Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הרשות לפיתוח הנגב, תשנ"ב-1991

רשויות ומשפט מנהלי – פיתוח – פיתוח הנגב – הרשות לפיתוח הנגב

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

הרשות

Go

2

סעיף 3

הרשות   תאגיד

Go

2

סעיף 4

הרשות   גוף מבוקר

Go

2

סעיף 5

תפקידי הרשות

Go

2

סעיף 6

סמכויות הרשות

Go

2

סעיף 6א

ועדה בין משרדית לעניין מיזם  חקלאי תיירותי משולב

Go

2

סעיף 7

השתתפות המדינה

Go

3

סעיף 8

הכנסות הרשות

Go

3

סעיף 9

מועצת הרשות

Go

3

סעיף 10

תפקידי המועצה

Go

3

סעיף 11

מינהלת הרשות

Go

3

סעיף 12

סייג לחברות

Go

3

סעיף 13

איסור קבלת שכר

Go

4

סעיף 14

תקופת כהונה

Go

4

סעיף 15

פקיעת כהונה

Go

4

סעיף 16

העברה מכהונה

Go

4

סעיף 17

סדרי דיון

Go

4

סעיף 18

חובת גילוי בעסקה

Go

4

סעיף 19

תוקף פעולות

Go

4

סעיף 20

מנהל הרשות

Go

4

סעיף 21

כהונת המנהל ותנאי העסקתו

Go

4

סעיף 22

עובדי הרשות

Go

4

סעיף 23

דין מנהל הרשות, חברי המועצה ועובדיה

Go

4

סעיף 24

דין וחשבון

Go

5

סעיף 25

תקנות וביצוע

Go

5

סעיף 26

ביטול חוק הנגב

Go

5

סעיף 27

תחילה

Go

5


חוק הרשות לפיתוח הנגב, תשנ"ב-1991*

הגדרות

1.    בחוק זה –

          "הוועדה הבין-משרדית" – הוועדה שמונתה בהתאם להוראות סעיף 6א;

מיום 22.7.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2250 מיום 22.7.2010 עמ' 591 (ה"ח 286)

הוספת הגדרת "הוועדה הבין-משרדית"

          "הרשות" – הרשות לפיתוח הנגב המוקמת לפי חוק זה;

          "הנגב" – שטח המדינה שמדרום לקו 115, ברשת ישראל, שיטת קסיני-סולדנר;

מיום 28.5.1993

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ג מס' 1420 מיום 28.5.1993 עמ' 112 (ה"ח 2177)

"הנגב" שטח המדינה שמדרום לקו 110 שמדרום לקו 115, ברשת ישראל, שיטת קסיני-סולדנר;

          "המועצה" – מועצת הרשות כאמור בסעיף 9;

          "המינהלה" – מינהלת הרשות כאמור בסעיף 11;

          "השרים" – שר הכלכלה והתכנון ושר האוצר;

מיום 7.1.1993

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח 2143)

החלפת ההגדרה "השר"

הנוסח הקודם:

"השר" – שר הכלכלה והתכנון;

          "השר" – השר לפיתוח הנגב והגליל;

מיום 22.7.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2250 מיום 22.7.2010 עמ' 591 (ה"ח 286)

הוספת הגדרת "הוועדה הבין-משרדית"

          "מיזם חקלאי-תיירותי משולב" – מיזם בנגב שבמסגרתו נעשה שימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות, לרבות שימושים נלווים לשימושים אלה ולרבות שימוש למגורי המחזיק באותם מקרקעין למטרות האמורות;

מיום 22.7.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2250 מיום 22.7.2010 עמ' 591 (ה"ח 286)

הוספת הגדרת "הוועדה הבין-משרדית"

          "רשות מקומית" – עיריה או מועצה מקומית.

הרשות

2.    מוקמת בזה הרשות לפיתוח הנגב.

הרשות   תאגיד

3.    הרשות היא תאגיד.

הרשות   גוף מבוקר

4.    הרשות היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב].

תפקידי הרשות

5.    (א)  ואלה תפקידי הרשות:

(1)   ליזום פעולות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;

(2)   להכין תכניות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;

(3)   לעודד יוזמות כלכליות לפיתוח הנגב לרבות מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים;

(4)   לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העושים לפיתוח הנגב;

(5)   ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב;

(6)   לייעץ ולסייע בכל הקשור לתכנון ולהקמה של מפעלים כלכליים וחברתיים בנגב לרבות להליכים הדרושים לענין זה לפי כל דין;

(7)   לפעול למען ריכוז מושבם בנגב של הנהלות גופים, יחידות ממשלתיות וחברות ממשלתיות הפועלים בעיקר בנגב;

(8)   ליזום פעילות ליישוב הנגב ולהגברת יכולת קליטת העליה בו.

          (ב)  בביצוע תפקידיה תדאג הרשות שפעולותיה יהיו תואמות את מדיניותה הכלכלית של הממשלה.

מיום 22.7.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2250 מיום 22.7.2010 עמ' 591 (ה"ח 286)

(3) לעודד יוזמות כלכליות לפיתוח הנגב לרבות מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים;

סמכויות הרשות

6.    ואלה סמכויות הרשות:

(1)  לקבוע את הגופים שיבצעו את התכניות לפיתוח הכלכלי והחברתי שהכינה הרשות;

(2)  לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה;

(3)  לקבל תרומות בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה;

(4)  להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים והכל לצורך ביצוע תפקידיה;

(5)  ליצור ולקיים קרנות לפיתוח כלכלי לנגב;

(6)  לקבל, בכפוף לאמור בכל חוק, מילווה לצרכי ביצוע תפקידיה ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; איגרות החוב, המילוות ותנאיהן טעונים אישור השר, בהסכמת שר האוצר;

(7)  לקבוע בכללים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי-תיירותי משולב, לרבות לעניין היתכנות כלכלית של המיזם ולעניין שימושים נלווים לשימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות;

(8)  להמליץ לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, על הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי-תיירותי משולב, שמתקיימים בו הכללים שנקבעו לפי פסקה (7); ואולם השר לא יאשר המלצה כאמור אלא לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין-משרדית; המלצת הרשות לפי פסקה זו תהווה תנאי להקצאת מקרקעין על ידי רשות מקרקעין ישראל.

מיום 22.7.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2250 מיום 22.7.2010 עמ' 591 (ה"ח 286)

הוספת פסקאות 6(7), 6(8)

ועדה בין משרדית לעניין מיזם  חקלאי תיירותי משולב

6א.     (א)  השר ימנה ועדה בין-משרדית, שתפקידה להמליץ לו בעניין הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי-תיירותי משולב כאמור בסעיף 6(8), ואלה חבריה:

(1)   נציג שימנה השר מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   נציג שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו;

(3)   נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו;

(4)   נציג שימנה שר התיירות מבין עובדי משרדו;

(5)   נציג שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו.

          (ב)  הוועדה הבין-משרדית תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.

מיום 22.7.2010

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ע מס' 2250 מיום 22.7.2010 עמ' 591 (ה"ח 286)

הוספת סעיף 6א

השתתפות המדינה

7.    במסגרת כל חוק תקציב תקצה הממשלה לרשות סכומים להשתתפות בפעולות פיתוח הנגב ובהוצאות הרשות.

הכנסות הרשות

8.    כל הכנסה שתקבל הרשות תשמש במסגרת תקציבה למטרות שהועידה הרשות לשם ביצוע תפקידיה.

מועצת הרשות

9.    (א)  לרשות תהיה מועצה, וזה הרכבה:

(1)   נציגי הממשלה מקרב עובדי המדינה, שימנו אותם, אחד אחד, השרים הבאים: ראש הממשלה, שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר האנרגיה והתשתית, שר הבטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר המשפטים, שר העבודה והרווחה, שר הפנים, השר לקליטת העליה, שר התחבורה, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר ושר התקשורת;

(2)   נציג רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי המדינה, שתמנה מועצת מקרקעי ישראל;

(3)   נציגי הרשויות המקומיות בנגב, נציג אחד לכל רשות;

(4)   שני נציגי אוניברסיטת בן גוריון בנגב;

(5)   נציג המרכז הרפואי על שם סורוקה;

(6)   נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;

(7)   נציג התאחדות התעשיינים;

(8)   נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;

(9)   שני נציגי ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;

(10)  נציג הסוכנות היהודית;

(11)  נציג הקרן הקיימת לישראל.

          (ב)  יושב ראש המועצה ייבחר בידי המועצה מבין חבריה, באישור השרים.

מיום 7.1.1993

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח 2143)

(ב) יושב ראש המועצה ייבחר בידי המועצה מבין חבריה, באישור השר השרים.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 330 (ה"ח 436)

ת"ט תש"ע-2009

ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 282

(2) נציג מינהל רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי המדינה, שתמנה מועצת המינהל מקרקעי ישראל;

תפקידי המועצה

10.  (א)  ואלה תפקידי המועצה:

(1)   לקבוע את מדיניות הרשות;

(2)   לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע חוק זה;

(3)   לאשר את תקציב הרשות;

(4)   לפקח על ביצוע תפקידי הרשות.

          (ב)  המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולאצול להן מסמכויותיה.

מינהלת הרשות

11.  (א)  עניני הרשות ינוהלו בידי מינהלה מבין חברי המועצה, וזה הרכבה:

(1)   נציגי השרים האלה: שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר הפנים, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר;

(2)   נציג עירית באר-שבע;

(3)   נציג המועצות האזוריות בנגב, שימנה השר לאחר התייעצות עם המועצות האזוריות בנגב;

(4)   נציג הרשויות המקומיות שאינן מועצות אזוריות, שימנה השר, לאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות בנגב שאינן מועצות אזוריות;

(5)   נציג שימנה השר מקרב המועצות המקומיות, שמרבית האוכלוסיה בכל אחת מהן היא בדואית, לאחר התייעצות עמן;

(6)   נציג ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;

(7)   נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;

(8)   נציג התאחדות התעשיינים;

(9)   נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;

(10)  נציג הסוכנות היהודית;

(11)  נציג הקרן הקיימת לישראל;

(12)  נציג אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

          (ב)  יושב ראש המינהלה ייבחר בידי המינהל מבין חבריה, באישור השר.

מיום 7.1.1993

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח 2143)

הוספת פסקה 11(א)(12)

סייג לחברות

12.  (א)  לא יכהן כחבר המועצה או כחבר המינהלה:

(1)   מי שאינו אזרח בישראל;

(2)   מי שתוך עשר שנים שקדמו למינויו הורשע בפסק דין סופי, או היה נושא את עונשו, בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3)   מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור כאמור; אך לא יהיו פסולים עובדים או חברי הנהלה של גופים ציבוריים או של חברות ממשלתיות בשל כך בלבד שהגופים או החברות קשורים כאמור.

          (ב)  לענין סעיף קטן (א)(3) ולענין סעיף 17 –

          "בעל ענין" – בעל חלק העולה על 5 אחוזים מהונו של התאגיד או מכוח ההצבעה בו או מהזכות לרווחיו;

          "קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

איסור קבלת שכר

13.  חבר המועצה וחבר המינהלה לא יקבלו מהרשות שכר בעד שירותיהם.

תקופת כהונה

14.  חברי המועצה וחברי המינהלה יתמנו לשלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם.

פקיעת כהונה

15.  חבר המועצה וחבר המינהלה יחדלו לכהן לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה:

(1)  התפטרו במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותם והודיעו על כך ליושב ראש המועצה;

(2)  אם נתמנו בהיותם עובדי המדינה, רשות מקומית או גוף שפורט לעיל ופרשו משירותם במדינה, ברשות או בגוף שאותו הם מייצגים.

העברה מכהונה

16.  יושב ראש המועצה יהיה רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)  נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2)  הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3)  נתקיים בו הסייג שבסעיף 12(א)(3).

סדרי דיון

17.  המועצה והמינהלה יקבעו את דרכי עבודתן וסדרי הדיונים בהן במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

חובת גילוי בעסקה

18.  חבר המועצה או חבר המינהלה שיש לו או שעשוי להיות לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, כל חלק, זיקה או ענין בכל עסקה עם הרשות אשר עומדת לדיון במועצה או במינהלה –

(1)  יודיע על כך ליושב ראש המועצה או המינהלה, לפי הענין, מיד לאחר שנודע לו על העסקה;

(2)  לא יהיה נוכח בדיונים באותה עסקה ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליה או הקשורה עמה.

תוקף פעולות

19.  קיום המועצה והמינהלה, סמכויותיהן ותוקף החלטותיהן לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינוים או בהמשך כהונתם.

מנהל הרשות

20.  (א)  המועצה, באישור השרים, תמנה מנהל לרשות.

          (ב)  המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה, המינהלה והשרים לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות.

מיום 7.1.1993

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח 2143)

20. (א) המועצה, באישור השר השרים, תמנה מנהל לרשות.

(ב) המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה, המינהלה והשר והשרים לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות.

כהונת המנהל ותנאי העסקתו

21.  (א)  תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה באישור השרים רשאית להאריך את המינוי לתקופת כהונה נוספת.

          (ב)  המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)   התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;

(2)   השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא תפקידו.

          (ג)   השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

מיום 7.1.1993

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח 2143)

21. (א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה באישור השר השרים רשאית להאריך את המינוי לתקופת כהונה נוספת.

(ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;

(2) השר השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא תפקידו.

(ג) השר השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

עובדי הרשות

22.  תנאי קבלתם של עובדי הרשות, מינוים, תחולת השיפוט המשמעתי עליהם, שכרם ותנאי עבודתם – למעט גמלאותיהם, יהיו כשל עובדי המדינה.

דין מנהל הרשות, חברי המועצה ועובדיה

23.  (א)  דין מנהל הרשות ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:

(1)   חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959;

(2)   חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969;

(3)   חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969;

(4)   ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין, תשל"ז-1977;

(5)   חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979;

          (ב)  פסקאות (4) ו-(5) בסעיף קטן (א) יחולו אף על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.

דין וחשבון

24.  (א)  הרשות תגיש לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת, בתחילת כל שנת כספים דין וחשבון לגבי השנה שחלפה; הדין וחשבון יכלול

(1)   מאזן שנתי מבוקר בידי רואה חשבון;

(2)   דו"ח הכנסות והוצאות;

(3)   דו"חות בדבר המשאבים של הרשות ואופן השימוש בהם;

(4)   סקירה בדבר ביצוע תקציב הרשות;

(5)   סקירה על פעולות הרשות באותה שנה.

          (ב)  השרים רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשבון ומידע אחר על כל ענין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.

מיום 7.1.1993

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח 2143)

24. (א) הרשות תגיש לשר, לשר האוצר לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת, בתחילת כל שנת כספים דין וחשבון לגבי השנה שחלפה; הדין וחשבון יכלול

תקנות וביצוע

25.  השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

מיום 7.1.1993

תיקון מס' 1

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח 2143)

25. השר השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

ביטול חוק הנגב

26.  חוק הנגב, תשמ"ו-1986 – בטל.

תחילה

27.  תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת תשנ"ב (1 בינואר 1992).

                                       יצחק שמיר                                           דוד מגן

                                                 ראש הממשלה                                              שר הכלכלה והתכנון

           חיים הרצוג                                        דב שילנסקי

              נשיא המדינה                                                 יושב ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשנ"ב מס' 1376 מיום 27.12.1991 עמ' 26 (ה"ח תשנ"א מס' 2075 עמ' 360).

תוקן ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 21 (ה"ח תשנ"ג מס' 2143 עמ' 2) – תיקון מס' 1 בסעיף 32 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992.

ס"ח תשנ"ג מס' 1420 מיום 28.5.1993 עמ' 112 (ה"ח תשנ"ג מס' 2177 עמ' 140) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 330 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 514) – תיקון מס' 3 בסעיף 39 לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.1.2010 (ת"ט ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 282).

ס"ח תש"ע מס' 2250 מיום 22.7.2010 עמ' 591 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 286 עמ' 32) – תיקון מס' 4; ר' סעיף 5 לענין הוראות מעבר. תוקן ס"ח תשע"ח מס' 2665 מיום 7.11.2017 עמ' 6 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 702 עמ' 158) – תיקון מס' 4 (תיקון) תשע"ח-2017.

5. (א) בסעיף זה –

"הוועדה הבין-משרדית", "מיזם חקלאי-תיירותי משולב" ו"השר" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה;

"החזקה במקרקעין" – לרבות החזקה מטעם הזכאי לפי החוזה;

"יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה;

"מקרקעין" – מקרקעין שלגביהם נחתם חוזה עם רשות מקרקעי ישראל לפני יום התחילה.

 (ב) מי שניהל מיזם בנגב, והשר, לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין-משרדית, אישר כי ביום התחילה החזיק במקרקעין, שלוש שנים לפחות לפני יום התחילה, לצורך ניהול מיזם חקלאי או מיזם חקלאי-תיירותי משולב שפעל בתמיכה ובסיוע שנתנו משרד ממשרדי הממשלה, ובכלל זה רשות מקרקעי ישראל, לצורך ניהול אותו מיזם, רשאי לבקש מרשות מקרקעי ישראל להתקשר עמו בחוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם כמיזם חקלאי-תיירותי משולב.

 (ג) הוועדה הבין-משרדית –

(1) תחליט על אמות מידה להכרה בתמיכה ובסיוע בהתחשב, בין השאר, באופי התמיכה והסיוע שניתנו לצורך ניהול מיזמים ופיתוחם, ובכלל זה אם ניתנו בכסף או בשווה כסף, וכן בהתחשב בהמלצות לתמיכה ולסיוע כאמור שנתנו משרדי הממשלה;

(2) תמסור לשר את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי בקשה לאישור מיזם, לאחר שבחנה, בין השאר, את אלה:

(א) קיום התנאים האמורים באותו סעיף קטן; התמיכה והסיוע ייבחנו לפי אמות המידה שעליהן החליטה הוועדה לפי פסקה (1);

(ב) מידת ההיתכנות התכנונית של המיזם.

(ב) מידת התאמת המיזם לפעילות כמיזם חקלאי-תיירותי משולב, בהתחשב, בין השאר, באופי הפעילות החקלאית או החקלאית-תיירותית הקיימת במיזם, ובמשך קיומו.

 (ג1) (1) הוועדה הבין-משרדית תמסור לשר את המלצתה לפי סעיף קטן (ג) בתוך שנתיים מיום שהוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב) או מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017, לפי המאוחר, ובלבד שהמבקש העביר לוועדה את המסמכים הדרושים לה לשם מסירת המלצתה; השר רשאי להאריך את התקופה האמורה לגבי בקשה מסוימת או סוג מסוים של בקשות;

  (2) לא מסרה הוועדה הבין-משרדית את המלצתה לשר בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו המליצה לשר לאשר את המיזם.

 (ד) בקשה לקבלת אישור השר לפי סעיף קטן (ב) תוגש בתוך 18 חודשים מיום התחילה עד שישה חודשים מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017; ואולם מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) ערב יום תחילתו של החוק האמור רשאי לבקש כי יראו בבקשתו בקשה חדשה אף אם נדחתה.

 (ה) על אף הוראות כל דין, רשות מקרקעי ישראל תקנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב), שהמציא אישור לפי אותו סעיף קטן, זכויות לגבי המקרקעין לשם ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב וכן זכויות לשם תכנונו של מיזם כאמור; הקניית זכויות כאמור אינה טעונה מכרז, ובלבד שהמבקש הסדיר את תשלומיו לרשות מקרקעי ישראל בשל כל השימושים במקרקעין, שנעשו עד למועד חתימת חוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לרבות תשלומים בשל שימושים במקרקעין אחרים במסגרת המיזם, אף אם לא נחתם לגביהם חוזה עם רשות מקרקעי ישראל לפני יום התחילה; ניתן תוקף לתכנית כהגדרתה בסעיף קטן (ו), המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין, תקנה רשות מקרקעי ישראל למבקש זכות חכירה לדורות לגבי השטח המיועד למגורים ולתיירות במקרקעין.

 (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), רשות מקרקעי ישראל רשאית שלא להמשיך להקנות זכויות לגבי המקרקעין כאמור באותו סעיף קטן, אם עד תום עשר שנים מיום התחילה טרם ניתן תוקף לתכנית המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין, או אם מוסד תכנון דחה תכנית כאמור בהחלטה סופית שאין עליה ערר אף לפני תום התקופה האמורה; בסעיף קטן זה, "תכנית" ו"מוסד תכנון" – כמשמעותם בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

 (ו) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), רשות מקרקעי ישראל רשאי תשלא להמשיך להקנות זכויות לגבי המקרקעין, ובכלל זה לא להקנות זכות חכירה לדורות במקרקעין כאמור באותו סעיף קטן, אם –

(א) עד תום עשר שנים מיום מתן אישור השר לפי סעיף קטן (ב) או מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017, לפי המאוחר, טרם ניתן תוקף לתכנית המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין;

(ב) מוסד תכנון דחה תכנית כאמור בפסקת משנה (א) בהחלטה סופית שאין עליה ערר אף לפני תום התקופה האמורה באותה פסקת משנה;

  (2) החלטת רשות מקרקעי ישראל לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב) הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה, ותיכנס לתוקפה בתום שנה ממועד המצאתה למבקש, אלא אם כן קבעה רשות מקרקעי ישראל מועד מאוחר יותר;

  (3) בסעיף קטן זה, "תכנית" ו"מוסד תכנון" – כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

 (ז) שר החקלאות ופיתוח הכפר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, בתקופה של 12 שנים מתום השנה הראשונה לתחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017, על הליכי הטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (ב), הליכי התכנון לגבי המקרקעין נושא בקשות אלה, והקניית זכויות במקרקעין האמורים לפי סעיף קטן (ה).