Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968

 

 

רשויות ומשפט מנהלי – רישוי – רישוי עסקים

תוכן ענינים

 

פרק א' – רישוי עסקים

Go

7

סעיף 1

צווים בדבר עסקים טעוני רישוי

Go

7

סעיף 2

מכירת משקאות משכרים

Go

7

סעיף 2א

עסקי רוכלות

Go

8

סעיף 2ב

מקומות לעריכת משחקים

Go

9

סעיף 2ג

קייטנות

Go

9

סעיף 2ד

מכוני כושר

Go

9

סעיף 2ה

עסק של אבזרי מין

Go

10

סעיף 2ו

אולמי שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים

Go

10

סעיף 2ז

עסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים

Go

10

סעיף 2ח

מיתקני ספורט

Go

11

סעיף 3

עינוג ציבורי

Go

11

סעיף 3א

הוראות לענין  מפעלי ים המלח

Go

11

סעיף 4

רשיון עסק, היתר זמני  והיתר מזורז

Go

11

סעיף 5

רשות הרישוי

Go

11

סעיף 5א

תחום עיסוק ברוכלות

Go

12

סעיף 6

אישור מוקדם ואישור על יסוד תצהיר

Go

12

סעיף 6א

רישוי ללא אישור

Go

13

סעיף 6א1

היתר מזורז

Go

13

סעיף 6א2

סייגים למתן היתר מזורז

Go

16

סעיף 6א3

רישוי על יסוד תצהיר

Go

17

סעיף 6ב

מסמכי הבקשה

Go

18

סעיף 6ג

מסמכי בקשה נוספים לפי קביעת שרים

Go

18

סעיף 6ד

מסמכים נוספים לפי דרישת רשות הרישוי או נותן הרישוי

Go

18

סעיף 6ה

חוות דעת מקדמית

Go

18

סעיף 6ו

בדיקות עזר

Go

19

סעיף 7

תנאי רשות הרישוי ונותני האישור

Go

19

סעיף 7א

תוקפו של רשיון

Go

20

סעיף 7א1

שינוי בצו הטעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת

Go

20

סעיף 7ב

היתר זמני וקבלת רישיון לאחריו

Go

20

סעיף 7ב1

תוקפו של היתר מזורז, קבלת רישיון לאחריו ובטלות היתר מזורז

Go

21

סעיף 7ג

ביטול רישיון, היתר זמני או היתר מזורז

Go

22

סעיף 7ג1

המפרט האחיד

Go

23

סעיף 7ג2

פרסום המפרט האחיד ומסמכים ותנאים נוספים

Go

24

סעיף 7ג3

דרישות רשות הרישוי

Go

24

סעיף 7ג4

תוקפם של שינויים במפרט האחיד ובדרישות רשות הרישוי

Go

24

סעיף 7ג5

השגה

Go

24

סעיף 7ג6

מרכז שירות משותף

Go

24

סעיף 8

עסקים טעוני רשיון לפי חיקוק אחר

Go

25

סעיף 8א

עסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי

Go

25

סעיף 8א1

קיום תכליות דיני התכנון והבנייה

Go

26

סעיף 8א2

סירוב למתן רישיון

Go

27

סעיף 8ב

נגישות לאנשים עם מוגבלות

Go

27

סעיף 8ג

היתר זמני בלא נגישות

Go

28

סעיף 8ד

קיום ביקורת בעסק ומתן דרישה לתיקון ליקויים

Go

28

סעיף 9

תקנות למניעת דליקות

Go

30

סעיף 10

תקנות בריאות הציבור

Go

30

סעיף 10א

תקנות איכות הסביבה

Go

30

סעיף 11

תקנות לשמירת שלום הציבור

Go

30

סעיף 11א

תקנות בדבר בטיחות

Go

31

סעיף 11ב

תקנות בדבר מניעת מחלות בעלי חיים וזיהום מים

Go

31

סעיף 11ג

חוקי עזר לעסקי רוכלות

Go

31

סעיף 12

שמירת סמכות

Go

31

סעיף 12א

עידוד הפעילות הכלכלית

Go

31

סעיף 12ב

בחינת עלות היישום של אסדרה

Go

32

סעיף 13

תקנות לענין  רשיונות, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וחוות דעת מקדמיות

Go

33

סעיף 14

עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי קיום תקנות או אי קיום דרישה לתיקון ליקויים

Go

34

סעיף 14א

עבירה מתוך רכב או באמצעות רכב

Go

34

סעיף 14א1

עבירות קנס

Go

34

סעיף 14א2

מסירת פרטים לא נכונים במסמך, בתצהיר או בהצהרה

Go

35

סעיף 15

אחריות נושא משרה בתאגיד

Go

35

סעיף 16

אמצעים נוספים

Go

35

סעיף 17

סמכות בית המשפט אחרי הגשת כתב אישום

Go

35

סעיף 18

אי קיום צו בית המשפט

Go

36

סעיף 19

בזיון בית המשפט

Go

36

סעיף 19א

הוראות לעניין תיאום פעולות אכיפה ופיקוח בין נותני האישור ורשות הרישוי

Go

36

סעיף 19ב

חקירה וכתב אישום על ידי גורם אחר

Go

36

סעיף 20

צו הפסקה מינהלי

Go

37

סעיף 21

תקופת תוקף של צו הפסקה

Go

38

סעיף 22

בקורת צו הפסקה על ידי בית המשפט

Go

38

סעיף 22א

צו מניעת פעולות

Go

38

סעיף 22ב

צו הפסקה שיפוטי

Go

38

סעיף 23

סגירת עסק של מכירת משקאות משכרים

Go

39

סעיף 24

ביצוע צו

Go

39

סעיף 25

אי קיום צו

Go

39

סעיף 25א

הודעה לשירות המזון הארצי במשרד הבריאות על מתן צו הפסקה לעוסק במזון

Go

39

סעיף 26

חפץ העלול להתקלקל

Go

39

סעיף 27

דמי המכר של חפץ העלול להתקלקל

Go

39

סעיף 27א

אמצעים להפסקת עבירות של רוכל

Go

40

סעיף 27ב

מועד לאישום רוכל שחפציו נתפסו

Go

40

סעיף 27ד

דין חפצי רוכל שנתפסו

Go

40

סעיף 28

הסמכת מפקחים

Go

40

סעיף 28א

סמכויות מפקחים

Go

41

סעיף 28ב

זיהוי מפקחים

Go

41

סעיף 28ג

כניסה למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני

Go

41

סעיף 29

הפרעה

Go

42

 

פרק ב' – רישוי מפעלים בטחוניים

Go

42

סעיף 29א

הכרזה על מפעל בטחוני

Go

42

סעיף 29ב

היחידה לרישוי מפעלים בטחוניים

Go

42

סעיף 29ג

רשות הרישוי למפעלים בטחוניים

Go

43

סעיף 29ד

סמכויות נציגי השרים ביחידה

Go

43

סעיף 29ה

שמיעת ראש הרשות המקומית

Go

43

סעיף 29ו

תוקף רשיון

Go

43

סעיף 29ז

התראה

Go

43

סעיף 29ח

צו הפסקה מינהלי

Go

43

סעיף 29ט

זכות כניסה

Go

43

סעיף 29י

סדרי עבודת היחידה

Go

43

סעיף 29יא

תקנות לגבי מפעלים בטחוניים

Go

43

 

פרק ב'1: עיצום כספי

Go

43

סעיף 29יב

הגדרות   פרק ב'1

Go

43

סעיף 29יג

עיצום כספי בשל הפרת תנאי או הוראה המנויים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית

Go

44

סעיף 29יד

עיצום כספי בשל  אי קיום דרישה לתיקון ליקויים

Go

44

סעיף 29טו

הודעה על כוונת חיוב

Go

44

סעיף 29טז

זכות טיעון

Go

44

סעיף 29יז

החלטת הממונה ודרישת תשלום

Go

44

סעיף 29יח

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

Go

45

סעיף 29יט

סכומים מופחתים

Go

45

סעיף 29כ

סכום מעודכן של העיצום הכספי

Go

45

סעיף 29כא

המועד לתשלום העיצום הכספי

Go

45

סעיף 29כב

הפרשי הצמדה וריבית

Go

45

סעיף 29כג

גבייה

Go

45

סעיף 29כד

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

Go

45

סעיף 29כה

ערעור

Go

45

סעיף 29כו

פרסום

Go

46

סעיף 29כז

שמירת אחריות פלילית

Go

46

סעיף 29כח

שינוי התוספת השנייה והתוספת השלישית

Go

46

 

פרק ג' – הוראות שונות

Go

47

סעיף 30

חובת הראיה

Go

47

סעיף 31

תשלום אגרות וקנסות

Go

47

סעיף 32

עיסוק של חבר  בני אדם

Go

47

סעיף 33

התעסקות בחלק מהעסק העיקרי

Go

47

סעיף 34

מסמכים בכתב

Go

47

סעיף 36

עיסוק של רשות מקומית

Go

47

סעיף 37

שמירת סמכויות וחיובים

Go

47

סעיף 38

שמירת סמכויות בתי המשפט העירוניים

Go

47

סעיף 38א

תקנות סדרי דין

Go

47

סעיף 38ב

תקנות

Go

48

סעיף 39

ביצוע

Go

48

סעיף 40

ביטולים

Go

48

סעיף 41

התאמת חיקוקים

Go

48

סעיף 41א

מניין הימים לעניין מועדים הנוגעים לבדיקת בקשה לרישיון או להיתר

Go

48

סעיף 42

הוראות מעבר

Go

48

סעיף 43

שמירת תקפם של תנאים

Go

48

סעיף 43א

הגשת בקשה לרישיון לגבי עסקים שטרם פורסמו לגביהם תנאים במפרט אחיד

Go

48

סעיף 44

תחילה

Go

48

 

תוספת ראשונה

Go

49

 

תוספת שנייה

Go

49

 

תוספת שלישית

Go

49

 

חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968*

פרק א' – רישוי עסקים

מיום 25.11.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ה מס' 1488 מיום 25.11.1994 עמ' 16 (ה"ח 2297)

הוספת כותרת פרק א'

צווים בדבר עסקים טעוני רישוי

1.    (א)  שר הפנים, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:

(1)   איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;

 

(2)   מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;

(3)   בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;

(4)   מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;

(5)   בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;

(6)   קיום תכליות דיני התכנון והבנייה;

(7)   קיום הדינים הנוגעים לכבאות.

          (ב)  היתה אחת ממטרות הרישוי מטרה כמפורט להלן, טעון הצו התייעצות –

(1)   בסעיף קטן (א)(1) – עם השר לאיכות הסביבה;

(2)   בסעיף קטן (א)(2) – עם השר לביטחון הפנים;

(3)   בסעיף קטן (א)(3) – עם שר העבודה והרווחה[1];

(4)   בסעיף קטן (א)(4) – עם שר החקלאות;

(5)   בסעיף קטן (א)(5) – עם שר הבריאות;

(6)   בסעיף קטן (א)(7) – עם השר לביטחון הפנים.

מיום 4.8.1972

פסקה 1(א)(3) מיום 1.1.1973

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ב מס' 666 מיום 4.8.1972 עמ' 154 (ה"ח 950)

ת"ט תשל"ג-1972

ס"ח תשל"ג מס' 670 מיום 2.11.1972 עמ' 5

החלפת סעיף 1

הנוסח הקודם:

1. שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם תנאי תברואה נאותים, מניעת מפגעים ומטרדים וקיום הוראות הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה; היתה מטרת הרישוי גם למנוע סכנות לשלום הציבור ולבטיחותו, או למנוע סכנות של מחלות בעלי חיים, יהיה צו כאמור טעון התייעצות גם עם שר המשטרה או שר החקלאות, לפי הענין.

 

מיום 18.7.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 100 (ה"ח 1107)

(א) שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:

(1) איכות נאותה של הסביבה, לרבות תנאי תברואה נאותים, מניעת מפגעים ומטרדים וקיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות;

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 276 (ה"ח 2296)

1. (א) שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:

(1) איכות נאותה של הסביבה, לרבות תנאי תברואה נאותים, מניעת מפגעים ומטרדים וקיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות;

(1) איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;

(2) מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;

(3) בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;

(4) מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;

(5) בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;

(6) קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות.

(ב) היתה מטרת הרישוי גם אחת המטרות האמורות בפסקה (2) לסעיף קטן (א), טעון הצו התייעצות גם עם שר המשטרה, בפסקה (3) – גם עם שר העבודה, ובפסקה (4) – גם עם שר החקלאות.

(ב) היתה אחת ממטרות הרישוי מטרה כמפורט להלן, טעון הצו התייעצות –

(1) בסעיף קטן (א)(1) – עם השר לאיכות הסביבה;

(2) בסעיף קטן (א)(2) – עם שר המשטרה;

(3) בסעיף קטן (א)(3) – עם שר העבודה והרווחה;

(4) בסעיף קטן (א)(4) – עם שר החקלאות;

(5) בסעיף קטן (א)(5) – עם שר הבריאות.

 

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 741 (ה"ח 672)

1. (א) שר הפנים רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:

(1) איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;

(2) מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;

(3) בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;

(4) מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;

(5) בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;

(6) קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות;

(7) קיום הדינים הנוגעים לכבאות.

(ב) היתה אחת ממטרות הרישוי מטרה כמפורט להלן, טעון הצו התייעצות –

(1) בסעיף קטן (א)(1) – עם השר לאיכות הסביבה;

(2) בסעיף קטן (א)(2) – עם שר המשטרה השר לביטחון הפנים;

(3) בסעיף קטן (א)(3) – עם שר העבודה והרווחה;

(4) בסעיף קטן (א)(4) – עם שר החקלאות;

(5) בסעיף קטן (א)(5) – עם שר הבריאות;

(6) בסעיף קטן (א)(7) – עם השר לביטחון הפנים.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 778 (ה"ח 1196)

החלפת פסקה 1(א)(6)

הנוסח הקודם:

(6) קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה;

מכירת משקאות משכרים

2.    (א)  בעסק שבו נמכרים או מוגשים משקאות משכרים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:

(1)   התאמת החצרים לאפשרויות של פיקוח יעיל מצד המשטרה, הן מבחינת המבנה והן מבחינת המקום;

(2)   התחשבות בצרכיהם של תושבי האזור שבו נמצא העסק;

(3)   מניעת רשיונות מאנשים שאינם ראויים להם בשל עברם הפלילי או מהימנותם, או שלדעת המשטרה אינם ראויים להם בשל אופיים.

          (א1) (1)   בעסק כאמור בסעיף קטן (א) לא ימכור אדם, לא יגיש ולא יספק משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 6:00 למחרת;

(2)   הוראת פסקה (1) לא תחול על –

(א)   עסק המנוי בתוספת הראשונה, לגבי מכירה, הגשה או הספקה של משקה משכר לצורך שתייה במקום העסק; שר הפנים לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת הראשונה;

(ב)   מכירה של משקה משכר במחסן רשוי שהוא מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו לפי פקודת המכס.

          (ב)  לענין סעיף זה, "משקה משכר" – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח כדין; צויינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה.

          (ג)   בעסק כאמור בסעיף קטן (א) תוצג במקום בולט הודעה המפרטת את ההוראות כמפורט להלן:

(1)   הוראות סעיף קטן (א1); לעניין זה, יקבע השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר הפנים, הוראות לעניין נוסח ההודעה, צורתה ואופן הצגתה;

(2)   הוראות סעיפים 193(ג) ו-193א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);

(3)   אזהרה בדבר הנזקים האפשריים של צריכת משקאות משכרים, בנוסח, בצורה, בגודל, בצבע, בעיצוב ובמיקום שיקבע שר הבריאות באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

          (ד)  הוראות לפי סעפים קטנים (א1) ו-(ג) הן תנאי מתנאי הרשיון של אותו עסק.

מיום 14.2.1990

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ן מס' 1305 מיום 14.2.1990 עמ' 91 (ה"ח 1944)

הוספת סעיפים קטנים 2(ג), 2(ד)

 

מיום 29.8.2010

תיקון מס' 26 – הוראת שעה

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 644 (ה"ח 469, ה"ח 311)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשע"ג מס' 2393 מיום 1.5.2013 עמ' 59 (ה"ח 750)

2. (א) בעסק שבו נמכרים או מוגשים משקאות משכרים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:

(1) התאמת החצרים לאפשרויות של פיקוח יעיל מצד המשטרה, הן מבחינת המבנה והן מבחינת המקום;

(2) התחשבות בצרכיהם של תושבי האזור שבו נמצא העסק;

(3) מניעת רשיונות מאנשים שאינם ראויים להם בשל עברם הפלילי או מהימנותם, או שלדעת המשטרה אינם ראויים להם בשל אופיים.

(א1) (1) בעסק כאמור בסעיף קטן (א) לא ימכור אדם, לא יגיש ולא יספק משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 6:00 למחרת;

(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על –

(א) עסק המנוי בתוספת, לגבי מכירה, הגשה או הספקה של משקה משכר לצורך שתייה במקום העסק; שר הפנים לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת;

(ב) מכירה של משקה משכר במחסן רשוי שהוא מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו לפי פקודת המכס.

(ב) לענין סעיף זה, "משקה משכר" – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח כדין; צויינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל סגור, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה.

(ג) בעסק כאמור בסעיף קטן (א) תוצג במקום בולט הודעה המפרטת את הוראות סעיפים 193(ג) ו-193א לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ההוראות כמפורט להלן:

(1) הוראות סעיף קטן (א1); לעניין זה, יקבע השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר הפנים, הוראות לעניין נוסח ההודעה, צורתה ואופן הצגתה;

(2) הוראות סעיפים 193(ג) ו-193א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);

(3) אזהרה בדבר הנזקים האפשריים של צריכת משקאות משכרים, בנוסח, בצורה, בגודל, בצבע, בעיצוב ובמיקום שיקבע שר הבריאות באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(ד) חובת הצגת הודעה לפי סעיף קטן (ג) הינה הוראות לפי סעפים קטנים (א1) ו-(ג) הן תנאי מתנאי הרשיון של אותו עסק.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 778 (ה"ח 1196)

(א1) (1) בעסק כאמור בסעיף קטן (א) לא ימכור אדם, לא יגיש ולא יספק משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 6:00 למחרת;

(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על –

(א) עסק המנוי בתוספת בתוספת הראשונה, לגבי מכירה, הגשה או הספקה של משקה משכר לצורך שתייה במקום העסק; שר הפנים לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת התוספת הראשונה;

(ב) מכירה של משקה משכר במחסן רשוי שהוא מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו לפי פקודת המכס.

 

עסקי רוכלות

2א.     (א)  בעסק של רוכלות תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה, רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:

(1)   איסור רוכלות באזורים מסויימים, הגבלת מספר הרשיונות לרוכלות בהם, איסור סוגים מסויימים של רוכלות או הגבלת מספר הרשיונות בסוגי רוכלות מסויימים, הכל באופן קבוע או מזמן לזמן, לשם מניעת פגיעה בפרנסתם של רוכלים ובעלי עסקים אחרים, או מתוך התחשבות בצרכי הסדר הציבורי;

(2)   ייחוד סוגי רוכלות מסויימים והקצאת מספר מסויים של רשיונות בכל סוגי רוכלות, לאנשים הזקוקים לשיקום או לסעד מכוח חוק.

          (ב)  כל החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) –

(1)   דינה יהא כדין תנאי שהוסף ברשיון לפי סעיף 7 וערעור עליו לפי סעיף 7א(ה) נדחה;

(2)   הודעה עליה תישלח בדואר לבעלי רשיונות לרוכלות הנוגעים בדבר בתחום רשות הרישוי, לפי המען שמסרו לאחרונה ויראוה כאילו הגיעה לתעודתה שבעה ימים לאחר המשלוח – ותפורסם ברשומות ובכל מקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום הרשות.

          (ג)   רשות הרישוי, בהתייעצות עם מפקד משטרת המחוז, תפרסם הצעת החלטה לענין סעיף קטן (א)(1) בשני עתונים יומיים הנפוצים בתחומה וכל אדם הרואה עצמו נפגע מהצעה זו, רשאי תוך שלושים יום להשיג עליה בכתב לפני –

(1)   מועצת העיריה או המועצה המקומית – אם הצעת ההחלטה היא מאת רשות רישוי בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן – רשות מקומית);

(2)   שר הפנים – אם הצעת ההחלטה היא מאת רשות רישוי מחוץ לתחומה של רשות מקומית;

החלטה בהשגה כאמור תהא סופית.

          (ד)  רשות רישוי שפרסמה הצעת החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאית לסרב לתת רשיון או היתר זמני לרוכלות בהתאם להצעה, החל מיום פרסומה וכל עוד לא נתקבלה השגה עליה.

          (ה)  בחוק זה, "רוכלות" – עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 40 (ה"ח 1301)

הוספת סעיף 2א

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 276 (ה"ח 2296)

(ג) רשות הרישוי, בהתייעצות עם רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מפקד משטרת המחוז ומנהל המחוז של משרד התעשיה, המסחר והתיירות רשות הרישוי, בהתייעצות עם מפקד משטרת המחוז, תפרסם הצעת החלטה לענין סעיף קטן (א)(1) בשני עתונים יומיים הנפוצים בתחומה וכל אדם הרואה עצמו נפגע מהצעה זו רשאי תוך שלושים יום להשיג עליה בכתב לפני -

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 329 (ה"ח 2648)

(ד) רשות רישוי שפרסמה הצעת החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאית לסרב לתת רשיון או היתר זמני לרוכלות בהתאם להצעה החל מיום פרסומה וכל עוד לא נתקבלה השגה עליה.

מקומות לעריכת משחקים

2ב.     (א)  בעסק של עריכת משחקים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, באופן קבוע או מזמן לזמן, גם מתוך התחשבות בצרכי הסדר הציבורי, שלום הציבור או טעמים חינוכיים, אף  לעניינים אלה:

(1)   איסור פתיחת מקום לעריכת משחקים באזורים מסויימים;

(2)   הגבלת מספר הרשיונות באזורים מסויימים;

(3)   איסור סוגים מסויימים של משחקים;

(4)   הגבלת מספר הרשיונות לסוגי משחקים מסויימים;

(5)   הגבלת שעות הכניסה למקום לעריכת משחקים;

(6)   הגבלת גיל המותרים בכניסה למקום האמור;

(7)   איסור או הגבלה של פעילות נוספת באותם חצרים.

          (ב)  לענין סעיף זה, "משחקים" – משחקים באמצעות מכונות המופעלות באופן מכני או חשמלי או בדרך אחרת וכן משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.

מיום 11.3.1983

תיקון מס' 5

ס"ח תשמ"ג מס' 1077 מיום 11.3.1983 עמ' 48 (ה"ח 1615)

הוספת סעיף 2ב

קייטנות

2ג.     (א)  לא יינתן רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לקייטנה, אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך ויראו אותו כאילו היה הוא נותן האישור לפי סעיף 6[2].

          (ב)  השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קיטנות המנוהלות על ידי ארגונים או גופים שייקבעו.

          (ג)   לענין חוק זה, "קייטנה" – כמשמעותה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), תש"ן-1990.

מיום 21.6.1990

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ן מס' 1320 מיום 21.6.1990 עמ' 156 (ה"ח 1985)

הוספת סעיף 2ג

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 329 (ה"ח 2648)

(א) לא יינתן רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לקייטנה אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך ויראו אותו כאילו היה הוא נותן האישור לפי סעיף 6.

מכוני כושר

2ד.     (א)  לא יינתן רשיון או היתר זמני למכון כושר אלא לאחר התייעצות עם מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך, ולאחר שנתקיימו כל התנאים הבאים:

(1)   רשות הרישוי מצאה כי מכון הכושר ממוקם במקום מתאים, כי המכשירים בו מוצבים במרחק סביר זה מזה, כי לכל מכשיר מוצמדות, במקום בולט, הוראות היצרן לענין השימוש בשפה העברית, בשפה הערבית ובשפה האנגלית, וכי לקוחותיו של מכון הכושר בוטחו בפרטי הביטוח ובסכומי הביטוח המזעריים שנקבעו לפי סעיף 7 לחוק הספורט;

(2)   נקבעו ברשיון או בהיתר זמני תנאים המחייבים את מכון הכושר לפעול בהתאם להוראותיו של חוק הספורט, כאילו היתה כל הפעילות המבוצעת בו "פעילות ספורט" כמשמעותה בחוק הספורט;

(3)   נקבעו ברשיון או בהיתר זמני תנאים המחייבים את מכון הכושר, למלא אחר הוראותיו של חוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח), תשנ"ד–1994.

          (ב)  השר, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של מכוני כושר, והוא יפטור מחובת רישוי מכון כושר המוחזק והמופעל על-ידי אגודת ספורט כמשמעותה בחוק  הספורט.

          (ג)   לענין סעיף זה, "מכון כושר" – כהגדרתו בחוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח), תשנ"ד-1994.

מיום 22.6.1994

תיקון מס' 9

ס"ח תשנ"ד מס' 1457 מיום 24.3.1994 עמ' 111 (ה"ח 2202)

הוספת סעיף 2ד

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 330 (ה"ח 2648)

(א) לא יינתן רשיון או היתר זמני למכון כושר אלא לאחר התייעצות עם מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך, ולאחר שנתקיימו כל התנאים הבאים:

(2) נקבעו ברשיון או בהיתר זמני תנאים המחייבים את מכון הכושר לפעול בהתאם להוראותיו של חוק הספורט כאילו היתה כל הפעילות המבוצעת בו "פעילות ספורט" כמשמעותה בחוק הספורט;

(3) נקבעו ברשיון או בהיתר זמני תנאים המחייבים את מכון הכושר למלא אחר הוראותיו של חוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח), תשנ"ד-1994.

עסק של אבזרי מין

2ה.     (א)  בעסק של אבזרי מין, תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה, רשאית להשתמש בסמכותה, לשם הגנה על שלומם של קטינים ומניעת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, גם לענינים אלה:

(1)   מניעת רשיונות לפתיחת עסק של אבזרי מין במקום שיש בו משום פגיעה ממשית בקטינים או בדיירי המקום;

(2)   איסור כניסה לעסק האמור לקטינים מתחת לגיל 17;

(3)   הגבלת צורת הפרסומות לעסק האמור בחזית הפונה לרשות הרבים.

          (ב)  לענין סעיף זה –

          "אבזר מין" - מכשיר המשמש לגירוי או לסיפוק מיני, למעט מכשיר כאמור הנמכר בבית מרקחת;

          "עסק של אבזרי מין" –

(1)   עסק שעיסוקו העיקרי הוא מכירה או השכרה של אבזרי מין;

(2)   עסק שמאפשר הצצה על אדם העושה מעשה מיני או הנותן שיעשו בו מעשה כאמור.

מיום 31.1.1999

תיקון מס' 16

ס"ח תשנ"ט מס' 1700 מיום 31.1.1999 עמ' 70 (ה"ח 2777)

הוספת סעיף 2ה

אולמי שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים

2ו.      (א)  לא יינתן רישיון או היתר זמני לפי חוק זה לאולם שמחות, לגן אירועים או לדיסקוטק, אלא אם כן, נוסף על הוראות חוק זה, הותקן באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק התקן מד רעש, המודד את עצמת הרעש במקום, המתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שקבע השר לאיכות הסביבה לפי הוראות סעיף קטן (ב), והמביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק לאחר פרק זמן של התרעה שקבע השר לאיכות הסביבה כאמור.

          (ב)  השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע תקנות לענין סעיף זה, ובין השאר לענין התקן מד הרעש ואופן התקנתו, מפלס הרעש שעליו יתריע ההתקן ופרק הזמן של ההתרעה שלאחריו ינותק זרם החשמל למערכת ההגברה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של אולמי שמחות, גני אירועים או דיסקוטקים בהתחשב, בין השאר, בנתונים ובמאפיינים פיסיים של אולמי השמחות, גני האירועים או הדיסקוטקים, לרבות שטח, גובה וקירוי, העשויים להשפיע על עצמת הרעש.

          (ג)   התקנת מד רעש לפי הוראות סעיף זה והפעלתו התקינה הם תנאי מתנאי הרישיון או ההיתר הזמני, לפי הענין, של עסק שהוא אולם שמחות, גן אירועים או דיסקוטק.

          (ד)  (1)   המשבש פעולתו של התקן מד רעש שהותקן לפי הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977;

(2)   הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שחלות לגביו הוראות סעיף 14.

מיום 5.3.2002

תיקון מס' 18

ס"ח תשס"ב מס' 1833 מיום 5.3.2002 עמ' 190 (ה"ח 3051)

הוספת סעיף 2ו

 

מיום 29.12.2005

תיקון מס' 24

ס"ח תשס"ו מס' 2044 מיום 29.12.2005 עמ' 127 (ה"ח 102)

אולמי שמחות וגני אירועים אולמי שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים

(א) לא יינתן רישיון או היתר זמני לפי חוק זה לאולם שמחות או לגן אירועים לאולם שמחות, לגן אירועים או לדיסקוטק, אלא אם כן, נוסף על הוראות חוק זה, הותקן באולם או בגן האירועים באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק התקן מד רעש, המודד את עצמת הרעש במקום, המתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שקבע השר לאיכות הסביבה לפי הוראות סעיף קטן (ב), והמביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם או בגן האירועים באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק לאחר פרק זמן של התרעה שקבע השר לאיכות הסביבה כאמור.

(ב) השר לאיכות הסביבה, באישור בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע תקנות לענין סעיף זה, ובין השאר לענין התקן מד הרעש ואופן התקנתו, מפלס הרעש שעליו יתריע ההתקן ופרק הזמן של ההתרעה שלאחריו ינותק זרם החשמל למערכת ההגברה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של אולמי שמחות או גני אירועים אולמי שמחות, גני אירועים או דיסקוטקים בהתחשב, בין השאר, בנתונים ובמאפיינים פיסיים של אולמי השמחות או גני האירועים אולמי השמחות, גני האירועים או הדיסקוטקים, לרבות שטח, גובה וקירוי, העשויים להשפיע על עצמת הרעש.

(ג) התקנת מד רעש לפי הוראות סעיף זה והפעלתו התקינה הם תנאי מתנאי הרישיון או ההיתר הזמני, לפי הענין, של עסק שהוא אולם שמחות או גן אירועים אולם שמחות, גן אירועים או דיסקוטק.

עסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים

2ז.      (א)  בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לעשיית כתובות קעקע, לא יעשה אדם כתובת קעקע בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו; לענין סעיף זה, "הסכמה" – הסכמה בכתב בפני אותו אדם.

 

          (א1) בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו.

          (ב)  אדם העומד לעשות כתובת קעקע או ניקוב חור לצורך ענידת תכשיטים שלא בתנוכי האוזניים בגופו של אחר, רשאי לדרוש ממי שמבקש לעשות בגופו כתובת קעקע או ניקוב חור כאמור, שיציג לפניו תעודה שבה ניתן לודא את גילו ורשאי הוא לדרוש גם תעודה מהורהו או מאפוטרופסו המעידה על הקשר ביניהם.

          (ג)   בעסק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), תוצג, במקום בולט לעין, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב), לפי הענין.

          (ד)  הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ג) הן תנאי מתנאי הרישיון של עסק כאמור.

          (ה)  שר הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין סעיף זה לרבות בענינים אלה:

(1)   נוסח ההסכמה בכתב כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ומשך הזמן הנדרש לשמירתה בעסק;

(2)   נוסח ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג), צורתה ואופן הצגתה.

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ב מס' 1846 מיום 3.6.2002 עמ' 414 (ה"ח 3069)

הוספת סעיף 2ו

 

מיום 8.11.2004

תיקון מס' 21

ס"ח תשס"ד מס' 1955 מיום 10.8.2004 עמ' 502 (ה"ח 47)

עסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים

2ו.2ז. בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לעשיית כתובות קעקע, לא יעשה אדם כתובת קעקע בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו; לענין סעיף זה, "הסכמה" – הסכמה בכתב בפני אותו אדם.

(א1) בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו.

(ב) אדם העומד לעשות כתובת קעקע או ניקוב חור לצורך ענידת תכשיטים שלא בתנוכי האוזניים בגופו של אחר, רשאי לדרוש ממי שמבקש לעשות בגופו כתובת קעקע או ניקוב חור כאמור, שיציג לפניו תעודה שבה ניתן לודא את גילו ורשאי הוא לדרוש גם תעודה מהורהו או מאפוטרופסו המעידה על הקשר ביניהם.

(ג) בעסק כאמור בסעיף קטן (א) בסעיפים קטנים (א) או (א1), תוצג, במקום בולט לעין, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב), לפי הענין.

(ד) הוראות סעיפים קטנים (א) (א), (א1) ו-(ג) הן תנאי מתנאי הרישיון של עסק כאמור.

(ה) שר הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין סעיף זה לרבות בענינים אלה:

(1) נוסח ההסכמה בכתב כאמור בסעיף קטן (א) בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ומשך הזמן הנדרש לשמירתה בעסק;

(2) נוסח ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג), צורתה ואופן הצגתה.

מיתקני ספורט

2ח.     (א)  לא יינתן רישיון או היתר זמני לפי חוק זה למיתקן ספורט, אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר התעשיה המסחר והתעסוקה[3] הסמיכו לכך.

          (ב)  שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, יקבע, בצו, סוגים של מיתקני ספורט שעליהם תחול חובת אישור לפי סעיף זה.

מיום 12.8.2008

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ח מס' 2182 מיום 12.8.2008 עמ' 888 (ה"ח 224)

הוספת סעיף 2ח

עינוג ציבורי

3.    (א)  בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, גם להתאמת החצרים מבחינת המבנה.

          (ב)  "עינוג ציבורי" – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.

מיום 2.1.2022 או מיום מינוי מורשה בטיחות, לפי המאוחר

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 778 (ה"ח 1196)

(א) (1) בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, גם להתאמת החצרים מבחינת המבנה;

(2) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק של עינוג ציבורי שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמיים או שלא במבנה של קבע, אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת מורשה בטיחות שהרשה לעניין זה שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להוראות שקבע השר האמור לפי חוק זה או לפי כל דין.

הוראות לענין  מפעלי ים המלח

3א.     (א)  בחוק זה –

          "בעל הזכיון", "בעל זכיון משנה", "חוק הזכיון", "יום התחילה", "שטח הזכיון" ו"שטר הזכיון" - כהגדרתם בסעיף 255א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965;

          "העבודות" - כהגדרתן בחוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה)  (הוראות שעה לעבודות מסוימות), תשנ"ד- 1994.

          (ב)  על אף הוראות חוק זה, יראו את העסקים טעוני הרישוי של בעל הזכיון, הקיימים ביום התחילה, וכן את עסקי העבודות, כעסקים שניתן לגביהם רשיון עסק על פי חוק זה.

          (ג)   דין רשיון על פי סעיף קטן (ב) כדין רשיון שניתן על ידי רשות הרישוי על פי חוק זה.

          (ד)  רשות הרישוי או נותן אישור על פי סעיף 6, רשאים לקבוע תנאים מיוחדים לרשיון על פי סעיף קטן (ב); תנאים שייקבעו תוך שלוש שנים מיום התחילה, ולגבי עסקי העבודות תוך שש שנים מיום התחילה, יראו אותם כתנאים ברשיון.

          (ה)  תנאי שייקבע לאחר שלוש או שש השנים האמורות בסעיף קטן (ד), לפי הענין, יראו אותו כתנאי נוסף כמשמעותו בסעיף 7.

          (ו)   לא יוצא צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 20, נגד בעל הזכיון בענין עסק הטעון רישוי בשטח הזכיון, אלא אם כן אושרה הוצאתו על ידי הממשלה או ועדת שרים מטעמה.

מיום 15.2.1995

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1505 מיום 15.2.1995 עמ' 129 (ה"ח 2355)

הוספת סעיף 3א

רשיון עסק, היתר זמני  והיתר מזורז

4.    לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 330 (ה"ח 2648)

רשיון והיתר זמני

4. לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רשיון או היתר זמני לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם ברשיון או בהיתר הזמני שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 40 (ה"ח 436)

רשיון והיתר זמני רישיון עסק, היתר זמני והיתר מזורז

4. לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רשיון או היתר זמני רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם ברשיון או בהיתר הזמני שבידו אלא אם כן ברישיון, בהיתר הזמני או בהיתר המזורז, שבידו, מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק.

רשות הרישוי

5.    (א)  רשות הרישוי לעסק טעון רישוי היא –

(1)   בתחום רשות מקומית – ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך (בחוק זה – רשות הרישוי המקומית);

(2)   מחוץ לתחומה של רשות מקומית – מי ששר הפנים הסמיכו לכך.

          (ב)  היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 41 (ה"ח 1301)

(א) רשות הרישוי לעסק טעון רישוי היא –

(1) בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן – רשות מקומית) בתחום רשות מקומית – ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך;

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 40 (ה"ח 436)

(א) רשות הרישוי לעסק טעון רישוי היא –

(1) בתחום רשות מקומית – ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך (בחוק זה – רשות הרישוי המקומית);

(2) מחוץ לתחומה של רשות מקומית – מי ששר הפנים הסמיכו לכך.

(ב) היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק, או מי שהוא הסמיכו לכך רשות הרישוי המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק.

תחום עיסוק ברוכלות

5א.     (א)  רשיון או היתר זמני שקיבל רוכל מרשות רישוי בתחום רשות מקומית, לא יהיה לו תוקף מחוץ לתחום אותה רשות מקומית.

          (ב)  רשות רישוי מחוץ לתחומה של רשות מקומית תקבע ברשיון או בהיתר זמני לרוכלות, את תחומי השטח שבו יהיה הרוכל רשאי לנהל את עסקו.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 41 (ה"ח 1301)

הוספת סעיף 5א

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 330 (ה"ח 2648)

5א. (א) רשיון או היתר זמני שקיבל רוכל מרשות רישוי בתחום רשות מקומית, לא יהיה לו תוקף מחוץ לתחום אותה רשות מקומית.

(ב) רשות רישוי מחוץ לתחומה של רשות מקומית תקבע ברשיון או בהיתר זמני לרוכלות, את תחומי השטח שבו יהיה הרוכל רשאי לנהל את עסקו.

אישור מוקדם ואישור על יסוד תצהיר

6.       (א)  רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שקביעתו כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עם שר אחד או יותר, לשם הבטחת המטרות כאמור בסעיף 1 – לא יינתן אלא אם כן נתן אישור כל אחד מהשרים או מי שהם הסמיכו לכך (להלן – נותן האישור). לענין סעיף זה רשאים השרים להסמיך, בין היתר, עובד של הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק או עובד של רשות מקומית אחרת.

          (ב)  הבקשה לרשיון או להיתר זמני תוגש לרשות הרישוי, ורשות הרישוי, אם לא החליטה לדחותה, תעבירנה לכל מי שצריך לאשר את מתן הרשיון או ההיתר הזמני לפי סעיף קטן (א).

          (ג)   (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, בהסכמת שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תראה אותם כמאושרים על ידי נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כי –

(א)   מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין, התנאים למתן רישיון, שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד של אותו נותן אישור, ואם לא פורסם מפרט אחיד – התנאים כאמור שהתנה אותו נותן אישור לגבי סוגי עסקים לפי החוק ואשר פורסמו באתר האינטרנט של נותן האישור;

(ב)   לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן אישור על יסוד תצהיר לפי הוראות סעיף 6א2, כפי שהוחלו לעניין אישור כאמור בפסקה (3) לסעיף קטן זה;

(ג)    ידועה לו חובתו להבטיח כי התנאים ברישיון שהתנה נותן האישור ופורסמו במפרט האחיד, לצד המפרט האחיד או באתר האינטרנט של נותן האישור, יתקיימו בעסק בכל עת;

ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים על יסוד תצהיר כאמור עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א);

(2)   (א)   תצהיר לפי סעיף קטן זה יוגש לרשות הרישוי בנוסח שיפרסם נותן האישור באתר האינטרנט שלו; נוסח התצהיר כאמור יכלול מידע לעניין המשמעות של הגשת תצהיר כוזב או מסירת פרטים לא נכונים בתצהיר או במסמך הנלווה לו;

(ב)   בלי לגרוע מתנאי המפרט האחיד, מהתנאים שלצד המפרט האחיד או מהתנאים לרישיון שקבע נותן האישור אם לא פורסם מפרט אחיד, בעל העסק רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהיר ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה;

(3)   (א)   על מתן אישור על יסוד תצהיר יחולו הוראות סעיף 6א2, בשינויים המחויבים, למעט מתן אישור על יסוד תצהיר לעניין שמירה על דיני הכבאות, שלגביו יחולו הוראות פסקה (א)(2) של אותו סעיף בלבד, בשינויים המחויבים;

(ב)   על רישיון או היתר זמני שניתנו על יסוד תצהיר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיפים 7ב1(ה) ו-7ג(ד1), בשינויים המחויבים.

          (ד)  אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע –

(1)   (נמחקה);

(2)   מסמכויותיו האחרות של נותן האישור, לגבי העסקים שנקבעו בצו לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור.

          (ה)  נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (ג), לא תוגש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה אלא אם כן צורך לבקשה תצהיר כאמור באותו סעיף קטן, למעט אם מתקיימים לגבי העסק הסייגים לפי סעיף 6א2, כפי שהוחלו לעניין אישור על יסוד תצהיר בסעיף קטן (ג)(3)(א), או שיש מניעה אחרת לצירוף תצהיר כאמור לפי הוראות חוק זה.

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 276 (ה"ח 2296)

החלפת סעיף קטן 6(א)

הנוסח הקודם:

(א) לא יינתן רשיון לפי חוק זה אלא אם ניתן אישור לכך מאת מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, ואם היה העסק כזה שקביעתו כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עם שר אחר, כאמור בסעיף 1 – לא יינתן הרשיון לגביו אלא אם ניתן אישור לכך גם מאת מי שאותו שר הסמיכו לכך.

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 330 (ה"ח 2648)

6. (א) רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שקביעתו כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עם שר אחד או יותר לשם הבטחת המטרות כאמור בסעיף 1 – לא יינתן אלא אם כן נתן אישור כל אחד מהשרים או מי שהם הסמיכו לכך (להלן – נותן האישור). לענין סעיף זה רשאים השרים להסמיך, בין היתר, עובד של הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק או עובד של רשות מקומית אחרת.

(ב) הבקשה לרשיון או להיתר זמני תוגש לרשות הרישוי, ורשות הרישוי, אם לא החליטה לדחותה, תעבירנה לכל מי שצריך לאשר את מתן הרשיון או ההיתר הזמני לפי סעיף קטן (א).

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 79 (ה"ח 1083)

אישור מוקדם ואישור על יסוד תצהיר

6. (א) רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שקביעתו כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עם שר אחד או יותר, לשם הבטחת המטרות כאמור בסעיף 1 – לא יינתן אלא אם כן נתן אישור כל אחד מהשרים או מי שהם הסמיכו לכך (להלן – נותן האישור). לענין סעיף זה רשאים השרים להסמיך, בין היתר, עובד של הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק או עובד של רשות מקומית אחרת.

(ב) הבקשה לרשיון או להיתר זמני תוגש לרשות הרישוי, ורשות הרישוי, אם לא החליטה לדחותה, תעבירנה לכל מי שצריך לאשר את מתן הרשיון או ההיתר הזמני לפי סעיף קטן (א).

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, בהסכמת שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תראה אותם כמאושרים על ידי נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כי –

(א) מתקיימים בעסק התנאים שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד של אותו נותן אישור, ואם לא פורסם מפרט אחיד – התנאים שהתנה אותו נותן אישור לגבי סוגי עסקים לפי החוק ואשר פורסמו באתר האינטרנט של נותן האישור;

(ב) לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן אישור על יסוד תצהיר לפי הוראות סעיף 6א2, כפי שהוחלו לעניין אישור כאמור בפסקה (3) לסעיף קטן זה;

ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים על יסוד תצהיר כאמור עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א);

(2) (א) תצהיר לפי סעיף קטן זה יוגש לרשות הרישוי בנוסח שיפרסם נותן האישור באתר האינטרנט שלו;

(ב) בלי לגרוע מתנאי המפרט האחיד, מהתנאים שלצד המפרט האחיד או מהתנאים לרישיון שקבע נותן האישור אם לא פורסם מפרט אחיד, בעל העסק רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהיר ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה;

(3) (א) על מתן אישור על יסוד תצהיר יחולו הוראות סעיף 6א2, בשינויים המחויבים, למעט מתן אישור על יסוד תצהיר לעניין שמירה על דיני הכבאות, שלגביו יחולו הוראות פסקה (א)(2) של אותו סעיף בלבד, בשינויים המחויבים;

(ב) על רישיון או היתר זמני שניתנו על יסוד תצהיר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיפים 7ב1(ה) ו-7ג(ד1), בשינויים המחויבים.

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע –

(1) מהאפשרות להגיש לגבי עסק הכלול בצו כאמור בסעיף קטן (ג) בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה, שלא על יסוד תצהיר, ובלבד שלא ניתן להגיש לגבי אותו עסק בקשה על יסוד תצהיר לפי הוראות סעיף זה;

(2) מסמכויותיו האחרות של נותן האישור, לגבי העסקים שנקבעו בצו לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 778 (ה"ח 1196)

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים, בהסכמת שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תראה אותם כמאושרים על ידי נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כי –

(א) מתקיימים בעסק התנאים מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין, התנאים למתן רישיון, שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד של אותו נותן אישור, ואם לא פורסם מפרט אחיד – התנאים שהתנה התנאים כאמור שהתנה אותו נותן אישור לגבי סוגי עסקים לפי החוק ואשר פורסמו באתר האינטרנט של נותן האישור;

(ב) לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן אישור על יסוד תצהיר לפי הוראות סעיף 6א2, כפי שהוחלו לעניין אישור כאמור בפסקה (3) לסעיף קטן זה;

(ג) ידועה לו חובתו להבטיח כי התנאים ברישיון שהתנה נותן האישור ופורסמו במפרט האחיד, לצד המפרט האחיד או באתר האינטרנט של נותן האישור, יתקיימו בעסק בכל עת;

ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים על יסוד תצהיר כאמור עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א);

(2) (א) תצהיר לפי סעיף קטן זה יוגש לרשות הרישוי בנוסח שיפרסם נותן האישור באתר האינטרנט שלו; נוסח התצהיר כאמור יכלול מידע לעניין המשמעות של הגשת תצהיר כוזב או מסירת פרטים לא נכונים בתצהיר או במסמך הנלווה לו;

(ב) בלי לגרוע מתנאי המפרט האחיד, מהתנאים שלצד המפרט האחיד או מהתנאים לרישיון שקבע נותן האישור אם לא פורסם מפרט אחיד, בעל העסק רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהיר ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה;

(3) (א) על מתן אישור על יסוד תצהיר יחולו הוראות סעיף 6א2, בשינויים המחויבים, למעט מתן אישור על יסוד תצהיר לעניין שמירה על דיני הכבאות, שלגביו יחולו הוראות פסקה (א)(2) של אותו סעיף בלבד, בשינויים המחויבים;

(ב) על רישיון או היתר זמני שניתנו על יסוד תצהיר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיפים 7ב1(ה) ו-7ג(ד1), בשינויים המחויבים.

(ד) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע –

(1) מהאפשרות להגיש לגבי עסק הכלול בצו כאמור בסעיף קטן (ג) בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה, שלא על יסוד תצהיר, ובלבד שלא ניתן להגיש לגבי אותו עסק בקשה על יסוד תצהיר לפי הוראות סעיף זה;

(2) מסמכויותיו האחרות של נותן האישור, לגבי העסקים שנקבעו בצו לפי פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור.

(ה) נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (ג), לא תוגש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה אלא אם כן צורך לבקשה תצהיר כאמור באותו סעיף קטן, למעט אם מתקיימים לגבי העסק הסייגים לפי סעיף 6א2, כפי שהוחלו לעניין אישור על יסוד תצהיר בסעיף קטן (ג)(3)(א), או שיש מניעה אחרת לצירוף תצהיר כאמור לפי הוראות חוק זה.

רישוי ללא אישור

6א.     (א)  על אף האמור בסעיף 6(א), רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, לקבוע בצו סוגי עסקים טעוני רישוי שלגביהם מתן הרשיון או ההיתר הזמני, או חידושם, אינם טעונים אישורם של נותני האישור, כולם או מקצתם.

 

          (א1) (1)   בצו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי שר הפנים לקבוע סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור כאמור באותו סעיף קטן, ורשות הרישוי תראה אותם כעומדים בתנאים כאמור בסעיף 6(ג)(1)(א) שהתנה נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 6(ג)(1);

(2)   הוראות סעיפים 6(ג)(2), (ד) ו-(ה), 6א2, 7ב1(ה) ו-7ג(ד1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הגשת תצהיר ועל רישיון או היתר זמני לפי סעיף קטן זה.

          (א2) בצו כאמור בסעיף קטן (א) לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור או סוגי עסקים שרישוים יינתן על יסוד תצהיר כאמור בסעיף קטן (א1) אם הדבר עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א).

          (ב)  קביעה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו האחרות של נותן האישור לפי חוק זה לגבי אותו עסק, ובכלל זה הסמכות להוסיף תנאי לרשיון או להיתר הזמני שניתן, כאמור בסעיף 7(א) סיפה.

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 276 (ה"ח 2296)

הוספת סעיף 6א

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 330 (ה"ח 2648)

6א. (א) על אף האמור בסעיף 6, רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, לקבוע בצו סוגי עסקים טעוני רישוי שמתן הרשיון לגביהם אינו טעון שלגביהם מתן הרשיון או ההיתר הזמני, או חידושם, אינם טעונים אישורם של נותני האישור, כולם או מקצתם.

(ב) קביעה כאמור בסעיף קטן (א), אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו האחרות של נותן האישור לפי חוק זה לגבי אותו עסק, ובכלל זה הסמכות להוסיף תנאי לרשיון או להיתר הזמני שניתן, כאמור בסעיף 7(א) סיפה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 778 (ה"ח 1196)

6א. (א) על אף האמור בסעיף 6 בסעיף 6(א), רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, לקבוע בצו סוגי עסקים טעוני רישוי שלגביהם מתן הרשיון או ההיתר הזמני, או חידושם, אינם טעונים אישורם של נותני האישור, כולם או מקצתם.

(א1) (1) בצו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי שר הפנים לקבוע סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור כאמור באותו סעיף קטן, ורשות הרישוי תראה אותם כעומדים בתנאים כאמור בסעיף 6(ג)(1)(א) שהתנה נותן האישור שנקבע בצו, על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק לרשות הרישוי ובו הצהיר כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 6(ג)(1);

(2) הוראות סעיפים 6(ג)(2), (ד) ו-(ה), 6א2, 7ב1(ה) ו-7ג(ד1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הגשת תצהיר ועל רישיון או היתר זמני לפי סעיף קטן זה.

(א2) בצו כאמור בסעיף קטן (א) לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים אינו טעון אישור או סוגי עסקים שרישוים יינתן על יסוד תצהיר כאמור בסעיף קטן (א1) אם הדבר עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטות בסעיף 1(א).

(ב) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו האחרות של נותן האישור לפי חוק זה לגבי אותו עסק, ובכלל זה הסמכות להוסיף תנאי לרשיון או להיתר הזמני שניתן, כאמור בסעיף 7(א) סיפה.

היתר מזורז

6א1.   (א)  (1)   שר הפנים, בהסכמת כל אחד מהשרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן היתר לעסוק בהם, בהליך מזורז בכפוף להוראות לפי סעיף זה, לפני מתן רישיון (בחוק זה – היתר מזורז); ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים בהליך מזורז כאמור עלול לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א);

(2)   בצו כאמור בפסקה (1) יקבע שר הפנים, בדרך האמורה באותה פסקה, כי היתר המזורז כאמור באותה פסקה יינתן באחד מהמסלולים האלה:

(א)   היתר מזורז במסלול בלא תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ז) (בחוק זה – היתר מזורז א');

(ב)   היתר מזורז במסלול הכולל תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ז1) (בחוק זה – היתר מזורז ב').

          (ב)  קביעת עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים 3 עד 3 כטעון רישוי בצו לפי סעיף קטן (א), טעונה גם הסכמת כל אחד מהשרים שמתן רישיון או היתר זמני לעסק מאותו סוג טעון אישור מטעמו לפי סעיפים אלה, ויחולו לגבי אותו עסק הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו סוג עסק, בשינויים המחויבים.

          (ג)   המבקש לקבל היתר מזורז א' או היתר מזורז ב' (בסעיף זה – המבקש) יגיש בקשה לקבלת היתר כאמור לרשות הרישוי בצירוף כל המסמכים הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד, לפי הוראות סעיף 7ג2, ובצירוף הצהרה שבה יצהיר המבקש –

(1)   כי ניתן היתר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), לבנייתו של המקום שבו עתיד לפעול העסק, או שהוא לא הצליח, בשקידה סבירה, לאתר את ההיתר האמור שניתן למקום;

(2)   כי הוא לא ביצע בעסק עבודה הטעונה היתר לפי חוק התכנון והבנייה, בלא היתר כאמור.

          (ד)  הוגשה בקשה לקבלת היתר מזורז א', תודיע רשות הרישוי למבקש ההיתר המזורז, בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידי רשות הרישוי לא ניתן לתת היתר מזורז א' לעסק לפי חוק זה;

(2)   על המבקש להשלים מסמכים חסרים, הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו לפי הוראות סעיף 7ג2;

(3)   על המבקש להגיש מסמכים ולמלא אחר תנאים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי סעיפים 6ד ו-7; לא מסרה רשות הרישוי למבקש הודעה כאמור בפסקה זו בתוך התקופה האמורה, יראוה כאילו לא דרשה מסמכים ומילוי תנאים מטעמה.

          (ד1) רשות הרישוי רשאית, בהודעה למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), להאריך את התקופה למתן הודעה כאמור באותו סעיף קטן, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

          (ה)  לא נמסרה למבקש הודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(1), ימסור המבקש לרשות הרישוי את המסמכים שנדרשו כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), ככל שנדרשו, וכן תצהיר מאומת כדין לפי הוראות סעיף קטן (ו); המבקש ימסור את המסמכים והתצהיר כאמור בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד) או (ד1), או לאחר שרשות הרישוי הודיעה לו, לפי הוראות סעיף קטן (ד), על המסמכים והתנאים הנדרשים לפי העניין, ואולם רשאי המבקש למסור את המסמכים והתצהיר כאמור עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות, ובלבד שלא יעסוק בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור.

          (ו)   (1)   תצהיר כאמור בסעיף קטן (ה) יוגש בטופס שיקבע שר הפנים, ובו יצהיר המבקש –

(א)   כי מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין, התנאים למתן הרישיון שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד לפי הוראות סעיף 7ג2, התנאים כאמור שדרשה רשות הרישוי לפי סעיף קטן (ד)(3), ככל שדרשה, הוראות לפי חוק זה, וכן עניינים נוספים שקבע שר הפנים בטופס התצהיר;

(ב)   כי לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2;

(ג)    כי ידועה לו חובתו להבטיח כי התנאים ברישיון שהתנה נותן האישור ושפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד וכן התנאים שדרשה רשות הרישוי כאמור בפסקת משנה (א) יתקיימו בעסק בכל עת;

(1א) טופס כאמור בפסקה (1) יכלול מידע לעניין המשמעות של הגשת תצהיר כוזב או מסירת פרטים לא נכונים בתצהיר כאמור באותה פסקה או במסמך הנלווה לו;

(2)   המבקש רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה.

          (ז)   (1)   הוגשה בקשה להיתר מזורז א', והגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים בסעיף קטן (ה), ככל שנדרשו, תמסור לו רשות הרישוי אישור בכתב על קבלתם, ויראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו היתר מזורז א' עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (2), והאישור ישמש אסמכתה לכך;

(2)   רשות הרישוי תיתן למבקש, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת התצהיר והמסמכים כאמור בפסקה (1), היתר מזורז א', ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם.

          (ז)   (1)   הוגשה בקשה להיתר מזורז ב', יצרף המבקש לבקשה נוסף על המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), את המסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי שפורסמו באתר האינטרנט שלה לפי הוראות סעיף 7ג3; רשות הרישוי תמסור העתק של הבקשה להיתר עם כל צרופותיה לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש;

(2)   מצאה רשות הרישוי, על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידיה כי, על פני הדברים, לא ניתן לתת היתר מזורז ב' לעסק, תודיע על כך למבקש ולנותני האישור בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה;

(3)   לא הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור בפסקה (2), יחולו לגבי הבקשה להיתר מזורז ב' הוראות סעיף קטן (ד) ו-(ד1), בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף קטן (ד) גם בשינויים אלה:

(א)   ברישה, במקום "בתוך 21 ימים" יקראו "בתוך 14 ימים";

(ב)   בפסקה (1), בסופה יקראו "הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור, תמסור רשות הרישוי הודעה על כך גם לנותני האישור";

(ג)    בפסקה (2), בסופה יבוא "השלים המבקש את המסמכים כאמור, תמסור רשות הרישוי העתק שלהם לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש;

(4)   (א)   הוגשה בקשה להיתר מזורז ב', יגיש המבקש לרשות הרישוי גם תצהיר מאומת כדין לפי הוראת סעיף קטן (ו); תצהיר כאמור יכול שיוגש עם הגשת הבקשה לקבלת היתר מזורז ב' או עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות בסעיפים קטנים (ד) ו-(ד1), כפי שהוחלו בפסקה (3); עם קבלת התצהיר תמסור רשות הרישוי למבקש אישור בכתב על קבלתו, שבו יצוין מועד סיומה של תקופת הבדיקה כמשמעותה בפסקת משנה (ב);

(ב)   רשות הרישוי תמסור לנותני האישור הודעה על הגשת התצהיר כאמור בפסקת משנה (א) בצירוף העתק של התצהיר, לא יאוחר משלושה ימים מיום קבלתו מהמבקש, לשם בדיקת הבקשה להיתר מזורז ב'; נותני האישור יבדקו את הבקשה בתוך 49 ימים מהמועד שבו נשלח להם העתק מהתצהיר כאמור (בסעיף זה – תקופת הבדיקה); בהודעה כאמור תציין רשות הרישוי גם את מועד תחילתה ומועד סיומה של תקופת הבדיקה;

(ג)    לא היה באפשרותו של נותן אישור לבדוק את הבקשה להיתר מזורז ב' בתוך תקופת הבדיקה בשל כך שהתצהיר הגיע לידיו בחלוף יותר מ-14 ימים מיום שנשלח אליו, יודיע על כך נותן האישור לרשות הרישוי ותקופת הבדיקה תוארך ב-14 ימים; הוארכה תקופת הבדיקה כאמור, תודיע על כך רשות הרישוי למבקש;

(5)   הגיש המבקש את המסמכים כאמור בפסקה (1), את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ד) כפי שהוחל בפסקה (3), וכן את התצהיר כאמור בפסקה (4), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה לקבלת היתר מזורז ב' כעומד בתנאים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לשם קבלת היתר כאמור;

(6)   (א)   נותן אישור שאינו מסכים למתן היתר מזורז לעסק, רשאי להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, בתוך תקופת הבדיקה, על אחד מאלה:

(1)   כי הוא מתנגד למתן היתר מזורז ב' לעסק;

(2)   כי היתר מזורז ב' יינתן לעסק רק אם יתקיימו בעסק תנאים מסוימים שיפרט בהודעה, ובלבד שתנאים אלה הם תנאים שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד או שהם נדרשים לפי הוראות חוק זה;

(ב)   על אף האמור בפסקת משנה (א), ראה נותן האישור כי העסק אינו עומד בתנאי לקבלת היתר מזורז ב', ואולם אין בהפעלת העסק בהעדר התנאי כאמור כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, עד תום תקופת הבדיקה, כי הוא מסכים למתן היתר מזורז ב' לאותו עסק, ובלבד שהמבקש יתקן את הליקוי בתוך תקופת ההיתר המזורז, במועד שיקבע נותן האישור באותה הודעה;

(7)   מסר נותן האישור לרשות הרישוי, בתוך תקופת הבדיקה, הודעה כאמור בפסקה (6), תודיע רשות הרישוי למבקש על דחיית הבקשה להיתר מזורז ב', או על חובתו לקיים את התנאים שנקבעו בהודעת נותן האישור לשם קבלת היתר מזורז ב', או לאחר מתן היתר מזורז ב', לפי העניין;

(8)   נתנו כל נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב' לעסק מסוים, את הסכמתם למתן ההיתר המזורז, בתוך תקופת הבדיקה, תיתן רשות הרישוי לבעל העסק את ההיתר המזורז, בתוך חמישה ימים מהמועד שבו ניתנה לה ההסכמה כאמור ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם; לעניין זה, יראו הודעה של נותן אישור כאמור בפסקה (6)(ב), כהסכמה למתן ההיתר המזורז;

(9)   חלפה תקופת הבדיקה ולא נמסרו הודעות כאמור בפסקה (6)(א) מטעם נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב' לעסק מסוים, כולם או חלקם, יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה להיתר מזורז ב', כעסק שניתן לו היתר מזורז ב' ביום שבו הסתיימה תקופת הבדיקה; עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (10), ישמש האישור על קבלת התצהיר שניתן למבקש לפי הוראות פסקה (4)(א) אסמכתה לכך;

(10)  התקיים האמור בפסקה (9), תיתן רשות הרישוי למבקש היתר מזורז ב', בתוך חמישה ימים מתום תקופת הבדיקה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם.

          (ח)  בקשה לקבלת היתר מזורז לעסק, שהוגשה לפי הוראות סעיף זה, יראו אותה כבקשה לקבלת רישיון לפי חוק זה לאותו עסק ויחולו עליה ההוראות החלות על בקשה לקבלת רישיון, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או לפיו; ניתן היתר מזורז לפי סעיף זה לאותו עסק, יימשכו ההליכים לבדיקת הבקשה לקבלת הרישיון לגביו.

          (ט)  נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה במקום בקשה לקבלת היתר מזורז, אלא אם כן מתקיימים לגבי העסק הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2 או שיש מניעה אחרת להגשת בקשת היתר מזורז לפי הוראות חוק זה.

          (י)   מתן היתר מזורז לפי סעיף זה אינו טעון אישור מאת נותני האישור, גם אם אישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר זמני לאותו עסק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו-7, והכל בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-8ד.

          (יא) לעניין ההיתר המזורז, יראו את התנאים שנקבעו במפרט האחיד לפי הוראות סעיף 7ג1(א) המתייחסים לעסק מסוגו כתנאים בהיתר המזורז.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 41 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 6א1

 

מיום 1.4.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 779 (ה"ח 1196)

6א1. (א) (1) שר הפנים, בהסכמת כל אחד מהשרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן היתר לעסוק בהם, בהליך מזורז בכפוף להוראות לפי סעיף זה, לפני מתן רישיון (בחוק זה – היתר מזורז); ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים בהליך מזורז כאמור עלול לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א);

(2) בצו כאמור בפסקה (1) יקבע שר הפנים, בדרך האמורה באותה פסקה, כי היתר המזורז כאמור באותה פסקה יינתן באחד מהמסלולים האלה:

(א) היתר מזורז במסלול בלא תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ז) (בחוק זה – היתר מזורז א');

(ב) היתר מזורז במסלול הכולל תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ז1) (בחוק זה – היתר מזורז ב').

(ב) קביעת עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים 3 עד 3 כטעון רישוי בצו לפי סעיף קטן (א), טעונה גם הסכמת כל אחד מהשרים שמתן רישיון או היתר זמני לעסק מאותו סוג טעון אישור מטעמו לפי סעיפים אלה, ויחולו לגבי אותו עסק הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו סוג עסק, בשינויים המחויבים.

(ג) בקשה לקבלת היתר מזורז לעסק הכלול בצו לפי סעיף קטן (א) תוגש המבקש לקבל היתר מזורז א' או היתר מזורז ב' (בסעיף זה – המבקש) יגיש בקשה לקבלת היתר כאמור לרשות הרישוי בצירוף כל המסמכים הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד, לפי הוראות סעיף 7ג2, וכן מסמכים נוספים שיקבע שר הפנים המעידים על קיום דיני התכנון והבנייה בעסק, ככל שיקבע. ובצירוף הצהרה שבה יצהיר המבקש –

(1) כי ניתן היתר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), לבנייתו של המקום שבו עתיד לפעול העסק, או שהוא לא הצליח, בשקידה סבירה, לאתר את ההיתר האמור שניתן למקום;

(2) כי הוא לא ביצע בעסק עבודה הטעונה היתר לפי חוק התכנון והבנייה, בלא היתר כאמור.

(ד) הוגשה בקשה לקבלת היתר מזורז היתר מזורז א', תודיע רשות הרישוי למבקש ההיתר המזורז (בסעיף זה – המבקש), בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, על אחד מאלה, לפי העניין:

(1) על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידי רשות הרישוי לא ניתן לתת היתר מזורז היתר מזורז א' לעסק לפי חוק זה;

(2) על המבקש להשלים מסמכים חסרים, הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו לפי הוראות סעיף 7ג2;

(3) על המבקש להגיש מסמכים ולמלא אחר תנאים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי סעיפים 6ד ו-7; לא מסרה רשות הרישוי למבקש הודעה כאמור בפסקה זו בתוך התקופה האמורה, יראוה כאילו לא דרשה מסמכים ומילוי תנאים מטעמה.

(ד1) רשות הרישוי רשאית, בהודעה למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), להאריך את התקופה למתן הודעה כאמור באותו סעיף קטן, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים.

(ה) לא נמסרה למבקש הודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(1), ימסור המבקש לרשות הרישוי את המסמכים שנדרשו כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), ככל שנדרשו, וכן תצהיר מאומת כדין לפי הוראות סעיף קטן (ו); המבקש ימסור את המסמכים והתצהיר כאמור בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד) או (ד1), או לאחר שרשות הרישוי הודיעה לו, לפי הוראות אותו סעיף קטן סעיף קטן (ד), על המסמכים והתנאים הנדרשים לפי העניין, ואולם רשאי המבקש למסור את המסמכים והתצהיר כאמור עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות, ובלבד שלא יעסוק בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור.

(ו) (1) תצהיר כאמור בסעיף קטן (ה) יוגש בטופס שיקבע שר הפנים, ובו יצהיר המבקש –

(א) כי מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין, התנאים למתן הרישיון שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד לפי הוראות סעיף 7ג2, התנאים שדרשה התנאים כאמור שדרשה רשות הרישוי לפי סעיף קטן (ד)(3), ככל שדרשה, הוראות לפי חוק זה ולפי דיני התכנון והבנייה, וכן עניינים נוספים שקבע שר הפנים בטופס התצהיר;

(ב) כי לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2;

(ג) כי ידועה לו חובתו להבטיח כי התנאים ברישיון שהתנה נותן האישור ושפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד וכן התנאים שדרשה רשות הרישוי כאמור בפסקת משנה (א) יתקיימו בעסק בכל עת;

(1א) טופס כאמור בפסקה (1) יכלול מידע לעניין המשמעות של הגשת תצהיר כוזב או מסירת פרטים לא נכונים בתצהיר כאמור באותה פסקה או במסמך הנלווה לו;

(2) המבקש רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה.

(ז) הגיש המבקש את התצהיר והמסמכים האמורים בסעיף קטן (ה), תיתן לו רשות הרישוי היתר מזורז, בתוך שבעה ימים מיום הגשתם, אלא אם כן מצאה שעל פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידיה לא ניתן לתת היתר מזורז לעסק לפי חוק זה; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור, בתוך 21 ימים מיום מתן ההיתר המזורז, על מתן ההיתר ועל המסמכים והתנאים שדרשה לפי סעיף קטן (ד), ותעביר אליהם העתק מהבקשה ומההיתר המזורז, עם כל צרופותיהם.

(ז) (1) הוגשה בקשה להיתר מזורז א', והגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים בסעיף קטן (ה), ככל שנדרשו, תמסור לו רשות הרישוי אישור בכתב על קבלתם, ויראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו היתר מזורז א' עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (2), והאישור ישמש אסמכתה לכך;

(2) רשות הרישוי תיתן למבקש, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת התצהיר והמסמכים כאמור בפסקה (1), היתר מזורז א', ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם.

(ז1) (1) הוגשה בקשה להיתר מזורז ב', יצרף המבקש לבקשה נוסף על המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), את המסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי שפורסמו באתר האינטרנט שלה לפי הוראות סעיף 7ג3; רשות הרישוי תמסור העתק של הבקשה להיתר עם כל צרופותיה לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש;

(2) מצאה רשות הרישוי, על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידיה כי, על פני הדברים, לא ניתן לתת היתר מזורז ב' לעסק, תודיע על כך למבקש ולנותני האישור בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה;

(3) לא הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור בפסקה (2), יחולו לגבי הבקשה להיתר מזורז ב' הוראות סעיף קטן (ד) ו-(ד1), בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף קטן (ד) גם בשינויים אלה:

(א) ברישה, במקום "בתוך 21 ימים" יקראו "בתוך 14 ימים";

(ב) בפסקה (1), בסופה יקראו "הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור, תמסור רשות הרישוי הודעה על כך גם לנותני האישור";

(ג) בפסקה (2), בסופה יבוא "השלים המבקש את המסמכים כאמור, תמסור רשות הרישוי העתק שלהם לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש;

(4) (א) הוגשה בקשה להיתר מזורז ב', יגיש המבקש לרשות הרישוי גם תצהיר מאומת כדין לפי הוראת סעיף קטן (ו); תצהיר כאמור יכול שיוגש עם הגשת הבקשה לקבלת היתר מזורז ב' או עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות בסעיפים קטנים (ד) ו-(ד1), כפי שהוחלו בפסקה (3); עם קבלת התצהיר תמסור רשות הרישוי למבקש אישור בכתב על קבלתו, שבו יצוין מועד סיומה של תקופת הבדיקה כמשמעותה בפסקת משנה (ב);

(ב) רשות הרישוי תמסור לנותני האישור הודעה על הגשת התצהיר כאמור בפסקת משנה (א) בצירוף העתק של התצהיר, לא יאוחר משלושה ימים מיום קבלתו מהמבקש, לשם בדיקת הבקשה להיתר מזורז ב'; נותני האישור יבדקו את הבקשה בתוך 49 ימים מהמועד שבו נשלח להם העתק מהתצהיר כאמור (בסעיף זה – תקופת הבדיקה); בהודעה כאמור תציין רשות הרישוי גם את מועד תחילתה ומועד סיומה של תקופת הבדיקה;

(ג) לא היה באפשרותו של נותן אישור לבדוק את הבקשה להיתר מזורז ב' בתוך תקופת הבדיקה בשל כך שהתצהיר הגיע לידיו בחלוף יותר מ-14 ימים מיום שנשלח אליו, יודיע על כך נותן האישור לרשות הרישוי ותקופת הבדיקה תוארך ב-14 ימים; הוארכה תקופת הבדיקה כאמור, תודיע על כך רשות הרישוי למבקש;

(5) הגיש המבקש את המסמכים כאמור בפסקה (1), את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ד) כפי שהוחל בפסקה (3), וכן את התצהיר כאמור בפסקה (4), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה לקבלת היתר מזורז ב' כעומד בתנאים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לשם קבלת היתר כאמור;

(6) (א) נותן אישור שאינו מסכים למתן היתר מזורז לעסק, רשאי להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, בתוך תקופת הבדיקה, על אחד מאלה:

(1) כי הוא מתנגד למתן היתר מזורז ב' לעסק;

(2) כי היתר מזורז ב' יינתן לעסק רק אם יתקיימו בעסק תנאים מסוימים שיפרט בהודעה, ובלבד שתנאים אלה הם תנאים שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד או שהם נדרשים לפי הוראות חוק זה;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), ראה נותן האישור כי העסק אינו עומד בתנאי לקבלת היתר מזורז ב', ואולם אין בהפעלת העסק בהעדר התנאי כאמור כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, עד תום תקופת הבדיקה, כי הוא מסכים למתן היתר מזורז ב' לאותו עסק, ובלבד שהמבקש יתקן את הליקוי בתוך תקופת ההיתר המזורז, במועד שיקבע נותן האישור באותה הודעה;

(7) מסר נותן האישור לרשות הרישוי, בתוך תקופת הבדיקה, הודעה כאמור בפסקה (6), תודיע רשות הרישוי למבקש על דחיית הבקשה להיתר מזורז ב', או על חובתו לקיים את התנאים שנקבעו בהודעת נותן האישור לשם קבלת היתר מזורז ב', או לאחר מתן היתר מזורז ב', לפי העניין;

(8) נתנו כל נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב' לעסק מסוים, את הסכמתם למתן ההיתר המזורז, בתוך תקופת הבדיקה, תיתן רשות הרישוי לבעל העסק את ההיתר המזורז, בתוך חמישה ימים מהמועד שבו ניתנה לה ההסכמה כאמור ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם; לעניין זה, יראו הודעה של נותן אישור כאמור בפסקה (6)(ב), כהסכמה למתן ההיתר המזורז;

(9) חלפה תקופת הבדיקה ולא נמסרו הודעות כאמור בפסקה (6)(א) מטעם נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב' לעסק מסוים, כולם או חלקם, יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה להיתר מזורז ב', כעסק שניתן לו היתר מזורז ב' ביום שבו הסתיימה תקופת הבדיקה; עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (10), ישמש האישור על קבלת התצהיר שניתן למבקש לפי הוראות פסקה (4)(א) אסמכתה לכך;

(10) התקיים האמור בפסקה (9), תיתן רשות הרישוי למבקש היתר מזורז ב', בתוך חמישה ימים מתום תקופת הבדיקה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם.

(ח) בקשה לקבלת היתר מזורז לעסק, שהוגשה לפי הוראות סעיף זה, יראו אותה כבקשה לקבלת רישיון לפי חוק זה לאותו עסק ויחולו עליה ההוראות החלות על בקשה לקבלת רישיון, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או לפיו; ניתן היתר מזורז לפי סעיף זה לאותו עסק, יימשכו ההליכים לבדיקת הבקשה לקבלת הרישיון לגביו.

(ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להגיש לגבי עסק הכלול בצו כאמור בסעיף קטן (א) בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה, במקום בקשה להיתר מזורז.

(ט) נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה במקום בקשה לקבלת היתר מזורז, אלא אם כן מתקיימים לגבי העסק הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2 או שיש מניעה אחרת להגשת בקשת היתר מזורז לפי הוראות חוק זה.

(י) מתן היתר מזורז לפי סעיף זה אינו טעון אישור מאת נותני האישור, גם אם אישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר זמני לאותו עסק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו-7, והכל בכפוף להוראות לפי סעיף 7ג1 סעיפים 7ג1 ו-8ד.

(יא) לעניין ההיתר המזורז, יראו את התנאים שנקבעו במפרט האחיד לפי הוראות סעיף 7ג1(א) המתייחסים לעסק מסוגו כתנאים בהיתר המזורז.

סייגים למתן היתר מזורז

6א2.   (א)  על אף האמור בסעיף 6א1, לא יינתן היתר מזורז לעסק אם הובא לידיעת רשות הרישוי כי מתקיים אחד מאלה, בתחום רשות הרישוי:

(1)   בעת הגשת הבקשה המבקש או העסק פועל בלא רישיון או היתר זמני בניגוד להוראות סעיף 4;

(2)   היתר מזורז שניתן לעסק, למבקש, למי ששולט בעסק או במבקש או למי שנשלט על ידי מי מהם, בוטל לפי סעיפים 7ב1(ה) או 7ג(ד1), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(3)   מתנהל נגד העסק או המבקש הליך פלילי או מינהלי לפי חוק זה למעט הליך כמפורט להלן:

(א)   הליך בקשר לעבירה מינהלית או עבירת קנס שלא הוגש בשלה כתב אישום לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, או לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין;

(ב)   הליך להטלת עיצום כספי לפי פרק ב'1;

(4)   העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, הורשע בעבירה לפי חוק זה, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, ולעניין הרשעה בעבירת קנס – רק אם הורשע לאחר שהוגש בשל העבירה כתב אישום לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי;

(5)   בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, התקיים לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, שלוש פעמים לפחות, האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן או בשתיהן יחד, למעט לעניין עסק כאמור בפסקה (6):

(א)   נמסרה דרישה לתשלום עיצום כספי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(ב)   נמסרה הודעת תשלום קנס או הודעה על הטלת קנס מינהלי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט הודעה כאמור שנמסרה בשל עבירת קנס שעניינה הפרת הוראה כאמור שנקבעה בחוק עזר שהתקינה רשות מקומית, והתקיים אחד מאלה:

(1)   הקנס שולם;

(2)   חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להגשת הודעה על בקשה להישפט ולא הוגשה בקשה או הודעה כאמור או שנדחתה בקשה לביטול הקנס;

(6)   התקיים בעסק שהוא סניף ברשת שיש לה יותר מעשרה סניפים בתחומי אותה רשות רישוי, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, אחד מאלה:

(א)   שלוש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(א);

(ב)   שש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(ב) או האמור בפסקה (5)(א) ו-(ב) יחד.

          (א1) בתקופה של שלוש שנים מיום שפורסם מפרט אחיד לגבי סוג עסק מסוים –

(1)   הוראות סעיף קטן (א)(1), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), לא יחולו לגבי אותו סוג עסק;

(2)   הוראות סעיף קטן (א)(4), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), יחולו לגבי אותו סוג עסק רק אם ההרשעה כאמור באותו סעיף קטן היתה בשל עיסוק בלא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי.

          (ב)  בסעיף זה –

          "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;

          "המבקש" – כמשמעותו בסעיף 6א1;

          "רשת" – אישיות משפטית האחראית להספקת טובין דומים או שירותים דומים או עוסקת באותו סוג עיסוק, בשני מקומות לפחות שלהם סימני היכר זהים או דומים (בפסקה זו – סניפים), והכול ובלבד שפעולות אלה נעשות בסניפים לפי אותה מדיניות או קווים מנחים;

          "שליטה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, בשינויים המחויבים.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 42 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 6א2

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 782 (ה"ח 1196)

6א2. (א) על אף האמור בסעיף 6א1, לא יינתן היתר מזורז לעסק אם הובא לידיעת רשות הרישוי כי מתקיים אחד מאלה, בתחום רשות הרישוי:

(1) בעת הגשת הבקשה המבקש או העסק פועל בלא רישיון או היתר זמני בניגוד להוראות סעיף 4;

(2) היתר מזורז שניתן לעסק, למבקש, למי ששולט בעסק או במבקש או למי שנשלט על ידי מי מהם, בוטל לפי סעיפים 7ב1(ה) או 7ג(ד1), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(3) מתנהל נגד העסק או המבקש הליך פלילי או מינהלי לפי חוק זה; למעט הליך כמפורט להלן:

(א) הליך בקשר לעבירה מינהלית או עבירת קנס שלא הוגש בשלה כתב אישום לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, או לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין;

(ב) הליך להטלת עיצום כספי לפי פרק ב'1;

(4) העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, הורשע בעבירה לפי חוק זה, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, ולעניין הרשעה בעבירת קנס – רק אם הורשע לאחר שהוגש בשל העבירה כתב אישום לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי;

(5) בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, התקיים לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, שלוש פעמים לפחות, האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן או בשתיהן יחד, למעט לעניין עסק כאמור בפסקה (6):

(א) נמסרה דרישה לתשלום עיצום כספי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(ב) נמסרה הודעת תשלום קנס או הודעה על הטלת קנס מינהלי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט הודעה כאמור שנמסרה בשל עבירת קנס שעניינה הפרת הוראה כאמור שנקבעה בחוק עזר שהתקינה רשות מקומית, והתקיים אחד מאלה:

(1) הקנס שולם;

(2) חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להגשת הודעה על בקשה להישפט ולא הוגשה בקשה או הודעה כאמור או שנדחתה בקשה לביטול הקנס;

(6) התקיים בעסק שהוא סניף ברשת שיש לה יותר מעשרה סניפים בתחומי אותה רשות רישוי, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, אחד מאלה:

(א) שלוש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(א);

(ב) שש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(ב) או האמור בפסקה (5)(א) ו-(ב) יחד.

(א1) בתקופה של שלוש שנים מיום שפורסם מפרט אחיד לגבי סוג עסק מסוים –

(1) הוראות סעיף קטן (א)(1), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), לא יחולו לגבי אותו סוג עסק;

(2) הוראות סעיף קטן (א)(4), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), יחולו לגבי אותו סוג עסק רק אם ההרשעה כאמור באותו סעיף קטן היתה בשל עיסוק בלא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי.

(ב) בסעיף זה –

"הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;

"המבקש" – כמשמעותו בסעיף 6א1;

"רשת" – אישיות משפטית האחראית להספקת טובין דומים או שירותים דומים או עוסקת באותו סוג עיסוק, בשני מקומות לפחות שלהם סימני היכר זהים או דומים (בפסקה זו – סניפים), והכול ובלבד שפעולות אלה נעשות בסניפים לפי אותה מדיניות או קווים מנחים;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, בשינויים המחויבים.

רישוי על יסוד תצהיר

6א3.   (א)  שר הפנים, בהסכמת כל אחד מהשרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן להם רישיון על יסוד תצהיר שהגיש מבקש הרישיון (בסעיף זה – המבקש), לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – רישיון על יסוד תצהיר); ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים על יסוד תצהיר כאמור עלול לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א).

          (ב)  קביעת עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים 2 עד 3 כטעון רישוי, בצו לפי סעיף קטן (א), טעונה גם הסכמת כל אחד מהשרים שמתן רישיון לעסק מאותו סוג טעון אישור מטעמו לפי סעיפים אלה, ויחולו לגבי אותו עסק הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו סוג עסק, בשינויים המחויבים.

          (ג)   על בקשה לקבלת רישיון על יסוד תצהיר יחולו הוראות סעיף 6א1(ג) עד (ו), בשינויים המחויבים.

          (ד)  (1)   הגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים בסעיף 6א1(ג) עד (ו), כפי שהוחלו בסעיף קטן (ג), תמסור לו רשות הרישוי אישור בכתב על קבלתם, ויראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון עד למתן רישיון לפי הוראות פסקה (2), והאישור ישמש אסמכתה לכך;

(2)   רשות הרישוי תיתן למבקש, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת התצהיר והמסמכים כאמור בפסקה (1), רישיון, ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקש ומהרישיון וכל צרופותיהם.

          (ה)  הוראות סעיפים 6א2, 7ב1(ה) ו-7ג(ד1) יחולו, בשינוים המחויבים, על הגשת תצהיר לפי סעיף זה ועל רישיון על יסוד תצהיר שניתן לפי סעיף זה.

          (ו)   נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה במקום בקשה לרישיון על יסוד תצהיר, אלא אם כן מתקיימים לגבי העסק הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2 או שיש מניעה אחרת להגשת בקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי הוראות חוק זה.

          (ז)   מתן רישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף זה אינו טעון אישור מאת נותני האישור, גם אם אישורם נדרש למתן היתר זמני לאותו עסק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו-7, והכול בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-8ד.

מיום 1.4.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 783 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 6א3

מסמכי הבקשה

6ב.     (א)  לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, כפי שיקבע שר הפנים; בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע בין היתר, מהם תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, את הפרטים שיש לכלול בכל אחד מהם ואת קנה המידה שלהם.

          (ב)  המסמכים המפורטים בסעיף קטן (א), ייערכו וייחתמו בידי בעל מקצוע ששר הפנים הסמיכו לכך, בהתאם להוראות סעיף זה.

          (ג)   שר הפנים יקבע את המקצועות לענין סעיף זה ורשאי הוא לקבוע בתקנות את ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעלי המקצועות.

          (ד)  שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שלא יידרשו לצרף לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) את המסמכים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 330 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 6ב

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 43 (ה"ח 436)

(א) לבקשה לרשיון או להיתר זמני לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, כפי שיקבע שר הפנים; בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע בין היתר, מהם תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, את הפרטים שיש לכלול בכל אחד מהם ואת קנה המידה שלהם.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 784 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף קטן 6ב(ד)

מסמכי בקשה נוספים לפי קביעת שרים

6ג.     (א)  בסעיף זה ובסעיף 6ד –

          "מסמכים נוספים" – לרבות אישורים, דוחות, חוות דעת, תכניות ותרשימים;

          "השרים" – השרים המנויים בסעיף 1(ב), כל אחד לענין העסקים שקביעתם כעסק טעון רישוי, נעשתה בהתייעצות עמו.

          (ב)  (1)   שר הפנים וכן השרים בהסכמת שר הפנים, רשאים לקבוע מסמכים נוספים על אלה האמורים בסעיף 6ב, שיש לצרף לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז ואת הפרטים שיש לכלול בהם;

(2)   עמדת שר הפנים תינתן בתוך 45 ימים מיום פניית השר אליו; לא העביר שר הפנים את עמדתו בתוך המועד האמור, יראו כאילו נתן שר הפנים את הסכמתו.

          (ג)   שר הפנים, בהסכמת שר התחבורה, יקבע מסמכים נוספים שיש לצרפם לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז, לגבי עסק שיש לו השלכה על בטיחות המשתמשים בדרך או על בטיחות הרכב ואת הפרטים שיש לכלול בהם.

          (ד)  (1)   בתקנות לפי סעיף זה, רשאים שר הפנים או השרים בהסכמת שר הפנים, הכל לפי הענין, או שר הפנים בהסכמת שר התחבורה, לקבוע כי המסמכים הנוספים ייערכו וייחתמו בידי מי שקבעו; קבעו כי מסמכים נוספים ייערכו וייחתמו בידי בעלי מקצועות, יקבעו את המקצועות ורשאים הם לקבוע את ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעלי המקצוע;

(2)   הותקנו תקנות לפי פסקה (1) סיפה, ייערכו וייחתמו המסמכים הנוספים בידי בעל המקצוע, שיסמיך לכך שר הפנים או השרים בהסכמת שר הפנים או שר הפנים בהסכמת שר התחבורה, הכל לפי הענין.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 330 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 6ג

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 43 (ה"ח 436)

(ב) (1) שר הפנים וכן השרים בהסכמת שר הפנים, רשאים לקבוע מסמכים נוספים על אלה האמורים בסעיף 6ב, שיש לצרף לבקשה לרשיון או להיתר זמני לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז ואת הפרטים שיש לכלול בהם;

(2) עמדת שר הפנים תינתן בתוך 45 ימים מיום פניית השר אליו; לא העביר שר הפנים את עמדתו בתוך המועד האמור, יראו כאילו נתן שר הפנים את הסכמתו.

(ג) שר הפנים, בהסכמת שר התחבורה, יקבע מסמכים נוספים שיש לצרפם לבקשה לרשיון או להיתר זמני לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז, לגבי עסק שיש לו השלכה על בטיחות המשתמשים בדרך או על בטיחות הרכב ואת הפרטים שיש לכלול בהם.

מסמכים נוספים לפי דרישת רשות הרישוי או נותן הרישוי

6ד.     רשות הרישוי או נותן האישור, רשאים לדרוש ממגיש הבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז, מסמכים נוספים שלא נקבעו לפי סעיף 6ג הדרושים לדעתם לצורך בדיקת הבקשה, ורשאים הם לדרוש כי המסמכים האמורים ייערכו וייחתמו בידי מי שנקבע בסעיף 6ג לפי הענין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 331 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 6ד

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 43 (ה"ח 436)

6ד. רשות הרישוי או נותן האישור, רשאים לדרוש ממגיש הבקשה לרשיון או להיתר זמני לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז, מסמכים נוספים שלא נקבעו לפי סעיף 6ג הדרושים לדעתם לצורך בדיקת הבקשה, ורשאים הם לדרוש כי המסמכים האמורים ייערכו וייחתמו בידי מי שנקבע בסעיף 6ג לפי הענין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

 

חוות דעת מקדמית

6ה.     (א)  רשות הרישוי או נותן האישור יתנו, לבקשת פונה, חוות דעת מקדמית, על התאמת עסק מוצע לדרישות החוק והתקנות אשר בתחום סמכותם של רשות הרישוי או נותן האישור, ועל התנאים המוקדמים שיש לקיימם לפני שיינתן אישור, רשיון או היתר זמני, לעסק המוצע.

          (ב)  (1)   לבקשה לחוות דעת מקדמית, יצורפו המסמכים המפורטים בסעיף 6ב; ואולם רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לפטור פונה מהגשת מסמך לפי סעיף 6ב, אם אינו דרוש למתן חוות הדעת המקדמית;

(2)   רשות הרישוי או נותן האישור רשאים לדרוש מסמכים נוספים, הדרושים להם לצורך מתן חוות הדעת המקדמית.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 331 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 6ה

בדיקות עזר

6ו.      רשות הרישוי או נותן האישור רשאים להסתייע בבעלי מקצוע שקיבלו הסמכה לפי חוק זה, שאינם עובדי מדינה או עובדי הרשויות המקומיות, לענין עמידתו של עסק בתנאים שנקבעו לפי סעיף 7 ובדרישות החוק והתקנות החלים עליו.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 331 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 6ו

תנאי רשות הרישוי ונותני האישור

7.    (א)  רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי הרישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

          (א1) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או בדרך הקבועה בסעיף 7ג3, אלא אם כן חי שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, או אם גורם מוסמך ארצי קבע תנאי כאמור בהתקיים אחד מאלה:

(1)   קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור;

(2)   נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק או סביבתו או לגבי טכנולוגיות המשמשות בו, המחייבות שינוי דחוף בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה.

          (א2) קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב.

          (א3) התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה[4].

          (ב)  תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב.

          (ג)   הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון, בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז.

          (ד)  מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה, למעט לתנאי המפרט האחיד ולדרישות רשות הרישוי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

          (ה)  בחוק זה, "גורם מוסמך ארצי" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;

(2)   המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או לכל היותר שני עובדים בכירים מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה[5];

(3)   נציב כבאות והצלה או לכל היותר שני קציני כבאות והצלה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה2;

(4)   המפקח הכללי של משטרת ישראל או לכל היותר שני קציני משטרה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה.

מיום 1.1.1975

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 100 (ה"ח 1107)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

תנאים מיוחדים

7. מתן אישור לפי סעיף 6 יכול שיהיה מותנה בתנאים מיוחדים שיש לקיימם לפני שיינתן הרשיון או אחרי שניתן והם עשויים לקדם את מטרת הרישוי; על פי דרישת מבקש הרשיון, יפורש הנימוק לכל תנאי.

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 331 (ה"ח 2648)

תנאים מיוחדים ותנאים נוספים תנאי מוקדם, תנאי ברשיון ותנאי נוסף

(א) רשות הרישוי או נותן אישור לפי סעיף 6 רשאים להתנות את הרשיון או האישור, לפי הענין, בתנאים מיוחדים שיש לקיימם לפני שיינתן הרשיון או אחרי שניתן והעשויים לקדם את מטרת הרישוי, ורשאים הם להוסיף תנאים לרשיון שניתן אם ראו צורך בדבר לקידום אחת ממטרות הרישוי.

(א) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרשיון, ההיתר הזמני או האישור, לפי הענין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרשיון או ההיתר הזמני (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרשיון או ההיתר הזמני (בחוק זה – תנאי ברשיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרשיון או להיתר זמני שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברשיון), והכל על מנת לקדם את מטרות הרישוי.

(ב) תקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א) יהיה כתום ששה חדשים מיום שהודע עליו לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, או במועד מוקדם מזה, כפי שקבעו רשות הרישוי או נותן האישור כדי למנוע סכנה תכופה לשלום הציבור, בריאותו או בטיחותו או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור; רשות הרישוי תשלח הודעה לנותן אישור שקבע תנאי ברשיון או תנאי נוסף ברשיון לפי סעיף קטן (א), על מועד תחילת תוקפו של תנאי כאמור.

(ג) הוסיף נותן האישור תנאי לרשיון תנאי נוסף ברשיון שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 43 (ה"ח 436)

תיקון מס' 27 (תיקון)

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 742 (ה"ח 672)

תנאי מוקדם, תנאי ברשיון ותנאי נוסף תנאי רשות הרישוי ונותני האישור

7. (א) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרשיון, ההיתר הזמני או האישור, לפי הענין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרשיון או ההיתר הזמני (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרשיון או ההיתר הזמני (בחוק זה – תנאי ברשיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרשיון או להיתר זמני שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברשיון), והכל על מנת לקדם את מטרות הרישוי.

(ב) תקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א) יהיה כתום ששה חדשים מיום שהודע עליו לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, או במועד מוקדם מזה, כפי שקבעו רשות הרישוי או נותן האישור כדי למנוע סכנה תכופה לשלום הציבור, בריאותו או בטיחותו או סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור; רשות הרישוי תשלח הודעה לנותן אישור שקבע תנאי ברשיון או תנאי נוסף ברשיון לפי סעיף קטן (א), על מועד תחילת תוקפו של תנאי כאמור.

(א) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה – תנאי הרישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

(א1) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או בדרך הקבועה בסעיף 7ג3, אלא אם כן חי שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, או אם גורם מוסמך ארצי קבע תנאי כאמור בהתקיים אחד מאלה:

(1) קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור;

(2) נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק או סביבתו או לגבי טכנולוגיות המשמשות בו, המחייבות שינוי דחוף בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה.

(א2) קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב.

(א3) התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה.

(ב) תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב.

(ג) הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון, בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז.

(ד) מבקש הרשיון או בעל הרשיון רשאים מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה, למעט לתנאי המפרט האחיד ולדרישות רשות הרישוי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו-7ג3.

(ה) בחוק זה, "גורם מוסמך ארצי" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;

(2) המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או עובד בכיר אחד מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;

(3) נציב כבאות והצלה או קצין כבאות והצלה בכיר אחד שהוא הסמיך לעניין זה;

(4) המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר אחד שהוא הסמיך לעניין זה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 784 (ה"ח 1196)

(ה) בחוק זה, "גורם מוסמך ארצי" – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1) ראש רשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק או עובד בכיר אחד מקרב עובדיה שהוא הסמיך לעניין זה;

(2) המנהל הכללי של המשרד נותן האישור או עובד בכיר אחד או לכל היותר שני עובדים בכירים מקרב עובדי משרדו שהוא הסמיך לעניין זה;

(3) נציב כבאות והצלה או קצין כבאות והצלה בכיר אחד או לכל היותר שני קציני כבאות והצלה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה;

(4) המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר אחד או לכל היותר שני קציני משטרה בכירים שהוא הסמיך לעניין זה.

תוקפו של רשיון

7א.     (א)  רשיון יינתן לתקופה של 15 שנים.

 

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –

(1)   לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת מחמש שנים; ואולם שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מחמש שנים, לרישיון של סוג עסקים פלוני;

(2)   לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים לא יקבע תקופת תוקף לרישיון שניתן לעסק מסוג שנכלל בצו לפי סעיף 6א3, שהיא קצרה מעשר שנים; ואולם רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מעשר שנים לרישיון של סוגי עסקים שנכללו בצו כאמור, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

מיום 1.1.1975

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 100 (ה"ח 1107)

הוספת סעיף 7א

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 332 (ה"ח 2648)

החלפת סעיף 7א

הנוסח הקודם:

7א. (א) תקפו של רשיון הוא מן המועד שנקבע בו וכל עוד לא ביטלה אותו רשות הרישוי, מיזמתה היא או מיזמת נותן אישור.

(ב) לא יבוטל רשיון מיזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות עם נותן אישור המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א) המשמשת עילה לביטול.

(ג) לא יבוטל רשיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ד) תקפו של ביטול רשיון הוא כתום ששים יום מיום ההודעה על הביטולץ

(ה) הרואה עצמו נפגע בביטול רשיון או בתנאי שהוסף במיוחד ברשיונו, רשאי לערער לבית משפט השלום או לבית המשפט העירוני שבתחום שיפוטו נמצא העסק, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הביטול או את התנאי, אם לדעתו אינם חוקיים או סבירים, או לאשרם.

(ו) הגשת ערעור לא תפגע בתקפם של הביטול או התנאי, אך בית המשפט הדן בערעור רשאי לתת צו לעכב או להתלות את תקפם.

(ז) ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום או בית המשפט העירוני יהיה לבית משפט מחוזי ואין אחרי החלטתו ולא כלום.

(ח) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –

(1) לקבוע  תקופת תוקף לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרש, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה;

(2) לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם יהיו טעונים רישוי חדש לפי חוק זה.

(ט) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מן האמור בסעיפים 16, 17 ו-20 עד 23.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 44 (ה"ח 436)

7א. (א) רשיון יינתן לתקופה שאינה מוגבלת מראש של 15 שנים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –

(1) לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה;

(2) לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 785 (ה"ח 1196)

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –

(1) לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה; מחמש שנים; ואולם שר הפנים רשאי, מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מחמש שנים, לרישיון של סוג עסקים פלוני;

(2) לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה ולא תעלה, בכל פעם, על תקופת התוקף שנקבעה לאותו סוג עסקים לפי הוראת סעיף קטן (ב)(1), אם נקבעה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון שניתן לפי הוראות סעיף 7ב1(ג), לא תעלה על עשר שנים או על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב)(1) או (ג), הקצרה מביניהן.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר הפנים לא יקבע תקופת תוקף לרישיון שניתן לעסק מסוג שנכלל בצו לפי סעיף 6א3, שהיא קצרה מעשר שנים; ואולם רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע תקופת תוקף קצרה מעשר שנים לרישיון של סוגי עסקים שנכללו בצו כאמור, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

שינוי בצו הטעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת

7א1.   (א)  שינוי בצו שנקבע לפי חוק זה שהוא אחד מאלה, טעון אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

(1)   קביעת עסק מסוג חדש כעסק טעון רישוי;

(2)   קיצור תקופת תוקף רישיון לסוג עסקים מסוים;

(3)   הוספת מטרה שלשם הבטחתה נקבע העסק כטעון רישוי לפי חוק זה;

(4)   קביעה כי סוג עסקים מסוים טעון הליך רישוי שהדרישות לפיו מחמירות יותר; לעניין זה יראו כהחמרת דרישות בהליך רישוי כל אחד מאלה:

(א)   ביטול קביעה בצו שלפיה מתן רישיון או היתר לסוג עסק מסוים ייעשה בהליך רישוי מקוצר; ואולם אם נקבע לגבי אותו סוג עסק כי הרישיון או ההיתר יינתנו לו בהליך רישוי מקוצר אחר, שהוא קצר יותר, לא יראו בכך החמרת דרישות לעניין הוראות פסקה זו;

(ב)   ביטול קביעה בצו שלפיה מתן רישיון או היתר לסוג עסק מסוים ייעשה לפי הוראות סעיף 6(ג) או 6א(א1); ואולם אם נקבע לגבי אותו סוג עסק כי הרישיון או ההיתר יינתנו לו בהליך רישוי מקוצר, לא יראו בכך החמרת דרישות לעניין הוראות פסקה זו;

לעניין פסקה זו, "הליך רישוי מקוצר" – הליך רישוי שנקבע לפי הוראות סעיף 6א1 או סעיף 6א3.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 785 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 7א1

היתר זמני וקבלת רישיון לאחריו

7ב.     (א)  (1)   רשות הרישוי רשאית לתת לעסק מסוים היתר זמני לעסוק בו לפני שניתן לו רישיון או עד לחידוש רישיונו (בחוק זה – היתר זמני), ובלבד שאין בהפעלת העסק כאמור כדי לגרום לפגיעה משמעותית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), והכול בכפוף להוראות סעיף 6(א); רשות הרישוי תקבע את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, והיא רשאית להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת;

(2)   על אף האמור בפסקה (1) –

(א)   רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני כאמור באותה פסקה אף אם לא ניתן אישורו של נותן אישור שנקבע בצו לגבי אותו עסק, והכול בהתאם להוראות לפי חוק זה;

(ב)   רשות הרישוי רשאית להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלו על שנה אחת נוספת, אם ראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1).

          (א1) (1)   הוגשה בקשה לרישיון לפי חוק זה ונותן האישור לא השיב לבקשה בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני לתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1); לא השיב נותן האישור לבקשה לרישיון עד תום שנה מהמועד שבו ניתן לעסק היתר זמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת נוספת (בסעיף זה – תקופת השנה הנוספת); האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה זו, תפרט בהיתר הזמני שתיתן למבקש את האמור בסעיף קטן (א2);

(2)   האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה (1), ונותן האישור לא השיב לבקשה לרישיון עד תום תקופת השנה הנוספת, תראה רשות הרישוי את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כאילו ניתן לו אישור על ידי אותו נותן אישור לשם מתן הרישיון; רשות הרישוי תמסור לנותן האישור הודעה על האמור בפסקה זו לא יאוחר מ-90 ימים לפני תום תקופת השנה הנוספת.

          (א2) (1)   לא החליטה רשות הרישוי בבקשה לרישיון עד תום השנה הנוספת, בשל כך שנותן האישור לא השיב לבקשה עד אותו מועד כאמור בסעיף קטן (א1), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון לפי הוראות פסקה (2), וההיתר הזמני ישמש אסמכתה לכך;

(2)   התקיים האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי רישיון לעסק, בתוך חמישה ימים מתום התקופה הנוספת, שתקופת תוקפו תהיה מהמועד שבו ניתן לגבי העסק ההיתר הזמני לראשונה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקשה ומהרישיון וכל צרופותיהם.

          (א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א2), תקופת תוקפו של היתר זמני לא תעלה על תקופת תוקפו של רישיון שנקבעה לאותו סוג עסק לפי חוק זה.

          (א4) רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני לפי סעיף זה.

          (ב)  היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.

          (ג)   מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב).

מיום 1.1.1975

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 101 (ה"ח 1107)

הוספת סעיף 7ב

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 332 (ה"ח 2648)

החלפת סעיף 7ב

הנוסח הקודם:

רשיון זמני

7ב. על אף האמור בסעיף 7א רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף לרשיון לעסק שהוא זמני מטבעו.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 45 (ה"ח 436)

(א) רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריכה מדי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לפי סעיף קטן זה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 785 (ה"ח 1196)

תוקפו של היתר זמני היתר זמני וקבלת רישיון לאחריו

(א) רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריכה מדי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת; רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לפי סעיף קטן זה.

(א) (1) רשות הרישוי רשאית לתת לעסק מסוים היתר זמני לעסוק בו לפני שניתן לו רישיון או עד לחידוש רישיונו (בחוק זה – היתר זמני), ובלבד שאין בהפעלת העסק כאמור כדי לגרום לפגיעה משמעותית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), והכול בכפוף להוראות סעיף 6(א); רשות הרישוי תקבע את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, והיא רשאית להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני כאמור באותה פסקה אף אם לא ניתן אישורו של נותן אישור שנקבע בצו לגבי אותו עסק, והכול בהתאם להוראות לפי חוק זה;

(ב) רשות הרישוי רשאית להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלו על שנה אחת נוספת, אם ראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובכלל זה הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1).

(א1) (1) הוגשה בקשה לרישיון לפי חוק זה ונותן האישור לא השיב לבקשה בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני לתקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1); לא השיב נותן האישור לבקשה לרישיון עד תום שנה מהמועד שבו ניתן לעסק היתר זמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת נוספת (בסעיף זה – תקופת השנה הנוספת); האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה זו, תפרט בהיתר הזמני שתיתן למבקש את האמור בסעיף קטן (א2);

(2) האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות פסקה (1), ונותן האישור לא השיב לבקשה לרישיון עד תום תקופת השנה הנוספת, תראה רשות הרישוי את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כאילו ניתן לו אישור על ידי אותו נותן אישור לשם מתן הרישיון; רשות הרישוי תמסור לנותן האישור הודעה על האמור בפסקה זו לא יאוחר מ-90 ימים לפני תום תקופת השנה הנוספת.

(א2) (1) לא החליטה רשות הרישוי בבקשה לרישיון עד תום השנה הנוספת, בשל כך שנותן האישור לא השיב לבקשה עד אותו מועד כאמור בסעיף קטן (א1), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון לפי הוראות פסקה (2), וההיתר הזמני ישמש אסמכתה לכך;

(2) התקיים האמור בפסקה (1), תיתן רשות הרישוי רישיון לעסק, בתוך חמישה ימים מתום התקופה הנוספת, שתקופת תוקפו תהיה מהמועד שבו ניתן לגבי העסק ההיתר הזמני לראשונה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי יצורפו העתק מהבקשה ומהרישיון וכל צרופותיהם.

(א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א2), תקופת תוקפו של היתר זמני לא תעלה על תקופת תוקפו של רישיון שנקבעה לאותו סוג עסק לפי חוק זה.

(א4) רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני לפי סעיף זה.

תוקפו של היתר מזורז, קבלת רישיון לאחריו ובטלות היתר מזורז

7ב1.   (א)  היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום 180 ימים ממועד נתינתו.

 

 

 

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שבתוך תקופת ההיתר המזורז נמסר לבעליו דוח ליקויים כמשמעותו בסעיף 8ד, רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לקבוע כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת שתקבע בו (בסעיף זה – התקופה הנוספת), שלא תעלה על 90 ימים, אם מצאו כי אף שיש עדיין בעסק ליקויים שפורטו בדוח ובשלהם לא ניתן לתת רישיון לעסק, אין בהם כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א); קבעו רשות הרישוי או נותן האישור כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת כאמור, יודיעו על כך למבקש ולנותני האישור הנוספים, לפי העניין; חלפה התקופה הנוספת ולא תוקנו הליקויים כאמור, לא תוארך עוד תקופת תוקפו של ההיתר המזורז.

          (ב1) לא יינתן רישיון לעסק אם רשות הרישוי או נותן האישור מצאו בתום תקופת ההיתר המזורז או בתום התקופה הנוספת, כי העסק אינו מקיים את התנאים למתן הרישיון.

          (ג)   חלפה תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, ולא התקיים לגבי העסק האמור בסעיף קטן (ב1) או (ה) או בסעיף 7ג(ד1), תיתן רשות הרישוי רישיון לאותו עסק, בתוך חמישה ימים מתום תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, לפי העניין, גם בלא אישורם של נותני האישור לפי סעיף 6(א), ויראו את העסק כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון כאמור, וההיתר המזורז ישמש אסמכתה לכך; ניתן רישיון כאמור, תחל תקופת תוקפו במועד נתינתו של ההיתר המזורז; אין במתן הרישיון בלא אישורם של נותני האישור כאמור כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו-7, והכול בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-8ד.

          (ד)  רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על מתן רישיון לפי סעיף קטן (ג).

          (ה)  (1)   על אף האמור בסעיף זה, מצאה רשות הרישוי, ביוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, או מצא נותן אישור כי ההיתר המזורז ניתן או הוארך כאמור בסעיף זה על יסוד תצהיר כוזב או מסמכים כוזבים, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז ורשות הרישוי תודיע על כך גם לנותני האישור, ויראו את ההיתר המזורז כאילו לא ניתן מלכתחילה, ובלבד שנתנו לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו;

(2)   ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן זה, ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח).

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 45 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 7ב1

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 787 (ה"ח 1196)

7ב1. (א) היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום שנה ממועד נתינתו או עד להחלטת רשות הרישוי לעניין מתן רישיון לאותו עסק, לפי המוקדם; החליטה רשות הרישוי על ביטול ההיתר המזורז לפי הוראות סעיף קטן זה, תודיע על כך לבעל ההיתר המזורז בתוך שבעה ימים ממועד החלטתה, ובלבד שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ב) לא נמסרה הודעה לעניין מתן רישיון עד תום שנה ממועד מתן ההיתר המזורז כאמור בסעיף קטן (א), תוארך תקופת תוקפו של ההיתר בשנה נוספת, ובלבד שבעל ההיתר חזר והצהיר כאמור בסעיף 6א1(ו), בחודש שלפני תום השנה הראשונה להיתר.

(ג) לא נמסרה הודעה לעניין מתן רישיון עד תום השנה הנוספת כאמור בסעיף קטן (ב), תיתן רשות הרישוי לבעל ההיתר רישיון לאותו עסק, גם בלא אישורם של נותני האישור לפי סעיף 6, ובלבד שחזר והצהיר כאמור בסעיף 6א1(ו) בחודש שלפני תום השנה הנוספת כאמור; ניתן רישיון כאמור, תחל תקופת תוקפו במועד נתינתו של ההיתר המזורז; אין במתן רישיון בלא אישורם של נותני האישור כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו-7, והכל בכפוף להוראות לפי סעיף 7ג1.

(א) היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום 180 ימים ממועד נתינתו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שבתוך תקופת ההיתר המזורז נמסר לבעליו דוח ליקויים כמשמעותו בסעיף 8ד, רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לקבוע כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת שתקבע בו (בסעיף זה – התקופה הנוספת), שלא תעלה על 90 ימים, אם מצאו כי אף שיש עדיין בעסק ליקויים שפורטו בדוח ובשלהם לא ניתן לתת רישיון לעסק, אין בהם כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א); קבעו רשות הרישוי או נותן האישור כי ההיתר המזורז יעמוד בתוקפו לתקופה נוספת כאמור, יודיעו על כך למבקש ולנותני האישור הנוספים, לפי העניין; חלפה התקופה הנוספת ולא תוקנו הליקויים כאמור, לא תוארך עוד תקופת תוקפו של ההיתר המזורז.

(ב1) לא יינתן רישיון לעסק אם רשות הרישוי או נותן האישור מצאו בתום תקופת ההיתר המזורז או בתום התקופה הנוספת, כי העסק אינו מקיים את התנאים למתן הרישיון.

(ג) חלפה תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, ולא התקיים לגבי העסק האמור בסעיף קטן (ב1) או (ה) או בסעיף 7ג(ד1), תיתן רשות הרישוי רישיון לאותו עסק, בתוך חמישה ימים מתום תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת, לפי העניין, גם בלא אישורם של נותני האישור לפי סעיף 6(א), ויראו את העסק כעסק שניתן לו רישיון, עד למתן הרישיון כאמור, וההיתר המזורז ישמש אסמכתה לכך; ניתן רישיון כאמור, תחל תקופת תוקפו במועד נתינתו של ההיתר המזורז; אין במתן הרישיון בלא אישורם של נותני האישור כאמור כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו-7, והכול בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-8ד.

(ד) רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תקופת תוקפו של ההיתר המזורז לפי סעיף קטן (ב) ועל מתן רישיון לפי סעיף קטן (ג).

(ה) (1) על אף האמור בסעיף זה, מצאה רשות הרישוי, ביוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, או מצא נותן אישור כי ההיתר המזורז ניתן או הוארך כאמור בסעיף זה על יסוד תצהיר כוזב או מסמכים כוזבים, תודיע על כך יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז ולנותני האישור ורשות הרישוי תודיע על כך גם לנותני האישור, ויראו את ההיתר המזורז כאילו לא ניתן מלכתחילה, ובלבד שנתנה ובלבד שנתנו לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו;

(2) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן זה, ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח).

ביטול רישיון, היתר זמני או היתר מזורז

7ג.     (א)  רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות רשיון או היתר, מיוזמתה היא או מיוזמת נותן האישור.

 

 

          (ב)  (1)   לא יבוטל רשיון או היתר מיוזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות עם נותן אישור, המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א), שאי קיומה משמש עילה לביטול;

(2)   (א)   פנה נותן אישור לרשות הרישוי בבקשה כי רישיון או היתר שניתן לעסק יבוטל, תפעל רשות הרישוי לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון או ההיתר כאמור בסעיף זה, ותעדכן את נותן האישור בדבר התקדמות ההליך בתוך 30 ימים ממועד פנייתו אליה, ואם ניתן לגבי העסק צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 20 – בתוך 14 ימים ממועד הפנייה כאמור;

(ב)   בחלוף התקופה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי נותן האישור, לאחר שבחן את ההליכים שנקטה רשות הרישוי כאמור באותה פסקה, לבטל בעצמו את הרישיון או ההיתר שניתן לעסק;

(ג)    הוראות פסקה זו לא יחולו על היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים האמורים בסעיף 29ב.

          (ג)   לא יבוטל רשיון או היתר זמני אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, הזדמנות להשמיע את טענותיו.

          (ד)  בוטל רישיון או היתר לפי סעיף זה, ישלחו רשות הרישוי או נותו האישור, לפי העניין, בתוך שבעה ימים ממועד החלטה על הביטול, הודעה על כך לבעל הרישיון או ההיתר, ורשות הרישוי תשלח הודעה כאמור גם לנותני האישור; ביטול הרישיון או ההיתר ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום ההודעה כאמור.

          (ד1) (1)   (א)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מצא נותן אישור בתקופת תוקפו של היתר מזורז כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש על ביטול אישורו להיתר המזורז, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1)   הופע או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין ההיתר המזורז ונותן האישור סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז;

(2)   חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1;

(3)   לבעל ההיתר המזורז נמסרה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 8ד, והליקויים לא תוקנו בהתאם לדרישה;

(ב)   הודיע נותן האישור לרשות הרישוי על ביטול אישורו כאמור בפסקת משנה (א), תבטל רשות הרישוי את ההיתר המזורז באופן מיידי; לא ביטלה רשות הרישוי את ההיתר, רשאי נותן האישור לבטל את ההיתר בעצמו; מצאה רשות הרישוי מיוזמתה כי התקיימו לגבי העסק אחת מהנסיבות הקבועות באותה פסקת משנה, רשאית היא לבטל את ההיתר המזורז באופן מיידי, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו; התקבלה החלטה על ביטול היתר מזורז לפי הוראות פסקת משנה זו, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז והביטול ייכנס לתוקפו מיד עם מתן ההודעה כאמור;

(ג)    שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות נוספות שבהתקיימן יהיה ניתן לבטל את ההיתר המזורז כאמור בפסקה זו;

(2)   ביטלה רשות הרישוי היתר מזורז לפי הוראות פסקה (1), ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח);

(3)   מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פנייה של נותן האישור כי קיימים טעמים אחרים מאלה המנויים בפסקה (1) לביטול היתר מזורז, יחולו לעניין הביטול הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), בשינויים המחויבים.

          (ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 16, 17 ו-20 עד 23.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 332 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 7ג

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 46 (ה"ח 436)

ביטול רשיון והיתר זמני ביטול רישיון, היתר זמני או היתר מזורז

(ד1) (1) מצאה רשות הרישוי, מיוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, כי הופר או חדל להתקיים תנאי מן התנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין היתר מזורז, או כי חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1, תבטל את ההיתר המזורז, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ותודיע על כך לבעל ההיתר המזורז ולנותני האישור;

(2) ביטלה רשות הרישוי היתר מזורז לפי הוראות פסקה (1), ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח);

(3) מצאה רשות הרישוי כי קיימים טעמים אחרים מאלה המנויים בפסקה (1) לביטול היתר מזורז, יחולו לעניין הביטול הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), בשינויים המחויבים.

 

מיום 1.1.2017

תיקון מס' 31

ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 79 (ה"ח 1083)

(ד1) (1) מצאה רשות הרישוי, מיוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, כי הופר או חדל להתקיים תנאי מן התנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין היתר מזורז, או לעניין היתר מזורז, ורשות הרישוי או נותן האישור סברו כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז, או מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פנייה מאת נותן האישור כי חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1, תבטל את ההיתר המזורז, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ותודיע על כך לבעל ההיתר המזורז ולנותני האישור;

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 787 (ה"ח 1196)

7ג. (א) רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות רשיון או היתר זמני, מיוזמתה היא או מיוזמת נותן האישור.

(ב) (1) לא יבוטל רשיון או היתר זמני מיוזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות עם נותן אישור, המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א), שאי קיומה משמש עילה לביטול;

(2) (א) פנה נותן אישור לרשות הרישוי בבקשה כי רישיון או היתר שניתן לעסק יבוטל, תפעל רשות הרישוי לקיום ההליכים הנדרשים לביטול הרישיון או ההיתר כאמור בסעיף זה, ותעדכן את נותן האישור בדבר התקדמות ההליך בתוך 30 ימים ממועד פנייתו אליה, ואם ניתן לגבי העסק צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 20 – בתוך 14 ימים ממועד הפנייה כאמור;

(ב) בחלוף התקופה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי נותן האישור, לאחר שבחן את ההליכים שנקטה רשות הרישוי כאמור באותה פסקה, לבטל בעצמו את הרישיון או ההיתר שניתן לעסק;

(ג) הוראות פסקה זו לא יחולו על היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים האמורים בסעיף 29ב.

(ג) לא יבוטל רשיון או היתר זמני אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ד) בוטל רשיון או היתר זמני לפי סעיף זה, תשלח רשות הרישוי הודעה על כך לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, והביטול ייכנס לתוקפו בתום 60 ימים מיום ההודעה על הביטול.

(ד) בוטל רישיון או היתר לפי סעיף זה, ישלחו רשות הרישוי או נותו האישור, לפי העניין, בתוך שבעה ימים ממועד החלטה על הביטול, הודעה על כך לבעל הרישיון או ההיתר, ורשות הרישוי תשלח הודעה כאמור גם לנותני האישור; ביטול הרישיון או ההיתר ייכנס לתוקפו בתום 30 ימים מיום ההודעה כאמור.

(ד1) (1) מצאה רשות הרישוי, מיוזמתה או על פי פנייה מאת נותן אישור, כי הופר או חדל להתקיים תנאי מן התנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין היתר מזורז, ורשות הרישוי או נותן האישור סברו כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז, או מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פנייה מאת נותן האישור כי חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1, תבטל את ההיתר המזורז, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ותודיע על כך לבעל ההיתר המזורז ולנותני האישור;

(1) (א) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מצא נותן אישור בתקופת תוקפו של היתר מזורז כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש על ביטול אישורו להיתר המזורז, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1) הופע או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שניתנו לפי סעיף 7 לעניין ההיתר המזורז ונותן האישור סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז;

(2) חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים שהוגשו כאמור בסעיף 6א1;

(3) לבעל ההיתר המזורז נמסרה דרישה לתיקון ליקויים לפי סעיף 8ד, והליקויים לא תוקנו בהתאם לדרישה;

(ב) הודיע נותן האישור לרשות הרישוי על ביטול אישורו כאמור בפסקת משנה (א), תבטל רשות הרישוי את ההיתר המזורז באופן מיידי; לא ביטלה רשות הרישוי את ההיתר, רשאי נותן האישור לבטל את ההיתר בעצמו; מצאה רשות הרישוי מיוזמתה כי התקיימו לגבי העסק אחת מהנסיבות הקבועות באותה פסקת משנה, רשאית היא לבטל את ההיתר המזורז באופן מיידי, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו; התקבלה החלטה על ביטול היתר מזורז לפי הוראות פסקת משנה זו, יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין, לבעל ההיתר המזורז והביטול ייכנס לתוקפו מיד עם מתן ההודעה כאמור;

(ג) שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות נוספות שבהתקיימן יהיה ניתן לבטל את ההיתר המזורז כאמור בפסקה זו;

(2) ביטלה רשות הרישוי היתר מזורז לפי הוראות פסקה (1), ייפסקו ההליכים למתן הרישיון לאותו עסק על סמך הבקשה שהוגשה להיתר המזורז, כאמור בסעיף 6א1(ח);

(3) מצאה רשות הרישוי מיוזמתה או על פי פנייה של נותן האישור כי קיימים טעמים אחרים מאלה המנויים בפסקה (1) לביטול היתר מזורז, יחולו לעניין הביטול הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), בשינויים המחויבים.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 16, 17 ו-20 עד 23.

המפרט האחיד

7ג1.    (א)  נותני האישור יפרסמו, בדרך שנקבעה לפי סעיף 7ג2, מפרט המאחד את כל המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לפי סעיפים 6ד ו-7, לפי סוגי עסקים (בחוק זה – המפרט האחיד), ורשאים הם לקבוע מסמכים או תנאים שונים לאזורים שונים בארץ או לעסקים שמתקיימות בהם נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.

          (א1) הוראות סעיפים 126ב עד 126ד לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012, יחולו לגבי המפרט האחיד, בשינויים המחויבים, לעניין המטרה המנויה בסעיף 1(א)(7).

          (ב)  שר הפנים, לאחר התייעצות עם נותני האישור ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הכנתו של המפרט האחיד, לרבות לעניין אופן השינוי, ההוספה והגריעה של המסמכים והתנאים הכלולים בו.

          (ג)   (1)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, ביוזמתו או לפי בקשתו של שר כאמור, לקבוע בצו סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי הכולל רק חלק מהמסמכים והתנאים הנדרשים מטעם נותני האישור כאמור בסעיף קטן (א);

(2)   בצו כאמור בפסקה (1) יפורטו, לצד כל סוג עסק שנקבע בו, נותני האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי אותו סוג עסק, ואם פורסם לגביו מפרט אחיד חלקי – נותני האישור שרשאים לדרוש מסמכים ותנאים נוספים על אלה המפורטים באותו מפרט;

(3)   שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן קביעת המסמכים והתנאים הנדרשים מטעם נותני האישור המפורטים בצו לפי פסקה (1), לגבי סוגי העסקים המפורטים בו, וכן לעניין אופן השינוי, ההוספה והגריעה של המסמכים והתנאים הנדרשים כאמור.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 46 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 7ג1

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27 (תיקון)

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 742 (ה"ח 672)

(א) נותני האישור, ולעניין שירותי כבאות – שר הפנים או מי שהוא הסמיכו לכך, יפרסמו, בדרך שנקבעה לפי סעיף 7ג2, מפרט המאחד את כל המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לפי סעיפים 6ד ו-7, לפי סוגי עסקים (בחוק זה – המפרט האחיד), ורשאים הם לקבוע מסמכים או תנאים שונים לאזורים שונים בארץ או לעסקים שמתקיימות בהם נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.

 

מיום 21.5.2018

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ח מס' 2712 מיום 22.3.2018 עמ' 503 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף קטן 7ג1(א1)

פרסום המפרט האחיד ומסמכים ותנאים נוספים

7ג2.    (א)  המפרט האחיד יפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין", ויועמד לעיון הציבור במשרדי רשויות הרישוי ונותני האישור; שר הפנים רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומו.

          (ב)  הודעה על פרסום הוראות במפרט אחיד ומועד תחילתן כפי שנקבע במפרט תפורסם ברשומות על ידי המנהל הכללי של משרד הפנים.

          (ג)   מסמכים ותנאים נוספים על אלה המנויים במפרט האחיד, הנדרשים לפי חוק זה, לרבות לפי סעיפים 6ב, 6ג ו-8 עד 11ב, יפורסמו לצד המפרט האחיד, כפי שיקבע שר הפנים, ואולם אין באי-פרסומם כאמור כדי לפטור מן הדרישה להגישם או למלאם.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 47 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 7ג2

 

מיום 19.7.2018

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 788 (ה"ח 1196)

(ב) הודעה על פרסום הוראות במפרט אחיד ומועד תחילתן כפי שנקבע במפרט תפורסם ברשומות על ידי המנהל הכללי של משרד הפנים.

דרישות רשות הרישוי

7ג3.    (א)  המסמכים הנדרשים מטעם רשות רישוי לפי סעיף 6ד, התנאים הנדרשים מטעמה לפי סעיף 7 וכל החלטה או הוראה אחרת מטעמה לפי חוק זה לעניין סוג מסוים של עסקים, לרבות החלטות לפי סעיפים 2א, 8 ו-8א, וחורי עזר לפי סעיף 11ג, בכל הנוגע לעסקים הכלולים במפרט האחיד, יפורסמו באתר האינטרנט של רשות הרישוי.

          (ב)  רשות הרישוי לא תדרוש מסמכים ותנאים כאמור בסעיף קטן (א) שאין פרסום לגביהם באתר האינטרנט.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 47 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 7ג3

תוקפם של שינויים במפרט האחיד ובדרישות רשות הרישוי

7ג4.    (א)  שונו דרישות הכלולות במפרט האחיד, או דרישות שפורסמו לפי סעיף 7ג3, יחול השינוי לגבי עסק שבמועד השינוי היה לו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, מתום תקופת הרישיון או ההיתר כאמור או מתום שלוש שנים ממועד השינוי, לפי המוקדם, אלא אם כן קבע גורם מוסמך ארצי מועד אחר, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   לשינוי השלכה מועטה על העסק;

(2)   התקיים אחד התנאים המנויים בסעיף 7(א1)(1) או (2);

(3)   בעל העסק מבקש לערוך את השינוי במועד מוקדם יותר;

(4)   ביצוע השינוי בתום תקופת הרישיון או ההיתר אינו סביר בנסיבות העניין, בין השאר בשל העלויות הכרוכות בו או בשל ההליכים הנדרשים לביצועו.

          (ב)  קביעת גורם מוסמך ארצי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ובכתב ותפורסם בדרך האמורה בסעיף 7ג2 או 7ג3, לפי העניין.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 47 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 7ג4

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 789 (ה"ח 1196)

הוספת פסקה 7ג4(א)(4)

השגה

7ג5.    (א)  המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין.

          (ב)  הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין.

          (ג)   שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה.

          (ד)  שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 48 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 7ג5

מרכז שירות משותף

7ג6.    (א)  רשות רישוי רשאית להקים בתחומה מרכז שירות משותף לכלל נציגי רשות הרישוי המקומית הפועלים מטעם הרשות, שעמדתם נדרשת לשם מתן רישיון או היתר לפי חוק זה, ולנותני האישור (בסעיף זה – מרכז שירות משותף), כדי לייעל את הליכי הרישוי לפי חוק זה ולסייע לבעלי עסקים טעוני רישוי ולמבקשי רישיון או היתר לפי חוק זה בעניינים אלה, והכול בהתאם לסמכויות הנתונות להם לפי חוק זה:

(1)   מתן שירותי מידע וייעוץ למבקשים לעסוק בעסקים טעוני רישוי בתחום רשות הרישוי, ובכלל זה מתן חוות דעת מקדמית לפי סעיף 6ה;

(2)   קיום דיון משותף לנציגי הרשות ולנותני האישור כאמור בבקשות שהוגשו לרישיונות או להיתרים, וביצוע ביקורות משותפות בעסקים, לשם בדיקת עמידתם בתנאים למתן רישיונות או היתרים לפי חוק זה;

(3)   קיום התכנסויות משותפות לנציגי הרשות ולנותני האישור כאמור לשם מסירת דיווחים על שינויים במצבם של עסקים, ליקוים שנמצאו בהם וכן על הליכים מינהליים שננקטו לגבי עסקים טעוני רישוי לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה דרישות לתיקון ליקויים, צווי הפסקה מינהליים והליכים לביטול רישיונות או היתרים;

(4)   קיום הליכי שימוע משותפים בטרם קבלת החלטות בדבר ביטול רישיונות או היתרים לפי חוק זה.

          (ב)  במרכז שירות משותף לא יידונו עניינים הנוגעים להליכי רישוי של העסקים האמורים בסעיף 12ב(ט)(4) או (5).

          (ג)   נקבע דיון משותף במרכז השירות המשותף, ישלח נציג רשות הרישוי לנותני האישור שהשתתפותם נדרשת באותו דיון את נושאי הדיון, זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע.

          (ד)  (1)   נמסר לבעל עסק או למבקש רישיון או היתר, במסגרת פעילותו של מרכז השירות המשותף, מידע מאת נציג רשות הרישוי או נותן האישור לגבי תחום שבסמכותם, יוכל בעל העסק או המבקש כאמור להסתמך על המידע בעת הליכי הרישוי לפי חוק זה, ובלבד שאותו מידע נמסר לו בכתב;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), נמסר לבעל עסק או למבקש מידע כאמור באותה פסקה מאת עובד רשות הרישוי שהסמיך נותן אישור לפי סעיף 6(א) או מאת נציג רשות הרישוי, רשאי גורם מוסמך מחוזי כהגדרתו בסעיף 8ד(ה)(3), או גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקה (1) להגדרה "גורם מוסמך ארצי" שבסעיף 7(ה), לפי העניין, לשנות מההנחיות שניתנו במסגרת המידע שנמסר כאמור, בהתקיים נסיבות המחייבות זאת, ובלבד שהגורם המוסמך כאמור הודיע על כך לבעל העסק או למבקש בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על המידע שנמסר.

          (ה)  הוקם מרכז שירות משותף –

(1)   תקבע רשות הרישוי, בשיתוף עם נותני האישור המשתתפים בו, את היקף העבודה של מרכז השירות, בהתחשב במספר העסקים הפועלים בתחומה של הרשות ובמספר הבקשות לרישיונות או להיתרים המוגשות לרשות בכל שנה בממוצע;

(2)   יפעל נותן האישור ככל האפשר כדי להשתתף בפעילות מרכז השירות במספר ימים ושעות שיהיה בהם כדי לתת מענה מספק לעסקים הפועלים בתחום רשות הרישוי או המבקשים לפעול בתחומה, כפי שנקבע לפי פסקה (1), ורשאי נותן האישור לפעול כאמור גם באמצעות עובד אותה רשות רישוי שהסמיך נותן האישור לפי סעיף 6(א).

(ו) (1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה), הוקם מרכז שירות משותף על ידי רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000, יהיה על נותן האישור להשתתף בפעילות מרכז השירות המשותף 12 פעמים בשנה לכל הפחות, במועדים שיתואמו עמו מראש (בסעיף זה – חובת ההתייצבות), ורשאי נותן האישור להסמיך, לפי הוראות סעיף 6(א), עובד מעובדי אותה רשות רישוי שישתתף בפעילות מרכז השירות המשותף במקומו; נותן האישור יהיה רשאי שלא להשתתף בפעילות מסוימת במרכז השירות שנקבעה, בהתקיים נסיבות דחופות ובלתי צפויות, ואם הודיע על כך מראש, בהודעה מנומקת, לנציג רשות הרישוי במרכז השירות המשותף;

(2) הוראות פסקה (1) לעניין חובת ההתייצבות, לא יחולו לגבי נותן אישור שביקש להסמיך, לפי הוראות סעיף 6(א), עובד מעובדי רשות הרישוי שישתתף במקומו במרכז השירות המשותף, ורשות הרישוי לא נתנה את הסכמתה להסמכת העובד כאמור;

(3) ראש רשות מקומית כאמור בפסקה (1) שהוקם בתחומה מרכז שירות משותף, יודיע על כך לשר הפנים;

(4) ראה שר הפנים כי הוקמו 25 מרכזי שירות משותפים, שבהם חלה על נותני האישור חובת התייצבות במרכז השירות המשותף כאמור בפסקה (1), רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין חובת ההתייצבות כאמור, לרבות תנאים וסייגים לאותה חובה;

(5) בסעיף קטן זה, "רשות מקומית שמספר תושביה עולה על 100,000" – לרבות מספר רשויות מקומיות המקיימות ביניהן שיתוף פעולה לשם הפעלתו של מרכז שירות משותף, ומספר התושבים בכולן יחד עולה על 100,000.

מיום 1.1.2019

סעיף קטן 7ג6(ו) מיום 1.1.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 789 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 7ג6

7ד.     (בוטל).

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 7ד

 

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 193 (ה"ח 2821)

ערעור על החלטה או על קביעת תנאי ערעור בענין החלטה או קביעת תנאי

7ד. (א) החליטה רשות הרישוי לדחות בקשה לרשיון או להיתר זמני או לבטל רשיון או היתר זמני שניתנו (בסעיף זה – החלטה), רשאי הרואה עצמו נפגע לערער על ההחלטה לבית משפט השלום או לבית המשפט לענינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק לעתור לבית משפט לענינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט).

(ב) הרואה עצמו נפגע מקביעת תנאי לפי סעיף 7, רשאי להגיש ערעור לעתור לבית המשפט.

(ג) ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך 60 ימים מיום שהודע למערער על ההחלטה או על קביעת התנאי; בית המשפט רשאי לבטל, לשנות או לאשר את ההחלטה או את התנאי.

(ג) עתירה לפי סעיף זה תוגש בתוך 60 ימים מהיום שנמסרה הודעה על ההחלטה או על קביעת התנאי.

(ד) הגשת ערעור עתירה לפי סעיף זה לא תפגע בתוקפם של ההחלטה או התנאי, אך בית המשפט הדן בערעור בעתירה רשאי לתת צו המעכב או המתלה את תוקפם.

 

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 751 (ה"ח 77)

ביטול סעיף 7ד

הנוסח הקודם:

ערעור בענין החלטה או קביעת תנאי

7ד. (א) החליטה רשות הרישוי לדחות בקשה לרשיון או להיתר זמני או לבטל רשיון או היתר זמני שניתנו (בסעיף זה – החלטה), רשאי הרואה עצמו נפגע לעתור לבית משפט לענינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט).

(ב) הרואה עצמו נפגע מקביעת תנאי לפי סעיף 7, רשאי לעתור לבית המשפט.

(ג) עתירה לפי סעיף זה תוגש בתוך 60 ימים מהיום שנמסרה הודעה על ההחלטה או על קביעת התנאי.

(ד) הגשת עתירה לפי סעיף זה לא תפגע בתוקפם של ההחלטה או התנאי, אך בית המשפט הדן בעתירה רשאי לתת צו המעכב או המתלה את תוקפם.

7ה.     (בוטל).

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 7ה

 

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 193 (ה"ח 2821)

ערעור על הודעה על פקיעת היתר זמני עתירה בענין הודעה על פקיעת היתר זמני

(א) בעל היתר זמני הרואה את עצמו נפגע מקבלת הודעה לפי סעיף 7ב(ג) רשאי להגיש ערעור לבית משפט השלום או לבית המשפט לענינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק לעתור לבית משפט לענינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט) בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה; ואולם הגשת הערעור העתירה לא תפגע בפקיעת ההיתר.

 

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 23

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 751 (ה"ח 77)

ביטול סעיף 7ה

הנוסח הקודם:

עתירה בענין הודעה על פקיעת היתר זמני

7ה. (א) בעל היתר זמני הרואה את עצמו נפגע מקבלת הודעה לפי סעיף 7ב(ג) רשאי לעתור לבית משפט לענינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט) בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה; ואולם הגשת העתירה לא תפגע בפקיעת ההיתר.

(ב) ראה בית המשפט כי מולאו התנאים שנקבעו להיתר זמני לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם, יקבע כי ההיתר הזמני לא פקע.

עסקים טעוני רשיון לפי חיקוק אחר

8.    עסק טעון רישוי שנקבעה לו חובת רישוי בחיקוק אחר, רשאית רשות הרישוי שלא לתת לו את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז לפי חוק זה, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר; ורשאי שר הפנים לקבוע בצו סוגי עסקים שלא יינתן עליהם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

8. עסק טעון רישוי שנקבעה לו חובת רישוי בחיקוק אחר, רשאית רשות הרישוי שלא לתת לו את הרשיון או ההיתר הזמני לפי חוק זה, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר; ורשאי שר הפנים לקבוע בצו סוגי עסקים שלא יינתן עליהם רשיון או היתר זמני לפי חוק זה, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 48 (ה"ח 436)

8. עסק טעון רישוי שנקבעה לו חובת רישוי בחיקוק אחר, רשאית רשות הרישוי שלא לתת לו את הרשיון או ההיתר הזמני את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז לפי חוק זה, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר; ורשאי שר הפנים לקבוע בצו סוגי עסקים שלא יינתן עליהם רשיון או היתר זמני שלא יינתן עליהם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר.

עסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי

8א.     רשות הרישוי לא תתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה, לעסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי לפי חוק רישוי בעלי מלאכה, תשל"ז-1977, אלא אם נתמלאו בבעל העסק התנאים הקבועים בחוק האמור והתקנות על פיו.

מיום 18.3.1978

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ז מס' 852 מיום 18.3.1977 עמ' 120 (ה"ח 1206)

הוספת סעיף 8א

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

8א. רשות הרישוי לא תתן רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי לפי חוק רישוי בעלי מלאכה, תשל"ז-1977, אלא אם נתמלאו בבעל העסק התנאים הקבועים בחוק האמור והתקנות על פיו.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 48 (ה"ח 436)

8א. רשות הרישוי לא תתן רשיון או היתר זמני רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה לעסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי לפי חוק רישוי בעלי מלאכה, תשל"ז-1977, אלא אם נתמלאו בבעל העסק התנאים הקבועים בחוק האמור והתקנות על פיו.

 

קיום תכליות דיני התכנון והבנייה

8א1.   (א)  רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבנייה, ואולם רשאית היא לתת רישיון או היתר כאמור אם סברה כי אין בהפרת דיני התכנון והבנייה בעסק כדי לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) ומהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישר כי אין בהפרה פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה, בין השאר בשל טיבה, מיקומה או היקפה של ההפרה; לעניין סעיף זה, "פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה" – לרבות כל אחד מאלה:

(1)   העסק נמצא בבניין שבנייתו טעונה היתר לפי חוק התכנון והבנייה (בסעיף זה – היתר בנייה) שנבנה כולו בלא היתר בנייה או שלא ניתן לגביו אישור לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה או תעודת גמר לפי הוראות אותו חוק;

(2)   בעסק נעברה עבירה לפי חוק התכנון והבנייה שמתנהל בשלה הליך אכיפה פלילי או מינהלי, ובכלל זה תלוי ועומד בשלה צו הריסה בלא הליך פלילי, צו הפסקה שיפוטי להפסקת שימוש אסור, צו הריסה מינהלי או צו מינהלי להפסקת שימוש, או שניתן בשלה פסק דין, והכול לפי אותו חוק;

(3)   הפעלת העסק תהווה שימוש במקרקעין בניגוד לייעוד או לשימוש שנקבע בתכנית;

(4)   הפעלת העסק או עמידתו בתנאי הרישיון או ההיתר מתאפשרת בשל עבירה של עבודה אסורה כהגדרתה בסעיף 203א לחוק התכנון והבנייה שנעברה בעסק ושטחה עולה על 15% משטחו של העסק;

(5)   העסק פועל או עתיד לפעול בבניין שיותר מ-30% משטחו נבנה בלא היתר בנייה או בניגוד לתנאי היתר כאמור, אף אם החלק שבו העסק פועל או עתיד לפעול נבנה כדין; הוראות פסקה זו לא יחולו אם החלק שבו פועל או עתיד לפעול העסק נבנה כדין, והשטח שנבנה בלא היתר בנייה או בניגוד לתנאיו כאמור אינו בבעלותו או בשליטתו של העסק שלגביו הוגשה הבקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;

(6)   בעסק נעברה עבירה של עבודה אסורה או שימוש אסור לפי סעיף 243(א) או (ד) לחוק התכנון והבנייה, לפי העניין, ולגבי עבירה של עבודה אסורה – שטחה עולה על 5% משטח העסק או יש בה השפעה מהותית על אופיים של המקרקעין האמורים באותם סעיפים, והכול אלא אם כן העבירה היא במקום הפטור מקבלת אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית בהתאם לסעיף 4(ה) בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה.

          (ב)  נתן מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, ובכוונת רשות הרישוי לתת רישיון או היתר לאותו עסק, תודיע לנותני האישור על קיומה ומהותה של ההפרה לפי דיני התכנון והבנייה בעסק ועל כך שבכוונתה לתת לעסק את הרישיון או ההיתר; קיבל נותן האישור הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי כי הוא לא נותן את אישורו לבקשה לרישיון או להיתר, ובהליכי רישוי למתן היתר מזורז או למתן רישיון על יסוד תצהיר – כי הוא מתנגד למתן הרישיון או ההיתר, אם הוא סבור כי בהפרה לפי דיני התכנון והבנייה יש פגיעה במטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) שהוא מופקד על קיומה.

          (ג)   ניתן רישיון לעסק על סמך קיומו של היתר לשימוש חורג לפי חוק התכנון והבנייה, ובוטל ההיתר לשימוש חורג, יבוטל הרישיון.

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשות הרישוי רשאית לתת לעסק היתר זמני עד לקבלת היתר לשימוש חורג שיאפשר את פעילות העסק, בהתקיים התנאים האלה:

(1)   העסק פועל במקום שלגביו ניתן בעבר היתר לשימוש חורג לעסקים מסוגו של העסק, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה להיתר זמני לעסק, לא חלפה יותר משנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר לשימוש חורג שניתן לאותו המקום;

(2)   הוגשה בקשה להיתר לשימוש חורג לגבי המקום שבו פועל העסק, שתאפשר את פעילות העסק;

(3)   מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיווה את דעתו כי לא צפויה להיות מניעה תכנונית למתן ההיתר לשימוש חורג למקום שבו פועל העסק.

          (ה)  הוגשה בקשה לרישיון עסק, לעניין עסק שהשימוש המבוקש בו הותר בתכנית החלה על המקום שבו הוא עתיד לפעול אך לא הותר בהיתר שניתן לאותו מקום, יודיע על כך מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה למנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה שבתחומו נמצא העסק, ומנהל המחוז יהיה רשאי, בתוך 30 ימים מיום שניתנה לו הודעה כאמור, למסור למהנדס הוועדה מידע שיש בידיו הנוגע לאותו העסק ולסביבתו.

          (ו)   על אף האמור בסעיף 7(א1), נותן אישור או רשות הרישוי, באישור גורם מוסמך ארצי, רשאים לקבוע לעסק שהוגשה לגביו בקשה לרישיו או להיתר ואינו מקיים את דיני התכנון והבנייה תנאים למתן הרישיון או תנאים ברישיון השונים מהתנאים שנקבעו במפרט האחיד, ככל שהדבר נדרש בשל אי-קיום דיני התכנון והבנייה על ידי העסק כאמור.

          (ז)   אין במתן רישיון או היתר לפי סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליכים לפי דיני התכנון והבנייה.

          (ח)  למונחים בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת להם בחוק התכנון והבנייה.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 791 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 8א1

סירוב למתן רישיון

8א2.   בעסק שנקבע כטעון רישוי כדי להבטיח את המטרה המנויה בסעיף 1(א)(2), רשאית משטרת ישראל, להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה כדי למנוע מתן רישיון או היתר לעסק, אף אם מתקיימים בעסק או במבקש הרישיון או ההיתר התנאים הנדרשים למתן הרישיון או ההיתר לפי סעיף 7, אם מצאה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין לתת לעסק או למבקש רישיון או היתר, מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי של המבקש.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 793 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 8א2

נגישות לאנשים עם מוגבלות

8ב.     (א)  בסעיף זה ובסעיף 8ג –

          "הוראות הנגישות" – הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

          "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

          "מורשה לנגישות השירות" – כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

          "מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" – כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

          "מקום ציבורי" – מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או חלק ממנו, העומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

          "נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – הנציב כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

          "שירות ציבורי" – שירות המפורט בתוספת השניה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

          (ב)  רשות הרישוי לא תיתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, אלא אם כן קוימו בעסק הוראות הנגישות; מבקש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, לפי העניין, ימציא לידי רשות הרישוי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שלפיהן מתקיימות בעסק הוראות הנגישות, ורשאית רשות הרישוי לתת למבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז על סמך חוות הדעת כאמור.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב) –

(1)   שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוגי עסקים טעוני רישוי שהם מקום ציבורי או שירות ציבורי, כי המבקש יהיה רשאי להמציא לצורך מתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כאמור באותו סעיף קטן אחד מאלה:

(א)   רק אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), ואולם רשאי הוא לקבוע כי אותה חוות דעת תינתן לאחר התייעצות עם מי שמוסמך לתת את חוות הדעת האחרת המנויה באותו סעיף קטן, שהמבקש פטור מהגשתה;

(ב)   במקום כל אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), תצהיר מאומת כדין ובו הצהיר המבקש כי קוימו בעסק הוראות הנגישות; נקבע כאמור, יחולו על הגשת תצהיר לפי סעיף זה ועל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז שניתן על יסוד תצהיר לפי סעיף זה הוראות סעיפים 6א2, 7ב1 ו-7ג(ד1), בשינוים המחויבים;

(2)   המבקש רשאי לבקש מרשות הרישוי שבדיקת קיומן של הוראות הנגישות תיעשה על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, שהם עובדים של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמם לעניין זה; ביקש המבקש כאמור, תבדוק רשות הרישוי את קיומן של הוראות הנגישות על סמך חוות דעת של מורשים מטעמה כאמור, בתוך תקופה שיקבע שר הפנים, והמבקש ישלם לרשות הרישוי אגרה בעד ביצוע הבדיקה בשיעור שיקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

          (ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לעניין בקשה לרישיון לגבי עסק שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, הנכלל בצו כאמור בסעיף 6א3, מבקש הרישיון יהיה רשאי להמציא לצורך מתן הרישיון תצהיר מאומת כדין לפי סעיף קטן (ג)(1)(ב), אלא אם כן העסק הוא מסוג ששר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, קבע, בצו, שיש להמציא לגביו חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג)(1)(א).

          (ה)  רשות הרישוי רשאית להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה גם כדי להבטיח בעסק את קיום הוראות הנגישות.

          (ו)   לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, תהיה נתונה הסמכות הנתונה לנותן אישור לביטול רישיון או היתר לפי הוראות סעיף 7ג.

מיום 7.10.2006

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 331 (ה"ח 2951)

הוספת סעיף 8ב

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 48 (ה"ח 436)

(ב) רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר זמני רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, אלא אם כן מצאה רשות הרישוי כי קוימו הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

 

מיום 1.4.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 793 (ה"ח 1196)

8ב. (א) בסעיף זה ובסעיף 8ג –

"הוראות הנגישות" – הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

"מורשה לנגישות השירות" – כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שהוא עובד של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמו לענין זה;

"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" – כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שהוא עובד של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמו לענין זה;

"מקום ציבורי" – מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או חלק ממנו, העומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

"נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – הנציב כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

"שירות ציבורי" – שירות המפורט בתוספת השניה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

(ב) רשות הרישוי לא תיתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, אלא אם כן מצאה רשות הרישוי כי קוימו הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אלא אם כן קוימו בעסק הוראות הנגישות; מבקש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, לפי העניין, ימציא לידי רשות הרישוי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שלפיהן מתקיימות בעסק הוראות הנגישות, ורשאית רשות הרישוי לתת למבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז על סמך חוות הדעת כאמור.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) –

(1) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוגי עסקים טעוני רישוי שהם מקום ציבורי או שירות ציבורי, כי המבקש יהיה רשאי להמציא לצורך מתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כאמור באותו סעיף קטן אחד מאלה:

(א) רק אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), ואולם רשאי הוא לקבוע כי אותה חוות דעת תינתן לאחר התייעצות עם מי שמוסמך לתת את חוות הדעת האחרת המנויה באותו סעיף קטן, שהמבקש פטור מהגשתה;

(ב) במקום כל אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), תצהיר מאומת כדין ובו הצהיר המבקש כי קוימו בעסק הוראות הנגישות; נקבע כאמור, יחולו על הגשת תצהיר לפי סעיף זה ועל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז שניתן על יסוד תצהיר לפי סעיף זה הוראות סעיפים 6א2, 7ב1 ו-7ג(ד1), בשינוים המחויבים;

(2) המבקש רשאי לבקש מרשות הרישוי שבדיקת קיומן של הוראות הנגישות תיעשה על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, שהם עובדים של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמם לעניין זה; ביקש המבקש כאמור, תבדוק רשות הרישוי את קיומן של הוראות הנגישות על סמך חוות דעת של מורשים מטעמה כאמור, בתוך תקופה שיקבע שר הפנים, והמבקש ישלם לרשות הרישוי אגרה בעד ביצוע הבדיקה בשיעור שיקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לעניין בקשה לרישיון לגבי עסק שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, הנכלל בצו כאמור בסעיף 6א3, מבקש הרישיון יהיה רשאי להמציא לצורך מתן הרישיון תצהיר מאומת כדין לפי סעיף קטן (ג)(1)(ב), אלא אם כן העסק הוא מסוג ששר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, קבע, בצו, שיש להמציא לגביו חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג)(1)(א).

(ה) רשות הרישוי רשאית להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה גם כדי להבטיח בעסק את קיום הוראות הנגישות.

(ו) לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, תהיה נתונה הסמכות הנתונה לנותן אישור לביטול רישיון או היתר לפי הוראות סעיף 7ג.

היתר זמני בלא נגישות

8ג.     על אף האמור בסעיף 8ב, רשות הרישוי רשאית ליתן היתר זמני לעסק, שלא התקיימו בו הוראות פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לתקופה שלא תעלה על שנה; בסעיף זה, "עסק" – עסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, שהיה קיים ערב תחילתו של פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; רשות הרישוי רשאית להאריך את ההיתר הזמני האמור לתקופה נוספת, שלא תעלה על 6 חודשים נוספים.

מיום 7.10.2006

תיקון מס' 22

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 331 (ה"ח 2951)

הוספת סעיף 8ג

קיום ביקורת בעסק ומתן דרישה לתיקון ליקויים

8ד.     (א)  ערכו רשות הרישוי או נותן האישור, או מי שהם הסמיכו לכך מבין עובדי רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין (בסעיף זה – עורכי הביקורת), ביקורת בעסק לקביעת תנאים למתן רישיון או היתר לעסק, לשם בדיקת עמידתו בתנאים הנדרשים למתן רישיון או היתר לפי חוק זה, או לשם פיקוח על הוראות לפי חוק זה, ומצאו כי לא מתקיימים לגבי העסק תנאי או הוראה כאמור, ימסרו לבעל העסק, בתוך 30 ימים מהמועד הראשון שבו ביקרו בעסק לשם עריכת הביקורת, הודעה בכתב לפי הוראות סעיף קטן (ג) (בסעיף זה – דוח ליקויים); דוח הליקויים יימסר בתוך התקופה האמורה אף אם עורכי הביקורת נדרשו לבקר בעסק כמה פעמים לשם עריכת הביקורת.

          (ב)  (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א), שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שבשל מורכבותם לא ניתן למסור לבעל העסק דוח ליקויים לגביהם בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ועורכי הביקורת יהיו רשאים למסור את דוח הליקויים לגביהם לבעל העסק בתוך תקופה ארוכה יותר, כפי שיקבע אותו שר; ואולם לגבי עסק שנקבע שיש לפרסם לגביו מפרט אחיד כאמור בסעיף 7ג1, לא תעלה התקופה שיקבע השר כאמור על 90 ימים; נקבע כאמור בפסקה זו, תפורסם על כך הודעה באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין";

(2)   לא קבע השר תקופה ארוכה יותר למסירת דוח הליקויים כאמור בפסקה (1), רשאים עורכי הביקורת להאריך את המועד למסירת הדוח האמור בסעיף קטן (א) ב-15 ימים לכל היותר, אם מצאו כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

          (ג)   בדוח ליקויים יפורטו כל אלה:

(1)   התנאים או ההוראות לפי חוק זה שהעסק אינו עומד בהם (בסעיף זה – הליקויים);

(2)   המועד האחרון לתיקון הליקויים המפורטים בדוח הליקויים; מצאו עורכי הביקורת כי יש בליקוי כדי לגרום פגיעה ממשית בבריאות הציבור, בטיחותו או ביטחונו, למטרד ממשי לפלוני או לציבור או לנזק ממשי לסביבה, רשאים הם לקבוע בדוח הליקויים כי על בעל העסק לתקנו באופן מיידי, וכן להורות על אמצעים שיש לנקוט בהפעלת העסק עד לתיקון הליקוי, ובלבד שאין במתן הוראה כאמור כדי לגרום להפסקה ממשית של העיסוק בעסק;

(3)   האופן שבו על בעל העסק להוכיח כי תיקן את הליקויים עד המועד האמור בפסקה (2), ורשאים עורכי הביקורת להורות כי הוכחה כאמור תיעשה בין השאר בהסתמך על אחד מאלה:

(א)   הגשת מסמכים להוכחת תיקון הליקויים, ובכלל זה הצהרה מאת בעל העסק על התיקון כאמור;

(ב)   עריכת ביקורת חוזרת בעסק על ידי עורכי הביקורת, בתוך 30 ימים מיום שהודיע להם בעל העסק על תיקון הליקויים; לא ערכו עורכי הביקורת ביקורת חוזרת בעסק בתוך התקופה האמורה, יגיש בעל העסק הצהרה כאמור בפסקת משנה (א), ויראו את העסק כעסק שתוקנו בו הליקויים.

          (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב), שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שבשל מורכבותם לא ניתן לקיים בהם ביקורת חוזרת בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ועורכי הביקורת יהיו רשאים לערוך ביקורת חוזרת לגביהם בתוך תקופה ארוכה יותר, כפי שיקבע אותו שר, וכן רשאי הוא לקבוע סוגי עסקים שבשל מורכבותם לא יהיה אפשר להסתמך על הצהרה במום עריכת ביקורת חוזרת כאמור באותו סעיף קטן; נקבע כאמור בסעיף קטן זה, תפורסם על כך הודעה באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין".

          (ה)  נמסר לבעל עסק דוח ליקויים, לא ידרשו עורכי הביקורת מבעל העסק לעמוד בתנאי או לקיים הוראה לפי חוק זה, או להוכיח את עמידת העסק בתנאי או בהוראה כאמור, אם הדבר לא פורט בדוח הליקויים, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)   עמידה בתנאי או בהוראה כאמור או אופן הוכחת עמידת העסק בתנאי או הוראה כאמור נדרשים באופן מפורש בדין או במפרט אחיד;

(2)   חל שינוי בעסק המחייב את התניית הרישיון או ההיתר בעמידה בתנאי או בהוראה כאמור או את שינוי אופן הוכחת עמידת העסק בתנאי או בהוראה כאמור;

(3)   חלו נסיבות חריגות אחרות המחייבות זאת, ובלבד שניתן אישור לכך מאת גורם מוסמך מחוזי, ולעניין רשות רישוי – מאת גורם מוסמך ארצי; אישור כאמור יינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו; לעניין זה, "גורם מוסמך מחוזי" – העובד הבכיר ביותר בתחום המחוז שבו נמצא העסק שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין מתן אישור כאמור ונושא הביקורת הוא בתחום אחריותו.

          (ו)   אין בתקופות הקבועות בסעיף זה כדי לאפשר הארכה של תקופות שנקבעו לפי חוק זה לעניין מתן החלטה על ידי נותן האישור או רשות הרישוי בבקשה לקבלת רישיון או היתר.

          (ז)   נמסר דוח ליקויים לעסק שכבר ניתן לו רישיון או היתר והוא פועל מכוחם, יודיעו עורכי הביקורת לבעל העסק כי הדוח מהווה דרישה לתיקון ליקויים, שאם לא תקוים ניתן יהיה לנקוט נגדו או נגד העסק הליכים לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – דרישה לתיקון ליקויים); בהודעה כאמור יצוין גם כי בעל העסק רשאי להגיש בקשה לביטול הדרישה לתיקון ליקויים לפי הוראות סעיף קטן (ח).

          (ח)  בעל עסק שנמסרה לו דרישה לתיקון ליקויים רשאי לפנות לגורם מוסמך מחוזי כהגדרתו בסעיף קטן (ה)(3), ולגבי דרישה שנתנה רשות הרישוי – לגורם מוסמך ארצי, בתוך 14 ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבעו עורכי הביקורת בדרישה כאמור, בבקשה לבטל את הדרישה או לשנות את תנאיה בשל אחד מאלה:

(1)   הליקוי שתיקונו נדרש בהודעה אינו מהווה הפרה של תנאי או הוראה כאמור בסעיף זה;

(2)   קיימות נסיבות שבשלהן בעל העסק אינו יכול לקיים את הדרישה במועדה או אינו יכול לקיימה באופן שנקבע בה.

          (ט)  ההוראות לפי סעיף 7ג5(ב) ו-(ד) יחולו לגבי בקשה לפי סעיף קטן (ח), בשינויים המחויבים.

          (י)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות למסור הודעת תשלום קנס או הודעה על הטלת קנס מינהלי גם אם לא נמסר דוח ליקויים כאמור בסעיף זה.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 795 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 8ד

תקנות למניעת דליקות

9.       (א)  השר לביטחון הפנים[6] רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבוין, לרבות הטלת חובה להחזיק ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות.

 

          (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו לאחר שהשר לביטחון הפנים בחן את חוות דעתה של הוועדה המייעצת לאסדרה כהגדרתה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012.

          (ג)   החליט השר לביטחון הפנים להתקין את התקנות האמורות בסעיף קטן (ב) שלא בהתאם לחוות דעתה של הוועדה המייעצת, יעביר את התקנות לבחינת שר האוצר; הודיע שר האוצר לשר לביטחון הפנים, בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל לידיו את התקנות כאמור, כי יש לאסדרה לגבי בטיחות אש בנכסים לפי התקנות המוצעות השלכה כלכלית משמעותית על אותם נכסים, יותקנו התקנות בהסכמת שר האוצר.

          (ד)  שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו להתקנת התקנות כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם כן שוכנע כי העלות המשקית הנובעת מהתקנתן גבוהה באופן ניכר מהתועלת שנובעת מהן, בהתחשב בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה לעניין זה, כאמור בסעיף קטן (ב).

          (ה)  בהיעדר הסכמה בין השר לביטחון הפנים ובין שר האוצר כאמור בסעיף זה, יכריע בדבר ראש הממשלה.

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 741 (ה"ח 672)

9. שר הפנים השר לביטחון הפנים רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבוין, לרבות הטלת חובה להחזיק ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות.

 

מיום 21.5.2018

תיקון מס' 33

ס"ח תשע"ח מס' 2712 מיום 22.3.2018 עמ' 503 (ה"ח 1196)

9. (א) השר לביטחון הפנים רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבוין, לרבות הטלת חובה להחזיק ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו לאחר שהשר לביטחון הפנים בחן את חוות דעתה של הוועדה המייעצת לאסדרה כהגדרתה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012.

(ג) החליט השר לביטחון הפנים להתקין את התקנות האמורות בסעיף קטן (ב) שלא בהתאם לחוות דעתה של הוועדה המייעצת, יעביר את התקנות לבחינת שר האוצר; הודיע שר האוצר לשר לביטחון הפנים, בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל לידיו את התקנות כאמור, כי יש לאסדרה לגבי בטיחות אש בנכסים לפי התקנות המוצעות השלכה כלכלית משמעותית על אותם נכסים, יותקנו התקנות בהסכמת שר האוצר.

(ד) שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו להתקנת התקנות כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם כן שוכנע כי העלות המשקית הנובעת מהתקנתן גבוהה באופן ניכר מהתועלת שנובעת מהן, בהתחשב בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה לעניין זה, כאמור בסעיף קטן (ב).

(ה) בהיעדר הסכמה בין השר לביטחון הפנים ובין שר האוצר כאמור בסעיף זה, יכריע בדבר ראש הממשלה.

תקנות בריאות הציבור

10.  (א)  (1)   שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, רשאי להתקין לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להגנה על בריאות הציבור, לרבות הבטחת תנאי תברואה נאותים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות;

 

(2)   בתקנות כאמור בפסקה (1), רשאי שר הבריאות לקבוע חובה על בעל עסק להעסיק בעל הכשרה בתחום התברואה והבריאות (בסעיף קטן זה – מתאם בריאות), ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין תנאי כשירות והכשרה של מתאם בריאות, לרבות לעניין הכשרתו המעשית, חובת בחינות וחובת השתתפות בהשתלמויות מעת לעת, ורשאי שר הבריאות לקבוע בתקנות לפי פסקה זו הוראות שונות לסוגי עסקים שונים בהתאם לרמת הסיכון שבהם; תקנות לפי פסקה זו אינן טעונות התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ואולם הן טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

          (ב)  שר הבריאות רשאי לאסור בתקנות, לכלל העסקים הטעונים רישוי שימוש בשם עסק שיש בו משום מתן עידוד או הכשר לשימוש בסם מסוכן.

          לענין סעיף זה –

          "שימוש בשם עסק" – לרבות פרסום עסק או ציון שמו על גבי שלט;

          "סם מסוכן" – כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 277 (ה"ח 2296)

החלפת סעיף 10

הנוסח הקודם:

תקנות תברואה

10. שר הבריאות רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח תנאי תברואה נאותים.

 

מיום 12.4.1995

תיקון מס' 13

ס"ח תשנ"ה מס' 1521 מיום 12.4.1995 עמ' 206 (ה"ח 2305)

10. (א) שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, רשאי להתקין לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להגנה על בריאות הציבור, לרבות הבטחת תנאי תברואה נאותים.

(ב) שר הבריאות רשאי לאסור בתקנות לכלל העסקים הטעונים רישוי שימוש בשם עסק שיש בו משום מתן עידוד או הכשר לשימוש בסם מסוכן.

לענין סעיף זה –

"שימוש בשם עסק" – לרבות פרסום עסק או ציון שמו על גבי שלט;

"סם מסוכן" – כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

(א) שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, רשאי להתקין לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להגנה על בריאות הציבור, לרבות הבטחת תנאי תברואה נאותים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 797 (ה"ח 1196)

(א) (1) שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, רשאי להתקין לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להגנה על בריאות הציבור, לרבות הבטחת תנאי תברואה נאותים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות;

(2) בתקנות כאמור בפסקה (1), רשאי שר הבריאות לקבוע חובה על בעל עסק להעסיק בעל הכשרה בתחום התברואה והבריאות (בסעיף קטן זה – מתאם בריאות), ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין תנאי כשירות והכשרה של מתאם בריאות, לרבות לעניין הכשרתו המעשית, חובת בחינות וחובת השתתפות בהשתלמויות מעת לעת, ורשאי שר הבריאות לקבוע בתקנות לפי פסקה זו הוראות שונות לסוגי עסקים שונים בהתאם לרמת הסיכון שבהם; תקנות לפי פסקה זו אינן טעונות התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ואולם הן טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

תקנות איכות הסביבה

10א.  השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי להתקין, לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטחת איכות נאותה של הסביבה ולמניעת מפגעים ומטרדים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים, לצורך הבטחת המטרות האמורות.

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 277 (ה"ח 2296)

הוספת סעיף 10א

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

10א. השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי להתקין, לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטחת איכות נאותה של הסביבה ולמניעת מפגעים ומטרדים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.

 

תקנות לשמירת שלום הציבור

11.  (א)  השר לביטחון הפנים, באישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות למניעת סכנות לשלום הציבור או להבטחה מפני שוד והתפרצות, לרבות הבטחה בעת הובלת כספים, יהלומים, ניירות ערך וחפצי ערך אחרים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.

 

          (ב)  התקנות יכול שיחולו על עסק פלוני הטעון רישוי או על סוגים של עסקים טעוני רישוי וכן על בנק או מוסד בנקאי כמשמעותם בפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – בנק), ועל סניפי החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א האמור, בין שהם עסק טעון רישוי ובין אם לאו; ורשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לסוגים של עסקים טעוני רישוי ושל בנקים, על פי מקום הימצאם או היקף עסקיהם.

          (ג)   (1)   תקנות לענין בנק יותקנו לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל;

(2)   תקנות לענין סניפי החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור, יותקנו בהסכמת שר התקשרות.

מיום 4.8.1972

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ב מס' 666 מיום 4.8.1972 עמ' 154 (ה"ח 950)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

תקנות לשמירת שלום הציבור ובטיחותו

11. שר המשטרה רשאי להתקין, לעסקים המפורטים בצו שניתן בהתייעצות אתו או לסוגים מהם, תקנות למנוע סכנות לשלום הציבור או לבטיחותו.

 

מיום 17.3.1998

תיקון מס' 14

ס"ח תשנ"ח מס' 1660 מיום 17.3.1998 עמ' 164 (ה"ח 2565)

(ב) התקנות יכול שיחולו על עסק פלוני הטעון רישוי או על סוגים של עסקים טעוני רישוי וכן על בנק או מוסד בנקאי כמשמעותם בפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – בנק) ועל סניפי רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר לפי סעיף 5 לחוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986, בין שהם עסק טעון רישוי ובין אם לאו; ורשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לסוגים של עסקים טעוני רישוי ושל בנקים, על פי מקום הימצאם או היקף עסקיהם.

(ג) (1) תקנות לענין בנק יותקנו לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.

(2) תקנות לענין סניפי רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר יותקנו בהסכמת שר התקשרות.

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

(א) שר המשטרה, באישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות למניעת סכנות לשלום הציבור או להבטחה מפני שוד והתפרצות, לרבות הבטחה בעת הובלת כספים, יהלומים, ניירות ערך וחפצי ערך אחרים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.

 

מיום 1.3.2006

תיקון מס' 20

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 91 (ה"ח 64)

(ב) התקנות יכול שיחולו על עסק פלוני הטעון רישוי או על סוגים של עסקים טעוני רישוי וכן על בנק או מוסד בנקאי כמשמעותם בפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – בנק) ועל סניפי רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר לפי סעיף 5 לחוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986 החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור, בין שהם עסק טעון רישוי ובין אם לאו; ורשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לסוגים של עסקים טעוני רישוי ושל בנקים, על פי מקום הימצאם או היקף עסקיהם.

(ג) (1) תקנות לענין בנק יותקנו לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.

(2) תקנות לענין סניפי רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור יותקנו בהסכמת שר התקשרות.

 

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 741 (ה"ח 672)

(א) שר המשטרה השר לביטחון הפנים, באישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות למניעת סכנות לשלום הציבור או להבטחה מפני שוד והתפרצות, לרבות הבטחה בעת הובלת כספים, יהלומים, ניירות ערך וחפצי ערך אחרים, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.

 

מיום 31.7.2019

תיקון מס' 28

ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 582 (ה"ח 664)

צו תשע"ג-2013

ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564

צו תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585

צו (מס' 2) תשע"ד-2014

ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.21014 עמ' 1570

צו תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832

צו (מס' 2) תשע"ה-2015

ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384

צו תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683

צו (מס' 2) תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704

צו תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643

צו (מס' 2) תשע"ז-2017

ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386

צו תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 7937 מיום 23.1.2018 עמ' 898

צו (מס' 2) תשע"ח-2018

ק"ת תשע"ח מס' 8050 מיום 30.7.2018 עמ' 2584

צו תשע"ט-2019

ק"ת תשע"ט מס' 8157 מיום 27.1.2019 עמ' 1912

(ב) התקנות יכול שיחולו על עסק פלוני הטעון רישוי או על סוגים של עסקים טעוני רישוי וכן על בנק או מוסד בנקאי כמשמעותם בפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – בנק) ועל סניפי החברה החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור, בין שהם עסק טעון רישוי ובין אם לאו; ורשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לסוגים של עסקים טעוני רישוי ושל בנקים, על פי מקום הימצאם או היקף עסקיהם.

(ג) (1) תקנות לענין בנק יותקנו לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.

(2) תקנות לענין סניפי החברה החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור יותקנו בהסכמת שר התקשרות.

 

תקנות בדבר בטיחות

11א.  (א)  שר העבודה[7] רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(3), או לסוגים מהם, תקנות בענין בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרה האמורה.

 

          (ב)  תקנות לפי סעיף קטן (א) שעניינן הוראות בנוגע למיתקני ספורט יותקנו לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, וייקבעו בהן, בין השאר, הוראות בעניין אירועי ספורט שנדרש למנות בהם מנהל בטיחות, תנאי כשירות והכשרה למנהל בטיחות, ופעולות ובדיקות שחובה על ממונה בטיחות לערוך לשם הבטחת בטיחותו של אירוע ספורט; בסעיף זה, "אירוע ספורט", "ממונה בטיחות", "מנהל בטיחות" – כהגדרתם בחוק לאיסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008.

מיום 18.7.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 101 (ה"ח 1107)

הוספת סעיף 11א

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

11א. שר העבודה רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(3), או לסוגים מהם, תקנות בענין בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרה האמורה.

 

מיום 12.8.2008

תיקון מס' 25

ס"ח תשס"ח מס' 2182 מיום 12.8.2008 עמ' 889 (ה"ח 224)

11א. (א) שר העבודה רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(3), או לסוגים מהם, תקנות בענין בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרה האמורה.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) שעניינן הוראות בנוגע למיתקני ספורט יותקנו לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, וייקבעו בהן, בין השאר, הוראות בעניין אירועי ספורט שנדרש למנות בהם מנהל בטיחות, תנאי כשירות והכשרה למנהל בטיחות, ופעולות ובדיקות שחובה על ממונה בטיחות לערוך לשם הבטחת בטיחותו של אירוע ספורט; בסעיף זה, "אירוע ספורט", "ממונה בטיחות", "מנהל בטיחות" – כהגדרתם בחוק לאיסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008.

תקנות בדבר מניעת מחלות בעלי חיים וזיהום מים

11ב.  שר החקלאות רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(4), או לסוגים מהם, תקנות בענין מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.

מיום 18.7.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 101 (ה"ח 1107)

הוספת סעיף 11ב

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 333 (ה"ח 2648)

11ב. שר החקלאות רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(4), או לסוגים מהם, תקנות בענין מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות, ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.

חוקי עזר לעסקי רוכלות

11ג.   (א)  רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר הוראות בדבר –

(1)   רישוים של רוכלים ודרכי הפיקוח עליהם וכל הוראה העשויה לקדם לגבי עסקי רוכלות מטרה ממטרות הרישוי האמורות בסעיף 1(א);

(2)   צורת דוכנו, עגלתו או מכוניתו של רוכל או צורת כל כלי אחר המשמש להחסנת מרכלתו, הובלתה או הצגתה  לראוה;

(3)   פטור סוגי רוכלות מסויימים מחובת רישוי לפי חוק זה;

(4)   איסור רוכלות או איסור סוגי רוכלות בימים או בשעות מסויימים, בתחום הרשות המקומית כולו או באזורים מסויימים בו.

          (ב)  על חוקי עזר לפי סעיף קטן (א) יחולו בעיריה הוראות פרק שלושה-עשר לפקודת העיריות, ובמועצה מקומית הוראות סימן ג' בפרק ב' לפקודת המועצות המקומיות, אולם חוק עזר הפוטר סוגי רוכלות מחובת רישוי טעון אישור גם מאת שר הבריאות.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 41 (ה"ח 1301)

הוספת סעיף 11ג

שמירת סמכות

12.  אין בתקנות או בחוקי עזר לפי סעיפים 9 עד 11ג כדי לגרוע מהסמכות לקבוע לפי סעיף 7 תנאים מיוחדים לעסק פלוני שיש בהם משום הטלת חיוב נוסף על החיובים שבתקנות או בחוקי העזר.

מיום 18.7.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 101 (ה"ח 1107)

12. אין בתקנות לפי סעיפים 9 עד 11 9 עד 11ב כדי לגרוע מהסמכות לקבוע לפי סעיף 7 תנאים מיוחדים לעסק פלוני שיש בהם משום הטלת חיוב נוסף על החיובים שבתקנות.

 

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 41 (ה"ח 1301)

12. אין בתקנות לפי סעיפים 9 עד 11ב אין בתקנות או בחוקי עזר לפי סעיפים 9 עד 11ג כדי לגרוע מהסמכות לקבוע לפי סעיף 7 תנאים מיוחדים לעסק פלוני שיש בהם משום הטלת חיוב נוסף על החיובים שבתקנות או בחוקי העזר.

עידוד הפעילות הכלכלית

12א.  התקנת תקנות או צווים, פרסום מפרטים אחידים או קביעת הנחיות, לפי חוק זה, ייעשו בהתבסס על ניהול סיכונים ובהתחשב, נוסף על כל שיקול אחר, בשיקולים של עידוד הפעילות הכלכלית, ובכלל זה העלויות הכרוכות ביישום התקנות, הצווים, המפרטים האחידים או ההנחיות, לפי העניין, והעלות המשקית שעלולה להיגרם עקב העדר תקנות, צווים, מפרטים אחידים או הנחיות כאמור; הוראות סעיף זה יחולו רק על תקנות, צווים או הנחיות שעניינם סיווג עסקים להליכי רישוי, קביעת תנאים לרישיון או להיתר או קביעת חובות לפי חוק זה החלות על עסק טעון רישוי.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 797 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 12א

בחינת עלות היישום של אסדרה

12ב.  (א)  בסעיף זה –

          "אסדרה" – קביעת תקנות או צווים, פרסום מפרטים אחידים או שינוים, או קביעת הנחיות או נהלים שעניינם קביעת תנאים לרישיון או להיתר או קביעת חובות לפי חוק זה החלות על עסק טעון רישוי, והכול לפי הוראות חוק זה;

          "השלכה כלכלית", לעניין אסדרה – עלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את האסדרה, העולה על 200 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת.

          (ב)  (1)   תוקם ועדה מייעצת לאסדרה לפי חוק זה (בסעיף זה – הוועדה המייעצת) שתפקידה לייעץ לנותני האישור בעניינים הנוגעים לאסדרה לפי חוק זה ולסייע להם בבחינת עלות יישומה של אסדרה טרם קביעתה, לפי הוראות סעיף זה;

(2)   הרכבה של הוועדה המייעצת יהיה:

(א)   עובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה, בעל ידע וניסיון בהערכת השפעת אסדרה והוא יהיה היושב ראש;

(ב)   עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן;

(ג)    עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;

(ד)   עובד משרד נותן האישור המוסמך לקבוע את האסדרה הנדונה באותו דיון, שימנה השר האחראי לאותו משרד;

(ה)   עובד משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה;

(3)   אלה ישמשו משקיפים בוועדה המייעצת ויוזמנו להשתתף בדיוניה:

(א)   המנהל הכללי של כל משרד ממשלתי שלדעת הוועדה תחום פעילות העסק היא באחריותו, או נציג מטעמו של המנהל הכללי;

(ב)   המנהל הכללי של כל משרד נותן אישור שקביעת העסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, ואשר האסדרה המבוקשת אינה מטעמו, או נציג מטעמו של המנהל הכללי האמור;

(ג)    נציג ציבור שימנה יושב ראש הוועדה המייעצת, לאחר התייעצות עם גופים המייצגים לדעתו את המגזר העסקי בישראל;

(ד)   נציג הרשויות המקומיות שימנה העומד בראש הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות;

(4)   מי שמוסמך למנות חבר בוועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה המייעצת וממלאי מקומם;

(5)   המניין החוקי לישיבות הוועדה המייעצת הוא שלושה חברים ובהם היושב ראש; הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה; נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר היושב ראש;

(6)   קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש למניין החוקי בישיבותיה לפי פסקה (5).

          (ג)   בטרם קביעת אסדרה חדשה שיש או שעשויה להיות ליישומה עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה של הגורמים הנדרשים לבצעה, יבחן נותן האישור המוסמך לקביעת האסדרה את העלות ליישומה.

          (ד)  (1)   מצא נותן האישור כאמור בסעיף קטן (ג) כי לאסדרה שבכוונתו לקבוע יש השלכה כלכלית, יודיע על כך לשר שהסמיכו כנותן אישור ולוועדה המייעצת ויעביר לוועדה את פרטי האסדרה ואת ממצאי בחינת העלות שערך לשם בחינת האסדרה;

(2)   מצא נותן האישור כאמור בסעיף קטן (ג) כי לאסדרה שבכוונתו לקבוע אין השלכה כלכלית, יביא לידיעת הוועדה המייעצת את פרטי האסדרה ואת ממצאי בחינת העלות שערך; סבר חבר מחברי הוועדה המייעצת כי לאסדרה עשויה להיות השלכה כלכלית, רשאי הוא לבקש לכנס את הוועדה לשם בחינת האסדרה, והוועדה תתכנס בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה לכך כאמור.

          (ה)  פנה נותן האישור או חבר מחברי הוועדה המייעצת לוועדה המייעצת, לשם בחינת האסדרה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), תבחן הוועדה המייעצת את האסדרה ותמסור את חוות דעתה לגביה לשר נותן האישור שבכוונתו לקבוע את אותה אסדרה, בתוך 60 ימים מיום שהועברו אליה פרטי האסדרה וממצאי בחינת עלותה; חוות הדעת של הוועדה המייעצת תפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין".

          (ו)   דחה השר נותן האישור כאמור בסעיף קטן (ה) את המלצות הוועדה המייעצת שניתנו בחוות הדעת שנמסרה לו כאמור באותו סעיף קטן, יפרסם באתר האינטרנט האמור בסעיף קטן (ה) את הטעמים לכך.

          (ז)   על אף האמור בסעיף זה, נותן אישור כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי, בהחלטה מנומקת, לקבוע אסדרה שיש לה השלכה כלכלית, אף בטרם פנה לוועדה המייעצת לשם בחינתה כאמור בסעיף קטן (ד), אם סבר כי יש דחיפות בקביעתה של האסדרה; קבע נותן אישור אסדרה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ואולם האסדרה תעמוד בתוקפה כל עוד לא בוטלה או שונתה על ידי השר נותן האישור כאמור.

          (ח)  הוועדה המייעצת רשאית לבחון אסדרה גם לאחר שנקבעה על ידי נותן האישור האמור בסעיף קטן (ג) ואם עשתה כן תמסור את חוות דעתה לשר נותן האישור ותפרסם אותה באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין".

          (ט)  הוראות סעיף זה לא יחולו על –

(1)   מפרטים אחידים שפורסמו לראשונה עד תום המועדים שנקבעו לפרסומם לפי הוראות סעיף 48 לחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018; ואולם הוועדה המייעצת רשאית לבחון גם את אותם מפרטים לאחר פרסומם;

(2)   תקנות או צווים הטעונים אישורה של ועדה מוועדות הכנסת;

(3)   אסדרה שבכוונת נותן אישור לקבוע לשם הבטחת המטרה האמורה בסעיף 1(א)(7), שחלות עליה הוראות סעיף 9 או סעיפים 126ב עד 126ד לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;

(4)   אסדרה הנוגעת לעסקים או לסוגי עסקים שיש בעיסוק בהם מורכבות מיוחדת או שפעילותם יוצרת רמת סיכון גבוהה לפגיעה בסביבה, ומתקיים בהם אחד מאלה:

(א)   הם מפעל כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012;

(ב)   הם מנויים ברשימה שפרסם המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה ברשומות; רשימה כאמור טעונה אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת[8];

(5)   אסדרה הנוגעת לעסקים או לסוגי עסקים שקבע השר המוסמך לקבוע את אותה אסדרה, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ויש בעיסוק בהם מורכבות מיוחדת או שפעילותם יוצרת רמת סיכון גבוהה לפגיעה בקיום המטרות לפי סעיף 1(א).

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 798 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 12ב

תקנות לענין  רשיונות, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וחוות דעת מקדמיות

13.  (א)  דרכי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים והיתרים מזורזים שפקע תקפם או שבוטלו, לרבות חידושם על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק, והאגרות המשתלמות בעד בקשות לרשיון, להיתר זמני, להיתר מזורז או לחידושם, וכן האגרות בעד חוות דעת מקדמית והפטור מהן ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.

 

 

 

          (ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א), ניתן לקבוע כי משחלפה התקופה שנקבעה לפי חוק זה למתן החלטה לגבי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים או היתרים מזורזים שפקע תוקפם, ולא ניתנה החלטה כאמור, יהיה ניתן לראות את בעל העסק כמי שחודש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז של העסק שבבעלותו, לפי חוק זה.

מיום 18.7.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 101 (ה"ח 1107)

13. תקופת תקפם של רשיונות לפי חוק זה, דרכי חידושם דרכי חידושם של רשיונות שפקע תקפם או שבוטלו, האגרות המשתלמות בעד רשיונות וחידושם והפטור מהן ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

תקנות לענין רשיונות, היתרים זמניים וחוות דעת מקדמיות

13. דרכי חידושם של רשיונות והיתרים זמניים שפקע תקפם או שבוטלו, האגרות המשתלמות בעד רשיונות וחידושם בקשות לרשיון, להיתר זמני או לחידושם, וכן בעד חוות דעת מקדמית והפטור מהן ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 48 (ה"ח 436)

תקנות לענין רשיונות, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וחוות דעת מקדמיות

13. דרכי חידושם של רשיונות והיתרים זמניים רישיונות, היתרים זמניים והיתרים מזורזים שפקע תקפם או שבוטלו, האגרות המשתלמות בעד בקשות לרשיון, להיתר זמני, להיתר מזורז או לחידושם, וכן בעד חוות דעת מקדמית והפטור מהן ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 801 (ה"ח 1196)

13. (א) דרכי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים והיתרים מזורזים שפקע תקפם או שבוטלו, האגרות שבוטלו, לרבות חידושם על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק, והאגרות המשתלמות בעד בקשות לרשיון, להיתר זמני, להיתר מזורז או לחידושם, וכן בעד וכן האגרות בעד חוות דעת מקדמית והפטור מהן ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), ניתן לקבוע כי משחלפה התקופה שנקבעה לפי חוק זה למתן החלטה לגבי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים או היתרים מזורזים שפקע תוקפם, ולא ניתנה החלטה כאמור, יהיה ניתן לראות את בעל העסק כמי שחודש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז של העסק שבבעלותו, לפי חוק זה.

עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי קיום תקנות או אי קיום דרישה לתיקון ליקויים

14.  (א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:

(1)   עסק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בניגוד לתנאי הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, בניגוד להוראות סעיף 4;

(2)   לא קיים הוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 9 עד 11ב;

(3)   לא קיים דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לו לפי סעיף 8ד.

          (א1) מי שלא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ז(א) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

          (א2) היתה העבירה עבירה נמשכת, שלגביה ניתנה התראה, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה; לעניין סעיף קטן זה, "התראה" – לרבות דרישה לתיקון ליקויים.

          (ב)  לענין סעיף זה אין נפקא מינה –

(1)   אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;

(2)   אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;

(3)   אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(4)   אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

          (ג)   לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.

          (ד)  עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השרים האמורים בסעיפים 9 עד 11ב, רשאים לקבוע בתקנות לפי אותם סעיפים, כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה או כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

מיום 4.8.1972

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ב מס' 666 מיום 4.8.1972 עמ' 154 (ה"ח 950)

(א) אדם שעסק ללא רשיון בעסק טעון רישוי או שלא קיים לגבי עסק טעון רישוי הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11 או תנאי מתנאי הרשיון אדם שעסק ללא רשיון בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11, דינו – קנס חמשת אלפים לירות או מאסר ששה חדשים; ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא של לשכת הבריאות המחוזית כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף מאה לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

 

מיום 18.7.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 739 מיום 18.7.1974 עמ' 101 (ה"ח 1107)

14. (א) אדם שעסק ללא רשיון בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11 9 עד 11ב, דינו – קנס חמשת אלפים לירות או מאסר ששה חדשים; ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא של לשכת הבריאות המחוזית כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף מאה לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו, אם עסק בעסק של עצמו או של זולתו ואם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי, אך לא ייאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.

(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה –

(1) אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;

(2) אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;

(3) אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(4) אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

(ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.

 

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 41 (ה"ח 1301)

(א) אדם שעסק ללא רשיון בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו – קנס חמשת אלפים לירות או מאסר ששה חדשים; ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא של לשכת הבריאות המחוזית כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי) רופא מחוזי, מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף מאה לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 277 (ה"ח 2296)

(א) אדם שעסק ללא רשיון בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו – קנס חמשת אלפים לירות או מאסר ששה חדשים; ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף מאה לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

ענשים על עיסוק ללא רשיון או היתר זמני ואי קיום תקנות ותנאים

(א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו – קנס חמשת אלפים לירות או מאסר ששה חדשים מאסר שמונה עשר חודשים; ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף מאה לירות קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

 

מיום 1.1.2003

תיקון מס' 19

ס"ח תשס"ב מס' 1846 מיום 3.6.2002 עמ' 414 (ה"ח 3069)

(א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין); ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

 

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 741 (ה"ח 672)

(א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין); ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז מפקד משטרת המחוז, מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 (בחוק זה – מפקד כבאות מחוזי) או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 48 (ה"ח 436)

ענשים על עיסוק ללא רשיון או היתר זמני רישיון, היתר זמני או היתר מזורז ואי קיום תקנות ותנאים

(א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני רישיון, היתר זמני או היתר מזורז בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני רישיון, היתר זמני או היתר מזורז או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין) (בחוק זה – חוק העונשין); ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז, מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 (בחוק זה – מפקד כבאות מחוזי) או ראש הרשות המקומית רשות הרישוי המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 801 (ה"ח 1196)

ענשים על עיסוק ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז ואי קיום תקנות ותנאים עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי-קיום תקנות או אי-קיום דרישה לתיקון ליקויים

14. (א) אדם שעסק ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב דינו – מאסר שמונה עשר חודשים ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין); ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז, מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 (בחוק זה – מפקד כבאות מחוזי) או רשות הרישוי המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי מתן ההתראה.

(א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:

(1) עסק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בניגוד לתנאי הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, בניגוד להוראות סעיף 4;

(2) לא קיים הוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 9 עד 11ב;

(3) לא קיים דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לו לפי סעיף 8ד.

(א1) מי שלא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ז(א) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

(א2) היתה העבירה עבירה נמשכת, שלגביה ניתנה התראה, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה; לעניין סעיף קטן זה, "התראה" – לרבות דרישה לתיקון ליקויים.

(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה –

(1) אם האדם עסק בעצמו או על ידי עובדו או מורשהו;

(2) אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;

(3) אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;

(4) אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.

(ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.

(ד) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השרים האמורים בסעיפים 9 עד 11ב, רשאים לקבוע בתקנות לפי אותם סעיפים, כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה או כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

עבירה מתוך רכב או באמצעות רכב

14א.  נעברה עבירה לפי סעיף 14 מתוך רכב או באמצעות רכב, רואים את בעל הרכב או את המחזיק בו, כאילו הוא עסק בעסק בעצמו, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת שנעברה העבירה, או שהוכיח כי הרכב נלקח בלא הסכמתו.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 14א

עבירות קנס

14א1. (א)  שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה שלה כנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירה לפי חוק זה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי), לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.

          (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו כאמור באותו סעיף קטן הנוגע לעבירה הנוגעת למטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1(א) יהיה טעון גם הסכמה של השר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, לפי סעיף 1(ב).

          (ב)  על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

          (ג)   בלי לגרוע מהאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר שקביעת עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, להסמיך עובד מעובדי משרדו בסמכות הקבועה בסעיף האמור לעניין עבירות שהוכרזו כעבירות קנס לפי סעיף קטן (א).

          (ד)  נקבעה עבירת קנס בשל עבירה של אי-קיום דרישה לתיקון ליקויים, לא יוטל הקנס לפיה בשל אי-קיום הדרישה כאמור, אם הדרישה ניתנה בשל עבירה אחרת, והקנס שיוטל יהיה הקנס שנקבע לעבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה לפי חוק זה או לפי דין אחר, המהווה הפרה של תנאי ברישיון או בהיתר ושנקבעה כעבירת קנס.

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 48 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 14א1

 

מיום 26.7.2017

תיקון מס' 32

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

(ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 222 בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר שקביעת עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, להסמיך עובד מעובדי משרדו בסמכות הקבועה בסעיף האמור לעניין עבירות שהוכרזו כעבירות קנס לפי סעיף קטן (א).

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 802 (ה"ח 1196)

הוספת סעיפים קטנים 14א1(א1), 14א1(ד)

מסירת פרטים לא נכונים במסמך, בתצהיר או בהצהרה

14א2. מי שמסר פרטים לא נכונים בתצהיר, במסמך או בהצהרה כמפורט להלן, דינו – מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:

(1)  תצהיר לפי סעיף 6(ג)(1);

(2)  תצהיר לפי סעיף 6א(א1)(1);

(3)  תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א1;

(4)  תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א3;

(5)  מסמך לפי סעיף 6ב(א) המצורף לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3;

(6)  מסמכים נוספים לפי סעיף 6ג(ב)(1) או (ג), המצורפים לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3;

(7)  תצהיר לפי סעיף 8ב(ג)(1)(ב) או (ד);

(8)  מסמך או הצהרה לפי סעיף 8ד(ג)(3).

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 802 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 14א2

14ב.  (פקע).

מיום 29.8.2010 עד יום 4.11.2013

תיקון מס' 26 – הוראת שעה

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 644 (ה"ח 469, ה"ח 311)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשע"ג מס' 2393 מיום 1.5.2013 עמ' 59 (ה"ח 750)

הוספת סעיף 14ב

הנוסח:

עבירת קנס

14ב. (א) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירה על סעיף 2(א1) כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.

(ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה על סעיף 2(א1) שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יפחת מ-9,000 שקלים חדשים.

 

מיום 1.5.2013 עד יום 4.11.2013

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשע"ג מס' 2393 מיום 1.5.2013 עמ' 59 (ה"ח 750)

(ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה על סעיף 2(א1) שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יפחת מ-9,000 שקלים חדשים לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 49 (ה"ח 436)

עבירת קנס לעניין סעיף 2(א1)

14ב. (א) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירה על סעיף 2(א1) כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה.

(ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 14א1(ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה על סעיף 2(א1) שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יפחת מ-9,000 שקלים חדשים.

 

אחריות נושא משרה בתאגיד

15.  (א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.

          (ב)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

          (ג)   בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

(2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 802 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 15

הנוסח הקודם:

אחריות של תאגיד

15. נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –

(1) רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;

(2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

אמצעים נוספים

16.  הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –

(1)   לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;

(2)   לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו;

(3)   לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה.

מיום 23.6.1988

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ח מס' 1252 מיום 23.6.1988 עמ' 96 (ה"ח 1873)

הוספת פסקה 16(3)

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

(3) לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רשיון או היתר זמני כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רשיון או היתר זמני כדין לניהול עסק זה.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 49 (ה"ח 436)

(3) לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רשיון או היתר זמני כדין רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רשיון או היתר זמני כדין רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה.

 

סמכות בית המשפט אחרי הגשת כתב אישום

17.  הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.

אי קיום צו בית המשפט

18.  מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17, 22א או 22ב, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס כאמור, וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

18. מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16 או 17 16, 17 או 22א, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר שמונה עשר חודשים מאסר שנתיים, וקנס 500 לירות קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 803 (ה"ח 1196)

18. מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א 22א או 22ב, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס כאמור, וכן, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.

בזיון בית המשפט

19.  שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית המשפט העירוני יהיו לבית משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על ידי בית משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית המשפט.

הוראות לעניין תיאום פעולות אכיפה ופיקוח בין נותני האישור ורשות הרישוי

19א.  (א)  בסעיף זה ובסעיף 19ב –

          "אכיפה" – פתיחה בחקירה, הגשת כתב אישום, הטלת קנס, קנס מינהלי או עיצום כספי וכן מסירת דרישה לתיקון ליקויים, לפי העניין, לגבי הפרה או עבירה לפי חוק זה;

          "גורם אכיפה מוסמך" – עובד בכיר ששר שהוא נותן אישור הסמיך לשם ביצוע הוראות סעיף זה וסעיף 19ב, והוא אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   עובד מבין עובדי משרדו של השר האמור;

(2)   לעניין משטרת ישראל – שוטר;

(3)   לעניין הרשות הארצית לכבאות והצלה – עובד הרשות האמורה.

          (ב)  גורם אכיפה מוסמך רשאי להורות כי אכיפה של תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או הוראה מההוראות לפי חוק זה, תיעשה רק בידי עובד מעובדי משרדו, ולעניין גורם אכיפה מוסמך כהגדרתו בפסקה (2) או (3) – רק בידי שוטר במשטרת ישראל או עובד הרשות הארצית לכבאות והצלה, לפי העניין (בסעיף זה – עובד המשרד); הוראה כאמור תפורסם ברשומות ובאינטרנט בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין".

          (ג)   רשות הרישוי תודיע לנותן האישור הנוגע בדבר על קנס שהטילה, בתוך 14 ימים מיום שהוטל הקנס.

          (ד)  נותן אישור יודיע לרשות הרישוי הנוגעת בדבר, ככל האפשר, על קנס, קנס מינהלי או עיצום כספי שהטיל.

          (ה)  הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו –

(1)   לגבי עניינים שגורם אכיפה מוסמך הורה כי אכיפתם תיעשה על ידי עובד המשרד בלבד, כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)   לגבי עניינים שגורם אכיפה מוסמך הודיע, לכלל רשויות הרישוי או לרשות רישוי מסוימת, כי לא נדרש לדווח לו על אכיפתם כאמור באותו סעיף קטן, שנוגעים להפרת תנאים מהסוג שיפרט גורם האכיפה המוסמך בהודעתו.

          (ו)   השרים שהם נותני אישור רשאים להורות בנוהל על מתכונת ההודעות לפי סעיף זה, ועל הפרטים שייכללו בהן.

          (ז)   נעשתה פעולת אכיפה על ידי נותן אישור או רשות רישוי, לפי העניין, לפי חוק זה או לפי דין אחר, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר לעיסוק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה, לא יבוצעו פעולות אכיפה נוספות על ידי גורם אכיפה אחר נגד אותו עסק או אותו אדם, לגבי העניין שבשלו נעשתה פעולת האכיפה כאמור; בסעיף קטן זה, "אכיפה" – למעט מסירת דרישה לתיקון ליקויים.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 803 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 19א

חקירה וכתב אישום על ידי גורם אחר

19ב.  (א)  גורם אכיפה מוסמך הנוגע בדבר רשאי להורות –

(1)   לרשות רישוי שלא תפתח בחקירה לגבי עניין מסוים או לגבי עסק מסוים;

(2)   על הפסקתה של חקירה שרשות הרישוי פתחה בה בעניין מסוים, והעברתה לידי גורם אחר מטעמו, המוסמך לחקור בעבירה, כפי שיורה, ובלבד שראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.

          (ב)  קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי של המשטרה (בסעיף קטן זה – קצין מוסמך), רשאי להודיע לרשות רישוי כי עניין מסוים או סוג עניינים שפירט בהודעתו, נחקר או מטופל על ידי המשטרה; הודיע קצין מוסמך כאמור, לא תפתח רשות הרישוי בחקירה באותו עניין או סוג עניינים שפורטו בהודעה, ואם נפתחה חקירה כאמור – תופסק החקירה.

          (ג)   היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגישה רשות רישוי בעבירות לפי חוק זה, לתובע אחר כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי; לעניין זה, "כתב אישום" – למעט הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 804 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 19ב

צו הפסקה מינהלי

20.  (א)  ראה גורם מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שהמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי):

(1)[9]  עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, ובלבד שבמועד הדוח לפי סעיף קטן (א) לא חלפו יותר מ-18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק;

(2)   עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, והדבר מקים סענה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור בשים לב למטרות המפורטות בסעיף 1(א).

          (ב)  על צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1) יחולו כל אלה:

(1)   הצו לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב בעניין אותו עסק;

(2)   הצו לא יינתן אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דוח בחתימתו, שבו ציין את פרטי העיסוק בעסק וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת הדין וחשבון לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק.

          (ג)   המנויים להלן רשאים לתת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה:

(1)   ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק;

(2)   לעניין עסק הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית – עובד בכיר של משרד הפנים במשרד הראשי או במחוז, ששר הפנים הסמיכו לפי סעיף 5(א)(2);

(3)   מפקד משטרת המחוז;

(4)   מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;

(5)   עובד בכיר של המשרד להגנת הסביבה, במשרד הראשי או במחוז שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך;

(6)   מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות ורופא מחוזי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, או סגנו;

(7)   מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;

(8)   מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, במשרד העבודה הרווחה הושירותים החברתיים.

          (ד)  צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה:

(1)   פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין;

(2)   תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו;

(3)   אישור בדבר קיום חובת היוועצות לפי סעיף קטן (ה);

(4)   פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו;

(5)   פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

          (ה)  לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או עם יועץ משפטי, מטעם רשות הרישוי או מטעם נותן האישור שמטעמו פועל נותן הצו; ואולם מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי כאמור, להבעת עמדתו סמוך לאחר שניתן, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן.

          (ו)   צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי.

          (ז)   (1)   ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1), יופסק העיסוק בעסק בתוך 15 ימים מיום מתן הצו, ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת העיסוק בעסק באופן מיידי אם ראה שיש בעיסוק בעסק כאמור סכנה לבריאות הציבור בטיחותו או ביטחונו, מטרד ממשי לציבור או נזק ממשי לסביבה;

(2)   ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(2), יופסק העיסוק בעסק באופן מיידי, או במועד אחר שקבע נותן הצו בצו, ובלבד שלא יעלה על 15 ימים מיום מתן הצו.

          (ח)  ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה, יודיע נותן הצו לרשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק שלגביו ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן, ורשות הרישוי תודיע על מתן הצו לנותני האישור שאישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר לאותו עסק.

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 277 (ה"ח 2296)

20. היה לממונה על המחוז, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).

 

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 741 (ה"ח 672)

20. היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).

 

מיום 1.1.2019

פסקה 20(א)(1) מיום 1.7.2020

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 804 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 20

הנוסח הקודם:

צו הפסקה מינהלי

20. היה לממונה על המחוז, למפקד משטרת המחוז, למפקד כבאות מחוזי, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).

תקופת תוקף של צו הפסקה

21.  צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים יום רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שלגביו ניתן הצו; הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מינהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת; הוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 806 (ה"ח 1196)

21. צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים יום רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי להאריך את תקפו לתקופה נוספת של שלושים יום אם הוגש לבית המשפט כתב אישום על העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו; לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שלגביו ניתן הצו; הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מינהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת; הוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17.

בקורת צו הפסקה על ידי בית המשפט

22.  (א)  הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי, רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לענינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו; לא יבטל בית המשפט צו הפסקה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי שמצדיקה את ביטול הצו; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

          (ב)  בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

22. (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי, רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט העירוני בבית המשפט לענינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

(ב) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 806 (ה"ח 1196)

(א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי, רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לענינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים; ניתן הצו; לא יבטל בית המשפט צו הפסקה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי שמצדיקה את ביטול הצו; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.

צו מניעת פעולות

22א.  נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לניהול עסק או לפתיחתו, או לשימוש במבנים, בחצרים או במקרקעין לצורך ניהול עסק טעון רישוי, בלי שניתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בסטייה מרישיון או מהיתר כאמור, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לענינים מקומיים, ליתן צו ולפיו על המנויים בסעיף 14 או על בעל זכות בנכס או מי מטעמם, להימנע מפעולה באותו מקום במבנים, בחצרים או במקרקעין (בחוק זה – צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 334 (ה"ח 2648)

הוספת סעיף 22א

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 49 (ה"ח 436)

22א. נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לניהול עסק או לפתיחתו, או לשימוש במבנים, בחצרים או במקרקעין לצורך ניהול עסק טעון רישוי, מבלי שניתן רשיון או היתר זמני, או בסטיה מן הרשיון או ההיתר הזמני בלי שניתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בסטייה מרישיון או מהיתר כאמור, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לענינים מקומיים, ליתן צו ולפיו על המנויים בסעיף 14 או על בעל זכות בנכס או מי מטעמם, להימנע מפעולה באותו מקום במבנים, בחצרים או במקרקעין (בחוק זה – צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין.

צו הפסקה שיפוטי

22ב.  (א)  היה יסוד סביר להניח כי עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק, לבקשת תובע, לצוות על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה – צו הפסקה שיפוטי).

          (ב)  בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) לא יצווה כאמור באותו סעיף קטן אלא אם כן נוכח שיש בידי מבקש הצו ראיות לכאורה כי התקיימו התנאים למתן הצו לפי אותו סעיף קטן.

          (ג)   מתן צו הפסקה שיפוטי אינו מותנה בנקיטת הליכים נוספים לפי חוק זה.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 806 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 22ב

סגירת עסק של מכירת משקאות משכרים

23.  (א)  קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.

          (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

(1)   קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);

(2)   למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.

          (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).

          (א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.

 

          (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.

          (ב)  סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.

מיום 29.8.2010

תיקון מס' 26 – הוראת שעה

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 645 (ה"ח 469, ה"ח 311)

תיקון מס' 26 (תיקון)

ס"ח תשע"ג מס' 2393 מיום 1.5.2013 עמ' 59 (ה"ח 750)

(א) קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר, ומותר למשטרה להשתמש בכוח באופן סביר כדי לבצע צו סגירה כאמור; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום, ויחולו עליו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

(1) קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);

(2) למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.

(א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).

(א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר.

(א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.

ביצוע צו

24.  בצו לפי סעיפים 16, 17, 20, 22א או 22ב, מותר להורות למשטרה או לכל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות הענין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 335 (ה"ח 2648)

24. בצו לפי סעיפים 17 או 20 16, 17, 20 או 22א, מותר להורות למשטרה או לכל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות הענין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 807 (ה"ח 1196)

24. בצו לפי סעיפים 16, 17, 20 או 22א 22א או 22ב, מותר להורות למשטרה או לכל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות הענין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו.

אי קיום צו

25.    מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי, צו לפי סעיף 23 או הוראה מהוראותיהם, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור; היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 335 (ה"ח 2648)

25. מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי, צו מניעת פעולות, צו לפי סעיף 23 או הוראה מהוראותיהם, דינו – מאסר שנתיים דינו – מאסר שמונה עשר חודשים.

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 807 (ה"ח 1196)

25. מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי, צו מניעת פעולות, צו לפי סעיף 23 או הוראה מהוראותיהם, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור; היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה.

 

הודעה לשירות המזון הארצי במשרד הבריאות על מתן צו הפסקה לעוסק במזון

25א.  (א)  ניתן צו הפסקה מינהלי לעוסק במזון, יודיע על כך נותן הצו לאלתר לשירות המזון הארצי במשרד הבריאות.

          (ב)  ניתן צו הפסקה לעוסק במזון לפי סעיפים 16 או 17 או צו מניעת פעולות לפי סעיף 22א, יודיע על כך מבקש הצו לאלתר לשירות המזון הארצי במשרד הבריאות.

          (ג)   בסעיף זה, "עוסק במזון" – כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015.

מיום 30.9.2016

תיקון מס' 30

ס"ח תשע"ו מס' 2510 מיום 30.11.2015 עמ' 174 (ה"ח 951)

צו תשע"ו-2016

ק"ת תשע"ו מס' 7664 מיום 30.5.2016 עמ' 1184

הוספת סעיף 25א

חפץ העלול להתקלקל

26.  ניתן צו לפי חוק זה לסגירת חצרים של עסק שיש בו בעל חיים או שיש בו מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, רשאי מי שהוסמך לבצע את הצו לפי סעיף 24 או מי שהוא הסמיכו לכך –

(1)   למכור אותם במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום, ובלבד שנתן תחילה למי שהחזיק בחצרים בסמוך לפני סגירתם הזדמנות סבירה להוציאם מן החצרים;

(2)   להשתמש במצרכי מזון שבמלאי העסק להזנת בעל החיים.

דמי המכר של חפץ העלול להתקלקל

27.  (א)  בית המשפט יחליט, על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בחפץ שנמכר לפי סעיף 26, למי מגיעים דמי המכר, והוא גם רשאי לפסוק מתוכם סכום כסף לכיסוי הוצאותיו של מי שביצע את המכירה.

          (ב)  לענין זה, בית המשפט –

(1)   במכירה בעקבות צו סגירה שניתן לפי סעיף 16 – בית המשפט שנתן את הצו;

(2)   בכל מקרה אחר – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים החצרים הנידונים.

אמצעים להפסקת עבירות של רוכל

27א.  (א)  היה לרשות רישוי, או למי שהיא הסמיכה לכך, יסוד סביר להניח כי רוכל עבר עבירה לפי סעיף 14 או שלא קיים הוראת חוק עזר לפי סעיף 11ג, רשאית היא או מי שהסמיכה לכך –

(1)   אם הרוכל אינו מזדהה בתעודת זהות כאמור בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 – לעצרו ולהביאו לתחנת המשטרה לשם זיהויו;

(2)   לתפוס את המרכולת שבידי הרוכל וכן כל כלי ואבזר המשמש את הרוכל בעיסוקו, לרבות כל כלי ואמצעי המשמש להובלת המרכולת, לנשיאתה, להצגתה לראוה או להחסנתה (להלן – חפצי רוכל); נתפסו חפצי רוכל כאמור, ימסור לרוכל מי שביצע את התפיסה הודעה בכתב, חתומה בידו, על התפיסה, המציינת את מהות העבירה שעבר הרוכל לדעת מבצע התפיסה והמפרטת ככל האפשר בנסיבות הענין את החפצים שנתפסו.

          (ב)  המפעיל את סמכותו לפי סעיף זה רשאי להשתמש לשם כך במידה סבירה של כוח אם הרוכל מתנגד למעצר או לתפיסת חפציו.

          (ג)   המבקש להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה מכוח הסמכה לפי סעיף קטן (א), לא יעשה כן אלא לאחר שהציג את כתב הסמכתו אם נדרש לכך.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 41 (ה"ח 1301)

הוספת סעיף 27א

מועד לאישום רוכל שחפציו נתפסו

27ב.  לא הגישה רשות הרישוי לבית המשפט, תוך 30 יום מיום שנתפסו חפצי רוכל, כתב אישום נגד הרוכל על העבירה ששימשה עילה לתפיסה, תחזיר לרוכל את חפציו שתפסה.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 42 (ה"ח 1301)

הוספת סעיף 27ב

 27ג.          רוכל הרואה עצמו נפגע בתפיסת חפציו וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נתפסו החפצים לבטל את התפיסה; הוגש כתב האישום, רשאי הרוכל לבקש את ביטול התפיסה מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום; בית המשפט רשאי לבטל את התפיסה או לאשרה, עם או בלי שינויים.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 42 (ה"ח 1301)

הוספת סעיף 27ג

דין חפצי רוכל שנתפסו

27ד.  (א)  חפצי רוכל שנתפסו יישמרו בידי רשות הרישוי, על חשבון הרוכל, עד אשר יקבע בית המשפט מה ייעשה בהם; לרשות הרישוי זכות עכבון בחפצים כערובה לתשלום הוצאות התפיסה והשמירה, כשהיא זכאית להן על פי קביעתו של בית המשפט.

          (ב)  הורשע הרוכל בעבירה שבשלה נתפסו החפצים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר שיטיל, לצוות על חילוט החפצים, כולם או חלקם; זוכה הרוכל בפסק דין שאין עליו עוד ערעור או בוטל כתב האישום, יוחזרו לו החפצים.

          (ג)   נתפסו חפצים פסידים של רוכל, רשאית רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך למכרם במכירה פומבית או במחיר המקובל ביום המכירה; דמי המכר, בניכוי הוצאות התפיסה, השמירה והמכירה, יבואו, לכל ענין, במקום החפצים.

מיום 15.12.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 878 מיום 15.12.1977 עמ' 42 (ה"ח 1301)

הוספת סעיף 27ד

הסמכת מפקחים

28.  (א)  שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו (בסעיף זה – השר המסמיך), רשאי להסמיך מבין עובדי משרדו מפקחים לעניין חוק זה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 28א, כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה:

(1)   עובד מעובדי המדינה שהוא עובד משרד אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;

(2)   עובד מעובדי רשות מקומית – בהסכמת ראש הרשות המקומית שהוא עובד בה.

          (ב)  (1)   ראש רשות מקומית רשאי להסמיך מבין עובדי הרשות המקומית מפקחים לעניין חוק זה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 28א, כולן או חלקן, בתחומה של הרשות המקומית;

(2)   שר הפנים רשאי להסמיך מבין עובדי משרדו מפקחים לעניין חוק זה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 28א, כולן או חלקן, בתחומה של רשות רישוי הנמצאת מחוץ לתחומה של רשות מקומית כאמור בסעיף 5(א)(2), ורשאי הוא הלסמיך כמפקחים כאמור גם עובדים כאמור בסעיף קטן (א)(1), בדרך האמורה באותו סעיף קטן.

          (ג)   נציב כבאות והצלה רשאי להסמיך מבין עובדי הרשות הארצית לכבאות והצלה, מפקחים לעניין חוק זה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 28א, כולן או חלקן.

          (ד)  לא יוסמך מפקח כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)   הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הגורם המסמיך כאמור באותם סעיפים קטנים, לפי העניין, לשמש מפקח;

(2)   הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 28א, כפי שהורה –

(א)   השר המסמיך – לעניין מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א);

(ב)   שר הפנים – לעניין מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ב);

(ג)    השר לביטחון הפנים – לעניין מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (ג);

(3)   הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורו כל אחד מהשרים האמורים בפסקה (2), לפי העניין, ככל שהורו.

מיום 4.8.1972

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ב מס' 666 מיום 4.8.1972 עמ' 154 (ה"ח 950)

(ג) זכות הכניסה לחצרים לפי סעיף קטן (א) ניתנת גם לשוטר, והוא יהיה רשאי להיכנס בכל עת לחצרים כאמור גם כדי למנוע בהם הפרה של שלום הציבור. ורשאי שוטר להיכנס לבנק כדי לבדוק אם מקיימים בו הוראות התקנות לפי סעיף 11 והחלות עליו.

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 10

ס"ח תשנ"ד מס' 1478 מיום 4.8.1994 עמ' 277 (ה"ח 2296)

הוספת פסקה 28(א)(5)

 

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 335 (ה"ח 2648)

28. (א) המנויים להלן רשאים להיכנס בכל עת סבירה לחצרים שבהם עוסקים בעסק טעון רישוי, או שקיים יסוד סביר לחשוב שעוסקים בו בעסק כאמור, כדי לבדוק אם מקיימים בהם הוראות חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאי רשיון שניתן על פיו תנאים ברשיון או בהיתר הזמני שנקבעו לפי סעיף 7:

(1) הממונה על המחוז או עובד המדינה שהסמיך לענין זה;

(2) הרופא המחוזי או עובד שהסמיך לענין זה;

(3) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצאים החצרים או עובד הרשות שהסמיך לענין זה;

(4) המוסמך לתת אישור להוצאת רשיון, או היתר זמני, כאמור בסעיף 6;

(5) הממונה על איכות הסביבה או עובד המדינה, שהוא הסמיך לענין זה;

(6) קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, אם העסק מתנהל במחנה צבאי;

(7) בעל מקצוע שהוסמך לפי סעיפים 6ב או 6ג, כשהוא פועל מכוח הוראות סעיף 6ו ולצורך מילוי תפקידו לפי הסעיף האמור.

אולם אין להיכנס כאמור למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך.

(ב) עובד שהוסמך על פי סעיף קטן (א) לא ישתמש בסמכותו אלא לאחר שהציג כתב הסמכתו, אם נדרש לכך.

(ג) זכות הכניסה לחצרים לפי סעיף קטן (א) ניתנת גם לשוטר, והוא יהיה רשאי להיכנס בכל עת לחצרים כאמור גם כדי למנוע בהם הפרה של שלום הציבור. ורשאי שוטר להיכנס לבנק כדי לבדוק אם מקיימים בו הוראות התקנות לפי סעיף 11 והחלות עליו.

(ד) (1) בעל מקצוע כאמור בסעיף קטן (א)(7) הנכנס לחצרים, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), לשם פיקוח על קיום תנאי הרשיון ודרישות החוק והתקנות, ילווה בידי אחד מבעלי התפקידים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), אלא אם כן הסכים מי שמחזיק בחצרים כדין, לכניסת בעל המקצוע מבלי שהוא מלווה כאמור;

(2) בעל מקצוע כאמור לא ייכנס לחצרים, לשם מתן סיוע להכנת חוות דעת מקדמית או לשם פיקוח על קיום תנאים מוקדמים, מבלי שקיבל את הסכמתו של מי שמחזיק בחצרים כדין מראש.

 

מיום 8.2.2013

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ב מס' 2381 מיום 8.8.2012 עמ' 742 (ה"ח 672)

28. (א) המנויים להלן רשאים להיכנס בכל עת סבירה לחצרים שבהם עוסקים בעסק טעון רישוי, או שקיים יסוד סביר לחשוב שעוסקים בו בעסק כאמור, כדי לבדוק אם מקיימים בהם הוראות חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאים ברשיון או בהיתר הזמני שנקבעו לפי סעיף 7:

(1) הממונה על המחוז או עובד המדינה שהסמיך לענין זה;

(2) הרופא המחוזי או עובד שהסמיך לענין זה;

(3) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצאים החצרים או עובד הרשות שהסמיך לענין זה;

(4) המוסמך לתת אישור להוצאת רשיון, או היתר זמני, כאמור בסעיף 6;

(5) הממונה על איכות הסביבה או עובד המדינה, שהוא הסמיך לענין זה;

(6) קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, אם העסק מתנהל במחנה צבאי;

(6א) מפקד כבאות מחוזי או עובד המדינה שהוא הסמיך לעניין זה;

(7) בעל מקצוע שהוסמך לפי סעיפים 6ב או 6ג, כשהוא פועל מכוח הוראות סעיף 6ו ולצורך מילוי תפקידו לפי הסעיף האמור.

אולם אין להיכנס כאמור למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך.

(ב) עובד שהוסמך על פי סעיף קטן (א) לא ישתמש בסמכותו אלא לאחר שהציג כתב הסמכתו, אם נדרש לכך.

(ג) זכות הכניסה לחצרים לפי סעיף קטן (א) ניתנת גם לשוטר, והוא יהיה רשאי להיכנס בכל עת לחצרים כאמור גם כדי למנוע בהם הפרה של שלום הציבור. ורשאי שוטר להיכנס לבנק כדי לבדוק אם מקיימים בו הוראות התקנות לפי סעיף 11 והחלות עליו.

(ד) (1) בעל מקצוע כאמור בסעיף קטן (א)(7) הנכנס לחצרים, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), לשם פיקוח על קיום תנאי הרשיון ודרישות החוק והתקנות, ילווה בידי אחד מבעלי התפקידים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בפסקאות (1) עד (6א) של סעיף קטן (א), אלא אם כן הסכים מי שמחזיק בחצרים כדין, לכניסת בעל המקצוע מבלי שהוא מלווה כאמור;

(2) בעל מקצוע כאמור לא ייכנס לחצרים, לשם מתן סיוע להכנת חוות דעת מקדמית או לשם פיקוח על קיום תנאים מוקדמים, מבלי שקיבל את הסכמתו של מי שמחזיק בחצרים כדין מראש.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 49 (ה"ח 436)

(א) המנויים להלן רשאים להיכנס בכל עת סבירה לחצרים שבהם עוסקים בעסק טעון רישוי, או שקיים יסוד סביר לחשוב שעוסקים בו בעסק כאמור, כדי לבדוק אם מקיימים בהם הוראות חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאים ברשיון או בהיתר הזמני שנקבעו לפי סעיף 7:

 

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 807 (ה"ח 1196)

החלפת סעיף 28

הנוסח הקודם:

זכות כניסה

28. (א) המנויים להלן רשאים להיכנס בכל עת סבירה לחצרים שבהם עוסקים בעסק טעון רישוי, או שקיים יסוד סביר לחשוב שעוסקים בו בעסק כאמור, כדי לבדוק אם מקיימים בהם הוראות חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאים שנקבעו לפי סעיף 7:

(1) הממונה על המחוז או עובד המדינה שהסמיך לענין זה;

(2) הרופא המחוזי או עובד שהסמיך לענין זה;

(3) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצאים החצרים או עובד הרשות שהסמיך לענין זה;

(4) המוסמך לתת אישור להוצאת רשיון, או היתר זמני, כאמור בסעיף 6;

(5) הממונה על איכות הסביבה או עובד המדינה, שהוא הסמיך לענין זה;

(6) קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, אם העסק מתנהל במחנה צבאי;

(6א) מפקד כבאות מחוזי או עובד המדינה שהוא הסמיך לעניין זה;

(7) בעל מקצוע שהוסמך לפי סעיפים 6ב או 6ג, כשהוא פועל מכוח הוראות סעיף 6ו ולצורך מילוי תפקידו לפי הסעיף האמור.

אולם אין להיכנס כאמור למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך.

(ב) עובד שהוסמך על פי סעיף קטן (א) לא ישתמש בסמכותו אלא לאחר שהציג כתב הסמכתו, אם נדרש לכך.

(ג) זכות הכניסה לחצרים לפי סעיף קטן (א) ניתנת גם לשוטר, והוא יהיה רשאי להיכנס בכל עת לחצרים כאמור גם כדי למנוע בהם הפרה של שלום הציבור. ורשאי שוטר להיכנס לבנק כדי לבדוק אם מקיימים בו הוראות התקנות לפי סעיף 11 והחלות עליו.

(ד) (1) בעל מקצוע כאמור בסעיף קטן (א)(7) הנכנס לחצרים, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), לשם פיקוח על קיום תנאי הרשיון ודרישות החוק והתקנות, ילווה בידי אחד מבעלי התפקידים המפורטים בפסקאות (1) עד (6א) של סעיף קטן (א), אלא אם כן הסכים מי שמחזיק בחצרים כדין, לכניסת בעל המקצוע מבלי שהוא מלווה כאמור;

(2) בעל מקצוע כאמור לא ייכנס לחצרים, לשם מתן סיוע להכנת חוות דעת מקדמית או לשם פיקוח על קיום תנאים מוקדמים, מבלי שקיבל את הסכמתו של מי שמחזיק בחצרים כדין מראש.

סמכויות מפקחים

28א.  (א)  לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח –

(1)   לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)   לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(3)   לבצע בדיקות, לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את הבדיקות, המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4)   להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, "כלי תחבורה" – לרבות כלי שיט וכלי טיס.

          (ב)  הסמכויות לפי סעיף קטן (א) יהיו נתונות גם לשוטר, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של שוטר לפי כל דין.

          (ג)   הסמכות לפי סעיף קטן (א)(4) תהיה נתונה גם לבעל מקצוע שהוסמך לפי סעיף 6ב או 6ג, כשהוא פועל מכוח הוראות סעיף 6ו ולצורך מילוי תפקידו לפי הסעיף האמור, לשם פיקוח על קיום תנאי הרישיון ודרישות לפי חוק זה, ובלבד שהוא ילווה בידי מפקח.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 808 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 28א

זיהוי מפקחים

28ב.  מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)  הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)  יש בידו תעודה החתומה בידי מי שהסמיכו, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 809 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 28ב

כניסה למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני

28ג.   (א)  בסעיף זה –

          "גוף ביטחוני" – אחד הגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון";

          "התאמה ביטחונית" – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002;

          "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:

(1)   משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2)   צבא הגנה לישראל;

(3)   יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4)   מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ושר הביטחון הודיע עליהם לגורם המוסמך להסמיך מפקחים לפי חוק זה;

(5)   משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

          "קצין בכיר" ו"קצין מוסמך" – כהגדרתם בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011.

          (ב)  בלי לגרוע מהוראות פרק ב', לא ייכנס מפקח למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של כל גורם המוסמך להסמיך מפקחים לפי חוק זה את כללי אבטחת המידע האמורים.

          (ג)   בלי לגרוע מהוראות פרק ב', ועל אף האמור בסעיף 28א(א)(4), קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)   כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;

(2)   מתרחשת במקום פעילות עוינת;

(3)   מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

מיום 1.1.2019

תיקון מס' 34

ס"ח תשע"ח מס' 2735 מיום 19.7.2018 עמ' 809 (ה"ח 1196)

הוספת סעיף 28ג

הפרעה

29.  (א)  המפריע לאדם שהוענקה לו סמכות לפי חוק זה והתקנות על-פיו, לרבות תנאי רשיון על פיו, או שהוטל עליו תפקיד על פי אלה, להשתמש בסמכות או למלא את התפקיד או המונע זאת ממנו, דינו – מאסר שנה אחת.

          (ב)  המסרב להראות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז של העסק למי שנכנס לחצרים מכוח סעיף 28, דינו – מאסר שלושה חדשים.

מיום 6.8.1998

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 335 (ה"ח 2648)

(ב) המסרב להראות את רשיון העסק למי שנכנס לחצרים מכוח סעיף 28, דינו – קנס 1,500 לירות או מאסר שלושה חדשים.

 

מיום 5.11.2013

תיקון מס' 27

ס"ח תשע"א מס' 2262 מיום 18.11.2010 עמ' 49 (ה"ח 436)

(ב) המסרב להראות את רשיון העסק הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז של העסק למי שנכנס לחצרים מכוח סעיף 28, דינו – מאסר שלושה חדשים.

 

פרק ב' – רישוי מפעלים בטחוניים

מיום 25.11.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ה מס' 1488 מיום 25.11.1994 עמ' 16 (ה"ח 2297)