נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006

עבודה – עבודה בשעת חירום – עובדים

בטחון – שעת חירום – עבודה – עובדים

תוכן ענינים

פרק א': איסור פיטורים ורציפות בעבודה

Go

2

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

איסור פיטורים

Go

2

סעיף 3

רציפות בעבודה

Go

2

סעיף 4

נטל ההוכחה

Go

3

סעיף 5

סמכות שיפוט ותרופות

Go

3

סעיף 6

התיישנות

Go

3

סעיף 7

עונשין

Go

3

סעיף 8

אחריות נושא משרה בתאגיד

Go

3

סעיף 9

שמירת זכויות

Go

3

סעיף 10

ביצוע ותקנות

Go

3

סעיף 11

תחולה

Go

3

פרק ב': תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה

Go

3

סעיף 12

הגדרות

Go

3

סעיף 13

חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשה

Go

3

סעיף 14

שמירת דינים

Go

4

סעיף 15

עדיפות

Go

4

סעיף 16

תקופת הארכה

Go

4

סעיף 17

תחולה

Go

4

סעיף 18

ביצוע ותקנות

Go

4

פרק ב'1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה

Go

4

סעיף 18א

הגדרות הוראת שעה  תשס"ז 2007

Go

4

סעיף 18ב

חובת תשלום שכר הוראת שעה  תשס"ז 2007

Go

4

סעיף 18ג

שמירת דינים הוראת שעה  תשס"ז 2007

Go

4

סעיף 18ד

עדיפות הוראת שעה  תשס"ז 2007

Go

4

סעיף 18ה

תקופות הארכה הוראת שעה  תשס"ז 2007

Go

4

סעיף 18ו

תחולה הוראת שעה  תשס"ז 2007

Go

4

סעיף 18ז

ביצוע ותקנות הוראת שעה  תשס"ז 2007

Go

4

פרק ג': הוראות שונות

Go

4

סעיף 19

דין המדינה

Go

4

סעיף 20

זכות תביעה

Go

4

סעיף 22

תחילה ותוקף

Go

4


חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006*

פרק א': איסור פיטורים ורציפות בעבודה

הגדרות

1.    בפרק זה –

           "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

(תיקון מס' 3) תשע"ד-2014

           "הורה עצמאי" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992;

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 3

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 556 (ה"ח 530)

"הורה יחיד הורה עצמאי" – כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992;

           "השר האחראי", לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;

           "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

           "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

           "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988;

           "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990;

           "מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית;

           "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1)   חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2)   חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;

           "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

           "שעת התקפה" – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית.

איסור פיטורים (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

2.    (א)  לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

(א) לא יפטר מעביד מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.

           (ב)  (1)   לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 3) תשע"ד-2014

(א)   הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;

(ב)   בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

(2)   הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 3

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 556 (ה"ח 530)

(ב) (1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:

(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד ההורה העצמאי של הילד;

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

(ב) (1) לא יפטר מעביד מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:

           (ג)   לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –

           "אזור הגבלה" –

(1)   לענין התקופה שמיום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961;

(2)   לענין התקופה שמיום ז' באב התשס"ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ"א באב התשס"ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, לגבי יום ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;

           "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה" – כהגדרתו בסעיף 12.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

(ג) לא יפטר מעביד מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –

הוראת שעה תשס"ז-2007

           (ג1) (פקע).

מיום 16.5.2007 עד יום 31.8.2007

הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 366 (ה"ח 306)

הוספת סעיף קטן 2(ג1)

הנוסח:

(ג1) (1) בתקופה הקובעת ובתקופות ההארכה, לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם האמור ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הכרזה; בפסקה זו –

"אזור הכרזה", "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה" ו"התקופה הקובעת" - כהגדרתם בסעיף 18א;

"תקופות הארכה" – כמשמעותן בסעיף 18ה.

(2) הוראות סעיפים 4, 7 ו-8 לא יחולו לענין פסקה (1).

           (ד)  היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:

(1)   מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין;

(2)   קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;

(3)   הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

(ד) היה המעביד המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:

(1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין;

(2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;

(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד כמעסיק לפי סעיף זה.

           (ה)  פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.

רציפות בעבודה (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

3.    היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

3. היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעבידו מעסיקו.

נטל ההוכחה

4.    בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה:

(1)  כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1), לפי הענין;

(2)  כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי-ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן.

סמכות שיפוט ותרופות

5.    לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי פרק זה, והוא רשאי –

(1)  לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;

(2)  ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

התיישנות

6.    לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות סעיף 2, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.

עונשין (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

7.    פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף
61 (א)(2) לחוק העונשין.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

7. פיטר מעביד מעסיק עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61 (א)(2) לחוק העונשין.

אחריות נושא משרה בתאגיד

8.    (א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 7 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.

           (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

שמירת זכויות

9.    הוראות פרק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.

ביצוע ותקנות

10.   שר התעשיה המסחר והתעסוקה[1] ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תחולה

11.   הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:

(1)  מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967;

(2)  שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (בסעיף זה – פקודת המשטרה);

(3)  סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;

(4)  עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(תיקון מס' 2) תשע"א-2011

(5)  חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;

(6)  עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

מיום 15.8.2011

תיקון מס' 2

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1057 (ה"ח 537)

החלפת פסקה 11(5)

הנוסח הקודם:

(5) חבר בארגון עזר, כמשמעותו בסעיף 8ב לחוק ההתגוננות האזרחית;

פרק ב': תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה

הגדרות

12.   בפרק זה –

           "אזור הגבלה" – כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961;

           "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

           "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה" – הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו' באב התשס"ו
(31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;

צו תשס"ז-2006

           "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום כ' באב התשס"ו (14 באוגוסט 2006);

מיום 4.10.2006

צו תשס"ז-2006

ק"ת תשס"ז מס' 6523 מיום 4.10.2006 עמ' 96

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006) עד יום ו' באב התשס"ו (31 ביולי 2006) כ' באב התשס"ו (14 באוגוסט 2006);

           "עובד" – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.

חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשה (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

13.   (א)  עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, "היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה" – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.

           (ב)  חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי-ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).

           (ג)   דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

(א) עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעבידו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, "היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה" – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.

שמירת דינים

14.   אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.

עדיפות

15.   הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.

תקופת הארכה

16.   שר התעשיה המסחר והתעסוקה[2], בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)  נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה;

(2)  נקבע אזור הגבלה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"ה-1961, לגבי תקופת ההארכה,

ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את ההגדרה "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה" שבסעיף 12 כאילו במקום האמור בה נאמר "הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה".

תחולה

17.   הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.

ביצוע ותקנות

18.   שר התעשיה המסחר והתעסוקה2 ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

פרק ב'1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 366 (ה"ח 306)

הוספת פרק ב'1

הגדרות תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

18א.   בפרק זה –

           "אזור הכרזה" – כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, לגבי התקופה שמיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום י"ז באלול התשס"ז (31 באוגוסט 2007);

           "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

           "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה" – הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ"ח בסיון התשס"ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;

           "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום י"ד בסיון התשס"ז (31 במאי 2007);

           "עובד" – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 366 (ה"ח 306)

הוספת סעיף 18א

חובת תשלום שכר תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007 (תיקון מס' 4) תשע"ד-2014

18ב.   (א)  עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, "היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה" – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.

           (ב)  חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי-ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).

           (ג)   דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 366 (ה"ח 306)

הוספת סעיף 18ב

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

(א) עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעבידו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, "היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה" – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.

שמירת דינים תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

18ג.   אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 367 (ה"ח 306)

הוספת סעיף 18ג

עדיפות תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

18ד.   הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 367 (ה"ח 306)

הוספת סעיף 18ד

תקופות הארכה תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

18ה.   שר התעשיה המסחר והתעסוקה2, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י"ז באלול התשס"ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה – תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את ההגדרה "הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה" שבסעיף 18א כאילו במקום האמור בה נאמר "הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה".

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 367 (ה"ח 306)

הוספת סעיף 18ה

תחולה תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

18ו.   הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 367 (ה"ח 306)

הוספת סעיף 18ו

ביצוע ותקנות תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

18ז.   שר התעשיה המסחר והתעסוקה2 ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו.

מיום 16.5.2007

תיקון – הוראת שעה תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 367 (ה"ח 306)

הוספת סעיף 18ז

פרק ג': הוראות שונות

דין המדינה (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

19.   לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 605 (ה"ח 535)

19. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד מעסיק אחר.

זכות תביעה

20.   תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

תיקון חוק בית הדין לעבודה – מס' 35

21.   בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא:

"חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006".

תחילה ותוקף

22.   (א)  תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 4, 7 ו-8, ביום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006).

           (ב)  הוראות סעיף 2(ג) יעמדו בתוקפן עד יום כ"א באב התשס"ו (15 באוגוסט 2006).

           (ג)   הוראות פרק ב' יעמדו בתוקפן עד יום ז' באלול התשס"ו (31 באוגוסט 2006).

                   אהוד אולמרט                       אלי ישי                      אברהם הירשזון

                         ראש הממשלה            שר התעשיה המסחר והתעסוקה                שר האוצר

                                         משה קצב                       דליה איציק

                                                    נשיא המדינה                       יושבת ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 


* פורסם ס"ח תשס"ו מס' 2064 מיום 2.8.2006 עמ' 396 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 257 עמ' 572).

תוקן ק"ת תשס"ז מס' 6523 מיום 4.10.2006 עמ' 96 – צו תשס"ז-2006.

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 366 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 306 עמ' 660) – תיקון – הוראת שעה; תחילתה ביום 16.5.2007 ור' סעיף 3(ב) לענין הוראת שעה.

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1057 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 537 עמ' 1374) – תיקון מס' 2 בסעיף 10 לחוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 16), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"ד מס' 2452 מיום 22.5.2014 עמ' 556 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 530 עמ' 28) – תיקון מס' 3 בסעיף 6 לחוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 4), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 4 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.

[2] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות