נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976

 

 

מסים – מס ערך מוסף

רשויות ומשפט מנהלי – גופים ציבוריים

עבודה – העסקת קבוצות מסוימות  – עובדים זרים

עבודה – שכר ושעות עבודה – שכר מינימום

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

3

סעיף 2

פנקסים ודיווח   תנאי לעסקה עם גוף ציבורי

Go

3

סעיף 2א

תשלום מהמדינה

Go

4

סעיף 2ב

קיום דיני העבודה   תנאי לעסקה עם גוף ציבורי

Go

4

סעיף 2ב1

ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות תנאי לעסקה עם גוף ציבורי

Go

6

סעיף 3

אחריות מנהל ועובד

Go

6

סעיף 4

ביצוע ותקנות

Go

6

סעיף 5

תחילה

Go

6

 

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004


חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976*

מיום 1.4.1991

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ן מס' 1324 מיום 26.7.1990 עמ' 172 (ה"ח 1972)

חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות) (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס), התשל"ו-1976

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 492 (ה"ח 3043)

חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס) (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס והעסקת עובדים זרים כדין), התשל"ו-1976

 

מיום 22.10.2002

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 497 (ה"ח 3109)

חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס) (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום), התשל"ו-1976

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 145 (ה"ח 64)

החלפת שם החוק

הנוסח הקודם:

חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום), התשל"ו-1976

הגדרות

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987

           "מכר", "נכס", "שירות", "עסקה", "מחיר של עסקה" – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף);

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 102 (ה"ח 1825)

"מכר", "נכס", "שירות", "עסקה", "מחיר של עסקה" – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף);

(תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987

           "תושב ישראל" – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 102 (ה"ח 1825)

"תושב ישראל" – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);

(תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987

           "גוף ציבורי" – כל אחד מאלה:

(1)   המדינה;

(2)   גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985;

(3)   מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה;

(4)   חברה ציבורית כמשמעותה בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, שמניותיה נסחרות בבורסה;

(5)   חבר-בני-אדם שאחד מהמפורטים בפסקאות (2) עד (4) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, "בעל שליטה" – כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה;

(תיקון מס' 3) תשנ"ב-1992

(6)   כל המתקשר עם המדינה בחוזה, בין במישרין ובין בעקיפין, ושר האוצר קבע אותו כגוף ציבורי לענין זה בצו שפורסם ברשומות.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 102 (ה"ח 1825)

החלפת הגדרת "גוף ציבורי"

הנוסח הקודם:

"גוף ציבורי" – אחד מאלה:

(1) המדינה;

(2) רשות מקומית;

(3) חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975;

(4) תאגיד שהוקם בחוק;

 

מיום 1.7.1992

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ב מס' 1394 מיום 7.4.1992 עמ' 177 (ה"ח 2079)

הוספת פסקה (6) להגדרת "גוף ציבורי"

(תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987

           "פקיד מורשה" – כל אחד מאלה:

(1)   פקיד שומה כמשמעותו בפקודה, לרבות עובד הכפוף לו שמינה;

(2)   מנהל המכס ומע"מ, לרבות עובד הכפוף לו שמינה.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 102 (ה"ח 1825)

החלפת הגדרת "פקיד מורשה"

הנוסח הקודם:

"פקיד מורשה" – אחד מאלה:

(1) פקיד השומה או עובד הכפוף לו שמינה;

(2) לענין חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, בלבד – מנהל המכס והבלו או עובד הכפוף לו שמינה.

(תיקון מס' 2) תש"ן-1990

           "חוק מסים" – חיקוק הדן בהטלת מסים או תשלומי חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו;

מיום 1.4.1991

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ן מס' 1324 מיום 26.7.1990 עמ' 173 (ה"ח 1972)

הוספת הגדרת "חוק מסים"

(תיקון מס' 2) תש"ן-1990

           "חוב סופי" – סכום שאדם חייב בו על פי חוק מסים ושאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.

מיום 1.4.1991

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ן מס' 1324 מיום 26.7.1990 עמ' 173 (ה"ח 1972)

הוספת הגדרת "חוב סופי"

פנקסים ודיווח – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי (תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987

2.    (א)  לא יתקשר גוף ציבורי עם תושב ישראל בעסקה למכירת נכס או למתן שירות לגוף הציבורי אלא לאחר שהומצא למי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה אישור מפקיד מורשה, מרואה-חשבון או מיועץ מס, או העתק ממנו המעיד שאותו תושב –

(1)   מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהלם על פי הפקודה וחוק מס ערך מוסף או שהוא פטור מלנהלם;

(2)   נוהג לדווח לפקיד השומה על הכנסותיו ולדווח למנהל על עסקאות שמוטל עליהן מס לפי חוק מס ערך מוסף.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1998 הודעה תשפ"ב-2021

           (ב)  הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 5,040 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

(תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1998

           (ג)   הסכומים שבסעיף קטן (ב) יתואמו לפי סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה, ויראו אותם כאילו הם תקרות הכנסה כהגדרתן בסעיף 120א לפקודה האמורה; הסכומים המעודכנים יפורסמו על ידי נציב מס הכנסה בהודעה ברשומות.

מיום 9.4.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 102 (ה"ח 1825)

אישור על ניהול פנקסים – תנאי לעסקאות עם גוף ציבורי פנקסים ודיווח – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי

2. (א) לא יתקשר גוף ציבורי עם תושב ישראל בעסקה למכירת נכס או למתן שירות לגוף הציבורי אלא לאחר שהומצא למי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה אישור מפקיד מורשה, או מרואה חשבון מרואה-חשבון או מיועץ מס, או העתק ממנו המעיד שאותו תושב מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהלם על פי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, או שהוא פטור מלנהלם. המעיד שאותו תושב –

(1) מנהל את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהלם על פי הפקודה וחוק מס ערך מוסף או שהוא פטור מלנהלם;

(2) נוהג לדווח לפקיד השומה על הכנסותיו ולדווח למנהל על עסקאות שמוטל עליהן מס לפי חוק מס ערך מוסף.

(ב) סעיף זה לא יחול על עסקה שמחירה אינו עולה על סכום שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 300 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

(ג) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות בצו את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב).

 

מיום 9.5.1991

צו תשנ"א-1991

ק"ת תשנ"א מס' 5353 מיום 9.5.1991 עמ' 832

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 300 1,000 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.9.1994

צו תשנ"ד-1994

ק"ת תשנ"ד מס' 5621 מיום 1.9.1994 עמ' 1312

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 1,000 שקלים חדשים 2,500 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.6.1998

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 186 (ה"ח 2670)

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 300 3,400 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

(ג) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות בצו את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב).

(ג) הסכומים שבסעיף קטן (ב) יתואמו לפי סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה, ויראו אותם כאילו הם תקרות הכנסה כהגדרתן בסעיף 120א לפקודה האמורה; הסכומים המעודכנים יפורסמו על ידי נציב מס הכנסה בהודעה ברשומות.

 

מיום 1.1.1999

הודעה תשנ"ט-1999

י"פ תשנ"ט מס' 4777 מיום 30.6.1999 עמ' 4349

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 3,400 3,720 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2002

הודעה תשס"ב-2002

י"פ תשס"ב מס' 5071 מיום 5.5.2002 עמ' 2166

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 3,720 3,840 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2003

הודעה תשס"ד-2003

י"פ תשס"ד מס' 5247 מיום 25.11.2003 עמ' 887

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 3,840 4,080 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2005

הודעה תשס"ה-2005

י"פ תשס"ה מס' 5384 מיום 29.3.2005 עמ' 2164

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,080 3,960 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2006

הודעה תשס"ו-2006

י"פ תשס"ו מס' 5508 מיום 22.3.2006 עמ' 2323

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 3,960 4,080 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2008

הודעה תשס"ח-2008

י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1981

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,080 4,200 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2009

הודעה תשס"ט-2009

י"פ תשס"ט מס' 5906 מיום 22.1.2009 עמ' 1966

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,200 4,440 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2010

הודעה תש"ע-2010

י"פ תש"ע מס' 6062 מיום 11.2.2010 עמ' 1891

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,440 4,560 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6269 מיום 20.7.2011 עמ' 5589

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,560 4,680 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2012

הודעה תשע"ב-2011

י"פ תשע"ב מס' 6351 מיום 29.12.2011 עמ' 1729

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,680 4,800 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2014

