Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), תשע"ט-2019

 

 

מסים – מס רכוש וקרן פיצויים – נזק – תשלום פיצויים

בטחון – נזק מלחמה ונזק עקיף – תשלום פיצויים

 

תוכן ענינים

סעיף 1

הוראת שעה

Go

2

סעיף 2

סייג לתחולה

Go

10

סעיף 3

שמירת דינים

Go

10

 


תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), תשע"ט-2019*

          בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוראת שעה תק' תשע"ט-2019

1.    לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) –

מיום 1.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3270

1. לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום כ"ה בניסן התשע"ט (30 באפריל 2019) ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) –

 (1) בתקנה 1, במקום ההגדרה "שווי נזק עקיף" נאמר:

""אזור מיוחד" –

(1)   לעניין נזק עקיף שנגרם בתקופה המזכה בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה, או אטרקציה כהגדרתה בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – אטרקציה) – יישוב כמפורט ברשימת היישובים בתוספת השנייה;

(2)   לעניין נזק עקיף שנגרם בתקופה המזכה בענף הדבורים – אזור שכוורות ושטחי המרעה בו הם במרחק של בין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;

(3)   לעניין נזק עקיף בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה המזכה או בשל הוראה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים בתקופה המזכה או בשל איסור על התקהלות – אזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;

"חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:

(1)   שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);

(2)   עיקר הכנסתו בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי החוק;

"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי;

"שווי נזק עקיף" –

(1)   לניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה, או אטרקציה, או בענף הדבורים, כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:

(א)   מסלול שכר עבודה; לעניין זה –

"מסלול שכר עבודה" –

(1)   לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (5) – אחד מאלה:

(א)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(ב)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני – לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – 370 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(2)   לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – אחד מאלה:

(א)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; לעניין זה, "שווי עבודת חברי הקיבוץ" – סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(ב)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(3)   לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – אחד מאלה:

(א)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – 123% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(ב)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – שווי הנזק לכל יום עבודה ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(4)   לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – אחד מאלה:

(א)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (להלן בפסקה זו – הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2017, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-123% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני;

(ב)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני – לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת המס 2017, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, כשהוא מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(5)   לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה בלבד (להלן – עובד עצמאי) – אחד מאלה:

(א)   לגבי ניזוק המגיש תביעה לגבי תקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – סכום הכנסתו החייבת ליום, כשהיא מוכפלת במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני וב-0.7 והכול לא פחות מ-370 שקלים חדשים ליום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "סכום הכנסתו החייבת ליום" – הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה, כשהיא מחושבת לפי הדוח השנתי לשנת 2017 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, מחולקת ב-278, והכול לא יותר מהשכר המרבי ולא פחות משכר המינימום ליום, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

(ב)   לגבי ניזוק המגיש תביעה בשל המצב הביטחוני לגבי עשרה ימי היעדרות לעובד, לכל היותר – שווי נזק בעד כל יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;

לא עבד העובד בחלק מיום העבודה – אם הוגשה תביעה בשל היעדרות עובד לגבי תקופה של עד עשרה ימי היעדרות לעובד – יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה, ואם הוגשה תביעה בשל היעדרות עובד לתקופה העולה על עשרה ימי היעדרות – יהיה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, והכול ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;

לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה;

תק' תשע"ט-2019

"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד שלושת החודשים שקדמו ליום ההיעדרות בשל המצב הביטחוני שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד לאחר שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה ועד יום ההיעדרות שבשלו נתבע הפיצוי;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3270

"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים מאי, יוני ויולי 2018 שלושת החודשים שקדמו ליום ההיעדרות בשל המצב הביטחוני שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד לאחר שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה ועד יום ההיעדרות שבשלו נתבע הפיצוי;

תק' תשע"ט-2019

"שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו ליום ההיעדרות בשל המצב הביטחוני, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד לאחר שלושת החודשים האמורים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד החל ביום תחילת עבודתו ועד יום ההיעדרות שבשלו נתבע הפיצוי;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3270

"שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים מאי, יוני ויולי 2018 החודשים שקדמו ליום ההיעדרות בשל המצב הביטחוני, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד לאחר שלושת החודשים האמורים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד החל ביום תחילת עבודתו ועד יום ההיעדרות שבשלו נתבע הפיצוי;

"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:

(1)   הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;

(2)   הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:

(א)   מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;

(ב)   הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה שלגביה נתבע הפיצוי;

והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים;

(3)   הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה:

(א)   הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד;

(ב)   בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד; הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה –

"אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

"הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006;

(ב)   מסלול מחזורים; לעניין זה –

"מסלול מחזורים" –

(1)   לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(2)   לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף –

תק' תשע"ט-2019

(א)   לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (1) להגדרה "אזור מיוחד" – ההפרש החיוני שבין ההכנסה בחודשים מאי 2017 עד דצמבר 2018, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, לבין סכום ההכנסה בתקופה המזכה, כשההפרש האמור מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

תק' תשע"ט-2019

(ב)   לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (2) להגדרה "אזור מיוחד" – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בחודשים מאי 2017 עד דצמבר 2018, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, לבין סכום ההכנסה בתקופה המזכה, כשההפרש האמור מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3270

(א) לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (1) להגדרה "אזור מיוחד" – ההפרש החיוני שבין ההכנסה בחודשים מאי 2017 עד אפריל דצמבר 2018, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, לבין סכום ההכנסה בתקופה המזכה, כשההפרש האמור מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(ב) לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (2) להגדרה "אזור מיוחד" – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בחודשים מאי 2017 עד פברואר דצמבר 2018, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, לבין סכום ההכנסה בתקופה המזכה, כשההפרש האמור מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

"הכנסה בתקופה המזכה" –

(1)   לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בתקופה המזכה, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצא בפועל בחודשים שלגביהם נתבע הפיצוי;

(2)   לגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בתקופה המזכה, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;

"הכנסה בשנת המס 2017" –

(1)   לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

(2)   לגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת המס 2017 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;

"הפרש המחזורים" –

(א)   לעניין נזק עקיף שנגרם מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי עד דצמבר 2017, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

תק' תשע"ט-2019

(ב)   לעניין נזק עקיף כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "אזור מיוחד" שנגרם מיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) –

(1)   לעניין נזק עקיף שנגרם בחודשים ינואר עד יוני 2019, ההפרש החיובי שבין מחזורי עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד יוני 2018, לבין מחזור עסקאותיו המקבילה בשנת 2019, ואם קיבל פיצוי לפי פסקה (א), ייווסף למחזור עסקאותיו לחודשים ינואר עד יוני 2018 סכום הפרש המחזורים שנקבע לו בעבור החודשים מאי ויוני 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחר מחזורו של העוסק האחר;

(2)   לעניין נזק עקיף שנגרם בחודשים יולי עד דצמבר 2019, ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי עד דצמבר 2018, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, ואם קיבל פיצוי לפי פסקה (א), ייווסף למחזור עסקאותיו לחודשים יולי עד דצמבר 2018 סכום הפרש המחזורים שנקבע לו בעבור החודשים יולי עד דצמבר 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3270

(ב) לעניין נזק עקיף כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "אזור מיוחד" שנגרם מיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום כ"ה בניסן התשע"ט (30 באפריל 2019) ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019)

(1) לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (1) להגדרת "אזור מיוחד" שנגרם בחודשים ינואר עד יוני 2019, ההפרש החיובי שבין מחזורי עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד אפריל 2018 יוני 2018, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, ואם קיבל פיצוי לפי פסקה (א), ייווסף למחזור עסקאותיו לחודשים ינואר עד יוני 2018 סכום הפרש המחזורים שנקבע לו בעבור החודשים מאי ויוני 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחר מחזורו של העוסק האחר;

(2) לעניין נזק עקיף כאמור בפסקה (2) להגדרה "אזור מיוחד" שנגרם בחודשים יולי עד דצמבר 2019, ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד פברואר 2018 יולי עד דצמבר 2018, לבין מחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, ואם קיבל פיצוי לפי פסקה (א), ייווסף למחזור עסקאותיו לחודשים יולי עד דצמבר 2018 סכום הפרש המחזורים שנקבע לו בעבור החודשים יולי עד דצמבר 2018; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

"מחזור עסקאות בחודשים מאי עד דצמבר 2017" –

(1)   לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי עד דצמבר 2017 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2)   לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ו' באייר התשע"ז (2 במאי 2017) עד יום ט"ו באייר התשע"ח (30 באפריל 2018), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ו באייר התשע"ח (30 באפריל 2018) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש אפריל 2018 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-8;

תק' תשע"ט-2019

"מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד יוני 2018" –

(1)   לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד יוני 2018, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2)   לגבי ניזוק שפתח את עסקו מיום ט"ו בטבת התשע"ח (2 בינואר 2018) עד יום כ"ב בטבת התשע"ט (30 בדצמבר 2018) והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-6;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3271

הוספת הגדרת "מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד יוני 2018"

תק' תשע"ט-2019

"מחזור עסקאות בחודשים יולי עד דצמבר 2018" –

(1)   לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי עד דצמבר 2018, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2)   לגבי ניזוק שפתח את עסקו מיום י"ט בתמוז התשע"ח (2 ביולי 2018) עד יום כ"ו בסיוון התשע"ט (29 ביוני 2019) והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019) מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-6;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3271

הוספת הגדרת "מחזור עסקאות בחודשים יולי עד דצמבר 2018"

תק' תשע"ט-2019

"מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד פברואר 2019" – (נמחקה);

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3271

מחיקת הגדרת "מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד פברואר 2019"

הנוסח הקודם:

"מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד פברואר 2019" –

(1) לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד פברואר 2019, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2) לגבי ניזוק שפתח את עסקו מיום ט"ו בטבת התשע"ח (2 בינואר 2018) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש פברואר 2019 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

תק' תשע"ט-2019

"מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד יוני 2019" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד יוני 2019, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3271

החלפת הגדרת "מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד אפריל 2019" בהגדרת "מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד יוני 2019"

הנוסח הקודם:

"מחזור עסקאות בחודשים ינואר עד אפריל 2019" –

(1) לגבי ניזוק למעט ניזוק כמפורט בפסקה (2) – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר עד אפריל 2019, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2) לגבי ניזוק שפתח את עסקו מיום ט"ו בטבת התשע"ח (2 בינואר 2018) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש אפריל 2019 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-4;

תק' תשע"ט-2019

"מחזור עסקאות בחודשים יולי עד דצמבר 2019" – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי עד דצמבר 2019, כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3271

הוספת הגדרת "מחזור עסקאות בחודשים יולי עד דצמבר 2019"

"מחזור עסקאות בתקופה המזכה" – לגבי נזק כאמור בפסקה (2) להגדרה "אזור מיוחד", מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי 2018 עד פברואר 2019 כפי שדווח לרשות המסים בישראל, ולגבי נזק כאמור בפסקה (1) להגדרה "אזור מיוחד", מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי 2018 עד אפריל 2019;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" –

(1)   לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85;

(2)   לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס 2017 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2017;

(3)   לגבי ניזוק שבשנת המס 2017, 2018 או 2019 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2017 ומוכפל ב-0.85;

(4)   לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2017, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2017 ומוכפל ב-0.85;

"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק;

(2)   לניזוק אחר – מסלול שכר עבודה כהגדרתו בפסקה (1)(א);

תק' תשע"ט-2019

"התקופה המזכה" – מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019);

מיום 1.3.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3271

החלפת הגדרת "התקופה המזכה"

הנוסח הקודם:

"התקופה המזכה" – לנזק עקיף כאמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "אזור מיוחד", התקופה המזכה היא מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום כ"ג באדר א' התשע"ט (28 בפברואר 2019); לנזק עקיף כאמור בפסקה (1) בהגדרה "אזור מיוחד", התקופה המזכה היא מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום כ"ה בניסן התשע"ט (30 באפריל 2019);

"תשומות שוטפות" – התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור;

(2)  בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – מס לפי החוק ולפי הפקודה";

תק' תשע"ט-2019

(3)  בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "ובמועדים שלהלן:

(1)   תביעה לפיצוי לגבי נזק עקיף שנגרם בחודשים מאי 2018 עד דצמבר 2018 תוגש עד יום י"ז באייר התשע"ט (22 במאי 2019);

(2)   תביעה לפיצוי לגבי נזק עקיף שנגרם בחודשים ינואר עד יוני 2019 תוגש עד יום ב' בחשוון התש"ף (31 באוקטובר 2019);

(3)   תביעה לפיצוי לגבי נזק עקיף שנגרם בחודשים יולי 2019 עד דצמבר 2019 תוגש עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020)";

מיום 30.5.2019

תק' תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3271

החלפת פסקה 1(3)

הנוסח הקודם:

(3) בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט-2018; ואולם תביעה לפיצוי לגבי נזק עקיף שנגרם בשנת 2019, תוגש בתוך ארבעה חודשים מתום התקופה המזכה; ניתן להגיש תביעה נפרדת לפיצוי במסלול שכר עבודה לכל שנה קלנדרית";

(4)  בתקנה 8 –

(א)   אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:

"(ב1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר; במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.

(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב.";

(ב)   במקום תקנת משנה (ד) נאמר:

"(ד)  לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל ביום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.";

(5)  בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:

"(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.";

(6)  בתוספת –

(א)   במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";

(ב)   בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי הנזק העקיף";

(ג)    אחרי התוספת הראשונה נאמר:

"תוספת שנייה

(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")

רשימת היישובים הנכללים בתחום האזור המיוחד:

אבשלום

חוות השקמים

עלומים

אוהד

חולית

עמיעוז

אור הנר

כרם שלום

פרי גן

אורים

מבטחים

צאלים

איבים

מגן

צוחר

ארז

מלילות

רוחמה

בארי

מעגלים

רעים

בית הגדי

מפלסים

שדה אברהם

בני נצרים

נווה

שדה ניצן

ברור חיל

ניר יצחק

שדרות

גבולות

נירים

שובה

גבים

נחל עוז

שוקדה

גבע

ניר עוז

שיבולים

גברעם

ניר עם

שלומית

גבעולים

נתיב העשרה

שרשרת

דורות

סופה

תושיה

דקל

סעד

תלמי אליהו

זיקים

עין הבשור

תלמי יוסף

זמרת

עין השלושה

תקומה

זרועה

מבקיעים

יבול

יד מרדכי

יכיני

ישע

יתד

יושביה

כיסופים

כפר מימון

כפר עזה

כרמיה

 

סייג לתחולה

2.       (א)  תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

(1)   המדינה;

(2)   גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

(3)   חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

(4)   קופת חולים;

(5)   מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;

(6)   הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת התקופה המזכה;

(7)   עסקו לא היה פעיל לפני תחילת התקופה המזכה; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת התקופה שברישה, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;

(8)   הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" ו"שכר העבודה היומי" – כהגדרתם בפסקה (1)(א) להגדרה "שווי נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות אלה.

          (ב)  פסקה (1)(א) בהגדרה "שווי נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל החודשים שלגביהם נתבע הפיצוי, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993.

          (ג)   פסקה (1)(ב) בהגדרה "שווי נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שבשלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף עד לתחילת התקופה המזכה, הוא דיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס; לעניין זה, "מחזור עסקאות" – כמשמעותו בחוק האמור.

שמירת דינים

3.       (א)  אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.

          (ב)  האמור בתקנת משנה (א) לא יחול לגבי ניזוק שמתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה "שווי נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה.

 

 

ח' בשבט התשע"ט (14 בינואר 2019)                                  משה כחלון

                                                                                                               שר האוצר

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסמו ק"ת תשע"ט מס' 8153 מיום 22.1.2019 עמ' 1884.

תוקנו ק"ת תשע"ט מס' 8227 מיום 30.5.2019 עמ' 3270 – תק' תשע"ט-2019; ר' תק' 2 לענין תחילה.

2. תחילתה של תקנה 1(1) לתקנות אלה ביום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במא 2019); ואולם תחילתה של ההגדרה "התקופה המזכה" שבתקנה 1 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 1(2)(ו) לתקנות אלה, ביום כ"ד באדר א' התשע"ט (1 במרס 2019).