Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948

דיני חוקה  – סדרי השלטון והמשפט

תוכן ענינים

פרק ראשון – השלטון

Go

2

סעיף 1

מועצת המדינה הזמנית

Go

2

סעיף 2

הממשלה הזמנית

Go

2

סעיף 3

מנהל מחוזי

Go

3

סעיף 4

רשויות מקומיות

Go

3

פרק שני – תקציב ומסים

Go

3

פרק שלישי – חקיקה

Go

3

סעיף 7

פקודות

Go

3

סעיף 10

רשומות

Go

3

סעיף 10א

תיקון טעות בנוסח שנתקבל

Go

3

סעיף 10ב

תיקון טעות בנוסח שפורסם

Go

3

פרק רביעי – המשפט

Go

3

סעיף 11

המשפט הקיים

Go

3

סעיף 11א

חוקים נסתרים

Go

3

סעיף 11ב

החלת המשפט

Go

4

סעיף 12

ביטול התלות בבריטניה

Go

4

סעיף 13

ביטול חוקי הספר הלבן של 1939

Go

4

סעיף 14

העברת סמכויות

Go

4

סעיף 15

התאמות חוק נוספות

Go

4

סעיף 16

נוסח חדש ונוסח משולב

Go

4

פרק חמישי – בתי משפט

Go

5

סעיף 17

בתי משפט

Go

5

פרק ששי – כוחות מזויינים

Go

5

סעיף 18

כוחות מזויינים

Go

5

פרק ששי א' – ימי מנוחה

Go

5

סעיף 18א

ימי מנוחה

Go

5

פרק שביעי – הוראות מעבר

Go

5

סעיף 19

קיום צוים וכו'

Go

5

סעיף 20

חברות וכו'

Go

6

סעיף 21

תשלום מסים וכו'

Go

6

סעיף 22

שם קצר

Go

6

סעיף 23

תוקף הפקודה

Go

6

תוספת

Go

6


פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948*

מס' 1 לש' תש"ח-1948

           בתוקף הסמכות שנקבעה למועצת המדינה הזמנית בהכרזה על הקמת מדינת ישראל מיום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) ובמנשר מאותו יום, מחוקקת בזה מועצת המדינה הזמנית לאמור:

פרק ראשון – השלטון

מועצת המדינה הזמנית

1.    (א)  מועצת המדינה הזמנית מורכבת מהאנשים הנקובים בשמותיהם בתוספת לפקודה זו.

           נציגיהם של ערבים תושבי המדינה המכירים במדינת ישראל ישותפו במועצת המדינה הזמנית כפי שיוחלט על ידי המועצה; אי-השתתפותם במועצה לא תגרע מסמכותה.

           (ב)  מועצת המדינה הזמנית קובעת בעצמה את סדרי ישיבותיה ועבודתה.

           (ג)   (בוטל).

           (ד)  (בוטל).

מיום 16.2.1949

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ט מס' 1 מיום 17.2.1949 עמ' 2

ביטול סעיפים קטנים 1(ג), 1(ד)

הנוסח הקודם:

(ג) חבר מועצת המדינה הזמנית שהתפטר או נתפנה מקומו מטעמים אחרים, רשאית מועצת המדינה הזמנית למנות אדם אחר במקומו. שמו של אדם זה יתפרסם בעתון הרשמי כתיקון לתוספת לפקודה זו.

(ד) אם הוכרז על מצב חרום לפי סעיף 9(א) לפקודה זו, ועקב מצב החרום נבצר מחבר מועצת המדינה הזמנית להשתתף בישיבה מסויימת של המועצה, רשאית מועצת המדינה הזמנית לבחור באדם אחר שימלא את מקום החבר הנעדר. ממלא מקום זה יהנה בישיבה זו מכל הזכויות של חבר מועצת המדינה הזמנית.

הממשלה הזמנית

2.    (א)  הממשלה הזמנית מורכבת מהאנשים הנקובים בשמותיהם בתוספת לפקודה זו.

           נציגיהם של ערבים תושבי המדינה המכירים במדינת ישראל ישותפו בממשלה הזמנית; אי-השתתפותם בממשלה הזמנית לא תגרע מסמכותה.

           (ב)  (בוטל).

           (ג)   (בוטל).

           (ד)  (בוטל).

           (ה)  (בוטל).

           (ו)   (בוטל).

מיום 16.2.1949

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ט מס' 1 מיום 17.2.1949 עמ' 2

(ב) הממשלה הזמנית תפעל על פי קוי המדיניות אשר יותוו על ידי מועצת המדינה הזמנית, תוציא לפועל את החלטותיה, תמסור לה דין וחשבון על פעולותיה, ותהיה אחראית בפעולותיה בפני מועצת המדינה הזמנית.

(ג) הממשלה הזמנית תבחר באחד מחבריה להיות ראש הממשלה, ותקבע את התפקידים של כל אחד מחבריה. חבר הממשלה הזמנית יקרא שר.

(ד) הממשלה הזמנית רשאית להעניק מסמכויותיה לראש הממשלה ולכל אחד מהשרים במידה שאין הדבר סותר אחת הפקודות של מועצת המדינה הזמנית.

(ה) החלטות הממשלה הזמנית בענין תפקידי חבריה ובענין חלוקת הסמכויות בין השרים תפורסמנה בעתון הרשמי ברשומות.

מיום 21.8.1968

תיקון מס' 11

ס"ח תשכ"ח מס' 540 מיום 21.8.1968 עמ' 232

ביטול סעיפים קטנים 2(ד), 2(ה), 2(ו)

הנוסח הקודם:

(ד) הממשלה הזמנית רשאית להעניק מסמכויותיה לראש הממשלה ולכל אחד מהשרים במידה שאין הדבר סותר אחת הפקודות של מועצת המדינה הזמנית.

(ה) החלטות הממשלה הזמנית בענין תפקידי חבריה ובענין חלוקת הסמכויות בין השרים תפורסמנה ברשומות.

(ו) הממשלה הזמנית קובעת בעצמה את סדרי ישיבותיה ועבודתה.

מנהל מחוזי

3.    הממשלה הזמנית רשאית לחלק את שטח המדינה למחוזות ולנפות ותתאר את גבולותיהם..

רשויות מקומיות

4.    העיריות, המועצות המקומיות ושאר הרשויות המקומיות יוסיפו לפעול תוך תחומי שפוטן ומסגרת סמכותן.

פרק שני – תקציב ומסים

5.       (בוטל).

מיום 31.7.1975

תיקון מס' 16

ס"ח תשל"ה מס' 777 מיום 31.7.1975 עמ' 207 (ה"ח 1053)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

תקציב

5. תקציב הממשלה הזמנית ייקבע על ידי פקודה של מועצת המדינה הזמנית.

6.       (בוטל).

מיום 31.7.1975

תיקון מס' 16

ס"ח תשל"ה מס' 777 מיום 31.7.1975 עמ' 207 (ה"ח 1053)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

מסים וכו'

6. אין להטיל מסים ממשלתיים או תשלומי חובה ממשלתיים אחרים שהחוק טרם התיר את הטלתם, ואין להגדיל מסים ממשלתיים או תשלומי חובה ממשלתיים, שהחוק התיר את הטלתם, אלא על פי פקודה של מועצת המדינה הזמנית.

פרק שלישי – חקיקה

פקודות

7.    (א)  מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת.

           (ב)  (בוטל).

מיום 16.2.1949

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ט מס' 1 מיום 17.2.1949 עמ' 2

7. (א) מועצת המדינה הזמנית היא הרשות המחוקקת. החוקים יקראו "פקודות".

(ב) כל פקודה תחתם על ידי ראש הממשלה, שר המשפטים והשר או השרים הממונים על בצוע הפקודה.

8.       (בוטל).

מיום 18.6.1996

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 225 (ה"ח 1985)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

תקנות

8. כל שר רשאי להתקין תקנות לבצוע הפקודות אשר בתחום סמכותו, עד כמה שפקודות אלה מעניקות סמכות להתקין תקנות.

9.       (בוטל).

מיום 16.2.1949

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ט מס' 1 מיום 17.2.1949 עמ' 2

9. (א) אם ייראה הדבר למועצת המדינה הזמנית, רשאית היא להכריז כי קיים במדינה מצב של חירום, ומשנתפרסמה ההכרזה בעתון הרשמי ברשומות, רשאית הממשלה הזמנית למלא ידי ראש הממשלה או כל שר אחר להתקין תקנות לשעת-חרום ככל אשר יראה לו לטובת הגנת המדינה, בטחון הצבור וקיום האספקה והשרותים החיוניים.

(ב) תקנה-לשעת-חרום, כוחה יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים.

(ג) תקנה-לשעת-חרום, תקפה יפקע כעבור שלושה חדשים מיום התקנתה, בלתי אם הוארך תקפה או נתבטלה התקנה קודם לכן על ידי פקודה של מועצת המדינה הזמנית, או נתבטלה על ידי הרשות המתקינה.

(ד) כאשר תמצא מועצת המדינה הזמנית את הדבר לנכון, היא תכריז כי חדל מצב החרום להתקיים, ומשנתפרסמה ההכרזה בעתון הרשמי ברשומות, יפקע תקפן של התקנות-לשעת-חרום בתאריך או בתאריכים שייקבעו בהכרזה.

מיום 18.6.1996

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 225 (ה"ח 1985)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

תקנות לשעת-חרום

9. (א) אם ייראה הדבר למועצת המדינה הזמנית, רשאית היא להכריז כי קיים במדינה מצב של חירום, ומשנתפרסמה ההכרזה ברשומות, רשאית הממשלה הזמנית למלא ידי ראש הממשלה או כל שר אחר להתקין תקנות לשעת-חרום ככל אשר יראה לו לטובת הגנת המדינה, בטחון הצבור וקיום האספקה והשרותים החיוניים.

(ב) תקנה-לשעת-חרום, כוחה יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים.

(ג) תקנה-לשעת-חרום, תקפה יפקע כעבור שלושה חדשים מיום התקנתה, בלתי אם הוארך תקפה או נתבטלה התקנה קודם לכן על ידי פקודה של מועצת המדינה הזמנית, או נתבטלה על ידי הרשות המתקינה.

(ד) כאשר תמצא מועצת המדינה הזמנית את הדבר לנכון, היא תכריז כי חדל מצב החרום להתקיים, ומשנתפרסמה ההכרזה ברשומות, יפקע תקפן של התקנות-לשעת-חרום בתאריך או בתאריכים שייקבעו בהכרזה.

רשומות

10.   (א)  כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום.

           (ב)  פרסומה של פקודה ברשומות ישמש ראיה כי אותה פקודה נתנה ונחתמה כדין.

           (ג)   הוראות סעיף זה חלות גם על תקנות כמשמעותן בסעיף 8 ועל תקנות שעת-חירום כמשמעותן בסעיף 9.

מיום 16.2.1949

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ט מס' 1 מיום 17.2.1949 עמ' 2

(א) כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה בעתון הרשמי ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום. תאריך העתון הרשמי הרשומות נחשב כתאריך הפרסום.

(ב) פרסומה של פקודה בעתון הרשמי ברשומות ישמש ראיה כי אותה פקודה נתנה ונחתמה כדין.

מיום 15.5.1948

תיקון מס' 6

ס"ח תשי"ב מס' 93 מיום 13.3.1952 עמ' 134 (ה"ח 100)

החלפת סעיף קטן 10(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) הוראות סעיף זה חלות גם על תקנות ותקנות-לשעת-חרום.

מיום 1.10.1981

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 עמ' 306 (ה"ח 1456)

(א) כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך מוקדם או מאוחר מיום הפרסום. תאריך הרשומות נחשב כתאריך הפרסום.

תיקון טעות בנוסח שנתקבל

10א.   (א)  לענין סעיף זה, "הועדה" - הועדה מועדות הכנסת שחוק היה בטיפולה, ואם אינה קיימת עוד - הועדה שהחוק נמצא בתחום עניניה, ובאין ועדה כזאת - הועדה שקבעה לכך ועדת הכנסת.

           (ב)  נפלה טעות בנוסח של חוק כפי שנתקבל בכנסת וקבעה הועדה, לפי הצעת יושב ראש הכנסת או היועץ המשפטי לכנסת, כי הטעות היא לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה וכיוצא באלה, רשאית הכנסת, בהחלטה, לתקן את הטעות.

           (ג)   נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות לפני פרסום החוק ברשומות, יפורסם החוק כמתוקן.

           (ד)  נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות אחרי פרסום החוק ברשומות, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת יושב-ראש הכנסת, ותחילתו של התיקון תהא מיום תחילתו של החוק, זולת אם נקבע בהחלטה שתחילתו תהא במועד מאוחר יותר.

מיום 16.1.1969

תיקון מס' 12

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 42 (ה"ח 773)

הוספת סעיף 10א

מיום 21.12.2000

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"א מס' 1763 מיום 21.12.2000 עמ' 53 (ה"ח 2909)

(ב) נפלה טעות בנוסח של חוק כפי שנתקבל בכנסת וקבעה הועדה, לפי הצעת שר המשפטים יושב ראש הכנסת, כי הטעות היא לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה וכיוצא באלה, רשאית הכנסת, בהחלטה, לתקן את הטעות.

(ג) נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות לפני פרסום החוק ברשומות, יפורסם החוק כמתוקן.

(ד) נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות אחרי פרסום החוק ברשומות, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת יושב-ראש הכנסת ושר המשפטים, ותחילתו של התיקון תהא מיום פרסומו, זולת אם נקבע בהחלטה שתחילתו תהא מיום תחילת החוק.

מיום 12.6.2012

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ב מס' 2363 מיום 12.6.2012 עמ' 454 (ה"ח 458)

(ב) נפלה טעות בנוסח של חוק כפי שנתקבל בכנסת וקבעה הועדה, לפי הצעת יושב ראש הכנסת או היועץ המשפטי לכנסת, כי הטעות היא לשונית-טכנית, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה וכיוצא באלה, רשאית הכנסת, בהחלטה, לתקן את הטעות.

(ג) נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות לפני פרסום החוק ברשומות, יפורסם החוק כמתוקן.

(ד) נתקבלה ההחלטה לתיקון הטעות אחרי פרסום החוק ברשומות, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת יושב-ראש הכנסת, ותחילתו של התיקון תהא מיום פרסומו תחילתו של החוק, זולת אם נקבע בהחלטה שתחילתו תהא מיום תחילת החוק במועד מאוחר יותר.

תיקון טעות בנוסח שפורסם

10ב.   נפלה טעות דפוס בנוסח של חוק כפי שפורסם ברשומות לעומת הנוסח שנתקבל בכנסת או תוקן לפי סעיף 10א, יורה שר המשפטים על תיקונה ברשומות.

מיום 16.1.1969

תיקון מס' 12

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 42 (ה"ח 773)

הוספת סעיף 10ב

פרק רביעי – המשפט

המשפט הקיים

11.   המשפט שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית, או על פיה ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה.

חוקים נסתרים

11א.   (א)  חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.

           (ב)  "חוק נסתר" פירושו, בסעיף זה - חוק במשמעות פקודת הפירושים[1], 1945, שדימו לחוקקו בתקופה שבין ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), ושלא פורסם בעתון הרשמי, למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה, עובר לאותה תקופה, חובה או מנהג.

מיום 2.9.1949

תיקון מס' 4

ס"ח תש"ט מס' 20 מיום 2.9.1949 עמ' 159 (ה"ח 21)

הוספת סעיף 11א

החלת המשפט

11ב.   המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו.

מיום 27.6.1967

תיקון מס' 10

ס"ח תשכ"ז מס' 499 מיום 28.6.1967 עמ' 74 (ה"ח 731)

הוספת סעיף 11ב

ביטול התלות בבריטניה

12.   (א)  כל זכות יתר שניתנה בחוק לכתר הבריטי, לפקידים בריטיים או לנתינים בריטיים, בטלה בזה ומבוטלת.

           (ב)  כל הוראה בחוק המצריכה קבלת אשור או הסכמה של אחד ממזכירי המדינה של מלך בריטניה או המחייבת עשיית דבר על פי הוראותיו בטלה בזה ומבוטלת.

           (ג)   כל סמכות שנתיחדה בחוק לשופטים, לפקידים או לאנשי משטרה בגלל היותם בריטיים, תהא נתונה מעתה לשופטים, לפקידים או לאנשי משטרה בעלי אותה משרה או דרגה במדינת ישראל.

ביטול חוקי הספר הלבן של 1939

13.   (א)  הסעיפים 13 עד 15 לפקודת העליה, 1941, והתקנות 102 עד 107 ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, מתבטלים בזה. כל יהודי שעלה בזמן מן הזמנים לארץ ישראל בניגוד לחוקי ממשלת המנדט, דינו כדין עולה חוקי למפרע מיום עליתו, לגבי כל דבר וענין.

           (ב)  תקנות העברת קרקעות, 1940 בטלות בזה למפרע מיום כ"ט באייר תרצ"ט (18 במאי 1939). שום פסק דין שניתן על יסוד תקנות אלה לא ישמש מניעה לגבי הגשת תביעה חדשה באותו ענין.

העברת סמכויות

14.   (א)  כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי מלך בריטניה או אחד ממזכירי המדינה שלו, וכן כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו או ממשלת ארץ-ישראל, תהא מעתה נתונה לממשלה הזמנית, בלתי אם ניתנה למועצת המדינה הזמנית על פי אחת הפקודות שלה.

           (ב)  כל סמכות שהיתה על פי החוק בידי קונסולים בריטיים, פקידים קונסולריים בריטיים, תהא מעתה נתונה לקונסולים ולפקידים שיתמנו לשם כך על ידי הממשלה הזמנית.

התאמות חוק נוספות

15.   (א)  כל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה ישראל.

           (ב)  כל הוראה בחוק הדורשת את השימוש בשפה האנגלית, בטלה.

           (ג)   כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלים באנגליה - לא תהיה עוד הוראה מחייבת.

מיום 28.3.1972

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ב מס' 651 מיום 28.3.1972 עמ' 51 (ה"ח 963)

הוספת סעיף קטן 15(ג)

נוסח חדש ונוסח משולב

16.   (א)  שר המשפטים רשאי לפרסם ברשומות הצעת נוסח חדש של כל חוק או חלק של חוק - לרבות דבר-המלך-במועצה - שהיה קיים בארץ-ישראל ערב הקמת המדינה ואשר עודנו בר-תוקף במדינה; נוסח חדש יכיל את כל השינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה וכל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה לאחר הקמת המדינה.

           (ב)  הצעת נוסח חדש תבוא לפני ועדה מייעצת, שתוקם על ידי שר המשפטים; הועדה תהיה של שישה, והם שופט שהמליץ עליו נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש, היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, היועץ המשפטי לכנסת או בא כוחו, חבר לשכת עורכי הדין שהמליצה עליו הלשכה, משפטן שהמליצה עליו הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, או באוניברסיטה אחרת בישראל, ואדם שהמליץ עליו השר הממונה על ביצוע החוק הנדון.

           (ג)   הועדה המייעצת תבדוק את הנוסח המוצע אם הוא נאמן בתכנו לחוק המקורי ומכיל את השינויים האמורים בסעיף קטן (א), תתקן בו את התיקונים הנראים לה מבחינה זו ותביא את הצעתה לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

           (ד)  שר המשפטים רשאי להציע לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נוסח משולב של כל חוק שניתן במדינה, לרבות של נוסח חדש לפי סעיף זה; נוסח משולב יכיל את כל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה.

           (ה)  בכל נוסח לפי סעיף זה מותר לחלק את הוראות החוק כל חלוקה אחרת, למזגן, להכתירן בכותרות ולשנות מקומן, לאחד בחוק אחד הוראות של חוקים נפרדים - לרבות נוסח חדש לפי חוק זה - הדנות בנושא אחד ולחלק לחוקים נפרדים הוראות חוק אחד הדנות בנושאים שונים, לשנות שמו של חוק ושל חטיבה שבו, להאחיד ניבים, לתקן תחביר ולהביא כל שיפור שבצורה בלבד - כל עוד אין בכל אלה שינוי תוכן - ולתקן טעויות סופר.

           (ו)   ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תדון בהצעות שהובאו לפניה לפי סעיף זה, תקבע כל נוסח חדש וכל נוסח משולב, והם יפורסמו ברשומות בחתימת שר המשפטים תוך המועד שקבעה הועדה. הועדה רשאית למזג בחוק אחד הצעות של נוסח חדש ושל נוסח משולב שהובאו לפניה בנושא אחד.

           (ז)   משנתפרסם נוסח כאמור בסעיף קטן (ו) יהיה הוא, מיום הפרסום ואילך או מיום שקבעה הועדה, החוק המחייב, ולא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק, ולא תישמע טענה שהנוסח משנה מתכנו של החוק המקורי.

           (ח)  טעות שנפלה בנוסח חדש או בנוסח משולב כפי שנקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאית הועדה, לפי הצעת שר המשפטים, להחליט על תיקונה, ואם כבר נתפרסם הנוסח, יפורסם התיקון ברשומות בחתימת שר המשפטים ויושב-ראש הועדה; טעות דפוס שנפלה בנוסח שנתפרסם ברשומות לעומת הנוסח שנקבע או שתוקן בועדה, יורה שר המשפטים על תיקונה ברשומות.

מיום 16.2.1949

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ט מס' 1 מיום 17.2.1949 עמ' 2

16. שר המשפטים רשאי להוציא נוסח חדש של כל חוק שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) ואשר עודנו בר תוקף במדינה. נוסח זה יכיל את כל השינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה, ועם פרסומו בעתון הרשמי ברשומות לא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק.

מיום 20.8.1952

תיקון מס' 7

ס"ח תשי"ב מס' 105 מיום 20.8.1952 עמ' 279 (ה"ח 104)

החלפת סעיף 16

הנוסח הקודם:

נוסח מוסמך

16. שר המשפטים רשאי להוציא נוסח חדש של כל חוק שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) ואשר עודנו בר תוקף במדינה. נוסח זה יכיל את כל השינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה, ועם פרסומו ברשומות לא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק.

מיום 17.6.1954

תיקון מס' 8

ס"ח תשי"ד מס' 155 מיום 17.6.1954 עמ' 126 (ה"ח 192)

החלפת סעיף 16

הנוסח הקודם:

16. (א) שר המשפטים רשאי לפרסם ברשומות הצעת נוסח חדש של כל חוק שהיה קיים בארץ ישראל ערב הקמת המדינה ואשר עודנו בר תוקף במדינה. נוסח זה יכיל את כל השינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה ואת כל התיקונים שנעשו באותו חוק לאחר הקמת המדינה.

(ב) תוקם ועדה מייעצת שתהא מורכבת משופט בית המשפט העליון ומשופט בית משפט מחוזי שיתמנו על ידי נשיא בית המשפט העליון, מהיועץ המשפטי לממשלה, מנציג הסתדרות עורכי הדין בישראל ומנציג הפקולטה המשפטית של האוניברסיטה העברית בירושלים. שופט בית המשפט העליון יהיה יושב ראש הועדה.

(ג) תוך ארבעה חדשים מיום פרסום הצעת נוסח חדש ברשומות תבדוק הועדה המייעצת את נאמנותו של הנוסח המוצע לחוק המקורי ותגיש דין וחשבון לועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

(ד) לאור הדין וחשבון של הועדה המייעצת, תקבע ועדת חוקה חוק ומשפט את הנוסח החדש, ונוסח זה יפורסם ברשומות בחתימת שר המשפטים, וייכנס לתקפו ביום הפרסום.

(ה) בהיכנס נוסח חדש של חוק לתקפו יהיה הוא החוק המחייב ולא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק ולא תישמע טענה שהנוסח החדש סוטה מן החוק המקורי.

מיום 2.4.1964

תיקון מס' 9

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 79 (ה"ח 578)

החלפת סעיף 16

הנוסח הקודם:

נוסח חדש

16. (א) שר המשפטים רשאי לפרסם ברשומות הצעת נוסח חדש של כל חוק שהיה קיים בארץ ישראל ערב הקמת המדינה ואשר עודנו בר תוקף במדינה. נוסח זה יכיל את כל השינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה ואת כל התיקונים, השינויים וההוספות שחלו באותו חוק מכוח חקיקה, לאחר הקמת המדינה.

(ב) שר המשפטים יקים ועדות מייעצות של שלושה חברים, שאחד מהם – היושב ראש – יהיה שופט שיתמנה על ידי נשיא בית המשפט העליון, והאחד היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, והאחד נציג הסתדרות עורכי הדין או נציג האוניברסיטה העברית.

(ג) תוך זמן שקבע שר המשפטים לכל הצעת נוסח חדש, בהודעה שפורסמה ברשומות, תבדוק ועדה מייעצת את הנוסח המוצע ותגיש בכתב לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת את המלצותיה בדבר התיקונים שיש לדעתה לעשות כדי לתאם את הנוסח המוצע לחוק המקורי.

(ד) ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת תקבע את הנוסח החדש לאור המלצותיה של ועדה מייעצת, והוא יהיה בר תוקף עם פרסומו ברשומות בחתימת שר המשפטים.

(ה) בהיכנס נוסח חדש כאמור לתקפו, יהיה הוא החוק המחייב, ולא יהיה עוד תוקף לכל נוסח אחר של אותו חוק ולא תישמע טענה שהנוסח החדש סוטה מן החוק המקורי.

(ו) חוק שניתן במדינה ונעשו בו תיקונים, רשאי שר המשפטים לפרסם ברשומות אותו חוק בנוסח שיכיל את כל התיקונים שנעשו בו, ורשאי הוא אגב כך לשנות ממספרי הסעיפים, לחלק סעיפים או למזגם.

מיום 16.1.1969

תיקון מס' 12

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 42 (ה"ח 773)

הוספת סעיף קטן 16(ח)

מיום 21.1.1971

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"א מס' 614 מיום 21.1.1971 עמ' 36 (ה"ח 913)

(א) שר המשפטים רשאי לפרסם ברשומות הצעת נוסח חדש של כל חוק או חלק של חוק – לרבות דבר-המלך-במועצה – שהיה קיים בארץ-ישראל ערב הקמת המדינה ואשר עודנו בר-תוקף במדינה; נוסח חדש יכיל את כל השינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה וכל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה לאחר הקמת המדינה.

(ב) הצעת נוסח חדש תבוא לפני ועדה מייעצת שתוקם על ידי שר המשפטים; הועדה תהיה של חמישה, והם שופט שהמליץ עליו נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש, היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, חבר לשכת עורכי הדין שהמליצה עליו הלשכה, משפטן שהמליצה עליו הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים או באוניברסיטה אחרת שבישראל, ואדם שהמליץ עליו השר הממונה על ביצוע החוק הנדון.

(ג) הועדה המייעצת תבדוק את הנוסח המוצע אם הוא נאמן בתכנו לחוק המקורי ומכיל את השינויים האמורים בסעיף קטן (א), תתקן בו את התיקונים הנראים לה מבחינה זו ותביא את הצעתה לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ד) שר המשפטים רשאי להציע לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נוסח משולב של כל חוק שניתן במדינה, לרבות של נוסח חדש לפי סעיף זה; נוסח משולב יכיל את כל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה.

(ה) בכל נוסח לפי סעיף זה מותר לחלק את הוראות החוק כל חלוקה אחרת, למזגן, להכתירן בכותרות ולשנות מקומן, לצרף חוקים שונים בנושא אחד לחוק אחד לאחד בחוק אחד הוראות של חוקים נפרדים - לרבות נוסח חדש לפי חוק זה - הדנות בנושא אחד ולחלק לחוקים נפרדים הוראות חוק אחד הדנות בנושאים שונים, לשנות שמו של חוק ושל חטיבה שבו, להאחיד ניבים, לתקן תחביר ולהביא כל שיפור שבצורה בלבד - כל עוד אין בכל אלה שינוי תוכן - ולתקן טעויות סופר.

מיום 21.11.1974

תיקון מס' 15

ס"ח תשל"ה מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 11 (ה"ח 1119)

(ו) ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תדון בהצעות שהובאו לפניה לפי סעיף זה, תקבע כל נוסח חדש וכל נוסח משולב, והם יפורסמו ברשומות בחתימת שר המשפטים תוך המועד שקבעה הועדה. הועדה רשאית למזג בחוק אחד הצעות של נוסח חדש ושל נוסח משולב שהובאו לפניה בנושא אחד.

מיום 21.12.2000

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"א מס' 1763 מיום 21.12.2000 עמ' 53 (ה"ח 2909)

(ב) הצעת נוסח חדש תבוא לפני ועדה מייעצת שתוקם על ידי שר המשפטים; הועדה תהיה של חמישה שישה, והם שופט שהמליץ עליו נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש, היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו היועץ המשפטי לכנסת או בא כוחו, חבר לשכת עורכי הדין שהמליצה עליו הלשכה, משפטן שהמליצה עליו הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים או באוניברסיטה אחרת שבישראל, ואדם שהמליץ עליו השר הממונה על ביצוע החוק הנדון.

פרק חמישי – בתי משפט

בתי משפט

17.   כל עוד לא ניתן חוק חדש בענין בתי המשפט, יוסיפו בתי המשפט, אשר בשטח המדינה לפעול במסגרת הסמכויות שמעניק להם החוק.

פרק ששי – כוחות מזויינים

כוחות מזויינים

18.   הממשלה הזמנית רשאית להקים כוחות מזויינים ביבשה, בים ובאויר, אשר יהיו מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם הגנת המדינה ולשם השגת יעדיה הבטחוניים-לאומיים.

פרק ששי א' – ימי מנוחה

ימי מנוחה

18א.   (א)  שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות –  הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.

           לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות[2].

           (ב)  הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו –

(1)   לגבי יהודי - על מועדי ישראל;

(2)   לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.

מיום 15.5.1948

תיקון מס' 2

ע"ר מס' 4 מיום 9.6.1948, תוס' א', עמ' 12

הוספת סעיף 18א

מיום 20.12.1951

תיקון מס' 5

ס"ח תשי"ב מס' 87 מיום 20.12.1951 עמ' 10 (ה"ח 85)

18א. (א) שבת ומועדי ישראל - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות – הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.

לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות.

(ב) הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו -

(1) לגבי יהודי - על מועדי ישראל;

(2) לגבי מי שאינו יהודי - על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.

פרק שביעי – הוראות מעבר

קיום צוים וכו'

19.   (א)  כל צו, הוראה, הודעה, דרישה, תעודה, מסמך, הרשאה, רשיון פטנט, סימן אמצאה, סימן מסחר וכל זכות וזכיון אחר, וכן כל חוב או חיוב שניתנו או הוטלו על ידי הנציב העליון, הנציב העליון במועצתו, ממשלת ארץ-ישראל, או פקידיה, ואשר היו ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) בעלי תוקף בשטח המדינה, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו, בלתי אם נקבעה הוראה אחרת באחת הפקודות של מועצת המדינה הזמנית.

           (ב)  תקנות, צוים, הודעות והוראות שנתפרסמו ברבים בין יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) לבין יום פרסום פקודה זו, על ידי הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, הועד לאומי לכנסת ישראל בארץ-ישראל, מנהלת העם, או אחת ממחלקותיהם, כדי להבטיח קיום אספקה ושירותים חיוניים או מטרות כלכליות אחרות, יעמדו בתקפם כל עוד לא ישונו, יתוקנו או יבוטלו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה.

חברות וכו'

20.   (א)  כל חברה, שותפות ואגודה שתופית שהיתה ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) רשומה בארץ-ישראל ואשר היה לה אותו יום משרד רשום או מקום עסקים בשטח המדינה, תחשב מעתה כרשומה במדינה.

           (ב)  כל חברה, שותפות ואגודה שתופית שהיתה ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) רשומה בארץ-ישראל ואשר לא היה לה אותו יום משרד רשום או מקום עסקים בשטח המדינה, תהיה רשאית לבקש את רישומה במדינה בלי תשלום מסים תוך שלושה חדשים מיום פרסום פקודה זו.

           (ג)   סעיף זה חל, בשינויים הדרושים, גם על אגודות לפי חוק האגודות העותומני ושמות מסחר רשומים, וכן על אניות רשומות.

           (ד)  שר המשפטים יתקין תקנות לבצוע סעיף זה.

תשלום מסים וכו'

21.   המסים והתשלומים מכל סוג שהוא שלא נפרעו עד יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) לממשלת ארץ-ישראל, ישולמו לממשלה הזמנית.

שם קצר

22.   פקודה זו תיקרא "פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948".

תוקף הפקודה

23.   תקפה של פקודה זו הוא למפרע מליל שבת ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), והוראותיה מפרטות ומפרשות את הוראות המנשר של מועצת המדינה הזמנית מיום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948).

תוספת

חברי מועצת המדינה הזמנית

ד"ר חיים וייצמן

דוד בן-גוריון

דניאל אוסטר

אליהו ברלין

מאיר גרבובסקי

אליהו דובקין

רחל כהן

הרב יצחק מאיר לוין

איסף שפרינצק[3]

צבי סגל

אהרן ציזלינג

ד"ר אברהם קצנאלסון

ברל רפטור

בכור שלום שיטרית

פריץ ברנשטיין

מרדכי בנטוב

יצחק גרינבוים

ד"ר אריה אלטמן[4]

בנימין מינץ4

מאיר דוד לוינשטיין

שמואל מיקוניס

הרב יהודה ליב הכהן פישמן

משה קולודני

פליכס רוזנבליט

מרדכי שטנר

משה שפירא

יצחק בן-צבי

ד"ר אברהם גרנובסקי

הרב וולף גולד

זרח ורהפטיג

סעדיה כובשי

יעקב ריפטין[5]

נחום ניר-רפלקס

דוד צבי פנקס

דוד רמז

אליעזר קפלן

ברוך וינשטין4

משה שרתוק

חברי הממשלה הזמנית:

דוד בן-גוריון

מרדכי בנטוב

הרב יצחק מאיר לוין

אליעזר קפלן

בכור שלום שיטרית

פריץ ברנשטין

הרב יהודה ליב הכהן פישמן

פליכס רוזנבליט

משה שפירא

יצחק גרינבוים

דוד רמז

אהרן ציזלינג

משה שרתוק

     דוד בן-גוריון                                              פליכס רוזנבליט

        ראש הממשלה                                                                  שר המשפטים

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמה ע"ר מס' 2 מיום 21.5.1948, תוס' א', עמ' 1.

תוקנה ע"ר מס' 4 מיום 9.6.1948, תוס' א', עמ' 11 – תיקון מס' 1.

ע"ר מס' 4 מיום 9.6.1948, תוס' א', עמ' 12 – תיקון מס' 2 בסעיפים 1, 2 לפקודת ימי מנוחה, תש"ח-1948; תחילתו ביום 15.5.1948.

ס"ח תש"ט מס' 1 מיום 17.2.1949 עמ' 2 – תיקון מס' 3 בסעיפים 13, 14 לחוק המעבר, תש"ט-1949; תחילתו ביום 16.2.1949.

ס"ח תש"ט מס' 20 מיום 2.9.1949 עמ' 159 (ה"ח תש"ט מס' 21 עמ' 191) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשי"ב מס' 87 מיום 20.12.1951 עמ' 10 (ה"ח תשי"א מס' 85 עמ' 245) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשי"ב מס' 93 מיום 13.3.1952 עמ' 134 (ה"ח תשי"ב מס' 100 עמ' 104) – תיקון מס' 6 [במקור מס' 2]; תחילתו ביום 15.5.1948.

ס"ח תשי"ב מס' 105 מיום 20.8.1952 עמ' 279 (ה"ח תשי"ב מס' 104 עמ' 118) – תיקון מס' 7 [במקור מס' 3].

ס"ח תשי"ד מס' 155 מיום 17.6.1954 עמ' 126 (ה"ח תשי"ד מס' 192 עמ' 86) – תיקון מס' 8 [במקור מס' 4].

ס"ח תשכ"ד מס' 423 מיום 2.4.1964 עמ' 79 (ה"ח תשכ"ג מס' 578 עמ' 356) – תיקון מס' 9 [במקור מס' 10].

ס"ח תשכ"ז מס' 499 מיום 28.6.1967 עמ' 74 (ה"ח תשכ"ז מס' 731 עמ' 156) – תיקון מס' 10 [במקור מס' 11]; תחילתו ביום 27.6.1967.

ס"ח תשכ"ח מס' 540 מיום 21.8.1968 עמ' 232 – תיקון מס' 11 בסעיף 3 לחוק הממשלה (הוראות מעבר), תשכ"ח-1968; תחילתו ביום 21.8.1968.

ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 42 (ה"ח תשכ"ח מס' 773 עמ' 212) – תיקון מס' 12.

ס"ח תשל"א מס' 614 מיום 21.1.1971 עמ' 36 (ה"ח תשל"א מס' 913 עמ' 47) – תיקון מס' 13.

ס"ח תשל"ב מס' 651 מיום 28.3.1972 עמ' 51 (ה"ח תשל"א מס' 963 עמ' 316) – תיקון מס' 14.

ס"ח תשל"ה מס' 748 מיום 21.11.1974 עמ' 11 (ה"ח תשל"ד מס' 1119 עמ' 182) – תיקון מס' 15.

ס"ח תשל"ה מס' 777 מיום 31.7.1975 עמ' 207 (ה"ח תשל"ג מס' 1053 עמ' 233) – תיקון מס' 16 בסעיף 1 לחוק משק המדינה (הוראות מעבר), תשל"ה-1975; תחילתו ביום 31.7.1975.

ס"ח תשמ"א מס' 1030 מיום 15.6.1981 עמ' 306 (ה"ח תש"ם מס' 1456 עמ' 228) – תיקון מס' 17 בסעיף 30 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981; תחילתו ביום 1.10.1981.

ס"ח תשנ"ב מס' 1396 מיום 14.4.1992 עמ' 225 (ה"ח תש"ן מס' 1985 עמ' 154) – תיקון מס' 18 [במקור מס' 17] בסעיף 59 לחוק-יסוד: הממשלה; תחילתו ביום 18.6.1996.

ס"ח תשס"א מס' 1763 מיום 21.12.2000 עמ' 53 (ה"ח תש"ס מס' 2909 עמ' 520) – תיקון מס' 19 בסעיף 2 לחוק הכנסת (תיקון מס' 10) (היועץ המשפטי לכנסת), תשס"א-2000.

ס"ח תשע"ב מס' 2363 מיום 12.6.2012 עמ' 454 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 458 עמ' 162) – תיקון מס' 20.

[1] פקודת הפרשנות [נוסח חדש].

[2] ר' הודעה על קביעת ימי מנוחה לשאינם יהודים פורסמה י"פ תשי"ד מס' 356 מיום 17.6.1954 עמ' 1284.

[3] הוכנס לתוספת בעקבות התפטרותה של גולדה מאירסון ע"י הודעת התיקון בע"ר תש"ח-1948, עמ' 56.

[4] שמות אלה של חברי מועצת המדינה הזמנית הוכנסו לתוספת במקום שמותיהם של חברי מועצת המדינה הזמנית: הרצל ורדי, הרב קלמן כהנא ובן-ציון שטרנברג ע"י הודעת התיקון בע"ר תש"ח-1948, עמ' 16.

[5] הוכנס לתוספת בעקבות התפטרותו של צבי לוריא ע"י הודעת התיקון בע"ר תש"ט-1948, עמ' 128.