הודעה תשע"ד-2014

י"פ תשע"ד מס' 6726 מיום 2.1.2014 עמ' 2652

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,800 4,920 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

 

מיום 1.1.2015

הודעה תשע"ה-2015

י"פ תשע"ה מס' 6963 מיום 13.1.2015 עמ' 2679

[הסכום נותר ללא שינוי]

 

מיום 1.1.2016

הודעה תשע"ו-2015

י"פ תשע"ו מס' 7178 מיום 31.12.2015 עמ' 2446

[הסכום נותר ללא שינוי]

 

מיום 1.1.2017

הודעה תשע"ז-2016

י"פ תשע"ז מס' 7411 מיום 29.12.2016 עמ' 1911

[הסכום נותר ללא שינוי]

 

בשנת 2017

הודעה (מס' 2) תשע"ז-2017

י"פ תשע"ז מס' 7433 מיום 26.1.2017 עמ' 2660

[הסכום נותר ללא שינוי]

 

בשנת 2018

הודעה תשע"ח-2017

י"פ תשע"ח מס' 7658 מיום 31.12.2017 עמ' 3763

[הסכום נותר ללא שינוי]

 

בשנת 2019

הודעה תשע"ט-2018

י"פ תשע"ט מס' 8059 מיום 31.12.2018 עמ' 4839

[הסכום נותר ללא שינוי]

 

בשנת 2022

הודעה תשפ"ב-2021

י"פ תשפ"ב מס' 10102 מיום 30.12.2021 עמ' 2547

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 4,920 5,040 שקלים חדשים שהתקשר בה גוף ציבורי.

תשלום מהמדינה (תיקון מס' 2) תש"ן-1990

2א.     (א)  המדינה לא תתן ערבות לחבר-בני-אדם, ולא תעביר לחבר-בני-אדם כספי מענק או תמיכה, אלא לאחר שהומצא למי שמייצג את המדינה בקשר לאותה ערבות או העברה, אישור מפקיד מורשה או העתק מאישור זה, המעיד שלאותו חבר-בני-אדם אין חוב סופי, או שהגיע להסדר עם רשויות המס בקשר לחוב סופי המגיע ממנו.

           (ב)  הוראות סעיף זה לא יחולו על תשלום לפי חוק, אם נקבע באותו חוק שהתשלום אינו ניתן לעיקול.

           (ג)   נציב מס הכנסה רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף קטן (א) ורשאי הוא בכללים לסייגן, או לקבוע כי יחולו בהתקיים תנאים שיקבע.

מיום 1.4.1991

תיקון מס' 2

ס"ח תש"ן מס' 1324 מיום 26.7.1990 עמ' 173 (ה"ח 1972)

הוספת סעיף 2א

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004

2ב.     (בוטל).

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 492 (ה"ח 3043)

הוספת סעיף 2ב

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 145 (ה"ח 64)

ביטול סעיף 2ב

הנוסח הקודם:

העסקת עובדים זרים כדין – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי

2ב. (א) לא יתקשר גוף ציבורי עם תושב ישראל בעסקה למכירת נכס או למתן שירות לגוף ציבורי אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו תושב, ואם קבע השר מסמך אחר לפי הוראות סעיף קטן (ג) – על פי מסמך כאמור, כי התקיימו שני אלה:

(1) התושב ובעל זיקה אליו לא הורשעו בפסק דין חלוט בעבירה לפי חוק עובדים זרים בשנה שקדמה למועד ההתקשרות;

(2) אם הורשעו התושב או בעל זיקה אליו בפסק דין חלוט בשתי עבירות או יותר לפי חוק עובדים זרים – ההרשעה האחרונה לא היתה בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי גוף ציבורי להתקשר עם תושב ישראל בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיים האמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א) אם העבירה נעברה לפני יום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002).

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 35,000 שקלים חדשים; הסכום האמור יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשיעור העליה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן זה.

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (א), וכן מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי לפי הוראות אותו סעיף קטן על ידי מי שיקבע השר ובדרך שיקבע.

(ה) בסעיף זה –

"בעל זיקה" – מי שנשלט על ידי תושב ישראל, ואם התושב הוא חבר בני אדם – גם בעל השליטה בו או חבר בני אדם אחר שבשליטת בעל השליטה בו;

"גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1;

"חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;

"שליטה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי (תיקון מס' 6)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 7)  תשס"ד-2004 (תיקון מס' 8)  תשע"ב-2011

2ב.     (א)  בסעיף זה –

           "אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

           "בעל זיקה" – כל אחד מאלה:

(1)   חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;

(2)   אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:

(א)   בעל השליטה בו;

(ב)   חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;

(ג)    מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;

(3)   אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק.

           "גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1;

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004

           "הורשע", בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004

           "חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים (איסוק העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;

           "חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004

           "מועד ההתקשרות" –

(1)   לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;

(2)   לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 8) תשע"ב-2011

           "עבירה" – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום, ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק;

           "שליטה מהותית" – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;

           "תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 8) תשע"ב-2011

           (ב)  (1)   לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;

(2)   לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:

(א)   כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;

(ב)   כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה;

(3)   לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004

           (ב1)        (1)    על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.

(תיקון מס' 8) תשע"ב-2011

(2)   הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:

(א)   התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לפי הענין;

(ב)   היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;

(ג)    אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.

(תיקון מס' 9) תשע"ה-2014

(3)   חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למען לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הם:

(א)   החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;

(ב)   היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;

(ג)    היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.

(תיקון מס' 9) תשע"ה-2014

(4)   חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת, של משרד מבקר המדינה ושל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1)   התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;

(2)   מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.

(תיקון מס' 7) תשס"ד-2004

           (ד)  שר האוצר רשאי לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.

מיום 22.10.2002

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 497 (ה"ח 3109)

הוספת סעיף 2ב

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 145 (ה"ח 64)

תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי

2ב. (א) בסעיף זה –

"אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"בעל זיקה" – כל אחד מאלה:

(1) חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;

(2) אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:

(א) בעל השליטה בו;

(ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;

(ג) מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;

(3) אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק.

"גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1;

"הורשע" – הורשע בפסק דין חלוט, בעבירה לפי חוק שכר מינימום, שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);

"הורשע", בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);

"חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים (איסוק העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;

"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"מועד ההתקשרות" –

(1) לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;

(2) לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;

"עבירה" – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום;

"שליטה מהותית" – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;

"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(ב) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיים אחד מאלה:

(1) הספק ובעל זיקה אליו לא הורשעו בעבירה לפי חוק שכר מינימום;

(2) הספק או בעל הזיקה אליו הורשע בעבירה אחת לפי חוק שכר מינימום, אך במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה;

(3) הספק או בעל זיקה אליו הורשע בשתי עבירות או יותר לפי חוק שכר מינימום, אך במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה.

עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה.

(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.

(2) הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:

(א) התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום, לפי הענין;

(ב) היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות לבין היקף פעילותו הכולל;

(ג) אם הורשע בעל זיקה לספק – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.

(3) חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למען לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, הם:

(א) החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;

(ג) היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.

(4) חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת ושל משרד מבקר המדינה הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרות כאמור בתקנה 3 (1) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1) התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;

(2) מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.

(ד) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.

 

מיום 19.6.2012

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"ב מס' 2326 מיום 19.12.2011 עמ' 74 (ה"ח 363)

ת"ט תשע"ב-2012

ס"ח תשע"ב מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 451

תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי

2ב. (א) בסעיף זה –

"אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

"בעל זיקה" – כל אחד מאלה:

(1) חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;

(2) אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:

(א) בעל השליטה בו;

(ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;

(ג) מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;

(3) אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק.

"גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1;

"הורשע", בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);

"חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים (איסוק העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;

"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"מועד ההתקשרות" –

(1) לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;

(2) לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;

"עבירה" – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום, ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק;

"שליטה מהותית" – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;

"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(ב) (1) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;

(2) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:

(א) כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;

(ב) כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה;

(3) לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.

(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.

(2) הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:

(א) התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לפי הענין;

(ב) היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;

(ג) אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.

(3) חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למען לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, הם:

(א) החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;

(ג) היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.

(4) חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת ושל משרד מבקר המדינה הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1) התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;

(2) מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.

 

מיום 17.9.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ה מס' 2484 מיום 17.12.2014 עמ' 105 (ה"ח 591)

(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.

(2) הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:

(א) התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לפי הענין;

(ב) היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;

(ג) אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.

(3) חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למען לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה משרד מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הם:

(א) החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;

(ב) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;

(ג) היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.

(4) חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת ושל משרד מבקר המדינה של משרד מבקר המדינה ושל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.

ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי (תיקון מס' 11) תשע"ו-2016

2ב1.   (א)  לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף ציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי מתקיים אחד מאלה:

(1)   הוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק שוויון זכויות) לא חלות עליו;

(2)   (א)   הוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות חלות עליו והוא מקיים אותן;

(ב)   אם הספק מעסיק 100 עובדים לפחות, הוא הצהיר על התחייבותו לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לשם בחינת יישום חובותיו לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות, ובמידת הצורך – לשם קבלת הנחיות בקשר ליישומן; ואולם לא תינתן הנחיה כאמור שיש בה כדי להטיל נטל כבד מדי כהגדרתו בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות;

(ג)    התחייב הספק בעבר לפנות למנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לפי הוראות פסקת משנה (ב) ונעשתה אתו התקשרות שלגביה התחייב כאמור באותה פסקת משנה – הוא הצהיר כי פנה כנדרש ממנו, ואם קיבל הנחיות ליישום חובותיו לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות, הוא גם פעל ליישומן;

(ד)    הספק הצהיר על התחייבותו להעביר העתק מהתצהיר שמסר לפי פסקה זו למנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בתוך 30 ימים ממועד ההתקשרות.

           (ב)  (1)   המנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של ספקים שפנו אליו לשם בחינת יישום חובותיהם לפי סעיף 9 לחוק שוויון זכויות;

(2)   שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים יעביר, אחת לשנה, במשך חמש שנים, החל מיום ג' באדר התשע"ז (1 במרס 2017) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דיווח על מספר הפניות לפי סעיף קטן (א)(2) בשנה שקדמה למועד הדיווח.

מיום 16.8.2016

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ו מס' 2580 מיום 16.8.2016 עמ' 1230 (ה"ח 628)

הוספת סעיף 2ב1

העברת מסמך בדרך דיגיטלית (תיקון מס' 10) תשע"ו-2016

2ג.      (א)  בסעיף זה –

           "גוף מתוקצב" – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

           "מסמך" – שובר קבלה, חשבונית למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, הודעת זיכוי או חשבונית מס למעט חשבונית המשמשת תעודת משלוח, כמשמעותם בהוראות לפי הפקודה.

           (ב)  בהתקשרות בעסקה למכירת נכס או למתן שירות בין המדינה או גוף מתוקצב שחלות עליו ההוראות לפי סעיף קטן (ג)(3) ובין ספק שהוא תושב ישראל, לא יועברו מסמכים אלא בדרך דיגיטלית; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות לפי הפקודה.

           (ג)   (1)   הוראות סעיף זה לא יחולו על גופים של המדינה או על סוגי עסקאות המנויים בתוספת;

(2)   שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת, ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות; שינוי כאמור לעניין גופים ששר הבריאות הוא השר הממונה עליהם טעון הסכמה של שר הבריאות;

(3)   שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי גופים מתוקצבים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בתקציב הגוף המתוקצב, במספר העסקאות בשנה שהוא מבצע או בסכומן, וכן בנסיבות מיוחדות שחלות בעניינו; הוראות כאמור לעניין רשות מקומית או חברה עירונית ייקבעו על ידי שר הפנים, ולעניין קופת חולים – על ידי שר הבריאות;

(4)   שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תחולת הוראות סעיף זה על סוגי ספקים, ולעניין זה רשאי הוא להתחשב בהיקף המחזור השנתי של הספק, במספר העסקאות בשנה שמבוצעות בינו ובין המדינה או הגוף המתוקצב או בסכום העסקה;

(5)   צווים ותקנות לפי סעיף קטן זה טעונים אישור של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

           (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין סוגי עסקאות שהכנסת היא צד להן לפי כל דין, יושב ראש הכנסת רשאי, בצו, לשנות את התוספת ובכלל זה לקבוע מועדי תחילה ותוקף של תחולה וסוגי עסקאות.

מיום 19.10.2017

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ו מס' 2580 מיום 16.8.2016 עמ' 1228 (ה"ח 622)

הוספת סעיף 2ג

אחריות מנהל ועובד (תיקון מס' 1) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 5)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 6)  תשס"ב-2002

3.    (א)  עבר גוף ציבורי על הוראות סעיפים 2 או 2ב, יאשם בעבירה אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, חשב או פקיד אחראי בו, וכל מי שייצג את הגוף הציבורי בעסקה, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת קיום הוראות הסעיף האמור.

           (ב)  מי שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), דינו – קנס.

מיום 7.6.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 103 (ה"ח 1825)

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

אחריות משמעתית

3. אחריותו של מי שמייצג בעסקה את הגוף הציבורי, לקיום האמור בסעיף 2, תהא משמעתית בלבד, ואין במחדלו כדי לגרוע מתוקף העסקה.

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 493 (ה"ח 3043)

(א) עבר גוף ציבורי על הוראות סעיף 2 סעיפים 2 או 2ב, יאשם בעבירה אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, חשב או פקיד אחראי בו, וכל מי שייצג את הגוף הציבורי בעסקה, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת קיום הוראות הסעיף האמור.

 

מיום 22.10.2002

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 498 (ה"ח 3109)

(א) עבר גוף ציבורי על הוראות סעיף 2 סעיפים 2 או 2ב, יאשם בעבירה אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, חשב או פקיד אחראי בו, וכל מי שייצג את הגוף הציבורי בעסקה, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת קיום הוראות הסעיף האמור.

ביצוע ותקנות

4.    שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר משך הזמן שבו יישאר בתקפו אישור שניתן לפי סעיף 2 ובדבר עשיית העתק של אישור כאמור.

תחילה

5.    תחילתו של חוק זה ביום ח' בחשון תשל"ז (1 בנובמבר 1976).

 

(תיקון מס' 10) תשע"ו-2016

תוספת

(סעיף 2ג)

1.        שירות הביטחון הכללי;

2.        המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

צו תשע"ז-2017

2א.      הרשות להגנה על עדים;

(תיקון מס' 10 הוראת שעה) תשע"ו-2016

3.        משטרת ישראל לעניין עסקאות מסווגות;

4.        שירות בתי הסוהר לעניין עסקאות מסווגות;

5.        יחידות סמך של משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, כפי שיקבע הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – מלמ"ב);

6.        עסקאות שמלמ"ב קבע שהן עסקאות מסווגות;

7.        הכנסת, בסוגי עסקאות אלה: סוגי עסקאות שקבע שר האוצר שלא לעניין גוף מסוים; החזר הוצאות; הענקות ותשלומים לפי חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;

צו תשע"ז-2017

8.        עסקה שוועדת המכרזים שהחליטה על ההתקשרות לביצועה השתכנעה כי אין להעביר לגביה מסמך בדרך דיגיטלית, משיקולי הגנת הסייבר; בפרט זה, "ועדת מכרזים" – ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993;

צו תשע"ז-2017

9.        עסקה של משרד הביטחון הנוגעת לטיפול רפואי והכוללת מידע אישי של מטופל;

צו תשע"ז-2017

10.      עסקה ששווייה אינו עולה, בשנה, על 50,000 שקלים חדשים.

מיום 19.10.2017

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ו מס' 2580 מיום 16.8.2016 עמ' 1229 (ה"ח 622)

הוספת תוספת

 

מיום התחילה עד יום 30.6.2017

תיקון מס' 10 הוראת שעה

ס"ח תשע"ו מס' 2580 מיום 16.8.2016 עמ' 1229 (ה"ח 622)

החלפת פרט 3

הנוסח:

3. משטרת ישראל;

 

מיום 19.10.2017

צו תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7866 מיום 19.9.2017 עמ' 1761

הוספת פרטים 2א, 8 עד 10

 

 

      אפרים קציר                  יצחק רבין               יהושע רבינוביץ

         נשיא המדינה                      ראש הממשלה                        שר האוצר

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשל"ו מס' 826 מיום 13.8.1976 עמ' 280 (ה"ח תשל"ו מס' 1257 עמ' 364).

תוקן ק"ת תשל"ז מס' 3610 מיום 31.10.1976 עמ' 268 – צו תשל"ז-1976; תחילתו ביום 1.11.1976. תוקן ק"ת תשמ"ב מס' 4392 מיום 12.8.1982 עמ' 1455 – צו תשמ"ב-1982. ק"ת תשמ"ד מס' 4630 מיום 17.5.1984 עמ' 1484 – צו תשמ"ד-1984; תחילתו ביום 1.4.1984. ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 359 – צו תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.1.1987.

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 102 (ה"ח תשמ"ז מס' 1825 עמ' 212) – תיקון מס' 1; ר' סעיף 4 לענין תחילה.

ס"ח תש"ן מס' 1324 מיום 26.7.1990 עמ' 172 (ה"ח תש"ן מס' 1972 עמ' 104) – תיקון מס' 2; תחילתו ביום 1.4.1991.

ק"ת תשנ"א מס' 5353 מיום 9.5.1991 עמ' 832 – צו תשנ"א-1991. תוקן ק"ת תשנ"ד מס' 5621 מיום 1.9.1994 עמ' 1312 – צו תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ב מס' 1394 מיום 7.4.1992 עמ' 177 (ה"ח תשנ"א מס' 2079 עמ' 380) – תיקון מס' 3 בסעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3), תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 1.7.1992.

ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 186 (ה"ח תשנ"ח מס' 2670 עמ' 164) – תיקון מס' 4; תחילתו ביום 1.6.1998.

י"פ תשנ"ט מס' 4777 מיום 30.6.1999 עמ' 4349 – הודעה תשנ"ט-1999; תחילתה ביום 1.1.1999.

י"פ תשס"ב מס' 5071 מיום 5.5.2002 עמ' 2166 – הודעה תשס"ב-2002; תחילתה ביום 1.1.2002.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 492 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16) – תיקון מס' 5 בסעיף 50א לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 כפי שתוקן בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (תיקון), התשס"ב-2002; תחילתו ביום 1.1.2002.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 497 (ה"ח תשס"ב מס' 3109 עמ' 469) – תיקון מס' 6 בסעיף 9 לחוק שכר מינימום (תיקון מס' 3), תשס"ב-2002; ר' סעיפים 10, 11 לענין תחילה והוראות מעבר.

* שני התיקונים מתשס"ב (מס' 5 ומס' 6) סותרים: שניהם משנים את שם החוק ושניהם מוסיפים סעיף 2ב. לאור האמור לא שונה שם החוק במאגר זה ושני הסעיפים שנוספו קיבלו את מספר הסעיף 2ב, לפי סדר התיקונים. הסתירה נפתרה בתיקון מס' 7 להלן.

י"פ תשס"ד מס' 5247 מיום 25.11.2003 עמ' 887 – הודעה תשס"ד-2003; תחילתה ביום 1.1.2003.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 145 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 7 בסעיף 109 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004 והוא יחול על התקשרויות שנערכו מיום זה ואילך. על אף האמור אין בחוק כדי לגרוע מהחלטת ועדת מכרזים של גוף ציבורי שהתקבלה לפני יום 1.1.2004 לפי הוראות החוק כנוסחן לפני התיקון.

י"פ תשס"ה מס' 5384 מיום 29.3.2005 עמ' 2164 – הודעה תשס"ה-2005; תחילתה ביום 1.1.2005.

י"פ תשס"ו מס' 5508 מיום 22.3.2006 עמ' 2323 – הודעה תשס"ו-2006; תחילתה ביום 1.1.2006.

י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1981 – הודעה תשס"ח-2008; תחילתה ביום 1.1.2008.

י"פ תשס"ט מס' 5906 מיום 22.1.2009 עמ' 1966 – הודעה תשס"ט-2009; תחילתה ביום 1.1.2009.

י"פ תש"ע מס' 6062 מיום 11.2.2010 עמ' 1891 – הודעה תש"ע-2010; תחילתה ביום 1.1.2010.

י"פ תשע"א מס' 6269 מיום 20.7.2011 עמ' 5589 – הודעה תשע"א-2011; תחילתה ביום 1.1.2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2326 מיום 19.12.2011 עמ' 74 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 363 עמ' 376) – תיקון מס' 8 בסעיף 56 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו. ת"ט מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 451; תחילתו ביום 19.6.2012.

י"פ תשע"ב מס' 6351 מיום 29.12.2011 עמ' 1729 – הודעה תשע"ב-2011; תחילתה ביום 1.1.2012.

י"פ תשע"ד מס' 6726 מיום 2.1.2014 עמ' 2652 – הודעה תשע"ד-2014; תחילתה ביום 1.1.2014.

ס"ח תשע"ה מס' 2484 מיום 17.12.2014 עמ' 105 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 591 עמ' 90) – תיקון מס' 9 בסעיף 4 לחוק הבחירות (תיקוני חקיקה), תשע"ה-2014; ר' סעיף 7 לענין תחילה והוראת מעבר.

7. (א) תחילתו של פרק זה, למעט סעיף 25א לחוק הבחירות כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, 12 חודשים מיום פרסומו, או – אם בתקופה האמורה תמה תקופת כהונתה של הכנסת או הכנסת התפזרה – 18 חודשים מיום פרסום תוצאות הבחירות לכנסת הנבחרת לפי סעיף 84 לחוק הבחירות, ואולם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע יום תחילה מוקדם יותר.

 (ב) עובד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת שעבד בה ערב תחילתו של פרק זה, יראו אותו כאילו מונה לפי הוראות חוק המינויים בנוסחו בפרק זה, והוראות פרק זה יחולו עליו מיום תחילתו ואילך.

י"פ תשע"ה מס' 6963 מיום 13.1.2015 עמ' 2679 – הודעה תשע"ה-2015; תחילתה ביום 1.1.2015.

י"פ תשע"ו מס' 7178 מיום 31.12.2015 עמ' 2446 – הודעה תשע"ו-2015; תחילתה ביום 1.1.2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2580 מיום 16.8.2016 עמ' 1228 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 622 עמ' 64) – תיקון מס' 10 והוראת שעה; ר' סעיפים 4, 5 לענין תחילה והוראות מעבר.

4. תחילתו של חוק זה ביום תחילתן של תקנות לפי סעיף 2ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה. [19.10.2017]

5. תקנות ראשונות וצווים ראשונים לפי סעיף 2ג לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יובאו לאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת –

 (1) לעניין עסקאות שהמדינה או גופים של המדינה הם צד להן – לא יאוחר מיום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016);

 (2) לעניין עסקאות שגופים מתוקצבים הם צד להן – לא יאוחר מיום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017).

ס"ח תשע"ו מס' 2580 מיום 16.8.2016 עמ' 1230 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 628 עמ' 80) – תיקון מס' 11.

י"פ תשע"ז מס' 7411 מיום 29.12.2016 עמ' 1911 – הודעה תשע"ז-2016; תחילתה ביום 1.1.2017.

י"פ תשע"ז מס' 7433 מיום 26.1.2017 עמ' 2660 – הודעה (מס' 2) תשע"ז-2017; תחולתה בשנת 2017.

ק"ת תשע"ז מס' 7866 מיום 19.9.2017 עמ' 1761 – צו תשע"ז-2017; ר' סעיפים 2, 3 לענין תחילה ותחולה.

2. על אף האמור בסעיף 4 לחוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשע"ו-2016, תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו, למעט העסקאות של משרדי הממשלה המפורטות מטה שמועד תחילת החוק לגביהן יהיה –

 (1) לגבי משרד הביטחון, לרבות עסקה שמפורטת בפרט 9 לתוספת – ביום י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017);

 (2) לגבי משרד הבריאות, למעט עסקה שמבוצעת באמצעות פורטל הספקים הממשלתי שבמערכת הרוחבית הכוללת במשרדי הממשלה (מערכת מרכב"ה) – ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019);

 (3) לגבי משרד המשפטים לעניין תשלומים לעורכי דין הנותנים שירותים לסנגוריה הציבורית ולאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים – ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019).

3. צו זה יחול על עסקאות שהמדינה או גופים של המדינה צד להן ושנחתמו באחד מימי התחילה, לפי העניין, המפורטים בסעיף 2 או לאחריו.

י"פ תשע"ח מס' 7658 מיום 31.12.2017 עמ' 3763 – הודעה תשע"ח-2017; תחולתה בשנת 2018.

י"פ תשע"ט מס' 8059 מיום 31.12.2018 עמ' 4839 – הודעה תשע"ט-2018; תחולתה בשנת 2019.

י"פ תשפ"ב מס' 10102 מיום 30.12.2021 עמ' 2547 – הודעה תשפ"ב-2021; תחולתה בשנת 2022.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות