Nevo.co.il

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), תשל"ז-1977

רשויות ומשפט מנהלי – תשתיות – ספנות ונמלים

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

תחולת האמנה

Go

2

סעיף 3

קיום הוראות האמנה

Go

2

סעיף 4

השטת כלי שיט

Go

2

סעיף 5

הפעלת כלי שיט וכו'

Go

2

סעיף 6

כלי שיט שאינו כשיר לשיט

Go

2

סעיף 7

איסור הפלגת כלי שיט שאינו כשיר לשיט

Go

2

סעיף 8

בדיקת כלי שיט

Go

2

סעיף 9

מניעת הפלגה של כלי שיט

Go

2

סעיף 10

שמירת דינים

Go

2

סעיף 11

עונשין

Go

2

סעיף 12

תחילה

Go

2

סעיף 13

ביטול

Go

2

סעיף 14

השם

Go

2

תוספת

Go

3


תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), תשל"ז-1977*

          בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל"א-1971, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.       בתקנות אלה –

          "האמנה" – התקנות הבין-לאומיות למניעת התנגשויות בים – 1972 שנערכו בלונדון ביום 20 באוקטובר 1972 ושישראל הצטרפה אליהם ביום כ"ז באייר תשל"ז (15 במאי 1977) ותקפן מיום כ"ט בתמוז תשל"ז (15 ביולי 1977) 1200 זמן אזורי, ואשר נוסחן ניתן בתוספת;

תק' תשע"ז-2016

          "המנהל", "מפקח כלי שיט" – כהגדרתם בתקנות הנמלים בטיחות השיט;

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 189

הוספת הגדרת ""המנהל", "מפקח כלי שיט""

תק' תשע"ז-2016

          "תקנות הנמלים בטיחות השיט" – תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 189

הוספת הגדרת "תקנות הנמלים בטיחות השיט"

תחולת האמנה תק' תשמ"ח-1987

2.    הוראות האמנה יחולו לגבי כל כלי שיט ומטוס-ים הנמצאים במימי הכנרת, במימי לב הים, ובמים הקשורים בהם ואשר כלי שיט ימיים עשויים להלך בהם.

מיום 17.12.1987

תק' תשמ"ח-1987

ק"ת תשמ"ח מס' 5070 מיום 17.12.1987 עמ' 249

2. הוראות האמנה יחולו לגבי כל כלי שיט ומטוס- ים הנמצאים במימי הכנרת, במימי לב הים, ובמים הקשורים בהם ואשר כלי שיט ימיים עשויים להלך בהם.

קיום הוראות האמנה

3.    בעלו וקברניטו של כל כלי שיט ומטוס-ים שהוראות האמנה חלות עליו על פי תקנה 2 (להלן - האחראי) חייבים לקיים כל הוראה מהוראות האמנה.

השטת כלי שיט

4.    בלי לפגוע בכלליות הוראות תקנה 3, לא ישיט האחראי כלי שיט או מטוס-ים ולא ירשה את השטתו ולא יניחהו עוגן אלא אם –

(1)  הוא מצויד בכל המיתקנים, האורות והסימנים הדרושים בהתאם לאמנה כשהם במצב תקין וראויים לשימוש והוא נושא אותם בצורה הקבועה בה;

(2)  המיתקנים, האורות והסימנים מופעלים בדרך הקבועה באמנה.

הפעלת כלי שיט וכו'

5.    לא יפעיל האחראי כלי שיט או מטוס-ים ולא ינהג בו, לא ישיטהו לא יעגינהו ולא ירשה להפעילו, לנהוג בו, להשיטו, להעגינו, אלא בהתאם להוראות האמנה ותוך קיום כלליה.

כלי שיט שאינו כשיר לשיט

6.    כלי שיט שלא נתקיימו בו הוראות האמנה כאמור בתקנה 4(1) אינו כשיר לשיט.

איסור הפלגת כלי שיט שאינו כשיר לשיט

7.    (א)  כל כלי שיט הנמצא בישראל שאינו כשיר לשיט כאמור בתקנה 6, הפלגתו אסורה, וכלי שיט הרשום בישראל שאינו כשיר לשיט כאמור, הפלגתו אסורה גם בהימצאו מחוץ לישראל.

          (ב)  בעלו וקברניטו של כלי שיט שאינו כשיר לשיט כאמור, לא ישיטוהו ולא ירשו את הפלגתו כל עוד אינו כשיר לשיט.

בדיקת כלי שיט תק' תשע"ז-2016

8.       מפקח כלי שיט רשאי לעלות על כל כלי שיט שהוראות תקנה 2 חלות עליו ולבדקו.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 189

8. מנהל המחלקה לשירותים טכניים כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ"ה-1965, מפקח כלי שיט רשאי לעלות על כל כלי שיט שהוראות תקנה 2 חלות עליו ולבדקו.

מניעת הפלגה של כלי שיט תק' תשע"ז-2016

9.       המנהל רשאי למנוע את השטתו של כל כלי שיט שאינו כשיר לשיט לפי תקנות אלה; החליט המנהל כאמור יפעל לפי הוראות תקנה 44(א) או 52יא לתקנות הנמלים בטיחות השיט, לפי העניין.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 189

החלפת תקנה 9

הנוסח הקודם:

מניעת הפלגה של כלי שיט

9. מנהל המחלקה לשירותים טכניים רשאי למנוע השטתו של כל כלי שיט שאינו כשיר לשיט כאמור בתקנות אלה.

שמירת דינים

10.  תקנות אלה באות להוסיף ולא לגרוע מכוחו של כל חיקוק אחר.

עונשין

11.  העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 250 לירות, ובעבירה חוזרת, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות.

תחילה

12.  תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בתמוז תשל"ז (15 ביולי 1977).

ביטול

13.  תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), תשכ"ו-1966 – בטלות.

השם

14.  לתקנות אלה ייקרא "תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), תשל"ז-1977".

תק' תשמ"ד-1984

תוספת

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2494

החלפת התוספת

תקנות בין-לאומיות למניעת התנגשויות בים, 1972

חלק א': כללי

תקנה 1

תחולה

          (א)  תקנות אלה יחולו על כל כלי שיט הנמצאים בים הפתוח ובמים הקשורים בו, ואשר כלי שיט ימיים עשויים להלך בהם.

          (ב)  שום דבר האמור בתקנות אלה לא יפריע בהפעלתן של כל התקנות המיוחדות שהתקינה רשות מתאימה לגבי מעגנים, נמלים, נהרות, אגמים או נתיבי מים פנים-יבשתיים, הקשורים בים הפתוח ואשר כלי שיט ימיים עשויים להלך בהם, תקנות מיוחדות כאמור יהיו תואמות ככל האפשר לתקנות אלה.

          (ג)   שום דבר האמור בתקנות אלה לא יפריע בהפעלתן של כל התקנות המיוחדות שהתקינה ממשלתה של כל מדינה בזיקה לאורות עמדה, אורות איתות, או אותות צופר נוספים, לגבי אניות מלחמה וכלי שיט המתנהלים בשיירה, או בזיקה לאורות עמדה, אורות איתות או אורות נוספים, לגבי כלי שיט של דיג העוסקים בדיג כצי; אורות עמדה, אורות איתות צורות או אותות צופר נוספים אלה יהיו, ככל האפשר, כאלה שלא יוכלו לטעות בהם ולחושבם לאור, לצורה או לאות שהורשו במקום אחר בתקנות אלו.

          (ד)  הארגון רשאי לאמץ מערכים להפרדת התעבורה למטרות תקנות אלו.

תק' תשנ"ג-1993

          (ה)  כל אימת שהממשלה הנוגעת בדבר מחליטה, כי כלי שיט בעל מבנה מיוחד, או שלו מטרה מיוחדת, אינו יכול למלא בשלמות אחר הוראותיה של תקנה מן התקנות הללו לענין מספרם, מקומם, טווחם או קשת ראותם של אורות או צורות, או לענין מערכם ותכונותיהם של המתקנים לאותות קוליים, יהיה כלי שיט זה חייב למלא אחר אותן הוראות אחרות בענין מספרם, מקומם, טווחם או קשת ראותם של אורות או צורות, וכן בענין מערכם ותכונותיהם של המתקנים לאותות קוליים, כפי שממשלתו תחליט שיש בהן כדי מילוי אפשרי ביותר אחר תקנות אלו לגבי אותו כלי שיט.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2494

הוספת תקנה 1

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 320

(ה) כל אימת שהממשלה הנוגעת בדבר מחליטה, כי כלי שיט בעל מבנה מיוחד, או שלו מטרה מיוחדת, אינו יכול למלא בשלמות אחר הוראותיה של תקנה מן התקנות הללו לענין מספרם, מקומם, טווחם או קשת ראותם של אורות או צורות, או לענין מערכם ותכונותיהם של המתקנים לאותות קוליים, מבלי להפריע לתפקידו המיוחד של כלי השיט, יהיה כלי שיט זה חייב למלא אחר אותן הוראות אחרות בענין מספרם, מקומם, טווחם או קשת ראותם של אורות או צורות, וכן בענין מערכם ותכונותיהם של המתקנים לאותות קוליים, כפי שממשלתו תחליט שיש בהן כדי מילוי אפשרי ביותר אחר תקנות אלו לגבי אותו כלי שיט.

תקנה 2

אחריות

          (א)  שום דבר האמור בתקנות אלו לא יפטור כל כלי שיט, או בעליו, קברניטו או צוותו, מאחריות לתוצאותיה של כל רשלנות במילויין של תקנות אלו, או של רשלנות בנקיטת אמצעי זהירות ימיים מקובלים או בנקיטת אמצעי זהירות שנסיבותיו המיוחדים של המקרה יהיו דורשות את נקיטתם.

          (ב)  בפירושן ובמילוין של תקנות אלה תינתן תשומת לב ראויה לכל סכנות שיט וסכנות התנגשות וכן לכל נסיבות מיוחדות, לרבות מגבלותינם של כלי שיט המעורבים, העשויות לחייב סטיה מן התקנות הללו כדי למנוע סכנה מיידית.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2494

הוספת תקנה 2

תקנה 3

הגדרות כלליות

          לעניין תקנות אלה, אם אין משמעות אחרת משתמעת מן ההקשר –

          (א)  "כלי שיט" כולל כלי שיט מכל סוג שהוא, לרבות כלי שיט חסרי הדחק ומטוסי-ים המשמשים, או המסוגלים לשמש, כאמצעי תובלה על פני המים.

          (ב)  "כלי שיט ממוכן" פירושו כל כלי שיט המונע בכוח מכונה.

          (ג)   "מפרשית" פירושה כל כלי שיט המפריש, ובלבד שמכונה להנעתו, אם הותקנה, אין משתמשים בה.

          (ד)  "כלי שיט העוסק בדיג" פירושו כל כלי שיט הדג ברשתות, בחכות, במכמורות או בכל מכשירי דיג אחרים המגבילים את כושר התמרון, אך אינו כולל כלי שיט הדג בחכות גרר או במכשירי דיג אחרים שאינם מגבילים את כושר התמרון.

          (ה)  "מטוס ים" כולל כל כלי טיס שתוכנן לתמרן על פני המים.

          (ו)   "כלי שיט שאין עליו שליטה" פירושו כלי שיט שמחמת איזו נסיבה יוצאת מן הכלל איננו יכול לתמרן כנדרש בתקנות אלה, ולפיכך אינו יכול לפנות דרך לכלי שיט אחר.

          (ז)   "כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן" פירושו כלי שיט שמחמת אופי עבודתו הוא מוגבל בכושרו לתמרן כנדרש בתקנות אלה, ולפיכך אינו יעול לפנות דרך לכלי שיט אחר.

          המונח כלי שיט המוגבלים בכושרם לתמרן יכלול, אך לא יוגבל לכך:

(1)   כלי שיט העוסק בהנחתם של ציון ניווט, כבל תת-ימי או קו צינורות תת-ימיים, בטיפול בהם או בהעלאתם;

(2)   כלי שיט העוסק בחפירה, במדידה או בפעולות שמתחת למים;

(3)   כלי שיט העוסק בהצטיידות או בהעברת בני-אדם, אספקה או מטען כשהוא בדרך;

(4)   כלי שיט העוסק בשילוחו או בהחזרתו של כלי טיס;

(5)   כלי שיט העוסק בפעולות של פינוי מוקשים;

(6)   כלי שיט העוסק בפעולות גרירה המגבילות אותו ואת הגרר שלו במידה מרובה מלסטות מאורחו.

תק' תשנ"ג-1993

          (ח)  "כלי שיט המוגבל בשל השוקע אשר לו" פירושו, כלי שיט ממוכן שמחמת השוקע שלו ביחס לעומק ולרוחב המצוי של נתיב המים הניתן לשיט, הוא מוגבל באופן חמור בכושרו לסטות מן האורח שהוא מהלך בו.

          (ט)  "בדרך" פירושו שכלי השיט אינו עוגן, או אינו רתוק לחוף, או אינו על שרטון.

          (י)   "אורך ורוחב" של כלי שיט פירושם אורכו מקצה אל קצה ורוחבו הגדול ביותר.

          (יא) כלי שיט ייחשבו כרואים זה את זה רק כשניתן לראות בעין מכל אחד מכלי השיט את כלי השיט האחר.

          (יב) "ראות מוגבלת" פירושו כל מצב שבו הראות מוגבלת מחמת ערפל, אד, שלג, סופות גשמים חזקות, סופות חול או כל סיבות דוחות אחרות.

תק' תשע"ז-2016

          (יג)  המונח "כלי מסוג WIG" – כלי שיט רב-תכליתי שאופן תפעולו העיקרי הוא טיסה קרוב לפני השטח באמצעות ניצול תופעת פני שטח.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2495

הוספת תקנה 3

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 320

החלפת תקנת משנה 3(ח)

הנוסח הקודם:

(ח) "כלי שיט המוגבל בשל השוקע אשר לו" פירושו כלי שיט ממוכן שמחמת שוקעו ביחס לעומק המים המצוי הוא מוגבל באורח חמור בכושרו לסטות מן האורח שהוא מהלך בו.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

(א) "כלי שיט" כולל כלי שיט מכל סוג שהוא, לרבות כלי שיט חסרי הדחק, כלי מסוג (WIG) ומטוסי-ים המשמשים, או המסוגלים לשמש, כאמצעי תובלה על פני המים.

(יג) המונח "כלי מסוג WIG" – כלי שיט רב-תכליתי שאופן תפעולו העיקרי הוא טיסה קרוב לפני השטח באמצעות ניצול תופעת פני שטח.

חלק ב': תקנות נהיגה ושיט

סימן 1 – הנהגת כלי שיט בכל מצב של ראות

תקנה 4

תחולה

          התקנות בסימן זה חלות בכל מצב של ראות.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2496

הוספת תקנה 4

תקנה 5

תצפית

          כל כלי שיט יקיים, בכל עת, תצפית נאותה, בראייה ובשמיעה, וכן בכל האמצעים המתאימים המצויים בנסיבות ובתנאים השוררים, שיש בה כדי ליתן הערכה מלאה של המצה ושל סכנת התנגשות.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2496

הוספת תקנה 5

תקנה 6

מהירות בטוחה

          כל כלי שיט יתנהל בכל עת במהירות בטוחה כך שיוכל לנקוט פעולה מתאימה ויעילה כדי למנוע התנגשות, ולהיעצר תוך מרחק הנאות לנסיבות ולתנאים השוררים.

          בקביעתה של מהירות בטוחה יהיו הגורמים שלהלן בין הגורמים שיובאו בחשבון:

          (א)  כל כלי שיט:

(1)   מצב הראות;

(2)   צפיפות התעבורה, לרבות ריכוזים של כלי שיט של דיג או כל כלי שיט אחרים;

(3)   כושר התמרון של כלי השיט בזיקה מיוחדת למרחק העצירה ולכושר הפניה בתנאים השוררים;

(4)   בלילה, מציאותו של אור רקע כגון מן אורות החוף או מן החזר הפזורה של אורותיו הוא;

(5)   מצב הרוח, הים והזרם וקרבתן של סכנות לשיט;

(6)   השוקע ביחסו לעומק המים המצוי.

          (ב)  בנוסף לכך, בכלי שיט בעלי מכ"ם תפעולי:

(1)   תכונותיו, יעילותו ומגבלותיו של ציוד המכ"ם;

(2)   המגבלות הנובעות מסקלת הטווח של המכ"ם שבשימוש;

(3)   השפעת מצב הים, התנאים המטאורולוגיים ומקורות אחרים של הפרעה על גילויו של המכ"ם;

(4)   האפשרות שכלי שיט קטנים, קרח ועצמים צפים אחרים עלולים שלא להתגלות על ידי המכ"ם בעוד מועד;

(5)   מספרם, מקומם ותנועתם של כלי שיט שנתגלו על ידי המכ"ם;

(6)   ההערכה המדוייקת יותר של הראות העשויה להיות אפשרית כאשר המכ"ם משמש לקבוע את הטווח אל כלי השיט או העצמים האחרים בסביבה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2496

הוספת תקנה 6

תקנה 7

סכנת התנגשות

תק' תשנ"ג-1993

          (א)  כל כלי שיט ישתמש בכל האמצעים המצויים המתאימים לנסיבות ולתנאים השוררים כדי לקבוע אם קיימת סכנת התנגשות; היה ספק כלשהו, יראו סכנה זו כקיימת.

          (ב)  ייעשה שימוש נאות בציוד המכ"ם, אם הותקן והוא תפעולי, לרבות סריקה לטווח ארוך, כדי לקבל אזהרה מוקדמת על סכנת התנגשות וסימון מכ"ם או מעקב שיטתי שווה ערך בעצמים שנתגלו.

          (ג)   לא יונחו הנחות על יסוד מידע דל, במיועד מידע דל ממכ"ם.

          (ד)  בקביעה אם קיימת סכנת התנגשות, יהיו השיקולים שלהלן בין השיקולים שיש להביאם בחשבון:

(1)   יראו סכנת התנגשות כקיימת אם כיוון המצפן של כלי שיט מתקרב אינו משתנה במידה ניכרת;

(2)   סכנה כאמור עשויה לעיתים להתקיים גם בשעה ששינוי כיוון במידה ניכרת נראה בעליל, במיוחד בשעה שמתקרבים אל כלי שיט גדול מאור או אל גרר, או בשעה שמתקרבים אל כלי שיט הנמצא בסמוך.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2497

הוספת תקנה 7

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 320

(א) כל כלי שיט ישתמש באמצעים בכל האמצעים המצויים המתאימים לנסיבות ולתנאים השוררים כדי לקבוע אם קיימת סכנת התנגשות; היה ספק כלשהו, יראו סכנה זו כקיימת.

תקנה 8

פעולה למניעת התנגשויות

תק' תשע"ז-2016

          (א)  כל פעולה למניעת התנגשות תינקט לפי חלק זה של התקנות, ואם נסיבות המקרה מאפשרות זאת, תבוצע בהקדם, באופן המיטבי ולפי כללי הימאות הטובה.

          (ב)  כל שינוי אורח או מהירות, או שינוי אורח ומהירות גם יחד, כדי למנוע התנגשות, יהא, אם הנסיבות מרשות זאת, גדול במידה מספקת כדי שיהיה נראה בנקל לכלי השיט האחר, המתבונן בראייה או במכ"ם; יש להמנע מסדרת שינויים קטנים של אורח או של מהירות, או של אורח ומהירות גם יחד.

          (ג)   היה מרחב ים מספיק, עשוי שינוי אורח בלבד להיות הפעולה היעילה ביותר כדי למנוע מצב של קרבה יתירה, ובלבד שהוא נעשה במועד מוקדם, שהוא ממשי, ואיננו מביא לידי התקרבות יתר אחרת.

          (ד)  פעולה הננקטת כדי למנוע התנגשות עם כלי שיט אחר תהא כזאת שתביא לידי מעבר במרחק בטוח. יעילותה של הפעולה תיבדק בזהירות עד שלבסוף יחלוף כלי השיט האחר ויפנה את דרכו לחלוטין.

          (ה)  מקום שנחוץ, כדי למנוע התנגשות או להותיר יותר זמן כדי להעריך את המצב, יקטין כלי שיט את מהירותו או יפסיק לחלוטין את התקדמותו על ידי עצירת אמצעי הנעתו או בהפעלתם לאחור.

תק' תשנ"ג-1993

          (ו)   כלי שיט אשר –

(1)   נדרש לפי תקנות אלה שלא לעכב את המעבר או את המעבר הבטוח של כלי שיט אחר – ינקוט פעולה מוקדמת כדי להותיר מרחב ים מספיק למעבר הבטוח של כלי השיט האחר כאשר נסיבות המקרה דורשות פעולה כזו;

(2)   נדרש שלא לעכב את המעבר הבטוח של כלי שיט אחר אינו פטור מחובתו זו אם הוא מתקרב לכלי השיט האחר עד כדי סכנת התנגשות, וכאשר הוא נוקט פעולה עליו להתחשב התחשבות מלאה בפעולה העשויה להידרש לפי התקנות שבחלק זה;

(3)   אין לעכב את מעברו נשאר מחויב חובה מלאה לפעול לפי תקנות חלק זה כאשר שני כלי השיט מתקרבים זה לזה עד כדי סכנת התנגשות.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2497

הוספת תקנה 8

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 320

הוספת תקנת משנה 8(ו)

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

החלפת תקנת משנה 8(א)

הנוסח הקודם:

(א) כל פעולה שנוקטים למניעת התנגשות תבוצע, אם נסיבות המקרה מרשות זאת, ללא היסוס, במועד מוקדם וכראוי לימאות טובה.

תקנה 9

תעלות צרות

          (א)  כלי שיט המתנהל לאורך תעלה צרה או נתיב שיט, ישוט סמוך לשפתה החיצונית של התעלה, או לשפתו החיצונית של נתיב השיט, הנמצא לימינו, ככל שהדבר נטול סכנה ובר-ביצוע.

          (ב)  כלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים, או מפרשית, לא יעכבו את מעברו של כלי שיט היכול לשוט בבטחה רק בתוך תעלה צרה או נתיב שיט.

תק' תשנ"ג-1993

          (ג)   כלי שיט העוסק בדיג לא יעכב את מעברו של כלי שיט אחר השט בתוך תעלה צרה או נתיב שיט.

תק' תשנ"ג-1993

          (ד)  כלי שיט לא יחצה תעלה צרה או נתיב שיט אם חציה כאמור תעכב את מעברו של כלי שיט היכול לשוט בבטחה אך ורק בתוך תעלה או נתיב שיט אלה; כלי השיט האחרון רשאי להשתמש באות הקולי שנקבע בתקנה 34(ד), מקום שהוא בספק באשר לכוונתו של כלי השיט החוצה.

          (ה)  (1)   בתעלה צרה או בנתיב שיט מקום שעקיפה יכולה להתקיים רק אם כלי השיט שאותו יש לעקוף חייב לנקוט פעולה כדי לאפשר מעבר בטוח, יציין כלי השיט המתכוון לעקוף את כוונתו בהשמעת קולו של האות המתאים שנקבע בתקנה 34(ג)(1). כלי השיט שאותו יש לעקוף ישמיע, אם הוא מסכים לכך, את קול האות המתאים שנקבע בתקנה 34(ג)(2), וינקוט צעדים כדי לאפשר מעבר בטוח; היה הוא בספק, הוא רשאי להשמיע את קול האות שנקבע בתקנה 34(ד);

(2)   תקנה זאת אינה פוטרת את כלי השיט העוקף מחובתו לפי תקנה 13.

          (ו)   כלי שיט המתקרב לסיבוב או לשטח של תעלה צרה או נתיב שיט, מקום שכלי שיט אחרים עלולים להסתר מחמת מיסוך, ישוט בעירבות ובזהירות מיוחדת וישמיע את קול האות המתאים שנקבע בתקנה 34(ה).

          (ז)   כל כלי שיט ימנע מלעגון בתעלה צרה, אם נסיבות המקרה מרשות זאת.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2497

הוספת תקנה 9

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 320

(ג) כלי שיט העוסק בדיג לא יעכב את מעברו של כלי שיט אחר השט בתוך תעלה צרה או נתיב שיט.

(ד) כלי שיט לא יחצה תעלה צרה או נתיב אם או נתיב שיט אם חציה כאמור תעכב את מעברו של כלי שיט היכול לשוט בבטחה אך ורק בתוך תעלה או נתיב שיט אלה; כלי השיט האחרון רשאי להשתמש באות הקולי שנקבע בתקנה 34(ד), מקום שהוא בספק באשר לכוונתו של כלי השיט החוצה.

תקנה 10

מערכים להפרדת התעבורה

תק' תשנ"ג-1993

          (א)  תקנה זו חלה על מערכים להפרדת התעבורה שאימץ הארגון ואינה משחררת כלי שיט כלשהו מהתחייבותו לפי הוראת תקנה אחרת.

          (ב)  כלי שיט המשתמש במערך להפרדת תעבורה:

(1)   יתנהל בנתיב התעבורה המתאים בכיוון הכללי של זרם התעבורה לאותו נתיב;

(2)   יתרחק, ככל שהדבר בר ביצוע, מן הקו להפרדת התעבורה או מן אזור ההפרדה לתעבורה;

(3)   בדרך כלל, ייכנס לנתיב התעבורה, או יצא הימנו, באחד מקצותיו, אולם כאשר הוא נכנס אליו או יוצא הימנו מאחד הצדדים, יבצע תמרון זה בזוית קטנה ככל האפשר ביחס לכיוונה הכללי של התעבורה.

תק' תשנ"ג-1993

          (ג)   כלי שיט יימנע, ככל שהדבר אפשרי, מלחצות נתיבי תעבורה, אולם אם הוא מחויב לעשות כן, יחצה כך שכיוון חרטומו יהיה, ככל האפשר, בזוויות ישרות לכיוונו הכללי של זרם התעבורה.

תק' תשנ"ג-1993

          (ד)  (1)   כלי שיט לא ישתמש באזור תעבורה סמוך לחוף כאשר הוא יכול להשתמש בבטחה בנתיב התעבורה המתאים שבתוך המערך הסמוך להפרדת התעבורה, אולם, כלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים, מפרשיות וכלי שיט העוסקים בדיג רשאים להשתמש באזור התעבורה הסמוך לחוף;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), רשאי כלי שיט להשתמש באזור תעבורה סמוך לחוף כאשר הוא במסלול אל נמל או מנמל, למיתקן או למבנה מנותק מהחוף, לתחנת נתב או לכל מקום אחר הנמצא בתוך אזור התעבורה הסמוך לחוף, או כדי למנוע סכנה מיידית.

          (ה)  כלי שיט שאינו כלי שיט חוצה או כלי שיט הנכנס לנתיב או יוצא הימנו, לא ייכנס בדרך כלל לאזור הפרדה, או יחצה קו הפרדה, למעט:

(1)   במקרה חירום, כדי למנוע סכנה מיידית;

(2)   כדי לעסוק בדיג בתוך אזור ההפרדה.

          (ו)   כלי שיט השט בשטחים שבסמוך לקצותיהם של מערכים להפרדת התעבורה, יעשה זאת בזהירות מיוחדת.

          (ז)   כלי שיט יימנע, ככל האפשר, מלעגון במערך להפרדת התעבורה, או בשטחים שליד קצותיו.

          (ח)  כלי שיט שאינו משתמש במערך להפרדת התעבורה יתרחק הימנו במידה מרובה ככל האפשר.

          (ט)  כלי שיט העוסק בדחג לא יעכב את מעברו של כל כלי שיט המהלך בנתיב שיט.

          (י)   כלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים, או מפרשית, לא יעכבו את מעברו הבטוח של כלי שיט ממוכן המהלך בנתיב שיט.

          (יא) כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן בהיותו עוסק בפעולה לשם קיומה של בטיחות השיט במערך להפרדת תעבורה, פטור מן המילוי אחר תקנה זו בשיעור הנחוץ כדי לבצע את הפעולה.

          (יב) כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן בהיותו עוסק בפעולה לשם הנחתו, טיפול בו או העלאתו של כבל תת ימי בתחום מערך להפרדת תעבורה, פטור ממילוי אחר תקנה זו בשיעור הנחוץ לבצע את הפעולה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2498

הוספת תקנה 10

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 320

(א) תקנה זו חלה על מערכים להפרדת התעבורה שאימץ הארגון ואינה משחררת כלי שיט כלשהו מהתחייבותו לפי הוראת תקנה אחרת.

(ב) כלי שיט המשתמש במערך להפרדת תעבורה:

(1) יתנהל בנתיב התעבורה המתאים בכיוון הכללי של זרם התעבורה לאותו נתיב;

(2) יתרחק, ככל שהדבר בר ביצוע, מן הקו להפרדת התעבורה או מן אזור ההפרדה לתעבורה;

(3) בדרך כלל, ייכנס לנתיב התעבורה, או יצא הימנו, באחד מקצותיו, אולם כאשר הוא נכנס אליו או יוצא הימנו מאחד הצדדים, יבצע תמרון זה בזוית קטנה ככל האפשר ביחס לכיוונה הכללי של התעבורה.

(ג) כלי שיט יימנע, ככל שהדבר אפשרי, מלחצות נתיבי תעבורה, אולם אם מחוייב לעשות כן, יחצה, ככל האפשר, בזויות ישרות לכיוונו הכללי של זרם התעבורה.

(ג) כלי שיט יימנע, ככל שהדבר אפשרי, מלחצות נתיבי תעבורה, אולם אם הוא מחויב לעשות כן, יחצה כך שכיוון חרטומו יהיה, ככל האפשר, בזוויות ישרות לכיוונו הכללי של זרם התעבורה.

(ד) אזורי תעבורה סמוכים לחוף אינם צריכים לשמש בדרך כלל תעבורה ישירה, היכולה להשתמש בבטחה בנתיב התעבורה המתאים שבתוך המערך הסמוך להפרדת התעבורה; אולם, כלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים, ומפרשיות, רשאים, בכל הנסיבות, להשתמש באזורי תעבורה סמוכים לחוף.

(ד) (1) כלי שיט לא ישתמש באזור תעבורה סמוך לחוף כאשר הוא יכול להשתמש בבטחה בנתיב התעבורה המתאים שבתוך המערך הסמוך להפרדת התעבורה, אולם, כלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים, מפרשיות וכלי שיט העוסקים בדיג רשאים להשתמש באזור התעבורה הסמוך לחוף;

(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי כלי שיט להשתמש באזור תעבורה סמוך לחוף כאשר הוא במסלול אל נמל או מנמל, למיתקן או למבנה מנותק מהחוף, לתחנת נתב או לכל מקום אחר הנמצא בתוך אזור התעבורה הסמוך לחוף, או כדי למנוע סכנה מיידית.

סימן 2 – הנהגת כלי שיט היכולים לראות זה את זה

תקנה 11

תחולה

          התקנות בסימן זה חלות על כלי שיט היכולים לראות זה את זה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2499

הוספת תקנה 11

תקנה 12

מפרשיות

          (א)  כששתי מפרשיות מתקרבות זו לזו עד כדי לסכנת התנגשות, תפנה האחת דרך לשניה כאמור להלן:

(1)   אם שתיהן שטות במפנים שונים, חייבת המפרשית השטה כשהרוח לשמאלה לפנות דרך למפרשית האחרת;

(2)   אם שתיהן שטות באותו מפנה, חייבת המפרשית שבמעלה הרוח לפנות דרך למפרשית שבמורד הרוח;

(3)   רואה מפרשית כשהרוח משמאלה מפרשית במעלה הרוח, ואין היא יכולה לקבוע בוודאות אם למפרשית האחרת רוח מצד שמאל או מצד ימין, תפנה דרך לאחרת.

          (ב)  לענין תקנה זו רואים כצד מעלה הרוח את הצד הנוגד לצד שבו נישא המפרש הראשי, או, כשהמדובר הוא במפרשית עם מעטה רוחבי, הצד הנוגד את זה שבו נישא המפרש האורכי הגדול ביותר.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2499

הוספת תקנה 12

תקנה 13

עקיפה

          (א)  על אף כל דבר האמור בתקנות בחלק ב', סימנים 2-1, כל כלי שיט העוקף כלי שיט אחר יפנה דרך לכלי השיט הנעקף.

          (ב)  יראו כלי שיט עוקף בהתקרבו לכלי שיט אחר מכיוון שהוא כדי יותר מ-22.5 מעלות מאחורי הרוחבית שלו, כלומר במצב כזה ביחס לכלי השיט שאותו הוא עוקף, שבלילה יכול היה לראות רק את אור הירכתיים של אותו כלי שיט אך שום אור מאורות הצד שלו.

          (ג)   מקום שכלי שיט שרוי בכל ספק שהוא אם הוא עוקף כלי שיט אחר, עליו להניח כי זה המקרה ולפעול בהתאם לכך.

תק' תשנ"ג-1993

          (ד)  כל שינוי שיחול לאחר מכן בתכווין שבין שני כלי השיט לא יעשה את כלי השיט העוקף לכלי שיט חוצה במשמעות התקנות הללו, ולא יפטור אותו מחובתו לפנות דרך לכלי השיט שאותו הוא עוקף עד אשר יעבור אותו ויפנה את הדרך לחלוטין.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2499

הוספת תקנה 13

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

(ד) כל שינוי שיחול לאחר מכן בתכווין שבין כלי השיט לא יעשה את כלי השיט עוקף כלי שיט שבין שני כלי השיט לא יעשה את כלי השיט העוקף לכלי שיט חוצה במשמעות התקנות הללו, ולא יפטור אותו מחובתו לפנות דרך לכלי השיט שאותו הוא עוקף עד אשר יעבור אותו ויפנה את הדרך לחלוטין.

תקנה 14

מצב של חרטום מול חרטום

          (א)  כששני כלי שיט ממוכנים נפגשים באורחות הפוכים או כמעט הפוכים, עד כדי חשש לסכנת התנגשות, ישנה כל אחד את אורחו לצד ימין כך שכל אחד מהם יעבור משמאלו של האחר.

          (ב)  מצב כאמור יראוהו כקיים כשכלי שיט רואה את כלי השיט האחר מלפנים, או כמעט מלפנים ובלילה הוא יכול לראות את אורות ראש התורן של כלי השיט האחר בקו אחד, או כמעט בקו אחד או את שני אורות הצדף או את אורות ראש התורן כאמור ושני אורות הצד גם יחד, וביום הוא רואה חזות מתאימה של כלי השיט האחר.

          (ג)   מקום שכלי שיט שרוי בספק כלשהו אם מצב כאמור אכן קיים, עליו להניח כי הוא קיים ויפעל בהתאם לכך.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2500

הוספת תקנה 14

תקנה 15

מצב של חציה

          כששני כלי שיט ממוכנים חוצים זה את אורחו של זה עד כדי להוות סכנת התנגשות, חייב כלי השיט שחברו נמצא בצדו הימני לפנות לו את הדרך, ואם נסיבות המקרה מרשות זאת יימנע מלחצות את אורחו לפניו.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2500

הוספת תקנה 15

תקנה 16

פעולתו של כלי שיט החייב לפנות דרך

          כל כלי שיט הנדרשלפנות את דרכו של כלי שיט אחר, ינקוט ככל האפשר, פעולה מוקדמת ממשית כדי לפנותה לרווחה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2500

הוספת תקנה 16

תקנה 17

פעולתו של כלי שיט הממשיך בדרכו

          (א)  (1)   מקום שאחד משניכלי שיט חייב לפנות דרך לשני, יהא כלי השיט השני חייב לשמור על אורחו ומהירותו;

(2)   אף על פי כן רשאי כלי השיט האחרון לנקוט פעולה כדי למנוע התנגשות בתמרונו הוא בלבד, מיד כשנעשה לו ברור, כי כלי השיט הנדרש לפנות את הדרך אינו נוקט בפעולה מתאימה במילוין של תקנות אלה.

          (ב)  אם, מאיזו סיבה שהיא, מוצא את עצמו כלי השיט הנדרש לשמור על אורחו ומהירותו כל-כך סמוך לכלי השיט החייב לפנות דרך, שפעולתו של זה האחרון בלבד לא תצליח למנוע התנגשות, חייב כלי השיט הראשון לנקוט הפעולה המתאימה ביותר למניעת ההתנגשות.

          (ג)   כלי שיט ממוכן הנוקט בפעולה במצב של חציה בהתאם לפסקת משנה (א)(2) לתקנה זו, כדי למנוע התנגשות עם כלי שיט ממוכן אחר, לא ישנה את אורחו לשמאל למען כלי שיט שעל צידו השמאלי, אם נסיבות המקרה מרשות זאת.

          (ד)  תקנה זאת אינה פוטרת את כלי השיט החייב לפנות דרך מחובתו לפנות את הדרך.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2500

הוספת תקנה 17

תקנה 18

אחריותם ההדדית של כלי שיט

          למעט מקום שתקנות 9, 10 ו-13 דורשות אחרת –

          (א)  כלי שיט ממוכן הנמצא בדרך חייב לפנות את דרכם של:

(1)   כלי שיט שאין עליו שליטה;

(2)   כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן;

(3)   כלי שיט העוסק בדיג;

(4)   מפרשית.

          (ב)  מפרשית הנמצאת בדרך חייבת לפנות את דרכו של:

(1)   כלי שיט שאין עליו שליטה;

(2)   כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן;

(3)   כלי שיט העוסק בדיג.

          (ג)   כלי שיט העוסק בדיג, כשהוא נמצא בדרך, חייב, ככל האפשר, לפנות את דרכו של:

(1)   כלי שיט שאין עליו שליטה;

(2)   כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן.

          (ד)  (1)   כלי שיט שאינו כלי שיט שאין עליו שליטה או כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן, יימנע, אם נסיבות המקרה מרשות זאת, מלהפריע את מעברו הבטוח של כלי שיט המוגבל בשל השוקע אשר לו, המצג את האותות שבתקנה 28;

(2)   כלי שיט המוגבל בשל השוקע אשר לו ישוט בזהירות מיוחדת מתוך תשומת לב מלאה למצבו המיוחד.

תק' תשע"ז-2016

          (ה)  מטוס-ים על פני המים חייב, בדרך כלל, לשמור מרחק נאות מכל כלי השיט ולהימנע מלהפריע לשיוטם. אולם בנסיבות שבהן קיימת סכנת התנגשות, חייב הוא למלא אחר תקנות חלק זה.

תק' תשע"ז-2016

          (ו)   על כלי מסוג WIG יחולו הוראות אלה:

(1)   בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח, כלי מסוג WIG ישמור מרחק נאות מכל כלי שיט אחר וימנע מלהפריע לשיוטו;

(2)   כלי מסוג WIG הפועל על פני המים ייחשב כלי שיט ממוכן וימלא אחר חלק זה בתקנות.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2501

הוספת תקנה 18

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

(ה) מטוס-ים על פני המים חייב, בדרך כלל, להתרחק היטב לשמור מרחק נאות מכל כלי השיט ולהימנע מלהפריע לשיוטם. אולם בנסיבות שבהן קיימת סכנת התנגשות, חייב הוא למלא אחר תקנות חלק זה.

(ו) על כלי מסוג WIG יחולו הוראות אלה:

(1) בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח, כלי מסוג WIG ישמור מרחק נאות מכל כלי שיט אחר וימנע מלהפריע לשיוטו;

(2) כלי מסוג WIG הפועל על פני המים ייחשב כלי שיט ממוכן וימלא אחר חלק זה בתקנות.

סימן 3 – התנהגות כלי שיט בראות מוגבלת

תקנה 19

התנהגות כלי שיט בראות מוגבלת

          (א)  תקנה זו חלה על כלי שיט שאינם רואים זה את זה, כשהם שטים בשטח בעל ראות מוגבלת או סמוך לשטח כאמור.

          (ב)  כל כלי שיט יעשה דרכו במהירות בטוחה, מהירות המותאמת לנסיבות ולתנאים השוררים בשל ראות מוגבלת; כלי שיט ממוכן חייב שמנועיו יהיו מוכנים לתמרון מיידי.

          (ג)   כל כלי שיט יתחשב התחשבות ראויה בנסיבות ובתנאים השוררים של ראות מוגבלת בעת מילוין של תקנות סימן 1 לחלק זה.

          (ד)  כלי שיט המגלה באמצעות המכ"ם בלבד את נוכחותו של כלי שיט אחר, יקבע אם מתפתח והולך מצב של קרבה יתרה או קיימת סכנת התנגשות; אם כך הדבר, הוא חייב לנקוט פעולה מונעת במועד מוקדם, ובלבד שבשעה שפעולה זאת מהווה שינוי אורח, יימנע האמור לקמן, ככל האפשר:

(1)   שינוי אורח לשמאל למען כלי שיט שמלפני הרוחבית, שאיננו כלי שיט שאותו עוקפים;

(2)   שינוי אורח לעבר כלי שיט שברוחבית כלי השיט או שמאחורי הרוחבית.

          (ה)  למעט מקום שנקבע שסכנת התנגשות איננה קיימת, כל כלי שיט השומע לכאורה מלפני רוחביתו את אות הערפל של כלי שיט אחר, או שאינו יכול למנוע מצב של קרבה יתרה עם כלי שיט אחר קדימה מרוחביתו, יקטין את מהירותו עד כדי המינימום שבו יוכל לשמור את אורחו. הוא חייב, אם נחוץ הדבר, לעצור לחלוטין את התקדמותו, ובכל מקרה לשוט בזהירות מרבית עד שסכנת ההתנגשות תחלוף.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2501

הוספת תקנה 19

חלק ג' – אורות וצורות

תקנה 20

תחולה

          (א)  התקנות בחלק זה, ימלאו אחריהן בכל מזג אוויר.

          (ב)  התקנות הנוגעות באורות יש למלא אחריהן משקיעת החמה ועד זריחת החמה, ובפרק זמן זה לא יוצגו שום אורות אחרים, פרט לאורות שאינם עשויים להיחשב בטעות כאורות שפורטו בתקנות אלה או להמעיט את ראותם או לטשטש את תכונות ההיכר שלהם או להפריע לקיום תצפית נאותה.

          (ג)   האורות שנקבעו לתקנות אלה, אם נושאים אותם, יש גם להציגם מזריחת החמה עד לשקיעת החמה, כשהראות מוגבלת, ורשאים להציגם בכל נסיבות אחרות המצריכות זאת.

          (ד)  התקנות הנוגעות לצורות, ימלאו אחריהן ביום.

          (ה)  האורות והצורות שפורטו בתקנות אלה ימלאו אחר הוראות נספח 1 לתקנות אלה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2502

הוספת תקנה 20

תקנה 21

הגדרות

          (א)  "אור ראש תורן" פירושו אור לבן שהושם מכל לצירו האורכי של כלי השיט, המפיץ אור בלתי מופסק על פני קשת אופק בת 225 מעלות וקבוע כך, שהאור יופץ בכיוון מישר לפנים עד כדי 22.5 מעלות מאחורי הרוחבית מכל צד מצדי כלי השיט.

          (ב)  "אורות צד" פירושו אור ירוק בצד ימין של כלי השיט ואור אדום בצד שמאל, שכל אחד יפיץ אור בלתי מופסק כל פני קשת אופק בת 112.5 מעלות וקבוע כך, שהאור יופץ בכיוון מישר לפנים עד ל-22.5 מעלות מאחורי הרוחבית שבמצדו המתאים; בכלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים, רשאים ללכד את אורות הצד בפנס אחד, שיינשא על צירו האורכי של כלי השיט.

          (ג)   "אור ירכתיים" פירושו אור לבן שהושם קרוב ככל האפשר לירכתיים, המפיץ אור בלתי מופסק על פני קשת אופק בת 135 מעלות וקבוע כך, שהאור ייראה 67.5 מעלות מכיוון ישר אחורנית לכל צד של כלי השיט.

תק' תשנ"ג-1993

          (ד)  "אור גרירה" פירושו אור צהוב בעל אותן תכונות היכר כאור הירכתיים, שהוגדרו בפסקה (ג) לתקנה זו.

          (ה)  "אור סביב" פירושו אור המפיץ אור בלתי מופסק על פני קשת אופק בת 360 מעלות.

          (ו)   "אור מנצנץ" פירושו אור המנצנץ ברווחי זמן סדירים בתדירות של 120 נצנוצים לדקה, או למעלה מכך.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2502

הוספת תקנה 21

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

(ד) "אורות גרירה" "אור גרירה" פירושו אור צהוב בעל אותן תכונות היכר כאור הירכתיים, שהוגדרו בפסקה (ג) לתקנה זו.

תקנה 22

ראות האורות

          לאורות שנקבעו בתקנות אלה תהיה עוצמה כמפורשת בסימן 8 לנספח 1 של תקנות אלה, כך שיהיו נראים בטווחי המינימום שלקמן:

תק' תשנ"ג-1993

          (א)  בכלי שיט שאורכם 50 מטרים או יותר מכך:

אור ראש תורן, 6 מילין;

אור צד, 3 מילין;

אור ירכתיים, 3 מילין;

אור גרירה, 3 מילין;

אור סביב לבן, אדום, ירוק או צהוב, 3 מילין.

          (ב)  בכלי שיט שאורכם 12 מטרים או יותר מכך, אך שאורכם פחות מ-50 מטרים:

אור ראש תורן, 5 מילין, פרט לכך שמקום שאורכו של כלי השיט פחות מ-20 מטרים, 3 מילין;

אור צד, 2 מילין;

אור ירכתיים, 2 מילין;

אור גרירה, 2 מילין;

אור סביב לבן, אדום, ירוק או צהוב, 2 מילין.

תק' תשנ"ג-1993

          (ג)   בכלי שיט שאורכם פחות מ-12 מטרים:

אור ראש תורן, 2 מילין;

אור צד, מיל אחד;

אור ירכתיים, 2 מילין;

אור גרירה, 2 מילין;

אור סביב לבן, אדום, ירוק או צהוב, 2 מילין.

תק' תשנ"ג-1993

          (ד)  בכלי שיט או עצמים נגררים השקועים בחלקם במים שקשה להבחין בהם: אור סביב לבן, 3 מילין.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2503

הוספת תקנה 22

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

לאורות שנקבעו בתקנות אלה תהיה עוצמה כמפורשת בסימן 8 לנספח 1 של תקנות אלה, כך שיהיו נראים בטווחי המינימום שלקמן:

(א) בכלי שיט שאורכם 50 מטרים או יותר מכך:

אור ראש התורן ראש תורן, 6 מילין;

אור צד, 3 מילין;

אור ירכתיים, 3 מילין;

אור גרירה, 3 מילין;

אור סביב לבן, אדום, ירוק או צהוב, 3 מילין.

(ב) בכלי שיט שאורכם 12 מטרים או יותר מכך, אך שאורכם פחות מ-50 מטרים:

אור ראש תורן, 5 מילין, פרט לכך שמקום שאורכו של כלי השיט פחות מ-20 מטרים, 3 מילין;

אור צד, 2 מילין;

אור ירכתיים, 2 מילין;

אור גרירה, 2 מילין;

אור סביב לבן, אדום, ירוק או צהוב, 2 מילין.

(ג) בכלי שיט שאורכם פחות מ-12 מטרים:

אור ראש התורן ראש תורן, 2 מילין;

אור צד, מיל אחד;

אור ירכתיים, 2 מילין;

אור גרירה, 2 מילין;

אור סביב לבן, אדום, ירוק או צהוב, 2 מילין.

(ד) בכלי שיט או עצמים נגררים השקועים בחלקם במים שקשה להבחין בהם: אור סביב לבן, 3 מילין.

תקנה 23

כלי שיט ממוכנים הנמצאים בדרך

          (א)  כלי שיט ממוכן הנמצא בדרך יציג:

(1)   אור ראש תורן מלפנים;

(2)   אור ראש תורן שני מאחורי האור הקדמי וגבוה ממנו, פרט לכך שכלי שיט שאורכו פחות מ-50 מטרים לא יהא מחוייב להציג אור זה, אך יהא רשאי לעשות כן;

(3)   אורות צד;

(4)   אור ירכתיים.

          (ב)  כלי שיט מרחף, בשעה שהוא פועל באופן שאינו דוחק מים, יציג נוסף לאורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, אור סביב מנצנץ צהוב.

תק' תשע"ז-2016

          (ב1) בעת המראה, נחיתה וטיסה בקרבת פני השטח בלבד, יציג כלי מסוג WIG, נוסף על אורות כאמור בתקנת משנה (א), אור אדום רב-עוצמה מנצנץ סביב האופק.

          (ג)   (1)   כלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-12 מטרים רשאי, במקום האורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, להציג אור סביב לבן ואורות צד;

תק' תשנ"ג-1993

(2)   כלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-7 מטרים, אשר מהירותו המרבית אינה עולה על 7 קשרים, רשאי, במקום האורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, להציג אור סביב לבן, ואם הדבר בר ביצוע, גם להציג אורות צד;

(3)   אור ראש התורן או אור הסביב הלבן בכלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-12 מטרים, ניתן להעבירם ממקומם בקו האמצעי לאורכי של כלי השיט, אם ההתקנה בקו האמצעי אינה בת-ביצוע, ובלבד שאורות הצד יאוחדו בפנס אחד שיינשא בקו האמצעי לאורכו של כלי השיט, או יותקן בסמוך ככל שאפשר באותו קו אורכי כאור ראש התורן או אור הסביב הלבן.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2503

הוספת תקנה 23

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

(ג) (1) כלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-12 מטרים רשאי, במקום האורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, להציג אור סביב לבן ואורות צד;

(2) כלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-7 מטרים, אשר מהירותו המרבית אינה עולה על 7 קשרים, רשאי, במקום האורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, להציג אורות סביב לבנים אור סביב לבן, ואם הדבר בר ביצוע, גם להציג אורות צד;

(3) אור ראש התורן או אור הסביב הלבן בכלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-12 מטרים, ניתן להעבירם ממקומם בקו האמצעי לאורכי של כלי השיט, אם ההתקנה בקו האמצעי אינה בת-ביצוע, ובלבד שאורות הצד יאוחדו בפנס אחד שיינשא בקו האמצעי לאורכו של כלי השיט, או יותקן בסמוך ככל שאפשר באותו קו אורכי כאור ראש התורן או אור הסביב הלבן.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

הוספת תקנת משנה 23(ב1)

תקנה 24

גרירה ודחיפה

          (א)  כלי שיט ממוכן כשהוא גורר יציג:

(1)   במקום האור שנקבע בתקנה 23(א)(1) או (2), שני אורות ראש תורן, בקו מאונך. כאשר אורכו של הגרר, הנמדד מירכתי כלי השיט הגורר עד קצהו האחורי של הגרר, עולה על 200 מטרים – שלושה אורות כאמור, בקו מאונך;

(2)   אורות צד;

(3)   אור ירכתיים;

(4)   אור גרירה, בקו מאונך מעל לאור הירכתיים;

(5)   כאשר אורך הגרר עולה על 200 מטרים, גוף בצורת יהלום במקום שממנו יהיה נראה ביותר.

          (ב)  כאשר כלי שיט דוחף וכלי שיט נדחף קדימה מחוברים זה לזה בקשיחות כיחידה מורכבת אחת, יהיו רואים אותם ככלי שיט ממוכן והם יציגו את האורות שנקבעו בתקנה 23.

          (ג)   כלי שיט ממוכן כשהוא דוחף קדימה או גורר לצדו, פרט למקרה של יחידה מורכבת, יציג:

(1)   במקום האור שנקבע בתקנה 23(א)(1) או (2), שני אורות ראש תורן, בקו מאונך;

(2)   אורות צד;

(3)   אור ירכתיים.

          (ד)  כלי שיט ממוכן שעליו חלות הוראות פסקאות (א) או (ג) לתקנה זו, ימלא גם אחר תקנה 23(א)(2).

          (ה)  כלי שיט או עצם נגררים, שאינם אלה שצויינו בפסקה (ז) לתקנה זו, יציגו:

(1)   אורות צד;

(2)   אור ירכתיים;

(3)   כאשר אורכו של הגרר עולה על 200 מטרים, גוף בצורת יהלום, במקום שממנו יהיה נראה ביותר.

          (ו)   בתנאי שמספר כלשהו של כלי שיט הנגררים לצדו או נדחפים בקבוצה יוארו כאילו היו כלי שיט אחד –

(1)   כלי שיט הנדחף קדימה, ושאינו מהווה חלק מיחידה מורכבת, יציג בקדמתו אורות צד;

(2)   כלי שיט נגרר לצדו של הגורר יציג אור ירכתיים ובקדמתו אורות צד.

          (ז)   כלי שיט או עצם שקשה להבחין בהם, השקועים בחלקם במים, או הרכב של כלי שיט או עצמים נגררים כאמור, יציגו:

תק' תשנ"ג-1993

(1)   אם רוחבם פחות מ-25 מטרים, אור סביב לבן אחד בקצה הקדמי או בסמוך לו ואור סביב לבן אחד בקצה האחורי או בסמוך לו, למעט דרקונים שאינם צריכים להציג אור בקצה הקדמי או בסמוך לו;

(2)   אם רוחבם 25 מטרים או יותר מכך, שני אורות סביב לבנים נוספים בקצות רוחבם, או בסמוך לכך;

(3)   אם אורכם עולה על 100 מטרים, אורות סביב לבנים נוספים בין האורות שנקבעו בפסקאות משנה (1) ו-(2), כך שהמרחק בין האורות לא יעלה על 100 מטרים;

תק' תשנ"ג-1993

(4)   גוף בצורת יהלום בקצה האחורי ביותר של כלי השיט או העצם האחרון הנגרר, ואם אורכו של הגרר עולה על 200 מטרים, גוף נוסף בצורת יהלום שבמקום שממנו הוא נראה ביותר ושיונח מלפנים ככל שאפשר.

          (ח)  מקום שמחמת סיבה מספקת כלשהי בלתי מעשי הוא לגבי כלי שיט או עצם הנגררים להציג את האורות או הצורות שנקבעו בפסקה (ה) או (ז) לתקנה זו, יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים להאיר את כלי השיט או העצם הנגררים, או, לפחות, לציין את נוכחותם של כלי שיט או עצם כאמור.

          (ט)  מקום שמחמת סיבה מספקת כלשהי בלתי מעשי הוא לגבי כלי שיט שאינו מועסק בדרך כלל בפעולות גרירה להציג את האורות שנקבעו בפסקה (א) או (ג) לתקנה זו, לא יידרש כלי שיט כאמור להציג אותם אורות בהיותו עוסק בגרירתו של כלי שיט אחר הנתון במצוקה או הנזקק לסיוע בצורה אחרת, יינקטו כל האמצעים האפשריים כדי לציין את טיב היחסים בין כלי השיט הגורר ובין כלי השיט הנגרר, כמורשה בתקנה 36, במיוחד על ידי הארה של חבל הגרירה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2504

הוספת תקנה 24

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

(ז) כלי שיט או עצם שקשה להבחין בהם, השקועים בחלקם במים, או הרכב של כלי שיט או עצמים נגררים כאמור, יציגו:

(1) אם רוחבם פחות מ-25 מטרים, אור סביב לבן אחד בכל קצה קדמי בקצה הקדמי או בסמוך לו ואור סביב לבן אחד בכל קצה אחורי בקצה האחורי או בסמוך לו, למעט דרקונים שאינם צריכים להציג אור בקצה הקדמי או בסמוך לו;

(2) אם רוחבם 25 מטרים או יותר מכך, שני אורות סביב לבנים נוספים בקצות רוחבם, או בסמוך לכך;

(3) אם אורכם עולה על 100 מטרים, אורות סביב לבנים נוספים בין האורות שנקבעו בפסקאות משנה (1) ו-(2), כך שהמרחק בין האורות לא יעלה על 100 מטרים;

(4) גוף בצורת יהלום בקצה האחורי ביותר של כלי השיט או העצם הנגררים העצם האחרון הנגרר, ואם אורכו של הגרור הגרר עולה על 200 מטרים, גוף נוסף בצורת יהלום שבמקום שממנו הוא נראה ביותר ושיונח מלפנים ככל שאפשר.

תקנה 25

מפרשיות הנמצאות בדרך וכלי שיט המונעים על ידי משוטים

          (א)  מפרשית הנמצאת בדרך תציג:

(1)   אורות צד;

(2)   אור ירכתיים.

          (ב)  במפרשית שאורכה פחות מ-20 מטרים, עשויים האורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו לניות מצויים בפנס אחד, שיינשא בראש התורן, או סמוך לראש התורן, במקום שמשם יהיה נראה ביותר.

תק' תשנ"ג-1993

          (ג)   מפרשית הנמצאת בדרך רשאית, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, להציג בראש התורן, או סמוך לראש התורן, מקום שמשם יהיו נראים ביותר, שני אורות סביב בקו מאונך, העליון – אדום, והתחתון – ירוק, אולם אורות אלו לא יוצגו יחד עם הפנס התלת-צבעי שהורשה בפסקה (ב) לתקנה זו.

          (ד)  (1)   מפרשית שאורכה פחות מ-7 מטרים תציג, אם הדבר מעשי, את האורות שנקבעו בפסקה (א) או (ב) לתקנה זו, אולם אם אין היא עושה כן, יהיה בה, מוכן ליד, פנס חשמלי או פנס דולק המפיץ אור לבן, שיוצג בעוד מועד כדי למנוע התנגשות;

(2)   כלי שיט המונע על ידי משוטים רשאי להציג את האורות שנקבעו בתקנה זו למפרשיות, אולם אם אינו עושה כן, יהיו בו, מוכן ליד, פנס חשמלי או פנס דולק המפיץ אור לבן, שיוצג בעוד מועד כדי למנוע התנגשות.

          (ה)  כלי שיט כשהוא מפריש ומפליג בכוח מכונות גם יחד, יציג מלפנים, במקום שממנו היא נראית ביותר, צורה חרוטית שקודקודה כלפי מטה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2505

הוספת תקנה 25

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

(ג) מפרשית הנמצאת בדרך ראשית רשאית, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, להציג בראש התורן, או סמוך לראש התורן, מקום שמשם יהיו נראים ביותר, שני אורות סביב בקו מאונך, העליון – אדום, והתחתון – ירוק, אולם אורות אלו לא יוצגו יחד עם הפנס התלת-צבעי שהורשה בפסקה (ב) לתקנה זו.

תקנה 26

כלי שיט של דיג

          (א)  כלי שיט העוסק בדיג, כאשר הוא בדרך או כאשר הוא עוגן, יציג רק את האורות והצורות שנקבעו בתקנה זו.

          (ב)  כלי שיט כשהוא עוסק בדיג מכמורת, כלומר גרירתם, דרך המיםף של מכמורת או מתקן אחר המשמש כמכשיר דיג, יציג:

תק' תשנ"ו-1996

(1)   שני אורות סביב בקו מאונך, העליון – ירוק והתחתון לבן, או צורה המורכבת משני חרוטים, שקודקודיהם צמודים, בקו מאונך זה מעל זה;

(2)   אור ראש תורן מאחורי אור הסביב הירוק וגבוה ממנו; כלי שיט שאורכו פחות מ-50 מטרים לא יהא מחוייב להציג אור כאמור, אך רשאי יהיה לעשות כן;

(3)   כשהוא עושה דרכו במים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה זו, אורות צד ואור ירכתיים.

          (ג)   כלי שיט העוסק בדיג, שאינו דיג מכמורת, יציג:

תק' תשנ"ו-1996

(1)   שני אורות סביב בקו מאונך, העליון – אדום והתחתון לבן, או צורה המורכבת משני חרוטים, שקודקודיהם צמודים, בקו מאונך זה מעל זה;

(2)   מקום שישנו ציוד דיד המתמשך ביותר מ-150 מטרים בקו אופקי מן כלי השיט, אור סביב לבן או צורה חרוטית, עם הקודקוד כלפי מעלה, בכיוון הציוד;

(3)   כשהוא עושה את דרכו במים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה זו, אורות צד ואור ירכתיים.

תק' תשנ"ו-1996

          (ד)  האותות הנוספים המתוארים בנספח 2 לתקנות אלה, יחולו על כלי שיט העוסק בדיג בקירבה רבה לכלי שיט אחרים העוסקים בדיג.

          (ה)  כלי שיט כשאינו עוסק בדיג לא יציג את האורות או הצורות שנקבעו בתקנה זו, אלא רק את האורות או הצורות שנקבעו לכלי שיט השווה לו באורכו.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2506

הוספת תקנה 26

מיום 13.4.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 635

(ב) כלי שיט כשהוא עוסק בדיג מכמורת, כלומר גרירתם, דרך המיםף של מכמורת או מתקן אחר המשמש כמכשיר דיג, יציג:

(1) שני אורות סביב בקו מאונך, העליון – ירוק והתחתון לבן, או צורה המורכבת משני חרוטים, שקודקודיהם צמודים, בקו מאונך זה מעל זה; כלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים רשאי, במקום צורה זו, להציג סל;

(2) אור ראש תורן מאחורי אור הסביב הירוק וגבוה ממנו; כלי שיט שאורכו פחות מ-50 מטרים לא יהא מחוייב להציג אור כאמור, אך רשאי יהיה לעשות כן;

(3) כשהוא עושה דרכו במים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה זו, אורות צד ואור ירכתיים.

(ג) כלי שיט העוסק בדיג, שאינו דיג מכמורת, יציג:

(1) שני אורות סביב בקו מאונך, העליון – אדום והתחתון לבן, או צורה המורכבת משני חרוטים, שקודקודיהם צמודים, בקו מאונך זה מעל זה; כלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים רשאי, במקום צורה זאת, להציג סל;

(2) מקום שישנו ציוד דיד המתמשך ביותר מ-150 מטרים בקו אופקי מן כלי השיט, אור סביב לבן או צורה חרוטית, עם הקודקוד כלפי מעלה, בכיוון הציוד;

(3) כשהוא עושה את דרכו במים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה זו, אורות צד ואור ירכתיים.

(ד) כלי שיט העוסק בדיג בקרבה רבה לכלי שיט אחרים העוסקים בדיג, רשאי להציג את האותות הנוספים המתוארים בנספח 2 לתקנות אלה.

(ד) האותות הנוספים המתוארים בנספח 2 לתקנות אלה, יחולו על כלי שיט העוסק בדיג בקירבה רבה לכלי שיט אחרים העוסקים בדיג.

תקנה 27

כלי שיט שאין עליהם שליטה או המוגבלים בכושרם לתמרן

          (א)  כלי שיט שאין עליו שליטה, יציג:

תק' תשנ"ג-1993

(1)   שני אורות סביב אדומים, בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראים ביותר;

(2)   שני כדורים או צורות דומות, בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראים ביותר;

(3)   כשהוא עושה את דרכו במים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה זו, אורות צד ואור ירכתיים.

          (ב)  כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן, פרט לכלי שיט העוסק בפעולות פינוי מוקשים, יציג:

(1)   שלושה אורות סביב בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראים ביותר. העליון והתחתון שבאורות אלה יהיו אדומים והאור האמצעי יהיה לבן;

(2)   שלוש צורות בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראות ביותר. העליונה והתחתונה שבצורות אלו יהיו כדורים והצורה האמצעים בתבנית יהלום;

(3)   כשהוא עושה את דרכו במים אור ראש תורן או אורות ראש תורן, אורות צד ואור ירכתיים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקת משנה (1);

(4)   כשהוא עוגן, נוסף לאורות או לצורות שנקבעו בפסקאות משנה (1) ו-(2), את האור, האורות או הצורה שנקבעו בתקנה 30.

          (ג)   כלי שיט ממוכן העוסק בפעולת גרירה המגבילה קשות את כלי השיט הגורר ואת גרורו בכושרם לסטות מאורחם, יציג, בנוסף לאורות או לצורות שנקבעו בתקנה 24(א), את האורות או הצורות שנקבעו בפסקת משנה (ב)(1) ו-(2) לתקנה זו.

          (ד)  כלי שיט העוסק בחפירה או בפעילות שמתחת למים, כשהוא מוגבל בכושרו לתמרן, יציג את האורות והצורות שנקבעו בפסקת משנה (ב)(1), (2) ו-(3) לתקנה זו, ונוסף לכך, בשעה שקיים מכשול, יציג:

(1)   שני אורות סביב אדומים או שני כדורים, בקו מאונך, כדי לציין את הצד שבו קיים המכשול;

תק' תשנ"ג-1993

(2)   שני אורות סביב ירוקים או שתי צורות בתבנית יהלום, בקו מאונך, כדי לציין את הצד שבו יכול כלי שיט אחר לעבור;

תק' תשנ"ג-1993

(3)   כשהוא עוגן, את האורות או הצורות שנקבעו בתקנת משנה זו במקום האורות או הצורה שנקבעו בתקנה 30.

          (ה)  כלי שיט המשתתף בפעולות צלילה, שאינו יכול מחמת ממדיו להציג את כל האורות והצורות שנקבעו בפסקה (ד) לתקנה זו, יציג את האמור לקמן:

(1)   שלושת אורות סביב בקו מאונך ממקום שממנו יהיו נראים ביותר, הגבוה ביותר והנמוך ביותר מן האורות האלה יהיו אדומים, והאור האמצעי יהיה לבן;

תק' תשנ"ג-1993

(2)   דגם קשיח, שגובהו לא פחות ממטר אחד, של הדגל A מהצופן הבין-לאומי לאיתות וינקטו אמצעים כדי להבטיח שייראה סביב כל האופק.

          (ו)   כלי שיט העוסק בפעולות פינוי מוקשים יציג, נוסף לאורות שנקבעו לכלי שיט ממוכן בתקנה 23, או לאורות או לצורה שנקבעו לכלי שיט עוגן בתקנה 30, לפי הנאות, שלושה אורות סביב ירוקים או שלושה כדורים. אחד מן האורות או הצורות הללו יוצג סמוך לראש התורן הקדמי ואחד בכל קצה מקצות האסקריה הקדמית. אורות או צורות אלה מציינים כי מסוכן הוא לכלי שיט אחר להתקרב לתחום 1000 מטרים מכלי השיט המפנה מוקשים.

          (ז)   כלי שיט שאורכם פחות מ-12 מטרים, למעט אותם כלי שיט העוסקים בפעולות צלילה לא יידרשו להציג את האורות והצורות שנקבעו בתקנה זו.

          (ח)  האותות שנקבעו בתקנה זו אינם אותו של כלי שיט במצוקה הזקוקים לעזרה. אותו כאלה כלולים בנספח 4 לתקנות אלה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2506

הוספת תקנה 27

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

(א) כלי שיט שאין עליו שליטה, יציג:

(1) שני אורות סביב אדומים, בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראים ביותר;

(2) שני כדורים או צורות דומות, בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראים ביותר;

(3) כשהוא עושה את דרכו במים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקה זו, אורות צד ואור ירכתיים.

(ב) כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן, פרט לכלי שיט העוסק בפעולות פינוי מוקשים, יציג:

(1) שלושה אורות סביב בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראים ביותר. העליון והתחתון שבאורות אלה יהיו אדומים והאור האמצעי יהיה לבן;

(2) שלוש צורות בקו מאונך, במקום שממנו יהיו נראות ביותר. העליונה והתחתונה שבצורות אלו יהיו כדורים והצורה האמצעים בתבנית יהלום;

(3) כשהוא עושה את דרכו במים אור ראש תורן או אורות ראש תורן, אורות צד ואור ירכתיים, נוסף לאורות שנקבעו בפסקת משנה (1);

(4) כשהוא עוגן, נוסף לאורות או לצורות שנקבעו בפסקאות משנה (1) ו-(2), את האור, האורות או הצורה שנקבעו בתקנה 30.

(ג) כלי שיט ממוכן העוסק בפעולת גרירה המגבילה קשות את כלי השיט הגורר ואת גרורו בכושרם לסטות מאורחם, יציג, בנוסף לאורות או לצורות שנקבעו בתקנה 24(א), את האורות או הצורות שנקבעו בפסקת משנה (ב)(1) ו-(2) לתקנה זו.

(ד) כלי שיט העוסק בחפירה או בפעילות שמתחת למים, כשהוא מוגבל בכושרו לתמרן, יציג את האורות והצורות שנקבעו בפסקת משנה (ב)(1), (2) ו-(3) לתקנה זו, ונוסף לכך, בשעה שקיים מכשול, יציג:

(1) שני אורות סביב אדומים או שני כדורים, בקו מאונך, כדי לציין את הצד שבו קיים המכשול;

(2) שני אורות סביב ירוקים או שתי צורות בתבנית יהלום, בקו מאונך, כדי לציין את הצד שבו יכול כלי השיט האחר כלי שיט אחר לעבור;

(3) כשהוא עוגן, את האורות או הצורות שנקבעו בפסקה א' בתקנת משנה זו במקום האורות או הצורה שנקבעו בתקנה 30.

(ה) כלי שיט המשתתף בפעולות צלילה, שאינו יכול מחמת ממדיו להציג את כל האורות והצורות שנקבעו בפסקה (ד) לתקנה זו, יציג את האמור לקמן:

(1) שלושת אורות סביב בקו מאונך ממקום שממנו יהיו נראים ביותר, הגבוה ביותר והנמוך ביותר מן האורות האלה יהיו אדומים, והאור האמצעי יהיה לבן;

(2) דגם קשיח, שגובהו לא פחות ממטר אחד, של הדגל A מהצופן הבין-לאומי לאיתות וינקטו אמצעים כדי להבטיח שייראה סביב כל האופק.

תקנה 28

כלי שיט המוגבלים בשל השוקע אשר להם

          כלי שיט המוגבל בשל השוקע אשר לו, יציג, נוסף לאורות שנקבעו לכלי שיט ממוכנים בתקנה 23, שלושה אורות סביב אדומים, בקו מאונך, או צורת כליל, במקום שממנו יהיו נראים ביותר.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2507

הוספת תקנה 28

תקנה 29

כלי שיט של נתב

          (א)  כלי שיט העוסק בתפקידי ניתוב יציג –

(1)   בראש התורן, או סמוך לראש התורן, שני אורות סביב בקו מאונך, העליון – לבן והתחתון אדום;

(2)   כשהוא נמצא בדרך, נוסף לכך, אורות צד ואור ירכתיים;

(3)   כשהוא עוגן, נוסף לאורות שנקבעו בפסקת משנה (1), את האור, האורות או הצורה שנקבעו בתקנה 30 לגבי כלי שיט עוגנים.

          (ב)  כלי שיט של נתב, כשאינו עוסק בתפקידי ניתוב, יציג את האורות או הצורות שנקבעו לכלי שיט דומה השווה לו באורכו.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2508

הוספת תקנה 29

תק' תשנ"ג-1993

תקנה 30

כלי שיט עוגנים וכלי שיט על שרטון

          (א)  כלי שיט כשהוא עוגן יציג, במקום שממנו יהיו נראים ביותר:

(1)   בחלקו הקדמי, אור סביב לבן או כדור;

(2)   בירכתיים, או בסמוך להן, ובגובה נמוך מן האור שנקבע בפסקת משנה (1), אור סביב לבן.

          (ב)  כלי שיט שאורכו פחות מ-50 מטרים רשאי להציג אור סביב לבן במקום שממנו יהיה נראה ביותר, במקום האורות שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו.

          (ג)   כלי שיט כשהוא עוגן רשאי, וכלי שיט שאורכו 100 מטרים או למעלה מכך חייב, להשתמש גם באורות העבודה הקיימים, או באורות שווי ערך, כדי להאיר את סיפוניו.

          (ד)  כלי שיט על שרטון יציג את האורות שנקבעו בפסקאות (א) או (ב) לתקנה זו, ונוסף לכך, במקום שממנו יהיו נראים ביותר –

(1)   שני אורות סביב אדומים, בקו מאונך;

(2)   שלושה כדורים בקו מאונך.

          (ה)  כלי שיט שאורכו פחות מ-7 מטרים, בשעה שהוא עוכן שלא בתעלה צרה, שלא בנתיב שיט או מעגן, או שלא בסמוך להם, או שלא במקום שכלי שיט אחרים שטים בו כרגיל לא יידרש להציג את האורות או הצורה שנקבעה בפסקאות (א) ו-(ב) לתקנה זו.

