלא מיגיעה אישית, עד לסכום כולל של 85,200 לירות. ואולם אם היתה לו הכנסה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון, בתכנית חיסכון או בקופת גמל, אשר מקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל היחיד בשל פגיעת גוף – עד לסכום כולל של 300,000 שקלים חדשים או סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003 ת"ט תשס"ה-2004

(ג) (1) לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(1) לגבי חלק משנת המס, יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס, שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס שבין מספר הימים בשנת המס שלגביהם נקבעה הנכות לבין 365 (בפסקה זו – יחס תקופת הנכות), ויקראו את הסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א)(1) ו-(ב) כסכומים שיחסם לסכומים הנקובים כאמור הוא כיחס תקופת הנכות.

(2) לגבי עיוור או נכה, שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה (א)(2), יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס שיחסו לכלל הכנסתו בשנת המס הוא כיחס תקופת הנכות, ואולם אם תקופת הנכות שנקבעה לו חלה בשתי שנות מס, סך הסכום הפטור בשתי שנות המס לא יעלה על הסכום הנקוב בפסקת משנה (א)(2);

(תיקון מס' 218) תשע"ו-2016

(5א) תשלומים המשולמים לאומן לפי סעיף 46(א) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, והחזר הוצאות לפי סעיף 46(ד) או (ז) לחוק האמור;

קצבאות לנכי מלחמה (תיקון מס' 16) תשל"א-1971 (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(6) קצבאות המשתלמות בשל פצעי מלחמה, פגיעת ספר או פגיעת איבה וקצבאות המשתלמות מאת אוצר המדינה למי שהיה תלוי בפרנסתו בחייל שמת עקב פעולת מלחמה;

לענין זה –

"פצעי מלחמה" - מחלה, החמרת מחלה או חבלה שאירעו ליחיד בתקופת שירותו עקב שירות צבאי כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], או עקב שירות מלחמתי כמשמעותו בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, או בנסיבות המזכות אותו לגימלה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957;

(תיקון מס' 55) תשמ"ב-1982

"פגיעת ספר" – (נמחקה);

"פגיעת איבה" - כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970;

סכומים להחזקת רכב לנכה רגלים (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(6א) סכומים שנכה ברגליו מקבל על פי דין להחזקת רכבו;

קיצבאות לעובדי ממשלת א"י (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(6ב) קיצבאות המשתלמות מאת המדינה בשל עבודה בממשלת ארץ ישראל;

קצבאות נכות ואזרח ותיק מהביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) תשע"ז-2016 (תיקון מס' 239) תשע"ז-2017

(6ג) קצבת נכות המשתלמת לפי סימן ה' לפרק ה', פרק ט', פרק י"ג או פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים המשתלמות לפי פרק י"א לחוק האמור, וקצבת תלויים המשתלמת לפי פרק ה', י"ג או י"ג1 לאותו חוק;

הטבות לאסירי ציון (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(6ד) הטבה סוציאלית או תגמול לאסירי ציון ולבני משפחותיהם של אסירי ציון והרוגי מלכות, מכוח חוק;

קיצבאות-נכות ממדינות חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(6ה) קיצבת נכות המשתלמת מאת מדינת חוץ מכוח דיניה;

קצבאות שאירים (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(6ו) (א) קצבת שאירים הנובעת מתשלומים פטורים;

(ב) קצבת שאירים שאינה נובעת מתשלומים פטורים, המשתלמת מקופת גמל לקצבה או בהתאם לתכנית ביטוח, או המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית, והכל בסכום שאינו עולה על תקרת הקצבה המזכה;

לעניין פסקה זו –

"הסדר פנסיה תקציבית" – הסדר לפי דין או הסכם לרבות הסכם קיבוצי, שלפיו תשולם קצבה מדי חודש בחודשו באופן רציף, מקופת המעביד, לעובד שפרש מעבודתו, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו;

"קצבת שאירים" – קצבה המשולמת עקב פטירתו של אדם, לאחד מאלה:

(1) בן זוגו של הנפטר בעת הפטירה, לרבות מי שהיה הידוע בציבור כבן זוגו של הנפטר;

(2) ילדו של הנפטר, לרבות ילדו המאומץ, וכן ילדו של בן זוגו של הנפטר, ובלבד שטרם מלאו לו 21 שנים או שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;

(3) הורה של הנפטר שכל פרנסתו על הנפטר ערב פטירתו, ואין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד;

"תקרת הקצבה המזכה" ו"תשלומים פטורים" – כהגדרתם בסעיף 9א;

(תיקון מס' 107) תשנ"ה-1995

(6ז) תגמול המשולם לפי חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 110) תשנ"ו-1996

(6ח) תגמול ליתום, המשתלם על פי חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995;

פיצויים כוללים (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965

(7) כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה;

מענק עקב פרישה או מוות (תיקון מס' 6) תשכ"ה-1965 (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(7א) (א) (1) מענק הון שנתקבל עקב פרישה - עד סכום השווה למשכורת של חודש לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפרישה;

(תיקון מס' 29) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 35) תש"ם-1979

(2) בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 25,000 לירות לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

(3) לענין פסקת משנה זו, "פרישה" - לרבות שינוי מעמדו של עובד באגודה שיתופית משכיר לחבר בה;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

(4) (א) עובד שעם פרישתו ממעבידו עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבל מענק פרישה, ובעת פרישתו הודיע למנהל כי הוא בוחר בהחלת הוראות פרט זה לא יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, כאילו נתקבלו בידו, אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אצל מעביד אחר המשלם בעדו תשלומים לפיצויים למרכיב הפיצויים בקופת גמל כאמור, והכל עד לסכום התקרה; לעניין זה –

"מרכיב הפיצויים" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל;

"סכום התקרה" – סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד שממנו פרש העובד, בצירוף הסכום הנדרש לכיסוי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו עובד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;

(ב) נתקיים האמור בפרט-משנה (א), והעובד פרש לאחר מכן מעבודתו אצל מעביד אחר בלי שנתקיימו בו הוראות פרט-משנה (א) (להלן - המעביד האחרון), יחולו לגביו פרטים (1) עד (3) בכפוף להוראות אלה:

(I) תקופות עבודתו אצל המעבידים השונים שכללו פרישות רצופות כאמור בפרט-משנה (א) יצורפו, ויראוהו כאילו עבד במשך כל שנות עבודתו האמורות אצל המעביד האחרון;

(II) הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל לפיצויים, בעת פרישתו מהמעביד האחרון, שמקורם במענקים בשל פרישות כאמור בפרט-משנה (א), לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליהם (להלן בפרט זה - רווחים על מענק),

ייחשבו כחלק ממענק הפרישה של המעביד האחרון;

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(בא) נתקיים האמור בפרט משנה (א) והעובד נפטר, יחולו לגביו הוראות פסקת משנה (ב) בכפוף להוראות (I) ו-(II) של פרט משנה (ב) ובשינויים המחוייבים לפי הענין;

(ג) עובד אשר בעת פרישתו כאמור בפרט-משנה (א) קיבל חלק ממענק הפרישה שנצבר לזכותו יהיה חייב במס על הסכום שקיבל;

(תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 ת"ט תשל"ח-1978 (תיקון מס' 173) תש"ע-2009

(ד) עובד שבחר בהחלת הוראות פרט זה רשאי לחזור בו מבחירתו תוך שנתיים, ואם חזר בו כאמור יראו את הרווחים על המענק כחלק מהמענק, ולענין הפטור תהיה משכורתו האחרונה משכורתו כפי שהיתה בעת פרישתו כשהיא מוגדלת בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה מפרישתו ועד חזרתו מבחירתו, ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו, אולם תקופת עבודתו לאחר פרישתו מהמעביד האחרון לא תובא בחשבון; בכפוף לאמור, כל סכום שמשך מקופת גמל לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה לפני פרישתו מהמעביד האחרון, ושמקורו במענקי פרישה כאמור בפרט-משנה (א) והרווחים עליהם - חייבים במס;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(5) על אף האמור בסעיף 164, יהא מי שמשלם מענק פרישה הפטור על פי פרט (4) פטור מחובת ניכוי המס, ובלבד שקיבל על כך אישור מהמנהל או ממי שהמנהל הסמיך לכך;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(א1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב פרישה, ויחולו הוראות אלה:

(1) על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג);

(2) בכל משיכה מהקופה בידי העובד של חלק מהסכומים האמורים יראו כאילו נמשכו גם ריבית ורווחים אחרים כאמור בפסקת משנה (1), בהתאם לחלקם היחסי ביתרה הצבורה;

(3) הסכומים האמורים וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים אלה, אשר נמשכו מהקופה בידי המעביד, יחויבו במס כהכנסה בידי המעביד וינוכה מהם סכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור המס המרבי לפי סעיף 121 בסכומים שנמשכו;

(4) סכום שנוכה כאמור בפסקת משנה (3) –

(א) יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד;

(ב) יראו אותו כסכום שהופקד בידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים בידי המעביד;

(ג) יראו אותו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעביד;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ב) (1) מענק הון שנתקבל עקב מוות - עד סכום השווה למשכורת של שני חדשי עבודה לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפטירה;

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 29) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 33) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 35) תש"ם-1979

(2) בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 50,000 לירות לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(ב1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ג) היה המנהל סבור כי המשכורת הוגדלה סמוך למועד הפרישה באופן בלתי סביר כדי להגדיל את סכום המענק הפטור, רשאי הוא לקבוע את סכום המענק הפטור בלי להתחשב בהגדלה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(ד) היתה המשכורת האחרונה בשל עבודה חלקית, תבוא בחשבון, לגבי השנים שבהן עבד העובד עבודה מלאה, המשכורת האחרונה שהיתה משתלמת בעד עבודה מלאה;

(תיקון מס' 21) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ה) על החלטת המנהל לפי פסקאות משנה (א) עד (ג) ניתן לערער בהתאם לסעיפים 153 עד 158;

(תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975

(ו) מעביד ששילם מענק עקב פרישה או מוות, יצרף אל הדו"ח שהוא מגיש על פי סעיף 166 לחודש שבו שולם המענק, פרטים בדבר המענק כפי שנקבעו;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(ז) בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב מוות כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל; הוראה זו לא תחול על סכומים העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקיצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קיצבה; הודיע כאמור, רשאי הוא לחזור בו על ידי הודעה למנהל; חזר בו כאמור, יראו את כל הסכום - בכפוף לפסקה (17) - כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה ויחולו לגביו ההוראות הבאות:

(1) לא קיבל מענק בעת פרישתו - יהיה זכאי לפטור על פי פסקת משנה (א), ותקרת הפטור תהיה כפי שהיתה בעת חזרתו מבחירתו;

(תיקון מס' 120) תש"ס-2000

(2) קיבל מענק בעת פרישתו, תופחת תקרת הפטור בשיעור השווה לסכום המענק לכל שנת עבודה, מחולק בתקרת הפטור כפי שהיתה בעת הפרישה;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(ז1) לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 360,000 שקלים חדשים או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה – לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת;

(תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

(ח) הוראות פסקה זו לא יחולו על סכומים ממרכיב הפיצויים שחל עליהם סעיף 6(ה)(1) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני ובן זוג לשעבר של עמית בחר להעבירם לפי הוראות אותו סעיף ולא יראו בסכומים כאמור מענק פרישה, אלא אם כן הודיע העמית למנהל, בהסכמת בן זוגו לשעבר, כי על כספים שבחר בן הזוג להעבירם לפי סעיף 6(ה)(1)(א) לחוק האמור יחולו הוראות פסקת משנה (א)(1) עד (3); העברת הסכומים לפי בחירת בן הזוג לשעבר בהתאם להוראות סעיף 6(ה)(1) האמור, לא יראו בה חזרה של העמית מבחירתו בהחלת פסקת משנה (א)(4) על הכספים שנותרו בידי העמית, ככל שבחר בהחלה, או מהודעתו לפי פסקת משנה (ז) לעניין הכספים שנותרו בידיו, ככל שהודיע כאמור; לעניין פסקת משנה זו, "בן זוג לשעבר" ו"עמית" – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

(7ב) (א) הסכום הנמוך מבין אלה:

(1) סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2) הסכום הנקוב בפסקה (7א)(א)(2), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה שבהן הפקיד העצמאי תשלומים לקופת גמל לקצבה, ולאחר שהופחתו ממנו סכומים שמשך בפטור ממס לפי פסקה (7א) בגין אותן שנות עבודה;

(ב) המנהל יקבע כללים לדיווח ולחישוב הסכום הפטור לפי פסקה זו;

(ג) בפסקה זו –

"עצמאי" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018;

"שנת עבודה" – כל שנה החל משנת המס שבה החל עצמאי להפקיד למרכיב חיסכון למצב אבטלה לפי פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018, לראשונה, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס לפי פסקה זו, לפי המאוחר; ולעניין עצמאי שהחל להפקיד לקופת גמל לקצבה במעמד עצמאי לפני מועד תחילתו של החוק האמור – כל שנה החל משנת המס שבה החל להפקיד לראשונה כעצמאי, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה בלא חבות מס, לפי המאוחר;

ספן-חוץ

(8) רווחיו של בעל אניות שאינו תושב ישראל בכפוף לאמור בסעיף 70;

בעל זכיון (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(9) הכנסה שהפיק אדם מזכיון שניתן לו מאת המדינה, במידה שפטרוה ממס לפי תנאי הזכיון; אך שום דבר האמור בסעיף זה לא יתפרש כבא לפטור ממס כל דיבידנד, ריבית, הפרשי הצמדה, הטבה, משכורת או שכר שקיבל אדם, כולם או מקצתם, מתוך הכנסה שפטרוה כאמור;

ריבית למדינת חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 ת"ט תשל"ט-1979

(10) ריבית המשתלמת למדינת חוץ, או למי ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הכיר בו כפועל בשם מדינת חוץ ובשבילה;

(תיקון מס' 106) תשנ"ה-1995

(11) (נמחקה);

(תיקון מס'106) תשנ"ה-1995

(12) (נמחקה);

הפרשי הצמדה על פיקדון בנקאי או על תכנית חיסכון (תיקון מס' 147) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(13) הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל נכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) הפרשי ההצמדה אינם הפרשי הצמדה חלקיים; לענין זה, "הפרשי הצמדה חלקיים" – כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(2) היחיד לא תבע ניכוי הוצאות ריבית או הפרשי הצמדה בשל הנכס;

(3) הפרשי ההצמדה אינם הכנסה לפי סעיף 2(1) ואינם רשומים בפנקסי חשבונותיו או חייבים ברישום כאמור;

הפרשי הצמדה בשל הפקעה (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 59) תשמ"ד-1984

(13א) הפרשי הצמדה ששולמו בשל הפקעת נכס שאיננו מלאי עסקי כמשמעותו בסעיף 85;

דמי נכיון על איגרת חוב (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(13ב)(בוטלה);

הפרשי שער על פקדון (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

(14) (בוטלה);

(תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982

(14א) (בוטלה);

הפרשי שער בידי חברה בשליטת תושבי חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978

(14ב) הפרשי שער על פקדון של חברה במטבע חוץ הנובע מתשלומי תושבי חוץ על חשבון רכישת מניות בה, במידה שטרם נעשה שימוש בכספי הפקדון, ובלבד שרוב הון המניות של החברה, רוב זכויות ההצבעה בה ורוב הזכויות לרווחים בה הם בידי תושבי חוץ;

הפרשי שער על הלוואה (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 54) תשמ"ב-1982 ת"ט תשמ"ו-1986

(15) הפרשי שער על הלוואה שנתן תושב חוץ למעט הלוואה שנתן על ידי מפעל הקבע שלו בישראל;

ביטוח מפני שינוי שער (תיקון מס' 24) תשל"ו-1976

(15א) סכום שקיבל תושב חוץ על פי פוליסה לביטוח הלוואה מפני שינוי שער החליפין של הלירה והמתייחס לקרן הלוואה שנתן במטבע חוץ שהחזיק כדין או בלירות שנבעו מהמרה כדין של מטבע חוץ ואשר לפי תנאיה יש להחזירה בלירות ללא הפרשי הצמדה, ובלבד שהסכום הפטור לא יעלה על סכום השווה להפרש הנובע משינוי שער החליפין;

(תיקון מס' 179) תשע"א-2011

(15ב) (נמחקה);

ריבית על איגרת חוב שרכש תושב חוץ (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 ת"ט תשל"ט-1979

(15ג) ריבית על איגרת חוב שהוצאה מכוח חוק הפוטר את בעלה ממס על הריבית אם הוא תושב חוץ והיא משתלמת למי שהיה תושב חוץ כאשר רכש את האיגרת;

ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בידי תושב חוץ (תיקון מס' 169) תשס"ט-2008

(15ד) ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה המשולמים לתושב חוץ על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בישראל, שהנפיק חבר בני אדם תושב ישראל (בפסקה זו – חבר בני האדם המנפיק), ובלבד שההכנסה אינה במפעל קבע של תושב החוץ בישראל; בפסקה זו, "תושב חוץ" – מי שהוא תושב חוץ ביום קבלת הריבית, דמי הניכיון או הפרשי ההצמדה, לפי העניין, למעט אחד מאלה:

(1) בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88, בחבר בני האדם המנפיק;

(2) קרוב כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה "קרוב" שבסעיף 88, של חבר בני האדם המנפיק;

(3) מי שעובד בחבר בני האדם המנפיק, נותן לו שירותים, מוכר לו מוצרים, או שיש לו יחסים מיוחדים אחרים עמו, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה ששיעור הריבית או דמי הניכיון, לפי העניין, נקבע בתום לב ובלי שהושפע מקיומם של יחסים כאמור בין תושב החוץ לבין חבר בני האדם המנפיק;

(תיקון מס' 108) תשנ"ו-1995

(16) (נמחקה);

משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות (תיקון מס' 60) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 108) תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

(16א) (א) סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון, ולגבי עובד שהגיע לגיל הפרישה – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון; ולגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר העובד, יהיו הזכאים לקבלת הסכומים כאמור רשאים למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס;

(ב) הפטור לפי פסקה זו מותנה בכך שאם משך עובד סכום כלשהו מחשבונו, ייסגר החשבון לתשלומים נוספים; נסגר החשבון כך, יחולו הוראות פסקת משנה (א) לגבי משיכת יתרת הסכום שבחשבון; ובלבד שאם נמשך לשם השתלמות בישראל סכום שאינו עולה על שליש הסכום שעמד לרשות בעל החשבון בעת המשיכה, ולא קדמה למשיכה זו משיכה אחרת של סכום כאמור ב-12 החדשים שקדמו למשיכה האמורה, לא יראוה כמשיכה לענין זה;

(ג) לענין פסקה זו, "מועד התשלום הראשון" - המוקדם מבין אלה:

(1) סוף החודש שבו שולם התשלום הראשון;

(2) סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון, אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון) תשס"ג-2002

"הפקדה מוטבת" – כל אחד מאלה:

(1) סכום ששילם מעביד, עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף 3(ה), כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;

(2) סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה:

(א) סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף 3(ה), בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;

(ב) סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד;

(ג) סכום בשיעור אחר שנקבע לתשלומי העובד בהסכם קיבוצי שאושר לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לפני יום ב' בתמוז התשס"ב (12 ביוני 2002);

(3) סכום ששולם לקרן השתלמות לחברי קיבוץ, כהגדרתה בסעיף 58א, עד לסכום השווה ל-14,140 שקלים חדשים לשנה;

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים לענין סגירת חשבון לתשלומים נוספים ולענין תנאים שבהם חשבונות שונים של עובד בקרן השתלמות אחת או יותר ייחשבו לחשבון אחד לצורך פסקה זו;

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

(ה) (נמחקה).

משיכה מקרן השתלמות לעצמאים (תיקון מס' 108) תשנ"ו-1995 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 135) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(16ב) (א) סכומים שמשך יחיד מחשבונו בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת – אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי יחיד שהגיע לגיל הפרישה, אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולגבי סכומים ששימשו את היחיד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר היחיד, יהיו הזכאים לקבלת סכומים כאמור למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס; המנהל רשאי לקבוע כללים לענין הזכאות למשוך סכומים לצורך השתלמות בפטור ממס. לענין זה, "ההפקדה המוטבת" – 14,140 שקלים חדשים לשנה;

(ב) הוראות פסקה (16א)(ב) עד (ד) יחולו על משיכת סכומים לפי פסקה זו, בשינויים המחוייבים;

(תיקון מס' 253 – הוראת שעה) תש"ף-2020

(16ג) (א) סכומים שלא יעלו על 7,500 שקלים חדשים בחודש מסוים, שמשך עובד מכלל חשבונותיו בקרנות ההשתלמות או שמשך יחיד מכלל חשבונותיו בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת, והכול אם לא חלפו שש שנים ממועד התשלום הראשון לחשבון, ולגבי עובד או יחיד שהגיע לגיל הפרישה – שלוש שנים ממועד התשלום הראשון לחשבון, ובלבד שמשיכת הכספים מכלל חשבונותיו לא תעלה על הסכום האמור בחודש מסוים ושהתקיים לפחות אחד מאלה:

(1) העובד, בן זוגו, או בן זוגו של היחיד, פוטרו מעבודתם או יצאו לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד ליום שבו הוגשה בקשת המשיכה לחברה המנהלת והעובד או היחיד הגישו לעניין זה הצהרה לחברה המנהלת יחד עם בקשת המשיכה;

(2) הכנסתו החייבת החודשית הממוצעת של העובד ובן זוגו או היחיד ובן זוגו, לפי סעיף 2(1) ו-(2), מיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום החודש שקדם ליום שבו העובד או היחיד הגיש את בקשת המשיכה לחברה המנהלת, פחתה ביחס להכנסה החייבת החודשית הממוצעת של מי מהם, לפי העניין, לפי סעיף 2(1) ו-(2), בשנת 2019, והעובד או היחיד הגישו לעניין זה הצהרה לחברה המנהלת יחד עם בקשת המשיכה;

(ב) לא יראו משיכת סכומים לפי פסקה זו כמשיכה בפטור ממס לעניין תנאים שבהם חשבונות שונים של עובד בקרן השתלמות אחת או יותר ייחשבו לחשבון אחד כפי שנקבעו בתקנות לפי פסקה (16א)(ד);

(ג) יראו משיכת כספים לפי פסקה זו כמשיכה בפטור ממס לפי פסקאות (16א) ו-(16ב) לעניין ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות כפי שנקבעו בתקנות לפי סעיף 164;

(ד) בפסקה זו –

"חברה מנהלת" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;

"מועד התשלום הראשון" ו"הפקדה מוטבת" – כהגדרתם בפסקאות (16א) ו-(16ב), לפי העניין;

"בן זוג" – כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין;

כספי-עובד מקופת גמל (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 44) תשמ"א-1981 (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 138) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005

(17)[4] כספים שקיבל עובד, למעט כספים שקיבל על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה כהגדרתו בסעיף 3(א), עד גובה תשלומי המעביד לקופת גמל לתגמולים וכספים אלה אינם חייבים במס על פי סעיף 87, ובלבד שלגבי תשלומים שנעשו משנת המס 1964 ואילך יהיו פטורים רק אותם כספים עד גובה תשלומי המעביד בגבולות הסכומים על פי השיעורים שנקבעו לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל וכן כספים שחוייבו במס על פי סעיף 3(ה3);

חלוקת כספים מקופת גמל לבן זוג לשעבר (תיקון מס' 204) תשע"ד-2014

(17א) (א) סכומים שהועברו לחשבון חדש על שם בן זוגו לשעבר של עמית בקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 6(א) או (ה)(1)(א) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (להלן – הסכום המועבר) עד לגובה הסכום כמפורט להלן:

(1) היתה היתרה הצבורה עד גובה התקרה – הסכום המועבר כולו;

(2) היתה היתרה הצבורה גבוהה מהתקרה – הסכום המועבר בניכוי ההפרש שבין היתרה הצבורה ובין התקרה, ולא פחות מ-0;

(ב) נכללו בסכום המועבר סכומים מהיתרה הכוללת שהם תשלומים פטורים וסכומים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א של העמית, לרבות הרווחים שנצמחו מהם – יירשמו אצל בן הזוג לשעבר כקרן וכרווחים ביחס השווה ליחס שלפני העברתם, ויראו אותם כרווחים בידי בן הזוג לשעבר ממועד צבירתם אצל העמית לפני ההעברה, וסכומים שלפני העברתם היו בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א על שם העמית – יועברו לחשבון חדש במשמעותו כאמור על שם בן הזוג לשעבר;

(ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), פטור כאמור יינתן לכל מרכיב בסכום המועבר בהתאם לחלקו היחסי ביתרה הכוללת;

(תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(ד) לעניין פסקה זו –

"בן זוג לשעבר", "חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות", ו"עמית" – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

"חשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א" – חשבון חדש כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "תשלומים פטורים" בסעיף 9א;

"יתרה כוללת" – היתרה בכל קופות הגמל לקצבה שיש ליחיד, המחושבת לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, למעט חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות;

"יתרה צבורה" – יתרה כוללת למעט תשלומים פטורים, סכומים בקופת גמל להשקעה וסכומים בחשבון חדש כמשמעותו בסעיף 9א, לרבות הרווחים שנצמחו מהם המחושבים לפי הוראות סעיף 6(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני;

"תקרה" – מכפלת תקרת הקצבה המזכה במכפיל ההמרה להון;

"מכפיל ההמרה להון", "תקרת הקצבה המזכה" ו"תשלומים פטורים" – כהגדרתם בסעיף 9א;

משיכת יתרה צבורה נמוכה לפי חוק הפיקוח על קופות גמל (תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(17ב) סכומים שמשך יחיד מכל מרכיבי החשבון על פי הוראות סעיף 23(ב)(1א) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

רווחים מקופת גמל לתגמולים (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 171) תשס"ט-2009

(18) ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שאינם חייבים במס לפי סעיף 3(ד) או סעיף 87, שקיבל יחיד מקופת גמל לתגמולים, אשר מקורם בסכומים שהפקידו היחיד או מעבידו לקופת הגמל;

(תיקון מס' 171) תשס"ט-2009

(18א) (נמחקה);

רווחים מקופת גמל להשקעה (תיקון מס' 237) תשע"ז-2016

(18ב)[5] ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים (בפסקה זו – רווחים), שקיבל יחיד מקופת גמל להשקעה, אשר מקורם בסכומים שהופקדו לקופת גמל להשקעה, ואשר התקיימו לגביהם התנאים שבסעיף 22(א1) לחוק הפיקוח על קופות גמל (בפסקה זו – סכומים) והתנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) להלן; נפטר היחיד והתקיים לגביו התנאי המנוי בפסקה (3) טרם פטירתו, יהיו הרווחים שנצברו עד תום שלושה חודשים ממועד הפטירה, פטורים:

(א) חלפו 5 שנים לפחות ממועד התשלום הראשון של סכומים לאותו חשבון;

(ב) היחיד הגיע לגיל 60;

(ג) היחיד הציג את אישור המנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, שלא רכש דירת מגורים, במישרין או בעקיפין, מיום ט"ז בכסלו התשע"ז (16 בדצמבר 2016) ועד 5 שנים ממועד התשלום הראשון של סכומים לחשבון, לעניין זה –

(1) אם רכש היחיד דירה, לאחר י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017), וב-18 החודשים שלאחר רכישת הדירה או ב-18 החודשים שלפני רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת, יראו אותו כאילו לא רכש דירה, ובלבד שמכירת הדירה לא נעשתה לפני התשלום האחרון לאותו חשבון;

(2) על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, יראו יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וידיהם שטרם מלאו להם 18 שנים כרוכש אחד.

ביטוח חיים (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

(19) סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים, למעט –

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(1) סכום שקיבל אדם בשל ביטוח חייו של אחר למעט קרובו כמשמעותו בסעיף 88, שהפרמיה לביטוחו לא הותרה למבטח כהוצאה;

(תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(2) סכום שאינו פטור לפי פסקאות (7א) או (17), או שחייבים עליו במס על פי סעיפים 3(ד) או 87;

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

בפסקה זו, "סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים" – סכום המתקבל במותו של המבוטח על חלק מהסיכון למקרה מוות בלבד, שבפוליסה לביטוח חיים, למעט סכום שהתקבל ממרכיב החיסכון או הנובע ממנו.

הנחות ומתנות ממעביד לעובדו ושוויה של הסעה מאורגנת (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975 (תיקון מס' 32) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 82) תש"ן-1990 (תיקון מס' 142) תשס"ה-2004

(20) שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום העבודה ובחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת בידי המעביד, אם המנהל או מי שהוא הסמיך לכך קבע שהסעה מרוכזת של העובדים למקום העבודה היא הכרחית בשל תנאי העבודה ומיקומו של מקום העבודה, וההסעה היא בהתאם לתנאים שקבע;

פיצויי הלנת שכר (תיקון מס' 81) תש"ן-1990

(21) (א) סכום שקיבל עובד כפיצוי הלנת שכר על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, בגבולות סכום הפרשי הצמדה וריבית על השכר המולן;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מי שהכנסתו החייבת בחודש כלשהו מ-24 החדשים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על סכום התקרה לאותו חודש, מרכיב המס שבפיצוי הפטור ישולם כמס;

(ג) בפסקה זו –

"מרכיב המס" - הפיצוי הניתן בשל חלק השכר שהיה משתלם כמס אילו שולם השכר במועדו;

"סכום התקרה" - סכום של 2300 שקלים חדשים, כשהוא מתואם כאילו היה תקרת הכנסה כהגדרתה בסעיף 120א;

דמי מזונות (תיקון מס' 77) תשמ"ח-1988

(22) דמי מזונות שמקבל יחיד ממי שהיה נשוי לו או ממי שהוא נשוי לו וחי בנפרד ממנו, ודמי מזונות שמקבל יחיד בעד ילדיו מההורה האחר, או תשלום שמקבל יחיד, בשבילו או בשביל ילדיו, מהמוסד לביטוח לאומי על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;

סכומים על פי הסכם עזבון בחיים (תיקון מס' 25) תשל"ז-1977

(23) (א) שיעור מקיצבה שמקבל אדם על פי הסכם למתן עזבון בחיים לקרן קיימת לישראל, לקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל או לכל מוסד אחר שקבע שר האוצר, כמפורט להלן:

(1) אם לנותן העזבון בחיים לא מלאו 50 שנה בעת נתינתו - 50%;

(2) אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 50 שנה אך לא מלאו לו 60 שנה - 60%;

(3) אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 60 שנה אך לא מלאו לו 70 שנה - 75%;

(4) אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 70 שנה אך לא מלאו לו 80 שנה - 80%;

(5) אם בעת נתינת העזבון בחיים מלאו לנותן 80 שנה - 90%;

(ב) הפטור שלפי פסקת משנה (א) הוא במקום הפטור שלפי סעיף 9ב, ונותן העזבון לא יהא זכאי לזיכוי או לניכוי לפי כל דין בשל מתן אותו עזבון בחיים;

הפרשי הצמדה וריבית על מס ששולם ביתר (תיקון מס' 53) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 70) תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 71) תשמ"ז-1986

(24) ריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום בשל מס ששילם ביתר, ריבית והפרשי הצמדה שקיבל עוסק לפי סעיף 105 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו–1975 וריבית והפרשי הצמדה שקיבל נישום מכוח סעיף 103א לחוק מס שבח; הוראה זו לא תחול לגבי נישום שריבית והפרשי הצמדה הן בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1);

דמי שכירות שקיבל קשיש (תיקון מס' 74) תשמ"ז-1987

(25) הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה למגורים שקיבל קשיש המתגורר בבית אבות בשל הדירה שבה גר לפני כניסתו לבית האבות - עד לסכום מחצית התשלום השנתי ששילם בעד החזקתו בשנת המס בבית האבות; לענין זה, "בית אבות" - מקום מגורים קבוע לשלושים יחידים לפחות שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רשיון על פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;

תרומה למועמד בבחירות מוקדמות (תיקון מס' 94) תשנ"ג-1993

(26) תרומה למועמד בבחירות מוקדמות המותרת לפי פרק ב' לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992;

(תיקון מס' 98) תשנ"ד-1994

(27) כספים שקיבלה הקרן או שקיבל חייל משוחרר לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994;

הימורים הגרלות או פרסים (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003 ת"ט תשס"ה-2004

(28) השתכרות או רווח, כאמור בסעיף 2א, שערכם פחת מסכום שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע;

מלגה לסטודנט או לחוקר (תיקון מס' 175) תש"ע-2010

(29) מלגה שניתנת לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר, ולגבי חוקר – עד לסכום התקרה; בפסקה זו –

"חוקר" – כל אחד מאלה:

(1) מי שמלאו לו 18 שנים והוא משמש חמש שנים לפחות חוקר במכון מחקר תורני ולומד במכון בתחומי פעילותו;

(2) מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה בישראל, או ממוסד אקדמי בחוץ לארץ המוכר על ידי משרד החינוך, המשמש חוקר במוסד מחקרי ולומד במוסד המחקרי בתחומי פעילותו;

"מוסד לימוד ומחקר" – כל אחד מאלה:

(1) מוסד להשכלה גבוהה, לעניין סטודנט;

(2) מוסד מחקרי, לעניין חוקר;

(3) מכון מחקר תורני, לעניין חוקר;

"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוא אחד מאלה:

(1) מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

"מוסד מחקרי" – מוסד ציבורי שמקדם, עורך או מקיים מחקרים בתחומי הפעילות והלימודים המתקיימים בו, ומפרסם מחקרים בפרסומים היוצאים לאור על ידו או בסיוע או בשיתוף עם מוסדות להשכלה גבוהה, ושאינו מוסד להשכלה גבוהה;

"מכון מחקר תורני" – מוסד ציבורי, שמקדם עורך או מקיים מחקרים בתחומי לימודים תורניים, והוא זכאי לתמיכה ממשרד התרבות לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

"מוסד ציבורי" – כהגדרתו בפסקה (2) של סעיף זה;

"מלגה" – מענק, פרס או פטור מתשלום שניתן לסטודנט או לחוקר, במישרין או בעקיפין, באופן חד-פעמי או עתי, בתקופת לימודיו, למימון שכר הלימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו, והכל בלבד שלא ניתנת בעדם כל תמורה מצד הסטודנט או החוקר והם ניתנו בתקופת הלימודים; לעניין זה תמלוגים בשל שימוש במחקר לא ייחשבו מענק, פרס או פטור מתשלום כאמור;

"סטודנט" – מי שלומד במוסד להשכלה גבוהה בתחומי הלימודים המתקיימים בו;

"סכום התקרה" – 90,000 שקלים חדשים; יראו את הסכום האמור כסכום כמשמעותו בסעיף 120ב;

"שימוש במחקר" – שימוש של מוסד הלימוד והמחקר במחקרו או בממצאיו של הסטודנט או החוקר, לרבות בדרך של פרסום ספר או פרסום שמו של המוסד כאמור במחקר;

(תיקון מס' 182) תשע"א-2011

"תמורה" – לרבות כל התחייבות של הסטודנט או החוקר למתן שירות כלשהו לנותן המלגה או למילוי תפקיד בו; ולעניין זה, כל אלה לא ייחשבו תמורה:

(1) התחייבות של הסטודנט או החוקר להקדיש את מרב מרצו וזמנו ללימודים או למחקר, והכל במוסד הלימוד והמחקר;

(2) שימוש במחקר;

(3) פעילות קהילתית או חברתית של הסטודנט או החוקר מטעם מוסד הלימוד והמחקר, או בזיקה אליו;

"תקופת הלימודים" –

(1) לגבי סטודנט – תקופת הלימודים של סטודנט שהוגדרה בתקנון המוסד להשכלה גבוהה לגבי סוג הלימוקים האמור, ולגבי המנויים להלן, תקופת הלימודים לא תעלה על –

(א) לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שני – תקופה של ארבע שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור;

(ב) לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שלישי – תקופה של שמונה שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור;

(2) לגבי חוקר – תקופת המחקר כפי שהוגדרה על ידי המוסד המחקרי או המכון למחקר תורני, ובלבד שלא תעלה על 12 שנים;

פיצוי לתורמת ביציות (תיקון מס' 176) תש"ע-2010

(30) פיצוי ששולם לתורמת לפי סעיף 43 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.

פטור לקיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקיצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה (תיקון מס' 18) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 153) תשס"ז-2007

9א[6]. (א) לענין סעיף זה –

(תיקון מס' 148) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 153) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"קיצבה" – קיצבה המשתלמת מאת מעביד, או המשתלמת מאת קופת גמל וכן קצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1, והכל למעט קצבת שאירים כהגדרתה בסעיף 9(6ו);

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"קצבה מוכרת" – חלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, הנובע מתשלומים פטורים;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"תשלומים פטורים" – כל אחד מאלה:

(1) סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה –

(א) על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך;

(ב) על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך;

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

(ג) על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופות גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב);

בפסקה זו –

"השכר הממוצע במשק", "השיעור להפקדה", "משכורת" ו"סכום התקרה" – כהגדרתם בסעיף 3(ה3);

(תיקון מס' 232) תשע"ז-2016

"מרכיב הפיצויים", "מרכיב תגמולי העובד", ו"מרכיב תגמולי המעביד" – כמשמעותם לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2) כספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

(3) סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47;

(תיקון מס' 225) תשע"ו-2016

(4) סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לשקעה;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"קצבה מזכה" – סך כל הקצבאות שמקבל אדם, למעט קצבה מוכרת;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"תקרת הקצבה המזכה" – 8,190 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"גיל הזכאות" – גיל הפרישה או הגיל שבו החל יחיד לקבל קצבה מזכה, כולה או חלקה, לפי המאוחר;

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 136) תשס"ד-2004

"גיל פרישה" – כהגדרתו בסעיף 1, ואולם לענין סעיף זה יראו אדם כאילו הגיע לגיל פרישה אף אם:

(תיקון מס' 136) תשס"ד-2004

(1) (נמחקה);

(תיקון מס' 60) תשמ"ד-1984

(2) הוא פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר, שנקבעה על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א), או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 9(5)(ב);

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"מכפיל ההמרה להון" – 180 או מכפיל אחר שקבע שר האוצר בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

"מענק פטור" – (נמחקה);

(תיקון מס' 136) תשס"ד-2004

"כוחות הבטחון" – (נמחקה).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(ב) קצבה מזכה שמקבל יחיד שהגיע לגיל פרישה, תהיה פטורה ממס עד לסכום שלא יעלה על 67% מתקרת הקצבה המזכה.

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(ב1) הקצבה המוכרת שמקבל אחד מאלה פטורה ממס:

(1) יחיד שמלאו לו 60 שנים;

(2) יחיד שפרש פרישה מוקדמת כאמור בפסקה (2) להגדרה "גיל פרישה" שבסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(ג) (1) בסעיף קטן זה –

"יתרת ההון הפטורה" – הסכום המתקבל מהפחתת הסכום האמור בפסקת משנה (ב) מהסכום האמור בפסקת משנה (א) –

(א) סכום השווה ל-67% מתקרת הקצבה המזכה כשהוא מוכפל במכפיל ההמרה להון;

(ב) המענקים הפטורים כשהם צמודים למדד מהיום שבו התקבלו עד יום 1 בינואר בשנה שבה חל גיל הזכאות, ומוכפלים במקדם; לעניין זה, "מקדם" – סכום השווה ל-35% מתקרת הצקבה המזכה כשהוא מוכפל במכפיל ההמרה להון ומחולק בסכום המתקבל מהכפלת הסכום הפטור המרבי לכל שנת עבודה כאמור בסעיף 9(7א)(א)(2) ב-32;

(תיקון מס' 231) תשע"ז-2016

"מענקים פטורים" – סכומים פטורים לפי סעיף 9(7ב) שקיבל יחיד וכן סכום המענקים הפטורים לפי סעיף 9(7א)(א) שקיבל יחיד בעד שנות עבודתו שקדמו לגיל הזכאות, ולא יותר מ-32 שנות עבודה, ולמעט אלה:

(א) מענקים שקיבל יחיד שחלה עליו פסקה (2) להגדרה "גיל פרישה" שבסעיף קטן (א);

(ב) מענק נוסף לקצבה ששולם –

(1) לפי סעיף 15 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985;

(2) לשוטר או לסוהר לפי סעיף 22 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, בכפוף לסעיף 77 לחוק האמור;

(3) לעובד שירותי הביטחון, לפי סעיף 63ב לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970;

(2) על אף הוראות סעיף קטן (ב), נישום הזכאי לפטור ממס לפי הסעיף הקטן האמור, שקיבל גם מענקים פטורים, לא יעלה סכום הפטור לגביו, לפי אותו סעיף קטן, על יתרת ההון הפטורה כשהיא מעודכנת לפי הוראות פסקה (3), ומחולקת במכפיל ההמרה להון;

(3) ב-1 בינואר של כל שנת מס, החל ב-1 בינואר של השנה שבה חל גיל הזכאות, תתואם יתרת ההון הפטורה בהתאם להוראות סעיף 120ב.

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(ד) (בוטל).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(ה) (1) סכום שקיבל יחיד עקב היוון קצבאות – פטור ממס עד לסכום כולל שלא יעלה על 67% ממכפלת תקרת הקצבה המזכה במכפיל ההמרה להון, ואם קיבל היחיד מענקים פטורים כאמור בסעיף קטן (ג) – עד ליתרת ההון הפטורה כהגדרתה בסעיף הקטן האמור, ובלבד שהיחיד הגיש לפקיד השומה בקשה לקבלת פטור על סכום מהוון לפי פסקה זו, בטופס שקבע המנהל, לא יאוחר מתום 90 ימים מהיום שבו ניתן לו לראשונה פטור ממס בשל קצבה מזכה לפי סעיף זה;

(2) ניתן פטור ממס לפי פסקה (1), יופחת סכום הפטור לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) בסכום השווה לסכום הפטור לפי פסקה (1) כשהוא מחולק במכפיל ההמרה להון;

(3) על אף הוראות סעיף 121, על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%; לעניין זה –

"מרכיב הרווח היחסי" – הסכום המתקבל מחלוקת הסכום האמור בפסקה משנה (א) בסכום האמור בפסקת משנה (ב) –

(א) הסכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, כשהוא מוכפל בהפרש החיובי שבין היתרה הצבורה לבין התשלומים הפטורים;

(ב) היתרה הצבורה;

"היתרה הצבורה" – הכספים שנצברו לזכותו של יחיד בחשבונו בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, עד למועד חישוב רווחי הקופה שקדם לגיל הזכאות של היחיד, והנובעים מתשלומים פטורים;

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(4) יחיד שמשך סכומים מקופת גמל כהיוון קצבה שמקורה במרכיב הפיצויים, שהופקדו בלא מרכיב תגמולי המעביד כהגדרתם בסעיף 3(ה3), יראו אותו כמי שחזר בו מכוונתו להשאיר את הכספים למטרת קצבה, ויחולו הוראות סעיף 9(7א)(ז).

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(ה1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), על היוון קצבה מוכרת הנובעת מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יחול האמור בסעיף 3(ה4)(3).

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(ו) (1) יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו ויחולו על היוון כאמור הוראות סעיף קטן (ה);

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(2) על אף האמור בפסקה (1), תשלומים פטורים שהיו בקופת הגמל של היחיד בעת שנפטר (בפסקה זו – תשלומים פטורים בעת הפטירה) וכן ריבית ורווחים הנובעים מהם, שהועברו לקופת גמל לקצבה של מוטב כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל (בסעיף קטן זה – מוטב) לשם משיכתם כקצבה מוכרת, יהיו פטורים ממס אם נמשכו כקצבה, ואולם אם ביקש המוטב להוונם יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה) ויראו לעניין זה כתשלומים פטורים רק את התשלומים הפטורים בעת הפטירה;

(תיקון מס' 206) תשע"ו-2015

(3) יחיד שנפטר לאחר שהתחיל לקבל קצבה מוכרת מקופת גמל לקצבה והובטח לו מספר מזערי של תשלומי קצבה שישולם לו, ולאחר פטירתו – למוטביו, יראו ביתרת התשלומים המשולמים למוטביו כקצבה או כקצבת שאירים, לפי העניין, ואולם אם ביקש המוטב להוון את יתרת התשלומים יחולו על ההיוון הוראות סעיף קטן (ה)(3); לעניין סעיף זה, "יתרת התשלומים" – לרבות הסכום שנותר בקופת הגמל שממנו היו עתידים להשתלם תשלומי הקצבה המוכרת.

(תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

(ז) לגבי שנות המס 2012 עד 2024 יקראו סעיף זה כך:

(1) לגבי שנות המס 2012 עד 2015 – בכל מקום, במקום "67%" יקראו "43.5%";

(2) לגבי שנות המס 2016 עד 2019 – בכל מקום, במקום "67%" יקראו "49%";

(3) לגבי שנות המס 2020 עד 2024 – בכל מקום, במקום "67%" יקראו "52%".

פטור לקיצבה אחרת (תיקון מס' 18) תשל"ג-1973 ת"ט תשל"ג-1973 (תיקון מס' 34) תשל"ט-1979 (תיקון מס' 35) תש"ם-1979 (תיקון מס' 60) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 120) תש"ס-2000 (תיקון מס' 190) תשע"ב-2012

9ב. 35% מההכנסה לפי סעיף 2(5) שמקבל אדם בהגיעו לגיל פרישה כמשמעותו בסעיף 9א(א) ואיננה קיצבה כמשמעותה בסעיף 9א(א) או שמקבלים שאירים ואשר אינה פטורה לפי סעיף 9(6ו) – פטורים ממס; סכום המתקבל עקב היוון קיצבה פטורה לפי סעיף זה – פטור ממס.

הנחה לקצבה של תושב ישראל לראשונה ושל תושב חוזר ותיק (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

9ג. על אף האמור בסעיפים 9א, 9ב ו-121, לפי הענין, ובכפוף לאמור בסעיף 14(א), סכום המס על קצבה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה קצבה במדינה שבה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה.

פטור להכנסה מדמי שכירות מסוימים (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002

9ד. (א) 35% מהכנסת שכירות מוטבת שמקבל יחיד זכאי, פטורים ממס, אם התקיימו כל אלה:

(1) ליחיד או לבן זוגו לא היו הכנסות מקצבה, שחלות עליה הוראות סעיפים 9א או 9ב, או הכנסות מריבית, שחלות עליה הוראות סעיפים 125ד או 125ה;

(2) דמי השכירות אינם משולמים על ידי קרוב, כהגדרתו בסעיף 105יא, או על ידי חבר בני אדם שהיחיד הוא בעל שליטה בו.

(ב) פטור לפי סעיף קטן (א) יינתן לאחד מבני הזוג בלבד.

(ג) בסעיף זה –

"בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 32(9);

"הכנסת שכירות מוטבת" – הכנסה חייבת מדמי שכירות לפי סעיף 2(6) או (7) שמקבל יחיד מהשכרת נכס שהיה בבעלותו, ששימש בידיו במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל, עד לתקרת ההכנסה, כשהיא מוכפלת בשיעור הזכאות;

"יחיד זכאי" – כל אחד מאלה:

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

(1) יחיד שהגיע לגיל הפרישה;

(תיקון מס' 135) תשס"ד-2004

(2) יחיד, אם הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה;

והכל אם הוא תושב ישראל ומלאו לו במועד הקובע, כהגדרתו בסעיף 88, 55 שנים;

"שיעור הזכאות" – שיעור של 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס, במישרין, בידי היחיד להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל, אך לא יותר מ-70%;

"תקרת ההכנסה" – הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" שבסעיף 9א, כשהוא מוכפל
ב-12.

סימן ב': סמכות לפטור

הנחה ממס על הענקה בעד פריון עבודה ושכר עבודה בעד עבודה במשמרות (תיקון מס' 68) תשמ"ו-1986

10. (א) בסעיף זה –

"הטבה במס" - זיכוי ממס או ניכוי מהכנסה או שיעורי מס נמוכים מהשיעורים הקבועים בסעיף 121;

"הענקה בעד פריון עבודה" - הענקה, הטבה או פרמיה, שהיא הכנסת עבודה המשתלמת על פי חוזה עבודה שאושר לענין סעיף זה כפי שנקבע בתקנות, בנוסף על המשכורת או השכר המקובלים הקבועים בחוזה העבודה, בעד פריון עבודה העולה על הפריון הרגיל ואשר נקבע על פי נורמות מדודות שאישר המכון לפריון העבודה והייצור, או גוף אחר שקבע לענין זה שר האוצר על פי המלצת המכון;

"משמרת שניה ושלישית" - כפי שהגדיר שר האוצר בתקנות, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה[7].

(ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הטבה במס, לגבי הכנסה מעבודה במשמרת שניה או שלישית או מהענקה המשתלמת בעד פריון עבודה, במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט- 1969, שקבע שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשיה והמסחר, ויכול שיקבע לענין זה מפעלים מסויימים או לפי ענפי תעשיה.

(תיקון מס' 82) תש"ן-1990

(ג) מי שסך כל ההכנסה שהוא זכאי לה מאת מעביד המשלם לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) עולה על 36,000 שקלים חדשים (להלן - סכום התקרה), לא יהא זכאי להטבה לפי סעיף זה בשל חלק ההכנסה העולה על סכום התקרה, ולענין זה יראו את הכנסתו שחל עליה סעיף קטן (ב) כהכנסתו הגבוהה ביותר בסולם הכנסותיו; סכום התקרה יתואם כאילו הוא תקרת הכנסה כהגדרתה בסעיף 120א.

(תיקון מס' 82) תש"ן-1990

(ד) בתקנות כאמור בסעיף קטן (ב) ניתן לקבוע -

(1) שהטבה במס תחול לגבי כל ההכנסה כאמור בו או לגבי חלק ממנה;

(2) הטבה במס בשיעורים שונים או בסכומים שונים, לענפי תעשיה שונים, למקצועות שונים ולסוגי נישומים שונים;

(3) כללים ותנאים להחלת ההטבה במס;

(4) סוגי עובדים שעל הכנסתם לא תחול ההטבה במס.

הטבות מס ביישובים (תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

11. (א) בסעיף זה –

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"דירת מגורים" – כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין;

"חייל" – חייל המשרת על פי התחייבות לשירות קבע בצבא הגנה לישראל, שוטר, לרבות שוטר במשמר הגבול שבמשטרת ישראל, סוהר וכן עובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובלבד שהם משרתים במערך הלוחם;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"יישוב מוטב" – יישוב שב-31 בדצמבר שלפני שנת המס שלגביה ניתן הזיכוי לפי סעיף זה, מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא יישוב סמוך לגבול או יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות מצפון לקו רוחב 750, מדרום לקו רוחב 610 או ממזרח לקו אורך 250, למעט יישוב שעל תושביו חלות הוראות סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985;

(תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

(2) אוכלוסייתו מונה פחות מ-85,000 תושבים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(3) הוא משויך לאשכול 8 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, אלא אם כן הוא יישוב סמוך לגבול;

(4) הקמתו אושרה על פי כל דין;

(5) הניקוד הכולל שלו הוא 25 נקודות לפחות;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"יישוב סמוך לגבול" – יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 7 קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה או מצרים או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או עד 9 קילומטרים מגבול ישראל עם לבנון, והכול בקו אווירי;

(תיקון מס' 256) תשפ"א-2020

"יישוב עירוני" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"יישוב עירוני בנגב" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, המשתייכות למחוז הדרום כפי שנקבע בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם, לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;

(תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

"יישוב עירוני סמוך לגבול עימות בצפון" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, המשויכת לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, המשתייכת למחוז הצפון כפי שנקבע בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ושדירות המגורים בתחומה, כולן או חלקן, שוכנות עד 9 קילומטרים מגבול ישראל עם לבנון, והכול בקו אווירי, ובלבד שאינה יישוב צמוד לגבול עימות בצפון;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"יישוב צמוד לגבול עימות בצפון" – יישוב שדירות המגורים בתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 2 קילומטרים מגבול ישראל עם סוריה או לבנון, והכול בקו אווירי;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"יישוב עירוני צמוד לגבול עימות בצפון" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, המשויכת לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, ושדירות המגורים בתחומן, כולן או חלקן, שוכנות עד 2 קילומטרים מגבול ישראל עם סוריה או לבנון, והכול בקו אווירי;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"מדד הפריפריאליות" – אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל יישוב, ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית, לפי הנמוך;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"המדרג החברי-כלכלי" – אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב, ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית, לפי הנמוך;

"משכורת מיוחדת" – משכורת הכוללת תוספת פעילות רמה א' אשר שולמה במשך תקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"ניקוד כולל", של יישוב – הניקוד הכולל של היישוב המתקבל מחיבור הניקוד החברתי-כלכלי, ניקוד הפריפריאליות וניקוד הסמיכות לגבול של אותו יישוב, מעוגל למספר השלם הקרוב;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"ניקוד חברתי-כלכלי" – 35% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

אשכול במדרג החברתי-כלכלי מספר נקודות

1 100

2 90

3 80

4 60

5 30

6 15

7 ומעלה 0;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"ניקוד סמיכות לגבול" – 25% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

יישוב מספר נקודות

יישוב סמוך לגבול 100

יישוב אחר 0;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015 (תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

"ניקוד פריפריאליות" – 40% ממספר הנקודות כמפורט להלן, לפי העניין:

אשכול במדד הפריפריאליות מספר נקודות

1 או 2 100

3 80

4 55

5 30

6 10

7 ומעלה 0;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

"פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב-31 בדצמבר שלפני שנת המס שלגביה ניתן הזיכוי לפי סעיף זה; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם, עד יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), מדד פריפריאליות ומדרג חברתי-כלכלי לגבי כל אחד מהיישובים הנמצא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית, בנפרד;

(תיקון מס' 146) תשס"ה-2005

"תוספת פעילות רמה א'" – תוספת שכר המשולמת לחייל בשל פעילות במערך הלוחם בשטח פיתוח, המוגדרת על פי הדין החל לגבי החייל כתוספת רמה א' ושאישר המנהל לענין זה;

"שטח פיתוח" – כל אחד מאלה:

(1) אזור יהודה, שומרון וחבל עזה;

(2) כל מקום צפונה מקו הרוחב 270;

(3) כל מקום דרומה מקו הרוחב 070, לרבות אזור ים המלח;

"תושב", ביישוב מסוים – יחיד שמרכז חייו באותו יישוב.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(ב) (1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא בין 25 נקודות ל-49 נקודות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 7% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 132,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(2) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא בין 50 נקודות ל-59 נקודות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 10% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 162,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(3) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהניקוד הכולל שלו הוא 60 נקודות לפחות, זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 12% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 192,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(3א) (א) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני בנגב, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 6% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 30,000 שקלים חדשים; ואולם אם היישוב האמור משויך לאשכול 3 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, ייווסף סכום נוסף כאמור של 42,000 שקלים חדשים;

(תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

(א1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב ששהוא יישוב עירוני סמוך לגבול עימות בצפון, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 2% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 42,000 שקלים חדשים;

(הוראת שעה) (מס' 3) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 249) תשע"ח-2018

(ב) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב צמוד לגבול עימות בצפון, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 2% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 6,000 שקלים חדשים;

(ג) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני צמוד לגבול עימות בצפון, ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 6% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 36,000 שקלים חדשים; אין בזכאות לפי פסקת משנה זו כדי לגרוע מזכאות לפי פסקת משנה (ב);

(תיקון מס' 256) תשפ"א-2020

(ד) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני המשויך לאשכול 4 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי, ולאשכול 4 או לאשכול נמוך יותר במדרג הפריפריאלי, ייווסף לזיהוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, שיעור של 5% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, ולתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין, של 36,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך שיעור הזיכוי ממס לתושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני לפי חוק זה לא יעלה על 12% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 168,000 שקלים חדשים; תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני שזכאי לזיכוי כאמור בפסקת משנה זו וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; הוראות פסקת משנה זו וההגדרה "יישוב עירוני" יחולו בתקופה שמיום כ"ה בסיוון התש"ף (17 ביוני 2020) עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022); שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה כך שתחול לגבי שנות מס נוספות;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(4) מי שבמהלך שנת המס היה לתושב ביישוב המפורט בסעיף קטן זה או חדל להיות תושב ביישוב כאמור, זכאי לזיכוי ממס כאמור בסעיף קטן זה באופן יחסי לתקופת תושבותו ביישוב, ובלבד שהיה תושב היישוב 12 חודשים רצופים לפחות;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(4א) תושב של יישוב שחדל להיות יישוב מוטב, זכאי בשנת המס שבה חדל היישוב להיות יישוב מוטב (בפסקה זו – שנת ההפסקה) ובשנת המס שלאחריה, לזיכוי ממס על פי הניקוד הכולל של היישוב בשנת המס שקדמה לשנת ההפסקה, ובלבד שהיה תושב היישוב האמור במהלך כל שנת המס שקדמה לשנת ההפסקה ושנות המס שלגביהן מתבקש הזיכוי לפי פסקה זו, ולא יחולו לעניין זה הוראות פסקה (4); חזר היישוב להיות יישוב מוטב בשנת המס שלאחר שנת ההפסקה לא יינתן באותה שנת מס זיכוי ממס לפי פסקה זו;

(5) סכום הזיכוי לפי סעיף זה לא יעלה על סכום המס שהנישום חייב בו, בשל ההכנסה שלגביה ניתן הזיכוי;

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(6) הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו, החל בשנת המס 2020, לפי הוראות סעיף 120ב, ויחולו עליהם לענין זה ההוראות החלות על תקרת ההכנסה.

(הוראת שעה) תשע"ז-2017

(ב1) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב אזור קו עימות דרומי זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור של 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 241,080 שקלים חדשים, ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; לעניין זה, "אזור קו עימות דרומי" – כהגדרתו לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

(תיקון מס' 141) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 146) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(ג) חייל שמשולמת לו משכורת מיוחדת זכאי לזיכוי ממס בשיעור של 5% ממשכורתו המיוחדת עד לסכום של 160,560 שקלים חדשים ובלבד שאם הוא זכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף זה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

(ד) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ניכוי נוסף בשל נכסים של מפעל הנמצא בשטח התיישבות חדשה או באזור פיתוח כפי שקבע, ובתנאים שקבע.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הוכחת מרכז חיים ביישוב לשם קבלת הטבת מס לפי סעיף זה.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(ו) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים, עד ה-15 בינואר של כל שנת מס, את רשימת היישובים המוטבים וכן את הניקוד הכולל של כל יישוב כאמור, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ברשימה כאמור יפרסם המנהל גם את היישובים שחדלו להיות יישובים מוטבים באותה שנת מס.

(תיקון מס' 214) תשע"ו-2015

(ז) בתוך שלוש שנים מיום כ' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2016) יערוך בנק ישראל מחקר לבחינת השפעתן של הטבות המס על יישובים מוטבים ויגישו עם מסקנותיו לוועדת הכספים של הכנסת; המחקר יבחן, בין השאר, את אלה:

(1) השפעות מתן ההטבות במס ליישובים על תחומי רווחה וחינוך;

(2) השינוי בגודל האוכלוסייה ביישוב, לפי פילוח של האוכלוסייה והיישובים;

(3) שינויים שחלו במעמדו החברתי-כלכלי של היישוב.

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

11א. (בוטל).

(תיקון מס' 134) תשס"ג-2003

11ב. (בוטל).

הגבלה על הנחה או הטבה (תיקון מס' 132) (תיקון) תשס"ג-2002

11ג. הנחה או הטבת מס לפי סעיפים 11, 11א או 11ב לא יינתנו לגבי הכנסה כאמור בחלק ה3 או לגבי הכנסה כאמור בסעיף 125ג, אם שיעור המס החל עליה אינו עולה על 15%.

(תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

12. (בוטל).

(תיקון מס' 132) תשס"ב-2002

13. (בוטל).

דיבידנד מהכנסה מועדפת (תיקון מס' 3) תשכ"ג-1963

13א. (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להורות בצו, כי דין דיבידנד המשתלם על ידי סוגים מסויימים של חברות, מתוך הכנסה מועדפת שתפורט בצו, יהא כדין הכנסה מועדפת.

בסעיף זה "הכנסה מועדפת" - הכנסה מריבית או מדיבידנד שעליה ניתנת הקלה או פטור ממס לפי כל חיקוק.

(ב) דיבידנד, המשתלם על ידי חברה כאמור בסעיף קטן (א), בשנת מס מסויימת, יראוהו ככולל הכנסה מועדפת בשיעור שהוא כיחס שבין ההכנסה המועדפת לבין כלל הכנסתה של החברה בשנה שבה נוצרה ההכנסה שממנה מחולק הדיבידנד.

תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר (תיקון מס' 132) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

14. (א) יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3, שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, אלא אם כן ביקשו אחרת לעניין ההכנסות, כולן או חלקן; בסעיף זה –

"נכס" – למעט נכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי סעיף 97(א)(5) החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007);

"תושב חוזר ותיק"[8] – יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות.

(תיקון מס' 168) תשס"ח-2008

(ב) (1) על אף האמור בפסקה (א) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", לא יראו יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כתושב ישראל, במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה או שב לישראל, לפי העניין (בסעיף קטן זה – שנת ההסתגלות), ובלבד שהיחיד הודיע, בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל כאמור, בטופס שקבע המנהל, על בחירתו בהחלת הוראות סעיף קטן זה;