Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970

 

 

רשויות ומשפט מנהלי – שירות המדינה – גימלאות

תוכן ענינים

 

פרק א': הוראות כלליות

Go

10

סעיף 1

הגדרות

Go

10

סעיף 2

הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות

Go

12

סעיף 3

תקופות שאינן מפסיקות רציפות

Go

12

סעיף 4

שאירים

Go

13

סעיף 5

ממונה על תשלום גמלאות

Go

13

סעיף 6

סמכויות עזר

Go

13

סעיף 7

ועדה רפואית לעררים

Go

13

 

פרק ב': גמלאות ושיעורן

Go

13

סעיף 8

הגדרות

Go

13

סעיף 9

עדכון המשכורת הקובעת

Go

14

סעיף 9א

תוספות לקצבה

Go

15

סעיף 9ב

דין תוספות לקצבה

Go

17

סעיף 10

חישוב תקופת השירות

Go

17

סעיף 11

תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון

Go

17

סעיף 12

כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית

Go

18

סעיף 13

משרה חלקית ששיעורה פחות משליש

Go

19

סעיף 14

שירות ביותר ממשרה אחת

Go

19

סעיף 15

זכות לקצבת פרישה

Go

19

סעיף 16

דין מתגייס לשירות קבע

Go

19

סעיף 17

יציאה לקצבה לפי רצון העובד

Go

19

סעיף 17א

יציאה מוקדמת לקצבה

Go

20

סעיף 18

יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השרות

Go

20

סעיף 19

מתן הודעה מוקדמת

Go

20

סעיף 20

שיעור קצבת הפרישה

Go

21

סעיף 21

מתי לא תובא נכות בחשבון

Go

21

סעיף 21א

הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני

Go

22

סעיף 22

מענק נוסף לקצבה

Go

23

סעיף 23

מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ 25%

Go

23

סעיף 24

ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות

Go

23

סעיף 25

דין עובד שצירף תקופות שירות

Go

23

סעיף 26

קצבה לשאיריו של עובד

Go

24

סעיף 27

מענק לשאירים באין קצבה

Go

25

סעיף 28

קצבה לשאיריו של זכאי לקצבת פרישה

Go

25

סעיף 30

קצבת שאיר ששיעורה נקבע על ידי הממונה

Go

26

סעיף 31

מענק לבן זוג שנישא

Go

26

סעיף 32

הגבלת גמלאות כפל

Go

27

סעיף 33

סייגים לסעיף 32

Go

28

סעיף 34

גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום

Go

28

סעיף 35

קצבה ומשכורת

Go

29

סעיף 36

קצבה לבן זוג שהגיע לגיל 45

Go

29

סעיף 37

מענק לבן זוג כשאין קצבה

Go

30

סעיף 39

גמלה ופיצוי פרישה

Go

30

סעיף 40

מענק לשאירים במקום גמלאות אחרות

Go

31

 

פרק ג': תביעות ותשלומים

Go

31

סעיף 42

תביעות

Go

31

סעיף 42א

בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני

Go

32

סעיף 42ב

רישום הערה

Go

32

סעיף 42ג

תקנות לעניין רישום הערה

Go

32

סעיף 43

ערעור

Go

33

סעיף 44

החלטות חדשות

Go

33

סעיף 45

גמלאות מאוצר המדינה

Go

33

סעיף 46

מאימתי משלמים קצבה

Go

33

סעיף 47

שינוי שיעור קצבה   מאימתי

Go

34

סעיף 48

תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה

Go

34

סעיף 49

תשלום גמלה שלא לידי הזכאי

Go

34

סעיף 50

התיישנות זכות התביעה

Go

34

סעיף 51

איסור צבירת תשלום

Go

34

סעיף 52

דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר

Go

34

סעיף 53

מעשה מרמה

Go

34

סעיף 54

הפסקת השירות עקב מעשה מרמה

Go

34

סעיף 55

שאיר שגרם למות המזכה

Go

35

סעיף 56

קצבה לאדם במאסר

Go

35

סעיף 57

תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת

Go

35

סעיף 58

העברת זכות לקצבה

Go

35

סעיף 58א

העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר

Go

35

סעיף 59

הגבלה על קיזוז

Go

36

סעיף 60

תביעות נגד צד שלישי

Go

36

סעיף 61

דין נכה הנוהג שלא כראוי

Go

37

סעיף 62

תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר

Go

37

סעיף 63

הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה של בני משפחה

Go

37

 

פרק ג'1: הוראות מיוחדות בענין עובד שירותי הבטחון

Go

37

סעיף 63א

הגדרות

Go

37

סעיף 63א1

מועד המעבר, המשכורת הקובעת ורשימת הדירוגים הבסיסית

Go

38

סעיף 63א2

עדכון המשכורת הקובעת

Go

38

סעיף 63א3

תוספות לקצבה

Go

39

סעיף 63א4

דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר

Go

44

סעיף 63ב

מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון

Go

44

סעיף 63ג

דין שירות חובה

Go

44

סעיף 63ד

שעור קצבת הפרישה

Go

45

סעיף 63ד2

קצבה ומשכורת

Go

45

סעיף 63ה

גמלה ותגמול

Go

45

סעיף 63ו

דין נכות

Go

45

סעיף 63ז

דין נכה

Go

45

סעיף 63ח

דין משפחת נספה

Go

46

סעיף 63ט

אזכורים

Go

46

סעיף 63ט1

תחולה על עובדים זמניים

Go

46

סעיף 63י

זכויות יתר

Go

46

סעיף 63יא

עובד שנעדר

Go

46

סעיף 63יב

קצבה לשאירים

Go

46

 

פרק ג'2: הוראות מיוחדות בעניין עובד רשות מקרקעי ישראל

Go

46

סעיף 63יג

הגדרות

Go

46

סעיף 63יד

משכורת קובעת של עובד הרשות

Go

47

סעיף 63טו

משכורת קובעת של עובד הרשות שהורד בדרגה

Go

48

סעיף 63טז

משכורת קובעת של עובד עובר

Go

49

סעיף 63יז

עדכון המשכורת הקובעת

Go

49

סעיף 63יח

תקופות בלא משכורת שמביאים אותן בחשבון

Go

49

סעיף 63יט

הגדלת תקופת השירות

Go

49

 

פרק ד': הוראות מיוחדות בענין גננות ומורים

Go

49

סעיף 64

הגדרות

Go

49

סעיף 65

זכות לפרישה מוקדמת

Go

50

סעיף 66

יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השירות

Go

50

סעיף 67

מענק נוסף לקצבה

Go

50

סעיף 67א

גמלה ופיצויי פרישה

Go

50

סעיף 68

תחילת תשלום קצבה

Go

50

סעיף 69

סייג להגבלה מחמת בריאות

Go

50

 

פרק ה': תחולת החוק על שוטרים וסוהרים

Go

50

סעיף 69א

הגדרות

Go

50

סעיף 70

תיאומים

Go

50

סעיף 71

רציפות שירותו של שוטר

Go

51

סעיף 71א

מועד המעבר, המשכורת הקובעת ורשימת הדירוגים הבסיסית

Go

51

סעיף 71א1

עדכון המשכורת הקובעת

Go

51

סעיף 71א2

תוספות לקצבה

Go

52

סעיף 72

דין תוספות לקצבה

Go

55

סעיף 72א

יציאה לקצבה מרצון

Go

55

סעיף 72ב

יציאה מוקדמת

Go

55

סעיף 73

יציאה לקצבה לפי הוראה

Go

55

סעיף 74

תוצאות השעיה

Go

55

סעיף 75

חישוב המשכורת הקובעת במשרה חלקית

Go

55

סעיף 76

שלילת גמלה בגלל עבירה

Go

56

סעיף 77

מענק נוסף לקצבה

Go

56

סעיף 78

קצבה בנוסף לתגמולים

Go

57

סעיף 78א

קצבה ומשכורת

Go

59

סעיף 78ב

גמלה ופיצויי פרישה

Go

59

סעיף 78ג

דחיית התחלה של תשלום הקצבה

Go

59

סעיף 79

הכרה בשירות בטחוני

Go

59

סעיף 79א

דין שירות חובה

Go

59

סעיף 79ב

קצבה מוגדלת

Go

60

סעיף 80

סייג להגבלה מחמת בריאות או גיל

Go

60

סעיף 81

תחולה לגבי סוהרים

Go

60

 

פרק ו': עובדים שעברו אל השירות או ממנו

Go

60

סעיף 82

הגדרות

Go

60

סעיף 83

דין עבודה במוסד מוכר

Go

60

סעיף 84

דין שירותו הצבאי של העובר ממוסד מוכר לשירות המדינה

Go

61

סעיף 85

העברה מסוג שירות למשנהו

Go

61

סעיף 86

הסכם עם מעסיק

Go

62

סעיף 87

זכויות העובד על פי הסכם

Go

62

סעיף 88

תנאי הסכם מיוחד

Go

62

סעיף 89

אצילת סמכויות

Go

62

סעיף 90

המלצת ועדת השירות

Go

62

סעיף 91

הקניית זכויות לגמלה שלא על פי הסכם

Go

62

סעיף 92

הסכם עם העובד הפורש

Go

62

סעיף 93

איסור גמלאות כפל

Go

62

 

פרק ז': סייגי בריאות, גיל ונכות

Go

62

סעיף 94

עובד שנתקבל בהגבלה מחמת מצב בריאותו

Go

62

סעיף 95

עובד שנתקבל בהסתייגות מחמת גיל

Go

63

סעיף 96

קביעת נכות

Go

63

סעיף 97

ערר לועדה הרפואית לעררים

Go

63

סעיף 98

בדיקה רפואית של נכים

Go

63

סעיף 99

צמצום וביטול של התניות

Go

63

 

פרק ח': שונות

Go

63

סעיף 100

הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים

Go

63

סעיף 100א

שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי

Go

63

סעיף 100ב

שירות בטחוני אחר לפני הקמת המדינה

Go

64

סעיף 101

דין החלטה של נציב השירות

Go

64

סעיף 102

אצילת סמכויות

Go

64

סעיף 103

הוראות ועדת השירות ונציב השירות לאחר משא ומתן עם העובדים

Go

64

סעיף 104

הוראות הממשלה ושר האוצר לפי המלצת ועדת השירות לאחר משא ומתן עם העובדים

Go

64

סעיף 105

גמלאות לעובדי תאגידים

Go

64

סעיף 106

עונשין

Go

65

 

סימן א': עובדי המדינה

Go

65

סעיף 107

אי  תחולה

Go

65

סעיף 107א

עובד חדש

Go

65

סעיף 107ב

סייג לתחולת סעיף 107א

Go

66

סעיף 107ג

עובד איגוד כבאות או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות

Go

66

סעיף 108

אי תחולה על יחידות מסויימות

Go

67

סעיף 108א

הסכם לביטוח מיוחד

Go

67

סעיף 108ב

הגדרות

Go

67

סעיף 108ד

ביטוח לעובד ביטחון חדש

Go

68

סעיף 108ה

הפרשות לקרן פנסיה

Go

68

סעיף 108ו

קביעת קרן הפנסיה או תכנית הביטוח של עובד הביטחון החדש

Go

68

סעיף 108ז

תקנות

Go

69

סעיף 108ח

סייג לתחולת סימן זה

Go

69

סעיף 108ט

הסדרי מעבר לפנסיה צוברת לעובד ביטחון

Go

70

סעיף 109

ביצוע ותקנות

Go

70

סעיף 110

שירות מלפני תחילת הנוסח הקודם

Go

71

סעיף 111

תחילה

Go

71

 

תוספת ראשונה

Go

71

 

תוספת שניה

Go

71

 

תוספת שלישית

Go

72

 

תוספת שלישית א'

Go

74

 

תוספת רביעית

Go

85

 

תוספת חמישית

Go

87

 

לוח השוואה

Go

89

 


חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970*

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

1.    בחוק זה –

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "בני זוג" –

(1)   עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;

(2)   עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 703 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "בני זוג"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "בן זוג לשעבר", של עובד או עובד, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:

(1)   מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;

(2)   מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;

(3)   פרוד של קבע;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 703 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "בן זוג לשעבר"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "גיל פרישת חובה" – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 703 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "גיל פרישת חובה"

          "גמלה" – קצבה או מענק;

          "הטבות פרישה" – גמלה, פיצויי פיטורים וכיוצא באלה;

(תיקון מס' 41)  תשס"ב-2002

          "היום הקובע" – יום שקבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 107א(ג);

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 בעמ' 150 (ה"ח 3043)

הוספת הגדרת "היום הקובע"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "התרת נישואין" – כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 703 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "התרת נישואין"

          "ועדה רפואית" – הועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות המדינה;

          "ועדת השירות" – ועדת שירות המדינה שנתמנתה על פי חוק המינויים;

          "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968;

          "חוק החיילים המשוחררים" – חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949;

          "חוק המינויים" – חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959;

          "חוק המשמעת" – חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963;

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני" – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 703 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "חוק יחסי ממון" – חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 703 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "חוק יחסי ממון"

          "חוק משפחות החיילים" – חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950;

          "חוק נכי המלחמה בנאצים" – חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954;

          "חוק הנכים" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, [נוסח משולב];

          "חוק שירות בטחון" – חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "מועד ההעברה" – 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום הערה בהתאם להוראות סעיף 42ב(ג);

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "מועד ההעברה"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "מועד הפירוד" – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "מועד הפירוד"

          "מענק" – תשלום חד-פעמי;

          "נכה" – אדם שנפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה, ואין זו פגיעת כושר ארעית;

          "נציב השירות" – מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי חוק המינויים;

          "נציגות עובדי המדינה" – ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה;

(תיקון מס' 44) תשס"ד-2004

          "סוהר" – מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי פקודת בתי הסוהר, 1946, לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו בסעיף 108ב;

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 44

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 130 (ה"ח 64)

"סוהר" – מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי פקודת בתי הסוהר, 1946, לרבות סוהר מוסף זמני ולמעט סוהר חדש כהגדרתו בסעיף 108ב;

(תיקון מס' 41)  תשס"ב-2002

          "עובד המדינה" או "עובד" – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו בסעיף 107א, וכן למעט – על אף האמור בסעיף 108 – מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ-לארץ במעמד עובד מקומי;

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 41

ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 בעמ' 150 (ה"ח 3043)

"עובד המדינה" או "עובד" – מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים וכן שוטר וסוהר, למעט עובד חדש כמשמעותו בסעיף 107א, וכן למעט – על אף האמור בסעיף 108 – מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ-לארץ במעמד עובד מקומי;

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 61) תשע"ז-2017

          "עומד ברשות עצמו" – מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ – מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 – מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 106 (ה"ח 1261)

"עומד ברשות עצמו" – מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ – מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] – מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

 

מיום 1.4.2018

תיקון מס' 61

ס"ח תשע"ז מס' 2632 מיום 5.4.2017 עמ' 666 (ה"ח 947)

"עומד ברשות עצמו" – מי שהגיע לגיל 18, ובילדו ובנכדו של נפטר, לרבות ילדו החורג או המאומץ – מי שהגיע לגיל 20, ואם הוא בשירות סדיר לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 – מי שהגיע לגיל 21, והכל פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "פירוד" – אחד מאלה:

(1)   התרת נישואין;

(2)   קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פירוד"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "פסק דין לאיזון" – פסק דין לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, בדבר חלוקת נכסים בין בני זוג שנפרדו בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה או פסק דין אחר לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם שניתן עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פסק דין לאיזון"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני" – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות או לזכאי לקצבת פרישה, בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "פרוד של קבע", של עובד או של זכאי לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:

(1)   אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;

(2)   בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פרוד של קבע"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון" – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "פרידה של קבע" – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:

(1)   חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:

(א)   הליך להתרת נישואין;

(ב)   תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

(ג)    תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

(ד)   בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית דין לפי סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט או בית דין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

(ה)   בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;

(2)   קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של 20 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנתיים;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 704 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "פרידה של קבע"

          "פרישה משירות" – יציאה לקצבה, מוות או פיטורים;

          "קצבה" – קצבת פרישה או קצבת שאיר;

          "קצבת פרישה" – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו;

          "קצבת שאיר" – סכום המשתלם מדי חודש לשאיריו של עובד או של עובד שפרש משירותו;

(תיקון מס' 47) תשס"ו-2006

          "שוטר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 44

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 130 (ה"ח 64)

"שוטר" – מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני ולמעט שוטר חדש כהגדרתו בסעיף
108ב
;

 

מיום 1.4.2006

תיקון מס' 47

ס"ח תשס"ו מס' 2045 מיום 1.1.2006 עמ' 152 (ה"ח 174)

החלפת הגדרת "שוטר"

הנוסח הקודם:

"שוטר" – מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני ולמעט שוטר חדש כהגדרתו בסעיף
108ב;

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "השיעור להעברה" – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 705 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "השיעור להעברה"

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "השיעור המשותף" – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 705 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "השיעור המשותף"

          "שירות" – שירות כעובד;

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          "התקופה המשותפת" – תקופה החלה בתקופת השירות, שנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר;

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 705 (ה"ח 635)

הוספת הגדרת "התקופה המשותפת"

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

           "תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר" – תוספת המגיעה לפי חיקוק אחר, לקצבה כהגדרתה בסעיף זה;

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 180 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר"

(תיקון מס' 33)  תשנ"ב-1992

           "תקופת שירות" – תקופת שירות רצופה.

מיום 1.2.1992

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"ב מס' 1381 מיום 30.1.1992 בעמ' 64 (ה"ח 2091)

החלפת הגדרת "תקופת שירות"

הנוסח הקודם:

"תקופת שירות" – תקופת שירות רצופה שחלה לאחר שהגיע העובד לגיל 18.

הפסקת רציפות מחמת פיטורים או התפטרות

2.    כדי להסיר ספק נאמר בזה:

(1)   רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 10(4);

(2)   התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

תקופות שאינן מפסיקות רציפות

3.    רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:

(1)   פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;

(2)   שביתה;

(3)   תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;

(4)   שירות צבאי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים, וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לאותו חוק;

(5)   שירות חלקי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים;

(6)   שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות בטחון;

(תיקון מס' 13) תשל"ו-1976

(7)   אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967;

(תיקון מס' 13) תשל"ו-1976

(8)   כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

מיום 5.2.1976

תיקון מס' 13

ס"ח תשל"ו מס' 795 מיום 5.2.1976 בעמ' 97 (ה"ח 1216)

(7) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967;

(7) (8) כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

שאירים (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

4.    (א)  אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:

 

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(1)   מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן – אלמנה);

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(2)   מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן – אלמן);

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(2א) בן זוגו לשעבר;

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(2ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

(3)   ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו, ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

(4)   הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהיה כדין תלוי כאמור בפסקה (5);

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

(5)   בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

          (ב)  לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן "בן-זוג".

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

(4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו;

(4) (5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).

 

מיום 11.3.1977

פסקה 4(א)(4) מיום 3.8.1973

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 106 (ה"ח 1261)

4. (א) אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:

(1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה (להלן – אלמנה);

(2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה (להלן – אלמן);

(3) ילדו שאינו עומד ברשות עצמו, ובכלל זה ילד חורג, ילד מאומץ ונכד שכל פרנסתם עליו (להלן – יתום);

(3) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו, ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);

(4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהיה כדין תלוי כאמור בפסקה (5);

(5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).

(ב) לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן "בן-זוג".

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 705 (ה"ח 635)

(א) אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:

(1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן – אלמנה);

(2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן – אלמן);

(2א) בן זוגו לשעבר;

(2ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

ממונה על תשלום גמלאות

5.    שר האוצר ימנה אדם אחד או יותר להיות ממונה על תשלום הגמלאות (להלן – ממונה); הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.

סמכויות עזר

6.    על ממונה יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, בשינויים המחוייבים.

ועדה רפואית לעררים

7.    (א)  שר הבריאות ימנה ועדה רפואית לעררים.

          (ב)  שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.

          (ג)   הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

פרק ב': גמלאות ושיעורן

הגדרות

8.    בפרק זה –

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

           "מועד המעבר" – יום י' באב התשס"ט (31 ביולי 2009);

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 180 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "מועד המעבר"

          "ממוצע משוקלל" של שיעורי חלקיות משרה – השבר היוצא מחיבור המכפלות של כל אחד מהשיעורים האמורים במספר החדשים שבהם שירת העובד לפי אותם שיעורים, וחלוקת סך הכל במספר כל החדשים שבהם שירת;

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

          "משכורת קובעת", לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, כמפורט להלן, לפי העניין, כפי שהוא מעודכן לפי הוראות סעיף 9:

(1)   לגבי פלוני שפרש משירות אחרי מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב פרישתו של פלוני מהשירות, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו כאמור;

(2)   לגבי פלוני שפרש משירות לפני מועד המעבר – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע במועד המעבר, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות;

(3)   על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), הורד פלוני בדרגתו עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תחושב משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שאליה הורד, ובתום תקופת ההורדה תחזור ותחושב משכורתו הקובעת בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה שלפני ההורדה;

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 180 (ה"ח 436)

החלפת הגדרת "משכורת קובעת"

הנוסח הקודם:

"משכורת קובעת", לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות; אם הורד בדרגתו, עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תהיה משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה נחשבת לפי הדרגה שאליה הורד ובתום תקופת ההורדה תחזור ותיחשב לפי הדרגה שלפני ההורדה;

          "משכורת שנתית", לגבי עובד שפרש משירותו – משכורתו הקובעת במועד פרישתו כפול שנים עשר;

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 52) תשע"ב-2012

          "רשימת הדירוגים הבסיסית" – רשימת הדירוגים שבחלק א' לתוספת השלישית;

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 180 (ה"ח 436)

הוספת הגדרת "רשימת הדירוגים הבסיסית"

 

מיום 1.4.2012

תיקון מס' 52

ס"ח תשע"ב מס' 2349 מיום 1.4.2012 עמ' 266 (ה"ח 667)

"רשימת הדירוגים הבסיסית" – רשימת הדירוגים שבתוספת השלישית שבחלק א' לתוספת השלישית;

          "תוספת קבועה" – תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוכרה על ידי המשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה[1].

עדכון המשכורת הקובעת (תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

9.    (א)  המשכורת הקובעת תעודכן בחודש ינואר של כל שנה (בסעיף זה – חודש העדכון), בעד קצבת חודש ינואר ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם.

(תיקון מס' 54) תשע"ד-2013

          (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת שלישית א' ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.

          (ב)  בסעיף זה ובסעיף 9א –

          "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

          "המדד החדש" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

          "המדד הקודם" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –

(1)   לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) – מדד חודש דצמבר 2008;

(2)   לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

(תיקון מס' 54) תשע"ד-2013

          "העדכון הנוסף", לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:

(תיקון מס' 58) תשע"ו-2016

(1)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (5), (6) למעט סניגורים ציבוריים, (8), (9), (12) עד (14) ו-(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית וכן בדירוג מעברי הגבול, בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(2)   לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 107ג(ב) ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ"ח בשבט התשע"ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(3)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית, וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ב' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(4)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (10), (11) או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ג' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(5)   לגבי מי ערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ד' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(6)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010) עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ה' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(7)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית – עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)   אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו בחלק ו' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(ב)   אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות – תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ז' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(ג)    עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);

(8)   לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ח' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);

(9)   לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר-יועץ, ציר או שגריר – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ט' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);

(10)  לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק י' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו.

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 180 (ה"ח 436)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

כללים לחישוב המשכורת הקובעת

9. בחישוב המשכורת הקובעת של אדם פלוני בזמן פלוני יחולו כללים אלה:

(1) כללה המשכורת הקובעת תוספת משפחה – תחושב התוספת לפי הרכב משפחתו של האדם באחד לחודש שבו חל אותו זמן;

(2) היה באותו זמן סולם המשכורת שונה מן הסולם שהיה בשעת פרישתו של פלוני מהשירות – תחושב המשכורת הקובעת לפי הסולם המחייב באחד לחודש שבו חל אותו זמן, בתיאומים שקבעה ועדת השירות;

(3) "תוספת משפחה", לענין סעיף זה – לרבות כל הטבה המשתלמת לעובד בזכות בני משפחתו.

 

מיום 29.12.2013

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ד מס' 2425 מיום 29.12.2013 עמ' 210 (ה"ח 812)

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת שלישית א' ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.

(ב) בסעיף זה ובסעיף 9א –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

"המדד הקודם" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –

(1) לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) – מדד חודש דצמבר 2008;

(2) לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

"העדכון הנוסף", לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:

(1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (5), (6) למעט סניגורים ציבוריים, (8), (9), (12) עד (14) ו-(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית וכן בדירוג מעברי הגבול או בדירוג קלדניות שופטים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(2) לגבי מי שערב פרישתו היה עובד כבאות בפנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 107ג(ב) ודורג בדירוג הכבאים או בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום כ"ח בשבט התשע"ג (8 בפברואר 2013) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(3) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית, וכן מי שערב פרישתו שירת כסניגור ציבורי – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ב' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (7) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(4) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (10), (11) או (15) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ג' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(5) לגבי מי ערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ד' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(6) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010) עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ה' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(7) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג כאמור בפסקה (16) לרשימת הדירוגים הבסיסית – עדכון כמפורט להלן, לפי העניין:

(א) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – תיווסף למשכורתו הקובעת תוספת בסכומים הקבועים לגביו בחלק ו' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(ב) אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011), וערב פרישתו שירת במשרד הבריאות – תעודכן משכורתו הקובעת, לאחר עדכונה כאמור בפסקת משנה (א), בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ז' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(ג) עדכון כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);

(8) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות שירת כעובד מינהל ומשק בבית חולים, ודורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) לרשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ח' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו ולדרגה שבה דורג באותו מועד; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);

(9) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג כאמור בפסקה (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית בדרג מזכיר שני, מזכיר ראשון, יועץ, ציר-יועץ, ציר או שגריר – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק ט' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו ולדרג שבו דורג כאמור; עדכון כאמור בפסקה זו יבוצע לפני העדכון כאמור בפסקה (1);

(10) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג המשפטנים או בדירוג הפרקליטים ומשכורתו הקובעת חושבה באותו מועד לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) – עדכון בשיעורים מהמשכורת הקובעת, הקבועים לגביו בחלק י' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו.

 

מיום 1.5.2016

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 738 (ה"ח 1004)

(ב) בסעיף זה ובסעיף 9א –

"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;

"המדד הקודם" – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון –

(1) לגבי מי שפרש מהשירות עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) – מדד חודש דצמבר 2008;

(2) לגבי מי שפרש מהשירות אחרי יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) – מדד החודש שבו פרש מהשירות;

"העדכון הנוסף", לגבי אדם פלוני – עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו אדם ערב פרישתו:

(1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (5), (6) למעט סניגורים ציבוריים, (8), (9), (12) עד (14) ו-(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית וכן בדירוג מעברי הגבול או בדירוג קלדניות שופטים בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

תוספות לקצבה (תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

9א.     (א)  בסעיף זה –

          "המדד לשנת 2008" – שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד חודש דצמבר 2007;

          "קצבת הבסיס" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(2)   לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1) בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(3)   לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף התוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו.

          (ב)  מי שפרש משירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת שחיקה):

(1)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלק א' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.

          (ג)   מי שפרש מהשירות לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1)   לגבי מי שפרש לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:

(א)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(ב)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה – שיעור של 0.25 נקודת האחוז;

(ג)    לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר – שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2)   לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) – בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.

          (ד)  מי שפרש מהשירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות בחלק ג', בחלק ד' או בחלק ה' בתוספת הרביעית, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלקים האמורים, הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).

          (ה)  שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.

          (ו)   לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט ברשימת הדירוגים הבסיסית, ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה – דירוג אחר), עד ליום כ' באב התש"ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם –

(1)   ניתנה לאחר יום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009)  או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;

(2)   תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.

(תיקון מס' 54) תשע"ד-2013

          (ז)   הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 181 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 9א

 

מיום 29.12.2013

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ד מס' 2425 מיום 29.12.2013 עמ' 212 (ה"ח 812)

הוספת סעיף קטן 9א(ז)

דין תוספות לקצבה (תיקון מס' 50) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

9ב.     תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 9א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים 15(4) ו-(5), 24(א), 25(1), 26(ב)(1), 31, 32(א) ו-(ה), 33, 34, 35, 36(א), 37, 46 עד 48(א), 52, 56 עד 58, 61 ו-62(ב), וכחלק מהקצבה בהגדרה "גמלה" שבסעיף 1 לעניין סעיפים 5, 19(ג), 40, 42, 45, 48(ב), 49, 50, 51, 52(ב), 53, 54, 55, 57, 59, 60, 62 ו-105.

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 183 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 9ב

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 705 (ה"ח 635)

9ב. תוספת לקצבה המגיעה למי שפרש מהשירות או לשאירו לפי סעיף 9א, וכן תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר, המגיעה במועד המעבר למי שפרש כאמור או לשאירו, יראו אותן כחלק מהקצבה לעניין סעיפים 15(4) ו-(5), 24(א), 25(1), 26(ב)(1), 31, 32(א) ו-(ה), 33, 34, 35, 36(א), 37, 38(א) 37, 46 עד 48(א), 52, 56 עד 58, 61 ו-62(ב), וכחלק מהקצבה בהגדרה "גמלה" שבסעיף 1 לעניין סעיפים 5, 19(ג), 40, 42, 45, 48(ב), 49, 50, 51, 52(ב), 53, 54, 55, 57, 59, 60, 62 ו-105.

חישוב תקופת השירות

10.  בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:

(1)   תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר יום – תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום – לא תחושב כלל;

(2)   תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;

(3)   אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;

(4)   עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;

(5)   תקופה שבה היה העובד מושעה לפי חוק המשמעת, בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;

(6)   עובד שהושעה לפי חוק המשמעת ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי החוק האמור (להלן – בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

תקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון

11.  תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 10(3), אם היא אחת מאלה:

(1)   תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים;

(תיקון מס' 49) תשס"ח-2008

(2)   תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(3)   תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4)   תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.

מיום 1.8.2008

תיקון מס' 49

ס"ח תשס"ח מס' 2152 מיום 16.4.2008 עמ' 515 (ה"ח 295)

(2) תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

כללים לחישוב המשכורת הקובעת של עובד במשרה חלקית

12.  (א)  בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שהועסק בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

(1)   הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו – תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 183 (ה"ח 436)

(1) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו – תהא משכורתו הקובעת בזמן פלוני המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה באחד לחודש שבו חל אותו זמן לעובד שדרגתו וחלקיות משרתו כדרגה וחלקיות המשרה שהיו לעובד שהועסק כאמור ערב פרישתו מהשירות שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;

(2)   הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה – תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;

(תיקון מס' 7)  תשל"ג-1973

(3)   עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מאשר החישוב לפי פסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור בסעיף 20(א);

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

החלפת פסקה 12(א)(3)

הנוסח הקודם:

(3) עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעורי חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לזכאי לגמלה;

(4)   נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מן החישוב לפי פסקאות (2) ו-(3);

(א)   חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;

(ב)   עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה – בכל מקרה אחר;

(5)   נסתיים שירותו של עובד מסיבות מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי שדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר – מאה ועשרים חודש;

(6)   תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין.

(7)   שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן 4/5 לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.

מיום 1.9.1974

תיקון מס' 14

ס"ח תשל"ו מס' 806 מיום 9.4.1976 בעמ' 163 (ה"ח 1220)

הוספת פסקה 12(א)(7)

          (ב)  בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ"ח בתשרי תשכ"ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:

              "(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבות מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי שיעור חלקיות המשרה בחמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פסקאות (2) ו-(3);

(5)   נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה."

משרה חלקית ששיעורה פחות משליש

13.  (א)  שירותו של עובד שחלקיות משרתו אינה מגיעה כדי שליש לא יובא בחשבון גמלתו של זכאי לגמלה, לצורך חישוב תקופת השירות ולצורך חישוב המשכורת הקובעת, זולת לענין –

(1)   קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(2)   קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר – לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(3)   קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופסקה (2) אינה חלה עליו – לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(4)   שירותו של עובד י"ב באב תשכ"ז (18 באוגוסט 1967).

          (ב)  תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

שירות ביותר ממשרה אחת

14.  (א)  הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגמלה על יסוד המשרה המלאה בלבד.

          (ב)  הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

זכות לקצבת פרישה

15.  אלה זכאים לקצבת פרישה:

(תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977

(1)   מי שיצא לקצבה לפי סעיפים 17, 17א או 18;

(2)   מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;

(3)   מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;

(תיקון מס' 36)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

(4)   מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר, ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בפסקה זו – הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית-הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר;

(תיקון מס' 36)  תשנ"ד-1994

(5)   על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 106 (ה"ח 1261)

(1) מי שיצא לקצבה לפי סעיפים 17 או 18 סעיפים 17, 17א או 18;

 

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 36

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.3.1994 בעמ' 85 (ה"ח 2184)

(4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל 40 או יותר, ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל 55 לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי לקצבת פרישה, כולה או מקצתה רשאי בית-הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל 55, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;

(5) על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 51 (ה"ח 64)

(4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל 40 או יותר כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה או יותר, ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל 55 או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בפסקה זו – הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית-הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל 55, לפי הענין או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;

דין מתגייס לשירות קבע

16.  על אף האמור בסעיף 43 לחוק החיילים המשוחררים – עובד שהתגייס לשירות קבע לא ייחשב, לצורך קביעת זכויותיו לגמלה, כעובד שפוטר.

יציאה לקצבה לפי רצון העובד

(תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

17.  עובד רשאי לצאת לקצבה –

(1)   לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה;

(2)   לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;

(תיקון מס' 3)  תשל"ג-1973

(3)   לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

מיום 1.3.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 686 מיום 1.3.1973 בעמ' 78 (ה"ח 1033)

הוספת פסקה 17(3)

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 51 (ה"ח 64)

(1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל חמישים וחמש לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה;

יציאה מוקדמת לקצבה (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 38) תשנ"ז-1997

17א.  (א)  עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, יחול עליו סעיף 46(ג); אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (ב)  סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי סעיפים 86 או 92 או על פי חוק אחר, ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 42ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

          (ג)   לעניין ההגדרה "המשכורת הקובעת" שבסעיף 8, ולעניין סעיפים 9 עד 9ב, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 106 (ה"ח 1261)

הוספת סעיף 17א

 

מיום 1.9.1997

תיקון מס' 38

ס"ח תשנ"ז מס' 1634 מיום 5.8.1997 בעמ' 211 (ה"ח 2633)

(א) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים, ואינו זכאי לקצבת פרישה על פי הוראות אחרות של חוק זה, רשאי להודיע בכתב לנציב השירות לא יאוחר מששה חדשים ממועד סיום שירותו כי הוא בוחר בזכויות לגמלאות לפי חוק זה עקב סיום השירות, ומשעשה כן יחול עליו סעיף 46(ג); אולם אם נפסל העובד לשירות בהחלטת בית הדין למשמעת, או החליט בית הדין, אף בלי שפסל אותו לשירות, שלא תשולם לו קצבת פרישה, כולה או מקצתה, תפקע או תצומצם תחולתו של הסעיף, לפי הענין.

 

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 183 (ה"ח 436)

הוספת סעיף קטן 17א(ג)

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 705 (ה"ח 635)

(ב) סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגמלאות עקב שירותו נשמרו על פי סעיפים 86 או 92 או על פי חוק אחר, ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 42ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.

יציאה לקצבה לפי החלטת נציב השרות (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

18.  (א)  עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף זה – גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.

(תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

          (ב)  (1)  עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו – יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד;

(2)   קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיעה חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין סעיף 13 – תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור בסעיף 46(א), כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.

          (ג)   שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.

(תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

          (ד)  עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 106 (ה"ח 1261)

(א) עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן אם הגיע לגיל 65 בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל 65; אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 65 לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 51 (ה"ח 64)

18. (א) עובד ששירת עשר שנים לפחות, רשאי נציב השירות להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60 והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל 65 שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף זה – גיל פרישת חובה); אולם נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות ובהסכמת העובד, להרשות את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 65 מעבר לגיל פרישת חובה לתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע, אם הוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה במשרתו.

(ב) (1) עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל 65 לגיל פרישת חובה והוכח להנחת דעתה של ועדת השירות שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו – יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך העסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פסקה זו טעונה הסכמת העובד;

(2) קצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקצבה; לא הגיעה חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין סעיף 13 – תחושב כלל קצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור בסעיף 46(א), כאילו הוצא לקצבה מלאה במועד שבו הוצא לקצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.

(ד) עובד הרואה את עצמו נפגע על ידי הוצאתו לקצבה לפני הגיעו לגיל 65 לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.

מתן הודעה מוקדמת

19.  (א)  עובד היוצא לקצבה לפי סעיף 17 יתן הודעה מוקדמת על רצונו לצאת לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

          (ב)  נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

          (ג)   פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכויות לגמלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה – אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי-מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

שיעור קצבת הפרישה

20.  (א)  הזכאי לקצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שירותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו.

          (ב)  אדם שועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.

          (ג)   מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

(תיקון מס' 27) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 27) (תיקון) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

          (ד)  מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה, לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.

(תיקון מס' 31)  תש"ן-1990

          (ה)  עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח סעיף 100(ב) בגלל אחד מאלה:

(1)   שירות מחתרתי בחוץ לארץ;

(2)   היותו אסיר ציון;

(3)   היותו ניצול רדיפות הנאצים;

(4)   היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950;

(5)   טעמים רפואיים ומשפחתיים;

(תיקון מס' 34)  תשנ"ב-1992

(6)   שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות לצורך הגימלאות;

(תיקון מס' 34)  תשנ"ב-1992

(7)   היותו בעל עיטור על"ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק.

יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

מיום 1.4.1988

לגבי מי שפרש לפני יום 31.3.1987 מיום 1.7.1997

תיקון מס' 27

ס"ח תשמ"ח מס' 1244 מיום 25.3.1988 בעמ' 55 (ה"ח 1876)

תיקון מס' 27 (תיקון)

ס"ח תשנ"ז מס' 1629 מיום 10.7.1997 בעמ' 183 (ה"ח 2616)

הוספת סעיף קטן 20(ד)

 

מיום 1.9.1990

תיקון מס' 31

ס"ח תש"ן מס' 1328 מיום 10.8.1990 בעמ' 190 (ה"ח 2003)

הוספת סעיף קטן 20(ה)

 

מיום 1.9.1990

תיקון מס' 34

ס"ח תשנ"ב מס' 1387 מיום 12.3.1992 בעמ' 117 (ה"ח 2102)

הוספת פסקאות 20(ה)(6), 20(ה)(7)

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 51 (ה"ח 64)

(ד) מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות היה בן חמישים שנה לפחות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה, לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת; עובד כאמור יהא זכאי לתוספת קיצבה של 2% ממשכורתו בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו זו.

מתי לא תובא נכות בחשבון (תיקון מס' 17) תשל"ז-1977

21.  (א)  אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה וסעיף 60 אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בה גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי סעיף 34(ג), למעט מי שסעיף 78 חל עליו.

          (ב)  מי שנתמלאו בו אלה:

(1)   דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;

(2)   סעיף 60 אינו חל על אותה נכות;

(3)   קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, פרט לקצבה לפי פרק ו' 2 לחוק הביטוח הלאומי.

(תיקון מס' 17) תשל"ז-1977

לא תובא בחשבון – לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה – כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.

          (ג)   נגרמה לעובד על ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קצבתו, וסעיף 60 אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי-כח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו.

          (ד)  שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגמלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.

          (ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י"ב באב תשכ"ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 17

ס"ח תשל"ז מס' 849 מיום 11.3.1977 בעמ' 100 (ה"ח 1279)

21. (א) אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו, כל נכות שבעדה קיבל או היה זכאי לקבל פיצויים או הטבות אחרות מאוצר המדינה וסעיף 60 אינו חל עליה, לא תובא בחשבון לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו, אלא אם הוחזר לאוצר המדינה אותו חלק מהפיצויים או ההטבות שקיבל הבא לפצותו על תקופת נכות שהוא זכאי בה גם לקצבה, או אם ויתר על החלק האמור, הכל לפי הענין. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי קצבה של מי שבחר בקצבה לפי סעיף 34(ג), למעט מי שסעיף 78 חל עליו.

(ב) מי שנתמלאו בו אלה:

(1) דרגת נכותו קובעת את שיעור קצבתו;

(2) סעיף 60 אינו חל על אותה נכות;

(3) קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, פרט לקצבה לפי פרק ו' 2 לחוק הביטוח הלאומי.

לא תובא בחשבון – לענין חישוב קצבתו או קצבת שאיריו לפי חוק זה – כל נכות שבעדה קיבל פיצויים, מענק או קצבה כאמור.

הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

21א.  (א)  ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, נרשמה הערה לפי סעיף 42ב, ומתקיימות הוראות סעיף 58א לעניין ההעברה, יחולו הוראות אלה:

(1)   תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבע, בהתאם למינוי של בן הזוג לשעבר, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה);

(2)   לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 58א ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, "הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה" – ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 58א(א)(1);

(3)   לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 58א, יחולו הוראות אלה:

(א)   הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני – החודש האמור, והכול לפי המאוחר;

(ב)   ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(4)   נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

(1)   נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;

(2)   הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 705 (ה"ח 635)

הוספת סעיף 21א

מענק נוסף לקצבה

22.  (א)  מי שפוטר מהשירות לפני שהגיע לגיל 60 והוא זכאי לקצבת פרישה לפי הסעיפים
15(2), (3) או (4) או 78 – ישולם לו, נוסף על הקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על הסכום הקטן משני אלה:

(1)   משכורתו השנתית;

(2)   הסכום היוצא מהיוון קיצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבה שהיתה מגיעה לו, אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.

          (ב)  היה הזכאי לקצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקצבה של אותו עובד בזמן פיטוריו.

          (ג)   פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כלו או מקצתו.

(תיקון מס' 24)  תשמ"ו-1986

          (ד)  (בוטל).

מיום 26.7.1973

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ג מס' 707 מיום 26.7.1973 בעמ' 200 (ה"ח 1070)

הוספת סעיף קטן 22(ד)

 

מיום 3.7.1981

תיקון מס' 24

ס"ח תשמ"ו מס' 1184 מיום 3.7.1986 בעמ' 184 (ה"ח 1735)

ביטול סעיף קטן 22(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) סעיף זה לא יחול על מי שפוטר משירות המדינה לפני שהגיע לגיל 55, מחמת מצב בריאותו הלקוי שבגללו הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגמלאות, אף אם זכאי הוא לקצבה בגלל אותו שירות לפי האמור בסעיף 94.

(תיקון מס' 25)  תשמ"ז-1987

22א.  (בוטל).

מיום 4.12.1975

תיקון מס' 22

ס"ח תש"ם מס' 967 מיום 3.4.1980 בעמ' 102 (ה"ח 1445)

הוספת סעיף 22א

 

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 124 (ה"ח 1820)

ביטול סעיף 22א

הנוסח הקודם:

מענק נוסף לקיצבה לעובד שירותי הבטחון

22א. (א) לזכאי לקיצבת פרישה לפי סעיף 15(2), (3) או (4), לפי סעיף 17(1) או לפי סעיף 18, שהיה בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקיצבה עובד שירות הבטחון הכללי או עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ישולם בנוסף לקיצבה מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית; וסעיף 22 לא יחול.

(ב) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

(ג) סעיף זה לא יחול על מי שפוטר משירות המדינה לפני שהגיע לגיל 55, מחמת מצב בריאותו הלקוי שבגללו הותנה כי שירותו לא ישא זכות לגימלאות, אף אם זכאי הוא לקיצבה בגלל אותו שירות כאמור בסעיף 94.

מענק לבעל דרגת נכות נמוכה מ-25%

23.  עובד – למעט שוטר וסוהר – שפוטר אחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו נמוכה מ-25% והוא זכאי עקב פיטורים אלה לפיצויי פיטורים, ישולם לו נוסף לפיצויים אלה מענק בשיעור של אחוז אחד מסכום הפיצויים לכל אחוז מאותה דרגת נכות.

ברירת זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות

24.  (א)  זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות יהיה רשאי להודיע בכתב, כי במקום זכותה לקצבה בעד שירותה הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותה הקודם לתקופת שירותו החוזר.

          (ב)  הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים-עשר חדשים מהמאוחר מאלה:

(1)   יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בה תקופת נסיון – יום שחזר העובד לשירות;

(2)   יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);

אולם לא לאחר שפרש העובד מהשירות החוזר.

דין עובד שצירף תקופות שירות

25.  הודיע עובד כאמור בסעיף 24, יחולו הוראות אלה:

(1)   זכותו לקצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;

(2)   תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;

(תיקון מס' 22)  תש"ם-1980 (תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987

(3)   קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 22 או 63ב, יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;

(4)   על אף האמור בפסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פסקה, לדרוש כי, בחישוב הקצבה אחרי פרישתו מהשרות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית – כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין סעיף 13;

(5)   היוון העובד חלק מקצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקצבה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוון של הקצבה בעד השירות הקודם לבין קצבה מלאה לפי ההיוון;

(6)   הוון חלק מקצבה כאמור בפסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקצבה לפי האמור בפסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוונה הקצבה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקצבה כאילו לא הוון מהקצבה בעד השירות הקודם;

(7)   המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

מיום 4.12.1975

תיקון מס' 22

ס"ח תש"ם מס' 967 מיום 3.4.1980 בעמ' 102 (ה"ח 1445)

(3) קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 22 או 22א, יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;

 

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 124 (ה"ח 1820)

(3) קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 22 או 22א 63ב, יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;

קצבה לשאיריו של עובד (תיקון מס' 19) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 24)  תשמ"ו-1986

26.  (א)  עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת והם –

 

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(1)   לבן זוג, כל עוד לא נישא –

(א)   באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

(ב)   אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

(1)   עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

(2)   החל בחודש לאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

(2)   ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

(3)   ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה-עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4)   לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל אחד.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(תיקון מס' 19)  תשל"ח-1978

          (ב)  (1)   מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי סעיף 30(א), רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.

(2)   הוראה זו אינה חלה –

(א)   על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

(ב)   אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור בסעיף 40.

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 107 (ה"ח 1261)

26. עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות חמש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת והם –

(1) לאלמנה, כל עוד לא נישאה לבן זוג כל עוד לא נישא – ארבעים אחוז;

(2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש אלמנה הזכאית לקצבה בן-זוג הזכאי לקצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אלמנה הזכאית לקצבה בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה-עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא אלמנה בן-זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל אחד.

 

מיום 21.7.1978

תיקון מס' 19

ס"ח תשל"ח מס' 902 מיום 21.7.1978 בעמ' 152 (ה"ח 1341)

26. (א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות חמש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת והם –

(1) לבן זוג כל עוד לא נישא – ארבעים אחוז;

(2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה-עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל אחד.

(ב) (1) מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי סעיף 30(א), רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.

(2) הוראה זו אינה חלה –

(א) על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

(ב) אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור בסעיף 40.

 

מיום 1.4.1982

תיקון מס' 24

ס"ח תשמ"ו מס' 1184 מיום 3.7.1986 בעמ' 184 (ה"ח 1735)

(א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות חמש שנים שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת והם –

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 707 (ה"ח 635)

(א) עובד שנפטר בזמן שירותו והוא שירת לפחות שלוש שנים – תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת והם –

(1) לבן זוג כל עוד לא נישא – ארבעים אחוז;

(1) לבן זוג, כל עוד לא נישא –

(א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

(ב) אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

(1) עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

(2) החל בחודש לאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה – עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה-עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם – עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתומים הזכאים לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל אחד.

(א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

מענק לשאירים באין קצבה (תיקון מס' 7) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 24)  תשמ"ו-1986

27.  (א)  עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה – המענק).

 

(תיקון מס' 7)  תשל"ג-1973

          (ב)  ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכרותו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (ג)   בסעיף זה, "שאיר" – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

27. (א) עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות מחמש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה – המענק), ובלבד שלא יעלה על משכורתו השנתית של הנפטר.

(ב) המענק ישולם לאלמנתו וליתומיו של הנפטר, ובאין אחריו לא אלמנה ולא יתומים – לשאיריו האחרים.

(ג) (ב) ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכרותו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.

 

מיום 1.4.1982

תיקון מס' 24

ס"ח תשמ"ו מס' 1184 מיום 3.7.1986 בעמ' 184 (ה"ח 1735)

(א) עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות מחמש שנים משלוש שנים, ישולם לרגל פטירתו מענק לשאיריו בשיעור שתקבע הממשלה (בסעיף זה – המענק).

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 707 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 27(ג)

קצבה לשאיריו של זכאי לקצבת פרישה

28.  (א)  זכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109(ב)(2), קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם –

(תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(1)   לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד –

(א)   באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב)   אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 21א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א);

(תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977

(2)   ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום;

(תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977

(3)   ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977

(4)   לתלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקצבה – עשרים אחוז לכל אחד.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(תיקון מס' 7)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 54) תשע"ד-2013

          (ב)  קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-46(ב), או (ד) בצירוף תוספות לפי סעיף 9א, ככל שהיה זכאי להן.

          (ג)   הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי סעיפים 53 או 61, יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

          (ד)  הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1)   לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

(א)   עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב)   החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(2)   לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

(ב) קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 29, 32, 33, 35 ו-46(ב).

 

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 107 (ה"ח 1261)

28. (א) זכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109(ב)(2), קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם –

(1) לאלמנה שהיתה אשתו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או שילדה לו ילד, כל עוד לא נישאה לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא – ששים אחוז, אך לא יותר מארבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקצבת פרישה שנפטר;

(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש אלמנה הזכאית בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום;

(3) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אלמנה הזכאית בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא אלמנה בן-זוג ולא יתום הזכאים לקצבה – עשרים אחוז לכל אחד.

(ב) קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-46(ב) 46(ב), או (ד).

(ג) הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי סעיפים 53 או 61, יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.

 

מיום 29.12.2013

תיקון מס' 54

ס"ח תשע"ד מס' 2425 מיום 29.12.2013 עמ' 212 (ה"ח 812)

(ב) קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-46(ב), או (ד) בצירוף תוספות לפי סעיף 9א, ככל שהיה זכאי להן.

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 707 (ה"ח 635)

28. (א) זכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109(ב)(2), קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם –

(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא – ששים אחוז, אך לא יותר מארבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקצבת פרישה שנפטר; נולד להם ילד –

(א) באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב) אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 21א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א);

(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום;

(3) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקצבה – חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקצבה – עשרים אחוז לכל אחד.

(א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(ב) קצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – כאמור ברישה לסעיף קטן (א) – היא הקצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-46(ב), או (ד) בצירוף תוספות לפי סעיף 9א, ככל שהיה זכאי להן.

(ג) הופחתה או נשללה קצבתו של זכאי לפי סעיפים 53 או 61, יראו כקצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), ולענין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר – הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

(א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(2) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

29.  (בוטל).

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

קצבה לפי חוק זה וקצבת ביטוח

29. (א) בסעיף זה –

"קצבת ביטוח" – קצבה לרגל ביטוח זקנה או קצבה לרגל ביטוח שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי;

"קצבה מופחתת" – קצבה המגיעה לפי חוק זה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בסעיף קטן (ב).

(ב) מי שזכאי לקצבה לפי חוק זה והוא זכאי גם לקצבת ביטוח – תנוכה מקצבתו לפי חוק זה מחצית קצבת הביטוח או שליש קצבתו לפי חוק זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר; בהיוון חלק מהקצבה לפי חוק זה, ייחשב השליש מקצבתו לפי חוק זה כאילו לא הוון.

(ג) הניכוי האמור בסעיף קטן (ב) יוחשב לפי קצבת הביטוח המשתלמת באחד לחודש שבעדו מגיעה הקצבה לפי חוק זה.

(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) לא יפחת, עקב ניכוי לפיו בלבד, צירוף הקצבה לפי חוק זה וקצבת הביטוח המגיעות לאותו זכאי, מסכום מינימום שהוא 200 לירות כשלאותו זכאי משתלמת תוספת לקצבת הביטוח בזכות אדם התלוי בו, 167 לירות כשתוספת כאמור אינה משתלמת, או סכום אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בשים לב לכל הנסיבות המחייבות את השינוי.

(2) פחת צירוף הקצבה לפי חוק זה וקצבת הביטוח כאמור מסכום המינימום – לא יבוצע כל ניכוי לפי סעיף זה.

(3) "הקצבה לפי חוק זה", לענין סעיף קטן זה –

(א) הקצבה שהיתה משתלמת אילולא הוראות סעיף 35, ובקצבה מהוונת – הקצבה שהיתה משתלמת אילולא הוונה;

(ב) לרבות כל גמלאות הכפל שאותו אדם זכאי להן לפי סעיפים 32 או 33 כפי שהופחתו לפי אותם סעיפים.

(ה) היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה עובד במשרה חלקית לפני פרישתו –

(1) יבוא בחשבון, לענין הניכוי לפי סעיף קטן (ב), רק אותו חלק של קצבת הביטוח שיחסו לכלל קצבת הביטוח כיחס שבין המשכורת הקובעת שלפיה משתלמת קצבתו של אותו עובד לפי חוק זה לבין המשכורת הקובעת המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה הכל תקופת שירותו;

(2) יחול סעיף קטן (ד), אולם סכומי המינימום כאמור בו יוקטנו לפי היחס שבפסקה (1).

(ו) היתה קצבת הפרישה המופחתת, בצירוף קצבת הביטוח המגיעה לאותו זכאי, עודפת על משכורתו הקובעת – ינוכה הסכום העודף מקצבתו המופחתת.

(ז) סך כל הקצבאות המופחתות המגיעות לשאיריו של נפטר פלוני לא יעלה על ההפרש שבין משכורתו הקובעת של הנפטר ובין סך כל קצבאות הביטוח המגיעות לאותם שאירים.

(ח) היה סך כל קצבאות הביטוח שווה למשכורת הקובעת או עולה עליה – לא תשולם לשאירים כל קצבה לפי חוק זה.

(ט) אלמנה המקבלת קצבה לפי סעיף 26(1) או לפי סעיף 28(א)(1), והזכאית לפי חוק הביטוח הלאומי לקצבת זיקנה וגם לקצבת שאיר ובחרה באחת מהן לפי סעיף 143 לאותו חוק, לא יחולו עליה הוראות סעיף זה.

קצבת שאיר ששיעורה נקבע על ידי הממונה (תיקון מס' 7)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

30.  (א)  היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מבן-זוג אחד או יתומים מיותר מבן-זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד – תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 26, או 28, קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד –

(1)   ששיעור הקצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור, לא יעלה על שיעור הקצבה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;

(2)   שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (א1) לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

(תיקון מס' 7)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 19) תשל"ח-1978

          (ב)  השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד ולגבי שאיריו של הזכאי לקצבת פרישה, תשעים אחוזים מקצבתו.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

30. (א) היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מאלמנה אחת או יתומים מנשים אחדות, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד – תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 26, 28 או 29(ב) או 28, קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד –

(1) ששיעור הקצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור, לא יעלה על שיעור הקצבה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;

(2) שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד או ההפרש האמור בסעיף 29(ז), ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – שבעים וחמישה אחוזים מקצבתו או ההפרש האמור בסעיף 29(ז), הכל לפי הסכום הקטן יותר.

 

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 107 (ה"ח 1261)

30. (א) היה סך כל הקצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני, או שהשאיר אחריו הנפטר יותר מאלמנה אחת או יתומים מנשים אחדות יותר מבן-זוג אחד או יתומים מיותר מבן זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד – תשולם לשאיריו, במקום הקצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 26, או 28, קצבאות בשיעורים שיקבע הממונה, בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם; ובלבד –

(1) ששיעור הקצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור, לא יעלה על שיעור הקצבה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;

(2) שסך כל הקצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד או ההפרש האמור בסעיף 29(ז), ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – שבעים וחמישה אחוזים מקצבתו.

 

מיום 1.7.1975

תיקון מס' 19

ס"ח תשל"ח מס' 902 מיום 21.7.1978 בעמ' 152 (ה"ח 1341)

(ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקצבת פרישה – שבעים וחמישה אחוזים מקצבתו תשעים אחוז מקצבתו.

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 709 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 30(א1)

 

מענק לבן זוג שנישא (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

31.  (א)  בן-זוג שהוא זכאי לקצבה ונישא – ישולם לו מענק כסכום הקצבה שהיה זכאי לה, לולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ג) כפול שלושים ושש, ובבן זוג שבגלל האמור בסעיפים 30 או 36 משלמים לו קצבה בשיעור מופחת או אין משלמים לו קצבה, תיחשב כקצבה לענין זה הקצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.

          (ב)  מענק ששולם לבן זוג לפי סעיף 37, ינוכה מהמענק המשתלם לפי סעיף קטן (א).

          (ג)   מחצית המענק לפי סעיף זה ישולם לבן זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה לולא נישא.

(תיקון מס' 40) תשנ"ט-1999 (תיקון מס' 45) תשס"ה-2005

          (ד)  פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום הפקעת הנישואין אותה קצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא, אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש מעל למחציתה.

          (ה)  פקעה זכותו של בן הזוג לקצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ד) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.

(תיקון מס' 45) תשס"ה-2005

          (ו)   לענין סעיף זה, "פקיעה" – לרבות במות בן הזוג.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (ז)   לעניין סעיף זה יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

מיום 6.8.1976

תיקון מס' 15

ס"ח תשל"ו מס' 825 מיום 6.8.1976 בעמ' 273 (ה"ח 1244)

(א) אלמנה שהיא זכאית לקצבה ונישאה – ישולם לה מענק כקצבה שהיתה זכאית לה לאחרונה לפני נישואיה ישולם לה מענק כסכום הקצבה שהיתה זכאית לה, לולא נישאה, כמפורט בסעיף קטן (ג), כפול שלושים ושש, ובאלמנה שבגלל האמור בסעיפים 30, 35 או 36 משלמים לה קצבה בשיעור מופחת או אין משלמים לה קצבה, תיחשב כקצבה לענין זה הקצבה שהיתה זכאית לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.

(ב) מענק ששולם לאלמנה לפי סעיף 37 (א), ינוכה מהמענק המשתלם לפי סעיף קטן (א).

(ג) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם הגשת בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה – בתום שנתיים לאחר הנישואין.

(ג) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם הגשת בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה זכאית לה לאחרונה לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה אותה שעה לולא נישאה.

(ד) הופקעו הנישואין השניים במות בן-הזוג תוך שנתיים חמש שנים מיום שנתקיימו, או הופקעו בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך שנתיים חמש שנים מיום שנתקיימו, תשולם לאשה מיום הפקעת הנישואין אותה קצבה שהיתה משתלמת לה אותה שעה אילולא נישאה, אולם אם כבר שולם לה מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבלה, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש מעל למחציתה.

 

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 107 (ה"ח 1261)

החלפת סעיף 31

הנוסח הקודם:

מענק לאלמנה שנישאה

31. (א) אלמנה שהיא זכאית לקצבה ונישאה – ישולם לה מענק כסכום הקצבה שהיתה זכאית לה, לולא נישאה, כמפורט בסעיף קטן (ג), כפול שלושים ושש, ובאלמנה שבגלל האמור בסעיפים 30, 35 או 36 משלמים לה קצבה בשיעור מופחת או אין משלמים לה קצבה, תיחשב כקצבה לענין זה הקצבה שהיתה זכאית לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.

(ב) מענק ששולם לאלמנה לפי סעיף 37 (א), ינוכה מהמענק המשתלם לפי סעיף קטן (א).

(ג) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם הגשת בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה זכאית לה לאחרונה לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה אותה שעה לולא נישאה.

(ד) הופקעו הנישואין השניים במות בן-הזוג תוך חמש שנים מיום שנתקיימו, או הופקעו בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך חמש שנים מיום שנתקיימו, תשולם לאשה מיום הפקעת הנישואין אותה קצבה שהיתה משתלמת לה אותה שעה אילולא נישאה, אולם אם כבר שולם לה מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבלה, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש מעל למחציתה.

(ה) פקעה זכותה של האשה לקצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ד) הגיע כדי שיעור המענק שקיבלה, תהיה היתרה חוב של האשה או של עזבונה לאוצר המדינה.

 

מיום 1.4.1999

תיקון מס' 40

ס"ח תשנ"ט מס' 1705 מיום 2.3.1999 בעמ' 120 (ה"ח 2781)

(ד) הופקעו הנישואין השניים במות בן הזוג של מי שהיה זכאי לקצבה כאמור בסעיף קטן (א) תוך חמש עשר שנים מיום שנתקיימו, או הופקעו בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך חמש עשר שנים מיום שנתקיימו, תשולם לבן הזוג מיום הפקעת הנישואין אותה קצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא, אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש מעל למחציתה.

 

מיום 1.3.2005

תיקון מס' 45

ס"ח תשס"ה מס' 1979 מיום 3.2.2005 בעמ' 126 (ה"ח 62)

(ד) הופקעו הנישואין השניים במות בן הזוג של מי שהיה זכאי לקצבה כאמור בסעיף קטן (א) תוך עשר שנים מיום שנתקיימו, או הופקעו בכל זמן שהוא כתוצאה מהליכים שהחלו בהם תוך עשר שנים מיום שנתקיימו פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום הפקעת הנישואין אותה קצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא, אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה בשום חודש מעל למחציתה.

(ה) פקעה זכותו של בן הזוג לקצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ד) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.

(ו) לענין סעיף זה, "פקיעה" – לרבות במות בן הזוג.

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 709 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 31(ז)

הגבלת גמלאות כפל

32.  (א)  בסעיף זה, "גמלאות כפל" – שתי קצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצירוף אחת או יותר מגמלאות אלה:

(תיקון מס' 30)  תש"ן-1990

(1)   (בוטל);

מיום 1.9.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1328 מיום 10.8.1990 בעמ' 189 (ה"ח 2000)

ביטול פסקה 32(א)(1)

הנוסח הקודם:

(1) קצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(2)   פיצויים שבועיים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947;

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

(3)   קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קצבה או תשלום כאמור, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 34;

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

החלפת פסקה 32(א)(3)

הנוסח הקודם:

(3) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו, למעט גמלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 34;

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

(4)   קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.

מיום 1.9.2016

תיקון מס' 59

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1143 (ה"ח 636)

(4) קצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שנקבעה לענין סעיף 35 שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.

          (ב)  היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל.

          (ג)   על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקצבה לפי חוק זה זכאי לקצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב), כיחס של כל קצבה וקצבה אל סכומן הכולל של הקצבאות לפני ההפחתה.

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

          (ד)  המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה –

          "משכורת קובעת משוקללת" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;

(2)   לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א – המשכורת הקובעת;

לעניין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;

          "תוספות לקצבה" – התוספות לקצבה כאמור בסעיף 9ב המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 183 (ה"ח 436)

(ד) המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגמלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגמלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תבוא במקומה המשכורת הקובעת המחושבת כאילו עבד העובד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו. בסעיף קטן זה –

"משכורת קובעת משוקללת" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;

(2) לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 9א – המשכורת הקובעת;

לעניין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספות לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו;

"תוספות לקצבה" – התוספות לקצבה כאמור בסעיף 9ב המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו.

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

          (ה)  שירת עובד בעת ובעונה אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבה לפי חוק זה בעודף כאמור.

מיום 1.9.2016

תיקון מס' 59

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1143 (ה"ח 636)

(ה) שירת עובד בעת ובעונה אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לענין סעיף 35 לעניין סעיף זה, וסך כל הקצבאות והגמלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) – תופחת הקצבה לפי חוק זה בעודף כאמור.

          (ו)   סעיף זה אינו גורע מהאמור בסעיף 21.

(תיקון מס' 30)  תש"ן-1990

          (ז)   הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:

(1)   הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;

(2)   הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

מיום 1.4.1977

תיקון מס' 16

ס"ח תשל"ז מס' 844 מיום 17.2.1977 בעמ' 82 (ה"ח 1275)

הוספת סעיף קטן 32(ז)

 

מיום 1.4.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 108 (ה"ח 1261)

(ז) על אף האמור בסעיף זה, ייקרא סעיף קטן (ב) לגבי המנויים להלן כאילו במקום "70%", פעמיים, נאמר "90%":

(1) אלמנה הזכאית בן זוג הזכאי לגמלאות כפל, כאשר האחת היא קצבת שאיר עקב פטירת בעלה בן זוגו, והשניה היא קצבת פרישה;

(2) הזכאי לגמלאות כפל, כאשר האחת היא קצבת פרישה או קצבת שאיר לאלמנה לבן זוג, והשניה היא קצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

 

מיום 1.9.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1328 מיום 10.8.1990 בעמ' 189 (ה"ח 2000)

החלפת סעיף קטן 32(ז)

הנוסח הקודם:

(ז) על אף האמור בסעיף זה, ייקרא סעיף קטן (ב) לגבי המנויים להלן כאילו במקום "70%", פעמיים, נאמר "90%":

(1) בן זוג הזכאי לגמלאות כפל, כאשר האחת היא קצבת שאיר עקב פטירת בן זוגו, והשניה היא קצבת פרישה;

(2) הזכאי לגמלאות כפל, כאשר האחת היא קצבת פרישה או קצבת שאיר לבן זוג, והשניה היא קצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

סייגים לסעיף 32

33.  (א)  סעיף 32 אינו חל על קצבה לפי חוק זה של מי שלפני כ"ח בתשרי תשכ"ח (1 בנובמבר 1967) (להלן בסעיף זה – יום התיקון) היה זכאי לה ולגמלה מן המפורטות בסעיף 32(א) למעט קצבה שניה לפי חוק זה וקצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי (להלן בסעיף זה – קצבת פגיעה בעבודה).

          (ב)  מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותה בקצבה אילו סעיף 32 עמד בתוקף אותה שעה, לא תובא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.

          (ג)   מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקצבה לפי חוק זה או בקצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:

(1)   בחר הזכאי לקצבה כאמור בקצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקצבה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;

(2)   בחר הזכאי בקצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, ובלבד שהתביעה לקצבת פגיעה בעבודה הוגשה על ידיו תוך שנים-עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;

(3)   על אף האמור בפסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פסקה.

גמלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום

34.  (א)  בסעיף זה –

(תיקון מס' 4)  תשל"ג-1973

          "חוקי השיקום" – חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;

          "גמלה לפי חוקי השיקום" – תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

          (ב)  הזכאי עקב מאורע אחד לקצבה לפי פרק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום – הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

          (ג)   בחר בקצבה לפי פרק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.

          (ד)  (1)   הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגמלה לפי חוק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.

 

(2)   סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ"ז בתשרי תשכ"ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 35)  תשנ"ב-1992

          (ה)  על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, יהיה זכאי לקיצבה לפי סעיף 20(א) וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי חוק הנכים.

(תיקון מס' 62) תשע"ט-2018

          (ו)   (1)   על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו שאיריו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום; ואולם כל עוד בן הזוג או היתומים זכאים לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תנוכה מקצבתם לפי חוק זה מחצית מסכום התגמולים או מחצית מסכום הקצבה, לפי הסכום הנמוך, והתגמולים וההטבות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ישולמו במלואם;

(2)   היה סך כל הקצבאות המגיעות לבן הזוג וליתומים לפי חוק זה בצירוף התגמולים המגיעים להם לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת של העובד שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקצבתם לפי חוק זה, והתגמולים וההטבות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ישולמו במלואם; לעניין זה, "משכורת קובעת משוקללת" – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 32(ד), ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים "לעניין הגדרה זו" – לא תחול;

(3)   לעניין פסקה (2), לא תובא בחשבון התגמולים התוספת לפי סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים, ובזכאי לתגמולים לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק – לא יובא בחשבון ההפרש שבין אותם תגמולים לבין התגמולים לפי סעיף 9(א) לאותו חוק.

מיום 4.6.1967

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ג מס' 686 מיום 1.3.1973 בעמ' 80 (ה"ח 1023)

(א) בסעיף זה –

"חוקי השיקום" – חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל–1970 וכל חוק אחר ששר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, קבע בצו כחוק שיקום לענין חוק זה;

"גמלה לפי חוקי השיקום" – תגמולים, הענקה או מענק המגיעים לפי חוקי השיקום.

 

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 108 (ה"ח 1261)

(ב) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק זה לקצבה לפי פרק זה ולגמלה לפי חוקי השיקום — הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגמלה לפי חוקי השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגמלאות לפי חוק זה.

(ג) בחר בגמלה לפי פרק זה בקצבה לפי פרק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגמלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.

 

מיום 1.4.1992

תיקון מס' 35

ס"ח תשנ"ב מס' 1392 מיום 26.3.1992 בעמ' 162 (ה"ח 2125)

הוספת סעיף קטן 34(ה)

 

מיום 1.12.2018

תיקון מס' 62

ס"ח תשע"ט מס' 2760 מיום 28.11.2018 עמ' 66 (ה"ח 809)

הוספת סעיף קטן 34(ו)

קצבה ומשכורת (תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

35.    (א)  זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד הממשלתי, ביחידת הסמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלט עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

          (ב)  לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.

          (ג)   חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.

          (ד)  זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

(1)   ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;

(2)   הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);

משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

          (ה)  זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.

(תיקון מס' 26) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 32) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 43) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

          (ו)   הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שוטר או סוהר, משהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השנייה.

 

 

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009 (תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

          (ז)   בסעיף זה –

          הכנסה כוללת" – המשכורת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;

          "משכורת קובעת" – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 32(ד), ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים "לעניין הגדרה זו" – לא תחול.

          "המשכורת הקיימת" – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;

          "קצבה רגילה" – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.

מיום 1.8.1970

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ל מס' 599 מיום 22.7.1970 בעמ' 120 (ה"ח 849)

החלפת סעיף קטן 35(א)

הנוסח הקודם:

(א) זכאי לקצבה המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, וכן אלמנה הזכאית לקצבת שאיר, שמשכורתם הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתם – תשולם להם קצבה כהפרש שבין משכורתם הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהייתה מגיעה להם אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם להם כל קצבה;

(2) זכאי לקצבת שאיר, להוציא אלמנה הזכאית לקצבת שאיר, שמשכורתו הקיימת פחותה ממחצית המשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את הקצבה – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין מחצית המשכורת הקובעת, ובלבד שאותה קצבה לא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המחצית האמורה, לא תשולם לו כל קצבה.

 

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 108 (ה"ח 1261)

(א) זכאי לקצבה, להוציא אלמנה הזכאית בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתו – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65, או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד בשירותי המודיעין והבטחון ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65, לא תפחת קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקצבה, והיא שנתיים אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל 60, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

(2)(3) זכאי לקצבת שאיר שמשכורתו הקיימת פחותה ממחצית המשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את הקצבה – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין מחצית המשכורת הקובעת, ובלבד שאותה קצבה לא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המחצית האמורה, לא תשולם לו כל קצבה.

 

מיום 1.4.1981

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 בעמ' 171 (ה"ח 1526)

(א) זכאי לקצבה, להוציא בן זוג הזכאי לקצבת שאיר זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתו – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65, או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד בשירותי המודיעין והבטחון ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65, לא תפחת קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקצבה, והיא שנתיים אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל 60, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

(3) זכאי לקצבת שאיר שמשכורתו הקיימת פחותה ממחצית המשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את הקצבה – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין מחצית המשכורת הקובעת, ובלבד שאותה קצבה לא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המחצית האמורה, לא תשולם לו כל קצבה.

 

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 124 (ה"ח 1820)

(א) זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתו – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65, או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד בשירותי המודיעין והבטחון עובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65, לא תפחת קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקצבה, והיא שנתיים אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל 60, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

 

מיום 1.4.1988

תיקון מס' 26

ס"ח תשמ"ח מס' 1241 מיום 9.3.1988 בעמ' 44 (ה"ח 1867)

35. (א) זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתו – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65 60, או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 65 60, לא תפחת קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקצבה, והיא שנתיים אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל 60, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

(ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.

(ג) חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.

(ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:

(1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה או בגוף שנקבע כקופה ציבורית לענין סעיף זה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;

(2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);

משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.

(ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 65.

 

מיום 1.2.1992

תיקון מס' 32

ס"ח תשנ"ב מס' 1381 מיום 30.1.1992 בעמ' 63 (ה"ח 2094)

(א) זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתו – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 60 55, או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 60 55, לא תפחת קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקצבה, והיא שנתיים אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל 60 55, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

(ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.

(ג) חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.

(ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:

(1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה או בגוף שנקבע כקופה ציבורית לענין סעיף זה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;

(2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);

משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.

(ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 65 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל 55.

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 52 (ה"ח 64)

(א) זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתו – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 55 לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' לתוספת השניה (בסעיף זה – הגיל הקובע), או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל 55 לגיל הקובע, לא תפחת קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקצבה, והיא שנתיים אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל 55 לגיל הקובע, ושנה אחת בכל מקרה אחר;

(ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.

(ג) חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.

(ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:

(1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה או בגוף שנקבע כקופה ציבורית לענין סעיף זה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;

(2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);

משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.

(ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל 55 לגיל הקובע.

 

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 184 (ה"ח 436)

הוספת סעיף קטן 35(ז)

 

מיום 1.9.2016

תיקון מס' 59

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1143 (ה"ח 636)

35. (א) זכאי לקצבת פרישה, המקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה (בסעיף זה – המשכורת הקיימת), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) זכאי לקצבת פרישה, שמשכורתו הקיימת פחותה מהמשכורת הקובעת שלפיה יש לחשב את קצבתו – תשולם לו קצבה כהפרש שבין משכורתו הקיימת לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף זה; עלתה המשכורת הקיימת על המשכורת הקובעת לא תשולם לו כל קצבה;

(2) על אף האמור בפסקה (1) –

(א) אם הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בסעיף זה – הגיל הקובע), או אם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א ונציב השירות פרסם לגביו הודעה בתוקף סמכותו לפי סעיף 100(א), לא תפחת קצבתו משני שלישים של הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1);

(ב) כל עוד לא הגיע הזכאי לקצבת פרישה לגיל הקובע, לא תפחת קצבתו משליש הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), אלא אם משתלמת לו משכורת מאוצר המדינה על שירות כלשהו, אפילו חוק זה אינו חל עליו, וטרם עברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקצבה, והיא שנה אחת אם יצא לקצבה בטרם הגיע לגיל הקובע, וחצי שנה בכל מקרה אחר;

(3) (נמחקה).

(א) זכאי לקצבת פרישה שחזר לשירות במשרד הממשלתי, ביחידת הסמך או בגוף אחר שהוראות סעיף קטן זה חלות עליו או הוחלט עליו שמהם פרש, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.

(ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקצבה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.

(ג) חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.

(ד) זכאי לקצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:

(1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה או בגוף שנקבע כקופה ציבורית לענין סעיף זה, ומשרה זו אינה מזכה בגמלה או בתשלום כיוצא בה;

(2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפסקה (1);

משכורתו בעד העבודה כאמור בפסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.

(ה) זכאי לקצבת פרישה שהיוון חלק מקצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שוטר או סוהר, משהגיעו לגיל הקובע משהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השנייה.

(ז) בסעיף זה, בסעיף זה –

הכנסה כוללת" – המשכורת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;

"משכורת קובעת" – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 32(ד), ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים "לעניין הגדרה זו" – לא תחול;

"המשכורת הקיימת" – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;

"קצבה רגילה" – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה.

קצבה לבן-זוג שהגיע לגיל 45 (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

36.  (א)  על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד ברשות עצמו רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שניים אלה:

(1)   הוא אינו עומד ברשות עצמו;

(2)   הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

          (ב)  ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

          (ג)   אלמנתו של מי שנפטר לפני כ"ח בתשרי תשכ"ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (ד)  לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 109 (ה"ח 1261)

קצבה לאלמנה שהגיעה לבן זוג שהגיע לגיל 45

36. (א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לאלמנה העומדת ברשות עצמה רק החל מהגיעה לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לה או לנפטר ילד שנתמלאו בו שנים אלה:

(1) הוא אינו עומד בפני עצמו;

(2) הוא ילדו של הנפטר והאלמנה כאחד, או פרנסתו כולה על האלמנה, או פרנסתו עליה במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.

(א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, תשולם קצבת שאיר לבן זוג העומד ברשות עצמו רק החל מהגיעו לגיל ארבעים וחמש, זולת אם לו או לנפטר ילד שנתמלאו בו שניים אלה:

(1) הוא אינו עומד ברשות עצמו;

(2) הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.

(ב) ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

(ב) (ג) אלמנתו של מי שנפטר לפני כ"ח בתשרי תשכ"ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 709 (ה"ח 635)

הוספת סעיף קטן 36(ד)

מענק לבן זוג כשאין קצבה (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

37.    (א)  בן זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 36 או בסעיף 28(א)(1) לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים-עשר; אולם בן זוג שסעיף 36 חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (ב)  לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום "תקופת הנישואין" יקראו "התקופה המשותפת".

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 109 (ה"ח 1261)

החלפת סעיף 37

הנוסח הקודם:

מענק לאלמנה כשאין קצבה

37. (א) אלמנה שאיננה מקבלת קצבת שאיר בגלל האמור בסעיף36 או בסעיף 28(א)(1) לגבי תקופת הנישואין – ישולם לה מענק כקצבה שהיתה זכאית לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים עשר; אולם אלמנה שסעיף 36 חל עליה ושהגיעה במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שתגיע לגיל 45.

(ב) אלמנה שסעיף 35 חל עליה במות הנפטר – ישולם לה מענק בשיעור ההפרש שבין הקצבה שהיתה מגיעה לה, אילולא הוראת סעיף 35, ובין הקצבה המגיעה לה אותה שעה לפי אותו סעיף כפול שנים עשר; ולא תהיה זכאית לקבל את מלוא קצבתה או קצבה בשיעור מוגדל, אלא כתום חמישה עשר חדשים מהאחד לחודש שבו מת הנפטר, אף אם חדלה לקבל משכורת או חל שינוי בשיעורה לפני תום אותה תקופה.

(ג) אלמנה שסעיף 35 חל עליה תוך חמישה עשר חדשים מהאחד לחודש שבו מת הנפטר – ישולם לה המענק האמור בסעיף קטן (ב) בניכוי החלק החמישה עשר ממנו בעד כל חודש שחלף בין האחד לחודש האמור לבין המועד שבו החלה לקבל משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית, ולא תהא זכאית לקבל את מלוא קצבתה או קצבה בשיעור מוגדל אלא כתום חמישה עשר החדשים האמורים, אף אם חדלה לקבל משכורת כאמור או חל שינוי בשיעורה לפני תום אותה תקופה.

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 709 (ה"ח 635)

37. (א) בן זוג שאיננו מקבל קצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 36 או בסעיף 28(א)(1) לגבי תקופת הנישואין – ישולם לו מענק כקצבה שהיה זכאי לה אילולא האמור בסעיפים אלה כפול שנים-עשר; אולם בן זוג שסעיף 36 חל עליו ושהגיע במות הנפטר לגיל 43, יהיה המענק בשיעור המכפלה של מחצית הקצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל 45.

(ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום "תקופת הנישואין" יקראו "התקופה המשותפת".

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

38.  (בוטל).

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 709 (ה"ח 635)

ביטול סעיף 38

הנוסח הקודם:

דין אשה הזכאית למזונות

38. (א) אדם שנתגרש מאשתו ואגב כך נתחייב בתשלום מזונותיה, על פי פסק דין או על פי הסכם בכתב, רואים את האשה, בענין הזכויות הקשורות במותו לפי חוק זה, כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שאם תגיע לה קצבה, היא לא תעלה על סך המזונות שהאדם היה חייב בהם ערב פטירתו.

(ב) לענין סעיף קטן (א) יחולו כללים אלה:

(1) היה לממונה יסוד להניח, כי החיוב במזונות או השינוי בשיעורים נקבעו למראית עין – על תובעת הגמלה לפי סעיף זה הראיה, כי החיוב או השינוי הוא כן;

(2) חל שינוי ניכר במשכורת הקובעת מאז נקבעה זכות הגרושה לקצבה, רשאי הממונה לשנות את קצבתה לפי חישובים ונימוקים שבית משפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא פטירתו של החייב.

(ג) אדם שנפרד מאשתו פרידה של קבע, דינה לענין חוק זה כדין גרושה, אף אם לא השאיר אחריו אשה אחרת.

גמלה ופיצוי פרישה (תיקון מס' 23) תשמ"א-1981

39.  (א)  עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט למענק לפי סעיפים 23 או 27, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה;

          (ב)  שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.

          (ג)   מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי סעיף 34 ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.

          (ד)  מי שחל עליו סעיף 33(ג) ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו באותו סעיף, ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי סעיף 34.

(תיקון מס' 7)  תשל"ג-1973 (תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977

          (ה)  הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 17א, 35, 36, 46, 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.

(תיקון מס' 23) תשמ"א-1981

          (ו)   עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:

(1)   פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2)   תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;

(3)   הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המרבי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,

יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.

(תיקון מס' 23)  תשמ"א-1981

          (ז)   עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1)   פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2)   הוא זכאי לגמלאות כפל לפי סעיף 32(א)(3) או (4), או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 85 או 86, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(תיקון מס' 55) תשע"ד-2014

(3)   תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 85, ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה סעיף 86, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 32(א)(3) או (4), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות:

(4)   הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 85 או 86 או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 32(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,

יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).

(תיקון מס' 23)  תשמ"א-1981 (תיקון מס' 55) תשע"ד-2014

          (ח)  על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.

(תיקון מס' 23)  תשמ"א-1981

          (ט)  בסעיף זה –

          "שיעור מרבי" – השיעור המרבי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;

          "פיצויי פיטורים" – כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963;

          "תקופת שירות בפועל" – לרבות –

(1)   תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 83, או לפי סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תשי"ד–1954;

(2)   תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור בסעיף 11(4), או בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תשי"ד–1954.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 255 (ה"ח 943)

(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 29(ה), 35, 36, 46(ב), 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.

 

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 108 (ה"ח 1261)

(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 17א, 35, 36, 46(ב) 46, 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.

 

מיום 7.4.1981

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 בעמ' 171 (ה"ח 1526)

39. (א) עובד או שאירו הזכאים, בגלל פרישת העובד, לגמלה לפי חוק זה, פרט למענק לפי סעיפים 23 או 27, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה לפיצויי פיטורים המשתלמים לעובד או לשאיריו, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה;

(ב) שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגמלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.

(ג) מי שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי סעיף 34 ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה — הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.

(ד) מי שחל עליו סעיף 33(ג) ובחר בקצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו באותו סעיף, ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקצבה בגלל בחירתו לפי סעיף 34.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גמלתו, או אף אם הגמלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 17א, 35, 36, 46, 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.

(ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:

(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;

(3) הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המרבי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,

יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.

(ז) עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2) הוא זכאי לגמלאות כפל לפי סעיף 32(א)(3) או (4), או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 85 או 86, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 85, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליה סעיף 86, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 32(א)(3) או (4), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות:

(4) הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 85 או 86 או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 32(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,

יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).

(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעביד קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.

(ט) בסעיף זה –

"שיעור מרבי" – השיעור המרבי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;

"פיצויי פיטורים" – כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;

"תקופת שירות בפועל" – לרבות –

(1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 83, או לפי סעיף 52 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תשי"ד-1954;

(2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון תקופת השירות מכוח האמור בסעיף 11(4), או בסעיף 12(4) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תשי"ד-1954.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 55

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(ז) עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2) הוא זכאי לגמלאות כפל לפי סעיף 32(א)(3) או (4), או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 85 או 86, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 85, ותקופת עבודתו אצל מעביד מעסיק אחר שחל עליה סעיף 86, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 32(א)(3) או (4), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות:

(4) הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 85 או 86 או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 32(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,

יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן – תקופת השירות העודפת).

(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעביד מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.

מענק לשאירים במקום גמלאות אחרות (תיקון מס' 19) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 24)  תשמ"ו-1986

40.  עובד שנפטר לאחר שלוש שנות שירות, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:

 

(1)   פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור בסעיף 39(א);

(תיקון מס' 24)  תשמ"ו-1986

(2)   המענק שהיה משתלם להם לפי סעיף 27 אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור בסעיף 39(א) – בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר.

          שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

מיום 21.7.1978

תיקון מס' 19

ס"ח תשל"ח מס' 902 מיום 21.7.1978 בעמ' 152 (ה"ח 1341)

40. עובד שנפטר לאחר חמש שנות שירות, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במענק לפי סעיף 27 במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה, כאילו שירת פחות מחמש שנים; ואם מגיעים להם פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפי פרישתו, כפול חמש לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:

(1) פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור בסעיף 39(א);

(2) המענק שהיה משתלם להם לפי סעיף 27 אילו שירת העובד פחות מחמש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור בסעיף 39(א) – בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול חמש, הכל לפי הקטן יותר.

שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

 

מיום 1.4.1982

תיקון מס' 24

ס"ח תשמ"ו מס' 1184 מיום 3.7.1986 בעמ' 184 (ה"ח 1735)

40. עובד שנפטר לאחר חמש שלוש שנות שירות, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור במקום כל הגמלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה באחד מאלה:

(1) פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור בסעיף 39(א);

(2) המענק שהיה משתלם להם לפי סעיף 27 אילו שירת העובד פחות מחמש משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור בסעיף 39(א) – בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול חמש שלוש, הכל לפי הקטן יותר.

שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה – הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

41.  (בוטל).

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 109 (ה"ח 1261)

ביטול סעיף 41

הנוסח הקודם:

דין העובדת כדין העובד

41. האמור בחוק זה לגבי עובד ושאיריו של נפטר יחול לגבי עובדת ושאיריה של נפטרת, בתיאומים לפי הענין, אלא שאלמן לא יהיה זכאי לקצבה כלשהי אם הוא עומד ברשות עצמו, וכן לא יהיה זכאי לקצבה לפי סעיף 28 (א) (1) אלא אם היה בעלה של הנפטרת לפחות שלוש שנים לפני מותה או אם ילדה לו ילד.

פרק ג': תביעות ותשלומים

תביעות

42.    (א)  התובע גמלה יגיש את תביעתו לממונה.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:

(1)   נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;

(2)   נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

(תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

          (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי סעיף 42ב או שהתקיימו נסיבות כאמור בסעיף 42א(ב).

          (ב)  הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיו ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

          (ג)   הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.

          (ד)  (1)   הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים על גמלת בינים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגמלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיו ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

(2)   סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 709 (ה"ח 635)

הוספת סעיפים קטנים 42(א1), 42(א2)

בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

42א.  (א)  ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:

(1)   נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;

(2)   נקבע כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

          (ב)  נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי סעיף 42 גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 709 (ה"ח 635)

הוספת סעיף 42א

רישום הערה (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

42ב.  (א)  הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 42א(א), ירשום הממונה ברישומיו הערה בדבר פסק הדין ויכלול בה, בין השאר, את כל אלה (בחוק זה – הערה):

(1)   הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;

(2)   השיעור להעברה;

(3)   אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;

(4)   אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור בסעיף 17א(ב), ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;

(5)   אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור בסעיף 58א(ב)(2)(ב), ואילך.

          (ב)  נוסף על האמור בסעיפים 17א(ב) ו-58א(ג)(1) ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.

          (ג)   הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן זוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי סעיף 42ג.

          (ד)  לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין סעיף 43.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 710 (ה"ח 635)

הוספת סעיף 42ב

תקנות לעניין רישום הערה (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

42ג.   שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)  בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרטי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי סעיף 42ב;

(2)  אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);

(3)  הודעה על רישום הערה לפי סעיף 42ב, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;

(4)  דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 21א(א) והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם לסעיף 58א.

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 711 (ה"ח 635)

הוספת סעיף 42ג

ערעור

43.  (א)  תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה או החלטת בינים של הממונה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969.

          (ב)  שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.

          (ג)   בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

החלטות חדשות

44.  הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין, בין ביזמתו ובין לפי בקשת אדם הזכאי לגמלה, אף אם כבר הוחלט בה סופית לפי סעיף 43, אם נוכח על סמך ראיות חדשות, שלא היו לפני המחליט הקודם, כי אותה החלטה בטעות יסודה; דין ההחלטה החדשה יהיה לכל דבר, לרבות זכות הערעור, כדין כל החלטה אחרת, אולם לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת הערעור עליה לפי סעיף 43, ואם הוגש הערעור – עד שבית הדין האזורי יורה לבצעה, בין בהחלטתו הסופית ובין בהחלטת ביניים.

גמלאות מאוצר המדינה

45.  הגמלאות ישולמו מאוצר המדינה.

מאימתי משלמים קצבה

46.  (א)  קצבה תשולם ביום האחרון של כל חודש, החל מהחודש אחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, אולם מי שביום כ"ח בתשרי תשכ"ה (1 בנובמבר 1967) היה זכאי לקצבה והיא השתלמה לו בפועל, תשולם לו קצבה, ולפי הענין – לשאיריו, בראש כל חודש.

(תיקון מס' 50) תשס"ט-2009

          (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור בסעיף 9, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.

(תיקון מס' 3) תשל"ב-1973

          (ב)  עובד שיצא לקצבה לפי סעיף 17(1) או (3) לפני שהגיע לגיל 60 – תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.

(תיקון מס' 18) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

          (ג)   עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף 17א, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה – גיל פרישת חובה); אולם –

(תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

(תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

(1)   אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;

(2)   אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;

(3)   אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.

מיום 1.3.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 686 מיום 1.3.1973 בעמ' 78 (ה"ח 1033)

(ב) עובד שיצא לקצבה לפי סעיף 17(1) לפי סעיף 17(1) או (3) לפני שהגיע לגיל 60 – תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור.

 

מיום 1.4.1976

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 109 (ה"ח 1261)

הוספת סעיף קטן 46(ג)

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 52 (ה"ח 64)

(ג) עובד שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף 17א, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל 65 לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה – גיל פרישת חובה); אולם –

(1) אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל 65 לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;

(2) אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל 65 לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;

(3) אם העובד אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך קבעה הועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.

 

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 184 (ה"ח 436)

הוספת סעיף קטן 46(א1)

שינוי שיעור קצבה – מאימתי (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977

47.  אירע מקרה בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 110 (ה"ח 1261)

47. אירע מקרה אחרי האחד בחודש פלוני שיש בו כדי להגדיל או להקטין את שיעור הקצבה של זכאי פלוני או להפסיק זמנית את תשלומה או לבטל את ההפסקה או את הזכות לקצבה, אין מביאים אותו בחשבון לענין תשלום הקצבה בעד אותו חודש, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.

תשלום בעד תקופה שלפני הגשת בקשה

48.  (א)  לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.

         (ב)  הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגמלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגמלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – מיום תום תקופת הערעור.

תשלום גמלה שלא לידי הזכאי

49.  (א)  גמלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גמלה המגיעה לאדם נתון לאפוטרופסות – תשולם לאפוטרופוס.

          (ב)  נוכח הממונה, כי מתן גמלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגמלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגמלה ביום הגשת התובענה, ובלבד הזכאי, רשאי הממונה לאחר הודעה מוקדמת של חמישה-עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגמלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.

          (ג)   החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי סעיף 43, יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי – אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על ידי בית משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו – אם היה לזכאי אפוטרופוס.

התיישנות זכות התביעה

50.  הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה, אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן.

איסור צבירת תשלום

51.  זכאי שלא גבה כספי גמלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו – רשאי הממונה להחליט על פקיעת זכותו לקבלם.

דין גמלאות המגיעות לזכאי לגמלה שנפטר

52.  (א)  זכאי לקצבה שנפטר ולא גבה את הקצבאות המגיעות לו בעד החודש שבו נפטר והחדשיים שקדמו לאותו חודש או חלק מהן – ישולמו קצבאות אלה לידי בן-זוגו, הורו או ילדו של הזכאי, אם לפני פטירתו הורה הזכאי לשלמן כן; לא הורה הזכאי, והיה לו בן-זוג – ישולמו הקצבאות האמורות לידיו; אם גם לא היה בן-זוג, ינהגו בקצבאות לפי סעיף קטן (ב).

(תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977

          (ב)  (1)   זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו בן-זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.

(2)   לא הוגשה כל תביעה של שאיר – תחולק הגמלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקצבה – רשאי הוא לעכב את תשלום הגמלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגמלה על ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגמלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקצבה.

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 110 (ה"ח 1261)

(ב) (1) זכאי לגמלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גמלה המגיעה לו, תשולם הגמלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקצבאות המשתלמות לשאירים; לענין זה יראו אלמנה כזכאית לקצבה אף שאינה זכאית לקצבת שאיר לענין זה יראו בן-זוג כזכאי לקצבה אף אם אינו זכאי לקצבת שאיר.

מעשה מרמה

53.  הוכח כי ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב-25 אחוזים.

הפסקת השירות עקב מעשה מרמה

54.  (א)  היה לממונה יסוד סביר לחשוד כי עובד גרם במרמה להפסקת שירותו והוגשה על מעשה המרמה תובענה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, רשאי אב בית הדין למשמעת, על פי בקשת הממונה ולאחר שניתנה לנוגע בדבר הזדמנות נאותה להשמיע את דבריו, לעכב את התשלום של גמלאות המגיעות עקב פרישת העובד כאמור, כולן או מקצתן, עד להחלטת בית הדין בתובענה.

          (ב)  על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.

          (ג)   תקופת ההתיישנות שבסעיף 66 לחוק המשמעת לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.

          (ד)  מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגמלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגמלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.

          (ה)  החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

שאיר שגרם למות המזכה

55.  שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של עובד או של זכאי לקצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת – לא תשולם לו גמלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.

קצבה לאדם במאסר

56.  נמצא אדם במאסר על פי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר – לא תשולם לו כל קצבה בעד הזמן שהוא במאסר.

תשלום קצבה במקרה של פסילה מוגבלת

57.  מי שנפסל לשירות המדינה לתקופה מוגבלת לפי החלטת בית דין למשמעת, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:

(תיקון מס' 36)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 43) תשס"ד-2004

(1)   לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח–1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;

(2)   בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;

(3)   נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 36

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.3.1994 בעמ' 85 (ה"ח 2184)

(1) לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או 55 שנים לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח–1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;

 

מיום 1.4.2004

תיקון מס' 43

ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 בעמ' 52 (ה"ח 64)

(1) לא תשולם לו גמלה לתקופת הפסלות; ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או 55 שנים או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח–1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;

העברת זכות לקצבה (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

58.    (א)  חלק הקצבה שאינו עולה על סכום שנקבע לענין סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או מחצית הקצבה – הכל לפי הסכום הגבוה יותר, לא יהא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד אלא לשם תשלום מזונות.

(תיקון מס' 7) תשל"ג-1973

          (ב)  "הקצבה", לענין סעיף קטן (א) – הקצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיפים 32, 33 ו-35.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 256 (ה"ח 943)

(ב) "הקצבה", לענין סעיף קטן (א) – הקצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיפים 29, 32, 33 ו-35.

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 711 (ה"ח 635)

העברת זכות לגמלה לקצבה

העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

58א.  (א)  על אף האמור בסעיפים 49 ו-58, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ונרשמה הערה לפי סעיף 42ב, יחולו, כל עוד בן הזוג לשעבר בחיים, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור בסעיף 21א(ב) – סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר);

(2)   ביקש זכאי להוון לסכום חד-פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות סעיף 109(ב)(4), יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;

(2)   לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –

(א)   בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;

(ב)   בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין –

(1)   לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה – מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, "גיל הפרישה לגננת" ו"גננת ותיקה" – כהגדרתם בסעיף 64;

(2)   לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 17(4), כפי שהוא נקרא בסעיף 72א, ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי סעיפים 25(2) או (3) או 17א – מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, "גיל הפרישה לשוטר" – כהגדרתו בסעיף 69א;

(3)   לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;

(4)   נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה – על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;

(5)   נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות סעיף 21א(א)(4).

          (ג)   (1)   הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין;

(2)   הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר;

(3)   יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין סעיף 58(ב).

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 711 (ה"ח 635)

הוספת סעיף 58א

הגבלה על קיזוז

59.  אוצר המדינה אינו רשאי לקזז גמלאות כנגד חוב המגיע מזכאי לגמלה, חוץ מחובות אלה:

(1)   מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גמלאות;

(2)   מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;

(3)   סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גמלאותיו או פיצויי פיטורים;

(4)   סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 60;

(5)   הוצאות שחויב בהם הזכאי לפי סעיף 97.

תביעות נגד צד שלישי (תיקון מס' 9) תשל"ה-1975

60.  (א)  היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

          (ב)  הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.

          (ג)   (1)  היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.

(תיקון מס' 18)  תשל"ז-1977

(2)   הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.

          (ד)  לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

מיום 25.9.1976

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ה מס' 780 מיום 8.8.1975 בעמ' 238 (ה"ח 1079)

(א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין) או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לשיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

 

מיום 25.9.1976

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 110 (ה"ח 1261)

(ג) (1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגמלה או בפיצויים.

(2) הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש – עד לאחר תום תקופת הערעור.

דין נכה הנוהג שלא כראוי

61.  קצבתו של זכאי ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו, רשאי הממונה להפחית, להתלות או לשלול ממנה אותו חלק שבו היא עודפת על הקצבה שהיתה מגיעה לולא הנכות, אם אותו זכאי –

(1)   גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;

(2)   הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;

(3)   נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;

(4)   נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר (תיקון מס' 56) תשע"ד-2014

62.  (א)  מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות סעיף 58א אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

          (ב)  נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגמלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

(תיקון מס' 36)  תשנ"ד-1994

          (ג)   החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

מיום 10.3.1994

תיקון מס' 36

ס"ח תשנ"ד מס' 1453 מיום 10.3.1994 בעמ' 85 (ה"ח 2184)

הוספת סעיף קטן 62(ג)

 

מיום 6.2.2015

תיקון מס' 56

ס"ח תשע"ד מס' 2466 מיום 6.8.2014 עמ' 713 (ה"ח 635)

תשלום גמלה לפרנסת בני משפחה או בן זוג לשעבר

(א) מקום שנשללה גמלה, כולה או מקצתה, מאדם או שהופסק לו תשלומה בהחלטת הממונה, רשאי הממונה להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שהאדם חייב בפרנסתם, ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוג לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות סעיף 58א אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה; אולם אם נשללה גמלה מאדם עקב החלטת בית הדין למשמעת, לא יורה הממונה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

הוראה לצורך קביעת זכות לגמלה של בני משפחה (תיקון מס' 7) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 18) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 23) תשמ"א-1981

63.  מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 31, 32, 33, 34, 36, 40, 48, 50, 55, 56, 60(ב) או 60(ג) ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 בעמ' 256 (ה"ח 943)

63. מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 29, 31, 32, 33, 34, 35, 36, 40, 41, 48, 50, 51, 55, 56, 60(ב) או 60(ג) ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

 

מיום 11.3.1977

תיקון מס' 18

ס"ח תשל"ז מס' 851 מיום 11.3.1977 בעמ' 110 (ה"ח 1261)

63. מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 31, 32, 33, 34, 35, 36, 40, 41, 48, 50, 51, 55, 56, 60(ב) או 60(ג) ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

 

מיום 7.4.1981

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 בעמ' 171 (ה"ח 1526)

63. מקום שאין משלמים קצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 31, 32, 33, 34, 35, 36 34, 36, 40, 48, 50, 51, 55, 56, 60(ב) או 60(ג) ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לצורך קביעת זכותם לגמלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקצבה.

 

 

(תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987

פרק ג'1: הוראות מיוחדות בענין עובד שירותי הבטחון

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 124 (ה"ח 1820)

הוספת פרק ג'1

הגדרות (תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987

63א.  בפרק זה –

          "שירותי הבטחון" – שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(תיקון מס' 44) תשס"ד-2004

          "עובד שירותי הבטחון" – עובד המדינה בשירותי הבטחון למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 108ב;

          "שירות בשירותי הבטחון" – שירות של עובד שירותי הבטחון בשירותי הבטחון.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 124 (ה"ח 1820)

הוספת סעיף 63א

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 44

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 130 (ה"ח 64)

"עובד שירותי הבטחון" – עובד המדינה בשירותי הבטחון למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 108ב;

מועד המעבר, המשכורת הקובעת ורשימת הדירוגים הבסיסית (תיקון מס' 58) תשע"ו-2016

63א1. (א)  ההגדרה "מועד המעבר" שבסעיף 8 תיקרא, לגבי עובד שיורתי הביטחון, כך:

""מועד המעבר" – יום כ"ב בניסן התשע"ו (30 באפריל 2016);".

          (ב)  ההגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8 תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:

"(4)  על אף הוראות פסקאות (1) ו-(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת."

          (ג)   ההגדרה "רשימת הדירוגים הבסיסית" שבסעיף 8 תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה "שבחלק" נאמר "שבחלק ד' לתוספת השלישית".

מיום 1.3.1989

תיקון מס' 28

ס"ח תשמ"ט מס' 1267 מיום 22.2.1989 בעמ' 12 (ה"ח 1867)

הוספת סעיף 63א1

 

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 184 (ה"ח 436)

החלפת סעיף 63א1

הנוסח הקודם:

משכורת קובעת

63א1. בהגדרת "משכורת קובעת" שבסעיף 8, לגבי עובד שירותי הבטחון, במקום המלים "לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות" יראו כאילו נאמר "לחייל שדרגתו היתה מקבילה לדרגתו של פלוני ערב פרישתו מהשירות".

 

מיום 1.5.2016

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 738 (ה"ח 1004)

החלפת סעיף 63א1

הנוסח הקודם:

משכורת קובעת

63א1. ההגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8 תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כך:

"משכורת קובעת", לגבי אדם פלוני בזמן פלוני – שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לחייל שדרגתו היתה מקבילה לדרגתו של פלוני ערב פרישתו מהשירות, ואולם אם הורד בדרגתו, עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תהיה משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה נחשבת לפי הדרגה שאליה הורד ובתום תקופת ההורדה תחזור ותיחשב לפי הדרגה שלפני ההורדה.

עדכון המשכורת הקובעת (תיקון מס' 58) תשע"ו-2016

63א2. (א)  סעיף 9 ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –

(1)   בסעיף קטן (א1), במקום "כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014)" נאמר "כ"ג בניסן התשע"ו (1 במאי 2016)";

(2)   אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:

"(א2) העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:

(1)   סכום השווה ל-50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור בסעיף 9א(ט)(1) המובא בסעיף 63א3;

(2)   סכום השווה ל-52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור בסעיף 9א(ט)(2) המובא בסעיף 63א3.

(א3) על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור בסעיף 9א(י)(2) המובא בסעיף 63א3.

(א4) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) בעד השנים 2016 ו-2017; לעניין זה, "היתרה לניכוי" – כהגדרתה בסעיף 9א(א) המובא בסעיף 63א3.".

          (ב)  סעיף 9(ב) ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –

(1)   בהגדרה "המדד הקודם" –

(א)   בפסקה (1), במקום "ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)" נאמר "כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013" ובמקום "חודש דצמבר 2008" נאמר "חודש דצמבר 2013";

(ב)   בפסקה (2), במקום "ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)" נאמר "כ"ו בתשרי התשע"ד 30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013";

(2)   במקום ההגדרה "העדכון הנוסף" נאמר:

""העדכון הנוסף", לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני – עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 – עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב-0.395:

(1)   שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:

(א)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) – השיעור הקבוע לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית, כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(ב)   לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית – אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) – השיעור הקבוע לגביו בחלק י' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(2)   שיעור הניכוי כהגדרתו בסעיף 9א(א) המובא בסעיף 63א3, החל לגבי העובד.".

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 184 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 63א2

 

מיום 1.5.2016

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 738 (ה"ח 1004)

החלפת סעיף 63א2

הנוסח הקודם:

סייג לתחולה

63א2. סעיפים 9, 9א ו-46(א1) לא יחולו על עובד שירותי הביטחון.

תוספות לקצבה (תיקון מס' 58) תשע"ו-2016

63א3. סעיף 9א ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו נאמר בו:

"(א) בסעיף זה –

       "היתרה לניכוי" – ההפרש שבין שיעור הניכוי לבין השיעור האמור בפסקה (1) להגדרה "העדכון הנוסף" שבסעיף 9(ב), המובא בסעיף 63א2, ואם ההפרש הוא שלילי – 0;

       "מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה" – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של השנה שבה פרש העובד משירות לעומת מדד החודש שבו פרש;

       "המדד השנתי", לשנה מסוימת – שיעור עליית מדד חודש דצמבר של אותה שנה לעומת מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לה;

       "מוקבל לנושא משרה שיפוטית" – מי שמשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;

       "מכפלת המדדים השנתיים", לגבי שנים מסוימות – מכפלת המדד השנתי לשנה הראשונה שבאותן שנים בכל אחד מהמדדים השנתיים של שאר השנים האמורות;

       "מקדם החלוקה", לגבי קצבה מסוימת – שיעור הניכוי בעד אותה קצבה, ככל שקיים, בתוספת 100%, ואם לא קיים שיעור ניכוי – 100%;

       "קצבת הבסיס" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעניין תוספת שחיקה כאמור בסעיף קטן (ב) – הקצבה המגיעה לפי חוק זה למי שפרש משירות או לשאירו כשהיא מחולקת במקדם החלוקה, בצירוף תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש משירות כאמור, או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(2)   לעניין תוספת בשל המדד לשנת 2008 כאמור בסעיף קטן (ג) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (1), בצירוף תוספת השחיקה המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(3)   לעניין תוספת בשל הסכמי שכר כאמור בסעיף קטן (ד) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (2), בצירוף תוספת בשל המדד לשנת 2008 המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

(4)   לעניין תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) – קצבת הבסיס כאמור בפסקה (3), בצירוף תוספת בשל הסכמי שכר המגיעה למי שפרש משירות או לשאירו, ככל שמגיעה לו;

       "קצבת הבסיס לצורך ניכויים" – קצבת הבסיס לפי פסקה (1) להגדרה "קצבת הבסיס";

       "שיעור הניכוי" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית –

(א)   אם פרש עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010) –

(1)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2012 – 2.25%;

(2)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 4.4643%;

(3)   לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 5.4643%;

(ב)   אם פרש במהלך השנים 2011 ו-2012 –

(1)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש יוני 2013 – 2.1655%;

(2)   לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 3.1435%;

(ג)    אם פרש מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013), לגבי קצבאות חודש יולי 2013 ואילך – 0.9572%;

(2)   לגבי מוקבל לנושאי משרה שיפוטית –

(א)   אם פרש עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) –

(1)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 – 0.61%;

(2)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 – 4.52%;

(3)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – 8.51%;

(4)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 11.33%;

(5)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 14.28%;

(6)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 16.42%;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2012 –

(1)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – 2.38%;

(2)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 – 5.091%;

(3)   לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך – 7.073%.

       (ב)   מי שפרש משירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה – תוספת שחיקה).

       (ג)    מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין (בפרק זה – תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1)   לגבי מי שפרש לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) – בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2)   לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 – בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.

       (ד)   מי שפרש משירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4) עד (6) לרכישה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר).

       (ה)   מי שפרש משירות לפני יום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיוני, והכול בהתאם למועד פרישתו (בפרק זה – תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):

(1)   לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(2)   לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(3)   לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(4)   לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(5)   לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(6)   לגבי מי שפרש מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 – ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.

       (ו)    על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור בפסקה (1) להגדרה "העדכון הנוסף" שבסעיף 9(ב), המובא בסעיף 63א2, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זו תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.

       (ז)    על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:

(1)   במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 – ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

(2)   במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 – ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספת המגיעות בעד אותה קצבה;

(3)   ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.

       (ח)   מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין –

(1)   לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה – תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א' שבתוספת הרביעית;

(2)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 – תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;

(3)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר – תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב-0.395;

(4)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב-0.395:

(א)   אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(5)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:

(א)   אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ג)    אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(6)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:

(א)   אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו-2011 ובקצבת הבסיס;

(ג)    אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;

(ד)   אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(7)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:

(א)   אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;

(ג)    אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו-2012 ובקצבת הבסיס;

(ד)   אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;

(ה)   אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(8)   לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) – תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כסכום ההפרש האמור מוכפל ב-0.395:

(א)   אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) – המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;

(ב)   אם פרש במהלך שנת 2009 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;

(ג)    אם פרש במהלך שנת 2010 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;

(ד)   אם פרש במהלך שנת 2011 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו-2013 ובקצבת הבסיס;

(ה)   אם פרש במהלך שנת 2012 – מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;

(ו)    אם פרש מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 – מדד חודשי הצקבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.

       (ט)   התוספת לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:

(1)   סכום השווה ל-50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת השנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;

(2)   סכום השווה ל-52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת השנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.

       (י)    על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד-פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפיל שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)   לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) – 0.64%;

(2)   לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) – 2.8%.

       (יא)  הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה."

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 184 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 63א3

 

מיום 1.5.2016

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 740 (ה"ח 1004)

החלפת סעיף 63א3

הנוסח הקודם:

דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר

63א3. סעיף 9ב ייקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כאילו במקום הרישה עד המילים "יראו אותן" נאמר "תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר המגיעה במועד המעבר למי שפרש מהשירות או לשאירו, יראו אותה" וכאילו במקום "ו-62(ב)" נאמר "62(ב) ו-63ה".

דין תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר (תיקון מס' 58) תשע"ו-2016

63א4. סעיף 9ב ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –

(1)  האמור בו מסומן "(א)" ובו, במקום "ו-62(ב)" נאמר "62(ב), 63ב ו-63ה";

(2)  אחרי סעיף קטן (א) בא:

"(ב) לעניין סעיף קטן (א) –

(1)   תוספת לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 63א3, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיפים 31 ו-37, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;

(2)   תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 63א3, יראו אותן לעניין סעיפים 31 ו-37 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור."

מיום 1.5.2016

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 749 (ה"ח 1004)

הוספת סעיף 63א4

מענק נוסף לקצבה לעובד שירותי הבטחון (תיקון מס' 25)  תשמ"ז-1987

63ב.  (א)  לזכאי לקצבת פרישה לפי סעיף 15(2), (3) או (4), לפי סעיף 17(1) או לפי סעיף 18, שהיה עובד שירותי הבטחון בתכוף לפני פרישתו המזכה אותו לקצבה, ישולם, בנוסף לקצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית וסעיף 22 לא יחול.

(ב)    פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 124 (ה"ח 1820)

הוספת סעיף 63ב

דין שירות חובה (תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 63) תשע"ט-2019

63ג.   (א)  מי שפרש מהשירות כעובד שירותי הביטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לעניין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, בהתקיים שניים אלה:

(1)   הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000);

(2)   הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.

(תיקון מס' 63) תשע"ט-2019

          (ב)  בסעיף זה, "שירות ביטחוני מזכה" ו"שירות חובה" – כהגדרתם בסעיף 79א(ב).

          (ג)   מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור בסעיף 20(א), קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

(תיקון מס' 29) תש"ן-1989

          (ד)  סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו' בתמוז תשל"ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 124 (ה"ח 1820)

הוספת סעיף 63ג

 

מיום 14.12.1989

תיקון מס' 29

ס"ח תש"ן מס' 1293 מיום 14.12.1989 בעמ' 20 (ה"ח 1958)

הוספת סעיף קטן 63ג(ד)

 

מיום 1.1.1998

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ח מס' 1645 מיום 15.1.1998 בעמ' 80 (ה"ח 2650)

(א) מי שפרש מהשירות מי שהצטרף לשירותי הבטחון עד יום ה' בטבת תשס"א (31 בדצמבר 2000), ופרש מהשירות כעובד שירותי הבטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, אם שירת בשירותי הבטחון עשר שנים לפחות.

 

מיום 6.1.2019

תיקון מס' 63

ס"ח תשע"ט מס' 2771 מיום 6.1.2019 עמ' 135 (ה"ח 1271)

החלפת סעיפים קטנים 63ג(א), 63ג(ב)

הנוסח הקודם:

(א) מי שהצטרף לשירותי הבטחון עד יום ה' בטבת תשס"א (31 בדצמבר 2000), ופרש מהשירות כעובד שירותי הבטחון, תובא בחשבון תקופת שירותו לענין חוק זה, תקופת שירות החובה שקדמה לשירותו, אם שירת בשירותי הבטחון עשר שנים לפחות.

(ב) בסעיף זה, "שירות חובה" – כמשמעותו בסעיף 79א(ב).

שעור קצבת הפרישה (תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987

63ד.  סעיף 20 ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו –

(1)  בסעיף קטן (ג), אחרי "כשהוא נכה" בא "בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו בחוק הנכים";

(2)  בסופו בא:

"(ד) עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(תיקון מס' 35)  תשנ"ב-1992

(1)   קצבה לפי סעיף קטן (א) ועל אף האמור בסעיף 34(ב) ו-(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים.

(2)   קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת".

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 125 (ה"ח 1820)

הוספת סעיף 63ד

 

מיום 1.4.1992

תיקון מס' 35

ס"ח תשנ"ב מס' 1392 מיום 26.3.1992 בעמ' 162 (ה"ח 2125)

(2) בסופו בא:

"(ד) עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(1) קצבה לפי סעיף קטן (א) ועל אף האמור בסעיף 34(ב) ו-(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים.

(2) קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת".

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

63ד1. (בוטל).

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 184 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 63ד1

 

מיום 1.5.2016

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 749 (ה"ח 1004)

החלפת סעיף 63ד1

הנוסח הקודם:

הגבלת גמלאות כפל

63ד1. סעיף 32(ד) ייקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כאילו במקום הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" נאמר:

"בסעיף קטן זה, "משכורת קובעת משוקללת" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספת לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה לו או לשאירו;

(2) לגבי מי שלא מגיעה לו תוספת לקצבה כאמור בפסקה (1) – המשכורת הקובעת;

לעניין הגדרה זו, חל סעיף 12 על המשכורת הקובעת לפי חוק זה, תחושב המשכורת הקובעת המשוקללת, לפי המשכורת הקובעת, הקצבה, והתוספת לקצבה שהיו מחושבות לגבי מי שפרש מהשירות או שאירו, אילו עבד מי שפרש כאמור במשרה מלאה בכל תקופת שירותו".

 

מיום 1.9.2016

תיקון מס' 59

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1143 (ה"ח 636)

ביטול סעיף 63ד1

הנוסח הקודם:

הגבלת גמלאות כפל

63ד1. סעיף 32(א)(4) ייקרא כאילו אחרי "לעניין סעיף 35" יבוא "כנוסחו אילולא הוראות סעיף 63ד2".

קצבה ומשכורת (תיקון מס' 58) תשע"ו-2016

63ד2. סעיף 35 ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו –

(1)  במקום סעיף קטן (א) בא:

"(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכולת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על המשכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.";

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

(2)  (נמחקה);

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

(3)  (נמחקה);

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

(4)  (נמחקה);

(תיקון מס' 59) תשע"ו-2016

(5)  (נמחקה).

מיום 1.8.2009

תיקון מס' 50

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 185 (ה"ח 436)

הוספת סעיף 63ד2

 

מיום 1.5.2016

תיקון מס' 58

ס"ח תשע"ו מס' 2548 מיום 7.4.2016 עמ' 749 (ה"ח 1004)

החלפת סעיף 63ד2

הנוסח הקודם:

קצבה ומשכורת

63ד2. סעיף 35(ז) ייקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כאילו במקום "כהגדרתה בסעיף 32(ד)" נאמר "כהגדרתה בסעיף 63ד1".

 

מיום 1.9.2016

תיקון מס' 59

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1143 (ה"ח 636)

מחיקת פסקאות 63ד2(2) עד 63ד2(5)

הנוסח הקודם:

(2) בסעיף קטן (ב), המילים "או מקופה ציבורית" – לא ייקראו;

(3) בסעיף קטן (ד)(1), המילים "או בגוף שנקבע כקופה ציבורית לעניין סעיף זה" – לא ייקראו;

(4) בסעיף קטן (ה), המילים "או מקופה ציבורית" – לא ייקראו;

(5) בסעיף קטן (ז), אחרי ההגדרה "משכורת קובעת" יקראו:

""הכנסה כוללת" – המשכורת הקיימת בצירוף הקצבה הרגילה;

"המשכורת הקיימת" – המשכורת שהזכאי לקצבת פרישה מקבל מאוצר המדינה;

"קצבה רגילה" – קצבה שהיתה מגיעה אילולא הוראות סעיף זה."

גמלה ותגמול (תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987

63ה.  סעיף 34(ג) ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו בסופו בא:

"אולם מי שבחר בקצבה לפי סעיף 20(ד)(2) או שהוא זכאי לקצבה לפי סעיף 23 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], תשמ"ה-1985 (להלן – חוק שירות הקבע בצה"ל), יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים בנוסף לקצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום".

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 125 (ה"ח 1820)

הוספת סעיף 63ה

דין נכות (תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987

63ו.   סעיף 61 ייקרא לגבי עובד שירותי הבטחון כאילו ברישה, אחרי "דרגת נכותו" בא "לרבות נכות כמשמעותה בחוק הנכים".

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 125 (ה"ח 1820)

הוספת סעיף 63ו

דין נכה (תיקון מס' 25) תשמ"ז-1987

63ז.   (א)  חוק הנכים יחול על עובד שירותי הבטחון, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות פרק זה.

(תיקון מס' 60) תשע"ז-2016

          (ב)  לענין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק הנכים שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ז מס' 1217 מיום 19.6.1987 בעמ' 125 (ה"ח 1820)