נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967

 

 

עבודה – עבודה בשעת חירום – שירותי עבודה חיוניים

בטחון – שעת חירום – עבודה – שירותי עבודה חיוניים

תוכן ענינים

 

פרק א': פרשנות

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

סעיף 2

חישוב גילים

Go

4

 

פרק ב': רישום ובדיקה

Go

5

סעיף 3

החייבים בשירות עבודה

Go

5

סעיף 4

פיקוח על כוח אדם

Go

5

סעיף 5

חובת בעל מפעל למסור פרטים

Go

5

סעיף 6

חובת חייב בשירות עבודה למסור פרטים

Go

5

סעיף 7

התייצבות לשם מסירת פרטים

Go

5

סעיף 8

בדיקה

Go

5

 

פרק ג': אימון לשירות עבודה

Go

5

סעיף 9

אימון בעבודה

Go

5

סעיף 10

חובת הודעה מוקדמת

Go

5

סעיף 11

תקופת האימון

Go

5

סעיף 13

המועד לתחילת האימון

Go

6

סעיף 14

הוצאות האימון

Go

6

סעיף 14א

תגמולים

Go

6

סעיף 15

גימלאות מחמת פגיעה בשעות אימון

Go

6

 

פרק ד': קריאה לשירות עבודה

Go

6

סעיף 16

הכרזה על תחולת הפרק

Go

6

סעיף 16א

מצב מיוחד בעורף הכרזה על תחולת הפרק

Go

6

סעיף 16ב

אירוע אסון המוני   הכרזה על תחולת הפרק

Go

6

סעיף 17

מגוייס פנים

Go

7

סעיף 18

מגוייס חוץ

Go

7

סעיף 18א

מגויסים ומפעלים מחוץ לשטח ההכרזה

Go

7

סעיף 19

חובת המגוייסים

Go

7

סעיף 20

בדיקה רפואית

Go

7

סעיף 21

איסור פיטורים

Go

8

סעיף 22

שירות עבודה ושירות בטחון

Go

8

סעיף 23

שכר עבודה

Go

8

סעיף 24

מעמד המגוייס לענין חוק החיילים המשוחררים

Go

8

סעיף 25

מעמד מגוייס לענין דינים אחרים

Go

8

סעיף 26

אי תחולת חוקים

Go

8

סעיף 27

עדיפות הוראות החוק

Go

9

 

פרק ה': ועדות שירות עבודה

Go

9

סעיף 28

הקמת ועדת שירות עבודה

Go

9

סעיף 29

ערר

Go

9

סעיף 30

סמכות הועדה לבטל גיוס או לשחרר מגוייס

Go

9

סעיף 31

ערר אינו מעכב ביצוע

Go

9

סעיף 32

סמכויות עזר

Go

9

סעיף 33

סדרי דין

Go

9

 

פרק ו': עונשין

Go

9

סעיף 34

עונשין על עבירות בשעת רגיעה

Go

9

סעיף 35

עונשין על עבירות לפי פרק ד'

Go

9

סעיף 36

גילוי סודות

Go

9

סעיף 37

העסקת מגוייס ללא היתר

Go

9

סעיף 38

אחריות אישית בעבירות של חבר בני אדם

Go

10

 

פרק ז': שונות

Go

10

סעיף 39

שירות עבודה ותפקיד נדרש

Go

10

סעיף 39א

ועדה מייעצת לעניין שירותים קיומיים מסוימים

Go

10

סעיף 40

סמכויות לשנות צווים

Go

10

סעיף 41

סמכויות מיוחדות למפקח כללי ולמפקח מרחבי

Go

10

סעיף 42

סמכות מפקח מרחבי מנותק

Go

10

סעיף 43

אישורים

Go

10

סעיף 44

העברת הבעלות

Go

10

סעיף 45

פגם בנוסח וטעות בנקיבת שם

Go

10

סעיף 46

סוגם ופרסומם של צווים

Go

10

סעיף 47

תחולה

Go

11

סעיף 48

מסירה

Go

11

סעיף 49

הצגת הודעות

Go

11

סעיף 50

הוראות מיוחדות לענין מערכת הבטחון

Go

11

סעיף 51

ביצוע ותקנות

Go

11

סעיף 52

אצילת סמכויות

Go

11

סעיף 53

ביטול והוראות מעבר

Go

11

 

תוספת

Go

12

 


חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967*

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1997

           "שירות עבודה" – עבודה במפעל חיוני או עבודה במפעל למתן שירותים קיומיים;

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 בעמ' 44 (ה"ח 2640)

"שירות עבודה" – עבודה במפעל חיוני או עבודה במפעל למתן שירותים קיומיים;

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973

           "מפעל" – אחד מאלה:

(1)   כל מפעל של תועלת ציבורית, כל עסק של תעשיה, מסחר, תחבורה או חקלאות וכל מוסד חינוך, בין שהוא קיים ובין שהוא עתיד לקום;

(2)   עבודה מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית, לרבות עבודות ביצורים או בניית מקלטים;

(3)   שירותים בין מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית ובין שלא מטעמן;

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 259 (ה"ח 1012)

החלפת הגדרת "מפעל"

הנוסח הקודם:

"מפעל" – כל מפעל של תועלת ציבורית וכל מיזם או עסק של תעשיה, מסחר, תחבורה או חקלאות, בין שהוא קיים ובין שהוא עתיד לקום, ועבודה ושירותים מטעם המדינה או רשויותיה או רשות מקומית, לרבות עבודות ביצורים;

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           "מפעל חיוני" – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לענין זה בצו על ידי השר בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, והשר אישר אותו בצו לענין זה; השר רשאי למנות ועדה לייעץ לו לענין מפעלים חיוניים;

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 259 (ה"ח 1012)

"מפעל חיוני" – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לענין זה בצו על ידי שר העבודה בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, ושר העבודה, בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה, אישר אותו בצו לענין זה; שר העבודה רשאי למנות ועדה לייעץ לו לענין מפעלים חיוניים;

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

"מפעל חיוני" – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לענין זה בצו על ידי שר העבודה השר בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה השר; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, ושר העבודה, בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה, והשר אישר אותו בצו לענין זה; שר העבודה השר רשאי למנות ועדה לייעץ לו לענין מפעלים חיוניים;

(תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 6) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 11) תשע"ח-2018 (הוראת שעה)  תש"ף-2020

           "מפעל למתן שירותים קיומיים" – כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "שירותים קיומיים" ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי, או מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, שהשר אישר אותו בצו בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע חירום אזרחי, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת לפי סעיף 39א;

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 בעמ' 44 (ה"ח 2640)

הוספת הגדרת "מפעל למתן שירותים קיומיים"

 

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 בעמ' 974 (ה"ח 194)

"מפעל למתן שירותים קיומיים" – כל מפעל או חלק ממנו, ששר העבודה והרווחה אישר אותו בצו, בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע אסון המוני;

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

"מפעל למתן שירותים קיומיים" – כל מפעל או חלק ממנו, ששר העבודה והרווחה אישר אותו בצו, בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע אסון המוני שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "שירותים קיומיים" ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני, או מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, שהשר אישר אותו בצו בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע אסון המוני, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת לפי סעיף 39א;

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

"מפעל למתן שירותים קיומיים" – כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "שירותים קיומיים" ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי, או מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, שהשר אישר אותו בצו בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת לפי סעיף 39א;

 

מיום 15.3.2020 עד יום 15.6.2020

הוראת שעה תש"ף-2020

ק"ת תש"ף מס' 8382 מיום 15.3.2020 עמ' 746

"מפעל למתן שירותים קיומיים" – כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "שירותים קיומיים" ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי או לעניין מחלה מידבקת מסוכנת, או מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, שהשר אישר אותו בצו בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע חירום אזרחי בעת אירוע חירום אזרחי או משניתנה הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת, לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת לפי סעיף 39א;

 

(תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1997

           "מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951;

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 בעמ' 44 (ה"ח 2640)

הוספת הגדרת "מצב מיוחד בעורף"

(תיקון מס' 11) תשע"ח-2018

           "אירוע חירום אזרחי" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 בעמ' 974 (ה"ח 194)

הוספת הגדרת "אירוע אסון המוני"

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

החלפת הגדרת "אירוע אסון המוני" בהגדרת "אירוע חירום אזרחי"

הנוסח הקודם:

"אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1997

           "שירותים קיומיים" – אחד מאלה:

(1)   אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 11) תשע"ח-2018 (הוראת שעה) תש"ף-2020

(2)   שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת;

 

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

(3)   שירות שלדעת השר הוא חיוני, לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסיה;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

(4)   שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו;

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 בעמ' 44 (ה"ח 2640)

הוספת הגדרת "שירותים קיומיים"

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(2) שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או הכרזה על אירוע אסון המוני;

(3) שירות שלדעת שר העבודה והרווחה השר הוא חיוני, לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסיה;

(4) שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו;

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

(2) שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או הכרזה על אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי;

 

מיום 15.3.2020 עד יום 15.6.2020

הוראת שעה תש"ף-2020

ק"ת תש"ף מס' 8382 מיום 15.3.2020 עמ' 746

(2) שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או הכרזה הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

           "חוק שירות בטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

"חוק שירות בטחון" – חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

(תיקון מס' 8) תשס"ח-2008

           "חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 515 (ה"ח 295)

הוספת הגדרת "חוק שירות המילואים"

           "תושב קבוע" – כמשמעותו בחוק שירות בטחון;

           "בעל מפעל" – לרבות מי שמנהל את המפעל או מי שאחראי להנהלתו, ובכלי שיט ובכלי טיס – לרבות שוכרו של כלי השיט או של כלי הטיס;

           "היתר" – לרבות רשיון וכל מתן רשות כיוצא בזה;

           "חייל" –

(1)   המשרת בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2008

(2)   המשרת שירות מילואים, לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים;

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(2) המשרת שירות מילואים, לפי צו על פי סעיף 26 סעיף 34 לחוק שירות בטחון;

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 515 (ה"ח 295)

(2) המשרת שירות מילואים, לפי צו על פי סעיף 34 לחוק שירות בטחון סעיף 8 לחוק שירות המילואים;

 

           "שוטר" – כמשמעותו בפקודת המשטרה;

           "זמן" – לרבות תקופת זמן שתחילתה ביום מסויים או בעשיית דבר מסויים או באירוע מאורע מסויים;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

           "שנה" – התקופה המתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר;

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

החלפת הגדרת "שנה"

הנוסח הקודם:

"שנה" – התקופה המתחילה ביום 1 באפריל של שנה לפי הלוח הגרגוריאני ומסתיימת ביום 31 במרס של השנה שלאחריה;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

           "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

            "ביטוח נפגעי עבודה" – ביטוח נפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

           "השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה[1].

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

הוספת הגדרת "השר"

חישוב גילים

2.    (א)  לענין חוק זה, מי שהגיע לגיל פלוני בשנה פלונית של הלוח העברי רואים אותו –

(1)   אם הגיע לאותו גיל ביום א' בתשרי או אחריו ולפני יום א' בניסן אותה שנה – כמי שהגיע לאותו גיל ביום א' בתשרי באותה שנה;

(2)   אם הגיע לאותו גיל ביום א' בניסן או אחריו באותה שנה – כמי שהגיע לאותו גיל ביום א' בניסן של אותה שנה.

           (ב)  נקבע לאדם גילו בהליכים לפי חוק שירות בטחון, יהא תקפה של אותה קביעה יפה גם לענין חוק זה; לא נקבע גילו כאמור, יהא הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, ראיה לגילו כל עוד לא נקבע לו גיל אחר בפסק דין של בית משפט מוסמך; נקבע לו מתח גילים, רואים אותו לענין חוק זה כמי שנולד באמצע התקופה של מתח הגילים.

פרק ב': רישום ובדיקה

החייבים בשירות עבודה (תיקון מס' 1) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 5) תשס"ד-2004

3.    (א)  תושב קבוע, למעט חייל, שוטר, וכן אשה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה חייב בשירות עבודה אם מלאו לו 16 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

(תיקון מס' 1) תשל"ג-1973

           (ב)  (בוטל).

           (ג)   בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.

(תיקון מס' 10) תשע"ז-2017

           (ג1) בקריאה לשירות עבודה של מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – חוק שירות אזרחי), תובא בחשבון הפעלת המתנדב בשל החלטה על שעת חירום לפי סעיף 20 לחוק האמור.

(תיקון מס' 1)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ד)  השר רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם הארגון המייצג כאמור בענף הנוגע בדבר ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות סוגי אנשים נוספים הפטורים משירות עבודה, פטור כללי או מסוייג.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 259 (ה"ח 1012)

3. (א) תושב קבוע למעט חייל, שוטר, וכן אשה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה, חייב בשירות עבודה אם הוא באחד הגילים האלה:

(1) גבר – מ-17 16 עד 65 ועד בכלל;

(2) אשה – מ-18 16 עד 60 ועד בכלל;

(ב) אין לקרוא לשירות עבודה חייל, שוטר וכן אשה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה.

(ג) בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.

(ד) שר העבודה רשאי לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת לקבוע בתקנות סוגי אנשים נוספים הפטורים משירות עבודה פטור כללי או מסוייג.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 64 (ה"ח 64)

(א) תושב קבוע, למעט חייל, שוטר, וכן אשה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה חייב בשירות עבודה אם הוא באחד הגילים האלה:

(1) גבר – מ- 16 עד 65 ועד בכלל;

(2) אשה – מ- 16 עד 60 ועד בכלל;

מלאו לו 16 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(ד) שר העבודה רשאי לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת השר רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם הארגון המייצג כאמור בענף הנוגע בדבר ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות סוגי אנשים נוספים הפטורים משירות עבודה פטור כללי או מסוייג.

 

מיום 1.4.2018

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 665 (ה"ח 947)

הוספת סעיף קטן 3(ג1)

פיקוח על כוח אדם (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

4.       השר ימנה לענין זה מפקח כללי על כוח האדם, ורשאי הוא למנות פקחים מרחביים למרחבים שקבע את תחומם או לסוג מסויים של מפעלים שקבע.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

4. שר העבודה השר ימנה לענין זה מפקח כללי על כוח האדם, ורשאי הוא למנות פקחים מרחביים למרחבים שקבע את תחומם או לסוג מסויים של מפעלים שקבע.

חובת בעל מפעל למסור פרטים (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

5.    (א)  השר רשאי, למטרות חוק זה, להטיל בצו על כל בעל מפעל את החובה למסור לאדם פלוני, בזמן, במקום ובאופן שנקבע בצו או על פיו, פרטים על מפעלו, עובדיו, תפוקתו, ציודו, תהליכי ייצורו או דרכי שיווקו; לשם כך ינהל בעל מפעל רשימות כפי שידרוש המפקח הכללי על כוח האדם, או מפקח מרחבי, או מי שיפעל בשמם, ובעל המפעל ימציא להם כל פרט או ידיעה שיידרשו ממנו ושיש להם לדעת הדורש, חשיבות לביצוע חוק זה.

           (ב)  חל שינוי בבעלותו של מפעל כאמור, חייב מי שהיה בעל המפעל ערב השינוי להודיע בדואר רשום למפקח הכללי על כוח האדם, תוך ארבעה עשר יום מיום השינוי, את שם הבעל החדש, את מענו ואת מועד השינוי.

           (ג)   חובה שהוטלה על בעל מפעל לפי סעיף זה וקויימה על ידי אדם פלוני, בין שהוא בעצמו חייב בקיומה ובין שאינו חייב בו, בעל המפעל פטור מלקיימה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(א) שר העבודה השר רשאי, למטרות חוק זה, להטיל בצו על כל בעל מפעל את החובה למסור לאדם פלוני, בזמן, במקום ובאופן שנקבע בצו או על פיו, פרטים על מפעלו, עובדיו, תפוקתו, ציודו, תהליכי ייצורו או דרכי שיווקו; לשם כך ינהל בעל מפעל רשימות כפי שידרוש המפקח הכללי על כוח האדם, או מפקח מרחבי, או מי שיפעל בשמם, ובעל המפעל ימציא להם כל פרט או ידיעה שיידרשו ממנו ושיש להם לדעת הדורש, חשיבות לביצוע חוק זה.

חובת חייב בשירות עבודה למסור פרטים (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

6.       השר רשאי, למטרות חוק זה, להטיל בצו חובה על כל אדם החייב בשירות עבודה למסור לאדם פלוני, בזמן, במקום ובאופן שנקבע בצו או על פיו, פרטים ביחס לעצמו שיידרשו ממנו ושיש להם, לדעת הדורש, חשיבות לביצוע חוק זה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

6. שר העבודה השר רשאי, למטרות חוק זה, להטיל בצו חובה על כל אדם החייב בשירות עבודה למסור לאדם פלוני, בזמן, במקום ובאופן שנקבע בצו או על פיו, פרטים ביחס לעצמו שיידרשו ממנו ושיש להם, לדעת הדורש, חשיבות לביצוע חוק זה.

התייצבות לשם מסירת פרטים

7.    בצו לפי סעיפים 5 או 6 מותר להטיל גם חובה להתייצב, בכל מקום בתחום המרחב לפי סעיף 4, שבו נמצא המפעל או מקום מגוריו של החייב בשירות, לשם מסירת פרטים או הצגת מסמכים שיש להם חשיבות לאימות הפרטים.

בדיקה (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

8.       השר רשאי לקרוא בצו אדם החייב בשירות עבודה להתייצב לפני אדם פלוני, בזמן ובמקום שנקבעו בצו או על פיו, ולהיבדק כל בדיקה שתידרש, לדעת אותו אדם, לשם קביעת כשרו לשירות בעבודה פלונית; בדיקה רפואית לענין סעיף זה תיעשה בידי רופא שמינהו לכך השר בהתייעצות עם שר הבריאות, או מי ששרים אלה הסמיכו אותם לכך.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

8. שר העבודה השר רשאי לקרוא בצו אדם החייב בשירות עבודה להתייצב לפני אדם פלוני, בזמן ובמקום שנקבעו בצו או על פיו, ולהיבדק כל בדיקה שתידרש, לדעת אותו אדם, לשם קביעת כשרו לשירות בעבודה פלונית; בדיקה רפואית לענין סעיף זה תיעשה בידי רופא שמינהו לכך שר העבודה השר בהתייעצות עם שר הבריאות, או מי ששרים אלה הסמיכו אותם לכך.

פרק ג': אימון לשירות עבודה

אימון בעבודה (תיקון מס' 2) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

9.       השר רשאי לקרוא בצו לאדם החייב בשירות עבודה לאימון לשירות עבודה כפי שיפורש בצו, ובלבד שלא ייקרא אדם לאימון באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 בעמ' 96 (ה"ח 1216)

9. שר העבודה רשאי לקרוא בצו לאדם החייב בשירות עבודה לאימון במפעל או בעבודה שבהם מיועד אותו אדם לשרת שירות עבודה, ושיפורש בצו לשירות עבודה כפי שיפורש בצו, ובלבד שלא ייקרא אדם לאימון באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

9. שר העבודה השר רשאי לקרוא בצו לאדם החייב בשירות עבודה לאימון לשירות עבודה כפי שיפורש בצו, ובלבד שלא ייקרא אדם לאימון באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

חובת הודעה מוקדמת (תיקון מס' 2) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

10.   לא ייקרא אדם לאימון אלא אם נמסרה לו תחילה הודעה מטעם השר שהוא מיועד לשירות עבודה שפורש בהודעה וההודעה לא בוטלה על ידי ועדת שירות העבודה לפי סעיף 29.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 בעמ' 96 (ה"ח 1216)

10. לא ייקרא אדם לאימון אלא אם נמסרה לו תחילה הודעה מטעם שר העבודה שהוא מיועד לשירות עבודה במפעל ובתפקיד שבו נקרא לאימון שפורש בהודעה וההודעה לא בוטלה על ידי ועדת שירות העבודה לפי סעיף 29.

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

10. לא ייקרא אדם לאימון אלא אם נמסרה לו תחילה הודעה מטעם שר העבודה השר שהוא מיועד לשירות עבודה שפורש בהודעה וההודעה לא בוטלה על ידי ועדת שירות העבודה לפי סעיף 29.

 

תקופת האימון (תיקון מס' 2) תשל"ו-1976 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

11.   לא ייקרא אדם לאימון לתקופה העולה על שלושה ימים בשנה, ובמקצועות ולגבי סוגי עובדים המפורטים בתוספת – על שנים-עשר יום בשנה, הן במרוכז והן במפוצל, וכל יום שבו שירת האדם אותה שנה בתפקיד נדרש על פי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, יבוא במנין ימי האימון לפי סעיף זה, וכן להיפך. השר רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את התוספת.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 בעמ' 96 (ה"ח 1216)

11. לא ייקרא אדם לאימון לתקופה העולה על שלושה ימים בשנה, ובמקצועות ולגבי סוגי עובדים המפורטים בתוספת – על שנים-עשר יום בשנה, הן במרוכז והן במפוצל, וכל יום שבו שירת האדם אותה שנה בתפקיד נדרש על פי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, יבוא במנין ימי האימון לפי סעיף זה, וכן להיפך. שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את התוספת.

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

11. לא ייקרא אדם לאימון לתקופה העולה על שלושה ימים בשנה, ובמקצועות ולגבי סוגי עובדים המפורטים בתוספת – על שנים-עשר יום בשנה, הן במרוכז והן במפוצל, וכל יום שבו שירת האדם אותה שנה בתפקיד נדרש על פי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, יבוא במנין ימי האימון לפי סעיף זה, וכן להיפך. שר העבודה השר רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את התוספת.

(תיקון מס' 8)  תשס"ח-2008

12.   (בוטל).

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

12. לא ייקרא אדם בשנה פלונית לשירות מילואים חדשי לפי סעיף 20 סעיף 28 לחוק שירות בטחון ולאימון לפי סעיף 9 כאחד, לתקופה העולה על מספר הימים שבהם חייב האדם אותה שנה בשירות מילואים חדשי; ולענין צירוף ימי השירות החדשי, לפי סעיף 20 סעיף 28 האמור, דין ימי האימון כדין ימי השירות החדשי.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 515 (ה"ח 295)

ביטול סעיף 12

הנוסח הקודם:

תקופת האימון למשרת במילואים

12. לא ייקרא אדם בשנה פלונית לשירות מילואים חדשי לפי סעיף 28 לחוק שירות בטחון ולאימון לפי סעיף 9 כאחד, לתקופה העולה על מספר הימים שבהם חייב האדם אותה שנה בשירות מילואים חדשי; ולענין צירוף ימי השירות החדשי, לפי סעיף 28 האמור, דין ימי האימון כדין ימי השירות החדשי.

המועד לתחילת האימון

13.   המועד לתחילת האימון יהיה לפחות שלושה שבועות, מיום שהגיע הצו לידיעתו של האדם שנקרא לאימון.

הוצאות האימון (תיקון מס' 2) תשל"ו-1976

14.   אדם שנקרא לאימון לפי סעיף 9 ונגרמו לו בכך הוצאות מיוחדות לאוכל, לשתיה, ללינה או לנסיעה ממקום מגוריו הקבוע אל מקום האימון ובחזרה ממנו, ישא אוצר המדינה בהוצאות אלה, בשיעור ובדרך שנקבעו בתקנות.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 בעמ' 96 (ה"ח 1216)

14. אדם שנקרא לאימון לפי סעיף 9 ונגרמו לו בכך הוצאות מיוחדות לאוכל, לשתיה, ללינה או לנסיעה ממקום מגוריו הקבוע אל המפעל אל מקום האימון ובחזרה ממנו, ישא אוצר המדינה בהוצאות אלה, בשיעור ובדרך שנקבעו בתקנות.

תגמולים (תיקון מס' 3) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

14א.   אדם שנקרא לאימון לפי סעיף 9 לתקופה רצופה העולה על יום אחד, יחולו הוראות לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, למעט סעיף 271, כאילו שירת אותו אדם אותה תקופה במילואים והוא יהיה זכאי לתגמול בשל כל תקופת האימון, כאילו היה זכאי לתשלום לפי סעיף 271 האמור.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 בעמ' 96 (ה"ח 1216)

הוספת סעיף 14א

 

מיום 1.10.1977

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ז מס' 862 מיום 12.5.1977 בעמ' 218 (ה"ח 1298)

החלפת סעיף 14א

הנוסח הקודם:

14א. (א) אדם שנקרא לאימון לפי סעיף 9 לתקופה רצופה העולה על יום אחד והיה זכאי לתגמול לפי חוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], והתקנות על-פיו (להלן – חוק התגמולים) אילו שירת אותה תקופה במילואים, יחולו הוראות חוק התגמולים, למעט סעיף 2 לחוק, כאילו שירת אותו אדם אותה תקופה במילואים והוא יהיה זכאי לתגמול בשל כל תקופת האימון כאילו היה זכאי לתשלום לפי סעיף 2 האמור.

(ב) שר העבודה, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר תשלום תגמול מאוצר המדינה לנקראים לאימון כאמור בסעיף קטן (א) אך לא היו זכאים לתגמול לפי חוק התגמולים אילו שירתו במילואים, הכל בדרך, בתנאים ובשיעורים שנקבעו בתקנות כאמור.

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 177 (ה"ח 326)

14א. אדם שנקרא לאימון לפי סעיף 9 לתקופה רצופה העולה על יום אחד, יחולו הוראות פרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, למעט סעיף 127סח לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, למעט סעיף 271, כאילו שירת אותו אדם אותה תקופה במילואים והוא יהיה זכאי לתגמול בשל כל תקופת האימון, כאילו היה זכאי לתשלום לפי סעיף 127סח האמור לפי סעיף 271 האמור.

גימלאות מחמת פגיעה בשעות אימון (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

15.   (א)  (בוטל).

 

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ב)  קרה למתאמן מקרה המזכה לגימלה מכוח סעיף 75(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי, והוא לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה ערב תחילת אימונו, יחזיר אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד לביטוח לאומי, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגימלאות בעין, שניתנו לזכאי לגימלה בקשר לאותו מקרה; התקנות לפי סעיף 369(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כוחן יפה לענין חישוב הסכום לפי סעיף זה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 177 (ה"ח 326)

15. (א) בסעיף 16(א) לחוק הביטוח הלאומי, במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967";

(ב) קרה למתאמן מקרה המזכה לגימלה מכוח סעיף 16(א)(4) סעיף 75(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי, והוא לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה ערב תחילת אימונו, יחזיר אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד לביטוח לאומי, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגימלאות בעין, שניתנו לזכאי לגימלה בקשר לאותו מקרה; התקנות לפי סעיף 49(ב) סעיף 369(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כוחן יפה לענין חישוב הסכום לפי סעיף זה.

פרק ד': קריאה לשירות עבודה

הכרזה על תחולת הפרק (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 8)  תשס"ח-2008

16.   (א)  משנקראו מילואים לשירות לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, רשאי השר לאחר התייעצות עם שר הבטחון, אם הוא סבור כי בעקבות הקריאה הדבר הדרוש להגנת המדינה, לבטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים – להכריז בצו, שפרק זה יחול במדינה כולה או בחלק ממנה, בדרך כלל או בענף משק מסויים[2].

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 8)  תשס"ח-2008

           (ב)  תקפו של הצו לפי סעיף זה, יפקע במועד שבו פקע תקפו של הצו לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, שבעקבותיו ניתן הצו לפי סעיף זה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 177 (ה"ח 326)

16. (א) משנקראו מילואים לשירות לפי סעיף 26 סעיף 34 לחוק שירות בטחון, רשאי שר העבודה השר לאחר התייעצות עם שר הבטחון, אם הוא סבור כי בעקבות הקריאה הדבר הדרוש להגנת המדינה, לבטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים – להכריז בצו, שפרק זה יחול במדינה כולה או בחלק ממנה, בדרך כלל או בענף משק מסויים.

(ב) תקפו של הצו לפי סעיף זה, יפקע במועד שבו פקע תקפו של הצו לפי סעיף 26 34 לחוק שירות בטחון, שבעקבותיו ניתן הצו לפי סעיף זה.

 

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 515 (ה"ח 295)

16. (א) משנקראו מילואים לשירות לפי סעיף 34 לחוק שירות בטחון סעיף 8 לחוק שירות המילואים, רשאי השר לאחר התייעצות עם שר הבטחון, אם הוא סבור כי בעקבות הקריאה הדבר הדרוש להגנת המדינה, לבטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים – להכריז בצו, שפרק זה יחול במדינה כולה או בחלק ממנה, בדרך כלל או בענף משק מסויים.

(ב) תקפו של הצו לפי סעיף זה, יפקע במועד שבו פקע תקפו של הצו לפי סעיף 34 לחוק שירות בטחון סעיף 8 לחוק שירות המילואים, שבעקבותיו ניתן הצו לפי סעיף זה.

מצב מיוחד בעורף הכרזה על תחולת הפרק (תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

16א.   הוכרז מצב מיוחד בעורף, ומצא השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה או לכלל האוכלוסיה בשטח אחר, או למתן שירותים קיומיים הדרושים לתפקודו של השטח שעליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו, עלולה להיפגע בשל המצב המיוחד בעורף, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם שר הבטחון, להכריז בצו שהוראות פרק זה יחולו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור; צו לפי סעיף קטן זה יפקע במועד שבו פקעה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, אלא אם כן ביטל השר את הצו קודם לכן.

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 בעמ' 45 (ה"ח 2640)

הוספת סעיף 16א

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 177 (ה"ח 326)

16א. הוכרז מצב מיוחד בעורף, ומצא שר העבודה והרווחה השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה עלולה להיפגע או לכלל האוכלוסיה בשטח אחר, או למתן שירותים קיומיים הדרושים לתפקודו של השטח שעליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו, עלולה להיפגע בשל המצב המיוחד בעורף, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם שר הבטחון, להכריז בצו שהוראות פרק זה יחולו בשטח שעליו חלה ההכרזה יחולו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור; צו לפי סעיף קטן זה יפקע במועד שבו פקעה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, אלא אם כן ביטל שר העבודה והרווחה השר את הצו קודם לכן.

אירוע אסון המוני – הכרזה על תחולת הפרק (תיקון מס' 6) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 11) תשע"ח-2018

16ב.   הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי הוראות סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, ומצא השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה, או לכלל האוכלוסיה בשטח אחר, או הדרושים לתפקודו של השטח שעליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו, עלולה להיפגע עקב אירוע החירום האזרחי, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, עם השר לביטחון הפנים או עם שר הביטחון, לפי הענין, להכריז בצו שהוראות פרק זה יחולו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור; צו לפי סעיף זה יפקע במועד שבו תפקע ההכרזה על אירוע חירום אזרחי, אלא אם כן ביטל השר את הצו קודם לכן.

מיום 16.8.2005

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 בעמ' 974 (ה"ח 194)

הוספת סעיף 16ב

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 177 (ה"ח 326)

16ב. הוכרז על אירוע אסון המוני לפי הוראות סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה ומצא השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה, או לכלל האוכלוסיה בשטח אחר, או הדרושים לתפקודו של השטח שעליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו, עלולה להיפגע עקב אירוע האסון ההמוני, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, עם השר לביטחון הפנים או עם שר הביטחון, לפי הענין, להכריז בצו שהוראות פרק זה יחולו בשטח שעליו חלה ההכרזה ועל מפעלים למתן שירותים קיומיים הדרושים לתפקודו של השטח בין שהם מצויים בשטח ובין מחוץ לו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור; צו לפי סעיף זה יפקע במועד שבו תפקע ההכרזה על אירוע אסון המוני, אלא אם כן ביטל שר התעשיה המסחר והתעסוקה השר את הצו קודם לכן.

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

16ב. הוכרז על אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי לפי הוראות סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, ומצא השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה, או לכלל האוכלוסיה בשטח אחר, או הדרושים לתפקודו של השטח שעליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו, עלולה להיפגע עקב אירוע האסון ההמוני אירוע החירום האזרחי, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, עם השר לביטחון הפנים או עם שר הביטחון, לפי הענין, להכריז בצו שהוראות פרק זה יחולו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור; צו לפי סעיף זה יפקע במועד שבו תפקע ההכרזה על אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי, אלא אם כן ביטל השר את הצו קודם לכן.

(הוראת שעה)  תש"ף-2020

16ג.   (פקע).

מיום 15.3.2020 עד יום 15.6.2020

הוראת שעה תש"ף-2020

ק"ת תש"ף מס' 8382 מיום 15.3.2020 עמ' 746

הוספת סעיף 16ג

הנוסח:

מחלה מידבקת מסוכנת – הכרזה על תחולת הפרק

16ג. מצא השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסייה בשטח המדינה או בחלק ממנו או למתן שירותים קיומיים הדרושים לתפקודו של המשק, כולו או חלק ממנו, עלולה להיפגע בשל המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה (Novel Coronavirus 2019–nCoV), אשר שר הבריאות הכריז בהודעה לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם כי היא מחלה מידבקת מסוכנת (בחוק זה – הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת), או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, להכריז בצו שהוראות פרק זה יחולו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור.

מגוייס-פנים (תיקון מס' 4) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

17.   (א)  השר רשאי לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים ערב תחילתו של הצו בין כשכירים ובין כעצמאיים, החייבים בשירות עבודה, או כל חלק מעובדים אלה, לשירות עבודה באותו מפעל; מי שנקרא לשירות עבודה כאמור, ייקרא להלן "מגוייס-פנים".

           (ב)  צו לפי סעיף זה יכול שיימסר לבעל המפעל, לקברניט של כלי שיט ולועד העובדים של המפעל, ויראו אותו כאילו הגיע לידיעת הנוגעים בדבר כעבור 24 שעות ממועד המסירה; באין ועד עובדים במפעל, תיראה הדבקת הצו על לוח המודעות שבמפעל, כמסירת הצו לידי הנוגעים בדבר.

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 בעמ' 45 (ה"ח 2640)

(א) שר העבודה רשאי לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים ערב תחילתו של הצו בין כשכירים ובין כעצמאיים, החייבים בשירות עבודה, או כל חלק מעובדים אלה, לשירות עבודה באותו מפעל; מי שנקרא לשירות עבודה כאמור, ייקרא להלן "מגוייס-פנים".

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(א) שר העבודה השר רשאי לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים ערב תחילתו של הצו בין כשכירים ובין כעצמאיים, החייבים בשירות עבודה, או כל חלק מעובדים אלה, לשירות עבודה באותו מפעל; מי שנקרא לשירות עבודה כאמור, ייקרא להלן "מגוייס-פנים".

מגוייס-חוץ (תיקון מס' 4) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

18.   (א)  השר רשאי בצו לקרוא לשירות עבודה שלא במסגרת סעיף 17, כל אדם או כל סוג בני אדם החייבים בשירות עבודה; מי שנקרא לשירות עבודה לפי צו זה, ייקרא להלן "מגוייס-חוץ".

 

(תיקון מס' 4)  תשנ"ח-1997

           (ב)  צו לפי סעיף קטן (א) יכול שיימסר למנהל המפעל; נמסר הצו כאמור, יעבירו מנהל המפעל בתוך 48 שעות למגוייס חוץ; מסירה או העברה לפי סעיף זה יכול שייעשו בדרך של מסירה אישית, בהדבקה על דלת ביתו של מגוייס חוץ, בטלפון, בפקסימיליה או בכל דרך אחרת שיקבע השר.

מיום 31.12.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 בעמ' 45 (ה"ח 2640)

18. (א) שר העבודה רשאי בצו לקרוא לשירות עבודה שלא במסגרת סעיף 17, כל אדם או כל סוג בני אדם החייבים בשירות עבודה; מי שנקרא לשירות עבודה לפי צו זה, ייקרא להלן "מגוייס-חוץ".

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול שיימסר למנהל המפעל; נמסר הצו כאמור, יעבירו מנהל המפעל בתוך 48 שעות למגוייס חוץ; מסירה או העברה לפי סעיף זה יכול שייעשו בדרך של מסירה אישית, בהדבקה על דלת ביתו של מגוייס חוץ, בטלפון, בפקסימיליה או בכל דרך אחרת שיקבע השר.

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(א) שר העבודה השר רשאי בצו לקרוא לשירות עבודה שלא במסגרת סעיף 17, כל אדם או כל סוג בני אדם החייבים בשירות עבודה; מי שנקרא לשירות עבודה לפי צו זה, ייקרא להלן "מגוייס-חוץ".

מגויסים ומפעלים מחוץ לשטח ההכרזה (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 11) תשע"ח-2018 (הוראת שעה) תש"ף-2020

18א.   הוחלו הוראות פרק זה על חלק מהמדינה לפי סעיף 16, או לפי סעיפים 16א או 16ב בעקבות הכרזה על מצב מיוחד בעורף או על אירוע חירום אזרחי, לפי העניין, בשטח מסוים, רשאי השר לקרוא, בצווים לפי סעיפים 17 ו-18, חייבים בשירות עבודה, בין שמקום מגוריהם או מקום עבודתם מצויים בחלק או בשטח האמור ובין שהם מצויים מחוץ לו, ובין שהמפעל החיוני או המפעל לשירותים קיומיים, לפי העניין, מצוי בחלק או בשטח האמור ובין שהוא מצוי מחוץ לו.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 177 (ה"ח 326)

הוספת סעיף 18א

 

מיום 12.3.2018

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח 1169)

18א. הוחלו הוראות פרק זה על חלק מהמדינה לפי סעיף 16, או לפי סעיפים 16א או 16ב בעקבות הכרזה על מצב מיוחד בעורף או על אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי, לפי העניין, בשטח מסוים, רשאי השר לקרוא, בצווים לפי סעיפים 17 ו-18, חייבים בשירות עבודה, בין שמקום מגוריהם או מקום עבודתם מצויים בחלק או בשטח האמור ובין שהם מצויים מחוץ לו, ובין שהמפעל החיוני או המפעל לשירותים קיומיים, לפי העניין, מצוי בחלק או בשטח האמור ובין שהוא מצוי מחוץ לו.

 

מיום 15.3.2020 עד יום 15.6.2020

הוראת שעה תש"ף-2020

ק"ת תש"ף מס' 8382 מיום 15.3.2020 עמ' 746

18א. הוחלו הוראות פרק זה על חלק מהמדינה לפי סעיף 16, או לפי סעיפים 16א או 16ב סעיפים 16א, 16ב או 16ג בעקבות הכרזה על מצב מיוחד בעורף או על אירוע חירום אזרחי על אירוע חירום אזרחי או על מחלה מידבקת מסוכנת, לפי העניין, בשטח מסוים, רשאי השר לקרוא, בצווים לפי סעיפים 17 ו-18, חייבים בשירות עבודה, בין שמקום מגוריהם או מקום עבודתם מצויים בחלק או בשטח האמור ובין שהם מצויים מחוץ לו, ובין שהמפעל החיוני או המפעל לשירותים קיומיים, לפי העניין, מצוי בחלק או בשטח האמור ובין שהוא מצוי מחוץ לו.

חובת המגוייסים

19.   מי שנקרא לשירות עבודה, בין כמגוייס-פנים ובין כמגוייס-חוץ (להלן – מגוייס), חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות שנקבעו לכך בצו ולבצע כל עבודה שתוטל עליו מזמן לזמן על ידי מי שנקבע לכך בצו או מטעמו ולהמשיך באופן סדיר בעבודה זו כל עוד הצו בתקפו; לא התייצב כאמור, רשאי המפקח הכללי על כוח האדם או המפקח המרחבי להורות לשוטר להביא את האדם לפניו או לפני מי שיורה.

בדיקה רפואית (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

20.   (א)  מגוייס שלא נבדק בדיקה גופנית לפי סעיף 8 תוך ששה חדשים לפני שנקרא לשירות עבודה, רשאי לבקש שייבדק בדיקה רפואית כדי לקבוע התאמתו למפעל חיוני פלוני או למפעל למתן שירותים קיומיים פלוני או לעבודה פלונית.

           (ב)  הבדיקה הרפואית תהיה בידי רופא שהמפקח הכללי על כוח האדם ימנה אותו למטרה זו.

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ג)   מי שביקש בדיקה רפואית לא יידרש לעבוד במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, לפי העניין, כל עוד לא נבדק כאמור ונמצא מתאים לעבודה המסויימת; אולם בקשתו של מגוייס-פנים לא תעכב את המשך עבודתו שבה עבד ערב גיוסו.

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ד)  מגוייס שנבדק בדיקת רפואית לפי סעיף קטן (ב) או לפי סעיף 8, רשאי לבקש בדיקה רפואית נוספת בידי רופא אחר שימנה השר בהתייעצות עם שר הבריאות, או מי ששרים אלה הסמיכו אותם לכך; ביקש מגוייס בדיקה רפואית נוספת כאמור, יבדוק אותו הרופא תוך 15 יום מיום שביקש את הבדיקה, אך אין בהגשת בקשה זו בלבד כדי לפטור את המגוייס מקיום החובות שהוטלו עליו לפי פרק זה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 178 (ה"ח 326)

20. (א) מגוייס שלא נבדק בדיקה גופנית לפי סעיף 8 תוך ששה חדשים לפני שנקרא לשירות עבודה, רשאי לבקש שייבדק בדיקה רפואית כדי לקבוע התאמתו למפעל חיוני פלוני או למפעל למתן שירותים קיומיים פלוני או לעבודה פלונית.

(ב) הבדיקה הרפואית תהיה בידי רופא שהמפקח הכללי על כוח האדם ימנה אותו למטרה זו.

(ג) מי שביקש בדיקה רפואית לא יידרש לעבוד במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, לפי העניין, כל עוד לא נבדק כאמור ונמצא מתאים לעבודה המסויימת; אולם בקשתו של מגוייס-פנים לא תעכב את המשך עבודתו שבה עבד ערב גיוסו.

(ד) מגוייס שנבדק בדיקת רפואית לפי סעיף קטן (ב) או לפי סעיף 8, רשאי לבקש בדיקה רפואית נוספת בידי רופא אחר שימנה שר העבודה השר בהתייעצות עם שר הבריאות, או מי ששרים אלה הסמיכו אותם לכך; ביקש מגוייס בדיקה רפואית נוספת כאמור, יבדוק אותו הרופא תוך 15 יום מיום שביקש את הבדיקה, אך אין בהגשת בקשה זו בלבד כדי לפטור את המגוייס מקיום החובות שהוטלו עליו לפי פרק זה.

איסור פיטורים

21.   לא יפוטר מגוייס מעבודתו אליה גוייס, ולא יועסק, בניגוד להוראות הצו שלפיו נקרא לשירות העבודה – אלא בהיתר בכתב מהמפקח הכללי על כוח האדם; הוראה זו אינה גורעת מכל הגבלה על פיטורי עובד על פי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה או נוהג החלה על מגוייס-פנים.

שירות עבודה ושירות בטחון

22.   מגוייס שנקרא להתייצב לפי חוק שירות בטחון – פטור מחובת שירות עבודה לתקופת התייצבותו כאמור וכן לתקופת שירותו בעקבות ההתייצבות.

שכר עבודה (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

23.   (א)  שכרו של מגויס ייקבע לפי הוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה שחלים על המגויס ושקובעים הוראות לעניין זה, ואם אין הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור, או שזכויות מגויס לפי הוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה כאמור נופלות מהזכויות שיהיו למגויס לפי ההוראות שבהסכם הקיבוצי שחל על בעל המפעל – יהיה השכר בהתאם לתפקיד שהוא נקרא למלא ובשיעור שנקבע לתפקיד זה בהסכם הקיבוצי החל על בעל המפעל, ובאין הסכם קיבוצי – לפי הסכמה הדדית, ואם אין הסכמה – לפי שיקבע המפקח הכללי על כוח האדם דרך כלל או במיוחד בשים לב לשכר המקובל בענף.

           (ב)  אין בחילוקי דעות בין בעל המפעל לבין המגוייס בקשר לשכר כדי לפטור את המגוייס מקיום החובות שהוטלו עליו לפי פרק זה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 178 (ה"ח 326)

(א) שכרו של מגוייס יהיה שכרו של מגויס ייקבע לפי הוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה שחלים על המגויס ושקובעים הוראות לעניין זה, ואם אין הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור, או שזכויות מגויס לפי הוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה כאמור נופלות מהזכויות שיהיו למגויס לפי ההוראות שבהסכם הקיבוצי שחל על בעל המפעל – יהיה השכר בהתאם לתפקיד שהוא נקרא למלא ובשיעור שנקבע לתפקיד זה בהסכם הקיבוצי החל על בעל המפעל, ובאין הסכם קיבוצי – לפי הסכמה הדדית, ואם אין הסכמה – לפי שיקבע המפקח הכללי על כוח האדם דרך כלל או במיוחד בשים לב לשכר המקובל בענף.

מעמד המגוייס לענין חוק החיילים המשוחררים

24.   לענין חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 –

(1)   דין מגוייס-חוץ כדין חייל כמשמעותו בחוק האמור, ודין תקופת שירות עבודה כמגוייס-חוץ כדין תקופת שירות צבאי כמשמעותו בחוק האמור;

(2)   דין מי שסיים שירות עבודה כמגוייס-חוץ כדין חייל משוחרר כמשמעותו בחוק האמור לענין החזרתו לעבודה במפעל;

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

(3)   דין שירות עבודה של מגויס-חוץ כדין שירות מילואים כמשמעותו בחוק האמור, לעניין איסור הפיטורים, וכן לעניין רציפות העבודה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 178 (ה"ח 326)

הוספת פסקה 24(3)

מעמד מגוייס לענין דינים אחרים (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 9)  תשע"ד-2014

25.     (א)  בכפוף להוראות חוק זה, יראו את היחסים בין מגוייס ובין בעל המפעל שבו הוא עובד כיחסי עבודה לענין כל דין.

 

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   תקופת שירות העבודה של מגויס-חוץ דינה, לצורך חישוב הוותק בעבודה, לעניין זכויות התלויות בוותק שהיו נתונות לו אצל מעסיקו בטרם גויס, בין לפי חוק, נוהג, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה ובין באופן אחר, כדין תקופת עבודה אצל מעסיקו;

(2)   נהגו מגויס-חוץ ומעסיקו או המעסיק בלבד, לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבה משרת מגויס-החוץ אצל בעל המפעל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף מגויס-החוץ לעבוד אצל מעסיקו, והכל אם לא נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה הוראות מיטיבות לעניין זה לגבי מגויסי-חוץ; בפסקה זו, "קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

(תיקון מס' 10) תשע"ז-2017

           (ג)   היה המגויס, במועד קריאתו לשירות עבודה לפי פרק זה, מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי או משרת בשירות לאומי-אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, יופסק השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית של המתנדב, או השירות הלאומי-אזרחי של המשרת, לפי העניין, במהלך שירות העבודה; ואולם תקופת שירות העבודה כאמור תובא במניין תקופת השירות של המתנדב כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שירות אזרחי, או במניין תקופת השירות של המשרת כמשמעותה בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, לפי העניין.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 178 (ה"ח 326)

25. (א) בכפוף להוראות חוק זה, יראו את היחסים בין מגוייס ובין בעל המפעל שבו הוא עובד כיחסי עובד ומעביד לענין כל דין.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) תקופת שירות העבודה של מגויס-חוץ דינה, לצורך חישוב הוותק בעבודה, לעניין זכויות התלויות בוותק שהיו נתונות לו אצל מעבידו בטרם גויס, בין לפי חוק, נוהג, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה ובין באופן אחר, כדין תקופת עבודה אצל מעבידו;

(2) נהגו מגויס-חוץ ומעבידו או המעביד בלבד, לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבה משרת מגויס-החוץ אצל בעל המפעל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף מגויס-החוץ לעבוד אצל מעבידו, והכל אם לא נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה הוראות מיטיבות לעניין זה לגבי מגויסי-חוץ; בפסקה זו, "קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

25. (א) בכפוף להוראות חוק זה, יראו את היחסים בין מגוייס ובין בעל המפעל שבו הוא עובד כיחסי עובד ומעביד כיחסי עבודה לענין כל דין.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) תקופת שירות העבודה של מגויס-חוץ דינה, לצורך חישוב הוותק בעבודה, לעניין זכויות התלויות בוותק שהיו נתונות לו אצל מעבידו מעסיקו בטרם גויס, בין לפי חוק, נוהג, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה ובין באופן אחר, כדין תקופת עבודה אצל מעבידו מעסיקו;

(2) נהגו מגויס-חוץ ומעבידו ומעסיקו או המעביד המעסיק בלבד, לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבה משרת מגויס-החוץ אצל בעל המפעל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף מגויס-החוץ לעבוד אצל מעבידו מעסיקו, והכל אם לא נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה הוראות מיטיבות לעניין זה לגבי מגויסי-חוץ; בפסקה זו, "קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

 

מיום 1.4.2018

תיקון מס' 10

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 665 (ה"ח 947)

הוספת סעיף קטן 25(ג)

אי-תחולת חוקים

26.   (א)  על עבודתו של מגוייס לא יחולו הוראות חוקים אלה:

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

(1)   (נמחקה);

(2)   חוק החניכות, תשי"ג-1953;

(3)   חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, אם המגוייס צעיר כמשמעותו באותו חוק;

(4)   חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954;

(5)   חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959.

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 9) תשע"ד-2014

           (ב)  חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, להוציא סעיף 9 שבו, לא יחול על עבודת מגוייס אלא במידה שהשר הורה כך, והוא רשאי, לאחר התייעצות בחברי ועדת השרים האמורה בסעיף 12(ב) לאותו חוק, לתת היתר כללי להעסקת מגוייס בימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

           (ג)   על אף האמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, לא יהיה מגוייס זכאי לקחת בפועל חופשה שנתית; הוראה זו אין בה כדי לגרוע מזכותו של מגוייס לתמורת חופשה או לפדיון חופשה או שתקופת עבודתו כמגוייס תבוא במנין לצורך חישוב הזכאות לחופשה.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176, 178 (ה"ח 326)

(א) על עבודתו של מגוייס לא יחולו הוראות חוקים אלה:

(1) חוק איסור אפיית לילה, תשי"א-1951;

(2) חוק החניכות, תשי"ג-1953;

(3) חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, אם המגוייס צעיר כמשמעותו באותו חוק;

(4) חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954;

(5) חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959.

(ב) חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, להוציא סעיף 9 שבו, לא יחול על עבודת מגוייס אלא במידה ששר העבודה שהשר הורה כך, והוא רשאי, לאחר התייעצות בחברי ועדת השרים האמורה בסעיף 12(ב) לאותו חוק, לתת היתר כללי להעבדת מגוייס בימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(ב) חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, להוציא סעיף 9 שבו, לא יחול על עבודת מגוייס אלא במידה שהשר הורה כך, והוא רשאי, לאחר התייעצות בחברי ועדת השרים האמורה בסעיף 12(ב) לאותו חוק, לתת היתר כללי להעבדת להעסקת מגוייס בימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

עדיפות הוראות החוק

27.   ההוראות שבפרק זה או שניתנו על פיו יחייבו על אף האמור בכל חוזה עבודה או הסכם קיבוצי.

פרק ה': ועדות שירות עבודה

הקמת ועדת שירות עבודה (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

28.   (א)  השר יקים ועדות שירות עבודה לפי הצורך ויכול שיהיו קבועות או ארעיות, כלליות או מיוחדות.

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ב)  ועדת שירות עבודה תהא מורכבת מיושב ראש, שימנה שר המשפטים הוא יהיה שופט בית משפט שלום או מי שכשיר להיות שופט כאמור, ושני חברים שימנה השר, בהתייעצות עם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר.

           (ג)   הועדה תפעל בכל מספר חברים נוכחים, ובלבד שהיושב ראש יהיה נוכח.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(א) שר העבודה השר יקים ועדות שירות עבודה לפי הצורך ויכול שיהיו קבועות או ארעיות, כלליות או מיוחדות.

(ב) ועדת שירות עבודה תהא מורכבת מיושב ראש, שימנה שר המשפטים הוא יהיה שופט בית משפט שלום או מי שכשיר להיות שופט כאמור, ושני חברים שימנה שר העבודה השר, בהתייעצות עם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר.

ערר

29.   הרואה עצמו נפגע על ידי הוראה שניתנה מכוח חוק זה המחייבת אדם לעשיית דבר, ובכלל זה הוראה הקובעת שכר העבודה, או שנפגע על ידי סירוב ליתן היתר, פטור, הקלה וכיוצא באלה לגבי איסורים או הגבלות שמכוח חוק זה – רשאי, תוך שבעה ימים לאחר שהגיעה אליו ההוראה הפוגעת, לערור לפני ועדת שירות עבודה, והועדה רשאית לאשר את ההוראה, לבטלה או לשנותה.

סמכות הועדה לבטל גיוס או לשחרר מגוייס

30.   (א)  נתבקשה ועדת שירות עבודה על ידי אדם לבטל הוראה שלפיה הוא מיועד לשירות עבודה במפעל פלוני, או נתבקשה על ידי בעל מפעל לבטל הוראה בדבר עבודתו של אדם פלוני – רשאית היא לעשות כן מטעמים שבגיל או שבהתאמה למקום או ליכולת המקצועית, לפי הענין.

           (ב)  נתבקשה ועדת שירות עבודה לשחרר מגוייס משירות עבודה, או לדחות תחילת שירותו – רשאית היא לעשות כן מטעמים כלכליים או אישיים של המגוייס.

ערר אינו מעכב ביצוע

31.   אין הגשת ערר פוטרת את העורר מלמלא אחר חוק זה וכל הוראה שניתנה לפיו, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

סמכויות עזר

32.   לועדת שירות עבודה יהיו כל הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לפקודת ועדות חקירה.

סדרי דין

33.   ועדת שירות עבודה תקבע לעצמה את סדרי הדין שלה במידה שלא נקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.

פרק ו': עונשין

עונשין על עבירות בשעת רגיעה

34.   מי שאינו מקיים את המוטל עליו בסעיפים 5, 6, 7, 8, 9 או 49 (ב) או על פיהם, דינו מאסר שנה אחת.

עונשין על עבירות לפי פרק ד'

35.   (א)  מגוייס שאינו מקיים את המוטל עליו לפי פרק ד', דינו – מאסר שלוש שנים.

           (ב)  מגוייס שביקש שלא בתום לב בדיקה רפואית נוספת לפי סעיף 20 (ד), דינו – קנס אלף לירות.

גילוי סודות

36.   המוסר ידיעה שהגיעה לידיו במילוי תפקיד רשמי לפי חוק זה למי שאינו מוסמך לקבלה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, דינו – מאסר שנה אחת.

העסקת מגוייס ללא היתר

37.   המעסיק ביודעין מגוייס שלא במפעל שאליו גוייס וללא היתר בכתב שאינו המפקח הכללי על כוח האדם או מאת מפקח מרחבי, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 5,000 לירות, זולת אם הוכח שהעסקת המגוייס אינה מפריעה את ביצוע חובת שירות העבודה שהוטלה עליו.

אחריות אישית בעבירות של חבר בני-אדם

38.   נעברה עבירה לפי חוק זה על ידי חבר בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל מנהל, שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:

(1)   שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)   שנקט כל האמצעים הנאותים למניעת העבירה.

פרק ז': שונות

שירות עבודה ותפקיד נדרש (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

39.     השר רשאי לפטור מי שחייב בשירות עבודה, פטור מלא או חלקי, ממילוי תפקיד נדרש ומהשתתפות בתמרוני הג"א לפי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951; השר לא יפטור כאמור אלא לאחר תיאום עם שר הבטחון או עם מי ששר הבטחון הסמיכו לכך.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

39. שר העבודה השר רשאי לפטור מי שחייב בשירות עבודה, פטור מלא או חלקי, ממילוי תפקיד נדרש ומהשתתפות בתמרוני הג"א לפי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951; שר העבודה השר לא יפטור כאמור אלא לאחר תיאום עם שר הבטחון או עם מי ששר הבטחון הסמיכו לכך.

ועדה מייעצת לעניין שירותים קיומיים מסוימים (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

39א.   (א)  השר ימנה ועדה מייעצת לעניין קביעת מפעלים למתן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה "שירותים קיומיים".

           (ב)  בוועדה המייעצת יהיו חברים –

(1)   שני נציגי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ואחד מהם יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)   נציג של משרד הביטחון;

(3)   נציג הג"א, או נציג המשרד לביטחון הפנים או המשטרה, לפי העניין;

(4)   נציג של ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;

(5)   נציג של ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

           (ג)   כל מניין של הוועדה המייעצת הוא מניין חוקי לקיום התייעצות עמה כאמור בהגדרה "מפעל למתן שירותים קיומיים", ובלבד שכל חברי הוועדה הוזמנו להשתתף בהתייעצות.

           (ד)  לא התאפשרה, מפאת הנסיבות, התכנסות של הוועדה המייעצת, יכול שההתייעצות עם חבריה תבוצע גם באופן טלפוני או בכתב, לרבות בדואר אלקטרוני או בפקס.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 178 (ה"ח 326)

הוספת סעיף 39א

סמכויות לשנות צווים

40.   (א)  רשות שנתנה צו או הוראה אחרת לפי חוק זה רשאית בכל עת לבטלם או לשנותם, כפי שתראה לנכון.

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ב)  אם בעקבות שינוי הצו או ההוראה נשתנה גם המפעל החיוני או המפעל למתן שירותים קיומיים שבהם חייב מגוייס למלא שירותו, יראו לצורך חישוב תקופת השירות את היום שבו נקרא האדם לראשונה לשירות עבודה, כיום תחילת השירות.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 179 (ה"ח 326)

(ב) אם בעקבות שינוי הצו או ההוראה נשתנה גם המפעל החיוני או המפעל למתן שירותים קיומיים שבו שבהם חייב מגוייס למלא שירותו, יראו לצורך חישוב תקופת השירות את היום שבו נקרא האדם לראשונה לשירות עבודה, כיום תחילת השירות.

סמכויות מיוחדות למפקח כללי ולמפקח מרחבי

41.   המפקח הכללי על כוח האדם או מפקח מרחבי או כל אדם שהוסמך על ידיהם רשאים להיכנס בכל עת המתקבלת על הדעת לכל מקום המשמש לצרכי מפעל ולבדוק אם מקיימים את ההוראות שניתנו בחוק זה או על פיו.

סמכות מפקח מרחבי מנותק

42.   למפקח מרחבי, אשר מרחבו או חלק ממנו נותק עקב פעולות איבה מיתר חלקי המדינה, יהיו כל הסמכויות הנתונות למפקח על כוח האדם לפי חוק זה או שנאצלו למפקח הכללי על פיו.

אישורים (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

43.   אישור חתום בידי המפקח הכללי על כוח האדם או בידי מפקח מרחבי, כי מפעל פלוני הוא מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, או כי מפעל פלוני היה בתקופה מסויימת מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, או כי אדם פלוני נקרא לשירות עבודה, או כי אדם פלוני שירת תקופה מסויימת שירות עבודה, ישמש ראיה לדבר בכל הליך משפטי.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 179 (ה"ח 326)

43. אישור חתום בידי המפקח הכללי על כוח האדם או בידי מפקח מרחבי, כי מפעל פלוני הוא מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, או כי מפעל פלוני היה בתקופה מסויימת מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, או כי אדם פלוני נקרא לשירות עבודה, או כי אדם פלוני שירת תקופה מסויימת שירות עבודה, ישמש ראיה לדבר בכל הליך משפטי.

העברת הבעלות

44.   אין בהעברת הבעלות במפעל כדי לגרוע מחיובים לפי חוק זה שבעל המפעל היה חייב בהם ערב ההעברה, וגם בעלו החדש של המפעל חייב בהם החל במועד ההעברה.

פגם בנוסח וטעות בנקיבת שם

45.   צו או הוראה אחרת שניתנו לפי חוק זה לא ייפסלו בגלל פגם בנוסח בלבד, וטעות בנקיבת שמו של האדם הנוגעת לו אינה פוגעת בחוקיותם זולת אם היה בה כדי להטעות.

סוגם ופרסומם של צווים

46.   (א)  צו לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי.

(תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

           (ב)  צו לפי פרק ד' וכן צו המאשר מפעל כמפעל חיוני או כמפעל למתן שירותים קיומיים, אין חובה לפרסמם ברשומות.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 179 (ה"ח 326)

(ב) צו לפי פרק ד' וכן צו המאשר מפעל כמפעל חיוני או כמפעל למתן שירותים קיומיים, אין חובה לפרסמם ברשומות.

תחולה

47.   הוראה לפי חוק זה מחייבת את האדם שעליו היא חלה מן הזמן שהגיעה לידיעתו.

מסירה

48.   (א)  הוראה שפורסמה ברשומות, רואים אותה כאילו הגיעה לידיעת האדם שעליו היא חלה בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.

           (ב)  הוראה שלא פורסמה ברשומות, רואים אותה באין הוכחה אחרת –

(1)   אם נמסרה לאדם שעליו היא חלה או לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושאינו קטין, כאילו הגיעה לידיעת האדם בזמן המסירה;

(2)   אם נשלחה לאדם בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כאילו הגיעה לידיעתו כתום שבעים ושתים שעות מזמן שנמסרה לדואר למשלוח.

           (ג)   הוראה שנמסרה או נשלחה לאדם באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב), רואים אותה כאילו הגיעה לידיעתו של האדם בזמן האמור שם, אף אם פורסמה לאחר מכן ברשומות.

           (ד)  הוראה כללית שפורסמה בעתונות, ברדיו או מעל לוח מודעות, רואים אותה כאילו הגיעה לידיעת כל אדם הנוגע בדבר, זולת אם הוכח אחרת.

הצגת הודעות

49.   (א)  מי שהורשה לכך על ידי המפקח הכללי על כוח האדם או מטעמו להציג הודעה לפי חוק זה על פני מקרקעין או בתוכם או להורות שההודעה כאמור תוצג, רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולהציג את ההודעה.

           (ב)  הוצגה הודעה כאמור, לא יוריד אותה איש ולא ימחקנה ולא ישנה בה כל שינוי, זולת מי שהורשה לכך כאמור בסעיף קטן (א).

הוראות מיוחדות לענין מערכת הבטחון

50.   במפעל המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל או על ידי מערכת הבטחון יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(1)   לא ישתמשו בו בסמכויות על פי סעיף 41 ועל פי סעיף 49, אלא בהסכמתו של מי ששר הבטחון מינה לכך;

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

(2)   החובות המוטלות על פי סעיף 5 יחולו עליו בסייגים שייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם שר הבטחון.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

(2) החובות המוטלות על פי סעיף 5 יחולו עליו בסייגים שייקבעו על ידי שר העבודה השר בהתייעצות עם שר הבטחון.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 1) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

51.     השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר התנדבות לשירות עבודה.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 259 (ה"ח 1012)

51. שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר התנדבות לשירות עבודה.

 

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח 326)

51. שר העבודה השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר התנדבות לשירות עבודה.

 

אצילת סמכויות (תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

52.   (א)  השר רשאי לאצול לאחר סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות לפי סעיפים 3(ד), 4, 16(א), 16א, 16ב ו-51.

           (ב)  שר הבטחון[3] רשאי לאצול לאחר את סמכותו לפי סעיפים 1 ו-50.

מיום 7.2.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 179 (ה"ח 326)

(א) שר העבודה השר רשאי לאצול לאחר סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות לפי סעיפים 3(ד), 4, 16(א), 16א, 16ב ו-51.

ביטול והוראות מעבר

53.   (א)  תקנות-שעת-חירום (שירות עבודה), תשכ"ז-1967 – בטלות, אולם –

(1)   כל מינוי, הוראה ותקנה אחרת שנעשו או ניתנו מכוחן או מכוח תקנות-שעת-חירום לגיוס כוח אדם, תש"ח-1948, ושהיה להם תוקף בשעת הביטול יעמדו בתקפם, במידה שאינם סותרים את הוראות חוק זה, עד שיבוטלו או עד שיוחלפו במינויים, בהוראות או בתקנות אחרים שנעשו או שינתנו על פי חוק זה;

(2)   כל רשימה המתנהלת על ידי בעל מפעל על פי תקנה 12 לתקנות-שעת-חירום לגיוס כוח אדם, תש"ח-1948, או תקנה 5 לתקנות-שעת-חירום (שירות עבודה), תשכ"ז-1967, רואים אותה לענין סעיף 5 כאילו היא רשימה המתנהלת על פי אותו סעיף;

(3)   כל מסמך שכתוב בו "תקנות-שעת-חירום לגיוס כוח אדם, תש"ח-1948" או "תקנות-שעת-חירום (שירות עבודה), תשכ"ז-1967" רואים כאילו כתוב בו "חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967", וכל התייחסות במסמך כאמור לתקנה מהתקנות האמורות, רואים אותה כמתייחסת להוראה מקבילה של חוק זה.

           (ב)  פרק ד' יחול בדרך כלל במדינה כולה ביום תחילתו של חוק זה כאילו ניתן צו לפי סעיף 16.

 

(תיקון מס' 2) תשל"ו-1976

תוספת

(סעיף 11)

           (1)  רופאים;

           (2)  אחים ואחיות;

           (3)  סגל רפואי סיעודי;

           (4)  סגל רפואי טכני;

           (5)  סגל רפואי אקדמאי אחר;

           (6)  עובדי מינהל ותחזוקה ברפואה;

           (7)  נהגים;

           (8)  עובדי מנוף ובתי מלאכה בנמלים;

           (9)  עובדי רשת החשמל;

           (10) עובדי מתכת בייצור בטחוני;

           (11) מפעילי ציוד מיכני הנדסי;

           (12) עובדי מינהל, עובדים טכניים, בוחנים ושמאים בתחבורה.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 בעמ' 96 (ה"ח 1216)

הוספת תוספת

 

 

                                        לוי אשכול                   יגאל אלון

                                                   ראש הממשלה                       שר העבודה

   שניאור זלמן שזר

         נשיא המדינה

 

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשכ"ד מס' 503 מיום 20.7.1967 עמ' 86 (ה"ח תשכ"ו מס' 703 עמ' 170).

תוקן ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 259 (ה"ח תשל"ג מס' 1012 עמ' 230) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 עמ' 96 (ה"ח תשל"ו מס' 1216 עמ' 96) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשל"ז מס' 862 מיום 12.5.1977 בעמ' 218 (ה"ח תשל"ז מס' 1298 עמ' 214) – תיקון מס' 3 בסעיף 26 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 30), תשל"ז-1977; תחילתו ביום 1.10.1977.

ס"ח תשנ"ח מס' 1644 מיום 31.12.1997 עמ' 44 (ה"ח תשנ"ז מס' 2640 עמ' 479) – תיקון מס' 4 בסעיף 3 לחוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 9), תשנ"ח-1997.

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 51 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 201) – תיקון מס' 5 בסעיף 20 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.4.2004.

ס"ח תשס"ה מס' 2027 מיום 16.8.2005 עמ' 974 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 194 עמ' 1072) – תיקון מס' 6 בסעיף 5 לחוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 19), תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ח מס' 2132 מיום 7.2.2008 עמ' 176 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 326 עמ' 900) – תיקון מס' 7; ר' סעיף 21 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 515 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 295 עמ' 584) – תיקון מס' 8 בסעיף 42 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.8.2008.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 9 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 665 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 947 עמ' 994) – תיקון מס' 10 בסעיף 91 לחוק שירות אזרחי, תשע"ז-2017; תחילתו ביום 1.4.2018.

ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 252 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1169 עמ' 94) – תיקון מס' 11 בסעיף 5 לחוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), תשע"ח-2018.

ק"ת תש"ף מס' 8382 מיום 15.3.2020 עמ' 746 – הוראת שעה תש"ף-2020 בתקנות שעת חירום (שירות עבודה בשעת-חירום), תש"ף-2020; תוקפה לשלושה חודשים.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.

[2] ר' י"פ תשס"ח מס' 5780 מיום 26.2.2008 עמ' 2070.

[3] סמכותו הואצלה למנהל רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון: י"פ תש"ע מס' 6026 מיום 29.11.2009 עמ' 747.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות