להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976

רשויות ומשפט מנהלי – תיירות – שירותי תיירות

תוכן ענינים

פרק א': פרשנות

Go

2

סעיף 1

הגדרות

Go

2

פרק ב': הסדר שירותי תיירות

Go

2

סעיף 2

שירותי תיירות   מה הם

Go

2

סעיף 3

הסדרת שירותי תיירות

Go

2

סעיף 4

מתן שירותים באמצעות בעלי מקצוע

Go

3

סעיף 5

קביעת מחירים ופרסומם

Go

3

סעיף 6

איסור לסרב מתן שירות או להתנותו

Go

3

סעיף 10

עסק מאושר לתיירים

Go

3

סעיף 11

סמכויות משלימות

Go

3

סעיף 12

סמכויות לענין רשיונות

Go

3

פרק ב'1: שירותי סוכנות נסיעות – חובת הבטחת כספי לקוחות וגילוי נאות

Go

4

סעיף 12א

הבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעות

Go

4

סעיף 12ב

קרן להבטחת כספי לקוחות

Go

4

סעיף 12ג

חובת גילוי נאות

Go

4

סעיף 12ד

עיצום כספי

Go

4

סעיף 12ה

סמכויות הממונה

Go

4

פרק ג': עבירות, שפיטה ועונשין

Go

4

סעיף 13

עבירות ועונשין

Go

4

סעיף 14

אחריות לעבירה

Go

5

סעיף 15

חובת הראיה

Go

5

סעיף 16

הפסקת שירות תיירות

Go

5

סעיף 17

ביצוע צו

Go

5

סעיף 18

שמירת דינים

Go

5

פרק ד': הוראות שונות

Go

5

סעיף 19

סמכויות מבקר

Go

5

סעיף 20

מינויים וקביעת תפקידים

Go

5

סעיף 21

תחולה על נאות מרפא

Go

5

סעיף 23

שמירת דינים

Go

6

סעיף 24

ביצוע

Go

6

סעיף 25

ביטול

Go

6

סעיף 26

תחילה

Go

6


חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

           "בית מלון" – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת;

           "חוק זה" – לרבות תקנות שהותקנו לפיו;

           "חניון" – שטח שהוכשר ללינה בתנאי שדה שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת;

(תיקון מס' 3) תשנ"ט-1999

           "משרד לתיור" – (נמחקה);

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

מחיקת הגדרת "משרד לתיור"

הנוסח הקודם:

"משרד לתיור" – אחד מאלה:

(1) אדם המארגן סיור בישראל בתמורה בין כעסק בין באקראי או שלא בתמורה אך דרך קבע, למעט -

(א) סיור של בית-ספר כהגדרתו בפקודת החינוך בשביל תלמידיו;

(ב) סיור של מוסד או מפעל בשביל עובדיו או חניכיו;

(ג) סיור מטעם ארגון ציבורי בישראל שיש לו קשר גומלין קבוע עם ארגונים ציבוריים מקבילים במדינות חוץ, ובלבד ששר החינוך והתרבות או שר החוץ, בהתייעצות עם שר התיירות, אישר את הארגון הציבורי לעניין פסקה זו;

(2) אדם המעמיד לרשותו של מזמין סיור כלי רכב עם מפעילו – למעט מונית כמשמעותה בתקנות התעבורה תשכ"א-1961 – בין כעסק ובין באקראי;

(3) אדם הנותן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) ו-(2) בתמורה וכעסק.

(תיקון מס' 3) תשנ"ט-1999

           "סוכנות נסיעות" – (נמחקה);

מיום 5.8.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1222 מיום 5.8.1987 עמ' 151 (ה"ח 1837)

"סוכנות נסיעות" – אדם שבתמורה או כעסק עושה אחת מאלה, בין בנוסף לפעולותיו של משרד לתיור ובין כפעולה לעצמה:

(1) מארגן סיור לישראל או למדינות חוץ או מזמין שירותים בעסק לצרכי סיור כאמור;

(2) מזמין או מוכר כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה למדינות חוץ או לסיור;

(3) מזמין שירותי בית מלון בישראל או בחוץ לארץ;

(3) (4) מטפל בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצרכי סיור או נסיעה כאמור, על פי דיני ישראל או מדינת חוץ;

(4) (5) נותן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (3) (1) עד (4) בתמורה וכעסק.

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

מחיקת הגדרת "סוכנות נסיעות"

הנוסח הקודם:

"סוכנות נסיעות" – אדם שבתמורה או כעסק עושה אחת מאלה, בין בנוסף לפעולותיו של משרד לתיור ובין כפעולה לעצמה:

(1) מארגן סיור לישראל או למדינות חוץ או מזמין שירותים בעסק לצרכי סיור כאמור;

(2) מזמין או מוכר כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה למדינות חוץ או לסיור;

(3) מזמין שירותי בית מלון בישראל או בחוץ לארץ;

(4) מטפל בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצרכי סיור או נסיעה כאמורף על פי דיני ישראל או מדינת חוץ;

(5) נותן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4) בתמורה וכעסק.

(תיקון מס' 3) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 4) תשס"ב-2002

           "סיור" – בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו"ארגון סיור" – לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו;

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

"סיור" – בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו"ארגון סיור" - לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו;

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 140 (ה"ח 3043)

"סיור" – בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבות טיול ולמעט הסעה של נוסעים ממקום למקום בקו נסיעה קבוע ו"ארגון סיור" – לרבות ביצוע סיור והצעה או הסכמה לבצעו;

(תיקון מס' 4) תשס"ב-2002

           "שירותי סוכנות נסיעות" – כל אחד מאלה:

(1)   ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור;

(2)   הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה;

(3)   הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל;

(4)   טיפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור;

(5)   מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקאות (1) עד (4);

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 140 (ה"ח 3043)

הוספת הגדרת "שירותי סוכנות נסיעות"

           "השר" – שר התיירות;

           "תייר חוץ" – מי שנכנס לישראל ויושב בה על-פי רשיון לישיבת ביקור או לישיבת מעבר, כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, או על-פי צו או היתר שניתן מכוח סעיף 17 לחוק האמור.

פרק ב': הסדר שירותי תיירות

שירותי תיירות – מה הם

2.    אלה שירותי תיירות:

(1)  בית-מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד בעיקר לאורחיו:

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

(1א)        (נמחק);

(2)  חניון;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ט-1999

(3)  (נמחק);

(תיקון מס' 3)  תשנ"ט-1999

(4)  (נמחק);

(5)  שירותי מורה דרך בתמורה או הניתנים בידי מסיע בתמורה או בידי מי שמשתתף בקבוצה של תיירי חוץ או מתלווה אליה, בכל אחד מאלה:

(א)   סיור;

(ב)   אתר או מוסד שיש בו ענין לתייר חוץ, למעט הדרכה בתחום מוסד שניתנת מטעמו;

(6)  עיסוק דרך קבע בארגון כינוסים, סמינרים, סימפוזיונים וקבוצות לימוד, שמשתתפים בהם בעיקר תיירי חוץ, לרבות עיסוק בשירות מתורגמנות לאלה;

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

(7)  (נמחק).

מיום 5.8.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1222 מיום 5.8.1987 עמ' 151 (ה"ח 1837)

2. אלה שירותי תיירות:

(1) בית-מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד לאורחיו;

(1א) בתי אוכל;

(2) חניון;

(3) סוכנות נסיעות, וכל עיסוק אחר בתיירות נכנסת או יוצאת, למעט עיסוק בנסיעות בינלאומיות;

(4) משרד לתיור;

(5) שירותי מורה דרך בתמורה או הניתנים בידי מסיע בתמורה או בידי מי שמשתתף בקבוצה של תיירי חוץ או מתלווה אליה, בכל אחד מאלה:

(א) סיור;

(ב) אתר או מוסד שיש בו ענין לתייר חוץ, למעט הדרכה בתחום מוסד שניתנת מטעמו;

(6) עיסוק דרך קבע בארגון כינוסים, סמינרים, סימפוזיונים וקבוצות לימוד, שמשתתפים בהם בעיקר תיירי חוץ, לרבות עיסוק בשירות מתורגמנות לאלה;

(7) שירותי השכרת רכב.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח 2650)

2. אלה שירותי תיירות:

(1) בית-מלון, לרבות שירות הניתן בו ועסק הנמצא בתחומו ומיועד לאורחיו;

(1א) בתי אוכל;

(2) חניון;

(3) סוכנות נסיעות, וכל עיסוק אחר בתיירות נכנסת או יוצאת, למעט עיסוק בנסיעות בינלאומיות;

(4) משרד לתיור;

(5) שירותי מורה דרך בתמורה או הניתנים בידי מסיע בתמורה או בידי מי שמשתתף בקבוצה של תיירי חוץ או מתלווה אליה, בכל אחד מאלה:

(א) סיור;

(ב) אתר או מוסד שיש בו ענין לתייר חוץ, למעט הדרכה בתחום מוסד שניתנת מטעמו;

(6) עיסוק דרך קבע בארגון כינוסים, סמינרים, סימפוזיונים וקבוצות לימוד, שמשתתפים בהם בעיקר תיירי חוץ, לרבות עיסוק בשירות מתורגמנות לאלה;

(7) שירותי השכרת רכב.

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

מחיקת פסקאות 2(3), 2(4)

הנוסח הקודם:

(3) סוכנות נסיעות, וכל עיסוק אחר בתיירות נכנסת או יוצאת, למעט עיסוק בנסיעות בינלאומיות;

(4) משרד לתיור;

הסדרת שירותי תיירות

3.    השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להסדיר בתקנות את פעולתו ודרכי ניהולו של שירות תיירות, ובין השאר לקבוע –

(1)  דרישות ומבחנים לענין –

(א)   רישוי שירותי תיירות, למעט בית-מלון וחניון;

(ב)   סיווגם של שירותי תיירות;

(2)  סידורים ומיתקנים נאותים למשתמשים בשירות;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 3)  תשנ"ט-1999

(3)  חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם;

(4)  הוראות בדבר פרסומים של שירותי תיירות;

(5)  אגרות בעד רישוי או פעולה אחרת מכוח חוק זה.

מיום 5.8.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1222 מיום 5.8.1987 עמ' 151 (ה"ח 1837)

(3) חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם, ולגבי סוכנות נסיעות ומשרד לתיור – גם להמציא ערובה, בדרך שתיקבע, גם להמציא ערובה, למי שנקבע ובדרך שנקבעה למילוי התחייבויותהם כלפי לקוחות וספקים של שירותי תיירות ושל שירותי טיסה ושיט ושירותי תחבורה אחרים;

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

(3) חובתו של עוסק בשירות תיירות לבטח, בדרך שתיקבע, את המשתמשים בשירות ואת רכושם ולגבי סוכנות נסיעות ומשרד לתיור – גם להמציא ערובה, למי שנקבע ובדרך שנקבעה למילוי התחייבויותהם כלפי לקוחות וספקים של שירותי תיירות ושל שירותי טיסה ושיט ושירותי תחבורה אחרים;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ט-1999

3א.     (בוטל).

מיום 5.8.1987

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ז מס' 1222 מיום 5.8.1987 עמ' 151 (ה"ח 1837)

הוספת סעיף 3א

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

ביטול סעיף 3א

הנוסח הקודם:

ערובה לא ניתנת לשיעבוד

3א. ערובה כאמור בסעיף 3(3) וכספים ממימושה הנמצאים בידי מי שנקבע על פי הסעיף האמור, לא ישמשו אלא למילוי ההתחייבויות כאמור באותו סעיף וכפי שנקבע בתקנות, והם אינם ניתנים –

(1) לעיקול או שיעבוד;

(2) להעברה, אלא בדרך שנקבעה בתקנות או בהוראות מינהל.

מתן שירותים באמצעות בעלי מקצוע

4.    (א)  השר רשאי לקבוע בתקנות –

(1)   חובה ששירות תיירות פלוני יינתן על ידי בעלי כשירות מקצועית;

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 3)  תשנ"ט-1999

(2)   בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה[1] – הסדרים בענין הכשרה וכשירות של מורה דרך, כהגדרתו בתקנות.

           (ב)  מקום שחיקוק מעניק לשר העבודה סמכות להסדיר את ההכשרה והכשירויות של מקצועות תיירות והפיקוח עליהם, ישתמש שר העבודה בסמכות זו לאחר התייעצות עם שר התיירות; חובת ההתייעצות לא תחול על סמכויות לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, למעט בענין תכניות של בחינות הנערכות על-פיו.

מיום 1.10.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח 2650)

החלפת פסקה 4(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) בהתייעצות עם שר העבודה – הסדרים בענין הכשרה וכשירויות של מורה דרך ומנהל בית מלון, בענין מומחה לנסיעות, מומחה להסעת תיירים ופקיד מורשה כהגדרתם בתקנות ובענין מנהל מומחה ועובד מקצועי של עסק כאמור בסעיף 2(6).

לענין ביטול הסמכות בענין הכשרה וכשירויות של פקיד מורשה ופקיד מאושר מיום 1.10.1999

לענין ביטול הסמכות בענין הכשרה וכשירויות של מומחה לנסיעות ומומחה להסעת תיירים מיום 1.1.2002

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

(2) בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה – הסדרים בענין הכשרה וכשירויות של מורה דרך ובענין מומחה לנסיעות, מומחה להסעת תיירים ופקיד מורשה כהגדרתם בתקנות כהגדרתו בתקנות.

קביעת מחירים ופרסומם

5.    השר רשאי, באישור וכעדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות –

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

(1)  (נמחק);

(2)  מחירי מינימום למורה דרך;

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

(3)  חובה להציג מחירים, דרכי הצגתם ופרסומם.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח 2650)

5. השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות –

(1) מחירי מקסימום לשירותי תיירות, ואיסור או הגבלה על קבלה ונתינה של תמורה נוספת על המחיר שנקבע, ובלבד שלא יקבע השר מחיר הסעה בכלי הסעה אלא בהסכמת שר התחבורה;

(2) מחירי מינימום למורה דרך;

(3) חובה להציג מחירים כאמור בפסקאות (1) ו-(2), דרכי הצגתם ופרסומם.

איסור לסרב מתן שירות או להתנותו

6.    מי שעוסק בשירות תיירות לא יסרב סירוב לא סביר לספק שירות שבתחום עיסוקו, ולא יתנה את הספקת השירות בתנאים שלא הותרו בתקנות.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ט-1999

7.    (בוטל).

מיום 1.1.1999

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

איסור על עמלה למורה דרך

7. (א) מי שמתלווה לתייר חוץ בסיור כמורה דרך, כנהג או בתפקיד אחר, לא יבקש, לא יקבל ולא יסכים לקבל עמלה או תמורה אחרת מכל אדם בשל הפניית תייר חוץ לבית עסק פלוני או בשל טובין או שירותים שרכש תייר חוץ באותו בית עסק.

(ב) לא יתן אדם ולא יציע עמלה או תמורה כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

8.       (בוטל).

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח 2650)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

הסדרת מקומות אכסון לתיירי חוץ

8. השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כללים בדבר החלק של חדרי בית-מלון שיוקצו לאירוח תיירי חוץ בעונה פלונית או במקום פלוני, בין ליחידים ובין לקבוצות, בין לסוכנויות נסיעות ובין למשרדים לתיור, ובלבד שאדם המתאכסן בפועל בבית מלון לא יידרש לפנות את מקומו בתקופה שהזמין לה את המקום.

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

9.       (בוטל).

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח 2650)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

אישור לסיור

9. (א) משרד לתיור או סוכנות נסיעות לא יציעו ביצוע סיור בישראל אלא אם אישר אותו השר מראש ובכתב.

(ב) השר רשאי להורות על הכנסת שינויים בתוכניתו של סיור ולקבוע הוראות בדבר הדרכה בו ובדבר סידורי אירוח, נוחות ורווחה למשתתפים בו, ורשאי הוא, בהסכמת שר התחבורה, לקבוע הוראות בדבר סוגם, התאמתם ומספרם של כלי רכב אשר ישמשו לסיור של משרד לתיור, ודרכי פעולתו של משרד לתיור המשתמש בכלי שיט או טיס.

עסק מאושר לתיירים

10.   השר רשאי, בדרך שיקבע בתקנות, להעניק לשירותי תיירות, וכן למפעלים ושירותים אחרים לפי בקשתם, תואר, ציון או סמל של עסק מאושר לתיירי חוץ או תואר כיוצא בזה; ורשאי הוא להסדיר את אופן השימוש בתואר, בציון או בסמל שייקבעו ודרכי ביטולם.

סמכויות משלימות

11.   (א)  כל ענין שהשר רשאי להסדיר לפי חוק זה, רשאי הוא לאסור, לחייב, להגביל, להטיל עליו פיקוח או לפטור ממנו, ורשאי הוא לעשות זאת בין בדרך כלל ובין לפי סוגים, דרגות או סניפים של שירותי תיירות.

           (ב)  השר רשאי להורות כל הוראה משלימה וכל הוראת לווי הדרושות לביצוע סמכויות לפי חוק זה, לרבות דרכי אכיפתן של הוראות כאמור.

סמכויות לענין רשיונות

12.   (א)  מי שמוסמך ליתן רשיון או תעודה אחרת (להלן – רשיון) לפי חוק זה, רשאי לסרב לתיתו או לסרב לחדשו או להתנות נתינתו, בתנאים מוקדמים או לקבוע בו תנאים; ורשאי הוא לבטלו, לשנותו או לשנות תנאים שנקבעו לגביו אם אירעה אחת מאלה:

(1)   נשתנו נסיבות שעל-פיהן ניתן הרשיון;

(2)   הופרו הוראות חוק זה או תנאים שנקבעו מכוחו;

(3)   מעשהו או מחדלו של בעל הרשיון בענין הנוגע לשירותי תיירות יש בו, לדעת השר, כדי לפסלו מלהיות בעל רשיון או סוג או דרגה שניתנו לו;

(4)   בעל הרשיון הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על חיקוק הנוגע לעיסוקו;

(5)   הוכח לשר כי בעל הרשיון לא עמד בהתחייבויותיו כלפי לקוחות או ספקים שבתחום עיסוקו או לא יוכל לעמוד בהן.

           (ב)  החלטה לפי סעיף זה יכול שתהיה בהגבלת זמן או ללא הגבלה או שתיכנס לתקפה אם בעל הרשיון לא מילא תנאי שנקבע בה.

           (ג)   בוטל רשיון או נשללה דרגה שלא בידי השר, רשאי בעל הרשיון לערור לפני השר, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.

           (ד)  לא יבוטל רשיון אלא אם ניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

           (ה)  היה שירות תיירות חייב ברישוי הן על-פי חוק זה והן על-פי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, לא יינתן לו רישוי על-פי חוק זה אלא לאחר שניתן לו הרשיון על-פי החוק האמור.

(תיקון מס' 4)  תשס"ב-2002

פרק ב'1: שירותי סוכנות נסיעות – חובת הבטחת כספי לקוחות וגילוי נאות

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 142 (ה"ח 3043)

הוספת פרק ב'1

הבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעות (תיקון מס' 4) תשס"ב-2002

12א.   (א)  הנותן, בתמורה או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות (בחוק זה – נותן שירותי סוכנות נסיעות) חייב להבטיח את כספי הלקוחות המקבלים ממנו שירות (בפרק זה – לקוחות) למקרה שהוא נעשה חדל פירעון או למקרים נוספים, שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

           (ב)  הבטחת כספי לקוחות תהיה באחת מאלה:

(1)   חברות בקרן להבטחת כספי לקוחות הפועלת בהתאם להוראות סעיף 12ב;

(2)   ביטוח באמצעות פוליסת ביטוח שהוציא מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981 (בפרק זה – חוק הפיקוח); השר יקבע הוראות וכללים לענין הביטוח, לרבות הסכומים או השיעורים שעל פוליסה כאמור לכסות.

           (ג)   כספים המצויים בקרן, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), המיועדים להבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה, אינם ניתנים לעיקול, לשעבוד או להעברה, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות, ובדרך שקבע כאמור.

           (ד)  השר יקבע הוראות בדבר חובת דיווח על הבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה ובדבר דרכי הדיווח.

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 142 (ה"ח 3043)

הוספת סעיף 12א

קרן להבטחת כספי לקוחות  (תיקון מס' 4) תשס"ב-2002

12ב.   (א)  קרן להבטחת כספי לקוחות (להלן – הקרן) היא קרן שהקים ארגון של נותני שירותי סוכנות נסיעות או קרן אחרת, שאושרה בדרך שקבע השר; הוראות חוק הפיקוח לא יחולו על קרן כאמור.

           (ב)  הקרן תקבל כחבר בה כל מי שנותן שירותי סוכנות נסיעות, בתנאים שוויוניים, אף אם אינו חבר בארגון נותני שירותי סוכנות הנסיעות שהקים את הקרן.

           (ג)   נותן שירותי סוכנות נסיעות, שהקרן סירבה לקבלו כחבר בה, רשאי לערור על כך לפני השר, או לפני מי שהשר הסמיכו לכך מבין עובדי המדינה שבמשרדו, בתוך תקופה שיקבע השר.

           (ד)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סדרי הפעלת הקרן, לרבות תנאים ודרכים לתשלום כספים מהקרן.

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 143 (ה"ח 3043)

הוספת סעיף 12ב

חובת גילוי נאות (תיקון מס' 4)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 5)  תשס"ו-2006

12ג.   השר, לאחר התייעצות עם הממונה כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, יקבע בתקנות חובה על נותן שירותי סוכנות נסיעות לגלות מידע בכל ענין הנוגע לשירותים שהוא נותן, ורשאי הוא לקבוע מהו ענין מהותי לענין סעיף 13(ה); בתקנות כאמור יקבע השר את פרטי המידע אשר יש חובה לגלותם, וכן את דרכי העמדת המידע לרשות הציבור.

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 143 (ה"ח 3043)

הוספת סעיף 12ג

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 322 (ה"ח 236)

12ג. השר, לאחר התייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, יקבע בתקנות חובה על נותן שירותי סוכנות נסיעות לגלות מידע בכל ענין הנוגע לשירותים שהוא נותן, ורשאי הוא לקבוע מהו ענין מהותי לענין סעיף 13(ה); בתקנות כאמור יקבע השר את פרטי המידע אשר יש חובה לגלותם, וכן את דרכי העמדת המידע לרשות הציבור.

עיצום כספי  (תיקון מס' 4) תשס"ב-2002

12ד.   (א)  השר ימנה עובד מבין עובדי המדינה שבמשרדו, אשר יהיה ממונה על הטלת עיצום כספי לפי סעיף זה (בפרק זה – הממונה).

           (ב)  (1)   מצא הממונה כי אדם נותן שירותי סוכנות נסיעות, והיה לו יסוד סביר להניח כי אותו אדם הפר חובה מהחובות המפורטות להלן, יודיע לו בכתב כי נמצא שהוא נותן שירותי סוכנות נסיעות וכי הפר חובה מהחובות המוטלות עליו, וכי אם לא ימלא את החובה בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה יוטל עליו עיצום כספי;

(א)   חובה להבטיח את כספי הלקוחות כאמור בסעיף 12א(א) ו-(ב);

(ב)   חובת דיווח שנקבעה לפי הוראות סעיף 12א(ד);

(ג)    חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראת סעיף 12ג;

(2)   לא קיים נותן שירותי סוכנות הנסיעות את החובה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור המפורט להלן ובלבד שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(א)   לענין חובה כאמור בפסקה (1)(א) או (ג) – בשיעור הקנס האמור בסעיף
61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);

(ב)   לענין חובה כאמור בפסקה (1)(ב) – בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף
61(א)(1) לחוק העונשין.

           (ג)   הממונה רשאי להטיל על תאגיד כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (ב).

           (ד)  (1)   בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה;

(2)   בהפרה חוזרת ייווסף לעיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אם היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת חובה כאמור בסעיף קטן (ב), בתוך שנתיים מיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

           (ה)  עיצום כספי ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך 30 ימים מיום קבלתה.

           (ו)   עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בערעור.

           (ז)   לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.

           (ח)  על גביית עיצום כספי תחול פקודת המסים (גביה).

           (ט)  (1)   על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט שלום, בתוך שלושים ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי;

(2)   אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורה הממונה או בית המשפט אחרת;

(3)   התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו;

(4)   על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

           (י)   (1)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 13(ה) אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת;

(2)   הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 13(ה), לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם יוחזר לו סכום העיצום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 143 (ה"ח 3043)

הוספת סעיף 12ד

סמכויות הממונה  (תיקון מס' 4) תשס"ב-2002

12ה.   כדי להבטיח ביצוע ההוראות לפי פרק זה, הסמכויות המסורות למבקר לפי הוראות סעיף 19 יהיו נתונות לממונה, לגבי מי שנותן, להנחת דעתו, שירותי סוכנות נסיעות.

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 143 (ה"ח 3043)

הוספת סעיף 12ה

פרק ג': עבירות, שפיטה ועונשין

עבירות ועונשין

13.   (א)  אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד – קנס 40,000 לירות:

ת"ט תשל"ז-1977 (תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 3)  תשנ"ט-1999

(1)   אדם שעבר על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 10 או 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2)   אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

           (ב)  מי שהפעיל שירות תיירות ללא רישוי כנדרש מכוח הוראות סעיף 3(1)(א), דינו – קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות; המשיך להפעילו לאחר שקיבל התראה מאת מי שהשר מינהו לענין זה או לא קיים תנאי שנקבע בה, דינו, נוסף על העונש לפי סעיף קטן זה – קנס 1,000 לירות או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היה תאגיד – קנס 4,000 לירות לכל יום כאמור.

           (ג)   מי שמסר ביודעין הודעה כוזבת או פרטים כוזבים לשאלותיו של מבקר לפי סעיף 19, דינו - קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות.

           (ד)  על אדם שעבר על הוראות סעיף 6 או על תקנות שהותקנו לפי סעיף 5, יוטל העונש שנקבע לאותו סוג עבירה על-פי סעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957.

(תיקון מס' 4) תשס"ב-2002

           (ה)  העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:

(1)   אינו מבטיח כספי לקוחות, בניגוד להוראות סעיף 12א(א) ו-(ב);

(2)   אינו מקיים חובת גילוי מידע שנקבעה לפי הוראות סעיף 12ג, בענין מהותי כפי שנקבע לפי אותן הוראות.

מיום 9.2.1977

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז מס' 843 מיום 9.2.1977 עמ' 79

(א) אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד - קנס 40,000 לירות:

(1) אדם שעבר על הוראות סעיפים 7 או 9(א) או על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 8, 9(ב), 10 או 29 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2) אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח 2650)

(א) אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד - קנס 40,000 לירות:

(1) אדם שעבר על הוראות סעיפים 7 או 9(א) סעיף 7 או על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 8, 9(ב) לפי סעיפים 3, 4, 10 או 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2) אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

מיום 1.1.1999

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח 2785)

(א) אלה דינם קנס 10,000 לירות, ואם היה תאגיד - קנס 40,000 לירות:

(1) אדם שעבר על הוראות סעיף 7 או על תקנות, כללים או הוראות לפי סעיפים 3, 4, 10 או 24, אם לא נקבע בתקנה, בכלל או בהוראה עונש אחר;

(2) אדם שהפריע למבקר במילוי תפקידו, או לא נענה לדרישותיו לפי סעיף 19.

מיום 14.2.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 143 (ה"ח 3043)

הוספת סעיף קטן 13(ה)

אחריות לעבירה

14.   (א)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, יאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

           (ב)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד או שלוח כשהוא פועל בתחום תפקידיו, יאשם בעבירה גם מעבידו או שולחו של העבריין, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

חובת הראיה

15.   הטוען שבידו רשיון לפי חוק זה – עליו הראיה.

הפסקת שירות תיירות

16.   (א)  הוגש אישום נגד אדם שהפעיל שירות תיירות ללא רישוי כנדרש מכוח הוראות סעיף 3(1)(א), רשאי השר לצוות בכתב על הפסקה ארעית במתן השירות, לרבות סגירת המקום שבו ניתן או מוצע השירות, ובלבד שהפסקה כאמור לא תעלה על ששים יום מיום שניתן הצו או עד למתן פסק-דין, לפי המועד המוקדם יותר; אולם בית המשפט רשאי, לבקשת הנפגע, לבטל את הצו או לאשרו עם או בלי שינויים; צו כאמור ייכנס לתקפו חמישה ימים אחרי נתינתו אם לא צויין בו מועד מאוחר מזה או אם לא בוטל לפני אותו מועד.

           (ב)  הורשע אדם בעבירה על חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על הפסקת עיסוקו בשירות תיירות, לרבות סגירת חצרים, או לצוות על כל דרך אחרת הנראית לו מתאימה להפסקת העיסוק או לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו לתקופה שיקבע.

           (ג)   מי שאינו מקיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו – קנס 100,000 לירות או מאסר שנה, ואם היה תאגיד – קנס 400,000 לירות, וקנס 3,000 לירות או מאסר ארבעה-עשר ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו, ואם היה תאגיד – קנס 12,000 לירות לכל יום כאמור.

           (ד)  מי שאינו מקיים צו לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 20,000 לירות או מאסר ששה חדשים, ואם היה תאגיד – קנס 80,000 לירות, וקנס 1,000 לירות או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו, ואם היה תאגיד – קנס 4,000 לירות לכל יום כאמור.

           (ה)  הורשע אדם לפי סעיף קטן (ג) או (ד), יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף קטן (ב).

ביצוע צו

17.   בצו לפי סעיף 16(א) ו-(ב) מותר להורות למשטרה או למבקר שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות הענין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו.

שמירת דינים

18.   שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית-המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי הפקודה האמורה.

פרק ד': הוראות שונות

סמכויות מבקר

19.   מבקר שמינה לכך השר יהיה רשאי, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח ביצוע חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –

(1)  לחקור אדם העוסק בשירות תיירות ולדרוש ממנו להציג לפניו רשיון על-פי חוק זה ומסמכים, ולמסור לו ידיעות והודעות שלדעת המבקר יש בהן כדי להראות שבוצעה עבירה לפי חוק זה;

(2)  להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שניתנים בו שירותי תיירות, לבדוק כל ציוד ומיתקן שבו וכל פעולה הנעשית בו לפי חוק זה, לערוך בו חיפוש ולדרוש כל דבר שלדעת המבקר יש בו כדי להראות על ביצוע עבירה לפי חוק זה, ובלבד שבבית מלון לא ייכנס לחדר אירוח בשעה שנמצא בו אורח.

מינויים וקביעת תפקידים

20.   (א)  השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר מינויו וקביעת תפקידיו של כל אדם, כפי הדרוש לדעתו לביצועו של חוק זה.

           (ב)  לענין חוק זה יתקין השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תקנות בדבר מינוי מועצות וועדות מייעצות של נציגי ציבור ועובדי המדינה.

תחולה על נאות מרפא  (תיקון מס' 2) תשנ"ח-1998

21.   האמור בסעיפים 12, 15 ו-19 יחול לגבי שירות תיירות בנאת מרפא כמשמעותה בחוק רשות נאות מרפא, תשל"ג-1973, וכן לגבי עבירות לפי החוק האמור הנוגעות לשירות תיירות בנאת מרפא, ובלבד שסמכויות השר לפי הסעיפים האמורים יופעלו בהסכמת שר הבריאות, וסמכויות לפי סעיף 12 יופעלו בידי מי שמוסמך ליתן רשיון על-פי החוק האמור.

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח 2650)

21. האמור בסעיפים 8, 12, 15 ו-19 יחול לגבי שירות תיירות בנאת מרפא כמשמעותה בחוק רשות נאות מרפא, תשל"ג-1973, וכן לגבי עבירות לפי החוק האמור הנוגעות לשירות תיירות בנאת מרפא, ובלבד שסמכויות השר לפי הסעיפים האמורים יופעלו בהסכמת שר הבריאות, וסמכויות לפי סעיף 12 יופעלו בידי מי שמוסמך ליתן רשיון על-פי החוק האמור.

תיקון חוק התכנון והבניה

22.   בתוספת השניה לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 –

(1)  בסעיף 1, במקום "חמישה" יבוא "ששה";

(2)  בסעיף 2, אחרי "שר הבטחון ימנה נציג אחד" יבוא "ושר התיירות ימנה נציג אחד";

(3)  בסעיף 7, במקום "חמישה" יבוא "ששה" ואחרי "שר התחבורה" יבוא "שר התיירות".

שמירת דינים

23.   (א)  האמור בחוק זה לא יפגע בהוראות פקודת העתיקות ופקודת העתיקות (חצרים), 1935.

           (ב)  הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, תשכ"ג-1963, ולא לגרוע מהן.

ביצוע

24.   השר ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות, נוסף על האמורות בחוק זה, בכל ענין הנוגע לביצוע.

ביטול

25.   פקודת מורי הדרך – בטלה.

תחילה

26.   תחילתו של חוק זה בתום ששה חדשים מיום פרסומו.

                                                           יצחק רבין                        משה קול

                                                                            ראש הממשלה                            שר התיירות

                    אפרים קציר

                           נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשל"ו מס' 818 מיום 7.7.1976 עמ' 228 (ה"ח תשל"ג מס' 1030 עמ' 85).

ת"ט ס"ח תשל"ז מס' 843 מיום 9.2.1977 עמ' 79.

תוקן ס"ח תשמ"ז מס' 1222 מיום 5.8.1987 עמ' 151 (ה"ח תשמ"ז מס' 1837 עמ' 265) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 עמ' 54 (ה"ח תשנ"ח מס' 2650 עמ' 20) – תיקון מס' 2 בסעיף 6 לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), תשנ"ח-1998; ר' סעיף 46 לענין תחילה.

ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 112 (ה"ח תשנ"ט מס' 2785 עמ' 230) – תיקון מס' 3 בסעיף 28 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), תשנ"ט-1999; ר' סעיף 38(4) לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ב מס' 1830 מיום 14.2.2002 עמ' 140 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 20) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשס"ו מס' 2057 מיום 15.6.2006 עמ' 322 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 236 עמ' 298) – תיקון מס' 5 בסעיף 29 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), תשס"ו-2006; תחילתו ביום 1.7.2006.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.