Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010

משפט פרטי וכלכלה – כספים – שירותים פיננסיים – ביטוח

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

פוליסה תקנית

Go

2

סעיף 3

תעודת ביטוח

Go

2

סעיף 4

שינויי נוסח

Go

2

סעיף 5

הרחבות הכיסוי הביטוחי

Go

2

סעיף 6

הבלטות בפוליסה

Go

2

סעיף 7

שינויים בתעודת הביטוח

Go

2

סעיף 8

תעודה שאבדה, נגנבה או נשחתה

Go

2

סעיף 9

כוחו של כרטיס ביטוח רכב בין לאומי

Go

2

סעיף 10

מסירת הפוליסה ותעודת הביטוח

Go

2

סעיף 11

תחולה

Go

3

סעיף 12

ביטול

Go

3

תוספת ראשונה

Go

3

תוספת שניה

Go

14

סעיף 14

ת"ט תש"ע 2010

Go

15

סעיף 14

ת"ט תש"ע 2010

Go

16


תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010*

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 38, 39 ו-112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), ולפי סעיף 51 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.       בתקנות אלה –

          "ביטוח רכב חובה" – חוזה ביטוח לפי דרישות הפקודה;

          "בעל פוליסה" – מי שהתקשר עם מבטח בביטוח רכב חובה ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה.

פוליסה תקנית

2.       הפוליסה בביטוח רכב חובה תהיה לפי טופס א' או ב' שבתוספת הראשונה, לפי העניין (להלן – הפוליסה התקנית).

תעודת ביטוח

3.       תעודת ביטוח המוצאת במסגרת ביטוח רכב חובה תהיה לפי טופס א', ב' או ג' שבתוספת השניה, לפי העניין (להלן – תעודת הביטוח).

שינויי נוסח

4.       מבטח לא ישנה את נוסח הפוליסה התקנית או את תעודת הביטוח ולא ישנה את סדר הסעיפים שבפוליסה התקנית.

הרחבות הכיסוי הביטוחי

5.       לפוליסה התקנית ניתן להוסיף נספח הרחבות לגבי היקף הכיסוי הביטוחי.

הבלטות בפוליסה

6.       (א)  סעיפים 6(ב) ו-(ג), 7, 8(א), 9(ג) ו-(ד) ו-13 לפוליסה התקנית לפי טופס א' שבתוספת הראשונה וסעיפים 5, 6, 8(א), 9(ג) ו-(ד) ו-13 לפוליסה התקנית לפי טופס ב' שבתוספת הראשונה יצוינו בהבלטה מיוחדת, כאמור בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

          (ב)  מבטח רשאי להבליט בפוליסה התקנית סעיפים נוספים.

שינויים בתעודת הביטוח

7.       הסכימו בעל הפוליסה והמבטח על שינוי פרטים בתעודת הביטוח, יוציא המבטח, לאחר שהמבוטח החזיר את תעודת הביטוח הישנה, תעודת ביטוח חדשה הכוללת את השינוי, ורשאי המבטח לגבות הוצאות מינהל בעד הוצאת התעודה כאמור ודמי ביטוח נוספים, אם השינוי האמור מחייב זאת.

תעודה שאבדה, נגנבה או נשחתה

8.       מסר בעל הפוליסה למבטח או לשלוחו הצהרה בכתב כי התעודה אבדה, נגנבה או הושחתה ונסיבות האבדן, הגניבה או ההשחתה וכי הרכב המבוטח עדיין בבעלותו או בחזקתו, יוציא לו המבטח, לפי דרישתו, תעודה חדשה ורשאי הוא לגבות הוצאות מינהל בעד הוצאת התעודה כאמור.

כוחו של כרטיס ביטוח רכב בין לאומי

9.       (א)  לעניין הפקודה יהיה כוחו של כרטיס ביטוח רכב בין-לאומי ככוחה של תעודת ביטוח שהוציא מבטח, ויראו את הפוליסה השייכת לאותו רכב כפוליסה העונה על דרישות סעיף 2 לפקודה, ואולם הוראות סעיף 38 לפקודה לא יחולו לעניין פוליסה כאמור.

          (ב)  בתקנה זו –

          "כרטיס ביטוח רכב בין-לאומי" – כרטיס שהוציא חבר במשרד ארצי של משרד כרטיס ביטוח בין-לאומי, הוא "משרד הכרטיס הירוק", ובלבד שהמשרד הארצי האמור הוא חבר נספח במרכז הבין-לאומי של משרד הכרטיס הירוק ויש לו הסכם הדדיות עם המשרד הארצי בישראל.

מסירת הפוליסה ותעודת הביטוח

10.    מבטח ישלח לבעל הפוליסה את הפוליסה ואת תעודת הביטוח, עד מועד תחילת תקופת הביטוח.

תחולה

11.    תקנות אלה יחולו על פוליסות בביטוח רכב חובה, על תעודות ביטוח ועל חוזי ביטוח שתחילת תקופת הביטוח הקבועה בהם היא ביום כ"ג בתשרי התשע"א (1 באוקטובר 2010) או במועד מאוחר יותר.

מיום 25.5.2010

תק' תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6893 מיום 25.5.2010 עמ' 1140

11. תקנות אלה יחולו על פוליסות בביטוח רכב חובה, על תעודות ביטוח ועל חוזי ביטוח שתחילת תקופת הביטוח הקבועה בהם היא ביום י"ט בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010) כ"ג בתשרי התשע"א (1 באוקטובר 2010) או במועד מאוחר יותר.

ביטול

12.    תקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), התש"ל-1970 – בטלות.

תוספת ראשונה

(סעיף 2)

טופס א'

פוליסה לביטוח רכב חובה

(שם המבטח)

פוליסת ביטוח חובה לרכב

(לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970)

פוליסה זו היא חוזה בין המבטח לבין בעל הפוליסה שלפיו מסכים המבטח, בכפוף לתנאי פוליסה זו, לשלם תגמולי ביטוח, בקרות מקרה הביטוח בתקופת הביטוח.

1.    הגדרות

בפוליסה זו –

"בעל הפוליסה" – מי שהתקשר עם המבטח בפוליסה זו ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה;

"המבוטח" – בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין וכל המשתמש ברכב בהיתר מאת מי מהם;

"המבטח" – (שם המבטח);

"הרכב" – כלי הרכב המנועי אשר פרטיו נקובים בתעודת הביטוח;

"חוק הפיצויים" – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;

"מקרה הביטוח" – תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, בעת ששימש את המבוטח לאחת או יותר מהמטרות המבוטחות לפי תנאי הפוליסה, ושבה נגרם נזק גוף לנפגע, וכן מאורע אשר החבות בגינו מכוסה לפי סעיף 3(ב) לפוליסה זו;

"נזק גוף", "נפגע", "שימוש ברכב מנועי", "תאונת דרכים" – (במועד הנפקת הפוליסה, יש לצטט את ההגדרה בחוק הפיצויים של כל אחד ממונחים אלה, לפי העניין, כנוסחה באותה שעה)[1];

"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970;

"תגמולי ביטוח" – סכומים שעל המבטח לשלם בגין נזק גוף שנגרם לנפגע בקרות מקרה הביטוח, לפי תנאי פוליסה זו;

"תעודת הביטוח" – תעודה שהוציא המבטח בשל פוליסה זו, לפי סעיף 9 לפקודת הביטוח או לפי תקנה 7 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש"ע-2010, והמהווה חלק בלתי נפרד מפוליסה זו;

"תקופת הביטוח" – התקופה המתחילה בתאריך תחילת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח, אך לא לפני המועד שבו הוחתמה תעודת הביטוח בחותמת הבנק, ומסתיימת בחצות בתאריך פקיעת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח; לעניין זה, "חותמת הבנק" – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהמפקח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.

2.    פרשנות

מונח שלא הוגדר בסעיף 1 יפורש כמשמעותו, במועד קרות מקרה הביטוח, בחוק הפיצויים או בפקודת הביטוח, לפי העניין.

3.    חבות המבטח

בכפוף לתנאי פוליסה זו, מבטח יחוב לפי הוראות סעיף 3 לפקודת הביטוח, לאמור:

(א)  כל חבות שהמבוטח עשוי לחוב לפי חוק הפיצויים;

(ב)  חבות אחרת, שלא לפי סעיף קטן (א), שהמבוטח עשוי לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;

(ג)   נזק גוף שנגרם למבוטח בתאונת דרכים.

4.    השתתפות עצמית

(א)  מבטח יהיה רשאי לנכות דמי השתתפות עצמית לנהג ששמו נקוב בתעודת הביטוח בהתקיים כל התנאים לקיומה של תניה בדבר השתתפות עצמית לפי תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה), התשס"ט-2008, ובכלל זה שבעל הפוליסה בחר בפוליסה אשר כוללת תניה בדבר השתתפות עצמית, שבחירה זו תועדה על ידי המבטח וכן שבתעודת הביטוח נרשם שהפוליסה כוללת תניה בדבר השתתפות עצמית, בהתאם לתקנות האמורות.

(ב)  דמי ההשתתפות העצמית שרשאי המבטח לנכות מתגמולי הביטוח, בקרות מקרה ביטוח המכוסה לפי פוליסה זו ובהתקיים התנאים שבסעיף קטן (א), יחושבו לפי סוג הנזק שנגרם ולא יעלו על 25,000 שקלים חדשים בגין נזק שאינו נזק ממון ו-7 ימי עבודה בגין אבדן השתכרות.

5.    תחולה טריטוריאלית

חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה אם מקרה הביטוח אירע בשטח מדינת ישראל או באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח, בכפוף לאמור בו, אך בלי לפגוע בכלליות סעיף 2(א1) לחוק הפיצויים.

6.    מטרות השימוש המותרות

(א)  חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לאחת או יותר ממטרות אלה:

(1)  מטרות חברתיות, פרטיות או מטרות עסקיות של המבוטח שאינן נכללות בפסקאות (2) עד (4) להלן;

(2)  מטרה עסקית של מבחן נהיגה מטעם רשות הרישוי ("טסט") ומטרה עסקית של הוראת נהיגה, שאינה השתלמות מעשית בנהיגה לפי תקנה 213א לתקנות התעבורה, ובלבד שמטרות אלה צוינו במפורש בתעודת הביטוח;

(3)  מטרה עסקית של הסעת נוסעים ברכב, כנגד תשלום, שכר או תמורה אחרת, ובלבד שהמטרה צוינה במפורש בתעודת הביטוח;

(4)  מטרה עסקית של חילוץ או גרירה של רכב מנועי, כנגד תשלום, שכר או תמורה אחרת, ובלבד שהמטרה צוינה במפורש בתעודת הביטוח.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), אין פוליסה זו מכסה שימוש ברכב מנועי על בסיס חוזה שכירות אם המשכיר השכיר את הרכב דרך עיסוק, אלא אם כן מטרה זו צוינה במפורש בתעודת הביטוח; לעניין זה, "חוזה שכירות" – למעט חוזה ליסינג-תפעולי או חוזה מקח-אגב-שכירות (ליסינג מימוני).

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א), אין פוליסה זו מכסה שימוש בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, למעט שימוש בכלי כאמור בעת נהיגה ספורטיבית בקטע קישור או בעת נהיגה שאינה נהיגה ספורטיבית, שהותרה לפי סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005 (להלן – חוק הנהיגה הספורטיבית), ואינה מכסה שימוש ברכב מנועי למטרות ספורט מוטורי של מירוץ כלי רכב שנעשה בניגוד להוראות לפי חוק הנהיגה הספורטיבית; לעניין סעיף קטן זה, "כלי תחרותי", "נהיגה ספורטיבית" ו"קטע קישור" – כהגדרתם בחוק הנהיגה הספורטיבית, ו"רישיון כלי תחרותי" – כמשמעו בסעיף 6 לחוק האמור.

7.    בני האדם הרשאים לנהוג ברכב

(א)  רק בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין וכל המשתמש ברכב בהיתר מאת מי מהם רשאים לנהוג ברכב.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע בתעודת ביטוח שהוצאה לאופנוע או לרכב המסווג "מונית" ברישיון הרכב, כי חבות המבטח תכסה נהיגה ברכב רק בידי מי ששמו נקוב בתעודת הביטוח, רשאי לנהוג ברכב רק מי ששמו נקוב בתעודת הביטוח כאמור.

(ג)   נהג ברכב מי שאינו רשאי לנהוג בו לפי הוראות סעיף זה, פטור המבטח מחבותו לפי פוליסה זו.

8.    רישיון נהיגה

(א)  מבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב לא היה בעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב המבוטח, ובאופנוע – בעל רישיון נהיגה בדרגה המתאימה לנפח המנוע או הספקו; לעניין סעיף קטן זה לא יראו הפרה של תנאי מתנאי רישיון הנהיגה כנהיגה בלא רישיון נהיגה בר-תוקף.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)  המבטח לא יהיה פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר-תוקף כאמור בסעיף קטן (א), במועד כלשהו במשך 24 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, פסק דין, החלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת;

(2)  אם השימוש ברכב מנועי היה למטרת השתלמות מעשית בנהיגה בהתאם לתקנה 213א לתקנות התעבורה או מבחן נהיגה מטעם רשות הרישוי (להלן – טסט), לא יהיה המבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו, ובלבד שהנוהג ברכב הוא תלמיד נהיגה המלווה בידי מורה נהיגה מוסמך בעל רישיון להוראת נהיגה או שהנוהג ברכב בעת הטסט מלווה בידי בוחן מוסמך מטעם משרד התחבורה.

9.    חובת הגילוי והפרתה

(א)  הציג המבטח לבעל הפוליסה, טרם כריתת חוזה הביטוח, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח או שאלה המבקשת מידע אשר יכול להשפיע על חישוב שיעור דמי הביטוח (להלן – שאלת חיתום), על בעל הפוליסה להשיב על שאלת החיתום תשובה מלאה וכנה.

(ב)  שאלות חיתום ותשובות בעל הפוליסה עליהן, יתועדו אצל המבטח ויפורטו בספח אשר יצורף לתעודת הביטוח (להלן – הספח), במתכונת שיורה עליה המפקח על הביטוח; לא פעל המבטח לפי הוראות סעיף קטן זה לא יהא זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (ג).

(ג)   השיב בעל הפוליסה לשאלת חיתום תשובה שלא היתה מלאה וכנה בעת שניתנה, ובשל התשובה נקבעו דמי ביטוח נמוכים מדמי הביטוח שהיו נקבעים אילו היה בעל הפוליסה עונה תשובה מלאה וכנה, או שבשל התשובה כאמור הסכים המבטח לכרות את חוזה הביטוח אף שלא היה מסכים לכך אילו ניתנה תשובה מלאה וכנה, וקרה מקרה הביטוח בטרם בוטל חוזה הביטוח, יחולו הוראות אלה:

(1)  נפגע בעל הפוליסה עקב מקרה הביטוח, ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום השווה לפיצוי המגיע לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו נזק ממון לפי סעיף 4(א)(3) לחוק הפיצויים, אך לא יותר מ-10,000 שקלים חדשים;

(2)  בלי לגרוע מן האמור בפסקה (1), ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום של 2,500 שקלים חדשים בעד כל נפגע שאינו בעל הפוליסה אשר יפוצה על ידי המבטח עקב מקרה הביטוח, אך לא יותר ממחצית סכום הפיצויים שישולם לכל נפגע כאמור, ובלבד שסכום הפיצוי המוסכם הכולל לפי פסקה זו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.

(ד)  מבטח רשאי לקזז מתגמולי הביטוח המגיעים לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו ממוני עקב פגיעתו בתאונה, את סכומי הפיצוי המוסכם לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שימסור לבעל הפוליסה הודעת קיזוז שיפורטו בה נימוקי המבטח אשר בשלהם הוא מתכוון לקזז את הסכומים כאמור.

(ה)  מבטח לא יהיה זכאי לפיצוי מוסכם לפי סעיף קטן (ג) אם ידע או שיכול היה לדעת, בעת כריתת חוזה הביטוח, שתשובת בעל הפוליסה לשאלת חיתום, כפי שפורטה בספח, אינה מלאה וכנה או שגרם לכך שתשובתו של בעל הפוליסה לא היתה מלאה וכנה.

(ו)   מבטח לא יהיה זכאי לכל סעד או תרופה, למעט פיצוי מוסכם לפי הוראות סעיף קטן (ג), ככל שהוא זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בכל הנוגע לחובות הגילוי וההודעה של בעל הפוליסה, לרבות בשל כל אחד מאלה:

(1)  אי-גילוי נאות של פרטים שעליהם נשאל בעל הפוליסה;

(2)  הסתרת מידע בידי בעל פוליסה;

(3)  מתן תשובה שאינה נכונה על ידי בעל פוליסה;

(4)  אי-מתן הודעה מאת בעל פוליסה על החמרת הסיכון.

10.  הודעה על קרות מקרה הביטוח ובירור חבות המבטח

(א)  קרה מקרה ביטוח, יודיע עליו המבוטח למבטח מיד לאחר שנודע לו על כך.

(ב)  המבוטח ימסור למבטח, בתוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות והיקפה, ואם אינם ברשותו עליו לעזור למבטח להשיגם.

(ג)   לאחר שקיבל המבטח הודעה מהמבוטח או מכל מקור אחר על קרות מקרה הביטוח, יעשה המבטח מיד את הדרוש לבירור חבותו ויודיע למבוטח אם החליט להכיר בחבותו לכיסוי מקרה הביטוח; עותק מהודעת המבטח יישלח גם לנפגע ולכל צד שלישי אשר תבע מהמבטח תגמולי ביטוח בשל מקרה הביטוח.

11.  טיפול בתביעות צד שלישי

(א)  המבטח רשאי ליטול על עצמו את הטיפול בכל תביעה או הליך משפטי שהוגשו או עלולים להיות מוגשים כנגד המבוטח או לנהלו בשמו של המבוטח וכן רשאי המבטח להגיש בשם המבוטח הליך משפטי הדרוש להגנה על זכויות המבטח.

(ב)  למבטח יהיה שיקול דעת מלא בניהול ההליכים המפורטים בסעיף קטן (א) וביישוב כל הליך כאמור, לרבות בדרך של פשרה בשמו של המבוטח, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להטיל על המבוטח חבות שלא תכוסה על ידי המבטח, למעט הפיצוי המוסכם לפי סעיף 9(ג).

(ג)   על המבוטח לשתף פעולה עם המבטח לשם ביצוע ומימוש סמכויות המבטח כמפורט בסעיף זה.

12.  תשלום תכוף

הנפגע זכאי לקבל מן המבטח תשלום תכוף על חשבון תביעתו בנסיבות ובתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק הפיצויים ובתקנות שלפיו.

13.  חריגים לביטוח לפי פוליסה זו

(א)  בלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו, לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח לפיה לנפגעים אלה:

(1)  מי שגרם לתאונה במתכוון;

(2)  מי שמתקיים בו האמור בסעיף 7(2) לחוק הפיצויים, לאמור נהג ברכב בלי שנטל רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, וכן מי שמצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;

(3)  מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים (עבירת פשע).

(ב)  המבטח לא יהיה חב בתשלום כלשהו לפי הפוליסה בשל חבות שבחוזה שאינו הפוליסה.

14.  פטירת בעל הפוליסה

(א)  נפטר בעל הפוליסה, תעבור הבעלות בפוליסה לידי יורש הרכב, ויראו את היורש כבעל הפוליסה.

(ב)  אם לאחר פטירת בעל הפוליסה בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת לפוליסה זו אשר הוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, תתבטל פוליסה זו ביום כניסתו לתוקף של הביטוח הנוסף כאמור, והמבטח ישיב ליורש הרכב את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח, ביחס שבין מספר הימים שנותרו במועד הביטול עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים שבתקופת הביטוח המקורית.

15.  ביטול הפוליסה על ידי בעל הפוליסה

(א)  בעל הפוליסה רשאי, בהודעה למבטח, לבטל פוליסה זו בכל עת אף לפני תום תקופת הביטוח.

(ב)  בוטלה הפוליסה לבקשת בעל הפוליסה, יחזיר בעל הפוליסה את תעודת הביטוח המקורית למבטח כתנאי מוקדם לכניסת הביטול לתוקף; אבדה תעודת הביטוח המקורית, נגנבה או הושחתה, ימסור בעל הפוליסה למבטח הצהרה בכתב שתיחתם בפני המבטח או סוכן הביטוח בדבר נסיבות האבדן, הגניבה או ההשחתה שיצוין בה כי הרכב עדיין בבעלותו או בחזקתו (להלן – ההצהרה).

(ג)   ביטול הפוליסה על ידי בעל הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד החזרת תעודת הביטוח המקורית או במועד מסירת ההצהרה למבטח.

(ד)  בוטלה הפוליסה לפי סעיף זה, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה בהקדם, ולא יאוחר מ-14 ימים מהמועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את דמי הביטוח ששולמו, בהפחתת סכומים אלה:

(1)  בעד תקופה של עד שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף, לרבות אם לא נכנסה לתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים;

(2)  בעד תקופה העולה על שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים בצירוף 0.3% מדמי הביטוח השנתיים בעד כל יום ביטוח, החל ביום השמיני.

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), ביטל בעל הפוליסה את הפוליסה עקב גניבת הרכב המבוטח, העברת הבעלות על הרכב לאדם אחר, יציאתו מכלל שימוש או עקב פטירת הנהג ששמו נקוב כנהג יחיד בתעודת הביטוח, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.

(ו)   לסכום דמי הביטוח המוחזרים כאמור בסעיף קטן (ד), ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.

(ז)   בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.

16.  ביטול הפוליסה על ידי המבטח

(א)  מבטח רשאי לבטל את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח בשל מרמה מצד בעל הפוליסה או בשל אי-גילוי נאות של פרטים שנשאל עליהם טרם הוצאת הפוליסה; הפוליסה תבוטל בהודעה בכתב אשר תכלול את הנימוקים לביטול (להלן – הודעת ביטול) ותימסר לבעל הפוליסה ביד כנגד אישור מסירה או שתישלח לבעל הפוליסה בדואר רשום, והכל עשרים ואחד ימים לפחות לפני התאריך שבו תתבטל הפוליסה; נשלחה הודעת הביטול בדואר רשום, יראו את תאריך חתימת בעל הפוליסה על גבי אישור המסירה כתאריך מתן ההודעה; קיבל בעל הפוליסה הודעת ביטול, יחזיר למבטח את תעודת הביטוח המקורית מיד עם כניסת ביטול הפוליסה לתוקף, ואולם אין באי החזרת התעודה כאמור כדי למנוע את כניסת ביטול הפוליסה לתוקף.

(ב)  ביטל המבטח את הפוליסה, יחזיר לבעל הפוליסה בהקדם ולא יאוחר מ-14 ימים מהמועד שבו החזיר בעל הפוליסה את תעודת הביטוח המקורית למבטח, את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו, ואם תעודת הביטוח המקורית אבדה, נגנבה או הושחתה – לא יאוחר מהמועד שבו מסר בעל הפוליסה למבטח הצהרה בכתב, שנחתמה בפני המבטח או סוכן הביטוח בדבר נסיבות האבדן או ההשחתה כאמור.

(ג)   החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.

(ד)  הועברה הבעלות על הרכב לאדם אחר (להלן – הבעלים החדש), לפני מועד משלוח הודעת הביטול על ידי המבטח כאמור בסעיף קטן (א) והמבטח ידע על העברת הבעלות לפני משלוח הודעת הביטול, לא תבוטל הפוליסה אלא אם כן תישלח ההודעה על הביטול הן לבעל הפוליסה והן לבעלים החדש; הודעה כאמור תימסר ביד או בדואר רשום כנגד אישור מסירה, ויראו את תאריך חתימת הנמען על גבי אישור המסירה כמועד מתן ההודעה.

(ה)  לסכום דמי הביטוח שהוחזרו לפי קטן (ב) ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.

(ו)   בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.

17.  מקום שיפוט

תביעות לפי פוליסה זו יוגשו ויתבררו לפני בית המשפט המוסמך בישראל.

18.  ביטוח כפל

(א)  בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת שהוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, יודיע בעל הפוליסה על כך למבטח מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לו על כך.

(ב)  בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח לחוד, ובינם לבין עצמם יישאו הם בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים.

19.  התיישנות

(א)  תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח פוליסה זו היא שבע שנים מיום קרות מקרה הביטוח.

(ב)  תקופת ההתיישנות, יכול שתוארך לפי הוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

(ג)   במקרה ביטוח שאירע באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח תהיה תקופת ההתיישנות לפי הדין החל באותם אזורים או שטחים.

20.  הודעות

(א)  הודעה למבטח של בעל הפוליסה או של הנפגע תינתן למבטח לאחד מן המענים המפורטים להלן:

(1)  מען משרדו של המבטח כמצוין בתעודת הביטוח או כל מען אחר בישראל שעליו יודיע המבטח בכתב לבעל הפוליסה או לנפגע;

(2)  מען משרדו של סוכן הביטוח אשר שמו מופיע בתעודת הביטוח.

(ב)  הודעה של המבטח לבעל הפוליסה תינתן בכתב למען של בעל הפוליסה כמצוין בתעודת הביטוח או לכל מען אחר בישראל שעליו יודיע בעל הפוליסה בכתב למבטח.

(ג)   אין באמור בסעיף זה כדי לסייג את דרישות סעיפים 15 ו-16, לעניין ביטול הפוליסה או לגרוע מהן.

21.  דוח תביעות

(א)  חודש לפני תום תקופת הביטוח או מיד בסיומה, אם היא מסתיימת באופן בלתי צפוי, ישלח המבטח לבעל הפוליסה דוח תביעות שיפרט בו את כל התביעות שהוגשו עד לאותו מועד, ככל שהוגשו (להלן – דוח תביעות).

(ב)  בדוח התביעות יפרט המבטח, לגבי כל תביעה שהוגשה בשלוש השנים שקדמו למועד שליחת הדוח או שהוגשה בתקופה שבה היה בעל הפוליסה מבוטח אצל המבטח, לפי הקצרה מביניהן, את פרטי הנהג המעורב בתאונה.

(ג)   הוגשה תביעה במהלך החודש שלפני תום תקופת הביטוח, ישלח המבטח עדכון לדוח התביעות מיד עם הגשת התביעה.

טופס ב'

פוליסה לביטוח סחר – רכב חובה

(שם המבטח)

פוליסת "סחר"

(לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970)

פוליסה זו היא חוזה בין המבטח ובין בעל הפוליסה שלפיו מסכים המבטח, בכפוף לתנאי פוליסה זו, לשלם תגמולי ביטוח, בקרות מקרה הביטוח בתקופת הביטוח.

1.    הגדרות

בפוליסה זו –

"בעל הפוליסה" – מי שהתקשר עם המבטח בפוליסה זו ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה;

"המבוטח" – בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין והנהג הנקוב;

"המבטח" – (שם המבטח);

"הנהג הנקוב" – מי ששמו או שמם נקוב בתעודת ביטוח שהוצאה לפוליסה זו;

"הרכב" – כל כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם, למעט רכב שנרשם על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;

"חוק הפיצויים" – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;

"מקרה הביטוח" – תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, בעת ששימש את המבוטח לאחת או יותר מהמטרות המבוטחות לפי תנאי הפוליסה, ושבה נגרם נזק גוף לנפגע, וכן מאורע אשר החבות בשלו מכוסה לפי סעיף 3(ב) לפוליסה זו;

"נזק גוף", "נפגע", "שימוש ברכב מנועי", "תאונת דרכים" – (במועד הנפקת הפוליסה, יש לצטט את ההגדרה בחוק הפיצויים של כל אחד ממונחים אלה, לפי העניין, כנוסחה באותה שעה)[2];

"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970;

"רישיון סחר" – כמשמעותו בסעיף 291(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;

"תגמולי ביטוח" – סכומים שעל המבטח לשלם בשל נזק גוף שנגרם לנפגע בקרות מקרה הביטוח, לפי תנאי פוליסה זו;

"תעודת הביטוח" – תעודה שהוציא המבטח בשל פוליסה זו, לפי סעיף 9 לפקודת הביטוח או לפי תקנה 7 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש"ע-2010, והמהווה חלק בלתי נפרד מפוליסה זו;

"תקופת הביטוח" – התקופה המתחילה בתאריך תחילת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח, אך לא לפני המועד שבו הוחתמה תעודת הביטוח בחותמת הבנק, ומסתיימת בחצות בתאריך פקיעת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח; לעניין זה, "חותמת הבנק" – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהמפקח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.

2.    פרשנות

מונח שלא הוגדר בסעיף 1 יפורש כמשמעותו, במועד קרות מקרה הביטוח, בחוק הפיצויים או בפקודת הביטוח, לפי העניין.

3.    חבות המבטח

בכפוף לתנאי פוליסה זו, מבטח יחוב לפי הוראות סעיף 3 לפקודת הביטוח, לאמור:

(א)  כל חבות שהמבוטח עשוי לחוב לפי חוק הפיצויים;

(ב)  חבות אחרת, שלא לפי סעיף קטן (א), שהמבוטח עשוי לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;

(ג)   נזק גוף שנגרם למבוטח בתאונת דרכים.

4.    תחולה טריטוריאלית

חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה אם מקרה הביטוח אירע בשטח מדינת ישראל או באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח, בכפוף לאמור בו, אך בלי לפגוע בכלליות סעיף 2(א1) לחוק הפיצויים.

5.    מטרות השימוש המותרות

חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לשם סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו, לרשות לשם העברתו לצורך אחד מהשימושים האמורים.

6.    בני האדם הרשאים לנהוג ברכב

רק בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין והנהג הנקוב רשאים לנהוג ברכב, בכפוף להוראות סעיף 7(א)(2).

7.    הרחבות והגבלות

(א)  אם הדבר צוין במפורש בתעודת הביטוח, תורחב חבות המבטח לפי פוליסה זו גם לאחד מאלה:

(1)  שימוש ברכב למטרות פרטיות, חברתיות או עסקיות, ובתנאי שהרכב נמצא בחזקת בעל הפוליסה או הנהג הנקוב למטרות סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו לרבות לשם העברתו לצורך אחד משימושים אלה, שאינן מטרה עסקית מאלה:

(א)  הוראת נהיגה;

(ב)  הסעת נוסעים ברכב, כנגד תשלום, שכר או כל תמורה אחרת;

(ג)   חילוץ או גרירה של רכב מנועי, כנגד תשלום, שכר או כל תמורה אחרת;

(2)  נהיגה ברכב בידי מי שאינו בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין או הנהג הנקוב, ובלבד שהנהיגה ברכב תהיה כאשר לפחות אחד מהם נמצא ברכב;

(3)  שימוש ברכב מנועי הרשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם.

(ב)  הגבלה לאופנועים: חבות המבטח לפי פוליסה זו תוגבל לשימוש באופנועים בלבד, רק אם הגבלה כאמור צוינה במפורש בתעודת הביטוח.

8.    רישיון נהיגה

(א)  מבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב לא היה בעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב המבוטח, ובאופנוע – בעל רישיון נהיגה בדרגה המתאימה לנפח המנוע או הספקו; לעניין סעיף קטן זה לא יראו הפרה של תנאי מתנאי רישיון הנהיגה כנהיגה בלא רישיון נהיגה בר-תוקף.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)  המבטח לא יהיה פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר-תוקף כאמור בסעיף קטן (א), במועד כלשהו במשך 24 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, פסק דין, החלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת;

(2)  אם השימוש ברכב מנועי היה למטרת השתלמות מעשית בנהיגה בהתאם לתקנה 213א לתקנות התעבורה או מבחן נהיגה מטעם רשות הרישוי (להלן – טסט), לא יהיה המבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו, ובלבד שהנוהג ברכב הוא תלמיד נהיגה המלווה בידי מורה נהיגה מוסמך בעל רישיון להוראת נהיגה או שהנוהג ברכב בעת הטסט מלווה בידי בוחן מוסמך מטעם משרד התחבורה.

9.    חובת הגילוי והפרתה

(א)  הציג המבטח לבעל הפוליסה, טרם כריתת חוזה הביטוח, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח או שאלה המבקשת מידע אשר יכול להשפיע על חישוב שיעור דמי הביטוח (להלן – שאלת חיתום), על בעל הפוליסה להשיב על שאלת החיתום תשובה מלאה וכנה.

(ב)  שאלות חיתום ותשובות בעל הפוליסה עליהן, יתועדו אצל המבטח ויפורטו בספח אשר יצורף לתעודת הביטוח (להלן – הספח), במתכונת שיורה עליה המפקח על הביטוח; לא פעל המבטח לפי הוראות סעיף קטן זה לא יהא זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (ג).

(ג)   השיב בעל הפוליסה לשאלת חיתום תשובה שלא היתה מלאה וכנה בעת שניתנה, ובשל התשובה נקבעו דמי ביטוח נמוכים מדמי הביטוח שהיו נקבעים אילו היה בעל הפוליסה עונה תשובה מלאה וכנה, או שבשל התשובה כאמור הסכים המבטח לכרות את חוזה הביטוח שעה שלא היה מסכים לכך אילו ניתנה תשובה מלאה וכנה, וקרה מקרה הביטוח בטרם בוטל חוזה הביטוח, יחולו הוראות אלה:

(1)  אם נפגע בעל הפוליסה עקב מקרה הביטוח, ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום השווה לפיצוי המגיע לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו נזק ממון לפי סעיף 4(א)(3) לחוק הפיצויים, אך לא יותר מ-10,000 שקלים חדשים;

(2)  בלי לגרוע מן האמור בפסקה (1), ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום של 2,500 שקלים חדשים בעד כל נפגע שאינו בעל הפוליסה אשר יפוצה על ידי המבטח עקב מקרה הביטוח, אך לא יותר ממחצית סכום הפיצויים שישולם לכל נפגע כאמור, ובלבד שסכום הפיצוי המוסכם הכולל לפי פסקה זו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.

(ד)  מבטח רשאי לקזז מתגמולי הביטוח המגיעים לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו ממוני עקב פגיעתו בתאונה, את סכומי הפיצוי המוסכם לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שימסור לבעל הפוליסה הודעת קיזוז שיפורטו בה נימוקי המבטח אשר בשלהם הוא מתכוון לקזז את הסכומים כאמור.

(ה)  מבטח לא יהיה זכאי לפיצוי מוסכם לפי סעיף קטן (ג) אם ידע או שיכול היה לדעת, בעת כריתת חוזה הביטוח, שתשובת בעל הפוליסה לשאלת חיתום, כפי שפורטה בספח, אינה מלאה וכנה או שגרם לכך שתשובתו של בעל הפוליסה לא היתה מלאה וכנה.

(ו)   מבטח לא יהיה זכאי לכל סעד או תרופה, למעט פיצוי מוסכם לפי הוראות סעיף קטן (ג), ככל שהוא זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בכל הנוגע לחובות הגילוי וההודעה של בעל הפוליסה, לרבות בשל כל אחד מאלה:

(1)  אי-גילוי נאות של פרטים שעליהם נשאל בעל פוליסה;

(2)  הסתרת מידע בידי בעל פוליסה;

(3)  מתן תשובה שאינה נכונה על ידי בעל פוליסה;

(4)  אי-מתן הודעה מאת בעל פוליסה על החמרת הסיכון.

10.  הודעה על קרות מקרה הביטוח ובירור חבות המבטח

(א)  קרה מקרה ביטוח, יודיע עליו המבוטח למבטח מיד לאחר שנודע לו על כך.

(ב)  המבוטח ימסור למבטח, בתוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות והיקפה, ואם אינם ברשותו עליו לעזור למבטח להשיגם.

(ג)   לאחר שקיבל המבטח הודעה מהמבוטח או מכל מקור אחר על קרות מקרה הביטוח, יעשה המבטח מיד את הדרוש לבירור חבותו ויודיע למבוטח אם החליט להכיר בחבותו לכיסוי מקרה הביטוח; עותק מהודעת המבטח יישלח גם לנפגע ולכל צד שלישי אשר תבע מהמבטח תגמולי ביטוח בשל מקרה הביטוח.

11.  טיפול בתביעות צד שלישי

(א)  המבטח רשאי ליטול על עצמו את הטיפול בכל תביעה או הליך משפטי שהוגשו או עלולים להיות מוגשים כנגד המבוטח או לנהלו בשמו של המבוטח וכן רשאי המבטח להגיש בשם המבוטח הליך משפטי הדרוש להגנה על זכויות המבטח.

(ב)  למבטח יהיה שיקול דעת מלא בניהול ההליכים המפורטים בסעיף קטן (א) וביישוב כל הליך כאמור, לרבות בדרך של פשרה בשמו של המבוטח, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להטיל על המבוטח חבות שלא תכוסה על ידי המבטח, למעט הפיצוי המוסכם לפי סעיף 9(ג).

(ג)   על המבוטח לשתף פעולה עם המבטח לשם ביצוע ומימוש סמכויות המבטח כמפורט בסעיף זה.

12.  תשלום תכוף

הנפגע זכאי לקבל מן המבטח תשלום תכוף על חשבון תביעתו בנסיבות ובתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק הפיצויים ובתקנות שלפיו.

13.  חריגים לביטוח לפי פוליסה זו

(א)  בלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו, לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח ולפיה לנפגעים אלה:

(1)  מי שגרם לתאונה במתכוון;

(2)  מי שמתקיים בו האמור בסעיף 7(2) לחוק הפיצויים, לאמור נהג ברכב בלי שנטל רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, וכן מי שמצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;

(3)  מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים (עבירת פשע).

(ב)  המבטח לא יהיה חב בתשלום כלשהו לפי הפוליסה בשל חבות שבחוזה שאינו הפוליסה.

14.  פטירת בעל הפוליסה

(א)  נפטר בעל הפוליסה, תעבור הבעלות בפוליסה לידי יורש הרכב, ויראו את היורש כבעל הפוליסה.

(ב)  אם לאחר פטירת בעל הפוליסה בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת לפוליסה זו אשר הוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, תתבטל פוליסה זו ביום כניסתו לתוקף של הביטוח הנוסף כאמור והמבטח ישיב ליורש הרכב את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים שבתקופת הביטוח המקורית.

15.  ביטול הפוליסה על ידי בעל הפוליסה

(א)  בעל הפוליסה רשאי, בהודעה למבטח, לבטל פוליסה זו בכל עת אף לפני תום תקופת הביטוח.

(ב)  בוטלה הפוליסה לבקשת בעל הפוליסה, יחזיר בעל הפוליסה את תעודת הביטוח המקורית למבטח כתנאי מוקדם לכניסת הביטול לתוקף; אבדה תעודת הביטוח המקורית, נגנבה או הושחתה, ימסור בעל הפוליסה למבטח הצהרה בכתב שתיחתם בפני המבטח או סוכן הביטוח בדבר נסיבות האבדן, הגניבה או ההשחתה שיצוין בה כי הרכב עדיין בבעלותו או בחזקתו (להלן – ההצהרה).

(ג)   ביטול פוליסה על ידי בעל הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד החזרת תעודת הביטוח המקורית או מסירת ההצהרה למבטח.

(ד)  בוטלה הפוליסה לפי סעיף זה, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה בהקדם, ולא יאוחר מ-14 ימים מהמועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את דמי הביטוח ששולמו, בהפחתת סכומים אלה:

(1)  בעד תקופה של עד שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף, לרבות אם לא נכנסה לתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים;

(2)  בעד תקופה העולה על שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים בצירוף 0.3% מדמי הביטוח השנתיים בעד כל יום ביטוח, החל ביום השמיני.

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), ביטל בעל הפוליסה את הפוליסה עקב גניבת הרכב המבוטח, העברת הבעלות על הרכב לאדם אחר, יציאתו מכלל שימוש או עקב פטירת הנהג ששמו נקוב כנהג יחיד בתעודת הביטוח, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.

(ו)   לסכום דמי הביטוח המוחזרים כאמור בסעיף קטן (ד), ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.

(ז)   בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפני מועד ביטול הפוליסה.

16.  ביטול הפוליסה על ידי המבטח

(א)  המבטח רשאי לבטל את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח בשל מרמה מצד בעל הפוליסה או בשל אי-גילוי נאות של פרטים שנשאל עליהם טרם הוצאת הפוליסה; הפוליסה תבוטל בהודעה בכתב אשר תכלול את הנימוקים לביטול (להלן – הודעת ביטול) ותימסר לבעל הפוליסה ביד כנגד אישור מסירה או שתישלח לבעל הפוליסה בדואר רשום, והכל עשרים ואחד ימים לפחות לפני התאריך שבו תתבטל הפוליסה; נשלחה הודעת הביטול בדואר רשום עם אישור מסירה, יראו את תאריך חתימת בעל הפוליסה על גבי אישור המסירה כתאריך מתן ההודעה; קיבל בעל הפוליסה הודעת ביטול, יחזיר למבטח את תעודת הביטוח המקורית מיד עם כניסת ביטול הפוליסה לתוקף, ואולם אין באי החזרת התעודה כאמור כדי למנוע את כניסת ביטול הפוליסה לתוקף.

(ב)  ביטל המבטח את הפוליסה, יחזיר לבעל הפוליסה בהקדם ולא יאוחר מ-14 ימים מהמועד שבו החזיר בעל הפוליסה את תעודת הביטוח המקורית למבטח, את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו, ואם תעודת הביטוח המקורית אבדה, נגנבה או הושחתה, לא יאוחר מהמועד שבו מסר בעל הפוליסה למבטח הצהרה בכתב, שנחתמה בפני המבטח או סוכן הביטוח בדבר נסיבות האבדן, הגניבה או ההשחתה כאמור; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.

(ג)   הועברה הבעלות על הרכב לאדם אחר (להלן – הבעלים החדש) לפני מועד משלוח הודעת הביטול על ידי המבטח כאמור בסעיף קטן (א) והמבטח ידע על העברת הבעלות לפני משלוח הודעת הביטול, לא תבוטל הפוליסה אלא אם כן תישלח ההודעה על הביטול הן לבעל הפוליסה והן לבעלים החדש; הודעה כאמור תימסר במסירה ביד או בדואר רשום כנגד אישור מסירה, ויראו את תאריך חתימת הנמען על גבי אישור המסירה כמועד מתן ההודעה.

(ד)  לסכום דמי הביטוח המוחזרים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.

(ה)  בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.

17.  מקום שיפוט

תביעות לפי פוליסה זו יוגשו ויתבררו לפני בית המשפט המוסמך בישראל.

18.  ביטוח כפל

(א)  בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת שהוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, יודיע בעל הפוליסה על כך למבטח מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לו על כך.

(ב)  בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח לחוד, ובינם לבין עצמם יישאו הם בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים.

19.  התיישנות

(א)  תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח פוליסה זו היא שבע שנים מיום קרות מקרה הביטוח.

(ב)  תקופת ההתיישנות, יכול שתוארך לפי הוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

(ג)   במקרה ביטוח שאירע באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח תהיה תקופת ההתיישנות לפי הדין החל באותם אזורים או שטחים.

20.  הודעות

(א)  הודעה למבטח של בעל הפוליסה או של הנפגע תינתן למבטח לאחד מן המענים המפורטים להלן:

(1)  מען משרדו של המבטח כמצוין בתעודת הביטוח או כל מען אחר בישראל שעליו יודיע המבטח בכתב לבעל הפוליסה או לנפגע;

(2)  מען משרדו של סוכן הביטוח אשר שמו מופיע בתעודת הביטוח.

(ב)  הודעה של המבטח לבעל הפוליסה תינתן בכתב למענו של בעל הפוליסה כמצוין בתעודת הביטוח או לכל מען אחר בישראל שעליו יודיע בעל הפוליסה בכתב למבטח.

(ג)   אין באמור בסעיף זה כדי לסייג את דרישות סעיפים 15 ו-16, לעניין ביטול הפוליסה או לגרוע מהן.

21.  דוח תביעות

(א)  חודש לפני תום תקופת הביטוח או מיד בסיומה, אם היא מסתיימת באופן בלתי צפוי, ישלח המבטח לבעל הפוליסה דוח תביעות שיפרט בו את כל התביעות שהוגשו עד לאותו מועד, ככל שהוגשו (להלן – דוח תביעות).

(ב)  בדוח התביעות יפרט המבטח, לגבי כל תביעה שהוגשה בשלוש השנים שקדמו למועד שליחת הדוח או שהוגשה בתקופה שבה היה בעל הפוליסה מבוטח אצל המבטח, לפי הקצרה מביניהן, את פרטי הנהג המעורב בתאונה.

(ג)   הוגשה תביעה במהלך החודש שלפני תום תקופת הביטוח, ישלח המבטח עדכון לדוח התביעות מיד עם הגשת התביעה.

תוספת שניה

(סעיף 3)

טופס א'

פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – פקודת הביטוח)

תעודת ביטוח

(מס' התעודה, מס' פוליסה)

(שם המבטח, כתובתו ומס' טלפון)

(שם הנהג הרשאי לנהוג ברכב ומס' הזהות שלו[3])

שים לב – מסירת תשובה שאינה מלאה וכנה טרם כריתת חוזה הביטוח עלולה להקטין את הפיצויים שישולמו לבעל הפוליסה או להקנות למבטח זכות לפיצויים מבעל הפוליסה, כמפורט בסעיף 9 לפוליסה

1.    מס' הרישוי של הרכב (או מס' הרישום);

2.    מס' השלדה (ככל שקיים);

3.    סוג הרכב (בהתאם לסוג הרכב שנקבע ברישיון הרכב או בתעודת הרישום שלו);

4.    סוג הרכב לצורך ביטוחו (בהתאם לסיווג שקבע מפעיל מאגר המידע, כהגדרתו בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס"ד-2004);

5.    שם היצרן והדגם;

6.    שנת הייצור/מועד העלייה לכביש;

7.    נפח מנוע (או הספק);

8.    משקל הרכב;

9.    שם בעל הפוליסה ומס' הזהות שלו;

10.  כתובת בעל הפוליסה;

11.  מועד תחילת הביטוח: המועד שבו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק[4] אך לא לפני       (יש לציין את המועד);

12.  מועד פקיעת הביטוח:       (יש לציין את המועד) בחצות;

13.  תאריך ההוצאה ושעת ההוצאה של תעודה זו;

ת"ט תש"ע 2010

14.  מטרות השימוש המותרות ובני האדם הרשאים לנהוג ברכב (תוספת ראשונה טופס א' – יש לצטט את ההוראות הרלוונטיות מתוך סעיפים 6 ו-7 לפוליסת ביטוח רכב חובה);

15.  הרחבות לגבי היקף הכיסוי, הסיכונים והחבויות המבוטחים (אם אין – יש לציין זאת);

16.  שם הסוכן (אם רלוונטי);

17.  מס' הסוכן (אם רלוונטי);

18.  סכום דמי הביטוח (נקוב בשקלים חדשים);

אני מאשר/אנו מאשרים בזה כי הפוליסה שתעודה זו שייכת לה מוצאת לפי הוראות פקודת הביטוח.

                      ______________               ________________________

                                      חותמת הבנק                                        חתימה ושם מלא של המבטח[5]

                                                                                          (או של אחד המבטחים כאשר הפוליסה

                                                                                                מוצאת בידי יותר ממבטח אחד)

בלי חותמת הבנק על תעודה זו – אין לה תוקף.

טופס ב'

פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – פקודת הביטוח)

תעודת ביטוח הכוללת השתתפות עצמית[6]

השתתפות עצמית בנזק שאינו נזק ממון עד       (יש לציין את גובה ההשתתפות העצמית), ואבדן השתכרות עד       (יש לציין את גובה ההשתתפות העצמית) ימי אבדן השתכרות

(מס' התעודה, מס' פוליסה)

(שם המבטח, כתובתו ומס' טלפון)

(שם הנהג הרשאי לנהוג ברכב ומס' הזהות שלו[7])

שים לב – מסירת תשובה שאינה מלאה וכנה טרם כריתת חוזה הביטוח עלולה להקטין את הפיצויים שישולמו לבעל הפוליסה או להקנות למבטח זכות לפיצויים מבעל הפוליסה, כמפורט בסעיף 9 לפוליסה

1.    מס' הרישוי של הרכב (או מס' הרישום);

2.    מס' השלדה (ככל שקיים);

3.    סוג הרכב (בהתאם לסוג הרכב שנקבע ברישיון הרכב או בתעודת הרישום שלו);

4.    סוג הרכב לצורך ביטוחו (בהתאם לסיווג שקבע מפעיל מאגר המידע, כהגדרתו בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס"ד-2004);

5.    שם היצרן והדגם;

6.    שנת הייצור/מועד העלייה לכביש;

7.    נפח מנוע (או הספק);

8.    משקל הרכב;

9.    שם בעל הפוליסה ומס' הזהות שלו;

10.  כתובת בעל הפוליסה;

11.  מועד תחילת הביטוח: המועד שבו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק[8] אך לא לפני       (יש לציין את המועד);

12.  מועד פקיעת הביטוח:       (יש לציין את המועד) בחצות;

13.  תאריך ההוצאה ושעת ההוצאה של תעודה זו;

ת"ט תש"ע 2010

14.  מטרות השימוש המותרות ובני האדם הרשאים לנהוג ברכב (תוספת ראשונה טופס א' – יש לצטט את ההוראות הרלוונטיות מתוך סעיפים 6 ו-7 לפוליסת ביטוח רכב חובה);

15.  הרחבות לגבי היקף הכיסוי, הסיכונים והחבויות המבוטחים (אם אין – יש לציין זאת);

16.  שם הסוכן (אם רלוונטי);

17.  מספר הסוכן (אם רלוונטי);

18.  סכום דמי הביטוח (נקוב בשקלים חדשים).

אני מאשר/אנו מאשרים בזה כי הפוליסה שתעודה זו שייכת לה מוצאת לפי הוראות פקודת הביטוח.

                      ______________               ________________________

                                      חותמת הבנק                                        חתימה ושם מלא של המבטח[9]

                                                                                          (או של אחד המבטחים כאשר הפוליסה

                                                                                                מוצאת בידי יותר ממבטח אחד)

בלי חותמת הבנק על תעודה זו – אין לה תוקף.

טופס ג'

פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – פקודת הביטוח)

תעודת ביטוח סחר

(מס' התעודה, מס' פוליסה)

(שם המבטח, כתובתו ומס' טלפון)

שים לב – מסירת תשובה שאינה מלאה וכנה טרם כריתת חוזה הביטוח עלולה להקטין את הפיצויים שישולמו לבעל הפוליסה או להקנות למבטח זכות לפיצויים מבעל הפוליסה, כמפורט בסעיף 9 לפוליסה

1.    תיאור הרכב לצורך ביטוחו (יש לציין את החלופה הרלוונטית)

  כל רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם, למעט רכב שנרשם במשרד הרישוי על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;

  אופנוע בלבד;

2.    שם בעל הפוליסה ומס' הזהות שלו;

3.    שם הנהג הנקוב ומס' הזהות שלו (יש לציין נהג נקוב אחד לכל תעודת ביטוח);

4.    כתובת בעל הפוליסה;

5.    מועד תחילת הביטוח: המועד שבו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק[10] אך לא לפני       (יש לציין את המועד);

6.    מועד פקיעת הביטוח:       (יש לציין את המועד) בחצות;

7.    תאריך ההוצאה ושעת ההוצאה של תעודה זו;

8.    מטרות השימוש המותרות, בני האדם הרשאים לנהוג ברכב, הרחבות והגבלות (יש לצטט את ההוראות הרלוונטיות מתוך סעיפים 5 עד 7 לפוליסת ביטוח רכב חובה);

9.    הרחבות נוספות לגבי היקף הכיסוי, הסיכונים והחבויות המבוטחים (אם אין – יש לציין זאת);

10.  שם הסוכן (אם רלוונטי);

11.  מס' הסוכן (אם רלוונטי);

12.  סכום דמי הביטוח (נקוב בשקלים חדשים).

אני מאשר/אנו מאשרים בזה כי הפוליסה שתעודה זו שייכת לה מוצאת לפי הוראות פקודת הביטוח.

                      ______________               ________________________

                                      חותמת הבנק                                       חתימה ושם מלא של המבטח[11]

                                                                                          (או של אחד המבטחים כאשר הפוליסה

                                                                                                מוצאת בידי יותר ממבטח אחד)

בלי חותמת הבנק על תעודה זו – אין לה תוקף.

כ"ז בטבת התש"ע (13 בינואר 2010)                                  יובל שטייניץ

                                                                                                               שר האוצר

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תש"ע מס' 6864 מיום 1.2.2010 עמ' 718.

ת"ט ק"ת תש"ע מס' 6878 מיום 17.3.2010 עמ' 954.

תוקנו ק"ת תש"ע מס' 6893 מיום 25.5.2010 עמ' 1140 – תק' תש"ע-2010.

[1] לתשומת לבך, ההגדרה המחייבת היא ההגדרה המופיעה בחוק הפיצויים במועד קרות מקרה הביטוח.

[2] לתשומת לבך, ההגדרה המחייבת היא ההגדרה המופיעה בחוק הפיצויים במועד קרות מקרה הביטוח.

[3] רק לגבי אופנוע או רכב המסווג "מונית" ניתן לקבוע שם או שמות של נהגים נקובים שרק הם יהיו מורשים לנהוג ברכב; שמות המורשים לנהוג כאמור ומספרי הזהות שלהם יופיעו בכתב הגדול פי שלושה מהכתב בשאר התעודה, ומודגש במסגרת כפולה.

[4] לעניין זה, "חותמת הבנק" – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהמפקח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.

[5] במקרה של ביטוח בביטוח השיורי, נדרשת חתימה של מנהל הסדר הביטוח השיורי.

[6] כותרת זו תופיע בכתב הגדול פי שלושה מהכתב בשאר התעודה ותודגש במסגרת כפולה.

[7] רק לגבי אופנוע או רכב המסווג "מונית" ניתן לקבוע שם או שמות של נהגים נקובים שרק הם יהיו מורשים לנהוג ברכב; שמות המורשים לנהוג כאמור ומספרי הזהות שלהם יופיעו בכתב הגדול פי שלושה מהכתב בשאר התעודה, ומודגש במסגרת כפולה.

[8] לעניין זה, "חותמת הבנק" – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהמפקח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.

[9] במקרה של ביטוח בביטוח השיורי, נדרשת חתימה של מנהל הסדר הביטוח השיורי.

[10] לעניין זה, "חותמת הבנק" – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהמפקח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.

[11] במקרה של ביטוח בביטוח השיורי, נדרשת חתימה של מנהל ההסדר.