Nevo.co.il

חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב],
תשמ"ה-1985

בטחון – צה"ל – שרות קבע (גמלאות)

תוכן ענינים

פרק א': מבוא

Go

4

סעיף 1

הגדרות

Go

4

סעיף 2

שירות רצוף

Go

5

סעיף 3

תקופות שאינן מפסיקות רציפות

Go

5

סעיף 4

דין אי חידוש התחייבות

Go

5

פרק ב': גימלאות ושיעורן

Go

6

סימן א': חישוב המשכורת הקובעת ותקופת השירות

Go

6

סעיף 5

הגדרות

Go

6

סעיף 6

עדכון המשכורת הקובעת

Go

6

סעיף 6א

תוספות לקצבה

Go

7

סעיף 6ב

דין תוספות לקצבה

Go

8

סעיף 7

חישוב תקופת השירות

Go

8

סעיף 8

דין שירות חובה [13]

Go

8

סעיף 9

תקופה ללא משכורת שמביאים אותה בחשבון

Go

8

סימן ב': גימלאות פרישה

Go

8

סעיף 10

זכות לקיצבת פרישה

Go

8

סעיף 11

בדיקה רפואית [14א]

Go

9

סעיף 12

יציאה לקיצבה לפי החלטת החייל

Go

9

סעיף 12א

יציאה מוקדמת לקצבה

Go

9

סעיף 13

יציאה לקיצבה לפי החלטת הרמטכ"ל [16]

Go

9

סעיף 14

שיעור קיצבת הפרישה

Go

9

סעיף 14א

הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני

Go

10

סעיף 15

מענק נוסף לקיצבה  [18]

Go

10

סעיף 16

שירות בטחוני

Go

10

סעיף 17

קיצבה מוגדלת

Go

10

סעיף 18

הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים [53]

Go

10

סעיף 19

דין מי שגורש מן הצבא

Go

10

סעיף 20

דין זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות

Go

10

סימן ג': גימלאות לשאירים

Go

10

סעיף 21

שאירים

Go

10

סעיף 22

קיצבה לשאיריו של חייל שנפטר [22]

Go

11

סעיף 23

קיצבה לשאירים הזכאים לתגמולים

Go

11

סעיף 23א

קיצבה ומענק

Go

11

סעיף 24

מענק לרגל פטירתו של חייל [24]

Go

12

סעיף 25

קיצבה לשאיריו של זכאי לקיצבת פרישה

Go

12

סעיף 26

קיצבת שאיר ששיעורה נקבע בידי הממונה

Go

12

סעיף 27

מענק לבן זוג שנישא

Go

13

סעיף 28

קיצבה לבן זוג בהתחשב עם גילו  [32]

Go

13

סעיף 29

מענק לבן זוג במקום קיצבה

Go

13

סימן ד': גימלאות והכנסות ממקורות שונים

Go

13

סעיף 31

הגבלת גימלאות כפל

Go

13

סעיף 32

גימלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום

Go

14

סעיף 33

קיצבה ומשכורת מקופת הציבור

Go

14

סעיף 34

גימלה ומענק שחרור  [33ב]

Go

14

סעיף 35

מענק במקום גימלה  [33ג]

Go

15

סימן ה': תקופות עבודה במקומות אחרים

Go

15

סעיף 36

דין עבודה במוסד מוכר

Go

15

סעיף 37

העברה מסוג שירות למשנהו

Go

15

סעיף 38

הסכם עם מעביד

Go

15

סעיף 39

זכויות לפי הסכם  [52ג]

Go

15

סעיף 40

תנאי הסכם מיוחד

Go

15

סעיף 41

אצילת סמכויות

Go

15

סעיף 42

הסכם בדבר רציפות זכויות

Go

16

סעיף 42א

מניעת גימלאות כפל

Go

16

פרק ג': סדר תביעה והחלטה

Go

16

סעיף 43

ממונים על תשלום גימלאות

Go

16

סעיף 44

ועדות ערעור

Go

16

סעיף 45

סמכויות עזר

Go

16

סעיף 46

סדרי דין ודיני ראיות

Go

16

סעיף 47

תביעות

Go

16

סעיף 47א

בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני

Go

16

סעיף 47ב

רישום הערה

Go

16

סעיף 47ג

תקנות לעניין רישום הערה

Go

17

סעיף 48

ערעור

Go

17

סעיף 49

ערעור לבית המשפט

Go

17

סעיף 50

החלטות חדשות

Go

17

סעיף 51

דין החלטת הרמטכ"ל

Go

17

סעיף 52

בדיקות רפואיות של נכים

Go

17

פרק ד': סדרי תשלום

Go

17

סעיף 53

גימלאות מאוצר המדינה

Go

17

סעיף 54

מאימתי משלמים קיצבה [40]

Go

17

סעיף 55

תשלום בעד תקופה שלפני הגשת הבקשה

Go

17

סעיף 56

תשלום גימלה שלא לידי הזכאי

Go

18

סעיף 57

התיישנות זכות התביעה

Go

18

סעיף 58

איסור צבירת תשלום

Go

18

סעיף 59

מעשה מרמה

Go

18

סעיף 60

שאיר שגרם למות המזכה

Go

18

סעיף 61

קיצבה לאדם במאסר

Go

18

סעיף 62

העברת זכות לגימלה [47]

Go

18

סעיף 62א

העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר

Go

18

סעיף 63

זקיפת חובות על חשבון גימלה

Go

18

סעיף 64

תביעות נגד צד שלישי

Go

18

סעיף 65

תשלום גימלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר [50]

Go

19

סעיף 66

הוראה לצורך קביעת זכות לגימלה של בני משפחה

Go

19

סעיף 67

דין נכה הנוהג שלא כראוי [49א]

Go

19

סעיף 67א

הגדרות

Go

19

סעיף 67ב

חייל חדש

Go

20

סעיף 67ג

ביטוח לחייל חדש

Go

20

סעיף 67ד

הפרשות לקופת גמל לקצבה

Go

20

סעיף 67ה

קביעת קופת הגמל לקצבה של החייל החדש

Go

20

סעיף 67ו

תקנות

Go

20

סעיף 67ז

סייג לתחולת פרק זה

Go

21

סעיף 67ח

הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לחייל

Go

21

סעיף 67ט

חייל בתנאי קבע

Go

21

פרק ה': הוראות שונות

Go

21

סעיף 68

עבירות

Go

21

סעיף 69

ביצוע ותקנות [56]

Go

21

סעיף 70

תחולה

Go

22

תוספת ראשונה

Go

22

תוספת ראשונה א'

Go

22

תוספת שנייה

Go

25

תוספת שלישית

Go

26


חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב],
תשמ"ה-1985
*

פרק א': מבוא

הגדרות [1]

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "בני זוג" –

(1)   חייל או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;

(2)   חיילת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 713 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "בני זוג"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "בן זוג לשעבר", של חייל או חיילת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לחייל או לחיילת שפרשו משירות:

(1)   מי שהיתה אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;

(2)   מי שהיה בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;

(3)   פרוד של קבע;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 713 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "בן זוג לשעבר"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "גיל פרישת חובה" – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "גיל פרישת חובה"

           "גימלה" – קיצבה או מענק;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "התרת נישואין" – כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "התרת נישואין"

           "ועדה רפואית" – ועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות קבע או המשרתים בו, וכן של זכאים לקיצבת פרישה;

           "חוק הנכים" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(תיקון מס' 18) תשס"ד-2004

           "חייל" – חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי) המשרת לפי התחייבות לשירות קבע למעט חייל חדש, כהגדרתו בסעיף 67א;

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 134 (ה"ח 64)

"חייל" – חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי) המשרת לפי התחייבות לשירות קבע למעט חייל חדש, כהגדרתו בסעיף 67א;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני" – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "חוק יחסי ממון" – חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "חוק יחסי ממון"

           "חוק משפחות החיילים" – חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950;

(תיקון מס' 23) תש"ע-2010

           "חוק שירות בטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

מיום 16.8.2010

תיקון מס' 23

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 383 (ה"ח 458)

"חוק שירות בטחון" – חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "מועד ההעברה" – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה לפי הוראות סעיף 47ב(ג);

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "מועד ההערה"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "מועד הפירוד" – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין חייל או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "מועד הפירוד"

           "ממונה" – מי שמונה לממונה על תשלום גימלאות לפי סעיף 43;

           "מענק" – תשלום חד פעמי;

           "מענק שחרור" – מענק המשתלם עקב שחרור משירות קבע;

(תיקון מס' 5) תשנ"א-1991

           "נכה" – חייל שכשרו לשירות נפגע פגיעה שאינה פגיעה ארעית וכתוצאה מן הפגיעה אינו מסוגל לשירות שבן גילו ומינו מסוגל לו;

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 107 (ה"ח 2009)

"נכה" – חייל שכשרו לשירות נפגע פגיעה שאינה פגיעה ארעית וכתוצאה מן הפגיעה אינו מסוגל לשירות שבן גילו ומינו מסוגל לו, אך למעט נכה כמשמעותו בחוק הנכים;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "פירוד" – אחד מאלה:

(1)   התרת נישואין;

(2)   קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פירוד"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "פסק דין לאיזון" – פסק דין לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פסק דין לאיזון"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני" – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לחייל שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "פרוד של קבע", של חייל או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:

(1)   אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין החייל או הזכאי כאמור פרידה של קבע;

(2)   בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין החיילת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פרוד של קבע"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון" – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לחייל שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "פרידה של קבע" – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:

(1)   חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:

(א)   הליך להתרת נישואין;

(ב)   תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

(ג)    תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

(ד)    בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

(ה)   בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;

(2)   קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 714 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פרידה של קבע"

(תיקון מס' 18) תשס"ד-2004

           "פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי;

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 134 (ה"ח 64)

"פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 בחוק השיפוט הצבאי;

           "פרישה משירות" – לרבות יציאה לקיצבה, מוות או פיטורים;

           "קיצבה" – סכום המשתלם מדי חודש –

(1)   לחייל שפרש משירותו (להלן – קיצבת פרישה);

(2)   לשאיריו של חייל או של זכאי לקיצבת פרישה (להלן – קיצבת שאיר);

                "הרמטכ"ל" – ראש המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "השיעור להעברה" – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 715 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "השיעור להעברה"

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "השיעור המשותף" – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 715 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "השיעור המשותף"

           "שירות" – שירות קבע וכל שירות אחר המקנה זכות לפי חוק זה;

(תיקון מס' 22) תשס"ח-2008

           "שירות חובה" – שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, למעט שירות מילואים לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 516 (ה"ח 295)

"שירות חובה" – שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, למעט שירות מילואים לפי הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון סעיפים 6 ו-7 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

           "שירות קבע" – שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           "התקופה המשותפת" – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לחייל או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 715 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "התקופה המשותפת"

שירות רצוף [2]

2.    כל מקום שחוק זה מדבר בתקופת שירות, הכוונה היא לתקופת שירות רצופה.

תקופות שאינן מפסיקות רציפות [3]

3.    רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של החייל משירותו לרגל אחת מאלה –

(1)   חופשה או מנוחה שניתנו לפי כללי השירות;

(2)   הפסקה שחלה בשירות ואין לחייל שליטה עליה;

(3)   כל הפסקה אחרת שנקבעה בתקנות כבלתי מפסקת את רציפות השירות.

דין אי-חידוש התחייבות [5א]

4.    חייל שנתמלאו בו אלה:

(1)   נסתיימה תקופת השירות הנקובה בהתחייבותו לשירות קבע וההתחייבות לא חודשה לתקופה כל שהיא;

(2)   הציע, במועד ובדרך שנקבעו בפקודות הצבא, לחדש את התחייבותו והרשות שהרמטכ"ל הסמיך לכך בפקודות הצבא הודיעה לחייל, כי אינה מוכנה לחדש את ההתחייבות, או לא השיבה על הצעת החייל תוך תקופה שנקבעה בפקודות הצבא,

           רואים אותו כמי שפוטר בתום תקופת השירות הנקובה בהתחייבות; אולם אם הציע החייל לחדש את ההתחייבות לשירות קבע לתקופה פלונית והרשות כאמור הודיעה לו על נכונותה לחדשה לתקופה אלמונית, ומשום כך לא חודשה ההתחייבות, לא יראו את החייל כמפוטר.

פרק ב': גימלאות ושיעורן

סימן א': חישוב המשכורת הקובעת ותקופת השירות

הגדרות [5, 10]

5.    בפרק זה –

           "אדם שאינו עומד ברשות עצמו" – מי שלא הגיע לגיל עשרים ואחת, או מי שהגיע לגיל עשרים ואחת אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

           "המשכורת השנתית", לגבי חייל שפרש משירותו – המשכורת הקובעת של החייל במועד פרישתו כפול שנים עשר;

           "היום הקובע" – היום הראשון של שנת כספים או היום הראשון בחודש הרביעי, השביעי או העשירי של שנת כספים;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 462 (ה"ח 683)

הוספת הגדרת "המדד"

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "מועד המעבר" – יום י' בתמוז התשע"ב (30 ביוני 2012), ולעניין חישוב התוספות לפי סעיף 6א(ח) ו-(ט) – יום י' באב התשס"ט (31 ביולי 2009);

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 462 (ה"ח 683)

הוספת הגדרת "מועד המעבר"

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "המשכורת הקובעת", לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהיא מעודכנת לפי הוראות סעיף 6:

(1)   לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

(2)   לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה במועד המעבר, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

(3)   על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לפלוני, ערב פרישתו מהשירות, מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, תחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;

(4)   על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), שולמה לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של חייל שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר מועד המעבר, בעד התקופה שלפני מועד המעבר, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, אחרת, בצו;

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 462 (ה"ח 683)

החלפת הגדרת "המשכורת הקובעת"

הנוסח הקודם:

"המשכורת הקובעת" לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה ביום הקובע הסמוך לפני אותו זמן, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לאותו אדם ערב פרישתו מהשירות; אולם אם היה לאדם, ערב פרישתו מהשירות, מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, תיחשב משכורתו הקובעת על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו של האדם;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "משכורת קובעת משוקללת" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה והתוספת לקצבה לפי חיקוק אחר ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;

(2)   לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת;

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 462 (ה"ח 683)

הוספת הגדרת "משכורת קובעת משוקללת"

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "רשימת הדירוגים הבסיסית" – רשימת הדירוגים שבתוספת הראשונה;

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 462 (ה"ח 683)

הוספת הגדרת "רשימת הדירוגים הבסיסית"

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "תוספות לקצבה" – התוספות לקצבה כאמור בסעיף 6א המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו;

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 462 (ה"ח 683)

הוספת הגדרת "תוספות לקצבה"

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר" – תוספת לקצבה המגיעה לפי חיקוק אחר, במועד המעבר, למי שפרש משירות או לשאירו.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 462 (ה"ח 683)

הוספת הגדרת "תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר"

           "תוספת קבועה" – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של חייל, שהממשלה הכירה בה כתוספת קבועה לענין חוק זה, או לענין הוראה מסויימת שבחוק זה או לפיו.

עדכון המשכורת הקובעת (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

6.       (א)  המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.

(תיקון מס' 28) תשע"ד-2013

           (א1)        בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת ראשונה א' ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.

           (ב)  על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש מהשירות לפני יום ח' בשבט התשע"ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד שנת 2012.

           (ג)   בסעיף זה –

           "המדד החדש" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

           "המדד הקודם" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –

(1)   לגבי מי שפרש מהשירות עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – מדד חודש דצמבר 2011;

(2)   לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

(תיקון מס' 28) תשע"ד-2013

           "העדכון הנוסף", לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:

(1)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט דירוג כאמור בפסקה (8) לרשימה האמורה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(2)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (8) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ב' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו;

(3)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010) עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ג' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו;

(4)   לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ד' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו.

           "שיעור הניכוי" – לפי פסקה (3) להגדרה "שיעור הניכוי" שבסעיף 6א(א);

           "תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011" – כמשמעותה בסעיף 6א(ה).

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 463 (ה"ח 683)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

כללים לחישוב המשכורת הקובעת [11]

6. בחישוב המשכורת הקובעת של אדם פלוני יחולו כללים אלה:

(1) היתה משכורתו הקובעת כוללת תוספת משפחה – תחושב התוספת לפי הרכב משפחתו באותו זמן;

(2) היה סולם המשכורות באותו זמן שונה מן הסולם שהיה בשעת פרישתו משירות קבע – תחושב משכורתו הקובעת לפי הסולם המחייב באותו זמן בתיאומים שקבעה הממשלה.

מיום 29.12.2013

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ד מס' 2425 מיום 29.12.2013 עמ' 229 (ה"ח 812)

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת ראשונה א' ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש מהשירות לפני יום ח' בשבט התשע"ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד שנת 2012.

(ג) בסעיף זה –

"המדד החדש" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

"המדד הקודם" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –

(1) לגבי מי שפרש מהשירות עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – מדד חודש דצמבר 2011;

(2) לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

"העדכון הנוסף", לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:

(1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט דירוג כאמור בפסקה (8) לרשימה האמורה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (8) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ב' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו;

(3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010) עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ג' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו;

(4) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ד' לתוספת ראשונה א', בהתאם למועד פרישתו.

"שיעור הניכוי" – לפי פסקה (3) להגדרה "שיעור הניכוי" שבסעיף 6א(א);

"תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011" – כמשמעותה בסעיף 6א(ה).

תוספות לקצבה (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

6א.     (א)  בסעיף זה –

           "המדד השנתי", לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;

           "מוקבל לנושא משרה שיפוטית" – מי שמשכורתו הקובעת חושבה, ערב מועד המעבר, לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;

           "קצבת הבסיס" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, ככל שמגיעה לו;

(2)   לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(3)   לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2) בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(4)   לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

           "שיעור הניכוי" – כמפורט להלן, לפי העניין –

(1)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – 2.25%;

(2)   לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית –

(א)   אם פרש מהשירות לפני שנת 2011 – 8.5%;

(ב)   אם פרש מהשירות במהלך שנת 2011 – 2.23%;

(3)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –

(א)   אם פרש עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011), יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:

(1)   לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;

(2)   לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;

(ב)   אם פרש מיום א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז' בשבט התשע"ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה.

           (ב)  מי שפרש מהשירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א' בתוספת השנייה, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).

           (ג)   מי שפרש מהשירות לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1)   לגבי מי שפרש לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו בחלק ב' בתוספת השנייה, בהתאם למועד פרישתו;

(2)   לגבי מי שפרש מהשירות במהלך שנת 2008 – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.

           (ד)  מי שפרש מהשירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4), (5) ו-(6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).

           (ה)  מי שפרש מהשירות לפני יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש או לשיעור כמפורט בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שהפרש כאמור הוא הפרש חיוני, והכל בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011) –

(1)   לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(2)   לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(3)   לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(4)   לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית – ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי.

           (ו)   על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה סך השיעורים של כל התוספות לקצבה המגיעות לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין סך השיעורים כאמור; לעניין זה, "התוספות לקצבה" – התוספות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה) וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בסעיף קטן זה או לשאירו בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו מהשירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.

           (ז)   על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2013 ישולמו בהתאם להוראות אלה:

(1)   במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

(2)   במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

(3)   ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2015 עד 2017, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.

           (ח)  מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –

(1)   לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א' שבתוספת השנייה;

(2)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;

(3)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;

(4)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל-0.61% מקצבת הבסיס –

(א)   אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(5)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה לשיעור הניכוי בעד אותה קצבה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה ל-4.51% מקצבת הבסיס –

(א)   אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2009 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ג)    אם פרש במהלך שנת 2010 – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.

           (ט)  התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:

(1)   סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2016, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש ינואר 2012;

(2)   סכום השווה ל-55% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2021, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.

           (י)   על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעניין תשלומים לפי סעיפים קטנים (ז)(3) ו-(ט)(1) – 0.64%;

(2)   לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט)(2) – 2.8%.

(תיקון מס' 28) תשע"ד-2013

           (י1) היה על הזכאי להשיב סכומים לתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, אילולא נפטר, בעד הלוואה שקיבל מהתאגיד הבנקאי בשל התשלומים לפי סעיפים קטנים (ז) ו-(ט), ינוכו הסכומים האמורים מהסכום החד-פעמי שישולם ליורשיו של אותו זכאי כאמור בסעיף קטן (י).

           (יא) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה של שאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבת פרישה לפי סעיף 25, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 463 (ה"ח 683)

הוספת סעיף 6א

מיום 29.12.2013

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ד מס' 2425 מיום 29.12.2013 עמ' 230 (ה"ח 812)

הוספת סעיף קטן 6א(י1)

דין תוספות לקצבה (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

6ב.     (א)  תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 6א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים 20, 23(א)(2) ו-(3), (ב) עד (ה), 23א, 27, 28, 29, 31 עד 33, 54, 55, 61 ו-67, וכחלק מהקצבה בהגדרה "גמלה" שבסעיף 1 לעניין סעיפים 10(ב), 19, 32, 35, 42א, 43, 47, 53, 56 עד 60 ו-62 עד 65.

           (ב)  לעניין סעיף קטן (א) –

(1)   תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיפים 27 ו-29, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;

(2)   תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) יראו אותן לעניין סעיפים 27 ו-29 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור, וגם אם המענק לפי אותם סעיפים שולם לפני מועד המעבר כהגדרתו בסעיף 5.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

הוספת סעיף 6ב

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 715 (ה"ח 635)

6ב. (א) תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 6א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים 20, 23(א)(2) ו-(3), (ב) עד (ה), 23א, 27, 28, 29, 30(א) 29, 31 עד 33, 54, 55, 61 ו-67, וכחלק מהקצבה בהגדרה "גמלה" שבסעיף 1 לעניין סעיפים 10(ב), 19, 32, 35, 42א, 43, 47, 53, 56 עד 60 ו-62 עד 65.

חישוב תקופת השירות [12]

7.    בחישוב תקופת השירות לצורך חוק זה יחולו כללים אלה:

(1)   תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר ימים, תיחשב כחודש מלא, ותקופה שאינה עולה על חמישה עשר ימים – לא תיחשב כלל;

(2)   תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;

(3)   אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לחייל;

(4)   חייל שתקופת שירותו הרצופה בשירות קבע נפסקה, מותר, לפי הוראות הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לכך, להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.

דין שירות חובה [13] (תיקון מס' 10) תשנ"ח-1998

8.    על אף האמור בחוק זה, לגבי מי שהתגייס לשירות חובה עד יום ב' בטבת תשנ"ח (31 בדצמבר 1997), תובא לצורך חוק זה תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקיצבה מכוח סעיף 13.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 בעמ' 92 (ה"ח 2650)

8. על אף האמור בחוק זה, לגבי מי שהתגייס לשירות חובה עד יום ב' בטבת תשנ"ח (31 בדצמבר 1997), תובא לצורך חוק זה תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקיצבה מכוח סעיף 13.

תקופה ללא משכורת שמביאים אותה בחשבון [13א]

9.    (א)  תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 7(3), אף אם לא הגיעה בעדה לחייל משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו ולשם רכישת זכות גימלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל אשר בתקופת העדר כאמור בסעיף קטן (א) עבד בשירות המדינה, תובא תקופת אותה עבודה בחשבון תקופת השירות, אם הוכיח להנחת דעתו של הממונה כי לא קיבל פיצויי פיטורים או הטבות פרישה אחרות וכי הוא אינו זכאי ולא יהיה זכאי לגימלה כל שהיא בעד תקופת עבודתו כאמור מלבד הגימלה שיקבל על פי הוראות חוק זה.

סימן ב': גימלאות פרישה

זכות לקיצבת פרישה [14]

10.   (א)  אלה זכאים לקיצבת פרישה:

(תיקון מס' 20) תשס"ה-2005

(1)   מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 12, 12א או 13;

(2)   מי שפוטר משירות קבע מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות, אם דרגת נכות זו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר;

(תיקון מס' 5) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 23) תש"ע-2010

(3)   מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 51 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;

(תיקון מס' 17) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 24) תשעא-2011 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(4)   מי שפוטר משירות קבע מחמת אי-מילוי תפקידו כנדרש, מחמת תפקוד לקוי, או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השלישית, לאחר תום עשר שנות שירות קבע;

(תיקון מס' 31) תשע"ז-2016

(5)   מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר שהשלים עשר שנות שירות קבע לפחות, והוא אחד מאלה:

(א)   קצין שהגיע לגיל 42;

(ב)   נגד שהגיע לגיל 47;

(ג)    נגד שהגיע לגיל 42, אם אישר ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל שמתקיימים בו התנאים שקבע שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; תנאים כאמור ייקבעו כך שגיל הפרישה הממוצע לנגדים לא יפחת, בשנים הקבועות בתוספת הרביעית, מהגילאים הקבועים באותה תוספת.

           (ב)  מי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עמה קלון ושהורשע עליה בפסק דין חלוט, ולא היה בשעת ביצועה זכאי לצאת לקיצבה לפי סעיף 12, הרי בלי לגרוע מהאמור בסעיף 19, רשאי הרמטכ"ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הבטחון, להורות שהאדם אינו זכאי לגימלה, כולה או מקצתה.

(תיקון מס' 31) תשע"ז-2016

           (ג)   (בוטל).

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 107 (ה"ח 2009)

(3) מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, בין כמשמעותה לפי חוק זה ובין כמשמעותה לפי חוק הנכים, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 40 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 56 (ה"ח 64)

(4) מי שפוטר משירות קבע כשהוא בגיל ארבעים או יותר כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת, או יותר, לאחר תום עשר שנות שירות קבע.

מיום 1.5.2005

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 בעמ' 417 (ה"ח 143)

(1) מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 12, 12א או 13;

מיום 16.8.2010

תיקון מס' 23

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 383 (ה"ח 458)

(3) מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 40 51 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 186 (ה"ח 541)

10. (א) אלה זכאים לקיצבת פרישה:

(1) מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 12, 12א או 13;

(2) מי שפוטר משירות קבע מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות, אם דרגת נכות זו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר;

(3) מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 51 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;

(4) מי שפוטר משירות קבע כשהוא בגיל מחמת אי-מילוי תפקידו כנדרש, מחמת תפקוד לקוי, או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת, או יותר, לאחר תום עשר שנות שירות קבע;

(5) מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר תום עשר שנות שירות קבע, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו בחלק א'1 בתוספת, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); ואולם אם מתקיימים בו תנאים שקבעו שר הביטחון ושר האוצר (בסעיף זה – תנאים מיוחדים) – לאחר שהגיע לגיל 42.

(ב) מי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עמה קלון ושהורשע עליה בפסק דין חלוט, ולא היה בשעת ביצועה זכאי לצאת לקיצבה לפי סעיף 12, הרי בלי לגרוע מהאמור בסעיף 19, רשאי הרמטכ"ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הבטחון, להורות שהאדם אינו זכאי לגימלה, כולה או מקצתה.

(ג) (1) שר הביטחון, באישור הממשלה, יקבע לגבי סוגי השירות המפורטים בחלק א'1 ובחלק ד' בתוספת, את התנאים שבהתקיימם ישויך חייל לאחד מאותם סוגי שירות; תקנות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012); כל עוד לא נקבעו תקנות כאמור, יהיה גיל הזכאות –

(א) לעניין סעיף קטן (א)(5), לגבי מי שלא מתקיימים בו תנאים מיוחדים, ולעניין סעיף 13 – הגיל הקבוע לגבי חייל אחר בחלק א'1 בתוספת;

(ב) לעניין סעיף 54(ב) – הגיל הקבוע לגבי חייל אחר החלק ד' בתוספת;

(2) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את התנאים שנקבעו לפי פסקה (1) רישה.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

10. (א) אלה זכאים לקיצבת פרישה:

(1) מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 12, 12א או 13;

(2) מי שפוטר משירות קבע מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות, אם דרגת נכות זו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר;

(3) מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 51 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;

(4) מי שפוטר משירות קבע מחמת אי-מילוי תפקידו כנדרש, מחמת תפקוד לקוי, או מחמת התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת בתוספת השלישית, לאחר תום עשר שנות שירות קבע;

(5) מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר תום עשר שנות שירות קבע, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו בחלק א'1 בתוספת בתוספת השלישית, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); ואולם אם מתקיימים בו תנאים שקבעו שר הביטחון ושר האוצר (בסעיף זה – תנאים מיוחדים) – לאחר שהגיע לגיל 42.

(ב) מי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עמה קלון ושהורשע עליה בפסק דין חלוט, ולא היה בשעת ביצועה זכאי לצאת לקיצבה לפי סעיף 12, הרי בלי לגרוע מהאמור בסעיף 19, רשאי הרמטכ"ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הבטחון, להורות שהאדם אינו זכאי לגימלה, כולה או מקצתה.

(ג) (1) שר הביטחון, באישור הממשלה, יקבע לגבי סוגי השירות המפורטים בחלק א'1 ובחלק ד' בתוספת בתוספת השלישית, את התנאים שבהתקיימם ישויך חייל לאחד מאותם סוגי שירות; תקנות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012); כל עוד לא נקבעו תקנות כאמור, יהיה גיל הזכאות –

(א) לעניין סעיף קטן (א)(5), לגבי מי שלא מתקיימים בו תנאים מיוחדים, ולעניין סעיף 13 – הגיל הקבוע לגבי חייל אחר בחלק א'1 בתוספת בתוספת השלישית;

(ב) לעניין סעיף 54(ב) – הגיל הקבוע לגבי חייל אחר החלק ד' בתוספת בתוספת השלישית;

(2) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את התנאים שנקבעו לפי פסקה (1) רישה.

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 232 (ה"ח 1083)

החלפת פסקה 10(א)(5) וביטול סעיף קטן 10(ג)

הנוסח הקודם:

(5) מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר תום עשר שנות שירות קבע, לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו בחלק א'1 בתוספת השלישית, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); ואולם אם מתקיימים בו תנאים שקבעו שר הביטחון ושר האוצר (בסעיף זה – תנאים מיוחדים) – לאחר שהגיע לגיל 42.

(ג) (1) שר הביטחון, באישור הממשלה, יקבע לגבי סוגי השירות המפורטים בחלק א'1 ובחלק ד' בתוספת השלישית, את התנאים שבהתקיימם ישויך חייל לאחד מאותם סוגי שירות; תקנות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012); כל עוד לא נקבעו תקנות כאמור, יהיה גיל הזכאות –

(א) לעניין סעיף קטן (א)(5), לגבי מי שלא מתקיימים בו תנאים מיוחדים, ולעניין סעיף 13 – הגיל הקבוע לגבי חייל אחר בחלק א'1 בתוספת השלישית;

(ב) לעניין סעיף 54(ב) – הגיל הקבוע לגבי חייל אחר החלק ד' בתוספת השלישית;

(2) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את התנאים שנקבעו לפי פסקה (1) רישה.

בדיקה רפואית [14א] (תיקון מס' 23)  תש"ע-2010

11.   בדיקה בידי הועדה הרפואית כאמור בסעיף 10 תיערך לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 5(ב) לחוק שירות בטחון, וסעיפים 5א, 5ב ו-7 לחוק האמור יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים.

מיום 16.8.2010

תיקון מס' 23

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 383 (ה"ח 458)

11. בדיקה בידי הועדה הרפואית כאמור בסעיף 10 תיערך לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 4(ב) 5(ב) לחוק שירות בטחון, וסעיף 6 לחוק שירות בטחון יחול וסעיפים 5א, 5ב ו-7 לחוק האמור יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים.

יציאה לקיצבה לפי החלטת החייל [15]

12.   חייל רשאי לצאת לקיצבה –

(1)   לאחר עשרים וחמש שנות שירות קבע;

(תיקון מס' 17) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(2)   לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השלישית;

(3)   לאחר עשר שנות שירות קבע אם הגיע לגיל ששים.

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 56 (ה"ח 64)

(2) לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע, אם הגיע לגיל חמישים וחמש לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת;

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

(2) לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת בתוספת השלישית;

יציאה מוקדמת לקצבה (תיקון מס' 20) תשס"ה-2005

12א.   (א)  חייל שהסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנות שירות קבע, שאינו זכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחרות של חוק זה ושהתקיימו בו התנאים שנקבעו בפקודות הצבר, יחולו עליו הוראות סעיף 54(ג); ואולם אן הופחתה, הותלתה או נשללה קצבתו של החייל, כולה או מקצתה, לפי הוראות חוק זה, לא יחולו הוראות הסעיף האמור או תצומצם תחולתו, לפי הענין.

           (ב)  הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1)   מי שקיבל מענק שחרור, ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 47ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של החייל לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור;

(2)   מי שזכויותיו לגמלאות נשמרו לפי סעיפים 38 או 42(ב) או לפי חוק אחר.

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           (ג)   לעניין ההגדרה "המשכורת הקובעת" שבסעיף 5, ולעניין סעיפים 6 עד 6ב, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

מיום 1.5.2005

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 בעמ' 417 (ה"ח 143)

הוספת סעיף 12א

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

הוספת סעיף קטן 12א(ג)

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 715 (ה"ח 635)

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:

(1) מי שקיבל מענק שחרור, ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 47ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של החייל לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור;

יציאה לקיצבה לפי החלטת הרמטכ"ל [16] (תיקון מס' 17) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 24) תשע"א-2011 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 31) תשע"ז-2016

13.   חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל 42 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 47 או גיל 42 אם התקיימו בו התנאים לפי סעיף 10(א)(5)(ג), רשאי הרמטכ"ל להורות על יציאתו לקיצבה.

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 56 (ה"ח 64)

13. חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל ארבעים לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת, רשאי הרמטכ"ל להורות על יציאתו לקיצבה.

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 187 (ה"ח 541)

13. חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת בחלק א'1 בתוספת, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג), רשאי הרמטכ"ל להורות על יציאתו לקיצבה.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

13. חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל הקבוע לגביו, בחלק א'1 בתוספת בתוספת השלישית, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג), רשאי הרמטכ"ל להורות על יציאתו לקיצבה.

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 233 (ה"ח 1083)

13. חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל הקבוע לגביו, בחלק א'1 בתוספת השלישית, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג) 42 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 47 או גיל 42 אם התקיימו בו התנאים לפי סעיף 10(א)(5)(ג), רשאי הרמטכ"ל להורות על יציאתו לקיצבה.

שיעור קיצבת הפרישה [17]

14.   (א)  הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קיצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוזים ממנה.

           (ב)  אדם שועדה רפואית קבעה סמוך לפרישתו, כי הוא בעל דרגת נכות של חמישים אחוזים או יותר, וכן אדם שפוטר משירות קבע בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.

(תיקון מס' 5) תשנ"א-1991

           (ג)   מי שנתקבל לשירות קבע כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות קבע ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

           (ד)  הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(תיקון מס' 5)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 8)  תשנ"ב-1992

(1)   קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב); ועל אף האמור בסעיף 32(ב) ו-(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים;

(2)   קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת,

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קיצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמישים אחוזים ממשכורתו הקובעת.

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 107 (ה"ח 2009)

(ג) מי שנתקבל לשירות קבע כשהוא נכה, בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו בחוק הנכים, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות קבע ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

(ד) הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(1) קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב);

(2) קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת,

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קיצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמישים אחוזים ממשכורתו הקובעת.

מיום 1.4.1992

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ב מס' 1392 מיום 26.3.1992 בעמ' 162 (ה"ח 2125)

(ד) הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(1) קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב); ועל אף האמור בסעיף 32(ב) ו-(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים;

(2) קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת,

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קיצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמישים אחוזים ממשכורתו הקובעת.

הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

14א.   (א)  ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי סעיף 47ב, ומתקיימות הוראות סעיף 62א לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:

(1)   תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה);

(2)   לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 62א ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, "הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה" – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 62א(א)(1);

(3)   לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 62א, יחולו הוראות אלה:

(א)   הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;

(ב)   ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2);

(4)   נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

(1)   נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה;

(2)   הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל החייל לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 715 (ה"ח 635)

הוספת סעיף 14א

מענק נוסף לקיצבה  [18] (תיקון מס' 24) תשע"א-2011

15.   חייל שפוטר מהשירות והוא זכאי לקיצבת פרישה לפי פסקאות (2) עד (5) של סעיף 10(א), וכן חייל שהרמטכ"ל הורה על יציאתו לקיצבה לפי סעיף 13 – ישולם לו, נוסף על הקיצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 24

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 187 (ה"ח 541)

15. חייל שפוטר מהשירות והוא זכאי לקיצבת פרישה לפי פסקאות (2), (3) או (4) פסקאות (2) עד (5) של סעיף 10(א), וכן חייל שהרמטכ"ל הורה על יציאתו לקיצבה לפי סעיף 13 – ישולם לו, נוסף על הקיצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.

שירות בטחוני [18א]

16.   (א)  מי שפרש משירות קבע וזכאי לקיצבת פרישה ובחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות בטחוני, תשולם לו בעד תקופת שירותו הבטחוני קיצבה בשיעור השווה לשיעור שהיה מגיע לו אילו היתה זאת תקופת שירות קבע.

           (ב)  בסעיף זה, "שירות בטחוני" – שירות שאדם שירת לפני הקמת צבא-הגנה לישראל, והוא נקבע בתקנות כשירות בטחוני ורשות שנקבעה לכך הכירה בו לפי התקנות.

קיצבה מוגדלת [19]

17.   על אף האמור בסעיף 14(א), מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף 8, תשולם לו קיצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים [53] (תיקון מס' 16) תשס"ג-2002

18.     (א)[1] חייל המשרת בתפקיד שהממשלה קבעה אותו כתפקיד מיוחד לענין חוק זה, תחושב תקופת שירותו בתפקיד זה כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

           (ב)  הרמטכ"ל רשאי, בתנאים שהממשלה קבעה, להורות כי לצורך קביעת כל זכות של חייל פלוני לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל לגיל ארבעים, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

מיום 5.8.2002

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ב מס' 1864 מיום 5.8.2002 בעמ' 599 (ה"ח 3010)

החלפת סעיף קטן 18(א)

הנוסח הקודם:

(א) חייל המשרת בתפקיד שהממשלה קבעה אותו כתפקיד מיוחד לענין חוק זה, תחושב תקופת שירותו בתפקיד זה כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"ב מס' 1882 מיום 29.12.2002 בעמ' 194 (ה"ח 4)

החלפת סעיף קטן 18(א)

הנוסח הקודם:

(א) (1) חייל המשרת בתפקיד לחימה ביחידת שדה או בתפקיד שהממשלה קבעה כי הוא תפקיד מיוחד לענין חוק זה, תחושב תקופת שירותו באותו תפקיד באופן המגדיל את התקופה מזו שהיתה למעשה בשיעור שקבעה הממשלה (בסעיף זה – התקופה המוגדלת);

(2) התקופה המוגדלת תחושב החל ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 ביולי 2002), באופן אחיד לכלל החיילים שסעיף קטן זה חל עליהם, בשיעור שלא יפחת מהשיעור שנקבע ביום האמור;

(3) לענין סעיף קטן זה –

"תפקיד לחימה" – תפקיד שנקבע כתפקיד לחימה בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955 (להלן – פקודות הצבא);

"יחידת שדה" – יחידה שנקבעה כיחידת שדה בפקודות הצבא.

דין מי שגורש מן הצבא [20]

19.   מי שנידון בידי בית דין צבאי לגירוש מן הצבא, לא יהיה זכאי לגימלה.

דין זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות [21]

20.   (א)  זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות קבע, יהיה רשאי להודיע בכתב, תוך שנים עשר חדשים מיום שחזר לשירות, אך לא לאחר פרישתו מהשירות החוזר, כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.

           (ב)  הודיע חייל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)   זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;

(2)   תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;

(3)   קיבל החייל בעד פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 15 ופרש מהשירות החוזר בנסיבות שאף הן מזכות אותו במענק (להלן – המענק השני), תקופת השירות הקודם לא תובא בחשבון בחישוב השיעור של המענק השני, והמענק השני ביחד עם המענק שקיבל בעד פרישתו מהשירות הקודם לא יעלה על המשכורת השנתית;

(4)   היוון הזכאי חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע לו אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את תקופת שירותו הקודם כמופחתת בשיעור שבו היוון את הקיצבה כאמור;

(5)   המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, לפי הדרגה הגבוהה יותר; היתה המשכורת הקובעת שלפיה חושבה קיצבתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה גבוהה מן המשכורת הקובעת בעת פרישתו משירותו החוזר, תחושב הקיצבה לפי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר.

           (ג)   סעיף זה יחול גם על מי שזכאי לקיצבה לרגל פרישה מכל שירות אחר מטעם המדינה שנתקבל לשירות קבע, כאילו היה שירותו האחר שירות לפי חוק זה, וכאילו המענק והקיצבה שקיבל בזכות השירות האחר, הם מענק וקיצבה לפי חוק זה, לפי הענין.

סימן ג': גימלאות לשאירים

שאירים [4]

21.   אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה –

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1)  מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו, או מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותה היה פרוד של קבע שלה (להלן – בן זוג);

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1א)        בן זוגו לשעבר;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1ב)        פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

(2)  ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);

(3)  בן משפחה אחר אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קיצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; אם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור המשכורת או הקיצבה – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 717 (ה"ח 635)

(1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו, או מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותה היה פרוד של קבע שלה (להלן – בן זוג);

(1א) בן זוגו לשעבר;

(1ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

קיצבה לשאיריו של חייל שנפטר [22] (תיקון מס' 4)  תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

22.     (א)  חייל שנפטר בזמן שירות קבע והוא שירת בו לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם:

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1)   לבן זוג, כל עוד לא נישא –

(א)   באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

(ב)   אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

(1)   עד החודש שבו היה מגיע החייל לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

(2)   החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(2)   ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3)   ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4)   לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר בן-זוג ויתום הזכאים לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל אחד.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ב)  לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

מיום 1.4.1982

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ט מס' 1276 מיום 6.6.1989 בעמ' 58 (ה"ח 1920)

22. חייל שנפטר בזמן שירות קבע והוא שירת בו לפחות חמש שנים שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם:

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 717 (ה"ח 635)

22. (א) חייל שנפטר בזמן שירות קבע והוא שירת בו לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם:

(1) לבן-זוג, כל עוד לא נישא – ארבעים אחוזים;

(1) לבן זוג, כל עוד לא נישא –

(א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

(ב) אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

(1) עד החודש שבו היה מגיע החייל לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

(2) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר בן-זוג ויתום הזכאים לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל אחד.

(ב) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

קיצבה לשאירים הזכאים לתגמולים  [23] (תיקון מס' 32) תשע"ט-2018

23.   (א)  חייל שנפטר בזמן שירות קבע ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים או לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (בסעיף זה – תגמולים), יהיו שאיריו זכאים לקיצבה כמפורט להלן:

(תיקון מס' 4)  תשמ"ט-1989

(1)   בן-זוג כל עוד לא נישא ויתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה לפי סעיף 22 אף אם החייל שירת בשירות קבע פחות משלוש שנים;

(2)   כל עוד בן-הזוג או היתומים זכאים לתגמולים, תנוכה מקיצבתם מחצית הקיצבה או מחצית התגמולים, ואם זכותם לתגמולים הומרה לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים – מחצית הקיצבה או מחצית התמולים שהיו זכאים להם אילולא הומרה זכותם כאמור, לפי הסכום הקטן יותר;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(3)   היה סך כל הקיצבאות המגיעות לבן-הזוג וליתומים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת של החייל שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקיצבתם;

(4)   לענין פסקה (3), לא תובא בחשבון התגמולים התוספת לפי סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים, ובזכאי לתגמולים לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק – לא יבוא בחשבון ההפרש שבין אותם תגמולים לבין התגמולים לפי סעיף 9(א) לאותו חוק;

(5)   תלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, לכל תלוי.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), נישא בן-זוג הזכאי לקצבה לפי סעיף זה, ינוכה מקיצבת כל יתום, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קיצבתו או מחצית התגמולים, לפי הסכום הקטן יותר.

           (ג)   קיצבה לשאיר לפי סעיף קטן (א) תשולם כל עוד לא חדל אותו שאיר להיות זכאי לתגמולים; המיר שאיר את זכותו לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים, תשולם לו אותה הקיצבה משך כל הזמן שבו היה זכאי לתגמולים אלמלא הומרה זכותו זו כאמור.

           (ד)  שאירים הזכאים לקיצבה לפי סעיף 22 ולפי סעיף זה, הברירה בקדם לבחור באחת מהן; לא היתה בחירת כל השאירים אחידה, יכריע הממונה.

           (ה)  השאיר אחריו הנפטר יותר מבן-זוג אחד או שבן-הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, יקבע הממונה את אופן חלוקתה של הקיצבה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ו)   לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, שזכאי לתגמולים, כבן זוג.

מיום 1.4.1982

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ט מס' 1276 מיום 6.6.1989 בעמ' 58 (ה"ח 1920)

(1) בן-זוג כל עוד לא נישא ויתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה לפי סעיף 22 אף אם החייל שירת בשירות קבע פחות מחמש שנים פחות משלוש שנים;

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

(3) היה סך כל הקיצבאות המגיעות לבן-הזוג וליתומים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת של החייל שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקיצבתם;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 717 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 23(ו)

מיום 1.12.2018

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"ט מס' 2760 מיום 28.11.2018 עמ' 67 (ה"ח 809)

(א) חייל שנפטר בזמן שירות קבע ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים או לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (בסעיף זה – תגמולים), יהיו שאיריו זכאים לקיצבה כמפורט להלן:

קיצבה ומענק (תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987

23א.   (א)  חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר שירות צבאי של חמש עשרה שנים לפחות, הברירה בידי שאיריו לבחור בקיצבה לפי סעיף 22 או בקיצבה לפי סעיף 25 שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.

           (ב)  שאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הברירה בידיהם לבחור בקיצבה לפי סעיף 23 או בקיצבה לפי סעיף 32(ה) שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו ובחר בקיצבה לפי סעיף 14(א) בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.

(תיקון מס' 17) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           (ג)   המענק שישולם לשאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), שבזמן פטירתו טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השלישית, יהיה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שיעור באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, לפי שנות שירותו, כמפורט להלן:

      שנות שירות                       אחוזים

עשרים ואחת                    15

עשרים ושתיים                  30

עשרים ושלוש                   50

עשרים וארבע                   75

עשרים וחמש ויותר           100

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ד)  השאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד או שהתלויים אינם סמוכים כך או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, יעשה הממונה את הבחירה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב במצבם ובכל הסכם שביניהם; לעניין זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

           (ה)  לא השאיר הנפטר אחריו שאירים יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג).

מיום 1.1.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 בעמ' 88 (ה"ח 1800)

הוספת סעיף 23א

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 56 (ה"ח 64)

(ג) המענק שישולם לשאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), שבזמן פטירתו טרם מלאו לו חמישים שנה הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת, יהיה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שיעור באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, לפי שנות שירותו, כמפורט להלן:

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

(ג) המענק שישולם לשאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), שבזמן פטירתו טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת בתוספת השלישית, יהיה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שיעור באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, לפי שנות שירותו, כמפורט להלן:

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 717 (ה"ח 635)

(ד) השאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד או שהתלויים אינם סמוכים כך או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, יעשה הממונה את הבחירה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב במצבם ובכל הסכם שביניהם; לעניין זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

מענק לרגל פטירתו של חייל [24] (תיקון מס' 4)  תשמ"ט-1989

24.   (א)  חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר ששירת בו פחות משלוש שנים ושאיריו אינם זכאים לקיצבה לפי סעיף 23, ישולם להם מענק בשיעור שתקבע הממשלה, ובלבד שלא יעלה על משכורתו השנתית של הנפטר.

           (ב)  המענק ישולם לבן-זוגו וליתומיו של הנפטר, ובאין אחריו לא בן-זוג ולא יתומים – לשאיריו האחרים.

           (ג)   אופן חלוקת המענק בין השאירים ייקבע בתקנות.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ד)  בסעיף זה, "שאיר" – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

מיום 1.4.1982

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ט מס' 1276 מיום 6.6.1989 בעמ' 58 (ה"ח 1920)

(א) חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר ששירת בו פחות מחמש שנים פחות משלוש שנים ושאיריו אינם זכאים לקיצבה לפי סעיף 23, ישולם להם מענק בשיעור שתקבע הממשלה, ובלבד שלא יעלה על משכורתו השנתית של הנפטר.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 718 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 24(ד)

קיצבה לשאיריו של זכאי לקיצבת פרישה [25]

25.   (א)  זכאי לקיצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם:

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1)   לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –

(א)   באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

(ב)   אם הותיר אחריו הזכאי שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 14א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 14א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א);

(2)   ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום;

(3)   ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4)   לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה – עשרים אחוזים לכל אחד.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (1א)        לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           (ב)  קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), היא הקיצבה שהיה מקבל אותה סמוך לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 31, 33 ו-54(ב) בצירוף תוספות לפי סעיף 6א, ככל שהיה זכאי להן.

           (ג)   הופחתה או נשללה מקצתה של קיצבתו של זכאי לפי סעיפים 10(ב), 59, 64(ב) או 67, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה; ואם נשללה כאמור כולה – לא תשולם קיצבה לשאירים.

(תיקון מס' 20) תשס"ה-2005

           (ד)  הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי הוראות סעיף 54(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1)   לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 54(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

(א)   עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

(ב)   החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(2)   לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

מיום 1.5.2005

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 בעמ' 417 (ה"ח 143)

הוספת סעיף קטן 25(ד)

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

(א) זכאי לקיצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם:

(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא – ששים אחוזים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על ארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום;

(3) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה – עשרים אחוזים לכל אחד.

(ב) קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), היא הקיצבה שהיה מקבל אותה סמוך לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 31, 33 ו-54(ב) בצירוף תוספות לפי סעיף 6א, ככל שהיה זכאי להן.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 718 (ה"ח 635)

25. (א) זכאי לקיצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם:

(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא – ששים אחוזים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על ארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר; נולד להם ילד –

(א) באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

(ב) אם הותיר אחריו הזכאי שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 14א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 14א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א);

(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום;

(3) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה – חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה – עשרים אחוזים לכל אחד.

(1א) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(ב) קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), היא הקיצבה שהיה מקבל אותה סמוך לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 31, 33 ו-54(ב) בצירוף תוספות לפי סעיף 6א, ככל שהיה זכאי להן.

(ג) הופחתה או נשללה מקצתה של קיצבתו של זכאי לפי סעיפים 10(ב), 59, 64(ב) או 67, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה; ואם נשללה כאמור כולה – לא תשולם קיצבה לשאירים.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי הוראות סעיף 54(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 54(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

(א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר;

(ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת המשוקללת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(2) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

קיצבת שאיר ששיעורה נקבע בידי הממונה [27]

26.   (א)  בכל אחד מהמקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של נפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 22, 23, 25 או 32(ה), קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שיקבע לא יעלה על השיעור המרבי או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראת סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר; ואלה המקרים:

(1)   סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור המרבי;

(2)   הנפטר השאיר אחריו יותר מבן-זוג אחד, או יתומים מבני-זוג אחדים, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.

           (ב)  חל סעיף 23(א)(3), ישולמו לבן-הזוג וליתומים, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיף 23, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של בן-הזוג והיתומים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שישולמו לכלל השאירים לא יעלה על השיעור המרבי, או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראות סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ב1)        לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור בסעיף קטן (א) לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד או בן זוג ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

           (ג)   בסעיף זה, "השיעור המרבי" –

(1)   לגבי שאיריו של חייל – שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – הקיצבה שהיתה מגיעה לו לפי סעיף 17(1) אילולא נפטר;

(2)   לגבי שאיריו של זכאי לקיצבת פרישה – שבעים וחמישה אחוזים מקיצבתו של הזכאי, ולגבי בן-זוג של זכאי כאמור משיותר מיתום אחד סמוך על שולחנו וכל עוד שני יתומים כאמור לפחות זכאים לקיצבה – תשעים אחוזים מקיצבתו של הזכאי.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 719 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 26(ב1)

מענק לבן-זוג שנישא  [28]

27.   (א)  בן-זוג שהוא זכאי לקיצבה ונישא – ישולם לו מענק כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ד) כפול שלושים ושש, ולגבי בן-זוג שבגלל האמור בסעיפים 26 או 28 משלמים לו קיצבה בשיעור מופחת או שאין משלמים לו קיצבה, תיחשב כקיצבה לענין זה הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.

           (ב)  לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן-זוג שסעיף 23 חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי סעיף 23(א)(2).

           (ג)   שולם מענק לבן-זוג לפי סעיף 29(א), תנוכה מחצית ממנו מהמחצית הראשונה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד), והמחצית השניה ממנו תנוכה מהמחצית השניה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד).

           (ד)  מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לבן-זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין; המחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא.

(תיקון מס' 12) תש"ס-2000 (תיקון מס' 13) תשס"א-2001 (תיקון מס' 19) תשס"ה-2005

           (ה)  פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום פקיעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה, אילולא נישא; אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת מן הקיצבה סכום השווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת בשום חודש סכום העולה על שליש ממנה.

           (ו)   פקעה זכותו של בן-הזוג לקיצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ה) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן-הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ז)   לעניין סעיף זה –

(1)   יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג;

(2)   "פקיעה" – לרבות במות בן הזוג.

מיום 1.3.2000

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ס מס' 1729 מיום 29.2.2000 בעמ' 122 (ה"ח 2829)

(ה) פקעו הנישואין השניים במות בן הזוג של מי שהיה זכאי לקיצבה כאמור בסעיף קטן (א) תוך חמש עשר שנים מהיום שנתקיימו, או פקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בהם תוך חמש עשר שנים מיום שנתקיימו, תשולם לבן הזוג מיום פקיעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה, אילולא נישא; אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת מן הקיצבה סכום השווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת בשום חודש סכום העולה על שליש ממנה.

מיום 1.9.2001

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"א מס' 1803 מיום 1.8.2001 בעמ' 495 (ה"ח 3024)

(ה) פקעו הנישואין השניים במות בן הזוג של מי שהיה זכאי לקיצבה כאמור בסעיף קטן (א) תוך עשר שנים עשרים שנים מהיום שנתקיימו, או פקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בהם תוך עשר שנים עשרים שנים מיום שנתקיימו, תשולם לבן הזוג מיום פקיעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה, אילולא נישא; אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת מן הקיצבה סכום השווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת בשום חודש סכום העולה על שליש ממנה.

מיום 1.3.2005

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ה מס' 1979 מיום 3.2.2005 בעמ' 126 (ה"ח 62)

(ה) פקעו הנישואין השניים במות בן הזוג של מי שהיה זכאי לקיצבה כאמור בסעיף קטן (א) תוך עשרים שנים מהיום שנתקיימו, או פקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בהם תוך עשרים שנים מיום שנתקיימו, תשולם לבן הזוג מיום פקיעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה, אילולא נישא; אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת מן הקיצבה סכום השווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת בשום חודש סכום העולה על שליש ממנה.

(ו) פקעה זכותו של בן-הזוג לקיצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ה) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן-הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.

(ז) לענין סעיף זה, "פקיעה" – לרבות במות בן הזוג.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 719 (ה"ח 635)

החלפת סעיף קטן 27(ז)

הנוסח הקודם:

(ז) לענין סעיף זה, "פקיעה" – לרבות במות בן הזוג.

קיצבה לבן-זוג בהתחשב עם גילו  [32] (תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

28.     (א)  על אף האמור בסעיפים אחרים בחוק זה –

(1)   בן-זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) אינם חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל ארבעים וחמש;

(2)   בן-זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל שלושים וחמש;

(3)   ילדם של הנפטר ובן-זוגו, שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן-הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ב)  לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 719 (ה"ח 635)

28. (א) על אף האמור בסעיפים אחרים בחוק זה –

(1) בן-זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) אינם חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל ארבעים וחמש;

(2) בן-זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו – לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל שלושים וחמש;

(3) ילדם של הנפטר ובן-זוגו, שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן-הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

(ב) לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

מענק לבן-זוג במקום קיצבה [33]

29.   (א)  בן-זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28 או בפסקה (1) לסעיף 25(א) לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק שסכומו כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה, אילולא האמור בסעיפים אלה, כפול שנים עשר, ובן-הזוג כאמור שסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו, ישולם לו מענק שסכומו כסכום קיצבה זו כפול שלושים; אולם לבן-זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28, יהיה המענק –

(1)   אם הגיע במות הנפטר לגיל ארבעים ושלוש – מכפלת מחצית הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל ארבעים וחמש;

(2)   אם הגיע במות הנפטר לגיל שלושים ושתים וחצי וסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו – מכפלת הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל שלושים וחמש.

           (ב)  לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן-זוג שסעיף 23 חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי סעיף 23(א)(2).

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

           (ג)   לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום "תקופת הנישואין" יקראו "התקופה המשותפת".

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 719 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 29(ג)

(תיקון מס' 29) תשע"ד-2014

30.   (בוטל).

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 719 (ה"ח 635)

ביטול סעיף 30

הנוסח הקודם:

דין אשה הזכאית למזונות [33א]

30. (א) חייל שנתגרש מאשתו ואגב כך נתחייב בתשלום מזונותיה לפי פסק דין או לפי הסכם בכתב, רואים את האשה, בענין הזכויות הקשורות במותו לפי חוק זה, כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שאם תגיע לה קיצבה, לא תעלה על סכום המזונות שהאדם היה חייב בהם ערב פטירתו.

(ב) חל שינוי ניכר במשכורת הקובעת מאז נקבעה זכות הגרושה לקיצבה, רשאי הממונה לשנות את קיצבתה לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית משפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא פטירתו של החייב.

(ג) חייל שאשתו עזבה אותו מרצונה, דינה לענין חוק זה כדין גרושה, בין שהניח ובין שלא הניח אחריו אשה אחרת, ובלבד שנתמלאו אחד מאלה:

(1) האשה עזבה את החייל לא יאוחר משנה לפני מותו ולא חזרה אליו לפני מותו ולא הגישה תוך שנה לאחר שעזבה אותו תביעה למזונות לבית משפט או לבית דין מוסמך;

(2) תביעת האשה למזונות הסתיימה בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך, או שהחייל והאשה ערכו הסכם בכתב בדבר המזונות.

סימן ד': גימלאות והכנסות ממקורות שונים

הגבלת גימלאות-כפל [29]

31.   (א)  בסעיף זה –

           "גימלאות כפל" – שתי קיצבאות או יותר לפי חוק זה, או קיצבה אחת או יותר לפיו בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:

(תיקון מס' 6)  תשנ"א-1991

(1)   (נמחקה);

(2)   קיצבה או תשלום דומה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 32;

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(3)   קיצבה או תשלום דומה המשתלמים לפי חוק אחר או הסכם או הסדר מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.

           (ב)  היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולן, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות או יותר לפיו, לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל של שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת או על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל שלא לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970.

(תיקון מס' 6) תשנ"א-1991

           (ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי בן-זוג הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה.

           (ד)  (1)   על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה (בסעיף זה – הקיצבה לפי החוק האחר) תהיה ההפחתה של כל קיצבה בשיעור שיחסו לסכום הכולל שיש להפחית, אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב), הוא כיחס כל קיצבה וקיצבה אל הסכום הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה.

(2)   היתה הקיצבה לפי החוק האחר קיצבה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, ומשתלמת מאוצר המדינה, יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(א)   לא ינהגו לפי פסקה (1) ולפי סעיף 32 של אותו חוק;

(ב)   הקיצבה לפי אותו חוק לא תעלה על הסכום שבו עודף הסכום הכולל שהיה משתלם לזכאי לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לולא הוראות פסקה זו, על קיצבה לפי חוק זה.

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           (ה)  המשכורת הקובעת, לענין סעיף זה, תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת.

מיום 1.6.1991

תיקון מס' 6

ס"ח תשנ"א מס' 1356 מיום 29.5.1991 בעמ' 157 (ה"ח 2049)

(א) בסעיף זה –

"גימלאות כפל" – שתי קיצבאות או יותר לפי חוק זה, או קיצבה אחת או יותר לפיו בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:

(1) קיצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968;

(2) קיצבה או תשלום דומה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 32;

(3) קיצבה או תשלום דומה המשתלמים לפי חוק אחר או הסכם או הסדר מקופה ציבורית שנקבעה לענין סעיף 33, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.

(ב) היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולן, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות או יותר לפיו, לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל של שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת או על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל שלא לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970.

(ג) סעיף קטן (ב) ייקרא לגבי המנויים להלן כאילו במקום "שבעים אחוזים", פעמיים, נאמר "תשעים אחוזים:

(1) בן-זוג הזכאי לגימלאות כפל, שהאחת מהן היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;

(2) הזכאי לגימלאות כפל, שהאחת מהן היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר לבן-זוג והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי בן-זוג הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

31. (א) בסעיף זה –

"גימלאות כפל" – שתי קיצבאות או יותר לפי חוק זה, או קיצבה אחת או יותר לפיו בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:

(1) (נמחקה);

(2) קיצבה או תשלום דומה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 32;

(3) קיצבה או תשלום דומה המשתלמים לפי חוק אחר או הסכם או הסדר מקופה ציבורית שנקבעה לענין סעיף 33 שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.

(ב) היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולן, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה – על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות או יותר לפיו, לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל של שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת או על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל שלא לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי בן-זוג הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה.

(ד) (1) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה (בסעיף זה – הקיצבה לפי החוק האחר) תהיה ההפחתה של כל קיצבה בשיעור שיחסו לסכום הכולל שיש להפחית, אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב), הוא כיחס כל קיצבה וקיצבה אל הסכום הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה.

(2) היתה הקיצבה לפי החוק האחר קיצבה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, ומשתלמת מאוצר המדינה, יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(א) לא ינהגו לפי פסקה (1) ולפי סעיף 32 של אותו חוק;

(ב) הקיצבה לפי אותו חוק לא תעלה על הסכום שבו עודף הסכום הכולל שהיה משתלם לזכאי לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לולא הוראות פסקה זו, על קיצבה לפי חוק זה.

(ה) המשכורת הקובעת, לענין סעיף זה, תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת.

גימלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום  [30]

32.   (א)  בסעיף זה –

           "חוקי השיקום" – חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום לענין סעיף זה;

           "גימלה לפי חוקי השיקום" – תגמולים, הענקה, מענק, וכל תשלום חוזר או חד-פעמי אחר המגיעים לפי חוקי השיקום.

           (ב)  הזכאי עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, הברירה בידו לבחור באחת מהן.

           (ג)   בחר בגימלה לפי חוק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגימלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם, אולם מי שבחר בקיצבה לפי סעיף 14(ד)(2) או זכאי לקיצבה לפי סעיף 23, יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים נוסף לקיצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קיצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום.

           (ד)  הזכאי שלא עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.

           (ה)  בן-זוג ויתומים של זכאי לקיצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים או שהמירו את זכותם לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק האמור, יהיו זכאים, על אף האמור בהוראות האחרות של סעיף זה, למחצית קיצבתם לפי סעיף 24, אם אותו זכאי, אילולא נפטר, היה זכאי לקיצבה לפי סעיף 4(ד)(2), ולרבע מהקיצבה האמורה - בכל מקרה אחר; בנוסף לקיצבה יהיו זכאים למלוא התגמולים זולת אם הומרו לפי סעיף 30 לחוק האמור, ואין רואים את הקיצבה כהכנסה לענין חוקי השיקום.

קיצבה ומשכורת מקופת הציבור [31]

33.   (א)  בסעיף זה –

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           "הכנסה מקופת הציבור" – משכורת מאוצר המדינה;

           "קיצבה רגילה" – קיצבה שהיתה מגיעה אלמלא הוראות סעיף זה;

           "הכנסה כוללת" – הכנסה מקופת הציבור בצירוף הקיצבה הרגילה.

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           (ב)  זכאי לקצבה, להוציא בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, שחזר לשירות קבע או שהוא עובד בשירות צבא הגנה לישראל, והכנסתו הכוללת ממשכורת ומקצבה עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת כאמור על המשכורת הקובעת המשוקללת, לא תפחת קצבתו מכוח סעיף זה.

           (ג)   זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (ב) כאילו הוא מקבל קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקיצבה עקב קבלת הכנסה מקופת הציבור ינוכה ממנה חלק הקיצבה שהיוון.

(תיקון מס' 2) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 7) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 17) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           (ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השלישית.

(תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

           (ה)  (בוטל).

מיום 1.4.1988

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ח מס' 1241 מיום 9.3.1988 בעמ' 44 (ה"ח 1867)

הוספת סעיף קטן 33(ד)

מיום 1.2.1992

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ב מס' 1381 מיום 30.1.1992 בעמ' 63 (ה"ח 2094)

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 65 55.

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 56 (ה"ח 64)

(ב) זכאי לקיצבה, להוציא בן זוג, הזכאי לקיצבת שאיר, המקבל גם הכנסה מקופת הציבור, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקיצבת פרישה שהכנסתו מקופת הציבור פחותה מהמשכורת הקובעת, והוא חייל שחזר לשירות קבע או עובד בשירות צבא-הגנה לישראל, תשולם לו קיצבה כהפרש שבין הכנסה זו לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקיצבה הרגילה; עלתה ההכנסה על המשכורת הקובעת, לא תשולם לו כל קיצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) זכאי לקיצבת פרישה שהוא עובד בשירות צבא-הגנה לישראל והגיע לגיל חמישים וחמש לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת (בסעיף זה – הגיל הקובע), תשולם לו קיצבה לפי פסקה (3);

(ב) זכאי לקיצבת פרישה שהוא עובד בשירות צבא-הגנה לישראל ולא הגיע לגיל חמישים וחמש לגיל הקובע, לא תפחת קיצבתו משליש הקיצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), ובלבד שעברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקיצבה, והיא שנתיים אם יצא לקיצבה בטרם הגיע לגיל חמישים לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

(3) זכאי לקצבת פרישה שאינו נמנה עם המפורטים בפסקה (1) והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת – תשולם לו קיצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשעור הקיצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת, לא תפחת קיצבתו מכוח סעיף זה.

(ג) זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (ב) כאילו הוא מקבל קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקיצבה עקב קבלת הכנסה מקופת הציבור ינוכה ממנה חלק הקיצבה שהיוון.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 55 לגיל הקובע.

מיום 1.4.2011

תיקון מס' 25

ס"ח תשע"א מס' 2280 מיום 10.3.2011 עמ' 388 (ה"ח 360)

הוספת סעיף קטן 33(ה)

מיום 1.1.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 469 (ה"ח 683)

33. (א) בסעיף זה –

"הכנסה מקופת הציבור" – משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שקבעה הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה;

"קיצבה רגילה" – קיצבה שהיתה מגיעה אלמלא הוראות סעיף זה;

"הכנסה כוללת" – הכנסה מקופת הציבור בצירוף הקיצבה הרגילה.

(ב) זכאי לקיצבה, להוציא בן זוג, הזכאי לקיצבת שאיר, המקבל גם הכנסה מקופת הציבור, יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקיצבת פרישה שהכנסתו מקופת הציבור פחותה מהמשכורת הקובעת, והוא חייל שחזר לשירות קבע או עובד בשירות צבא-הגנה לישראל, תשולם לו קיצבה כהפרש שבין הכנסה זו לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקיצבה הרגילה; עלתה ההכנסה על המשכורת הקובעת, לא תשולם לו כל קיצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) זכאי לקיצבת פרישה שהוא עובד בשירות צבא-הגנה לישראל והגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת (בסעיף זה – הגיל הקובע), תשולם לו קיצבה לפי פסקה (3);

(ב) זכאי לקיצבת פרישה שהוא עובד בשירות צבא-הגנה לישראל ולא הגיע לגיל הקובע, לא תפחת קיצבתו משליש הקיצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), ובלבד שעברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקיצבה, והיא שנתיים אם יצא לקיצבה בטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

(3) זכאי לקצבת פרישה שאינו נמנה עם המפורטים בפסקה (1) והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת – תשולם לו קיצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשעור הקיצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת, לא תפחת קיצבתו מכוח סעיף זה.

(ב) זכאי לקצבה, להוציא בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, שחזר לשירות קבע או שהוא עובד בשירות צבא הגנה לישראל, והכנסתו הכוללת ממשכורת ומקצבה עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת כאמור על המשכורת הקובעת המשוקללת, לא תפחת קצבתו מכוח סעיף זה.

(ג) זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (ב) כאילו הוא מקבל קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקיצבה עקב קבלת הכנסה מקופת הציבור ינוכה ממנה חלק הקיצבה שהיוון.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל הקובע הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השלישית.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהכנסתו מקופת הציבור משולמת לו בעד עבודתו בתעשייה ביטחונית ממשלתית או ביחידת סמך ביטחונית; בסעיף קטן זה –

"יחידת סמך ביטחונית" – יחידת סמך של משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שעיקר פעולתה בתחום ביטחון המדינה ותושביה;

"תעשייה ביטחונית ממשלתית" – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שעיסוקה בתחום הביטחון וששר הביטחון נקבע כאחראי לענייניה לפי החוק האמור.

גימלה ומענק שחרור  [33ב] (תיקון מס' 3)  תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 3) (תיקון)  תש"ן-1990

34.   (א)  חייל או שאירו הזכאים בגלל פרישת החייל לגימלה לפי חוק זה, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה למענק שחרור, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.

           (ב)  מי שאינו זכאי לקיצבה לפי חוק זה, בגלל בחירתו לפי סעיף 32, ומגיע לו מענק שחרור, לא תבוא בחשבון שיעורו של המענק כל תקופת שירות שלאחר חמש שנות שירותו הראשונות.

(תיקון מס' 20) תשס"ה-2005

           (ג)   הוראת סעיף קטן (א) תחול אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 10, 12א, 19, 28, 33, 54(ב) ו-(ג), 57, 60, 61, 64(ב), 64(ג) ו-67.

(תיקון מס' 3) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 3) (תיקון) תש"ן-1990

           (ד)  חייל שנתקיימו בו שניים אלה:

(1)   תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;

(2)   הוא זכאי לקיצבת פרישה בשיעור המרבי או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקיצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.

(תיקון מס' 3) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 3) (תיקון) תש"ן-1990

           (ה)  חייל שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(תיקון מס' 17) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

(1)   הוא פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השלישית;

(2)   הוא זכאי לגימלאות כפל לפי סעיף 31(א)(2) או (3), או לקיצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 37 או 38, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(3)   תקופת שירותו בפועל, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה אינו חל עליו, אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 37, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליו סעיף 38, וכן תקופת עבודתו שעליה איננו זכאי לקיצבה לפי חוק זה אלא לקיצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 31(א)(2) או (3), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;

(4)   הוא זכאי לקיצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 37 או 38, או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 31(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו.

           יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על התקופות המזכות אותו בקיצבה בשיעור המרבי או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).

(תיקון מס' 3) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 3) (תיקון) תש"ן-1990

           (ו)   על אף האמור בסעיף קטן (ה), אם על פי הסכם או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקיצבה המשתלם מטעם מעביד קודם בחלק משיעור הקיצבה שהיתה מגיעה לחייל בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולם מענק שחרור בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקיצבה כאמור.

(תיקון מס' 3) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 3) (תיקון) תש"ן-1990

           (ז)   בסעיף זה –

           "שיעור מרבי" – השיעור המרבי של קיצבת הפרישה שהיה משתלם לחייל שפרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;

           "תקופת שירות בפועל" – לרבות –

(1)   תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 36 לחוק זה או לפי סעיף 83 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970;

(2)   תקופת העדר משירות המובאת בחשבון מכח האמור בסעיף 9 לחוק זה או סעיף 11(4) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, ולמעט שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986.

מיום 1.4.1980

תיקון מס' 3

ס"ח תשמ"ט מס' 1267 מיום 22.2.1989 בעמ' 10 (ה"ח 1887)

תיקון מס' 3 (תיקון)

ס"ח תשמ"ט מס' 1301 מיום 25.1.1990 בעמ' 48 (ה"ח 1962)

34. (א) חייל או שאירו הזכאים בגלל פרישת החייל לגימלה לפי חוק זה, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה למענק שחרור, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.

(ב) מי שאינו זכאי לקיצבה לפי חוק זה, בגלל בחירתו לפי סעיף 32, ומגיע לו מענק שחרור, לא תבוא בחשבון שיעורו של המענק כל תקופת שירות שלאחר חמש שנות שירותו הראשונות.

(ג) הוראת סעיף קטן (א) תחול אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 10, 19, 28, 33, 54(ב), 57, 60, 61, 64(ב), 64(ג) ו-67.

(ד) חייל שנתקיימו בו שניים אלה:

(1) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;

(2) הוא זכאי לקיצבת פרישה בשיעור המרבי או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקיצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.

(ה) חייל שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1) הוא פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 55;

(2) הוא זכאי לגימלאות כפל לפי סעיף 31(א)(2) או (3), או לקיצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 37 או 38, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(3) תקופת שירותו בפועל, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה אינו חל עליו, אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 37, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליו סעיף 38, וכן תקופת עבודתו שעליה איננו זכאי לקיצבה לפי חוק זה אלא לקיצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 31(א)(2) או (3), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;

(4) הוא זכאי לקיצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 37 או 38, או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 31(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו.

יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על התקופות המזכות אותו בקיצבה בשיעור המרבי או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), אם על פי הסכם או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקיצבה המשתלם מטעם מעביד קודם בחלק משיעור הקיצבה שהיתה מגיעה לחייל בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולם מענק שחרור בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקיצבה כאמור.

(ז) בסעיף זה –

"שיעור מרבי" – השיעור המרבי של קיצבת הפרישה שהיה משתלם לחייל שפרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;

"תקופת שירות בפועל" – לרבות –

(1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 36 לחוק זה או לפי סעיף 83 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970;

(2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון מכח האמור בסעיף 9 לחוק זה או סעיף 11(4) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, ולמעט שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986.

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 17

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 56 (ה"ח 64)

(ה) חייל שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1) הוא פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 55 לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת;

(2) הוא זכאי לגימלאות כפל לפי סעיף 31(א)(2) או (3), או לקיצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 37 או 38, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(3) תקופת שירותו בפועל, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה אינו חל עליו, אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 37, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליו סעיף 38, וכן תקופת עבודתו שעליה איננו זכאי לקיצבה לפי חוק זה אלא לקיצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 31(א)(2) או (3), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;

(4) הוא זכאי לקיצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 37 או 38, או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 31(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו.

יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על התקופות המזכות אותו בקיצבה בשיעור המרבי או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).

מיום 1.5.2005

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 בעמ' 417 (ה"ח 143)

(ג) הוראת סעיף קטן (א) תחול אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 10, 12א, 19, 28, 33, 54(ב) ו-(ג), 57, 60, 61, 64(ב), 64(ג) ו-67.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"ב מס' 2365 מיום 27.6.2012 עמ' 470 (ה"ח 683)

(ה) חייל שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1) הוא פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת בתוספת השלישית;

מענק במקום גימלה  [33ג] (תיקון מס' 4)  תשמ"ט-1989

35.   (א)  חייל שנפטר לאחר שלוש שנות שירות קבע, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור, במקום בכל הגימלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה, בסכום הגבוה מבין אלה:

(תיקון מס' 4)  תשמ"ט-1989

(1)   מענק לפי סעיף 24 כאילו שירת החייל פחות משלוש שנים;

(2)   מענק שחרור בשל כל תקופת שירותו של החייל.

           (ב)  האמור בסעיף קטן (א)(2) לא יחול על שאיר שבחר בגימלה לפי חוקי השיקום, בהתאם לאמור בסעיף 32(ב).

מיום 1.4.1982

תיקון מס' 4

ס"ח תשמ"ט מס' 1276 מיום 6.6.1989 בעמ' 58 (ה"ח 1920)

(א) חייל שנפטר לאחר חמש שנות שירות קבע שלוש שנות שירות קבע, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור, במקום בכל הגימלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה, בסכום הגבוה מבין אלה:

(1) מענק לפי סעיף 24 כאילו שירת החייל פחות מחמש שנים פחות משלוש שנים;

(2) מענק שחרור בשל כל תקופת שירותו של החייל.

סימן ה': תקופות עבודה במקומות אחרים

דין עבודה במוסד מוכר [52]

36.   (א)  אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות קבע, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה, ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו בשירות קבע, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

           (ב)  בסעיף זה, "מוסד מוכר" – מוסד או ארגון או חלק מגוף כזה, שהממשלה אישרה כמוסד מוכר לענין סעיף זה, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה.

העברה מסוג שירות למשנהו [52א]

37.   מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשירות קבע – ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירות הקבע, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

הסכם עם מעביד (תיקון מס' 5) תשנ"א-1991

38.   (א)  שר הבטחון רשאי להתקשר עם מעביד בהסכם כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם, שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות הקבע לעבודה אצל המעביד או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעביד שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

           (ב)  לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או קרן תגמולים, שעובדי המעביד קשורים בה או המשרתת את עובדי המעביד – כדין הסכם עם המעביד.

           (ג)   בסעיף זה, "תקופת עבודה" – תקופת שירות בשירות הקבע או תקופת עבודה אצל המעביד.

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 108 (ה"ח 2009)

החלפת סעיף 38

הנוסח הקודם:

הסכמים עם ארגון ציבורי

38. (א) שר הבטחון רשאי להתקשר עם ארגון ציבורי בהסכם – כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם – שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של אדם שפרש מעבודתו בארגון הציבורי ועבר, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לשירות קבע או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הארגון שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזה ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

(ב) לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי הארגון הציבורי קשורים בה או המשרתת את עובדי הארגון הציבורי – כדין הסכם עם הארגון הציבורי.

(ג) לא יתקשר שר הבטחון בהסכם מיוחד לפי סעיף זה אלא בהסכמת האדם שעליו חל ההסכם.

(ד) הסכם כללי לפי סעיף זה טעון פרסום ברשומות.

(ה) בסעיף זה –

"ארגון ציבורי" – מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כארגון ציבורי לענין חוק זה, משום שפעולותיו, כולן או מקצתן, הן לתועלת הציבור, לרבות חלק מגוף זה;

"תקופת עבודה" – תקופת עבודה בארגון ציבורי או תקופת שירות בשירות קבע.

זכויות לפי הסכם  [52ג] (תיקון מס' 5) תשנ"א-1991

39.   (א)  הסכם לפי סעיף 38 דינו, לענין הזכויות של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גימלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה – כדין גימלאות לפי חוק זה.

(תיקון מס' 5) תשנ"א-1991

           (ב)  מי שפרש משירות הקבע ועבר לעבוד אצל מעביד ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גימלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגימלה זו בלבד; אולם –

(1)   אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;

(2)   הביא הממונה את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 108 (ה"ח 2009)

זכויות אדם לפי הסכם עם ארגון ציבורי זכויות לפי הסכם

39. (א) הסכם לפי סעיף 38 דינו, לענין הזכויות של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גימלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה – כדין גימלאות לפי חוק זה.

(ב) מי שפרש משירות הקבע ועבר לעבוד אצל מעביד ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גימלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגימלה זו בלבד; אולם –

(1) אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;

(2) הביא הממונה את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

תנאי הסכם מיוחד (תיקון מס' 5)  תשנ"א-1991

40.   לא יתקשר שר הבטחון בהסכם מיוחד לפי סעיף 38 אלא בהסכמת האדם שההסכם חל עליו; השר יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנו על הסכמת האדם.

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 108 (ה"ח 2009)

החלפת סעיף 40

הנוסח הקודם:

40. שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכם מיוחד לפי סעיף 38.

אצילת סמכויות  [52ה]

41.   שר הבטחון רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי סעיף 38.

הסכם בדבר רציפות זכויות (תיקון מס' 5)  תשנ"א-1991

42.   (א)  עבר אדם מעבודה אצל מעביד לשירות הקבע ולא חל על העברתו זו הסכם לפי סעיף 38, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

           (ב)  עבר אדם משירות הקבע לעבודה אצל מעביד ולא חל על העברתו הסכם לפי סעיף 38, רשאי שר הבטחון להתקשר איתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גימלאות, בעד תקופת שירותו בשירות הקבע כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 108 (ה"ח 2009)

החלפת סעיף 42

הנוסח הקודם:

איסור גימלאות כפל

42. על אף האמור בסעיפים 38 עד 41, לא יהא אדם זכאי לגימלה גם מן המדינה וגם מן הארגון הציבורי בקשר לתקופה אחת, והברירה בידו.

מניעת גימלאות כפל (תיקון מס' 5)  תשנ"א-1991

42א.   על אף האמור בסעיפים 37 עד 42 לא יהא אדם זכאי לגימלה בקשר לתקופה אחת, גם לפי חוק זה וגם מן המעביד האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 5

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 בעמ' 108 (ה"ח 2009)

הוספת סעיף 42א

פרק ג': סדר תביעה והחלטה

ממונים על תשלום גימלאות [6]

43.   שר הבטחון ימנה אדם אחד או יותר לממונים על תשלום גימלאות; הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

ועדות ערעור [7]

44.   (א)  שר המשפטים ימנה ועדות ערעור לצורך חוק זה.

           (ב)  ועדת ערעור תהיה של שלושה, שאחד מהם לפחות יהיה חייל.

           (ג)   הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.

סמכויות עזר [8]

45.   לממונה ולועדת ערעור יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 וסעיף 27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.