Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש"י-1950

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות   – רשות פיתוח – העברת נכסים

רשויות ומשפט מנהלי – פיתוח – רשות הפיתוח

תוכן ענינים

2

Go

פירושים

סעיף 1

2

Go

רשות פיתוח

סעיף 2

2

Go

סמכויות

סעיף 3

2

Go

תקציב

סעיף 5

2

Go

הרשאה כללית למכירה וכו

סעיף 6

2

Go

זכות מצרנות וכו אינה תופסת

סעיף 7

2

Go

ביצוע ותקנות

סעיף 8


חוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש"י-1950*

פירושים

1.    בחוק זה –

           "נכס" כולל מקרקעים ומטלטלים, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;

           "קרקע עירונית" פירושו – מקרקעים הנמצאים בתחומי שטח תכנון עיר, להוציא שטח תכנון גלילי;

           "קרקע עוברת לציבור" פירושו – מקרקעים שאינם קרקע עירונית, וכן קרקע עירונית שהממשלה הכריזה עליה, לצורך חוק זה, כעל מקרקעים מיועדים לשיכון עולים, לשיכון עממי או למטרות פיתוח.

רשות פיתוח

2.    (א)  הממשלה רשאית, בצו שיפורסם ברשומות, למנות חבר בני אדם להיות רשות לפיתוח הארץ (בחוק זה "רשות הפיתוח").

           (ב)  רשות הפיתוח תהווה גוף מאוגד, והיא תהא רשאית להתקשר בחוזים, להחזיק ולרכוש רכוש, ולהיות צד בכל משא ומתן, משפטי או אחר.

           (ג)   חדלה רשות הפיתוח מכהן, סמכויותיה, זכויותיה וחובותיה עוברים מאליהם לשר האוצר; נתמנה חבר בני אדם אחר להיות רשות הפיתוח, הסמכויות, הזכויות והחובות האמורים עוברים מאליה אליו וכן מרשות פיתוח לרשות פיתוח.

סמכויות (תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

3.    בכפוף לחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ולחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, מוסמכת רשות הפיתוח:

(1)  לקנות נכסים, לשכרם, לחכרם, להחליפם ולרכשם בדרך אחרת;

(2)  לבנות, להקים, לסלול, לשנות, לתקן, להשלים, לשפר, לפתח, לקיים, להחזיק, לנהל, להפעיל ולהסדיר בנינים, דרכים, כבישים, מסילות-ברזל, גשרים, תעלות, מכרות, קווי תחבורה, נמלים, שדות-תעופה, בתי-חרושת, מפעלי השקאה, מפעלי יעור, מפעלי חשמל, מפעלי תחבורה, מפעלי מים, מפעלי התישבות, מפעלי שיכון ומפעלים אחרים;

(3)  לפתח נכסים, להשלימם, להשביחם, למזגם, לנהלם, לעבדם ולהשכירם;

(תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

(4)  למכור נכסים, להעבירם בדרך אחרת, להשכירם, להחכירם ולשעבדם; ואולם רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחכירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;

(5)  ללוות ולהלוות כספים, לקבל אשראי ולערוב לחובותיהם ולחוזיהם של אנשים אחרים;

(6)  לייסד חברות, אגודות שיתופיות, שותפויות וגופים אחרים, להצטרף אליהם, וליזום ולעודד את ייסודם;

(7)  לשמש אפוטרופוס, נאמן, סוכן או מורשה לכל אדם ובכל ענין;

(8)  להעסיק סוכנים, פקידים ושאר עובדים ולקבוע את תנאי שירותם;

(9) לעשות כל דבר הדרוש לביצוע כל סמכות מסמכויותיה;

(10) לבצע כל סמכות מסמכויותיה ביחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, רשויות מקומיות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים.

(תיקון מס' 1) תש"ך-1960 (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009

            כל פעולה במקרקעי ישראל לפי סעיף זה תיעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל.

מיום 29.7.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 312 מיום 29.7.1960 בעמ' 58 (ה"ח 413)

3. רשות הפיתוח מוסמכת בכפוף לחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ולחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, מוסמכת רשות הפיתוח:

(1) לקנות נכסים, לשכרם, לחכרם, להחליפם ולרכשם בדרך אחרת;

(2) לבנות, להקים, לסלול, לשנות, לתקן, להשלים, לשפר, לפתח, לקיים, להחזיק, לנהל, להפעיל ולהסדיר בנינים, דרכים, כבישים, מסילות-ברזל, גשרים, תעלות, מכרות, קווי תחבורה, נמלים, שדות-תעופה, בתי-חרושת, מפעלי השקאה, מפעלי יעור, מפעלי חשמל, מפעלי תחבורה, מפעלי מים, מפעלי התישבות, מפעלי שיכון ומפעלים אחרים;

(3) לפתח נכסים, להשלימם, להשביחם, למזגם, לנהלם, לעבדם ולהשכירם;

(4) למכור נכסים, להעבירם בדרך אחרת, להשכירם, להחכירם ולשעבדם; ואולם –

(א) רשות הפיתוח לא תהיה רשאית למכור קרקע עוברת לציבור, או להעביר את זכות הבעלות עליה בדרך אחרת, אלא למדינה, לקרן הקיימת לישראל, למוסד שאושר על ידי הממשלה, לצורך פסקה זו, כמוסד ליישוב ערבים מחוסרי קרקע, או לרשות מקומית; קרקע שנרכשה כך, זכות הבעלות עליה שוב אינה ניתנת להעברה אלא, בהסכמת רשות הפיתוח, לגוף מן הגופים הנזכרים בפסקת משנה זו;

(ב) רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעים, שאינם קרקע עוברת לציבור, אלא אם הוצעו תחילה לקרן הקיימת לישראל, והקרן הקיימת לישראל לא הסכימה לרכשם תוך תקופה שקבעה רשות הפיתוח;

(ג) הסך הכולל של מקרקעים, שאינם קרקע עוברת לציבור, שרשות הפיתוח תמכור או שתעביר את זכות הבעלים עליהם בדרך אחרת, לא יעלה על 100,000 דונם; אך לצורך פסקת משנה זו לא יובאו בחשבון מקרקעים שנרכשו על ידי גוף מן הגופים הנזכרים בפסקת משנה (א);

(ד) כל מכירה של מקרקעים, בין קרקע עוברת לציבור ובין מקרקעים אחרים, או העברת זכות הבעלות עליהם בדרך אחרת, תהא על פי החלטת הממשלה בכל מקרה ומקרה;

רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחכירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;

(5) ללוות ולהלוות כספים, לקבל אשראי ולערוב לחובותיהם ולחוזיהם של אנשים אחרים;

(6) לייסד חברות, אגודות שיתופיות, שותפויות וגופים אחרים, להצטרף אליהם, וליזום ולעודד את ייסודם;

(7) לשמש אפוטרופוס, נאמן, סוכן או מורשה לכל אדם ובכל ענין;

(8) להעסיק סוכנים, פקידים ושאר עובדים ולקבוע את תנאי שירותם;

(9) לעשות כל דבר הדרוש לביצוע כל סמכות מסמכויותיה;

(10) לבצע כל סמכות מסמכויותיה ביחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, רשויות מקומיות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים.

כל פעולה במקרקעי ישראל לפי סעיף זה תיעשה על ידי מינהל מקרקעי ישראל.

מיום 1.1.2010

תיקון מס' 2

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 330 (ה"ח 436)

כל פעולה במקרקעי ישראל לפי סעיף זה תיעשה על ידי מינהל רשות מקרקעי ישראל.

(תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

4.    (בוטל).

מיום 29.7.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 312 מיום 29.7.1960 בעמ' 58 (ה"ח 413)

ביטול סעיף 4

הנוסח הקודם:

דין-וחשבון

4. הממשלה תגיש לכנסת דין-וחשבון על פעולותיה של רשות הפיתוח אחת לארבעה חודשים לפחות.

תקציב (תיקון מס' 1)  תש"ך-1960

5.    תקציבה של רשות הפיתוח ייקבע על פי חוק של הכנסת.

מיום 29.7.1960

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ך מס' 312 מיום 29.7.1960 בעמ' 58 (ה"ח 413)

5. תקציבה של רשות הפיתוח ייקבע על פי חוק של הכנסת. רשות הפיתוח לא תוציא כל הוצאה ולא תקבל עליה כל התחייבות כספית אלא אם היתה להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב שנקבע כך, או אושרה, לפי המלצת ועדת הכלכלה, על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

הרשאה כללית למכירה וכו'

6.    על אף האמור בכל חוק אחר, תזכיר התאגדות, תקנות התאגדות, או מסמך אחר, ובלי להתחשב עם כל איסור או הגבלה הנובעים מהם, מותר לכל אדם הזכאי לנכס – ובכלל זה המדינה, רשות מקומית, ממונה על רכוש האויב (כמשמעותו בפקודת המסחר עם האויב, 1939), האפוטרופוס הכללי (כמשמעותו בפקודת האפוטרופוס הכללי, 1944), חברה, אגודה שיתופית, נאמן, מנהל עזבון ואפוטרופוס או אדם אחר המייצג אדם נטול כשרות משפטית – למכור את הנכס, או להעבירו בדרך אחרת, לרשות הפיתוח, ולהתקשר לשם כך בכל הסכם שיידרש.

זכות מצרנות וכו' אינה תופסת

7.    מכירת נכס מסוג המקרקעים לרשות הפיתוח, או העברת נכס כזה אליה בדרך אחרת, לא תשמש יסוד לכל תביעה לפי ההוראות הכלולות בשער השלישי לפרק התשיעי של המג'לה, או לפי הוראות הסעיפים 41, 42, 44 ו-45 לחוק הקרקעות העותומני, על אף האמור באותן ההוראות.

ביצוע ותקנות

8.    שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

                                                         דוד בן-גוריון                    אליעזר קפלן

                                                                            ראש הממשלה                              שר האוצר

                   יוסף שפרינצק

                       יושב ראש הכנסת

                ממלא מקום נשיא המדינה



* פורסם ס"ח תש"י מס' 57 מיום 9.8.1950 עמ' 278 (ה"ח תש"י מס' 25 עמ' 23).

תוקן ס"ח תש"ך מס' 312 מיום 29.7.1960 עמ' 58 (ה"ח תש"ך מס' 413 עמ' 36) – תיקון מס' 1 בסעיף 6 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

ס"ח תשס"ט מס' 2209 מיום 10.8.2009 עמ' 330 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 436 עמ' 348, 514) – תיקון מס' 2 בסעיף 41 לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), תשס"ט-2009; תחילתו ביום 1.1.2010 (ת"ט ס"ח תש"ע מס' 2218 מיום 16.12.2009 עמ' 282).