          (ו)   כלי שיט שאורכו פחות מ-12 מטרים, כשהוא נמצא על שרטון, לא יידרש להציג את האורות או הצורות שנקבעו בפסקאות משנה (ד)(1) ו-(2) לתקנה זו.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2508

הוספת תקנה 30

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

תקנה 30

כלי שיט עוגן כלי שיט עוגנים וכלי שיט על שרטון

תק' תשע"ז-2016

תקנה 31

מטוסי ים או כלי מסוג WIG

          במקום שבלתי מעשי הוא לגבי מטוסי ים או כלי מסוג WIG להציג אורות או צורות שלהם התכונות שנקבעו בתקנות חלק זה, או במקומות שנקבעו כאמור, יציג מטוס הים או כלי מסוג WIG אורות וצורת דומים ככל האפשר בתכונות ובמקומות.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2508

הוספת תקנה 31

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

תקנה 31

מטוסי ים או כלי מסוג WIG

במקום שבלתי מעשי הוא לגבי מטוסי ים או כלי מסוג WIG להציג אורות או צורות שלהם התכונות שנקבעו בתקנות חלק זה, או במקומות שנקבעו כאמור, יציג מטוס הים או כלי מסוג WIG אורות וצורת דומים ככל האפשר בתכונות ובמקומות.

חלק ד' – אותות קוליים ואותות אור

תקנה 32

הגדרות

          (א)  "צופר" פירושו כל מכשיר המאותת קולות, המסוגל להשמיע את הצפירות שנקבעו והממלא אחר המפרטים שבנספח 3 לתקנות אלה.

          (ב)  "צפירה קצרה" פירושה צפירה הנמשכת כשניה אחת.

          (ג)   "צפירה ממושכת" פירושה צפירה הנמשכת מארבע עד שש שניות.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2509

הוספת תקנה 32

תקנה 33

ציוד לאותות קוליים

תק' תשע"ז-2016

          (א)  כלי שיט שאורכו 12 מטרים או יותר יצוייד בצופר, כלי שיט שאורכו 20 מטרים או יותר יצויד בפעמון נוסף על הצופר, וכלי שיט שאורכו 100 מטרים או יותר יצוייד, בנוסף לכך, בגונג, שנעימתו וצלילו אין יכולים לחשבם בטעות לאלו של הפעמון. הצופר, הפעמון והגונג ימלאו אחר המפרטים שבנספח 3 לתקנות אלה. הפעמון או הגונג, או שניהם כאחד, אפשר יהיה להחליפם בציוד אחר שלו אותן תכונות הצליל המתאימות, ובלבד שהפעלת יד להשמעת קולם של האותות שנקבעו תהא תמיד אפשרית.

          (ב)  כלי שיט שאורכו פחות מ-12 מטרים לא יהא מחוייב לשאת את מכשירי האיתות הקוליים שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו, אולם אם אין הוא עושה כן, הוא יצוייד באמצעי אחר של הפקת אות קולי יעיל.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2509

הוספת תקנה 33

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

(א) כלי שיט שאורכו 12 מטרים או יותר יצוייד בצופר ובפעמון כלי שיט שאורכו 20 מטרים או יותר יצויד בפעמון נוסף על הצופר, וכלי שיט שאורכו 100 מטרים או יותר יצוייד, בנוסף לכך, בגונג, שנעימתו וצלילו אין יכולים לחשבם בטעות לאלו של הפעמון. הצופר, הפעמון והגונג ימלאו אחר המפרטים שבנספח 3 לתקנות אלה. הפעמון או הגונג, או שניהם כאחד, אפשר יהיה להחליפם בציוד אחר שלו אותן תכונות הצליל המתאימות, ובלבד שהפעלת יד להשמעת קולם של האותות שנקבעו תהא תמיד אפשרית.

תקנה 34

אותות תמרון ואותות אזהרה

          (א)  שעה שכלי שיט נמצאים במצב שבו הם רואים זה את זה, חייב כלי שיט ממוכן, הנמצא בדרך כשהוא מתמרן כמורשה או כנדרש בתקנות אלו, לציין תמרון זה בהשמיעו בצופר את האותות דלקמן:

צפירה קצרה אחת שמשמעותה "אני משנה את אורחי לימין";

שתי צפירות קצרות שמשמעותן "אני משנה את אורחי לשמאל";

שלוש צפירות קצרות שמשמעותן "אני מפעיל הנעה לאחור".

          (ב)  כל כלי שיט רשאי להשלים את אותות הצופר שנקבעו בפסקה (א) לתקנה זו באותות אור חוזרים ונשנים, לפי המתאים, בעוד שהתמרון מתבצע והולך:

(1)   אותות אור אלה תהא להם המשמעות שלקמן:

נצנוץ אחד שמשמעותו "אני משנה את אורחי לימין";

שני נצנוצים שמשמעותם "אני משנה את אורחי לשמאל";

שלושה נצנוצים שמשמעותם "אני מפעיל הנעה לאחור".

(2)   משכו של כל נצנוץ יהיה כשניה, ההפסקה בין הנצנוצים תהיה כשניה וההפסקה בין אות לאות לא תהא פחות מעשר שניות;

(3)   האור המשמש לאיתות זה, אם הותקן, יהא נראה בטווח מינימום של 5 מילין, וימלא אחר הוראות נספח 1 לתקנות אלה.

          (ג)   כשהם נמצאים במצב שבו הם רואים זה את זה בתעלה צרה או בנתיב מים:

תק' תשנ"ג-1993

(1)   חייב כלי שיט המתכוון לעקוף כלי שיט אחר, לציין, תוך מילוי תקנה 9(ה)(1), את כוונתו, בהשמיעו בצופר את האותו דלקמן:

שתי צפירות ממושכות ואחריהן צפירה קצרה, שמשמעותן "אני מתכוון לעקוף אותך בצדך הימני";

שתי צפירות ממושכות ואחריהן שתי צפירות קצרות, שמשמעותן "אני מתכוון לעקוף אותך בצדך השמאלי";

(2)   חייב כלי השיט שעומדים להשיג ולעבור אותו, בשעה שהוא פועל בהתאם לתקנה 9(ה)(1), לציין את הסכמתו בהשמיעו בצופר את האות דלקמן:

צפירה ממושכת, צפירה קצרה, צפירה ממושכת וצפירה קצרה, בסדר זה.

          (ד)  כשכלי שיט הנמצאים במצב שבו הם רואים זה את זה מתקרבים האחד לרעהו, ומשום כל סיבה שהיא האחד מכלי השיט אינו מבין את כוונותיו או פעולותיו של זולתו, או שהוא מסופק אם כלי השיט האחר נקט בפעולה מספיקה כדי למנוע התנגשות, כלי השיט שבספק יציין מיד ספק זה בהשמיעו בצופרו לפחות חמש צפירות קצרות ומהירות; אות זה אפשר להשלימו באות אור של לפחות חמישה נצנוצים קצרים ומהירים.

          (ה)  כלי שיט המתקרב לסיבוב או לשטח של תעלה או נתיב שיט, מקום שכלי שיט אחרים עלולים להסתר מחמת מכשול חוצץ הקיים שם, חייב להשמיע צפירה ממושכת. כל כלי שיט המתקרב מעברו השני של הסיבוב או מאחורי המכשול הקיים, ונמצא בטווח שמיעתו של האות הזה, יענה לאות בצפירה ממושכת.

          (ו)   הותקנו צופרים בכלי שיט במרחק של יותר מ-100 מטרים האחד ממשנהו, יש להשתמש בצופר אחד בלבד לשם מתן אותות תמרון ואזהרה.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2509

הוספת תקנה 34

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 321

(ג) כשהם נמצאים במצב שבו הם רואים זה את זה בתעלה צרה או בנתיב מים:

(1) חייב כלי שיט המתכוון להשיג ולעבור לעקוף כלי שיט אחר, לציין, תוך מילוי תקנה 9(ה)(1) תקנה 9(ה)(1), את כוונתו, בהשמיעו בצופר את האותו דלקמן:

שתי צפירות ממושכות ואחריהן צפירה קצרה, שמשמעותן "אני מתכוון להשיג ולעבור לעקוף אותך בצדך הימני";

שתי צפירות ממושכות ואחריהן שתי צפירות קצרות, שמשמעותן "אני מתכוון להשיג ולעבור לעקוף אותך בצדך השמאלי";

(2) חייב כלי השיט שעומדים להשיג ולעבור אותו, בשעה שהוא פועל בהתאם לתקנה 9(ה)(1), לציין את הסכמתו בהשמיעו בצופר את האות דלקמן:

צפירה ממושכת, צפירה קצרה, צפירה ממושכת וצפירה קצרה, בסדר זה.

תקנה 35

אותות קוליים בראות מוגבלת

          בשטח שבראות מוגבלת, או סמוך לשטח כאמור, בין ביום ובין בלילה, יש להשתמש באותו שנקבעו בתקנה זו כדלקמן:

          (א)  כלי שיט ממוכן העושה דרכו במים ישמיע צפירה ממושכת אחת בסירוגין של לא יותר משתי דקות.

          (ב)  כלי שיט ממוכן הנמצא בדרך אך נעצר ואינו עושה דרכו במים, ישמיע בסירוגין של לא יותר משתי דקות, שתי צפירות ממושכות בזו אחר זו, בהפסקה של שתי שניות בקירוב בין צפירה לצפירה.

          (ג)   כלי שיט שאין עליו שליטה, כלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן, כלי שיט המוגבל בשל השוקע אשר לו, מפרשית, כלי שיט העוסק בדיג וכלי שיט העוסק בגרירתו או בדחיפתו של כלי שיט אחר, ישמיעו, במקום האותות שנקבעו בפסקאות (א) או (ב) לתקנה זו, בסירוגין של לא יותר משתי דקות, שלוש צפירות בזו אחר זו, היינו צפירה ממושכת אחת ואחריה שתי צפירות קצרות.

          (ד)  כלי שיט העוסק בדיג, כשהוא עוגן, וכלי שיט המוגבל בכושרו לתמרן כשהוא עוסק בעבודתו בהיותו עוגן, ישמיעו, במקום האותות שנקבעו בפסקה (ז) לתקנה זו, את האות שנקבע בפסקה (ג) לתקנה זו.

          (ה)  כלי שיט נגרר או, אם נגרר יותר מכלי שיט אחד, כי אז האחרון שבהם, אם הוא מאוייש, ישמיע, בסירוגין של לא יותר משתי דקות, ארבע צפירות בזו אחר זו, היינו צפירה אחת ממושכת ואחריה שלוש צפירות קצרות: כל אימת שאפשר, יושמע אות זה תיכף לאחר האות שניתן על ידי כלי השיט הגורר.

          (ו)   כשכלי שיט דוחף וכלי שיט הנדחף קדימה קשורים זה בזה בצורה קשיחה כיחידה מורכבת אחת, יהיו רואים אותם ככלי שיט ממוכן, והם יתנו את האותות שנקבעו בפסקאות (א) או (ב) של תקנה זו.

          (ז)   כלי שיט עוגן יצלצל במהירות בפעמון למשך 5 שניות בקירוב ובסירוגין של לא יותר מדקה אחת; בכלי שיט שאורכו 100 מטרים ויותר יופעל הפעמון בקידמת כלי השיט ומיד לאחר צילצולו של הפעמון יופעל הגונג במהירות, בירכתי כלי השיט למשך 5 שניות בקירוב. כלי שיט עוגן רשאי, נוסף לכך, להשמיע שלוש צפירות בזו אחר זו, היינו צפירה קצרה, צפירה ארוכה וצפירה קצרה, כדי להזהיר כלי שיט מתקרב על מקום הימצאו ועל האפשרות של התנגשות.

תק' תשנ"ג-1993

          (ח)  כלי שיט על שרטון ישמיע את אות הפעמון, וכן, אם דרוש, את אות הגונג כפי שנקבע בפסקה (ז) של תקנה זו, ונוסף לכך ישמיע שלוש נקישות נפרדות וברורות בפעמון תיכף לפני הצילצול המהיר של הפעמון ותיכף לאחריו. כלי שיט על שרטון רשאי, בנוסף על כך, להשמיע אות צופר מתאים.

תק' תשע"ז-2016

          (ח1)        כלי שיט שאורכו 12 מטרים או יותר אך פחות מ-20 מטרים, לא חייב להשמיע את אותות הפעמון המפורטים בפסקאות (ז) ו-(ח) ובלבד שישמיע אות קולי יעיל אחר במרווחי זמן של לא יותר מ-2 דקות.

          (ט)  כלי שיט שאורכו פחות מ-12 מטרים לא יהא מחוייב לתת את האותות הנזכרים לעיל, אך אם לא יתן אותם, עליו ליתן אות קולי יעיל אחר בסירוגין של לא יותר משתי דקות.

תק' תשנ"ג-1993

          (י)   כלי שיט של נתב, כשהוא עוסק בתפקידי ניתוב, רשאי, נוסף על האותות שנקבעו בפסקאות (א), (ב) או (ז) לתקנה זו, להשמיע אות זיהוי המורכב מארבע צפירות קצרות.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2510

הוספת תקנה 35

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

(ח) כלי שיט על שרטון ישמיע את אות הפעמון, וכן, אם דרוש, את אות הגונג כפי שנקבע בפסקה (ו) בפסקה (ז) של תקנה זו, ונוסף לכך ישמיע שלוש נקישות נפרדות וברורות בפעמון תיכף לפני הצילצול המהיר של הפעמון ותיכף לאחריו. כלי שיט על שרטון רשאי, בנוסף על כך, להשמיע אות צופר מתאים.

(ט) כלי שיט שאורכו פחות מ-12 מטרים לא יהא מחוייב לתת את האותות הנזכרים לעיל, אך אם לא יתן אותם, עליו ליתן אות קולי יעיל אחר בסירוגין של לא יותר משתי דקות.

(י) כלי שיט של נתב, כשהוא עוסק בתפקידי ניתוב, רשאי, נוסף על האותות שנקבעו בפסקאות (א), (ב) או (ו) (א), (ב) או (ז) לתקנה זו, להשמיע אות זיהוי המורכב מארבע צפירות קצרות.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

הוספת תקנת משנה 35(ח1)

תקנה 36

אותות למשוך תשומת לב

          אם יש צורך למשוך את תשומת לבו של כלי שיט אחר, רשאי כל כלי שיט ליתן אותות אור או אותות קול שאי אפשר לטעות בהם ולחושבם לכל אות שהורשה במקום אחר בתקנות אלה, או רשאי הוא להפנות את קרן שרקורו לכיוון הסכנה, באופן שלא יפריע לכל כלי שיט.

          כל אור למשיכת תשומת לבו של כלי שיט אחר יהא כזה שלא יוכלו לטעות בו ולחושבו לכל ציוד עזר לשיט. לענין תקנה זו, יש להמנע מן השימוש באורות בעלי עוצמה רבה, נדלקים וכבים או סובבים, כגון אורות סטרובוסקופיים.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2511

הוספת תקנה 36

תקנה 37

אותות מצוקה

תק' תשנ"ג-1993

          כל אימת שכלי שיט נתון במצוקה וזקוק לעזרה, הוא ישתמש באותות שתוארו בנספח 4 לתקנות אלה, או יציג אותות כאמור.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2511

הוספת תקנה 37

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

כל אימת שכלי שיט נתון במצוקה וזקוק לעזרה, הוא ישתמש באורות באותות שתוארו בנספח 4 לתקנות אלה, או יציג אותות כאמור.

חלק ה' – פטורים

תקנה 38

פטורים

          כל כלי שיט (או סוג כלי שיט) הממלא אחר הוראותיהן של התקנות הבין-לאומיות מ-1960 למניעת התנגשויות בים, ואשר שידריתו הונחה, או שנמצא בשלב בניה דומה, לפני כניסתן לתוקף של תקנות אלה, רשאי להנות מן הפטורים שלקמן החלים על התקנות האמורות:

          (א)  התקנתם של אורות שלהם טווחים שנקבעו בתקנה 22 ל-4 שנים לאחר תאריך כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

          (ב)  התקנתם של אורות במיפרטי צבע כנקבע בסימן 7 לנספח 1 לתקנות אלה, עד ל-4 שנים לאחר תאריך כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

          (ג)   מיקומם מחדש של אורות, כתוצאת ההמרה מיחידות אימפריליות ליחידות מטריות ומעיגולם של מספרי מידה, פטור קבוע.

          (ד)  (1)   מיקומם מחדש של אורות ראש התורן בכלי שיט שאורכם פחות מ-150 מטרים, הנובע מהוראות סימן 3(א) לנספח 1 לתקנות אלה, פטור קבוע;

(2)   מיקומם מחדש של אורות ראש התורן בכלי שיט שאורכם 150 מטרים או יותר, הנובע מהוראות סימן 3(א) לנספח 1 לתקנות אלה, עד ל-9 שנים לאחר תאריך כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

          (ה)  מיקומם מחדש של אורות ראש התורן, הנובע מהוראות סימן 2(ב) לנספח 1 לתקנות אלה עד ל-9 שנים לאחר תאריך כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

          (ו)   מיקומם מחדש של אורות צד, הנובע מהוראות סימנים 2(ז) ו-3(ב) לנספח 1 לתקנות אלה עד ל-9 שנים לאחר תאריך כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

תק' תשנ"ג-1993

          (ז)   הדרישות למכשירים של האותות הקוליים שנקבעו בנספח 3 לתקנות אלה, עד ל-9 שנים לאחר תאריך כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

תק' תשנ"ג-1993

          (ח)  מיקומם מחדש של אורות סביב הנובע מהוראות סימן 9(ב) לנספח 1 לתקנות אלה, פטור קבוע.

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2511

הוספת תקנה 38

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

(ז) הדרישות למכשירי אות קולי למכשירים של האותות הקוליים שנקבעו בנספח 3 לתקנות אלה, עד ל-9 שנים לאחר תאריך כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

(ח) מיקומם מחדש של אורות סובבים סביב הנובע מהוראות סימן 9(ב) לנספח 1 לתקנות אלה, פטור קבוע.

נספח 1

מיקומם ופרטיהם הטכניים של אותות וצורות

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2512

הוספת נספח 1

1.        הגדרה

          "גובה מעל הגוף" פירושו הגובה מעל הסיפון הרצוף העליון. גובה זה יימדד מן המקום הנמצא מאונך מתחת למקום האור.

2.        מיקומם וריווחם המאונכים של האורות

          (א)  בכלי שיט ממוכן שאורכו 20 מטרים או יותר, יושמו אורות ראש התורן כדלקמן:

(1)   אור ראש התורן הקדמי, או, אם כלי השיט נושא אור ראש תורן אחד בלבד, אותו אור יחיד, בגובה של לא פחות מ-6 מטרים מעל הגוף, ואם רוחבו של כלי השיט הוא יותר מ-6 מטרים, בגובה מעל הגוף שאינו פחות מרוחב זה, אולם כך שלא יהא צורך שהאור יושם בגובה של יותר מ-12 מטרים מעל הגוף;

(2)   כאשר נישאים שני אורות ראש תורן, יהיה האור האחורי גבוה יותר מן האור הקדמי; המרחק האנכי ביניהם יהיה לפחות 4.5 מטרים.

          (ב)  ההפרדה המאונכת של אורות ראש התורן בכלי שיט ממוכן, תהא כזאת שבכל התנאים הרגילים של שופע יהא האור האחורי נראה מעל האור הקדמי, ומובדל הימנו, במרחק של 1000 מטרים מן החרטום, בשעה שמשקיפים עליו מגובה פני הים.

          (ג)   אור ראש התורן של כלי שיט ממוכן שאורכו 12 מטרים או יותר, אך פחות מ-20 מטרים, יושם בגובה של לא פחות מ-2.5 מטרים מעל הלזבזת.

תק' תשנ"ג-1993

          (ד)  כלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-12 מטרים רשאי לשאת את האור העליון בגובה של פחות מ-2.5 מטרים מעל הלזבזת. אולם שעה שהוא נושא אור ראש תורן נוסף על אורות צד ואור ירכתיים או שאור הסביב, כפי שנקבע בתקנה 23(ג)(1), נישא בנוסף לאורות צד, יינשא אור ראש התורן האמור או אור הסביב האמור לפחות מטר אחד גבוה יותר מאורות הצד.

תק' תשנ"ג-1993

          (ה)  אחד משני אורות ראש התורן או משלושת אורות ראש התורן שנקבעו לכלי שיט ממוכן כשהוא עוסק בגרירתו או בדחיפותו של כלי שיט אחר, יושם באותו מקום כאור ראש התורן הקדמי או כאור ראש התורן האחורי, ובלבד שאם הוא נישא על התורן האחורי יהא אור ראש התורן האחרוי הנמוך ביותר לפחות 4.5 מטרים גבוה יותר אנכית מאשר אור ראש התורן הקדמי.

          (ו)   (1)   אור ראש התורן או אורות ראש התורן שנקבעו בתקנה 23(א) יהיו מוגבהים מעל יתר האורות והגורמים המסתירים ומובדלים מהם, למעט מכפי שתואר בפסקה משנה (2);

(2)   כאשר בלתי מעשי הוא לשאת את אורות הסביב שנקבעו לפי תקנה 27(ב)(1) או תקנה 28 מתחת לאורות ראש התורן, ניתן לשאתם מעל לאור (לאורות) ראש התורן האחורי, או במאונך בין אור (אורות) ראש התורן הקדמי ובין אור (אורות) ראש התורן האחורי, ובלבד שבמקרה האחרון ימלאו אחד דרישת סימן 3(ג) לנספח זה.

          (ז)   אורות הצד של כלי שיט ממוכן יושמו מעל הגוף בגובה של לא יותר משלושה רבעים מגובהו של אור ראש התורן הקדמי; הם לא יהיו כה נמוכים כך שיופרעו על ידי אורות הסיפון.

          (ח)  אורות הצד, מקום שהם בפנס דו-צבעי ונישאים בכלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-20 מטרים, יושמו לא פחות ממטר אחד מתחת לאור ראש התורן.

          (ט)  מקום שהתקנות קובעות שניים או שלושה אורות שיינשאו בקו מאונך, הרי שיהיו מרווחים כדלקמן:

(1)   בכלי שיט שאורכו 20 מטרים או יותר, יהיו אותם אורות מרווחים לא פחות משני מטרים אחד מרעהו, והנמוך שבאורות אלה, פרט למקום שנדרש אור גרירה, יושם בגובה שלא יפחת מ-4 מטרים מעל לגוף;

תק' תשנ"ג-1993

(2)   בכלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים, יהיו אותם אורות מרווחים לא פחות ממטר אחד האחד מרעהו, והנמוך שבאורות אלה, פרט למקום שנדרש אור גרירה, יושם בגובה שלא יפחת מ-2 מטרים מעל הלזבזת;

(3)   מקום שנישאים שלושה אורות, הם יהיו מרווחים במידה שווה.

          (י)   הנמוך שבשני אורות הסביב שנקבעו לכלי שיט כשהוא עוסק בדיג יהיה מעל לאורות הצד, בגובה של לא פחות מפי שניים מהמרחק שבין שני האורות המאונכים.

תק' תשנ"ג-1993

          (יא) אור העגינה הקדמי שנקבע בתקנה 30(א)(1) מקום שנישאים שני אורות כאמור, לא יהיה פחות מ-4.5 מטרים מעל לאור העגינה האחורי; בכלי שיט שאורכו 50 מטרים או יותר, יושם אור עגינה קדמי זה בגובה שלא יפחת מ-6 מטרים מעל הגוף.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

(ד) כלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-12 מטרים רשאי לשאת את האור העליון בגובה של פחות מ-2.5 מטרים מעל הלזבזת. אולם, שעה שהוא נושא אור ראש תורן נוסף על אורות צד ואור ירכתיים, יינשא אור ראש התורן האמור לפחות מטר אחד גבוה יותר מאורות הצד.

(ד) כלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-12 מטרים רשאי לשאת את האור העליון בגובה של פחות מ-2.5 מטרים מעל הלזבזת. אולם שעה שהוא נושא אור ראש תורן נוסף על אורות צד ואור ירכתיים או שאור הסביב, כפי שנקבע בתקנה 23(ג)(1), נישא בנוסף לאורות צד, יינשא אור ראש התורן האמור או אור הסביב האמור לפחות מטר אחד גבוה יותר מאורות הצד.

(ה) אחד משני אורות התורן אורות ראש התורן או משלושת אורות התורן אורות ראש התורן שנקבעו לכלי שיט ממוכן כשהוא עוסק בגרירתו או בדחיפותו של כלי שיט אחר, יושם באותו מקום כאור ראש התורן הקדמי או כאור ראש התורן האחורי, ובלבד שאם הוא נישא על התורן האחורי יהא אור ראש התורן האחרוי הנמוך ביותר לפחות 4.5 מטרים גבוה יותר אנכית מאשר אור ראש התורן הקדמי.

(ו) (1) אור ראש התורן או אורות ראש התורן שנקבעו בתקנה 23(א) יהיו מוגבהים מעל יתר האורות והגורמים המסתירים ומובדלים מהם, למעט מכפי שתואר בפסקה משנה (2);

(2) כאשר בלתי מעשי הוא לשאת את אורות הסביב שנקבעו לפי תקנה 27(ב)(1) או תקנה 28 מתחת לאורות ראש התורן, ניתן לשאתם מעל לאור (לאורות) ראש התורן האחורי, או במאונך בין אור (אורות) ראש התורן הקדמי ובין אור (אורות) ראש התורן האחורי, ובלבד שבמקרה האחרון ימלאו אחד דרישת סימן 3(ג) לנספח זה.

(ז) אורות הצד של כלי שיט ממוכן יושמו מעל הגוף בגובה של לא יותר משלושה רבעים מגובהו של אור ראש התורן הקדמי; הם לא יהיו כה נמוכים כך שיופרעו על ידי אורות הסיפון.

(ח) אורות הצד, מקום שהם בפנס דו-צבעי ונישאים בכלי שיט ממוכן שאורכו פחות מ-20 מטרים, יושמו לא פחות ממטר אחד מתחת לאור ראש התורן.

(ט) מקום שהתקנות קובעות שניים או שלושה אורות שיינשאו בקו מאונך, הרי שיהיו מרווחים כדלקמן:

(1) בכלי שיט שאורכו 20 מטרים או יותר, יהיו אותם אורות מרווחים לא פחות משני מטרים אחד מרעהו, והנמוך שבאורות אלה, פרט למקום שנדרש אור גרירה, יושם בגובה שלא יפחת מ-4 מטרים מעל לגוף;

(2) בכלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים, יהיו אותם אורות מרווחים לא פחות ממטר אחד האחד מרעהו, והנמוך שבאורות אלה, פרט למקום שנדרש אור גרירה, יושם בגובה שלא יפחת מ-2 מטרים מעל לגוף הלזבזת;

(3) מקום שנישאים שלושה אורות, הם יהיו מרווחים במידה שווה.

(י) הנמוך שבשני אורות הסביב שנקבעו לכלי שיט כשהוא עוסק בדיג יהיה מעל לאורות הצד, בגובה של לא פחות מפי שניים מהמרחק שבין שני האורות המאונכים.

(יא) אור העגינה הקדמי שנקבע בתקנה 30(א)(1) מקום שנישאים שני אורות כאמור, לא יהיה פחות מ-4.5 מטרים מעל לאור העגינה האחורי; בכלי שיט שאורכו 50 מטרים או יותר, יושם אור עגינה קדמי זה בגובה שלא יפחת מ-6 מטרים מעל הגוף.

3.        מיקומם וריווחם האופקיים של אורות

          (א)  מקום שנקבעו שני אורות ראש תורן לכלי שיט ממוכן, לא יהיה המרחק האופקי ביניהם פחות ממחצית אחת של אורך כלי השיט, אך אין צורך שיהיה יותר מ-100 מטרים; האור הקדמי יושם לא יותר מאשר רבע אחד של אורך כלי השיט מן החרטום.

תק' תשנ"ג-1993

          (ב)  בכלי שיט ממוכן שאורכו 20 מטרים או יותר, לא יושמו אורות הצד לפני אורות ראש התורן הקדמיים; הם יושמו בצדי כלי השיט, או סמוך לצדיו.

          (ג)   מקום שהאורות שנקבעו בתקנה 27(ב)(1) או בתקנה 28 מושמים במאונך בין אור (אורות) ראש התורן הקדמי ואור (אורות) ראש התורן האחורי, יושמו אורות סביב אלו במרחק אופקי של לא פחות מ-2 מטרים מן הקו האמצעי לאורכו של כלי השיט, בכיוון רוחב האוניה.

תק' תשנ"ו-1996

          (ד)  מקום שנקבע רק אור ראש תורן אחד לכלי שיט ממוכן, יהיה אור זה מוצג במחצית הקדמית שלו, אולם בכלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים אין חובה להציגו במחצית הקדמית דווקא אלא קדימה ככל האפשר.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

(ב) בכלי שיט ממוכן שאורכו 30 מטרים 20 מטרים או יותר, לא יושמו אורות הצד לפני אורות ראש התורן הקדמיים; הם יושמו בצדי כלי השיט, או סמוך לצדיו.

מיום 13.4.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 636

הוספת סעיף קטן 3(ד)

4.        פרטי מיקומם של אורות מצייני כיוון לכלי שיט של דיג, אניות מחפר וכלי שיט העוסקים בפעילות שמתחת למים

          (א)  האור מציין את הכיוון של ציוד הדיג מכלי שיט העוסק בדיג, כנקבע בתקנה 26(ג)(2), יושם במרחק אופקי של לא פחות מ-2 מטרים ולא יותר מ-6 מטרים הלאה משני אורות הסביב, האדום והלבן. אור זה לא יושם גבוה יותר מאור הסביב הלבן שנקבע בתקנה 26(ג)(1) ולא נמוך יותר מאורות הצד.

          (ב)  בכלי שיט העוסק בחפירה או בפעילות שמתחת למים, יושמו האורות והצורות כדי לציין את הצד שבו נמצא מכשול, או את הצד שבו בטוח לעבור, או את שני הצדדים גם יחד, כנקבע בתקנה 27(ב)(1) ו-(2), במרחק האופקי המעשי המרבי, אולם בשום מקרה לא פחות מ-2 מטרים מן האורות או הצורות שנקבעו בתקנה 27(ב), (1) ו-(2); בשום מראה לא יהא העליון שבאורות או צורות אלה בגובה רב יותר מן הנמוך שבשלושת האורות האו הצורות שנקבעו בתקנה 27(ב)(1) ו-(2).

5.        תריסים לאורות צד

אורות הצד של כלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר מכך יצויידו בתריסים פנימיים הצבועים בשחור עמום; תריסים אלה ימלאו אחר דרישות סימן 9 לנספח זה. אין צורך להתקין תריסי חיצוניים לפנס דו-צבעי, שבו משתמשים בנימה מאונכת בודדת ובמחיצה צרה ביותר בין הקטעים הירוק והאדום.

          בכלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים, אורות הצד, מקום שנחוץ כדי למלא אחר דרישות סימן 9 לנספח זה, יצוידו בתריסים פנימיים בשחור עמום.

6.        צורות

          (א)  הצורות יהיו שחורות ובגדלים שלקמן:

(1)   כדור יהא בעל קוטר של לא פחות מ-0.6 מטר;

(2)   חרוט יהא בעל קוטר בסיס של לא פחות מ-0.6 מטר וגובה שווה לקוטרו;

(3)   גליל יהא בעל קוטר של לפחות 0.6 מטר וגובה פי שניים מקוטרו;

(4)   צורת יהלום תהא מורכבת משני חרוטים כמוגדר בפסקה (2) לעיל, בעלי בסיס משותף.

          (ב)  המרחק המאונך בין הצורות יהא לפחות 1.5 מטר.

          (ג)   בכלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים, רשאים להשתמש בצורות בעלות ממדים פחותים מאלה, אך שיהיו יחסיים בגודלם לממדי כלי השיט, והמרחק ביניהן יכול שיופחת בהתאם לכך.

7.        מפרט האורות

          צבעוניותם של כל אורות הניווט תהא תואמת את התקנים שלקמן, הנמצאים בתוך כבולות שטחה של הדיאגרמה, שפירשה הועדה הבין-לאומית לתאורה (CIE) לכל צבע וצבע. גבולותיו של השטח לכל צבע וצבע ניתנים באמצעות ציון הקואורדינטות הזויתיות שהן כלקמן:

(1)      לבן

x     0.525           0.525           0.452           0.310           0.310           0.443

y     0.382           0.440           0.440           0.348           0.283           0.382

(2)      ירוק

x     0.028           0.009           0.300           0.203

y     0.385           0.723           0.511           0.356

(3)      אדום

x     0.680           0.660           0.735           0.721

y     0.320           0.320           0.265           0.259

(4)      צהוב

x     0.612           0.618           0.575           0.575

y     0.382           0.382           0.425           0.406

תק' תשנ"ג-1993

8.        עוצמת האורות

          (א)  עוצמת המאור המזערית של האורות תחושב בשימושה של הנוסחה:

I = 3.43 x 106 x T x D2 x K-D

מקום ש-   I      הוא עוצמת האור בנרות בתנאי שירות

D     הוא טווח הראות (טווח המאור) של האור במילין ימיים

T     הוא גורם הסף 10-7 x 2 לוקסים

K     הוא מעבירות האטמוספירה

לגבי אורות שנקבעו, ערכו של K יהא 0.8, המתאים לראות המטאורולוגית של 13 מילין ימיים בקירוב.

          (ב)  מבחר של מספרים הנובעים מן הנוסחה ניתן בטבלה שלקמן:

                        טווח הראות      עוצמת המאור

                       (טווח המאור)   של האור בנרות

                 של האור במילין ימיים לגבי 0.8 = K

                                D                       I

                         1                 0.9

                         2                 4.3

                         3                 12

                         4                 27

                         5                 52

                         6                 94

הערה: יש להגביל את עוצמת המאור המרבית של אורות הניווט כדי למנוע הבהקה בלתי נאותה. הדבר לא יושג באמצעות וסת של עוצמת האור.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

8. עוצמת האורות

(א) עוצמת המאור המזערית של האורות תחושב בשימושה של הנוסחה:

I = 3.43 x 106 x T x D2 x K-D

מקום ש- I הוא עוצמת האור בנרות בתנאי שירות

D הוא טווח הראות (טווח המאור) של האור במילין ימיים

T הוא גורם הסף 10-7 x 2 לוקסים

T הוא גורם הסף 10-7 x 2 לוקסים

K הוא מעבירות האטמוספירה

לגבי אורות שנקבעו, ערכו של K יהא 0.8, המתאים לראות המטאורולוגית של 13 מילין ימיים בקירוב.

(ב) מבחר של מספרים הנובעים מן הנוסחה ניתן בטבלה שלקמן:

טווח הראות עוצמת המאור

(טווח המאור) של האור בנרות

של האור במילין ימיים לגבי 0.8 – K 0.8 = K

D I

1 0.9

2 4.3

3 12

4 27

5 52

6 94

הערה: יש להגביל את עוצמת המאור המרבית של אורות הניווט כדי למנוע הבהקה בלתי נאותה. הדבר לא יושג באמצעות וסת של עוצמת האור.

9.        גזרות אופקיות

          (א)  (1)   אורות הצד, לאחר שהותקנו באניה, חייבים להיות, בכיוון הקדמי, בעלי העוצמות המזעריות הדרושות. העוצמות יהיו לפחות עד שיעשו למעשה לאפס בין מעלה אחת מ-3 מעלות מחוץ לקטעים שנקבעו;

תק' תשנ"ג-1993

(2)   לגבי אורות ירכתיים ואורות ראש התורן, וכן לגבי אורות הצד בגבול גזרת הראות הנמצאת ב-22.5 מעלות מאחורי הרוחבית, יש לקיים את העוצמות המזעריות הנדרשות על פני קשת האופק של הגזרות שנקבעו בתקנה 21, עד 5 מעלות בתוך גזרות אלה.

החל ב-5 מעלות בתוך הגזרות שנקבעו, העוצמה יכול שתפחת בשיעור של 50 אחוזים עד גבולות הגזרות שנקבעו; לאחר מכן עליה לפחות בהתמדה עד שתיעשה למעשה לאפס ב-5 מעלות לכל היותר מחוץ לגזרות שנקבעו.

תק' תשנ"ו-1996

          (ב)  (1)   למעט אורות עגינה, שנקבעו בתקנה 30, שאין צורך לשימם גבוה מדי מעל הלזבזת, יושמו אורות הסביב באופן שלא יוסתרו על ידי התקנים, דוכניות התורן, או כל מבנים אחרים על הקטעים הזויתיים שלמעלה מ-6 מעלות.

תק' תשנ"ו-1996

(2)   אם לא ניתן לקיים באופן מעשי את הוראות פסקה (1) על ידי הצגת אור סביב אחד בלבד, יש להשתמש בשני אורות סביב הממוקמים כראוי או הממוסכים כך שייראו, ככל האפשר, כאור אחד במרחק של מיל אחד.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

(א) (1) אורות הצד, לאחר שהותקנו באניה, חייבים להיות, בכיוון הקדמי, בעלי העוצמות המזעריות הדרושות. העוצמות יהיו לפחות עד שיעשו למעשה לאפס בין מעלה אחת מ-3 מעלות מחוץ לקטעים שנקבעו;

(2) לגבי אורות ירכתיים ואורות ראש התורן, וכן לגבי אורות הצד בגבול גזרת הראות הנמצאת ב-22.5 מעלות מאחורי הקורה ב-22.5 מעלות מאחורי הרוחבית, יש לקיים את העוצמות המזעריות הנדרשות על פני קשת האופק של הגזרות שנקבעו בתקנה 21, עד 5 מעלות בתוך גזרות אלה.

החל ב-5 מעלות בתוך הגזרות שנקבעו, העוצמה יכול שתפחת בשיעור של 50 אחוזים עד גבולות הגזרות שנקבעו; לאחר מכן עליה לפחות בהתמדה עד שתיעשה למעשה לאפס ב-5 מעלות לכל היותר מחוץ לגזרות שנקבעו.

מיום 13.4.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 636

(ב) (1) למעט אורות עגינה, שנקבעו בתקנה 30, שאין צורך לשימם גבוה מדי מעל הלזבזת, יושמו אורות הסביב באופן שלא יוסתרו על ידי התקנים, דוכניות התורן, או כל מבנים אחרים על הקטעים הזויתיים שלמעלה מ-6 מעלות.

(2) אם לא ניתן לקיים באופן מעשי את הוראות פסקה (1) על ידי הצגת אור סביב אחד בלבד, יש להשתמש בשני אורות סביב הממוקמים כראוי או הממוסכים כך שייראו, ככל האפשר, כאור אחד במרחק של מיל אחד.

10.      גזרות מאונכות

תק' תשנ"ג-1993

          (א)  הגזרות המאונכות של אורות החשמל, כפי שהותקנו, למעט אורות במפרשיות, בדרך, יבטיחו כי:

(1)   תקויים, לפחות, עוצמת המינימום הדרושה בכל הזויות מ-5 מעלות מעל למישור האופקי עד 5 מעלות מתחתיו;

(2)   תקויים, לפחות, 60 אחוזים מעוצמת המינימום הדרושה מ-7.5 מעלות מעל למישור האופקי עד 7.5 מעלות מתחתיו.

תק' תשנ"ג-1993

          (ב)  במקרה של מפרשיות, בדרך, יבטיחו הגזרות המאונכות של אורות החשמל כפי שהותקנו כי:

(1)   תקויים, לפחות, עוצמת המינימום הדרושה בכל הזויות מ-5 מעלות מעל המישור האופקי עד 5 מעלות מתחתיו;

(2)   תקויים, לפחות, 50 אחוזים מעוצמת האור הדרושה מ-25 מעלות מעל המישור האופקי עד 25 מעלות מתחתיו.

          (ג)   במקרה של אורות שאינם אורות חשמל, ימלאו אחר מפרטים אלה ככל האפשר.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

(א) הגזרות המאונכות של אורות החשמל, כפי שהותקנו, למעט אורות במפרשיות, בדרך, יבטיחו כי:

(1) תקויים, לפחות, עוצמת המינימום הדרושה בכל הזויות מ-5 מעלות מעל למישור האופקי עד 5 מעלות מתחתיו;

(2) תקויים, לפחות, 60 אחוזים מעוצמת המינימום הדרושה מ-7.5 מעלות מעל למישור האופקי עד 7.5 מעלות מתחתיו.

(ב) במקרה של מפרשיות, בדרך, יבטיחו הגזרות המאונכות של אורות החשמל כפי שהותקנו כי:

(1) תקויים, לפחות, עוצמת המינימום הדרושה בכל הזויות מ-5 מעלות מעל המישור האופקי עד 5 מעלות מתחתיו;

(2) תקויים, לפחות, 50 אחוזים מעוצמת האור הדרושה מ-25 מעלות מעל המישור האופקי עד 25 מעלות מתחתיו.

11.      עוצמתם של אורות שאינם אורות חשמל

          אורות שאינם אורות חשמל ימלאו, ככל שהדבר בר ביצוע, אחר עוצמות המינימום כפי שפורטו בטבלה הנתונה בסימן 8 לנספח זה.

תק' תשנ"ג-1993

12.      אור תמרון

          על אף הוראות סעיף 2(ו) לנספח זה, יושם אור התמרון שתואר בתקנה 34(ב) באותו מישור אורכי אנכי כאור ראש התורן או כאורות ראש התורן, ומקום שהדבר בר ביצוע, בגובה מינימום של 2 מטרים אנכית מעל אור ראש התורן הקדמי, ובלבד שהוא יינשא לא פחות מ-2 מטרים אנכית מעל או מתחת לאור ראש התורן האחורי. בכלי שיט, מקום שנישא אור ראש תורן אחד בלבד, יינשא אור התמרון, אם הותקן, במקום שממנו יהא נראה ביותר, ובמרחק לא פחות מ-2 מטרים אנכית מאור ראש התורן.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

12. אור תמרון

על אף הוראות פסקה 2(1) סעיף 2(ו) לנספח זה, יושם אור התמרון שתואר בתקנה 34(ב) באותו מישור אורכי אנכי כאור ראש התורן או כאורות ראש התורן, ומקום שהדבר בר ביצוע, בגובה מינימום של 2 מטרים אנכית מעל אור ראש התורן הקדמי, ובלבד שהוא יינשא לא פחות מ-2 מטרים אנכית מעל או מתחת לאור ראש התורן האחורי. בכלי שיט, מקום שנישא אור ראש תורן אחד בלבד, יינשא אור התמרון, אם הותקן, במקום שממנו יהא נראה ביותר, ובמרחק לא פחות מ-2 מטרים אנכית מאור ראש התורן.

תק' תשע"ז-2016

13.      כלי שיט מהיר מאוד

          (א)  אור ראש התורן של כלי שיט מהיר מאוד יכול שימוקם בגובה הנמוך מזה הנקבע בסעיף 2(א)(1) ביחס לרוחב כלי השיט, ובלבד שזווית בסיס של המשולשים שווי השוקיים הנוצרת באמצעות אורות הצד ואור ראש התורן, כפי שנראים מהנקודה הקדמית הגבוהה ביותר של כלי השיט ובשופע מרבי, היא של 27 מעלות לפחות.

          (ב)  בכלי שיט מהיר מאוד שאורכו 50 מטרים או יותר, מרחק אנכי בין אור ראש התורן הקדמי לבין אור ראש התורן האחורי של 4.5 מטרים הנדרש בסעיף 2(א)(2) ניתן לשינוי, ובלבד שהמרחק האמור לא יהיה פחות מהערך הקבוע בנוסחה האלה:

                                                                   Y = (a + 17Ψ)C + 2

                                                                                       1,000

לעניין זה:

Y – גובה אור ראש התורן האחרוי מעל לאור ראש התורן הקדמי במטרים;

a – גובה אור ראש התורן הקדמי מעל לפני המים במצב תפעולי במטרים;

Ψ – השופע במצב תפעולי במעלות;

C – המרחק האופקי של אורות ראש התורן במטרים.

מיום 13.4.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 636

הוספת סעיף 13

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 190

החלפת סעיף 13

הנוסח הקודם:

13. כלי שיט מהיר מאוד

אור ראש התורן של כלי שיט מהיר מאוד שיחס אורכו לרחבו פחות מ-3.0, יכול שימוקם בגובה הנמוך מזה הנקבע בסעיף 2(א)(1) ביחס לרוחב כלי השיט, ובלבד שזוית בסיס של המשולשים שווי השוקיים הנוצרת על ידי אורות הצד ואור ראש התורן, במבט מלפנים, היא של 27 מעלות לפחות.

תק' תשנ"ו-1996

14.      אישור

          מבנה האורות והצורות, והתקנת האורות בכלי שיט, יהיו להנחת דעתה של הרשות המוסמכת של המדינה שאת דגלה זכאי כלי השיט להניף.

מיום 13.4.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 636

13. 14. אישור

מבנה האורות והצורות, והתקנת האורות בכלי שיט, יהיו להנחת דעתה של הרשות המוסמכת של המדינה שאת דגלה זכאי כלי השיט להניף.

נספח 2

אותות נוספים לכלי שיט של דיג הדגים בסמיכות זה לזה

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2512

הוספת נספח 2

1.        כללי

          האורות המצויינים כאן יושמו, אם הוצגו בהתאם לתקנה 26(ד), במקום שממנו יהיו נראים ביותר, הם יהיו לפחות 0.9 מטר הרחק אחד ממשנהו, אולם בגובה נמוך יותר מן האורות שנקבעו בתקנה 26(ב)(1) ו-(ג)(1); האורות יהיו נראים סביב מלוא האופק, במרחק של מיל אחד לפחות, אך במרחק קטן יותר מן האורות שנקבעו בתקנות אלו לכלי שיט של דיג.

2.        אותות לספינות מכמורת

תק' תשנ"ו-1996

          (א)  כלי שיט שאורכם 20 מטרים ומעלה העוסקים בדיג מכמורת, בין בציוד הנגרר לאורך קרקע הים ובין בציוד המרחף במים, יציגו:

(1)   כשהם מטילים את רשתותיהם, שני אורות לבנים, בקו מאונך;

(2)   כשהם אוספים את רשתותיהם, אור לבן מעל לאור אדום אחד, בקו מאונך;

(3)   כשהרשת נאחזה במכשול, שני אורות אדומים בקו מאונך.

תק' תשנ"ו-1996

          (ב)  כל כלי שיט שאורכו 20 מטרים ומעלה העוסק בדיג מכמורת זוגי יציג:

(1)   בלילה, אור זרקור המכוון קדימה ובכיוונו של כלי השיט האחר שבזוג;

(2)   כשהם מטילים או אוספים את רשתותיהם, או כשרשתותיהם נאחזו במכשול, את האורות שנקבעו בסימן 2(א) לעיל.

תק' תשנ"ו-1996

          (ג)   כלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים העוסק בדיג מכמורת, בין בציוד הנגרר לאורך קרקע הים ובין בציוד המרחף במים, או העוסק בדיג מכמורת זוגי, רשאי להציג את האורות הקבועים בסעיפים קטנים (א) או (ב), ככל המתאים.

מיום 13.4.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 636

2. אותות לספינות מכמורת

(א) כלי שיט העוסקים בדיג מכמורת, בין בציוד הנגרר לאורך קרקע הים ובין בציוד המרחף במים, רשאים להציג: כלי שיט שאורכם 20 מטרים ומעלה העוסקים בדיג מכמורת, בין בציוד הנגרר לאורך קרקע הים ובין בציוד המרחף במים, יציגו:

(1) כשהם מטילים את רשתותיהם, שני אורות לבנים, בקו מאונך;

(2) כשהם אוספים את רשתותיהם, אור לבן מעל לאור אדום אחד, בקו מאונך;

(3) כשהרשת נאחזה במכשול, שני אורות אדומים בקו מאונך.

(ב) כל כלי שיט העוסק בדיג מכמורת זוגי רשאי להציג: כל כלי שיט שאורכו 20 מטרים ומעלה העוסק בדיג מכמורת זוגי יציג:

(1) בלילה, אור זרקור המכוון קדימה ובכיוונו של כלי השיט האחר שבזוג;

(2) כשהם מטילים או אוספים את רשתותיהם, או כשרשתותיהם נאחזו במכשול, את האורות שנקבעו בסימן 2(א) לעיל.

(ג) כלי שיט שאורכו פחות מ-20 מטרים העוסק בדיג מכמורת, בין בציוד הנגרר לאורך קרקע הים ובין בציוד המרחף במים, או העוסק בדיג מכמורת זוגי, רשאי להציג את האורות הקבועים בסעיפים קטנים (א) או (ב), ככל המתאים.

3.        אותות לכלי שיט הדגים ברשת עמידה נסגרת Purse Seiners

          כלי השיט הדגים ברשת עמידה נסגרת רשאים להציג שני אורות צהובים בקו מאונך, אורות אלה ינצנצו לסירוגין כל שניה, במשכי אור וחשכה שווים. אין רשאים להראותם אלא כאשר כלי השיט מוגבל בכושרו לתמרן על ידי ציוד הדיג אשר לו.

נספח 3

פרטים טכניים של מכשירי האותות הקוליים

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2512

הוספת נספח 3

1.        צופרים

תק' תשנ"ג-1993 תק' תשע"ז-2016

(א)  תדרים וטווח השמיעות

התדר הבסיסי של האות יימצא בתוך הטווח 700-70 הרץ.

טווח השמיעות של האות מצופר ייקבע בתדרים אלו, העשויים לכלול את התדר הבסיסי, תדר אחד, או תדרים אחרים, גבוהים יותר, הנמצאים בתוך הטווח 700-180 הרץ (1%-/+) לכלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר, או 180 עד 2,100 הרץ (1%-/+) לכלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים והמספקים את רמות הלחץ הקולי שפורט בסעיף קטן (ג) להלן.

(ב)  גבולותיהם של התדרים הבסיסיים

כדי להבטיח גיוון רחב של תכונות הצופר, יהא התדר הבסיסי של צופר בין הגבולות שלקמן:

(1)   200-70 הרץ, לכלי שיט שאורכו 200 מטרים או יותר;

(2)   350-130 הרץ, לכלי שיט שאורכו 75 מטרים או יותר אך פחות מ-200 מטרים;

(3)   700-250 הרץ, לכלי שיט שאורכו פחות מ-75 מטרים.

תק' תשע"ז-2016

(ג)   עוצמת האות הקולי וטווח השמיעות

צופר שהותקן בכלי שיט יספק, בכיוון עוצמתו המרבית של הצופר ובמרחק של מטר ממנו, רמת לחץ קולי, בפס בן 1/3 האוקטבה לפחות, הנמצא בטווח התדרים 180 עד 700 הרץ, (+/1-%) לכלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר, או 180 עד 2100 הרץ (+/1-%) לכלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים, שלא יפחת מהנתון המתאים המופיע בטבלה שלהלן:

                                                                             טור ב'

                  טור א'                                  פס של 1/3 אוקטבה במרחק                             טור ג'

           אורך כלי השיט                              של מטר אחד בדציבלים                         טווח השמיעות

                 במטרים                                    בזיקה ל-2X10-5N/m2                           במילין ימיים

(1)  200 או יותר                                       143                                       2

(2)  75 ויותר אך פחות מ-200                     138                                      1.5

(3)  20 ויותר אך פחות מ-75                       130                                       1

(4)  פחות מ-20                                      1*120                                    0.5

                                                             2*115

                                                             3*111

1* אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 180 ל-450 הרץ;

2* אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 450 ל-800 הרץ;

3* אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 800 ל-2,100 הרץ.

(ד)  תכונות כיווניות

בכל הכיוונים של המישור האופקי הכלול בגזרה בת 45± מעלות ביחס לציר, לא תהא רמת הלחץ הקולי של צופי כיווני פחותה ביותר מ-4 דציבלים מרמת הלחץ הקולי שנקבע על הציר. בכל כיוון אחר של המישור האופקי, לא תהא רמת הלחץ הקולי פחותה ביותר מ-10 דציבלים מרמת הלחץ הקולי שנקבע על הציר, באופן שהטווח בכל כיוון יהא שווה, לפחות, למחצית הטווח על הציר. רמת הלחץ הקולי תימדד בפס בן שליש האוקטבה המפיק את טווח השמיעה.

(ה)  מיקומם של הצופרים

כאשר עומדים להתקין צופר כיווני כצופר יחיד בכלי שיט, הוא יותקן כשעוצמתו המרבית מכוונת הישר קדימה. הצופר יושם גבוה ככל האפשר בכלי שיט, כדי להקטין את עיכובו של קול שהופק על ידי מכשולים, וכן כדי להפחית לידי מינימום את סכנת הנזק לכושר השמיעה של אנשי הצוות. רמת הלחץ הקולי של אות כלי השיט עצמו בתחנות ההאזנה חייבת שלא לעלות על 110 דציבלים (A), וככל האפשר לא תעלה על 100 דציבלים (A).

תק' תשנ"ג-1993

(ו)   התקנה של יותר מצופר אחד

הותקנו צופרים במרחק של יותר מ-100 מטרים זה מזה, יובטח שלא ישמיעו קולם בעת ובעונה אחת.

תק' תשנ"ג-1993

(ז)   מערכות צופר מורכבות

מקום שמחמת מציאותם של מכשולים, שדה קול של צופר יחיד, או של אחד מן הצופרים הנזכרים בסעיף קטן (ו) לעיל, עלול להוות אזור שבו הרמה הקולית של האות נמוכה במידה ניכרת, מומלץ להשתמש במערכת צופרים שהותקנו באופן שימנע הפחתה זו של הרמה הקולית; למטרות התקנות יראו במערכת צופרים צופר יחיד; הצופרים של מערכת כאמור לא יימצאו יותר מ-100 מטרים זה מזה והם יותקנו באופן שיוכלו להפעילם בעת ובעונה אחת. תדריהם יהיו שונים זה מזה ב-10 הרץ, לפחות.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 322

1. צופרים

(א) תדרים וטווח השמיעות

התדר הבסיסי של האות יימצא בתוך הטווח 700-70 הרץ.

טווח השמיעות של האות מצופר ייקבע בתדרים אלו, העשויים לכלול את התדר הבסיסי, תדר אחד, או תדרים אחרים, גבוהים יותר, הנמצאים בתוך הטווח 700-180 הרץ (± אחוז אחד) והמספקים את רמות הלחץ הקולי שפורט בפסקה (ג) בסעיף קטן (ג) להלן.

(ב) גבולותיהם של התדרים הבסיסיים

כדי להבטיח גיוון רחב של תכונות הצופר, יהא התדר הבסיסי של צופר בין הגבולות שלקמן:

(1) 200-70 הרץ, לכלי שיט שאורכו 200 מטרים או יותר;

(2) 350-130 הרץ, לכלי שיט שאורכו 75 מטרים או יותר אך פחות מ-200 מטרים;

(3) 700-250 הרץ, לכלי שיט שאורכו פחות מ-75 מטרים.

(ג) עוצמת האות הקולי וטווח השמיעות

צופר שהותקן בכלי שיט יספק, בכיוון עוצמתו המרבית של הצופר, ובמרחק של מטר אחד ממנו, רמת לחץ קולי, בפס בן 1/3 האוקטבה לפחות, הנמצא בטווח התדרים 700-180 הרץ (± 1 אחוז), של לא פחות מן המספר המתאים הנתון בטבלה שלקמן:

רמת לחץ הקול במטר אחד

בדציבלים בזיקה ל-

אורך כלי השיט 2 x 10-5 N/m2 טווח השמיעות

במטרים (סרטים בני 1/3 האוקטבה) במילין ימיים

200 או יותר 143 2

75 ויותר אך פחות מ-200 138 1.5

20 ויותר אך פחות מ-75 130 1

פחות מ-20 120 0.5

טווח השמיעות בטבלה שלעיל הוא לשם אינפורמציה, והוא בקירוב הטווח שבו צופר יכול להישמע בצדו הקדמי ב-90 אחוזים של הסתברות, בתנאי אויר שקטים, בכלי שיט בעל רמת רעש-רקע ממוצעת בתחנות ההאזנה (נחשבת להיותה 68 דציבל בפס בן אוקטבה המרוכז ב-250 הרץ ו-63 דציבל בפס בן אוקטבה המרוכז ב-500 הרץ).

למעשה, הטווח שבו יכול צופר להישמע משתנה במידה יתרה ותלוי לחלוטין בתנאי מזג האויר; הערכים הניתנים, אפשר לראותם כטיפוסיים, אולם בתנאים של רוח חזקה או רמה גבוהה של רעש סביבתי בתחנת ההאזנה, עשוי הטווח לפחות במידה מרובה.

(ד) תכונות כיווניות

בכל הכיוונים של המישור האופקי הכלול בגזרה בת 45± מעלות ביחס לציר, לא תהא רמת הלחץ הקולי של צופי כיווני פחותה ביותר מ-4 דציבלים מרמת הלחץ הקולי שנקבע על הציר. בכל כיוון אחר של המישור האופקי, לא תהא רמת הלחץ הקולי פחותה ביותר מ-10 דציבלים מרמת הלחץ הקולי שנקבע על הציר, באופן שהטווח בכל כיוון יהא שווה, לפחות, למחצית הטווח על הציר. רמת הלחץ הקולי תימדד בפס בן שליש האוקטבה המפיק את טווח השמיעה.

(ה) מיקומם של הצופרים

כאשר עומדים להתקין צופר כיווני כצופר יחיד בכלי שיט, הוא יותקן כשעוצמתו המרבית מכוונת הישר קדימה. הצופר יושם גבוה ככל האפשר בכלי שיט, כדי להקטין את עיכובו של קול שהופק על ידי מכשולים, וכן כדי להפחית לידי מינימום את סכנת הנזק לכושר השמיעה של אנשי הצוות. רמת הלחץ הקולי של אות כלי השיט עצמו בתחנות ההאזנה חייבת שלא לעלות על 110 דציבלים (A), וככל האפשר לא תעלה על 100 דציבלים (A).

(ו) התקנם של יותר מצופר אחת התקנה של יותר מצופר אחד

הותקנו צופרים במרחק של יותר מ-100 מטרים זה מזה, יובטח שלא ישמיעו קולם בעת ובעונה אחת.

(ז) מערכות צופר מורכבות

מקום שמחמת מציאותם של מכשולים, שדה קול של צופר יחיד, או של אחד מן הצופרים הנזכרים בפסקה (ו) בסעיף קטן (ו) לעיל, עלול להוות אזור שבו הרמה הקולית של האות נמוכה במידה ניכרת, מומלץ להשתמש במערכת צופרים שהותקנו באופן שימנע הפחתה זו של הרמה הקולית; למטרות התקנות יראו במערכת צופרים צופר יחיד; הצופרים של מערכת כאמור לא יימצאו יותר מ-100 מטרים זה מזה והם יותקנו באופן שיוכלו להפעילם בעת ובעונה אחת. תדריהם יהיו שונים זה מזה ב-10 הרץ, לפחות.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 191

1. צופרים

(א) תדרים וטווח השמיעות

התדר הבסיסי של האות יימצא בתוך הטווח 700-70 הרץ.

טווח השמיעות של האות מצופר ייקבע בתדרים אלו, העשויים לכלול את התדר הבסיסי, תדר אחד, או תדרים אחרים, גבוהים יותר, הנמצאים בתוך הטווח 700-180 הרץ (± אחוז אחד) (1%-/+) לכלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר, או 180 עד 2,100 הרץ (1%-/+) לכלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים והמספקים את רמות הלחץ הקולי שפורט בסעיף קטן (ג) להלן.

(ב) גבולותיהם של התדרים הבסיסיים

כדי להבטיח גיוון רחב של תכונות הצופר, יהא התדר הבסיסי של צופר בין הגבולות שלקמן:

(1) 200-70 הרץ, לכלי שיט שאורכו 200 מטרים או יותר;

(2) 350-130 הרץ, לכלי שיט שאורכו 75 מטרים או יותר אך פחות מ-200 מטרים;

(3) 700-250 הרץ, לכלי שיט שאורכו פחות מ-75 מטרים.

(ג) עוצמת האות הקולי וטווח השמיעות

צופר שהותקן בכלי שיט יספק, בכיוון עוצמתו המרבית של הצופר, ובמרחק של מטר אחד ממנו, רמת לחץ קולי, בפס בן 1/3 האוקטבה לפחות, הנמצא בטווח התדרים 700-180 הרץ (± 1 אחוז), של לא פחות מן המספר המתאים הנתון בטבלה שלקמן:

רמת לחץ הקול במטר אחד

בדציבלים בזיקה ל-

אורך כלי השיט 2 x 10-5 N/m2 טווח השמיעות

במטרים (סרטים בני 1/3 האוקטבה) במילין ימיים

200 או יותר 143 2

75 ויותר אך פחות מ-200 138 1.5

20 ויותר אך פחות מ-75 130 1

פחות מ-20 120 0.5

טווח השמיעות בטבלה שלעיל הוא לשם אינפורמציה, והוא בקירוב הטווח שבו צופר יכול להישמע בצדו הקדמי ב-90 אחוזים של הסתברות, בתנאי אויר שקטים, בכלי שיט בעל רמת רעש-רקע ממוצעת בתחנות ההאזנה (נחשבת להיותה 68 דציבל בפס בן אוקטבה המרוכז ב-250 הרץ ו-63 דציבל בפס בן אוקטבה המרוכז ב-500 הרץ).

למעשה, הטווח שבו יכול צופר להישמע משתנה במידה יתרה ותלוי לחלוטין בתנאי מזג האויר; הערכים הניתנים, אפשר לראותם כטיפוסיים, אולם בתנאים של רוח חזקה או רמה גבוהה של רעש סביבתי בתחנת ההאזנה, עשוי הטווח לפחות במידה מרובה.

(ג) עוצמת האות הקולי וטווח השמיעות

צופר שהותקן בכלי שיט יספק, בכיוון עוצמתו המרבית של הצופר ובמרחק של מטר ממנו, רמת לחץ קולי, בפס בן 1/3 האוקטבה לפחות, הנמצא בטווח התדרים 180 עד 700 הרץ, (+/1-%) לכלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר, או 180 עד 2100 הרץ (+/1-%) לכלי שיט שאורכם פחות מ-20 מטרים, שלא יפחת מהנתון המתאים המופיע בטבלה שלהלן:

טור ב'

טור א' פס של 1/3 אוקטבה במרחק טור ג'

אורך כלי השיט של מטר אחד בדציבלים טווח השמיעות

במטרים בזיקה ל-2X10-5N/m2 במילין ימיים

(1) 200 או יותר 143 2

(2) 75 ויותר אך פחות מ-200 138 1.5

(3) 20 ויותר אך פחות מ-75 130 1

(4) פחות מ-20 1*120 0.5

2*115

3*111

1* אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 180 ל-450 הרץ;

2* אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 450 ל-800 הרץ;

3* אם התדרים הנמדדים נמצאים בטווח שבין 800 ל-2,100 הרץ.

2.        פעמון או גונג

(א)  עוצמת האות

פעמון או גונג, או מכשיר אחר שלו תכונות קול דומות, יפיק רמת לחץ קולי של לא פחות מ-110 דציבלים במרחק של מטר אחד ממנו.

תק' תשנ"ג-1993 תק' תשע"ז-2016

(ב)  מבנה

פעמונים וגונגים יהיו עשויים מחומר חסין איכול ומעוצבים ליתן צליל צלול. קוטר פיו של הפעמון לא יפחת מ-300 מ"מ, לגבי כלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר מכך; מקום שהדבר מעשי, מומלץ מקוש-פעמון מכני, כדי להבטיח עצמה אחידה, אולם הפעלת יד חייבת להיות אפשרית. מסת המקוש לא תהא פחותה מ-3 אחוזים ממסת הפעמון.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 323

(ב) מבנה

פעמונים וגונגים יהיו עשויים מחומר חסין איכול ומעוצבים ליתן צליל צלול. קוטר פיו של הפעמון לא יפחת מ-300 מ"מ, לגבי כלי שיט שאורכם יותר מ-20 מטרים שאורכם 20 מטרים או יותר מכך, ולא יפחת מ-200 מ"מ, לגבי כלי שיט שאורכם 12 מטרים או יותר מכך, אך פחות מ-20 מטרים; מקום שהדבר מעשי, מומלץ מקוש-פעמון מכני, כדי להבטיח עצמה אחידה, אולם הפעלת יד חייבת להיות אפשרית. מסת המקוש לא התא פחותה לא תהא פחותה מ-3 אחוזים ממסת הפעמון.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 192

פעמונים וגונגים יהיו עשויים מחומר חסין איכול ומעוצבים ליתן צליל צלול. קוטר פיו של הפעמון לא יפחת מ-300 מ"מ, לגבי כלי שיט שאורכם 20 מטרים או יותר מכך, ולא יפחת מ-200 מ"מ, לגבי כלי שיט שאורכם 12 מטרים או יותר מכך, אך פחות מ-20 מטרים; מקום שהדבר מעשי, מומלץ מקוש-פעמון מכני, כדי להבטיח עצמה אחידה, אולם הפעלת יד חייבת להיות אפשרית. מסת המקוש לא תהא פחותה מ-3 אחוזים ממסת הפעמון.

3.        אישור

מבנם של מכשירי האיתות הקוליים, כושר ביצועם ואופן התקנתם בכלי שיט, יהיו להנחת דעתה של הרשות המתאימה של המדינה שאת דגלה זכאי כלי השיט להניף.

נספח 4

אותות מצוקה

מיום 2.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2512

הוספת נספח 4

תק' תשנ"ג-1993

1.        האותות דלהלן, המשמשים והמוצגים אם יחדיו ואם בנפרד, מציינים מצוקה והיזקקות לעזרה:

(א)  יריית תותח או אות נפץ אחר שיירו בסירוגין של דקה אחת לערך;

(ב)  השמעה ממושכת של קול באיזה מכשיר שהוא לאותות ערפל;

(ג)   רקטות או פגזים הפולטים כוכבים אדומים שיירו אחד אחד בסירוגין קצרים;

תק' תשע"ז-2016

(ד)  אות של כל שיטת איתות המורכב מהקבוצה ..._ _ _ ... (SOS) בצופן מורס;

(ה)  אות המשודר ברדיוטלפון, על ידי היגוי המלה "MAYDAY";

תק' תשנ"ג-1993

(ו)   אות המצוקה של הצופן הבין-לאומי לאיתות המצויין על ידי האותיות NC;

(ז)   אות המורכב מדגל מרובע ועליו או מתחתיו כדור או דבר הדומה לכדור;

(ח)  להבות על כלי השיט (כגון מחבית זפת בוערת או מחבית נפט בוערת וכו');

(ט)  רקטת מצנח בעלת זיקוק אדום או אבוקת יד המפיצה אור אדום;

(י)   אות עשן המפיק עשן בצבע כתום;

(יא) הרמה והורדה איטיות וחוזרות ונשנות של הידיים המושטות לשני הצדדים;

תק' תשע"ז-2016

(יב) התרעת מצוקה באמצעות קריאת ברירה ספרתית (DSC) המשודרת בערוץ VHF 70 או ב-MF/HF בתדרים 8414.5 kHz, 4207.5 kHz, 6312 kHz, 12577 kHz, 16804.5 kHz, 2187.5 kHz;

תק' תשע"ז-2016

(יג)  התרעת מצוקת אנייה לחוף המשודרת במערכת Inmarsat או במערכת קשר לוויינית אחרת של האנייה;

(יד) אותות המשודרים באמצעות משואות רדיו לאיכון חירום.

תק' תשנ"ו-1996

(טו) אותות שאושרו המשודרים באמצעות מערכות תקשורת רדיו כולל משיבי מכ"מ של כלי הצלה.

מיום 19.1.1993

תק' תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 323

1. האותות דלהלן, המשמשים והמוצגים אם יחדיו ואם בנפרד, מציינים מצוקה או היזקקות מצוקה והיזקקות לעזרה:

(א) יריית תותח או אות נפץ אחר שיירו בסירוגין של דקה אחת לערך;

(ב) השמעה ממושכת של קול באיזה מכשיר שהוא לאותות ערפל;

(ג) רקטות או פגזים הפולטים כוכבים אדומים שיירו אחד אחד בסירוגין קצרים;

(ד) אות המשודר ברדיוטלגרף או בכל שיטת איתות אחרת המורכבת מן הקבוצה ..._... ..._ _ _... (ס.או.ס.) שבצופן מורס;

(ה) אות המשודר ברדיוטלפון, על ידי היגוי המלה "MAYDAY";

(ו) אות המצוקה של הצופן הבין-לאומי לאיתות המצויין על ידי האותיות N.c NC;

(ז) אות המורכב מדגל מרובע ועליו או מתחתיו כדור או דבר הדומה לכדור;

(ח) להבות על כלי השיט (כגון מחבית זפת בוערת או מחבית נפט בוערת וכו');

(ט) רקטת מצנח בעלת זיקוק אדום או אבוקת יד המפיצה אור אדום;

(י) אות עשן המפיק עשן בצבע כתום;

(יא) הרמה והורדה איטיות וחוזרות ונשנות של הידיים המושטות לשני הצדדים;

(יב) אות אזערת הרדיוטלגרף;

(יג) אות אזעקת הרדיוטלפון;

(יד) אותות המשודרים באמצעות משואות רדיו לאיכון חירום.

(טו) אותות שאושרו המשודרים באמצעות מערכות תקשורת רדיו.

מיום 13.4.1996

תק' תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 636

החלפת סעיף קטן 1(טו)

הנוסח הקודם:

(טו) אותות שאושרו המשודרים באמצעות מערכות תקשורת רדיו.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 192

החלפת סעיפים קטנים 1(ד), 1(יב), 1(יג)

הנוסח הקודם:

(ד) אות המשודר ברדיוטלגרף או בכל שיטת איתות אחרת המורכבת מן הקבוצה ..._... ..._ _ _... (ס.או.ס.) שבצופן מורס;

(יב) אות אזערת הרדיוטלגרף;

(יג) אות אזעקת הרדיוטלפון;

תק' תשע"ז-2016

2.        השימוש בכל אחד מהאותות המפורטים בסעיף 1 או הצגתם, למעט למטרת ציון מצוקה והצורך בעזרה, והשימוש באותות אחרים שניתן לטעות ביניהם לבין כל אחד מהאותות האמורים – אסורים.

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 192

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

2. אסור להשתמש בשום אות מן האותות שלעיל, או להציגם, אלא כדי לציין מצוקה והיזקקות לעזרה, וכן אסור להשתמש באותות אחרים שאפשר לטעות בהם ולחושבם כאחד האותות שלעיל.

תק' תשע"ז-2016

3.        תשומת הלב מופנית לפרקים הנוגעים לעניין בקוד האותות הבין-לאומי, במדריך החיפוש וההצלה הימי והאווירי, כרך 3, והאותות האלה:

(א)  פיסת אריג מברזנט (canvas) כתומה עם סימון ריבוע או עיגול שחורים או סמל מתאים אחר (לזיהוי מהאוויר);

(ב)  מסמן צבע (חומר צובע המוטל לים וצובע אזור ים במקום שבו הוטל).

מיום 22.12.2016

תק' תשע"ז-2016

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 192

החלפת סעיף 3

הנוסח הקודם:

3. מן הראוי לשים לב לפרקים השייכים לענין של הצופן הבין-לאומי לאיתות, למדריך לחיפוש ולהצלה המיועד לאניות סוחר ולאותות שלקמן:

(א) פיסת אריג מפרשים בצבע כתום, כשעליה מסומנים רבוע ועיגול שחורים או סמל מתאים אחר (לשם איתור מן האויר);

(ב) מסמן צבע (חומר צובע המוטל לים וצובע אזור ים במקום שבו הוטל).

כ"ח בתמוז תשל"ז (14 ביולי 1977)                                      מנחם בגין

                                                                                                             שר התחבורה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשל"ז מס' 3738 מיום 17.7.1977 עמ' 2180.

תוקנו ק"ת תשל"ט מס' 4010 מיום 31.7.1979 עמ' 1669 – תק' תשל"ט-1979.

ק"ת תשמ"א מס' 4185 מיום 1.12.1980 עמ' 241 – תק' תשמ"א-1980.

ק"ת תשמ"ד מס' 4696 מיום 2.9.1984 עמ' 2494 – תק' תשמ"ד-1984.

ק"ת תשמ"ח מס' 5070 מיום 17.12.1987 עמ' 249 – תק' תשמ"ח-1987.

ק"ת תשנ"ג מס' 5495 מיום 19.1.1993 עמ' 320 – תק' תשנ"ג-1993.

ק"ת תשנ"ו מס' 5739 מיום 14.3.1996 עמ' 635 – תק' תשנ"ו-1996; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן.

ק"ת תשע"ז מס' 7732 מיום 22.11.2016 עמ' 189 – תק' תשע"ז-2016; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות