Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק עזר לחולון (ביוב), תשס"ג-2002

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – ביוב

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – חוקי עזר

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 1א

מטרת היטל ביוב

Go

3

סעיף 2

החייבים בהיטל

Go

3

סעיף 3

תשלום ההיטל

Go

3

סעיף 4

שיעור ההיטל

Go

3

סעיף 4א

בניה חורגת

Go

3

סעיף 4ב

חיוב בהיטל בשל שטח המיועד להפקעה

Go

4

סעיף 4ג

דרישה לתשלום ההיטל

Go

4

סעיף 5

בעלות משותפת

Go

4

סעיף 6

סייג לבניית ביב פרטי וחיבורו

Go

4

סעיף 7

הוראות התחברות לביב

Go

4

סעיף 8

ניקוי ואחזקת בורות שפכים

Go

4

סעיף 9

סייג לשימוש בבור שפכים

Go

4

סעיף 10

אגרת ביוב

Go

4

סעיף 11

חישוב כמות המים שנצרכו

Go

4

סעיף 12

רשות כניסה

Go

5

סעיף 13

איסור הפרעה

Go

5

סעיף 14

פרסום בדבר התקנה או קניה של ביוב

Go

5

סעיף 15

תיקון חוק עזר הצמדה ומדד

Go

5

סעיף 16

שמירת דינים

Go

5

סעיף 16א

מגבלת גביה

Go

5

סעיף 17

ביטול

Go

5

סעיף 18

תחולה והוראות מעבר

Go

5

סעיף 19

הוראת שעה

Go

5

תוספת ראשונה

Go

5

תוספת שניה

Go

5


חוק עזר לחולון (ביוב), תשס"ג-2002*

          בתוקף סמכותה לפי סעיפים 250 ו-251 לפקודת העיריות (להלן – הפקודה), ולפי סעיפים 17 ו-37 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 (להלן - חוק הביוב), מתקינה מועצת עיריית חולון חוק עזר זה:

הגדרות

1.    בחוק עזר זה –

          "אחזקת ביוב" – לרבות פעולה הדרושה לשמירתה התקינה של רשות ביוב;

תיקון תשס"ו-2006

          "אגרת איכות סביבה" – אגרה לכיסוי הוצאות תחזוקת מערכת הביוב לפי דרישות המשרד לאיכות הסביבה, לרבות הכנת תשריט של קווי הביוב, בדיקה תקופתית של מצב הצנרת ושל כושר ההולכה שלה, התאמת חלקי מערכת, שטיפת קווים תקופתית, ניהול יומן תחזוקה וכיוצא באלה;

תיקון תשס"ו-2006

          "אגרת ביוב" או "אגרה" – אגרה המורכבת מאגרת תפעול, אגרת איכות הסביבה ואגרת שיקום;

תיקון תשס"ו-2006

תיקון תשס"ו-2006

          "אגרת שיקום" – אגרה לכיסוי הוצאות החלפת קווי ביוב ישנים;

          "אגרת תפעול" – אגרה לכיסוי הוצאות התחזוקה השוטפת של מערכת הביוב;

          "ביוב" – ביב ציבורי או ביב מאסף, על כל מיתקניהם, וכן מיתקנים לטיהור מי שפכים;

          "בור שפכים" – בור רקב, בור סופג, חפיר, חלחול, וכל מקום קיבול המשמש או המיועד לשמש להיקוות שפכים;

          "ביב פרטי" – ביב המשמש נבס אחד, על חיבוריו;

          "ביב ציבורי" – ביב במשמש כמה נכסים ושהשפכים מוזרמים אליו מביבים פרטיים בלבד;

          "ביב מאסף" – ביב שהשפכים מוזרמים אליו בעיקר מביבים ציבוריים;

          "בנין" – כל מבנה שבתחום העיריה או חלק ממנו, בין אם הוא ארעי ובין אם הוא קבוע, בין שבנייתו הושלמה, ובין אם לאו.

          "בעל" – כל אחד מאלה:

(1)   אדם הרשום בפנקס המקרקעין, המתנהל לפי כל חיקוק כבעלים, כחוכר לדורות או כחוכר של נכס, בין שהוא רשום כבעלים יחיד ובין בשיתוף עם אחרים;

(2)   אדם הזכאי להירשם בפנקס המקרקעין המתנהל לפי כל חיקוק כבעלים, כחובר לדורות או כחוכר של נכס, אף אם אינו רשום כאמור בפסקה (1), בין שהוא זכאו להירשם כאמור כבעלים יחיד בנכס ובין בשיתוף עם אחרים;

(3)   אדם שהוא שוכר או שוכר משנה, לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוח או כנאמן, בין שהוא מחזיק למעשה בנכס בין אם לאו;

          לענין הגדרה זו, "חוכר" – שוכר לתקופה העולה על חמש שנים; "חוכר לדורות" – שוכר לתקופה העולה על עשרים שנים; "שוכר" או "שוכר משנה" – אדם המחזיק בקרקע שלא לצמיתות, בשכירות לתקופה העולה על שלוש שנים;

          "דרישת תשלום" – כמשמעה בסעיף 28 לחוק;

          "המועצה" – מועצת עיריית חולון;

          "התקנת ביוב" – לרבות עבודות ופעולות אלה:

(1)   הכנת תכניות ביוב;

(2)   הנחת ביבים מתחת לרחוב;

(3)   עבודה במבנה או במיתקן שמתחת לרחוב, לרבות הריסתם להסרת מכשולים לביוב;

(4)   הנחת צינורות המחברים נכס לביב ציבורי והעברת הביוב דרך קרקע או מתחתיה;

(5)   התקנת מיתקנים הדרושים לביוב והמהווים חלק ממנו, לרבות מיתקני ביוב הדרושים להרחקת שפכים מתחום העיריה וטיהורם, אף אם הותקנו מחוץ לתחום העיריה;

(6)   החלפה, הגדלה או הרחבה של מיתקני ביוב קיימים;

          "היטל ביוב" או "היטל" – היטל לכיסוי הוצאות התקנת ביוב או קנייתו, בשיעורים שנקבעו בתוספת הראשונה;

          "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

          "מהנדס" – מהנדס העיריה, לרבות מי שהוא העביר אליו, בכתב, את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;

          "מחזיק" – אדם המחזיק בנכס או בחלק ממנו כבעלים, כשוכר, כבר-רשות בדרך אחרת, למעט אדם המתגורר בבית מלון או בבית הארחה;

          "מפעל" – כמשמעותו בחוק עזר לדוגמה לרשויות מקומיות (הזרמת שפכי תעשיה למערכת הביוב), התשמ"ב-1981;

          "מפקח" – מי שראש העיריה מינהו למילוי תפקידי מפקח לפי חוק עזר זה או מי שפועל מטעמו;

תיקון תשס"ח-2008

          "מרתף" – חלק מבניין שחללו בין רצפתו ותחתית תקרתו נמצא כולו או רובו מתחת למפלס המתוכנן של פני הקרקע המקיפה אותו, או מתחת למפלס כביש או מדרכה לאורך יותר מפאה אחת של החלל והנמצאים במרחק אשר אינו עולה על 1.50 מטר ממישור הקיר החיצון שלו ושפני תקרתו אינם גבוהים יותר מ-1.20 מטר מפני הקרקע האמורים או מפני הכביש או המדרכה; לעניין זה, "מפלס פני הקרקע" וכן "מפלס כביש או מדרכה" – הגובה של כל אחד מהם במרכז מישור הקיר החיצון כאמור, ולגבי קיר שיש בו תפרי התפשטות – גובהו של כל אחד מהם במרכז שבין כל שני תפרי ההתפשטות האמורים או במרכז שבין תפר התפשטות הסמוך לקצה הבניין ובין קצה הבניין;

          "נכס" –

(1)   כל קרקע או כל חלק ממנה, או כל בנין או כל חלק ממנו, המהווים יחידת רישום נפרדת בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי כל חיקוק, למעט רחוב, המשמשים או המיועדים לשמש למגורים, לעסקים או לכל צורך אחר;

(2)   כאשר אין רישום חלוקה ליחידות נפרדות של כל נכס כאמור בפסקה (1), אך יש חלוקה של הנכס בפועל, בין מכוח הסכם בין הבעלים ובין בהתאם לתכנית מאושרת לפי כל דין, ובין בהתאם לפרק ו' לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, יראו כל יחידה כאמור כנכס לענין חוק עזר זה; תעודת המהנדס בדבר חלוקה כזו תהווה ראיה לדבר;

תיקון תשס"ח-2008

          "נכס לתעשיה" – נכס המיועד לפי תכנית לתעשיה או למלאכה או המשמש בפועל לתכליות אלו, לרבות נכס שבניין שבו משמש או מיועד לשמש לתעשיה;

          "ניקוי" – ניקוי ביב פרטי, לרבות הרקת בור שפכים או הרקת חומר סמיך, גריפתם והטיפול בהם בדרך אחרת;

          "עיריה" – עיריית חולון;

          "פרסום בעיתון" – כמשמעו בסעיף וא לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה);

          "ראש העיריה" – ראש עיריית חולון, לרבות מי שהוא העביר אליו, בכתב, את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;

          "שפכים" – פסולת המורחקת מנכסים על ידי זרם מים, וכן מי תהום או מי גשמים העשויים להימצא במים אלה;

          "שטח בנין" – השטח הכולל בבנין פלוני כפי שהוא מבוקש בבקשה להיתר בניה, כשהוא מחושב על פי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, או השטה הבנוי בפועל, לפי הגדול מביניהם;

          "שטח קרקע" – לרבות שטח הקרקע שעליו בנוי הבנין;

          "תעודה" – כמשמעה בסעיף 324 לפקודה;

          "תכנית" – תכנית בנין עיר בת תוקף.

מטרת היטל ביוב תיקון תשס"ח-2008

1א.     היטל ביוב נועד לכיסוי הוצאות התקנת מערכת הביוב או קנייתה, בלא זיקה לעלות ההתקנה או הקניה של שלבי ביוב המשמשים את נכס החייב דווקא.

החייבים בהיטל תיקון תשס"ח-2008

2.    (א)  החליטה העיריה על התקנה או קניה של ביוב, יהיו בעלי הנכסים שהביוב ישמש אותם, במועד שנקבע לתשלום על פי חוק עזר זה, חייבים בהיטל.

תיקון תשס"ח-2008

          (ב)  (נמחק).

תשלום ההיטל

3.    (א) ההיטל ישולם באחד מהמועדים האלה:

(1)   במועד קבלת היתר בניה;

תיקון תשס"ח-2008

(1א) עם קנייתה או התקנתה של מערכת ביוב אשר תשמש את הנכס נושא החיוב במישרין או בעקיפין;

(2)   במועד מכירה, העברת חכירה בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין;

תיקון תשס"ח-2008

(2א) ביום התחלת בניה חורגת על פי קביעת המהנדס;

(3)   בכל מקרה, תשלום ההיטל יבוצע לא יאוחר משלושה חודשים לאחר מסירת דרישת התשלום לבעל נכס או עד תום 30 ימים מיום תחילת עבודות ההתקנה, שבקשר אליה הוטל ההיטל, לפי המאוחר מבינותם.

          (ב)  תשלום ההיטל מותנה בקיומו של ביוב או בקנייתו או בהתקנתו.

תיקון תשס"ח-2008

          (ג)  קניה או התקנה של ביוב, לעניין סעיף זה, לרבות כל אחד מאלה:

(1)   פרסום מכרז לביצוע התקנה או קניה של ביוב;

(2)   תחולת ביצוע התקנה או קניה של ביוב;

(3)   התקשרות חוזית לשט התקנה או קניה של ביוב.

          (ד)  על אף האמור בסעיף זה, רשאי בעל נכס, בכל עת, לשלם תשלומים על השבון ההיטל על פי שיעורי ההיטל הקיימים, במועד כל תשלום, ומשעשה כן לא יהיה חויב יותר בעד שטח קרקע או שטח בנין ששולם בעבורם, כאמור.

שיעור ההיטל

4.    (א)  סכום ההיטל לכל נכס יחושב כמפורט להלן, ובהתאם לשיעורים המפורטים בתוספת הראשונה, לפי שיעורם המעודכן במועד שנקבע לתשלום ההיטל:

                (1)    בבניה חדשה – לפי שטח הקרקע, וכן לפי שטח הבנין; נהרס בנין קיים, כולו או חלקו, ונבנה בנין חדש במקומו, יחושב ההיטל לצורך הבנין החדש לפי ההפרש שבין שטח הבנין החדש לבין שטח הבנין שנהרס ואשר בעדו שולם היטל על פי חוק עזר זה או על פי חוק עזר לחולון (ביוב), התשכ"ה-1965;

                 (2)   בתוספת בניה – לפי התוספת לשטח הבנין.

          (ב)  בכל מקרה ישלם בעל נכס אשר הביוב ישמש אותו, בעד אותי שטח קרקע או אותו שטח בנין, היטל ביוב על פי חוק עזר זה פעם אחרג בלבד.

בניה חורגת תיקון תשס"ח-2008

4א.     (א)  בעל נכס חייב בתשלום היטל ביוב בשל בניה חורגת שנבנתה בנכס.

          (ב)  לעניין סעיף קטן (א) יראו את יום התחלת הבניה החורגת, כפי שייקבע בידי המהנדס או את יום תחילת ביצוע עבודות הביוב, לפי המועד המאוחר שבהם, כמועד שבו התגבש החיוב בהתאם לסעיף 3(א)(2א) (להלן – מועד התגבשות החיוב).

          (ג)   לצורך תשלום ההיטל לפי סעיף זה, תמסור העיריה לחייב דרישת תשלום.

          (ד)  סכום ההיטל בשל הבניה החורגת יהא הסכום הגבוה מבין אלה:

(1)   סכום המחושב לפי תעריפי ההיטל במועד התגבשות החיוב בתוספת תשלומי פיגורים;

(2)   אם עודכנו תעריפי ההיטל במועד כלשהו לאחר מועד התגבשות החיוב (להלן – מועד העדכון) סכום המחושב לפי תעריפי ההיטל המעודכנים, בתוספת תשלומי פיגורים החל מהמועד המאוחר מבין אלה:

(א)   מועד העדכון;

(ב)   חמש שנים טרם המועד שבו התגלתה הבניה החורגת;

לעניין סעיף קטן זה "עדכון תעריפי ההיטל" – עדכון תעריפים באמצעות תיקונו של חוק העזר.

          (ה)  שולם ההיטל ונהרס בניין המהווה בניה חורגת בתוך 5 שנים מיום תחילת הבניה, תשיב העיריה לבעל הנכס את ההיטל ששילם בשל הבניה החורגת, בניכוי 20% משיעור ההיטל בשל כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד יום ההשבה.

חיוב בהיטל בשל שטח המיועד להפקעה תיקון תשס"ח-2008

4ב.     (א)  לא יוטל חיוב בהיטל ביוב בשל שטח המיועד להפקעה.

          (ב)  שילם בעל נכס היטל בעבור נכס ובמהלך 5 השנים שממועד תשלום ההיטל הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה בהתאם לסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, תשיב העיריה לבעל הנכס את ההיטל ששילם בניכוי 20% מסכום ההיטל בעבור כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד יום ההשבה.

דרישה לתשלום ההיטל תיקון תשס"ח-2008

4ג.     (א)  לצורך תשלום ההיטל תמסור העיריה לחייב דרישת תשלום כאמור בסעיף 28 לחוק הביוב.

          (ב)  דרישת התשלום תימסר בעת התגבשות עילת החיוב כקבוע בסעיף 3.

          (ג)   לא נמסרה מסיבה כלשהי דרישת תשלום באחד מהמועדים הנקובים בסעיף קטן (ב) (להלן – מועד החיוב המקורי), רשיאת העיריה למסור את דרישת התשלום טרם מתן היתר הבניה או טרם מתן תעודת העברה לרשם המקרקעין או טרם מתן אישורה לצורך העברת זכויות חכירה במינהל מקרקעי ישראל; במקרה זה ייקבע סכום החיוב על בסיס תעריפי ההיטל כפי שהיו בתוקפם במועד החוב המקורי בתוספת הפרשי הצמדה.

          (ד)  אין בפגם שנפל בדרישת תשלום או באי מסירתה במועדים הנקובים בסעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובת בעל נכס לשלם היטל ביוב.

          (ה)  לא התאפשר חיבורו של נכס למערכת הביוב, רשאי המהנדס לדחות את תשלום ההיטל בעד אותו נכס, ובלבד שמועד תשלום ההיטל יחול לא יאוחר מהיום שבו ניתן לחבר את הנכס למערכת הביוב, לפי קביעת המהנדס.

בעלות משותפת

5.    היה הנכס אשר הביוב משמש אותו בבעלות משותפת, רשאית העירייז לגבות את ההיטל לפי חוק עזר זה מכל הבעלים יחד או מכל אחד מהם להוד.

סייג לבניית ביב פרטי וחיבורו

6.    לא יבנה אדם ביב פרטי, לא ישנהו, לא יחליפו ולא יחבר ביב פרטי לביב ציבורי אלא לאחר קבלת היתר מראש ובכתב מאת ראש העיריה, ובהתאם לתנאי ההיתר.

הוראות התחברות לביב

7.    (א)  ראש העיריה רשאי להורות, בהודעה בכתב, לבעל נכס אשר יש בו ביוב או אשר מתוכנן לקנות לו או להתקין בו ביוב, כי ביב פרטי שבבנין שבבעלותו יחובר לביב הציבורי או יתוקן או יוחלף, באופן ובמועד שיקבע.

          (ב)  בעל נכס שקיבל הוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימלא אחריה.

          (ג)   לא חיבר או לא תיקן או לא החליף בעל נכס את הביב הפרטי באופן ובמועד שנקבעו כאמור, רשאי ראש העיריה, באמצעות שלוחיו ופועליו, לבצע את העבודה הדרושה לחיבור הנכס לביוב או לתיקונו או להחלפתו של הביב הפרטי, על השבון בעל הנכס, ורשאי הוא לצורך כך להיכנס לחצרים של הנכס או לנכס.

          (ד)  ביצעה העיריה חיבור, תיקון או החלפה כהמור בסעיף קטן (ג), ישלם בעל הנכס לעיריה את עלות העבודה, לרבות חומרים, לפי חשבון מאת העיריה.

ניקוי ואחזקת בורות שפכים

8.    (א)  לא ינקה אדם, פרט למפקח, בור שפכים או ביב פרטי בניחום העיריה, אלא לפי היתר מראש ובכתב מאת ראש העיריה.

          (ב)  בעל בור שפכים או ביב פרטי יחזיקו במצב תקין, ימנע גרימת מפגעים וימנע הזרמת שפכים או חומרים רעילים אליו, העלולים לגרום לסתימתו, לזיהום סביבתו או לתקלות בו.

          (ג)   בעל נכס ימנע זרימת מי גשמים לבור שפכים או לביב כי פרטי או ציבורי שבתחום הנכס.

סייג לשימוש בבור שפכים

9.    חובר נכס לביב ציבורי, לא ישתמש עוד בעל הנכס או המחזיק בבור שפכים בתחום הנכס ולא יגרום עוד להזרמת ביב פרטי, זולת לביב ציבורי.

אגרת ביוב תיקון תשס"ח-2008

10.  (א)  מחזיק בנכס ישלם לעיריה אגרת ביוב; סכום האגרה יהיה הסכום המתקבל ממכפלת כמות המים שנצרכה בידי המחזיק בתעריפי האגרה הנקובים בתוספת השניה לפי תעריפי האגרה המעודכנים; לעניין סעיף קטן זה –

          "כמות המים שנצרכה" – כמות המים כפי שנמדדה במד המים המותקן בנכס בניכוי כמות המים לגינוי נוי; ובהעדר מד מים שהותקן בידי העיריה – כמות המים שבעדה מחויב הצרכן בתשלום אגרת מים;

          "מים לגינון נוי" – כמשמעותם בתקנות המים (תעריפים למים ברשויות המקומיות), התשנ"ד-1994, בכמות שלא תעלה על המכסה המוקצבת על פי התקנות האמורות שבעבורה זכאי צרכן לתעריף מופחת.

          (ב)  סכומי אגרת איכות הסביבה ואגרת השיקום שייגבו ינוהלו במסגרת חשבונות נפרדים, לפי העניין, וישמשו אך ורק למטרותיהן.

חישוב כמות המים שנצרכו תיקון תשס"ח-2008

11.  (א)  העיריה רשאית להפחית את סכום אגרת הביוב בעד נכס שאינו מיועד או משמש למגורים במקרה שבו כמות המים המוזרמת למערכת הביוב קטנה באופן משמעותי מכמות המים המסופקים לנכס (להלן – הפרש כמות); עצם ההפחתה וסכומה ייקבעו בהתאם לכללים האלה:

(1)   העיריה תמנה ועדה אשר תדון בבקשות להפחתת סכום אגרת הביוב, בשל הפרש כמות (להלן – הוועדה);

(2)   חברי הוועדה יהיו מהנדס העיריה, גזבר העיריה, מנהל מחלקת הביוב והיועץ המשפטי לעיריה;

(3)   הוועדה תגבש אמות מידה שעל פיהן תיבחן ותידון הבקשה להפחתה באגרה; אמות המידה יכללו, בין השאר, את הפרש הכמות, טיב השפכים המוזרמים למערכת הביוב והשפעתם עליה, וההשפעות על יכולתה של העיריה לקיים את מערכת הביוב בשל ההפחתות בסכומי האגרה;

(4)   אמות המידה שתגבש הוועדה טעונות אישור של מועצת העיריה (להלן – המועצה); המועצה רשאית לשנות ולתקן את אמות המידה וכן להוסיף עליהן;

(5)   הוועדה תדון בבקשה להפחתה ותבחן אותה על יסוד אמות המידה שאישרה המועצה ועל פי הנהלים שתקבע.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), היה והותקן במפעל מכשיר, שאישרה העיריה, למדידת כמות השפכים המוזרמים מהמפעל למערבת הביוב, תשולם אגרת ביוב לפי כמות השפכים שהוזרמה בפועל למערכת הביוב, כפי שרשם מכשיר המדידה, בשיעור שנקבע בתוספת השניה.

רשות כניסה

12.  ראש העיריה או מפקח רשאי להיכנס, בזמן סביר, לנכס לרבות מפעל, כדי לברר ולבדוק אם קוימו הוראות חוק עזר זה ולעשות עבודה או פעולה שהוא רשאי לעשותה לפי הוראות חוק עזר זה.

איסור הפרעה

13.  לא יפריע אדם לראש העיריה, למי שהוסמך על ידו או למפקח במילוי תפקידיו וסמכויותיו לפי הוראות חוק עזר זה, ולא ימנע בעדו מלבצע עבודה או פעולה שהוא רשאי לעשותה לפי הוראות חוק עזר זה.

פרסום בדבר התקנה או קניה של ביוב

14.  לא ייפגע תוקפה של החלטת מועצה על התקנה או קניה של ביוב אם לא פורסמה החלטתה כאמור בחוק עזר זה, או אם נפל פגם בפרסום כאמור

תיקון חוק עזר הצמדה ומדד

15.  בתוספת לחוק עזר לחולון (הצמדה למרד), התשמ"א-1981, במקום "חוק עזר לחולון (ביוב), התשכ"ה-1965" ו"חוק עזר לחולון (אגרת ביוב), התשמ"ב-1981" יבוא "חוק עזר לחולון (ביוב), התשס"ג-2002".

שמירת דינים

16.  האמור בחוק עזר זה אינו בא לגרוע מסמכות, סעד ותרופה המוקנים לעיריה על פי דין, אלא להוסיף עליהם.

מגבלת גביה תיקון תשס"ח-2008

16א.  (א)  החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), הטלת אגרה לפי חוק עזר זה תהא טעונה אישור של מועצת העיריה ושל שר הפנים.

          (ב)  החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) הטלת היטל ביוב לפי חוק עזר זה תהא טעונה אישור של מועצת העיריה ושל שר הפנים.

ביטול

17.  (1)  חוק עזר לחולון (אגרת ביוב), התשמ"ב-1981 – בטל.

          (2)  חוק עזר לחולון (ביוב), התשכ"ה-1965 – בטל.

תחולה והוראות מעבר

18.  (א)  הוראות חוק עזר זה יחולו על בעלי נכסים שהביוב ישמש אותם, ושיבקשו היתר בניה או תעודה ביום פרסום חוק עזר זה ברשומות (להלן – היום הקובע) או לאחריו ועל היתרי בנוה ותעודות שניתנו ביום הקובע או לאחריו.

          (ב)  נכס אשר שולם בעדו לפני סיום הקובע היטל ביוב על פי חוק עזר לחולון (ביוב), התשכ"ה-1965, לא יהיה חייב בהיטל על פי חוק עזר זה, אלא בשל בניה שתיווסף לנכס החל מהיום הקובע ואילך.

          (ג)   קניה או התקנה של ביוב שבוצעו לפני היום הקובע, ייחשבו כאילו ניתנה לגביהם החלטת מועצה עובר למועד ההתקנה או הקניה..

הוראת שעה

19.    על אף האמור בסעיף 15 ובחוק עזר לחולון (הצמדה למדד), התשמ"א-1981, יעודכנו הוראת שעה הסכומים ב-1 בחודש שלאחר פרטום חוק עזר זה (להלן - יום העדכון הראשון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד חודש ינואר 1999.

תיקון תשס"ח-2008

תוספת ראשונה

(סעיפים 1 ו-4)

היטל ביוב

                            היטל בשקלים חדשים

                                                                סך הכול

        ביב ציבורי    ביב מאסף   מיתקנים     היטל ביוב

להתקנת ביוב או קנייתו –

לכל מ"ר של קרקע (כולל קרקע שעליה עומד בניין)           6.47       7.33       2.09                                                                       15.89

לכל מ"ר של בניה או תוספת בניה או בניה חורגת (למעט בניה במרתף המיועד לחנייה)                                                            24.83                                                            28.14                                                            8.02                                                            60.99

לכל מ"ר של בניה במרתף המיועד לחנייה                                                            12.41                                                            14.07                                                            4.01                                                            30.49

תיקון תשס"ו-2006

תוספת שניה

(סעיפים 1, 10 ו-11)

אגרת ביוב

לכל מטר מעוקב של מים המסופקים לנכס, בשקלים חדשים –

אגרת תפעול

אגרת איכות הסביבה

אגרת שיקום

סה"כ אגרת ביוב

ת"ט תשס"ז-2006

לצורכי כל סוגי הנכסים למעט תעשיה

0.65

0.34

0.57

1.56

לצורכי תעשיה

0.75

0.40

0.66

1.81

ז' בתמוז התשס"ב (17 ביוני 2002)                           מוטי ששון

                                                                                             ראש עיריית חולון

גפני



*פורסמו ק"ת חש"ם תשס"ג מס' 660 מיום 28.10.2002 עמ' 58.

תוקן ק"ת חש"ם תשס"ג מס' 667 מיום 1.4.2003 עמ' 334 – תיקון תשס"ג-2003; $$$ תחילתו ביום 28.10.2002. ###

ק"ת חש"ם תשס"ה מס' 683 מיום 10.2.2005 עמ' 52 – תיקון תשס"ה-2005; $$$ ר' סעיף 3 לענין הוראת שעה.

3. על אף האמור בסעיף 15 לחוק העזר העיקרי ובחוק העזר לחולון (הצמדה למדד), התשמ"א-1981, יעודכנו הסכומים שבתוספת השניה לחוק העזר העיקרי, כנוסחה בחוק עזר זה, ב-1 בחודש שלאחר פרסום חוק עזר זה (להלן – יום העדכון הראשון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד חודש מרס 2003. ###

ק"ת חש"ם תשס"ו מס' 695 מיום 2.8.2006 עמ' 182 – תיקון תשס"ו-2006; $$$ ר' סעיף 4 לענין הוראת שעה. ת"ט *** ק"ת חש"ם תשס"ז מס' 696 מיום 18.10.2006 עמ' 24.

4. על אף האמור בחוק עזר לחולון (הצמדה למדד), התשמ"א-1981, יעודכנו שיעורי האגרה הנקובים בתוספת השניה לחוק העזר העיקרי, כנוסחה בחוק עזר זה, ב-1 בחודש שלאחר פרסום חוק עזר זה (להלן – יום העדכון הראשון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד חודש מאי 2005. ### ###

ק"ת חש"ם תשס"ח מס' 717 מיום 13.5.2008 עמ' 210 – תיקון תשס"ח-2008; $$$ ר' סעיף 10 לענין הוראת שעה.

10. על אף האמור בסעיף 2 לחוק העזר העיקרי ובחוק העזר לחולון (הצמדה למדד), התשמ"א-1981, יעודכנו סכומי ההיטל שנקבעו בחוק עזר זה ב-1 בחודש שלאחר פרסום חוק עזר זה ברשומות (להלן – יום העדכון הראשון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד חודש מרס 2007. ###