Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996

עבודה – שוויון בעבודה

דיני חוקה  – שוויון

תוכן ענינים

סעיף 1

מטרת החוק

Go

2

סעיף 2

הזכות לשכר שווה

Go

2

סעיף 3

עבודות שוות ערך

Go

2

סעיף 4

סמכות שיפוט ותרופות

Go

2

סעיף 5

מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין

Go

2

סעיף 6

הפרש בשכר

Go

2

סעיף 6א

פרסום מידע

Go

2

סעיף 7

מסירת מידע

Go

2

סעיף 7א

התיישנות

Go

2

סעיף 8

הוראות לעניין הפרשי שכר

Go

2

סעיף 9

זכות התביעה

Go

2

סעיף 10

התערבות בתובענות

Go

3

סעיף 12

איסור התנייה

Go

3

סעיף 13

שמירת זכויות

Go

3

סעיף 14

המדינה כמעסיק

Go

3

סעיף 15

ביצוע ותקנות

Go

3

סעיף 16

ביטול

Go

3

סעיף 17

תחילה

Go

3

תוספת

Go

3


חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996*

מטרת החוק

1.    חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.

הזכות לשכר שווה (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

2.    עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

2. עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעביד מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.

עבודות שוות ערך

3.    יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות.

סמכות שיפוט ותרופות (תיקון מס' 5)  תשע"ד-2014

4.       (א)  לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק זה.

(תיקון מס' 5)  תשע"ד-2014

           (ב)  בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

מיום 6.8.2014

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"ד מס' 2464 מיום 6.8.2014 עמ' 662 (ה"ח 551)

סמכות שיפוט ותרופות

4. (א) לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק זה.

(ב) בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין

5.    (א)  בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן - המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות.

           (ב)  בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין.

           (ג)   שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר - את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו.

הפרש בשכר

6.    (א)  אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.

(תיקון מס' 4) תשע"ד-2014

           (ב)  מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(ב) מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעביד המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה.

פרסום מידע (תיקון מס' 3)  תשע"ד-2014

6א.     מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי בתוספת לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, יכלול בפרסום או בדיווח כאמור התייחסות לפי מין; שר הכלכלה[1] רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת.

מיום 10.3.2014

תיקון מס' 3

ס"ח תשע"ד מס' 2438 מיום 10.3.2014 עמ' 339 (ה"ח 538)

הוספת סעיף 6א

מסירת מידע (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

7.    מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

7. מעביד מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעביד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.

התיישנות (תיקון מס' 2)  תשע"ב-2012

7א.     תקופת ההתיישנות לתובענה לפי חוק זה היא חמש שנים.

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 2

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 606 (ה"ח 484)

הוספת סעיף 7א

הוראות לעניין הפרשי שכר (תיקון מס' 2)  תשע"ב-2012

8.    (א)  (בוטל).

           (ב)  הגיעו לעובד הפרשי שכר שנקבע מועד לתשלומו לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, מכוח תובענה לפי חוק זה יהיה המועד לתשלומם לענין החוק האמור - היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין, ו"היום הקובע" - היום התשיעי שלאחר מועד התשלום האמור.

           (ג)   הורה בית הדין לעבודה על עיכוב ביצוע פסק דין בתובענה לפי חוק זה עד להכרעה בערעור, לא יחולו פיצויי הלנת שכר כמשמעותם בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, על הפרשי שכר מכוח פסק דין כאמור, לגבי התקופה שמיום מתן פסק הדין ועד להכרעה בערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בפסק דין שבערעור.

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 2

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 606 (ה"ח 484)

הפרשי שכר או גמול אחר הוראות לעניין הפרשי שכר

8. (א) עובד אינו זכאי להפרשי שכר או גמול אחר מכוח הוראות חוק זה לגבי תקופה העולה על עשרים וארבעה החודשים שקדמו ליום הגשת התובענה.

זכות התביעה

9.    (א)  תובענה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי –

(1)   העובד;

ת"ט (מס' 2)  תשנ"ו-1996

(2)   ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור ובהסכמת העובד, בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו;

(3)   בהסכמת העובד – בידי ארגון העוסק בזכויות נשים; בסעיף זה, "ארגון עובדים יציג" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.

מיום 10.9.1996

ת"ט (מס' 2) תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 387

(2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובין ובאין ארגון עובדים כאמור ובהסכמת העובד, בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו;

התערבות בתובענות

10.   בתובענה לפי חוק זה רשאי בית-הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויות נשים, לעובד העלול להיפגע מהתובענה או לארגון עובדים יציג או ארגון עובדים אחר כאמור בסעיף 9, גם אם אינם צדדים לתובענה, להשמיע את דברם, בדרך שיורה.

(תיקון מס' 1)  תשס"ו-2006

11.   (בוטל).

מיום 21.3.1996

ת"ט תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1595 מיום 28.5.1996 עמ' 370

(ג) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית הדין לעבודה, והוא יאשרה אלא אם כן אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

תובענה ייצוגית

11. (א) עובד רשאי לתבוע, בכפוף להוראות סעיף זה, בשם קבוצת עובדים בעילה אשר על פיה הוא יכול, על פי חוק זה, לתבוע בשמו (להלן — תובענה ייצוגית).

(ב) פסק-דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה.

(ג) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית הדין לעבודה, והוא יאשרה אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:

(1) התובענה הוגשה בתום לב;

(2) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;

(3) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת, בנסיבות הענין;

(4) קיים יסוד להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

(ד) אישר בית-הדין את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר תחילה את קבוצת העובדים שבשמה תוגש התובענה ויורה על אופן פרסום החלטתו.

(ה) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית הדין כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם כן הודיע לבית הדין על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית הדין.

(ו) תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית-הדין לעבודה.

איסור התנייה

12.   זכותו של עובד לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור.

שמירת זכויות

13.   הטבה הניתנת לעובד, בקשר להולדה או להורות, לא תילקח בחשבון לענין חוק זה.

המדינה כמעסיק (תיקון מס' 4)  תשע"ד-2014

14.   הוראות חוק זה יחולו על המדינה כמעסיק ואולם –

(1)  יראו כל משרד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, כמקום עבודה נפרד;

(2)  שר העבודה והרווחה ושר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים לקבוע בצו כי יחידה מסויימת או מספר יחידות באותו משרד הם מקום עבודה נפרד.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

המדינה כמעביד כמעסיק

14. הוראות חוק זה יחולו על המדינה כמעביד כמעסיק ואולם –

ביצוע ותקנות

15.   (א)  שר העבודה והרווחה1 ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(תיקון מס' 1) תשס"ו-2006

           (ב)  שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי דין מיוחדים וקבלת ראיות לענין חוק זה בפני בית הדין לעבודה.

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

(ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי דין מיוחדים וקבלת ראיות לענין חוק זה בפני בית הדין לעבודה וכן בדבר סדרי הדין בתובענה ייצוגית וניהולה לפי חוק זה.

ביטול

16.   חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964 - בטל.

תחילה

17.   תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מפרסומו.

(תיקון מס' 3) תשע"ד-2014

תוספת

(סעיף 6א)

מיום 10.3.2014

תיקון מס' 3

ס"ח תשע"ד מס' 2438 מיום 10.3.2014 עמ' 339 (ה"ח 538)

הוספת תוספת

1.        חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 – סעיף 33;

2.        חוק העמותות, התש"ם-1980 – סעיף 36(ב);

3.        תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ל-1970 – סעיף 21;

4.        כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ע-2010 – סעיף 11(5).

                         שמעון פרס                            אורה נמיר

                                ראש הממשלה                          שרת העבודה והרווחה

            עזר ויצמן                             שבח וייס

              נשיא המדינה                               יושב ראש הכנסת

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשנ"ו מס' 1581 מיום 21.3.1996 עמ' 230 (ה"ח תשנ"ה מס' 2357 עמ' 274, ה"ח תשנ"ה מס' 2377 עמ' 373); תחילתו ששה חודשים מיום פרסומו.

ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1595 מיום 28.5.1996 עמ' 370; תחילתו ביום 21.3.1996. מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 387 – ת"ט (מס' 2) תשנ"ו-1996.

תוקן ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 93 עמ' 232) – תיקון מס' 1 בסעיף 38 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 606 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 484 עמ' 254) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשע"ד מס' 2438 מיום 10.3.2014 עמ' 339 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 538 עמ' 62) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 4 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2464 מיום 6.8.2014 עמ' 662 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 551 עמ' 104) – תיקון מס' 5.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.