Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), תשמ"ב-1982

מסים – מס הכנסה – הכנסה מעבודה בחו"ל

עבודה – הכנסה – מס הכנסה 

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

שיעורי המס, הניכויים והזיכויים

Go

2

סעיף 4

ניכוי במקור

Go

2

סעיף 5א

שווי השימוש ברכב

Go

2

סעיף 5ב

החזר הוצאות ביקור מולדת

Go

2

סעיף 6

התרת הוצאות

Go

2

סעיף 8

שיטת חישוב שומה

Go

3

סעיף 10

מסי כפל

Go

3

סעיף 11

תחולה

Go

3

תוספת ראשונה

Go

3

תוספת שנייה

Go

3


כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), תשמ"ב-1982*

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 67א, 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה:

הגדרות

1.       בכללים אלה –

          "עובד" – כל אחד מאלה:

(1)   יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים או תקופה רצופה קצרה ממנה, שאישר לו המנהל מטעמים ביטחוניים, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הביטחון או מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפי העניין; לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

(2)   יחיד תושב ישראל, המבצע עבודה בשביל מעביד במדינת חוץ, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, ואינו עובד כמשמעותו בפסקה (1) (להלן – עובד מקומי ישראלי); לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

מיום 1.7.1984

כללים תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2379

"עובד" – יחיד תושב ישראל הנמצא במדינת חוץ וביצע בה שנשלח למדינת חוץ לביצוע עבודה בשביל מעביד במשך תקופה רצופה העולה על 4 חדשים;

מיום 1.1.1987

כללים תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4992 מיום 30.12.1986 עמ' 254

"עובד" – יחיד תושב ישראל שנשלח למדינת חוץ לביצוע עבודה בשביל מעביד במשך תקופה רצופה העולה על 4 חדשים וכן יחיד תושב ישראל המבצע עבודה בשביל מדינת ישראל בחוץ לארץ (להלן – עמ"י);

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 570

החלפת הגדרת "עובד"

הנוסח הקודם:

"עובד" – יחיד תושב ישראל שנשלח למדינת חוץ לביצוע עבודה בשביל מעביד במשך תקופה רצופה העולה על 4 חדשים וכן יחיד תושב ישראל המבצע עבודה בשביל מדינת ישראל בחוץ לארץ (להלן – עמ"י);

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

"עובד" – כל אחד מאלה:

(1) יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה רצופה העולה על ארבעה חדשים שמונה חודשים או תקופה רצופה קצרה ממנה, שאישר לו המנהל מטעמים ביטחוניים, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הביטחון או מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפי העניין; לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

(2) יחיד תושב ישראל, המבצע עבודה בשביל מעביד במדינת חוץ, במשך תקופה רצופה העולה על ארבעה חודשים שמונה חודשים, ואינו עובד כמשמעותו בפסקה (1) (להלן – עובד מקומי ישראלי); לענין זה, מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה;

          "מעביד" – מעביד שהוא תושב ישראל, מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

          "משכורת חוץ" – משכורת כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת), המופקת במדינת חוץ, לרבות כל תוספת המשתלמת בשל עבודה במדינת חוץ ולרבות כיסוי הוצאות, או תשלומים בכל צורה שהיא;

מיום 1.1.1987

כללים תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4992 מיום 30.12.1986 עמ' 254

"משכורת חוץ" – משכורת כמשמעותה בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), תש"ם-1980 (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת), אשר סעיף 5(3) סעיף 5 לפקודה חל עליה, לרבות כל תוספת המשתלמת בשל עבודה במדינת חוץ ולרבות כיסוי הוצאות, או תשלומים בכל צורה שהיא;

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

"משכורת חוץ" – משכורת כמשמעותה בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), תש"ם-1980 (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת), אשר סעיף 5 לפקודה חל עליה המופקת במדינת חוץ, לרבות כל תוספת המשתלמת בשל עבודה במדינת חוץ ולרבות כיסוי הוצאות, או תשלומים בכל צורה שהיא;

          "משכורת בסיסית" – (נמחקה);

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

מחיקת הגדרת "משכורת בסיסית"

הנוסח הקודם:

"משכורת בסיסית" – סכום שקבע שר האוצר לא יותר מפעמיים בשנת מס לגבי כל מדינת חוץ, בהתחשב במשכורת חוץ, למעט תשלומים לכיסוי הוצאות, המשתלמת, בעת תחילתם של כללים אלה לעובד המדינה בדרגה 6 של דירוג עובדי חוץ לארץ שמשתלמת לו תוספת בשל בן זוגו;

          "הכנסה אחרת" – הכנסה שאינה משכורת חוץ;

          "מדינת חוץ" – מדינה שאינה מדינת ישראל;

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

"מדינת חוץ" – מדינה שאינה מדינת ישראל בה מפיק עובד הכנסה ממשכורת חוץ;

          "הטבות" – (נמחקה);

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 571

"הטבות" – פטורים, הנחות, קיזוזים, ניכויים, נקודות זיכוי וזיכויים למעט נקודות זיכוי כאמור המנויות בסעיף 3;

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

מחיקת הגדרת "הטבות"

הנוסח הקודם:

"הטבות" – פטורים, הנחות, קיזוזים, ניכויים, נקודות זיכוי וזיכויים למעט נקודות זיכוי המנויות בסעיף 3;

          "דולר" – של ארצות הברית של אמריקה.

שיעורי המס, הניכויים והזיכויים

2.       מס הכנסה על משכורת חוץ של עובד יחושב לפי הוראות הפקודה, ובכפוף לאמור בכללים אלה.

מיום 1.10.1985

כללים תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4860 מיום 29.9.1985 עמ' 24

(א) המס על משכורת חוץ של עובד בשנת מס יהיה בשיעורים הבאים ובכפוף לאמור בכללים אלה:

(1) על 48,000 דולר 33,600 דולר הראשונים - 25%;

(2) על 12,000 דולר הנוספים - 35%;

(3) על 12,000 דולר הנוספים - 45%;

(4) על 12,000 דולר הנוספים - 50%;

(5) על כל דולר נוסף - 60%.

מיום 1.10.1985

כללים תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4992 מיום 30.12.1986 עמ' 254

(א) המס על משכורת חוץ של עובד בשנת מס יהיה בשיעורים הבאים ובכפוף לאמור בכללים אלה:

(1) על 33,600 דולר הראשונים - 25% 37%;

(2) על 12,000 דולר הנוספים - 35% 47%;

(3) על 12,000 דולר הנוספים - 45% 52%;

(4) על 12,000 דולר הנוספים - 50%;

(5) (4) על כל דולר נוסף - 60%.

מיום 1.4.1987

תק' (מס' 2) תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5034 מיום 28.5.1987 עמ' 965

החלפת פסקאות 2(א)(1), 2(א)(2), 2(א)(3), 2(א)(4)

הנוסח הקודם:

(1) על 33,600 דולר הראשונים - 37%;

(2) על 12,000 דולר הנוספים - 47%;

(3) על 12,000 דולר הנוספים - 52%;

(4) על כל דולר נוסף - 60%.

מיום 27.8.1987

ת"ט תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5051 מיום 27.8.1987 עמ' 1252

(1) על 36,000 דולר 33,600 דולר הראשונים - 37%;

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 571

(א) המס על משכורת חוץ של עובד בשנת מס יהיה בשיעורים הבאים ובכפוף לאמור בכללים אלה:

(1) על 33,600 דולר הראשונים - 37%;

(2) על 12,000 דולר הנוספים - 47%;

(3) על 12,000 דולר הנוספים - 50%;

(4) על כל דולר נוסף - 52%.

(1) על 13,200 דולר הראשונים - 20%;

(2) על 13,200 דולר הנוספים - 30%;

(3) על 13,200 דולר הנוספים - 35%;

(4) על 13,200 דולר הנוספים – 45%;

(5) על כל דולר נוסף - 48%.

(ב) לגבי עובד שמשכורת חוץ שולמה לו בשל עבודה של פחות מ-12 חדשים באותה שנת מס, תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב-12 והתוצאה תוכפל במספר החדשים שבשלהם שולמה המשכורת.

(ג) לענין חישוב ניכוי המס במקור בידי המעביד כאמור בסעיף 4 תחולק כל אחת ממקורות מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב-12.

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

תקרות ההכנסה ושיעורי המס

2. (א) המס על משכורת חוץ של עובד בשנת מס יהיה בשיעורים הבאים ובכפוף לאמור בכללים אלה:

(1) על 13,200 דולר הראשונים - 20%;

(2) על 13,200 דולר הנוספים - 30%;

(3) על 13,200 דולר הנוספים - 35%;

(4) על 13,200 דולר הנוספים - 45%;

(5) על כל דולר נוסף - 48%.

(ב) לגבי עובד שמשכורת חוץ שולמה לו בשל עבודה של פחות מ-12 חדשים באותה שנת מס, תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב-12 והתוצאה תוכפל במספר החדשים שבשלהם שולמה המשכורת.

(ג) לענין חישוב ניכוי המס במקור בידי המעביד כאמור בסעיף 4 תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף קטן (א) ב-12.

3.       (בוטל).

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 571

אי התרת נקודות זיכוי וזיכויים

3. בכפוף לאמור בסעיף 9, בחישוב המס על הכנסתו החייבת של עובד לא יובאו בחשבון נקודות הזיכוי לפי סעיפים 34, 36, 37, 40(ב), 40א, 41 ו-66(א)(3) וכן זיכוי לפי סעיף 121א לפקודה.

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

ביטול סעיף 3

הנוסח הקודם:

אי-התרת נקודות זיכוי וזיכויים

3. בכפוף לאמור בסעיף 9, בחישוב המס על הכנסתו החייבת של עובד לא יובאו בחשבון נקודות הזיכוי לפי סעיפים 34, 36, 37, 40(ב), 40א, 41 ו-66(א)(3) וכן זיכוי לפי סעיף 121א לפקודה.

ניכוי במקור

4.       (א)  על משכורת חוץ שמשלם מעביד יחול הקבוע בפרק ראשון בחלק י' לפקודה ובלבד שבעת ניכוי במקור יובאו בחשבון הוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 לכללים אלה.

          (ב)  (נמחק).

          (ג)   שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשקל החדש, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10; לענין זה, "חודש תיאום" – כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.

          (ד)  (בוטל).

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 571

4. (א) מעביד המשלם לעובד משכורת חוץ בעד עבודת חודש ינכה בעת התשלום מס (להלן - ניכוי במקור) כאמור בסעיף 2 ויחול לגביו האמור בתקנות 8, 11, 12 ו-13 לתקנות ניכוי ממשכורת, בשינויים שיקבע הנציב לענין הדיווח, הטפסים והאישורים.

(ב) בעת הניכוי במקור ממשכורת חוץ לא יובאו בחשבון הטבות או נקודות זיכוי כאמור בסעיף 3, למעט שני אלה:

(1) במשכורת חוץ המשולמת ליחיד שסעיף 9(5) לפקודה חל עליו - הפטור לפי אותו סעיף, ובלבד שנתקבל אישור על כך מאת פקיד השומה;

(2) פטור והוצאות כאמור בסעיפים 5 ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10.

(ג) שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ שאינו דולר, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשער הדולר, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההטבות לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, "חודש תיאום" - כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.

(ד) לשם קביעת ההכנסה החייבת לפי סעיף 8 של עובד כאמור בתקנת משנה (ג), יובאו בחשבון כל הכנסותיו וכל המס שנוכה במקור כפי שחושבו לפי תקנת משנה (ג).

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

4. (א) מעביד המשלם לעובד משכורת חוץ בעד עבודת חודש ינכה בעת התשלום מס (להלן – ניכוי במקור) כאמור בסעיף 2 ויחול לגביו האמור בתקנות 8, 11, 12 ו-13 לתקנות ניכוי ממשכורת, בשינויים שיקבע הנציב לענין הדיווח, הטפסים והאישורים.

(ב) בעת הניכוי במקור ממשכורת חוץ לא יובאו בחשבון הטבות או נקודות זיכוי למעט שני אלה:

(1) במשכורת חוץ המשולמת ליחיד שסעיף 9(5) לפקודה חל עליו – הפטור לפי אותו סעיף, ובלבד שנתקבל אישור על כך מאת פקיד השומה;

(2) פטור והוצאות כאמור בסעיפים 5 ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10.

(א) על משכורת חוץ שמשלם מעביד יחול הקבוע בפרק ראשון בחלק י' לפקודה ובלבד שבעת ניכוי במקור יובאו בחשבון הוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 לכללים אלה.

(ג) שולמה משכורת לעובד במטבע חוץ שאינו דולר, תחושב הכנסתו לצורך הניכוי במקור לפי יחס השערים שבין שער אותו מטבע לשער הדולר לשקל החדש, בהתאם לשערי המטבע שפרסם בנק ישראל ליום האחרון של חודש התיאום שקדם לחודש שבגינו שולמה לו אותה משכורת, ובהתאם לכך יחושבו אף ההטבות לפי סעיף קטן (ב) ההוצאות כאמור בסעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10; לענין זה, "חודש תיאום" – כל אחד מחודשים אלה: ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.

(ד) לשם קביעת ההכנסה החייבת לפי סעיף 8 של עובד כאמור בתקנת משנה (ג), יובאו בחשבון כל הכנסותיו וכל המס שנוכה במקור כפי שחושבו לפי תקנת משנה (ג).

5.       (בוטל).

מיום 1.10.1985

כללים תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4860 מיום 29.9.1985 עמ' 24

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

פטור ממס

5. 45% מהמשכורת בסיס פטורים ממס.

מיום 1.10.1985

כללים תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4992 מיום 30.12.1986 עמ' 254

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

פטור חלקי ממס

5. 45% מהמשכורת הבסיסית פטורים ממס אם משכורת החוץ, לאחר הניכויים האמורים בסעיף 6, לא עלתה על 12,000 דולר לשנה; עלתה משכורת החוץ על הסכום האמור, יופחת שיעור הפטור מהמשכורת הבסיסית ב-5% על כל סכום של 2,400 דולר נוספים למשכורת החוץ או על חלק מהם.

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 571

החלפת סעיף 5

הנוסח הקודם:

פטור ממס

5. 45% מהמשכורת בסיס פטורים ממס.

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

פטור ממס

5. (א) אלה האחוזים מן המשכורת הבסיסית הפטורים ממס:

(1) אם ההכנסה ממשכורת חוץ אינה עולה על 2000 דולר בחודש - 50%;

(2) אם ההכנסה ממשכורת חוץ עולה על 2000 דולר בחודש אך אינה עולה על 6000 דולר בחודש - 45%;

(3) אם ההכנסה ממשכורת חוץ עולה על 6000 דולר בחודש - 10%,

ובלבד שנישום שחלה עליו פסקה (3) וכתוצאה מכך משכורתו נטו נמוכה מסכום המשכורת החלופית יופחת סכום המס החל עליו כך שמשכורתו נטו תהא בגובה המשכורת החלופית;

לענין זה –

"משכורת נטו" – ההכנסה החייבת בחודש פלוני בניכוי סכום מס ההכנסה שחל לגביה;

"משכורת חלופית" – סכום משכורת הנטו שהיתה לנישום אילו משכורת החוץ שלו היתה בסכום המרבי הקבוע בפסקה (2).

(ב) בסעיף זה, "משכורת חוץ" – למעט שווי שימוש ברכב כאמור בסעיף 5א ולמעט הוצאות שהותרו לפי סעיפים 5ב ו-6.

שווי השימוש ברכב

5א.     לעניין קביעת שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות עובד, יחולו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן – תקנות שווי השימוש ברכב), כפי שהיו חלות, לו היה הרכב מועמד לרשות העובד בישראל.

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 572

הוספת סעיף 5א

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910

החלפת סעיף 5א

הנוסח הקודם:

שווי השימוש ברכב לעובד בכיר

5א. על אף האמור בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), תשמ"ז-1987 (להלן – תקנות הרכב), לא יעלה שווי השימוש ברכב שהועמד לרשות עובד בכיר, על השווי הקבוע בתקנות הרכב לרכב מסוג 1601 עד 2000 סמ"ק; לענין זה, "עובד בכיר" – הנציג הבכיר של מדינת ישראל במדינת החוץ, כפי שתקבע מפעם לפעם הועדה הבין-משרדית לשכר ותנאי שירות בחו"ל לגבי כל מדינה ומדינה.

החזר הוצאות ביקור מולדת

5ב.     על אף האמור בכל הוראה אחרת, סכום שקיבל עובד שאינו עובד מקומי ישראלי, כהחזר הוצאות נסיעת ביקור מולדת שנסעו הוא, בן זוגו וילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, יותר בניכוי ממשכורת חוץ שלו; לענין זה,

          "נסיעת ביקור מולדת" - נסיעה לישראל ממדינת החוץ שאליה נשלח העובד, ונסיעה מישראל למדינת החוץ האמורה, ובתנאי שבשנתיים שקדמו לאותה נסיעה לא נסעו העובד, בן זוגו וילדיו נסיעה שהוראות סעיף זה חלות לגביה, וכן הנסיעה הראשונה של העובד, בן זוגו וילדיו, מישראל למדינת החוץ בעת שהעובד החל את עבודתו במדינת החוץ, והנסיעה חזרה מאותה מדינה לישראל עם סיום תפקידו שם.

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 572

הוספת סעיף 5ב

התרת הוצאות

6.       ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:

(1)  הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת הראשונה או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם;

(2)  הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה לכל ילד כאמור, או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך מביניהם;

(3)  הוצאות טיפול רפואי –

(א)   במדינה שבה קיים ביטוח רפואי – הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), תשנ"א-1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;

(ב)   במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) – הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א).

(4)  הוצאות כאמור בתקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, ובלבד שהתקנה האמורה תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל;

(5)  לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –

(1)   העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

(2)   היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ – ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות;

(3)   העובד המציא למעבידו תצהיר על סכום הוצאותיו בעד דיור או חינוך, לפי העניין, וקבלה או הסכם שכירות המעיד על ההוצאה;

(6)  הוראות פסקאות (1), (2) ו-(3) לא יחולו לגבי אלה:

(א)   עובד מקומי ישראלי;

(ב)   עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.

מיום 1.10.1985

כללים תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4860 מיום 29.9.1985 עמ' 24

6. ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:

(1) הוצאות בשל דיור העובד, בן זוגו או ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על 1,500 דולר בחודש;

(1) הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על 1,000 דולר לחודש; לא יינתן ניכוי כאמור לעובד שלא המציא למעבידו תצהיר והסכם שכירות לגבי דמי השכירות שהוא מקבל על השכרת דירה בישראל, או תצהיר על כך שאין לו הכנסה מהשכרת דירה בישראל; המעביד יעביר את התצהיר וההסכם האמורים לפקיד השומה תוך חודש מיום קבלתם;

עלו הוצאות הדיור שהוציא עובד על האמור בפסקה זו ב-500 דולר או ביותר, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות הדיור שהוציא, כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ובמספר ילדיו הגרים עמו ובנסיבות מצדיקות אחרות;

(2) הוצאות בשל חינוך ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנה בשנת המס – בסכום שלא יעלה על 700 דולר 400 דולר לחודש, לכל ילד כאמור; עלו הוצאות החינוך שהוציא יחיד מעל לסכום האמור, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות החינוך שהוציא, כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ותנאי הלימוד;

(3) הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנהוג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתוספת הראשונה לתקנות מס הכנסה (ניכוי בעד ביטוח רפואי), תש"ם-1980, למעט מבטח;

(4) הוצאות כאמור בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, שיחולו בכפוף לאמור להלן:

(א) תקנה 2(2) לתקנות האמורות תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה שאיננה מדינת ישראל;

(ב) תקנה 2(3) לתקנות האמורות תחול במדינת החוץ, ובהגדרת "הוצאות אש"ל", במקום הסיפה המתחילה במלים "שיקבע שר האוצר" יבוא "כפי שקבע שר האוצר".

(5) לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –

(1) העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

(2) היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ - ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות.

מיום 1.10.1985

כללים תשמ"ז-1986

ק"ת תשמ"ז מס' 4992 מיום 30.12.1986 עמ' 254

(1) הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על 1,000 דולר לחודש הסכום הנקוב בתוספת; לא יינתן ניכוי כאמור לעובד שלא המציא למעבידו תצהיר והסכם שכירות לגבי דמי השכירות שהוא מקבל על השכרת דירה בישראל, או תצהיר על כך שאין לו הכנסה מהשכרת דירה בישראל; המעביד יעביר את התצהיר וההסכם האמורים לפקיד השומה תוך חודש מיום קבלתם;

עלו הוצאות הדיור שהוציא עובד על האמור בפסקה זו ב-500 דולר או ביותר, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות הדיור שהוציא, כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ובמספר ילדיו הגרים עמו ובנסיבות מצדיקות אחרות;

(2) הוצאות בשל חינוך ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנה בשנת המס – בסכום שלא יעלה על 400 דולר לחודש, לכל ילד כאמור; עלו הוצאות החינוך שהוציא יחיד מעל לסכום האמור, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות החינוך שהוציא, כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ותנאי הלימוד; הוראת פסקה זו לא תחול על עמ"י;

(3) הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנהוג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתוספת הראשונה לתקנות מס הכנסה (ניכוי בעד ביטוח רפואי), תש"ם-1980, למעט מבטח; הוראת פסקה זו לא תחול על עמ"י;

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 572

6. ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:

(1) הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם; לא יינתן ניכוי כאמור לעובד שלא המציא למעבידו תצהיר והסכם שכירות לגבי דמי השכירות שהוא מקבל על השכרת דירה בישראל, או תצהיר על כך שאין לו הכנסה מהשכרת דירה בישראל; המעביד יעביר את התצהיר וההסכם האמורים לפקיד השומה תוך חודש מיום קבלתם;

(2) הוצאות בשל חינוך ילדיו שטרם מלאו להם 18 שנה בשנת המס – בסכום שלא יעלה על 400 דולר לחודש, לכל ילד כאמור; עלו הוצאות החינוך שהוציא יחיד מעל לסכום האמור, רשאי הנציב להתיר לו בניכוי את עודף הוצאות החינוך שהוציא, כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ותנאי הלימוד; הוראת פסקה זו לא תחול על עמ"י;

(3) הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 18 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנהוג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתוספת הראשונה לתקנות מס הכנסה (ניכוי בעד ביטוח רפואי), תש"ם-1980, למעט מבטח; הוראת פסקה זו לא תחול על עמ"י;

(2) הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 450 דולר לחודש לכל ילד כאמור; עלו ההוצאות על הסכום האמור, רשאי הנציב להתיר את עודף ההוצאות כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ותנאי הלימוד;

(3) הוצאות טיפול רפואי –

(א) במדינה שבה קיים ביטוח רפואי - הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), תשנ"א-1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;

(ב) במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) - הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א).

(4) הוצאות כאמור בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, שיחולו בכפוף לאמור להלן:

(א) תקנה 2(2) לתקנות האמורות תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל;

(ב) תקנה 2(3) לתקנות האמורות תחול במדינת החוץ, ובהגדרת "הוצאות אש"ל", במקום הסיפה המתחילה במלים "שיקבע שר האוצר" יבוא "כפי שקבע שר האוצר".

(5) לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –

(1) העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

(2) היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ - ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות.

(6) הוראות פסקאות (1), (2) ו-(3) לא יחולו לגבי אלה:

(א) עובד מקומי ישראלי;

(ב) עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1911

(1) הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת הראשונה או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם; לא יינתן ניכוי כאמור לעובד שלא המציא למעבידו תצהיר והסכם שכירות לגבי דמי השכירות שהוא מקבל על השכרת דירה בישראל, או תצהיר על כך שאין לו הכנסה מהשכרת דירה בישראל; המעביד יעביר את התצהיר וההסכם האמורים לפקיד השומה תוך חודש מיום קבלתם;

(2) הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 450 דולר לחודש לכל ילד כאמור; עלו ההוצאות על הסכום האמור, רשאי הנציב להתיר את עודף ההוצאות כולו או מקצתו, בהתחשב במקום המגורים ותנאי הלימוד;

(2) הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה לכל ילד כאמור, או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך מביניהם;

(3) הוצאות טיפול רפואי –

(א) במדינה שבה קיים ביטוח רפואי – הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), תשנ"א-1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;

(ב) במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) - הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א);

(4) הוצאות כאמור בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972, שיחולו בכפוף לאמור להלן:

(א) תקנה 2(2) לתקנות האמורות תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל;

(ב) תקנה 2(3) לתקנות האמורות תחול במדינת החוץ, ובהגדרת "הוצאות אש"ל", במקום הסיפה המתחילה במלים "שיקבע שר האוצר" יבוא "כפי שקבע שר האוצר";

(4) הוצאות כאמור בתקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, ובלבד שהתקנה האמורה תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל;

(5) לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –

(1) העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

(2) היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ – ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות;

(3) העובד המציא למעבידו תצהיר על סכום הוצאותיו בעד דיור או חינוך, לפי העניין, וקבלה או הסכם שכירות המעיד על ההוצאה;

7.       (בוטל).

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1911

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

הטבות בשלב השומה

7. בכפוף לאמור בסעיפים 3, 8 ו-9, הטבות שלא הובאו בחשבון בשלב הניכוי במקור יובאו בחשבון על פי הוראות הפקודה בשומתו של הנישום לאותה שנת מס.

שיטת חישוב שומה

8.       לענין קביעת ההכנסה החייבת והמס המגיע בשומה –

(1)  יובאו בחשבון כל משכורות החוץ לאחר הפחתת הניכויים שהעובד זכאי להם לפי סעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה מהמשכורות האמורות באותה שנת מס, והם יחושבו לפי סעיף 4(ג);

(2)  לענין חישוב המס לפי הפקודה לגבי הכנסה אחרת שהיתה לעובד בשנת המס שבה שולמה לו משכורת חוץ, תצורף ההכנסה האחרת להכנסתו החייבת ממשכורת החוץ, והיא תיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.

מיום 1.1.1987

תק' תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5003 מיום 5.2.1987 עמ' 398

(1) תקרות ההכנסה על פי סעיף 2, משכורת החוץ לאחר הפחתת הפטור והניכויים שהוא זכאי להם לפי סעיפים 5 ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה ממנה במקור באותה שנת מס, יחושבו בשקלים לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לדולר ליום 31 במרס 31 בדצמבר של אותה שנת מס;

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 573

החלפת פסקה 8(2)

הנוסח הקודם:

(2) יראו את הכנסת העובד ממשכורת חוץ, שעליה חלים כללים אלה, כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1911

8. לענין קביעת ההכנסה החייבת בשומה והמס המגיע בשומה

(1) תקרות ההכנסה על פי סעיף 2, משכורת החוץ לאחר הפחתת הפטור והניכויים שהוא זכאי להם לפי סעיפים 5 ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה ממנה במקור באותה שנת מס, יחושבו בשקלים לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לדולר ליום 31 בדצמבר של אותה שנת מס;

(1) יובאו בחשבון כל משכורות החוץ לאחר הפחתת הניכויים שהעובד זכאי להם לפי סעיפים 5ב ו-6 והזיכוי לפי סעיף 10 וכן המס שנוכה מהמשכורות האמורות באותה שנת מס, והם יחושבו לפי סעיף 4(ג);

9.       (בוטל).

מיום 1.1.1988

כללים תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5165 מיום 17.2.1989 עמ' 482

9. היתה לעובד בשנת המס הכנסה אחרת ומשכורת חוץ ששולמה לו בעד פחות מ- 12 חדשי עבודה באותה שנת מס, והוא זכאי לגבי הכנסתו האחרת לנקודות זיכוי על פי הוראות הפקודה, יותרו נקודות הזיכוי לפי סעיף 3 בסכום יחסי למספר החדשים באותה שנת מס שבשלהם לא שולמה לו משכורת חוץ. לענין חישוב המס לפי סעיף 121 לפקודה לגבי הכנסה אחרת, תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף 121 לפקודה ב-12 והתוצאה תוכפל במספר החדשים שבשלהם לא שולמה לעובד משכורת חוץ; היתה לעובד הכנסה אחרת בתקופה שבשלה שולמה לו משכורת חוץ – יראוה לענין חישוב המס כמשכורת חוץ.

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 573

9. היתה לעובד בשנת המס הכנסה אחרת ומשכורת חוץ ששולמה לו בעד פחות מ- 12 חדשי עבודה באותה שנת מס, והוא זכאי לגבי הכנסתו האחרת לנקודות זיכוי על פי הוראות הפקודה, יותרו נקודות הזיכוי לפי סעיף 3  המנויות בסעיף 3 בסכום יחסי למספר החדשים באותה שנת מס שבשלהם לא שולמה לו משכורת חוץ והזיכוי לפי סעיף 121א לפקודה יינתן לגבי הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף האמור, שנצמחה או הופקה בשנת המס בחודשים בהם לא שולמה לו משכורת חוץ. לענין חישוב המס לפי סעיף 121 לפקודה לגבי הכנסה אחרת, תחולק כל אחת מתקרות ההכנסה שבסעיף 121 לפקודה ב-12 והתוצאה תוכפל במספר החדשים שבשלהם לא שולמה לעובד משכורת חוץ; היתה לעובד הכנסה אחרת בתקופה שבשלה שולמה לו משכורת חוץ – יראוה לענין חישוב המס כמשכורת חוץ.

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1911

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

נקודות זיכוי מהכנסה אחרת

9. היתה לעובד בשנת המס הכנסה אחרת ומשכורת חוץ ששולמה לו בעד פחות מ-12 חדשי עבודה באותה שנת מס, והוא זכאי לגבי הכנסתו האחרת לנקודות זיכוי על פי הוראות הפקודה, יותרו נקודות הזיכוי המנויות בסעיף 3 בסכום יחסי למספר החדשים באותה שנת מס שבשלהם לא שולמה לו משכורת חוץ, והזיכוי לפי סעיף 121א לפקודה יינתן לגבי הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף האמור, שנצמחה או הופקה בשנת המס בחודשים בהם לא שולמה לו משכורת חוץ.

מסי כפל

10.    (א)  עובד שחוייב על ידי מדינת חוץ, לפי דיניה, בתשלום מס על אותה משכורת חוץ יזוכה בסכום המס ששילם כאמור בעת חישוב המס על אותה משכורת, ואולם לא יינתן זיכוי -

(1)   בשל סכום מס העולה על סכום המס המגיע לפי כללים אלה;

(2)   בשל מס ששולם על חלק ממשכורת חוץ שבשלו הוא זכאי לניכוי לפי סעיף 6.

          (ב)  עובד שסעיף קטן (א) חל עליו לא יחול על הכנסתו ממשכורת חוץ צו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל), תשכ"ד-1963.

מיום 1.1.1992

כללים תשנ"ב-1991

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 573

(א) עובד שחוייב על ידי מדינת חוץ, לפי דיניה, בתשלום מס על אותה משכורת חוץ יזוכה בסכום המס ששילם כאמור בעת חישוב המס על אותה משכורת, ואולם לא יינתן זיכוי -

(1) בשל סכום מס העולה על סכום המס המגיע לפי כללים אלה;

(2) בשל מס ששולם על חלק ממשכורת חוץ שאינו חייב במס לפי כללים אלה שבשלו הוא זכאי לניכוי לפי סעיף 6.

תחולה

11.    כללים אלה יחולו משנת המס 1982 ולגבי הניכוי במקור כאמור בסעיף 4 - מהמשכורת המשתלמת בעד עבודה בחודש יולי 1982.

תוספת ראשונה[1]

(סעיף 6(1))

תוספת שנייה

(סעיף 6(2))

מיום 6.5.2018

כללים תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1912

הוספת תוספת שנייה

מדינה

עיר

הסכום המרבי שיותר בניכוי (בדולרים)

אוזבקיסטאן

26,100

אוסטריה

42,300

אוסטרליה

סידני

45,000

אוסטרליה

26,100

אוקרינה

27,900

אורוגוואי

18,900

אזרבייגאן

32,400

איטליה

מילנו

37,800

איטליה

40,500

אירלנד

27,000

אלבניה

20,700

אנגולה

42,300

אנגליה

51,300

אקוודור

18,900

ארגנטינה

39,600

ארה"ב

בוסטון

42,300

ארה"ב

וושינגטון

40,500

ארה"ב

יוסטון

29,700

ארה"ב

לוס אנג'לס

42,300

ארה"ב

מיאמי

36,900

ארה"ב

ניו יורק

44,100

ארה"ב

סן פרנסיסקו

38,700

ארה"ב

24,300

ארה"ב

שיקגו

34,200

ארה"ב

אטלנטה

34,200

אתיופיה

33,300

בולגריה

32,400

בוליביה

לה פז

20,700

בלארוס

19,800

בלגיה

46,800

ברזיל

סן פאולו

40,500

ברזיל

ריו

33,300

ברזיל

30,600

גאנה

30,600

גואטמלה

24,300

גרוזיה

22,500

גרמניה

בון

27,000

גרמניה

מינכן

40,500

גרמניה

26,100

דומיניקנה

32,400

דנמרק

41,400

דרום אפריקה

39,600

הודו

מומבאי

55,800

הודו

ניו דלהי

45,000

הודו

19,800

הולנד

37,800

הונג קונג

81,900

הונגריה

24,300

וייטנאם

28,800

חוף השנהב

25,200

טורקיה

איסטנבול

34,200

טורקיה

18,000

טייוואן

45,900

יוון

19,800

יפן

41,400

ירדן

28,800

לאטביה

24,300

ליטא

23,400

מינמאר

34,200

מכסיקו

32,400

מצרים

35,100

נורבגיה

29,700

ניגריה

31,500

ניו זילנד

26,100

נפאל

31,500

סין

בייג'נג

47,700

סין

גואנגדג'ו

45,000

סין

שנגחאי

48,600

סין

35,100

סינגפור

46,800

סלובקיה

26,100

סנגל

27,900

ספרד

38,700

סרביה

25,200

פולין

29,700

פורטוגל

30,600

פיליפינים

47,700

פינדלנד

26,100

פנמה

35,100

פרגואי

36,000

פרו

33,300

צ'כיה

29,700

צ'ילה

33,300

צרפת

59,400

קולומביה

20,700

קוסטה ריקה

33,300

קוריאה

39,600

קזחסטאן

29,700

קמרון

35,100

קנדה

אוטבה

28,800

קנדה

טורונטו

36,000

קנדה

21,600

קניה

37,800

קפריסין

20,700

קרואטיה

25,200

רומניה

34,200

רוסיה

מוסקבה

45,900

רוסיה

34,200

שבדיה

19,800

שוויץ

גינבה

44,100

שוויץ

36,900

תאילנד

54,900

כל מדינה אחרת שאינה מופיעה בטבלה באופן מפורש

18,000

או סכום גבוה יותר שיקבע המנהל לבקשת העובד או המעביד לפי מאפייני המדינה שבה הוא עובד

ז' בתמוז תשמ"ב (28 ביוני 1982)                          יורם ארידור

                                                                                             שר האוצר

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשמ"ב מס' 4381 מיום 15.7.1982 עמ' 1322.

ק"ת תשמ"ד מס' 4690 מיום 21.8.1984 עמ' 2379 – כללים תשמ"ד-1984 בתקנה 3 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות) (תיקון מס' 2), תשמ"ד-1984; תחילתם ביום 1.7.1984.

ק"ת תשמ"ו מס' 4860 מיום 29.9.1985 עמ' 24 – כללים תשמ"ו-1985; תחילתם ביום 1.10.1985.

ק"ת תשמ"ז מס' 4992 מיום 30.12.1986 עמ' 254 – כללים תשמ"ז-1986; ר' סעיף 6 לענין תחילה ותחולה.

ק"ת תשמ"ז מס' 5003 מיום 5.2.1987 עמ' 398 – כללים תשמ"ז-1987 בתקנה 15 לתקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (תיקונים שונים לענין שנת מס), תשמ"ז-1987; תחילתם ביום 1.1.1987.

ק"ת תשמ"ז מס' 5034 מיום 28.5.1987  עמ' 965 – כללים (מס' 2) תשמ"ז-1987 בתקנה 4 לתקנות מס הכנסה (תיקון תקנות שונות – ניכויים והנחות), תשמ"ז-1987; תחילתם ביום 1.4.1987 (ת"ט ק"ת תשמ"ז מס' 5051 מיום 27.8.1987 עמ' 1252).

ק"ת תשמ"ט מס' 5165 מיום 17.2.1989 עמ' 482 – כללים תשמ"ט-1989; תחילתם ביום 1.1.1988.

ק"ת תשנ"ב מס' 5407 מיום 26.12.1991 עמ' 570 – כללים תשנ"ב-1991; תחילתם ביום 1.1.1992 ור' סעיף 12 לענין תחולה.

ק"ת תשנ"ו מס' 5756 מיום 30.5.1996 עמ' 946 – כללים תשנ"ו-1996; תחילתם ביום 1.1.1996.

ק"ת תשנ"ז מס' 5808 מיום 28.1.1997 עמ' 369 – כללים תשנ"ז-1997; תחילתם ביום 1.1.1996.

ק"ת תשנ"ח מס' 5911 מיום 16.7.1998 עמ' 1030 – כללים תשנ"ח-1998.

ק"ת תש"ס מס' 6043 מיום 5.7.2000 עמ' 695 – כללים תש"ס-2000.

ק"ת תשס"א מס' 6068 מיום 23.11.2000 עמ' 155 – כללים תשס"א-2000.

ק"ת תשס"ב מס' 6137 מיום6.12.2001 עמ' 154 – כללים תשס"ב-2001.

ק"ת תשס"ג מס' 6245 מיום 26.6.2003 עמ' 790 – כללים תשס"ג-2003.

ק"ת תשס"ד מס' 6306 מיום 20.4.2004 עמ' 391 – כללים תשס"ד-2004. ת"ט ק"ת תשס"ד מס' 6317 מיום 27.5.2004 עמ' 558.

ק"ת תשס"ז מס' 6593 מיום 12.6.2007 עמ' 955 – כללים תשס"ז-2007.

ק"ת תשס"ח מס' 6616 מיום 24.9.2007 עמ' 38 – כללים תשס"ח-2007.

ק"ת תש"ע מס' 6846 מיום 31.12.2009 עמ' 404 – כללים תש"ע-2009.

ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1910 – כללים תשע"ח-2018; ר' סעיף 13 לענין תחולה.

13. (א) כללים אלה יחולו על משכורת חוץ שמשתלמת בעד חודש ינואר 2018 ואילך.

 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) ההגדרה "עובד" כתיקונה בסעיף 1(1) לכללים אלה, תחול על מי שהחל בביצוע העבודה במדינת חוץ ביום פרסומם של כללים אלה;

(2) עובד רשאי לבחור שהכללים העיקריים, כנוסחם ערב תיקונם בכללים אלה, יחולו על הכנסתו בשנת המס 2018, ובחירתו כאמור תהיה סופית.

[1] התוספת הוחלפה ק"ת תשס"ד מס' 6306 מיום 20.4.2004 עמ' 391 (ת"ט ק"ת תשס"ד מס' 6317 מיום 27.5.2004 עמ' 558). תוקנה ק"ת תשס"ז מס' 6593 מיום 12.6.2007 עמ' 955. ק"ת תשס"ח מס' 6616 מיום 24.9.2007 עמ' 38. ק"ת תש"ע מס' 6846 מיום 31.12.2009 עמ' 404. ק"ת תשע"ח מס' 7995 מיום 6.5.2018 עמ' 1911. נוסח התוספת הושמט.