נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 193
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ט"ו באייר התשס"ח (20 במאי 2008), שעה 10:00
סדר היום: מצבם הקשה של העולים מאתיופיה – שילובם בתעסוקה ותעסוקת אקדמאים – מעקב אחר החלטות הוועדה מיום 22/11/2006 נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן - היו"ר
שלמה מולה – מ"מ היו"ר
קולט אביטל
מזור בהיינה
אברהם מיכאלי
מרינה סולודקין
יוסף שגל
מוזמנים:
יוסי עופר - עוזר למנכ"ל, שירות התעסוקה
קלאודיה כץ - מנהלת אגף התעסוקה, משרד הקליטה, המשרד לקליטת עלייה
דוד יאסו - מנהל מחלקת קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה
הניה מרקוביץ - מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה, נציבות שירות המדינה
נאדר אל-קאסם - מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה
בני פפרמן - מנהל אגף תכנון מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אתי מרון - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אללי אדמסו - מפקח הכשרה מקצועית לעולי אתיופיה, משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
ציפי פינקוס - מנכ"לית התאחדות העולים, הסוכנות היהודית
ליאת אלרט - מרכזת בכירה, אגף לתיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
אילנית זווילי - דוברות המשרד, משרד החינוך
עמיהוד בהט - מנהלת האגף לעלייה וקליטה, משרד החינוך
מאיר אסרף - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
איריס הרפז - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
אברהם נגוסה - מנכ"ל, ארגון מכנף דרום לציון
דני אדמסו - מנכ"ל, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
אברהם מספין - דובר, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
טל האס - מנהל יחידה אסטרטגית, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
דני קסהון - מנכ"ל, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה
וונדה קסהון - רכז פרויקטים מיוחדים, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה,
ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
אנדשאו - טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה
דר' נגיסט מנגישה - מנכ"לית, פרויקט לאומי אתיופי
גדי יברקו - יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי
מנהלת הוועדה: דנה גורדון
רשמה וערכה: סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ
מצבם הקשה של העולים מאתיופיה – שילובם בתעסוקה ותעסוקת אקדמאים – מעקב אחר החלטות הוועדה מיום 22/11/2006
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו מתחילים ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. הנושא היום הוא מצבם הקשה של העולים מאתיופיה, שילובם בתעסוקה ותעסוקה אקדמאים, מעקב אחרי החלטת הוועדה מיום 22.11.06.
דניאל אדמסו:
אני המנהל הכללי של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. ארגון שהוא ארגון סנגורי שמנסה לראות מה מההחלטות, בין היתר, מתבצעות, או שכל פעם אנחנו מתכנסים תחת אותה כותרת ומבטיחים לנו, אנחנו הולכים וחוזרים לוועדה הבאה שמזמינים אותנו.
אני אתחיל אולי בנושא של ייצוג הולם, שמנהל המחקר מהאגודה, מר טל האס, יוסיף קצת בנושא, אבל שהובטח לנו. יש החלטה משנת 2005 שמדברת על ייצוג הולם של 15 משרות בשירות המדינה. באיזה שהוא מהלך שעשינו, הוחלט שהמשרות האלה יהיו בתפקידים של 38-43 או 42 ומה שיהיה לנו כרגע, בפועל, בשיחה עם נציבות שירות המדינה, בשיחה של טל האס עם מר נאדר אל קאסם, בשיחה שלי מדי פעם עם גב' הניה מרקוביץ, יש כרגע, לפי מה שאנחנו יודעים כאגודה, 2 משרות מאוישות.
אנחנו מבקשים לדעת איזה שהוא פילוח, כדי שנוכל להציג לוועדה וגם לציבור, בסופו של דבר, מה הושג. אני נמנע מלהיכנס לפרטים שהם יותר עצובים.
מה שקורה היום הוא שאנחנו לא יודעים, שמשרד ממשלה, שאמון לטפל בסיטואציה או בבעיה שהוצגה בפניו, לא יודע מה הנתונים הקיימים היום. אז אחד, אנחנו מבקשים לדעת מה קורה עם זה ולתת לציבור את המידע הרלוונטי. הדבר השני הוא שלא יכול להיות שנתכנס עוד פעם, משנת 2005 עברו כבר שלוש שנים, בהחלטת הממשלה היתה אפשרות, יחד עם משרד הקליטה, המנהל הכללי של משרד הקליטה, שדיברנו על כך שבשנים 2008-2009 תיבחן אפשרות של עוד שני מחזורים, שהמטרה תהיה בשירות המדינה סך הכל 45 משרות, אבל אנחנו לא מצליחים לממש את ה-15 משרות וזה לא שלא יצאו משרות. אנחנו עמדנו לרשות נציבות שירות המדינה מבחינת אנשים, מועמדים, אנחנו אפילו קצת יותר מדי נודניקים, עד שמבקשים מאיתנו קצת אולי 'תחכו עוד חודש', אז אני מבקש לתת על זה את הדעת מנציבות שירות המדינה. אנחנו נשמח לקבל את ההתייחסות בנושא הזה.
טל האס:
רק עוד עניין אחד שהיינו רוצים הבהרה לגביו, לבד מהסטטוס של ה-15 משרות, זה הנושא של משרות מסומנות. משרדים קיבלו תמריצים כדי שהם גם יקצו מהמשרות הקיימות ולפי מה שאני יודע דובר ב-4 משרות.
קולט אביטל:
באיזה משרדים
נאדר אל קאסם:
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש משרה שכבר אוישה, בקליטת העלייה, הגנת הסביבה גם.
הניה מרקוביץ:
אנחנו נדווח.
מרינה סולודקין:
לא, אני חושבת שזה מאוד חשוב, אני רוצה לדעת באיזה משרדים, בגלל שאני לא שומעת את משרד הרווחה. אני לא מבינה את זה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כולם פה, יש מי שיענה.
קולט אביטל:
היתה החלטה על 15 משרות ובנוסף על 4 משרות נוספות במשרדי ממשלה מעל התקן.
הניה מרקוביץ:
לא, גברתי. כדאי שנציבות שירות המדינה תסביר, כדי שלא---
קולט אביטל:
סליחה, גברתי, היושב ראש נותן את זכות הדיבור.
היו"ר מיכאל נודלמן:
נמשיך בבקשה, חברים. אתה יכול לענות לחברי הכנסת באיזה משרדים
טל האס:
נכון להיום אני לא יודע כמה משרות מסומנות יש לנו.
מרינה סולודקין:
אז אתה לא מוכן.
טל האס:
לא קיבלנו פרטים. אין לי את כל הפרטים, ואני עדיין---
מרינה סולודקין:
השאלה שלי מה עם משרד הרווחה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חברת הכנסת סולודקין, יש זמן. יש עוד בעיות. אחר כך יהיה משרד הרווחה, משרד הקליטה, כולם צריכים לענות, כי היתה אצלנו פה ישיבה ואנחנו סיכמנו כמה דברים.
טל האס:
אני מניח שזה נעשה, אני לא יודע בכמה משרות מדובר. המשרות שאני יודע זה רק על 4 משרות, זה כל מה שקיבלנו מהם. יכול להיות שיש יותר והם ידווחו.
דניאל אדמסו:
הנושא הזה שאולי הוא גם רשום כחלק בנושא של תעסוקה של בלתי מקצועיים. היום אנחנו מדברים על הרבה אקדמאים וטוב שהנושא הזה עלה על סדר הדיון הציבורי, אבל אנחנו יודעים על הרבה אנשים מבוגרים שהם לא עובדים. לפני כשנה, יחד עם החברים מהמטה למאבק, עשינו כנס מאוד גדול לגבי תעסוקת אקדמאים. הגיע לשם מר שרגא ברוש, אמר, 'אני לוקח על עצמי, התעשייה צריכה'.
קולט אביטל:
הם עושים את זה.
דניאל אדמסו:
כן, והחליט שהוא בא, אבל יש לו בעיה. אנחנו היום ברמה כמעט בכל עיר שאנחנו נדרשים לסייע, כל מה שהוא מבקש זה שיארגנו לו קבוצות, כדי שהוא יוכל לקחת אותם, להכשיר אותם במפעל והוא פנה הרבה פעמים. הקושי מתחיל שקשה ברמה המקומית וזה אולי התגייסות של משרד הקליטה ואני קורא גם למר דוד יאסו ולנציגי משרד הקליטה שמבקשים שם לארגן להם קבוצות, כדי שהם יוכלו להעביר את הסדנאות. היום הם נתקעים, אני יודע. אם הכל הסתדר בין אז לעכשיו, אז הכל בסדר. אז מה שאנחנו יודעים הוא שהם מחפשים לארגן קבוצות, כדי שיוכלו להעביר להם הכשרה והם אומרים, 'אין אנשים, אין מי שיארגן לנו'. אנחנו כאגודה לא יכולים לארגן קבוצות ברמה המקומית. יש מוקדי קליטה שאמורים לתת, ממה שאני יודע לפחות, את השירותים האלה ברמה העוטפת, לתת שירות, לאסוף אותם ולתת להם הכשרה. מה שאני מבקש פה, התגייסות התעשייה היא לא דבר מובן מאליו, אני חושב שזו החלטה מבורכת. באותה ביקורת שאנחנו באים פה על משרדי ממשלה, אני חושב שצריך לברך את זה, אני יודע שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה התגייס לנושא של אשקלון, אבי בעצמו, שהלך לארגן קבוצות ועשינו את זה. אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה, אני חושב שזה באחריות משרד הקליטה, או מי שרלוונטי, אם זה מרכזי קליטה, אז זה הסוכנות היהודית. אני מבקש גם בנושא הזה לתת את הדעת, כי ההתגייסות הזאת של התעשייה היא לא מובנת מאליה, היא לא תהיה לאורך זמן, וזה גם לא בא ממקום של פטרון, אלא בא ממקום שהוא צריך עובדים, הקהילה צריכה עבודה ויש פה איזה שהוא שידוך שצריך לנצל אותו. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב, שחשוב להזכיר אותו.
התאמות בבחינות – גם בנושא הזה של החלטת ממשלה לגבי ה-15 משרות נאמר בהחלטת הממשלה, בפירוש, חוץ מהנושא של משרות ייעודיות, הנושא של לעשות התאמה לבחינות נציבות שירות המדינה. אנחנו לא ביקשנו הקלה, כי הרי בסך הכל גם אני, כאזרח מדינת ישראל, לא רוצה מישהו שעבר את המבחנים בכאילו וייתן לי שירות כעובד מדינה. מה שאמרנו זה להתאים את הבחינות. אין חדש תחת השמש בנושא הזה, אנחנו לא יודעים מה קרה. אנחנו יודעים שבפעם האחרונה היה צריך להיות תפקיד במשרד הקליטה, תפקיד בכיר, היו בחינות שם, היו שם נפילות של האנשים שלא עברו את הבחינות, שכולם ידעו מראש שצריך לעשות, שמשרד הקליטה ונציבות שירות המדינה מדברים על ייצוג הולם, כל הזמן, מאז החלטת הממשלה וזה עוד פעם קורה, לא קרה כלום. אם יש חדש, הציבור פה ישמח לדעת, ואם כן, מתי עושים את זה ואני מבקש מיושב ראש הוועדה אם אפשר להציב יעדים או ימים, כדי לזמן את נציבות שירות המדינה, לתת לנו את הדעת בנושא הזה. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה לקרוא לחברי הכנסת את המסקנות שלנו. זה עלה ביוני 2006, היתה בקשה של חברת הכנסת קולט אביטל לדון על המצב הקשה של עולים מאתיופיה. נקודה ראשונה שעלתה, למשרד הקליטה, למנות צוות בלתי תלוי של מומחים לבדיקה מקיפה של כשלים בטיפול בעולים מאתיופיה. פה אני שומע שבערים אתם לא עוזרים להם. אני רוצה לשאול, אתם מבצעים את מה שביקשנו ומי צריך לעזור להם בנתניה ובאשקלון הם צריכים בכח עצמם לעשות, או שאתם יכולים לעזור להם מי יכול לענות ממשרד הקליטה
קלאודיה כץ:
אנחנו התבקשנו למנות צוות בלתי תלוי של מומחים לבדיקה מקיפה של הכשלים בטיפול בעולים מאתיופיה ולדווח לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בתוך שלושה חודשים על מה שנעשה. הצוות מונה בשלושה תחומים, בתחום תעסוקה, ואני הייתי חלק ממנו, בתחום הדיור ובתחום החינוך.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו מדברים על תעסוקה עכשיו.
קלאודיה כץ:
הצוות מינה בתחום תעסוקה גם נציגים של האגודות של יוצאי אתיופיה, גם נציגים של משרדי ממשלה העוסקים בזה, גם נציגים של מעסיקים. אנחנו בנינו תכנית מאוד מקיפה, תכנית חומש אחר כך הוגשה גם לראש הממשלה וגם אושרה, והתכנית הזאת כללה מספר דברים. אנחנו העלינו שם את הבעיות של כל הרבדים. אחד, קודם כל יש המון עולי אתיופיה שהם אקדמאים ועדיין לא עובדים, לא במקצועם ולא ברמה שתואמת להשכלתם. אם אנחנו מדברים על עבודה, אז אנחנו לרוב מוצאים אותם אצלנו בתור רכזים, או באגודות, או ב---
היו"ר מיכאל נודלמן:
גב' קלאודיה כץ, אני לא רוצה דיווח. יש לי שאלה, ממה שאני הבנתי ממר דניאל אדמסו, שיש אנשים שביוזמה שלהם הם יכולים לקחת עובדים, לעשות הכשרה מקצועית ורק יש קושי לארגן קבוצות כאלה. מי יכול לעשות את זה יש מוקדים שלהם בכל עיר, אבל הם אומרים שאתם לא עוזרים להם.
קלאודיה כץ:
מדובר בפרויקט של התאחדות התעשיינים, שאנחנו חלק ממנו. אנחנו גייסנו את התאחדות התעשיינים למשימה, כולנו ביחד, כשהתאחדות התעשיינים איתרה, יחד איתנו, את המקומות בהם אפשר להכניס את האנשים ולהיכנס לעבודה ואנחנו חיפשנו את האנשים. מדובר בתכנית CNC ובמיומנות בסיס מסוימת ומר דוד יאסו ימשיך את הדיווח על הגיוס.
דוד יאסו:
לגבי הנושא שדניאל התייחס אליו, עם התאחדות התעשיינים, אני יודע שגם הנציגים שלך היו שם וגם אני נמצא. אני אגיד לכם את השלבים שעשינו.
הוא דיבר על גיוס, בוא נדבר על גיוס. אנחנו יושבים בעשרים יישובים דרך המוקדים. יש לנו שם מוקדים, רכזי תעסוקה. אנחנו, לאחרונה, נפגשנו במפעל טבע בכפר סבא, לקחתי מנהלי מוקדים ורכזי תעסוקה מכל הארץ, כולל ארגונים אחרים. אנחנו בימים אלה, יחד עם ג'וינט, אני אישית העברתי את כל---
שלמה מולא:
כמה קבוצות עד כה גויסו זה מה שמעניין.
דוד יאסו:
אני אסביר מה הבעייתיות של הקבוצות האלה. כדי שלא ייכנסו לכל מפעל וייזרקו על פי היכולת של כל אחד, ההחלטה שהתקבלה היא שאותם עובדים שצריכים להיקלט, ייעשה מיפוי על ידי מכון פוירשטיין. מכון פוירשטיין כרגע צריך לרכז את כולם, וזה גם היה בסיכום שהאנשים שלך השתתפו, דני. כרגע אני העברתי את כל השמות ברמה הארצית לג'וינט. יחד עם זה, הגיעו גם פניות ישירות למפעל טבע ומה שקורה שם הוא כזה – על פי ההגדרה של קליטת עובדים מבחינת טבע, העובד צריך להיות הנדסאי. אנחנו הגענו להסכמה שיהיו רק עם 12 שנות לימוד כדי שנוכל למנוע את הנשירה שלהם. אז כרגע אנחנו נמצאים בעיבוד וזה והסיור הזה נעשה בדיוק לפני חודש וחצי.
לגבי אשקלון שדיברת עליו, מי ששותף שם מלא, גם בנתניה, זה מנהלי מוקדים. אני יכול לפרט על כל הנושא של מנהלי מוקדים, שהמוקדים עושים אותו. יש לי דוח מסכם של 2007 כמה פניות היו בנושא של תעסוקה, כמה השמות, אבל כרגע זה לא נכון שמשרד הקליטה לא מסייע. נכון, התהליך הוא איטי.
דני אדמסו:
השאלה שלי, אם אפשר לענות עליה ממש באופן ישיר, האם מהיום משרד הקליטה יכול לקחת על עצמו ארגון קבוצות בערים שבהם יש מוקדי קליטה, לנושא הזה
דוד יאסו:
אני אענה לך. לא מהיום, משרד הקליטה לוקח אחריות בנושא של המוקדים ולגיוס לכל הדברים האלה. זה לא מהיום, אתה יודע את זה.
אברהם מספין:
הייתי בישיבות האלה של התאחדות התעשיינים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה גם שידווחו לנו למה במקום 15 משרות רק 2 או 3 משרות. בבקשה, נציגת נציבות שירות המדינה, גב' הניה מרקוביץ, מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה. בבקשה תסבירו לנו מה קרה פה.
הניה מרקוביץ:
קודם כל האינפורמציה שנמסרה לוועדה מוטעית, לדעתי. אנחנו בקשר הדוק עם כולם ואני לא מבינה---
מרינה סולודקין:
מי זה כולם
הניה מרקוביץ:
כל מי שפונה אלינו ומבקש אינפורמציה, מקבל אותה ולכן אני מדווחת כרגע לוועדה, כדי שיהיה ברור. יש הבדל בין ה-15 משרות שנוספו לתקציבי המשרדים. זה נוסף לכל משרד שפנה וביקש וקיבל את המשרות. לא רק שהוא פנה וביקש, אלא הציג לנו תפקידים בכירים מספיק כדי לגייס אנשים בכירים לתפקידים בשירות המדינה. הוא קיבל בתמורה את המשרות. אנחנו ביקשנו מהמשרדים, בהתנדבות, מתוך התקנים הפנויים שלהם, לסמן משרות נוספות משלהם והם קיבלו על הנושא הזה תמריצים מאיתנו. ההתנדבות של המשרדים לא היתה גדולה ביותר. עד היום יש לנו התנדבות של 4 משרות---
קולט אביטל:
15 משרות שהמשרדים קיבלו בנוסף, לא ההתנדבותיות, אלא אלה שקיבלו בנוסף ואתם פניתם למשרדים ומסרו לכם מה המשרות. מה קרה הלאה מי מגייס את האנשים האלה, איך האנשים האלה יודעים להגיע לאותם המשרדים איך הם יודעים להגיש מועמדות, איך מאתרים אותם זה אתם, זה המשרדים תספרי לנו. אולי יש המון אנשים טובים שרוצים לפנות.
הניה מרקוביץ:
המשרות האלה, ביום שהן נוצרו ועמדו להתפרסם, עוד טרם הפרסום וכמובן תוך כדי תהליך הפרסום, המידע על המשרות האלה הועבר על ידי אישית בכנסים שעשיתי עם סטודנטים בכל מיני תכניות.
קולט אביטל:
אם זה אנשים בכירים, זה לא סטודנטים.
הניה מרקוביץ:
לא, ובנוסף לכך---
קולט אביטל:
זה אנשים שכבר סיימו
קולט אביטל:
כן, אנשים שסיימו והם היו בתכניות העשרה. אני מדברת על אקדמאים, עם תעודות והכל. אנחנו עובדים בצמוד עם כל הארגונים. כל הארגונים שיושבים שם סביב עומדים מולנו צמוד, הם קיבלו מידע על המכרזים שמתפרסמים.
קולט אביטל:
הם התפרסמו
הניה מרקוביץ:
בוודאי, בדרך הרגילה של נציבות שירות המדינה. האנשים התבקשו לשלוח מועמדים ומה קרה כאן משרה בינונית, לא בכירה, במשרד ראש הממשלה, בכספים – הגיע מועמד אחד, נבחר. מועמד אחד בלבד הגיע למשרה, איש כספים, מועמד שאני גייסתי אותו, הגיע למשרה, נבחר, הסיר מועמדות. נאלצנו להוריד את רמת המשרה, כי אין מועמדים עם הניסיון המתאים למשרות בכירות. למשרה בכירה צריך ניסיון בעבודה, אנחנו לא מורידים דרישות ולא משנים דרישות בגיוס, לעומת שירות המדינה האחר.
קולט אביטל:
יכול להיות שלא היה צריך מלכתחילה, כי אם אנחנו מדברים על אקדמאים בלתי מועסקים, זה אומר שהם לא עבדו, אלא אם הם עבדו, לצערנו הרב, במשרות של ביטחון, ולכן ללכת לדרוש ניסיון עבודה זה להעמיד מכשול כבר.
הניה מרקוביץ:
גברתי, זאת היתה עמדתי, אבל עמדת הארגונים היתה שמבקשים משרות בכירות ולכן אנחנו יצרנו משרות בכירות. הם רצו סמנכ"לים לכל ה-15 משרות. היה ויכוח אצל חבר הכנסת מיכאל איתן, שליווה את הפרויקט הזה ואני התנגדתי לכך ובסוף התפשרנו על משרות של מנהלי תחומים. אנחנו לא מצליחים לגייס אנשים מתאימים למנהלי תחומים. משרד התשתיות הלאומיות---
קולט אביטל:
צריך לתת לאנשים מסלול המראה---
אברהם נגוסה:
היה מדובר גם שאנשים האלה ייכנסו ויעברו מסלול של הכשרה בתוך המשרדים.
הניה מרקוביץ:
אבל ביקשתם משרות בכירות, ביקשתם במשרד האוצר משרה של מנהל תחום בהסכמי שכר. הממונה על השכר התחנן לפניי להוריד את הרמה ואמרתי לו 'לא' ואין לו היום מועמד מתאים. אבל אתם ביקשתם. אל תגידו לי עכשיו, תשנו עמדה. זאת היתה הבקשה.
אברהם נגוסה:
אני אסביר.
מרינה סולודקין:
אל תסביר. אנחנו נסביר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אם אתה רוצה לדבר, תשאל אותי. אני אתן לך.
הניה מרקוביץ:
דוגמה נוספת. אנחנו פרסמנו במשרד התשתיות, אחרי שהתעניינו בארגונים אם יש מועמדים לתפקידים של תכנון פיזי. שלוש פעמים המשרה פורסמה, אין אף מועמד אחד, ביטלנו את המשרה הזאת. כך זה עובר ממשרה למשרה. יש משרות שגויסו להם כבר העובדים, יש משרות שהמועמדים עדיין בתהליך מיון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כמה
הניה מרקוביץ:
אני מצטערת, בשבוע הבא יהיה לי נתון מדויק, אני אעביר דוח, כי אני מפרסמת את הדוח השנתי שלי, הדוח יועבר לוועדה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לארגונים ולוועדה, בבקשה.
הניה מרקוביץ:
אין בעיה. עכשיו לגבי הבחינות. אנחנו מגייסים כרגע פסיכולוג, בנציבות שירות המדינה, לא רק לאוכלוסייה האתיופית, יש לנו עוד אוכלוסיות שצריכות התאמות בבחינות. אנחנו בהליכי גיוס של פסיכולוג למשרה הזאת, כי כדי לכתוב בחינות חדשות, בחינות מתאימות לאוכלוסייה, צריך פסיכולוג שמתמחה בגיוס עובדים ובמיון עובדים.
מרינה סולודקין:
זו דרך שאתם מחבלים בכל התהליך.
הניה מרקוביץ:
איך אפשר לעשות אותו אחרת, גברתי
מרינה סולודקין:
אני אסביר לך. כמו שבכנסת יש לנו חבר כנסת, שלמה מולה, יש לנו חבר כנסת מטעם ש"ס ואנחנו בכנסת יודעים איך להכניס את האנשים במקומות הנכונים ומה שאני שומעת, הצליל שאת כל הזמן אומרת 'אי אפשר לגייס', 'אי אפשר לאתר', 'אי אפשר למצוא מתאימים'. אנחנו שמענו מספיק את התירוצים האלה, אני רואה בזה---
קולט אביטל:
יש פה איזה דבר מוזר. אם לא הייתי יושבת כמנהלת מחלקת הדרכה במשרד החוץ, שאחראית על גיוס אנשים לבחינות צוערים ולא יודעת מי כתב את הבחינות, בשום מקרה זה לא היה פסיכולוגים שכתבו בחינות, או שהתאימו אותן. אולי צריך מדיסציפלינות אחרות, לא פסיכולוגים.
הניה מרקוביץ:
גברתי, בראש מחלקת הבחינות---
קולט אביטל:
הנושא מקצועי גרידא.
הניה מרקוביץ:
בראש מחלקת הבחינות בנציבות שירות המדינה עומדת תמיד פסיכולוגית והיא היתה מופקדת על כתיבת מבחני הצוערים. זה נכון שאותו אדם, שהוא פסיכולוג, יישב עם גופים אחרים ויתאים את הבחינות, וגם אם את השתתפת בכתיבת הבחינות, אני לא יודעת מה השכלתך ואני גם לא בודקת אותה, זה לא משנה---
מרינה סולודקין:
את לא בודקת את ההשכלה שלנו איזה השכלה יש לך, גברתי
הניה מרקוביץ:
אני צריכה לדווח אותה לוועדה
מרינה סולודקין:
אם את שואלת שאלה, אז אני שואלת---
הניה מרקוביץ:
אני לא שאלתי.
מרינה סולודקין:
אני שואלת איזה השכלה יש לך.
הניה מרקוביץ:
יש לי השכלה אקדמאית במדעי הטבע.
מרינה סולודקין:
במדעי הטבע, ובאיזה תואר
הניה מרקוביץ:
תואר ראשון.
מרינה סולודקין:
תואר ראשון. זה לא מספיק, גברתי. מה שאנחנו שומעים, זה לא מספיק.
הניה מרקוביץ:
אני לא מבינה את התגובה, אבל אני---
קולט אביטל:
אני חושבת שהפנייה שלך אליי היתה קצת חצופה.
הניה מרקוביץ:
אז סליחה, אני לא התכוונתי.
קולט אביטל:
כי אם היית עושה שיעורי בית, לא מתקבלים אנשים למשרד החוץ בלי השכלה, אז אני מבקשת---
הניה מרקוביץ:
אני יודעת. גברתי, אני מכירה אותך אישית ואני לא---
קולט אביטל:
לכן אין צורך ל---
הניה מרקוביץ:
סליחה, אני לא התכוונתי---
מרינה סולודקין:
אז תואר ראשון לא מספיק לעמוד בתהליך כל כך חשוב וליישום החלטות הממשלה. את נכשלת, גברתי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה להגיד, אם את סיימת.
הניה מרקוביץ:
לא, אני לא סיימתי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אבל אני רוצה להגיד משהו. הם ביקשו משרות בכירות, את ידעת מראש שאין אצלם ניסיון. את היית צריכה להסביר להם שהם מבקשים מה שאי אפשר אחר כך להשתמש. למה את כל כך היית טובה ונתת להם משרות בכירות ואחר כך אף אחד לא מתאים לזה מראש היה ברור שסטודנט, מי שגמר לימודים באוניברסיטה לא מתאים. למה אתם עשיתם טריק כזה אני לא מבין.
מרינה סולודקין:
זה טריק, נכון. צדקת, אדוני יושב ראש הוועדה.
הניה מרקוביץ:
אדוני, אני התנגדתי למשרות הבכירות, אני הסברתי את זה לנציגים ולארגונים שאין טעם לפרסם משרות בכירות. עדיף לבנות משרות שיש להם מסלול קידום בתוך המשרדים. הארגונים התנגדו לזה, הם בחנו אותי בשמונה עיניים על הבכירוּת של המשרות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אבל את ידעת שזה לא. הם יכולים לעמוד על זה, אבל אי אפשר.
הניה מרקוביץ:
אבל מה רצית שאני אעשה שאני אגייס אנשים ברמות... שאחר כך יתקפו אותי ב---
היו"ר מיכאל נודלמן:
צריכים היו לתת משרות במקום שהם יכולים לעבוד. מראש היה ברור שמשרות בכירות עם הדרישות של המדינה, אי אפשר לממש.
הניה מרקוביץ:
אבל ידענו את זה והודענו את זה מראש, הם לא קיבלו את העמדה שלנו, הם ביקשו משרות בכירות, אדוני. היה ויכוח. דני, אתה ביקשת משרות בכירות.
דני אדמסו:
אני ביקשתי משרות בכירות, ואני לא מתחבא. אני אגיד ככה, רק כדי לקבל תמונה, רובנו יודעים על פי הנתונים שיש לנו בנושא של תעסוקת אקדמאים, פרסמנו את זה בעבר, רוב הנתונים מדברים שרוב יוצאי אתיופיה למדו בתחומים של מדעי החברה והרוח. לקחת כלכלנים, או במשרד ראש הממשלה, או כל מיני משרות שהתדירות והתפקידים שלהם מאוד מצומצם ושם להגדיר תפקידים בכירים, שם זה בעיה ראשונה. אם היית שמה במדעי החברה, בתחומים מסוימים, בתפקידים בכירים, אנשים פה מנהלים ארגונים עשרות שנים והיה לך המון מועמדים. אז אני אגיד ככה, למשל בנושא הזה, מנהל אגף במשרד הקליטה, שהוצב, הגישו שם מעל 60 מועמדים יוצאי אתיופיה לתפקיד בכיר, מנהל אגף. אז לקחת תפקידים שיש סיכוי, כי אנחנו פרסמנו את הנתונים האלה, אני יודע אותם, שבהם אין השכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה ולהגיד 'הנה, הם לא באים', זו ממש חוכמה לא גדולה. אני לא יכול שבמקומות מסוימים אין, אז מה שאנחנו מבקשים זה דיווח מפולח מאוד מסודר, להגיד לנו כדי שאנחנו נעשה את העבודה מול הקהילה שלנו. אני לא בא אלייך עכשיו לאשר בן אדם ש אין לו את הכישורים המתאימים, אין לי אינטרס, כאזרח, כעובד ארגון ולא כשום דבר. ולכן אני חושב, יש משרות ורוב השירות הציבורי הוא לא בתחום הכלכלה והמדעים, הוא בתחום מדעי החברה והרוח ושם אפשר להציב תפקידים בכירים---
הניה מרקוביץ:
אני לא רוצה להמשיך את הוויכוח כאן, זה באמת חסר טעם וזה לא מוביל לשום דבר ואני גם יכולה לענות לך על הדברים האלה. אם אתה רוצה, אני אענה לך כאן, אבל גם במשרות הכלליות, אי אפשר לפרסם משרות שאין בהן צורך. אנחנו פרסמנו משרות שיש בהן צורך, אבל אני רוצה לתת את הנתונים בכל זאת.
מ-2005 הועסקו בשירות המדינה 485 יוצאי אתיופיה, מתוכם 22 אקדמאים ובמשרות האקדמאים אנחנו מכלילים את המשפטנים, כלכלנים ואקדמאים עובדים סוציאליים, לא אחיות, לא מקצועות בריאות. היום יש לנו 62 אקדמאים, לעומת 629 עובדים יוצאי אתיופיה. אנחנו עלינו ב-40 עובדים אקדמאים ואני מקווה שנמשיך לעלות. יש לנו יותר אקדמאים מכך בשירות המדינה, אבל כשאני בודקת את התארים של העובדים בשירות המדינה, אז העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, יש לנו 84 עובדים מתואר ראשון ומעלה, אבל הם נמצאים במקצועות אחרים שאני לא קוראת להם כרגע---
וונדה קסהון:
אבל הדיון הוא על ה-15 משרות, למה את לוקחת אותנו אחורה ה-15 משרות, איפה זה עומד
הניה מרקוביץ:
אני לא מביאה את האחיות, אני לא מדברת על האחיות.
וונדה קסהון:
תדברי על ה-15 משרות, שם אני רוצה לשמוע תשובה.
הניה מרקוביץ:
אני בזה סיימתי.
קולט אביטל:
אדוני היושב ראש, אני מנסה להיות מדודה במה שאני אומרת, כי גם אני עברתי שם ואני יודעת מה זה לעבוד במשרד ממשלתי, אבל אני חושבת שמפגעי הביורוקרטיה, ואני מתכוונת גם לסקירה ששמעתי קודם ממשרד הקליטה, הם יותר קשים מהטילים על אשקלון. הכל מתמוסס בביורוקרטיה ואני הקשבתי טוב מאוד למה שנאמר. אנחנו פנינו לזה ופנינו להוא ועשינו ישיבה ועוד ישיבה והעברנו לג'וינט ועכשיו הג'וינט מגייס, והג'וינט כן מגייס... איפה שאפשר להעביר את הכדור הלאה ולא לעשות את הפעולה הכי פשוטה והכי ישרה, פשוט לקחת מיד את האנשים במוקדים, להגיד להם 'חברים, תתחילו לרוץ בתוך הקהילה ולגייס לנו אנשים'. לא. קודם עושים סיור ואחר כך עושים ועדה ואחר כך עושים עוד ועדה ועוד ועדה ואז מדברים עם זה ועושים להם עוד סיור ומדברים עם הג'וינט וזה.
אני אומרת לכם, מה שיהרוג אותנו במדינה הזו זאת הביורוקרטיה ואני חושבת שכל הישיבות האלה, שאנחנו מנהלים פה, ואנחנו שומעים את הדיווחים אחרי שהתקבלו פה החלטות, אני שומעת את זה כבר שש-שבע שנים. צר לי, אפשר לעבוד ישר, בלי כל ההזדקקות הזו להסתובב סביב הזנב של עצמכם. אפשר לקצר תהליכים, אפשר לעבוד בקצת יותר יעילות אם יש רצון טוב. רק אם יש רצון טוב. ואני מסתכלת על אנשים שבדרך כלל יש להם רצון טוב, מה זה לוקח לכם שנה לקיים עוד ישיבה ועוד ישיבה ועוד ישיבה, וללכת לג'וינט ולהטיל את זה על אנשים אחרים בשביל זה יש לכם אלף אנשים, קחו אותם, תושיבו אותם, תגידו להם 'תוך שבועיים אנחנו רוצים לראות רשימה של מועמדים'. אז יהיו 800 מועמדים, מתוכם ייקלטו 100, גם כן טוב. אבל לפחות עשינו משהו ולא התמזמזנו וחזרנו עוד פעם ותחזרו בעוד שנה עם אותו הדיווח.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש גופים שרוצים לקבל אנשים.
קולט אביטל:
אתמול עשינו פה יום שלם על הכלכלה בירושלים. באו התאחדות התעשיינים, באה חברת טבע והסבירו לנו איך הם רוצים ומבקשים לגייס עובדים. מי שאומר 'רק הנדסאים' טועה ומטעה, כי זה גם הנדסאים וגם טכנאים ויש אנשים שיכולים להגיע עם 12 שנים של השכלה, בלי השכלה אקדמאית, ולא צריך להיות הנדסאים, אפשר להיות גם טכנאים. יש מסלולים לשני הדברים. אז אנא, אני חושבת, אדוני היושב ראש, שאנחנו מסתובבים שוב פעם ושוב פעם סביב אותה נקודה. אני מבקשת ממך, תן לאנשים האלה מועד, ולא בעוד שנה, תן להם מועד בעוד שבועיים לחזור עם תשובות, איך הם הלכו, כמה אנשים הם גייסו ואיזה מבחנים יעשו להם, וגמרנו את הפארסה הזאת.
עכשיו יש לי גם אמירה לנציבות שירות המדינה – תראו, אתם יכולים להיות פסיבים ולבוא ולהגיד 'אנחנו אמרנו, עכשיו אנחנו לא מוצאים אנשים'. אז אתם ביוזמתכם, לפי דעתי, הייתם צריכים לבוא אלינו ולהגיד לנו ש'המכרז הזה, שנתפר, הוא טעות, (זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה), מוטעה, אנחנו לא יכולים לגייס אנשים ברמות האלה', בכל זאת משרדי הממשלה, וגם אני עברתי שם, לא התחלתי ישר ממשרה בכירה. זה לקח לי 20 שנה עד שהגעתי למשרה בכירה ואני לא אתיופית. אז אני חושבת שכל אחד פה, עם עיניים בראש---
מרינה סולודקין:
את רומנית, אני רוסייה.
קולט אביטל:
כן, ולא הפלו אותי במיוחד. הפלו אותי כי אני אישה, אבל לא במיוחד. אז בכל שלב הייתי צריכה ללכת ולהוכיח ובכל שלב ושלב עשו לי בחינות כדי להתקדם לשלב הבא.
אני חושבת שעם כל הרצון שלנו לגייס ואפילו להקל, וצריך להקל, וצריכה להיות פה מדיניות של העדפה מתקנת, אבל פה צריך בכל זאת לתת לאנשים איזה שהוא מסלול סביר, מסלול להמראה וללוות אותם כדי שיוכלו להתפתח בכיוונים האלה, כי אף אחד לא נולד עם זה, כולל אף אחד מאיתנו.
אז לכן בואו נשנה את ההגדרות ובואו נראה מה סביר להכניס ולא נכניס אותם ישר כסמנכ"לים של משרדים, כי אף משרד גם לא יסכים לזה.
מרינה סולודקין:
קודם כל תודה רבה ליושב ראש. אנחנו עוקבים אחרי תהליכים שהולכים בקהילה האתיופית ותודה לדני עבור הדיווח שלו.
ממה שאני שמעתי היום, אדוני, אני חושבת שאנחנו צריכים להזמין את נציב שירות המדינה כדי לענות לנו לשאלה מאוד פשוטה. כשהיתה החלטת הממשלה להכניס 15 אנשים במשרות הנוספות למשרדי הממשלה, בכיר, בינוני, אפשר עם גמישות ועם רצון טוב, מה שאני שמעתי כאן, גם הניסוחים, גם רמת ההשכלה שהגב' שאלה בחוצפה את חברת הכנסת קולט אביטל---
הניה מרקוביץ:
אני התנצלתי, אני מבקשת למחוק את זה מהפרוטוקול.
מרינה סולודקין:
אז מה שאני אומרת, אני שמעתי את הנימות של התנשאות אשכנזית אופיינית למדינה הזו, לצערי הרב.
הניה מרקוביץ:
אני מבקשת, אני לא יכולה לקבל עלבון כזה. אני מאוד מצטערת.
מרינה סולודקין:
מה שאני אומרת---
הניה מרקוביץ:
אני מצטערת, באמת!
מרינה סולודקין:
מה שאני אומרת, אדוני יושב ראש הוועדה, אני רוצה לראות כאן את נציב שירות המדינה, לדון, יחד איתו, ולהתייעץ באיזה 15 משרות אנחנו רוצים לראות את הנציגים של הקהילה האתיופית במשרדי הממשלה, בגלל שאחרת אני לא רואה דרכים. כשאני שומעת שבראש המערכת עומד פסיכולוג, למה בוועדת בחירות בכנסת לא עומד פסיכולוג בראש המערכת
דבר שני, לגבי גיוס לתעשייה – מניסיון אישי אני יכולה לומר. בעלי עובד במפעל בעשות אשקלון ויש שם עובדים, נציגים של הקהילה האתיופית, כטכנאים. יש לו תואר שלישי בפיזיקה והוא ראש מערכת של מתכות בעשות אשקלון, אז הוא אמר שהם עובדים מסורים מאוד ומצילים את תעשיית ישראל שעכשיו יש מחסור גדול במשרות של---
קולט אביטל:
נכון, צריכים להביא מהודו
מרינה סולודקין:
כן, זה מה שאני אומרת, ומי שלא מבין את זה, שהדור הבא של עובדי תעשייה במדינת ישראל המפותחת מאוד, יהיו ילידי הארץ, אתיופים, רוסים, ישראל, לא מבין כלום.
אז מה שאני אומרת, זה מאוד נכון שמשרד הקליטה מתעסק בזה, יש להם כלים, המשנה למנהל הכללי שלכם היה יזם של מוקדי אתיופים, מנהלים של מוקדי אתיופים מכירים את הערים שלכם ואת כח האדם בערים האלה, ומה שאני רואה זה שבתהליך מחושב מראש צריך לעזור לקהילה להיכנס לתעשייה וזה יביא את הקהילה למקומות חדשים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה לענות לאחת מהבקשות של חברת הכנסת סולודקין. גב' מרקוביץ היא לא סתם, היא מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה, אולי היא עושה טעויות והיא שומעת עכשיו ביקורת, אני לא חושב שפה צריך להיות מישהו יותר בכיר, אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש---
מרינה סולודקין:
זו ביקורת בונה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש לה ניסיון גדול, היא לא הגיעה היום לשם. היו טעויות. אני חושב שזו היתה טעות לתת מיד משרות בכירות, אולי יש משרות בכירות שמתאימות לניסיון אצל החברים האלה, אבל מה שאני אמרתי זה שזה מראש היה מובן שלא יהיו אנשים בהרבה משרות. אתם צריכים לתקן את העוול שאתם עשיתם ולקבל ביקורת שנותנים פה חברי הכנסת. זה התפקיד שלהם, לתת ביקורת על המשרדים אם הם לא עובדים כמו שצריך. פה יש ממה לקבל ביקורת ואם הביקורת היתה יותר חריפה ממה שאת חושבת, גם צריך. אתם עשיתם טעות ואתם צריכים לקבל את זה. לא צריכים להסביר לנו שאתם לא אשמים, אתם אשמים. אני יושב ראש הוועדה חושב שאתם אשמים שקרה ככה, שעדיין אנחנו מדברים על ה-15 משרות.
שלמה מולה:
אדוני היושב ראש, תודה רבה. אני רוצה לברך את היוזמים של הדיון. אני רוצה לחלק את הדברים שלי לכמה חלקים. החלק הראשון, אני חושב שנציבות שירות המדינה הוא גוף אנכרוניסטי והוא בעייתי ואני חושב שהוא לא קשור רק לנו, יוצאי אתיופיה, אני חושב שצריך לבטל אותו. אני אגיש הצעת חוק לבטל את השירות הזה, כי בסך הכל בכל משרד יש כח אדם והוא בסך הכל גוף מסנן, מתווך, יוצר עוד ביורוקרטיה ועוד שירות. למה משרד הקליטה או משרד החינוך לא יכולים באופן עצמאי לקחת עובד ולראיין אותו, לעשות לו מבחן פסיכוטכני, מה שצריך. למה למה צריך את נציבות שירות המדינה אני שואל שאלה. אחרי 40 שנה מותר גם לשאול שאלות, האם זה נכון או לא נכון. זאת שאלה עקרונית שצריך להתמודד איתה. אני חושב שאנחנו כמחוקקים צריכים לשאול את השאלה הזאת.
לשאלה השנייה, שהיא שאלה לכאורה טכנית, שאלה שיוצרת מחסום מכוון כדי לא לאפשר ליוצאי אתיופיה להיקלט, זה המבחן הפסיכוטכני. ואני רוצה לומר לכם, אילו האוניברסיטאות היו ממשיכות, עם השאלות הפסיכוטכניות שלהם, לקבל את יוצאי אתיופיה לאוניברסיטה, אף סטודנט לא היה מגיע. באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטת בן גוריון, הלכו לקראת, התחשבו ונכון, עשו איזה שהם מבחנים אחרים שאפשרו לנפות. רבותיי, אם אתם תשאלו אותי היום שאלה שקשורה לתרבות האשכנזית, הפולנית, הגרמנית, הרומנית, אני לא אוכל לענות. זה לא נכון, אלה שאלות ומבחנים שבאו בכוונה להכשיל. עשו את זה לערבים, עשו את זה לנשים.
יש כל מיני קשיים, לכן אם אנחנו הולכים על מדיניות של העדפה מתקנת, שבאה לעשות איזה שהוא צדק מסוים עם אוכלוסיות מיוחדות, חוקק חוק, הממשלה קיבלה החלטות, אבל הביורוקרטיה ממסמסת את ביצוע ההחלטה, זאת אומרת, כאילו החוק לא קיים. בשביל מה צריך את זה
אני חושב, כל השאלה הפסיכוטכנית היא שאלה מיותרת והיא לא נכונה וצריך גם לבטל אותה. גם אם לא נצליח לבטל את נציבות שירות המדינה, לפחות את שאלת הפסיכוטכני צריך לגמרי לבטל את זה.
הנושא השלישי, אדוני היושב ראש – מתקבלות החלטות לקליטת עולי אתיופיה, או לקליטת עולים ממקומות אחרים. בין מה שהממשלה מחליטה לבין הביצוע זה תהום, זה שמים וארץ, ואני חושב שבנושא של יוצאי אתיופיה יש החלטות ממשלה מצוינות מתקופת יאיר צבן עד היום, צריך להודות על האמת, החלטות מצוינות, גם ה-15 משרות, דרך אגב, זו לא החלטה של שנה בלבד, התקבלו החלטות עוד בתקופת יאיר צבן. לכן, אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים ליזום ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק למה כל החלטות הממשלה לא מיושמות ככתבן וכלשונן, ואם אנחנו לא נעשה את זה, אנחנו פשוט מועלים בתפקידנו.
לגבי כל הנושא של תעסוקה בתעשייה – רבותיי, גם כאן כל מה שאפשר היה לעשות לא נעשה. אני חושב שזו לא בושה, גם יוצאי אתיופיה יעבדו בתעשייה, גם ינקו רחובות, גם יעבדו כסייעות בבתי החולים. אני לא מתבייש בזה, כל עבודה מכבדת את בעליה. אין שום בעיה עם זה. אבל הם צריכים שיכוונו אותם. אנחנו צריכים לסייע להם להיות מכוונים. בסיעוד מביאים אנשים מתאילנד שיעבדו בסיעוד. למה למה כשיש פה אזרחים שאפשר היה להכשיר אותם לעבוד.
קולט אביטל:
משום שהם לא יכולים לגור בתוך המשפחות.
שלמה מולה:
בסדר, אז יכול להיות שחלק כן, אבל חלק לא. לכן אני מציע גם בעניין הזה, אני חושב שמשרד הקליטה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה צריכים לעשות מאמץ קצת יותר. אתם לא צריכים את נציבות שירות המדינה בשביל זה, כנראה, אבל לפחות אפשר לעשות את המאמץ הזה. אם התאחדות התעשיינים רוצה לעזור, למה לא להתאמץ קצת יותר תודה רבה.
דוד יאסו:
אני רוצה להגיד שתי נקודות. אני לא פירטתי את מה שהמוקדים עושים. אני רק רוצה להגיד, בשנת 2007, כ-9,922 אך ורק בנושא של תעסוקה שמתוכם 3,906 של השמות, כולל קורסים. זה אומר, הנושא של התעשייה שדובר הוא בין 3 ל-4 חודשים. הפרויקט הזה הוא פרויקט חדש עם התעשיינים, יחד עם נשיא הוועדה שמוביל מטעם התאחדות התעשיינים, זה חדש, לכן אנחנו נמצאים בשיא פעילותו. אני לא פירטתי את הכל, חברת הכנסת קולט אביטל, אני מקבל את כל מה שאת אומרת, לא צריך להשליך, בשביל זה אנחנו נמצאים בשטח.
אני אומר, חבר הכנסת מולה, נכון אמרת שלא צריך את הנציבות, פה צריך להיות בתוך התעשייה. אנחנו לא צריכים את הנציבות, אבל גם, כפי שציינתי לפני כן וגם התייחסת אליו, נכון שבטבע אמרו לנו כרגע שמספיק 12 שנות לימוד, אבל 12 שנות לימוד, אני אומר, היה סיור אצלם, זה היה תנאי שמכון פוירשטיין ייכנס וימפה את העניין הזה, עם כל הניסיון שלו עם בני העדה. זה התנאי, אני לא המצאתי את זה. אם יבטלו את התנאי הזה, כיום יש לי 150 מועמדים. מבחינתי, אני יכול לשלוח להם את כולם, אין לי שום בעיה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה מעניין. פה יש משרות, שם יש אנשים ואי אפשר לקשר ביניהם.
קולט אביטל:
כיוון שאני צריכה לצאת לוועדה אחרת, אני רוצה לחזור למשהו, אדוני היושב ראש, שהעסיק את הוועדה הזאת בארבע-חמש השנים האחרונות. אחד הדברים שאנחנו עמדנו עליהם, ואני לא חושבת שהם בוצעו, זה שכשאנשים נמצאים במרכזי קליטה, להתחיל בהתחלה בהכשרה מקצועית. אם היינו מתחילים, ויש גם שם גרעין עצום של אנשים, ושם יש לך כבר את הציבור כולו מקובץ, אם במרכזי הקליטה אתה משם מתחיל לדלות, משם אתה מתחיל לתת לאנשים איזה שהיא הכשרה מינימלית. הדבר שאותי ממש הפתיע, כשהלכתי למרכזי קליטה, שאלתי 'מכינים אתכם לשוק העבודה ' אמרו 'כן', 'מה מכינים אתכם ' 'מלמדים אותנו איך לכתוב קורות חיים'. חברים יקרים, על מה אנחנו מדברים על אנשים שאין להם רקע מקצועי, בדרך כלל, זה הטובה הגדולה הרי הם ירוצו ממקום למקום עם קורות חיים במקום זה, יש לנו את האפשרות הזו, יש לנו את זה ביד – תתחילו את ההכשרה הזאת ואת הגיוס הזה ממרכזי הקליטה, יש שם אנשים, לא כולם צריכים להיות בני 18 או 20, או 22. אנחנו כרגע צריכים לנצל את האפשרות הזו ובכלל, אני יודעת שחסרים אלפי עובדים ושמייבאים אותם מהודו. מה אנחנו עושים
דני אדמסו:
אני אגיד שמה שאמרה חברת הכנסת קולט אביטל, זה נעצר ונתקע בסכסוך או בחוסר העבודה שיש בין הסוכנות, משרד החינוך לבין הגיור שיש שם; האם שעות האולפן יילכו להכשרה, מי ייתן יותר שעות---
היו"ר מיכאל נודלמן:
כל הזמן, כשאנחנו מדברים על מצבם של יוצאי אתיופיה, אנחנו מדברים על מרכזי הקליטה שצריכים להתחיל שם את העבודה.
אברהם מספין:
אדוני היושב ראש, נאמרו פה דברים לא מדויקים. התאחדות התעשיינים הבטיחה לקלוט 1,000 עובדים יוצאי אתיופיה בתעשייה. בדיונים הקודמים היו נציגים של הסוכנות, משרד הקליטה, התעשייה, וגם אנחנו, וגם ארגונים חברתיים שבהמשך ראינו פחות ופחות את משרד הקליטה ואת הסוכנות. כרגע אני רוצה לדווח לך, מהשטח, שבתכנית הזאת הם מתמקדים בפיילוט של שלוש ערים, נתניה, אשדוד ואשקלון, בעיקר נתניה ואשדוד, והם מציעים קורסים באמצעות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הם מבטיחים לקלוט את העובדים בתעשייה והם מבקשים מאיתנו לגייס עובדים. אני יודע שלמשרד הקליטה יש את היכולת הכי טובה עם מוקדי הקליטה המפוזרים בעשרים ערים, אני יכול להגיד לך, דוד, וגם קלאודיה, שפניתי באופן אישי למספר מוקדי קליטה שיסייעו בגיוס מועמדים והם טענו שיש להם תכנית שנתית שלפיה הם עובדים וזה משהו שנכנס מבחוץ ולא כחלק מהתכנית השנתית שלהם, למרות שהמטרה בסופו של דבר זה כן לגייס עובדים.
דוד יאסו:
במקרה זה אני יודע, גם בדיונים שאתה לא השתתפת, היה יהושע---
אברהם מספין:
אני השתתפתי בכל הדיונים. תן לי להשלים. אני לא בא כביקורת אליך, אני רוצה את העזרה שלך.
דוד יאסו:
אני אוהב ביקורת.
אברהם מספין:
אני פניתי למוקדי קליטה, לרכזי תעסוקה, חלקם אומרים לי 'זה לא בתכנית השנתית שלנו, כי זה משהו שנכנס במסגרת אחרת', למרות שזה לאותה מטרה, לגייס עובדים, וגם אנחנו מוכנים לתת זמן וכח אדם כדי לסייע בגיוס אנשים. כרגע יש קורסים, לדוגמה באשקלון, בריתוך ובתפירה, שכבר מספר חודשים מנסים לגייס אנשים ולא מצליחים.
דוד יאסו:
תבואו אליי. לא צריך את הוועדה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חברים, הדיבורים לא עוזרים. יש פה טענות קשות למשרד הקליטה, אני מבקש שבתוך שלושה שבועות יהיו רשימות של אנשים שאתם מציעים לקורסים לכל מיני דברים.
דני אדמסו:
אני חושב שאנחנו מוכנים לתעשייה, להגיד איזה קורסים חדשים מוכנים לפתוח ובהתאם לכך להודיע למשרד הקליטה, שיהיו מוקדי הקליטה או רכזי התעסוקה מוכנים, שיגייסו את העובדים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתם מוכנים בתוך שלושה שבועות לתת להם ולנו רשימות כאלה
דוד יאסו:
יש לנו שמות, נוכל להעביר לך, אין שום בעיה, כבוד היושב ראש.
קלאודיה כץ:
המידע לא נכון. תנו לנו להגיד את העובדות.
אברהם מספין:
דוד, מספיק שתיתן הנחיה לרכזי התעסוקה לסייע בעניין הזה, הנחיה מלמעלה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא רוצה ויכוחים של 'אתה לא בסדר', 'אתה לא בסדר'. אני הבנתי את המצב, שאלתי את ידיד שלי פה כמה זמן אתם יכולים לחכות הוא אמר שבועיים או שלושה שבועות. אני מבקש בתוך שלושה שבועות לתת עזרה להם, לתת אנשים שיכולים להתחיל ללמוד או להתחיל לעבוד. לשלוח גם לוועדה את הרשימה. אני גם רוצה לפנות לנציבות שירות המדינה, אני מבקש מכם קצת לשנות את הגישה שלכם. למרות שהם מבקשים משרות בכירות, אתם יודעים יותר טוב כמה משרות צריך להיות, כי לפי מה שאני שמעתי, יש אנשים שיש להם ניסיון בחברה ובנושאים כאלה, אבל לרוב האנשים אין ניסיון, יש השכלה גבוהה ואתם צריכים לתת להם משרות. כמו שחברת הכנסת קולט אביטל סיפרה, זה סיפור אמיתי. בן אדם לא יכול אחרי אוניברסיטה ללכת על משרה בכירה כל כך, הוא צריך ניסיון, צריך לעבוד שנה-שנתיים, חמש שנים. אפילו עם העדיפות שאנחנו רוצים לתת לחברים כאלה, הם צריכים לקבל ניסיון. מי שמקבל משרה בכירה ולא יודע איך לעבוד שם, זה יהיה כישלון גם שלנו וגם שלהם וזה לא צריך להיות.
הניה מרקוביץ:
אני מסכימה איתה בכל מלה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש לכם ניסיון, אתם צריכים 15 משרות רציניות ששם לא יהיו סיפורים על זה שאין ניסיון, משרות עם כבוד, עם משכורת, שהם צריכים להרגיש שהם גם חלק מהמדינה.
דני אדמסו:
גם, כבוד היושב ראש, בתחום מדעי החברה והרוח.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בסדר, אתם יכולים לדבר במקום שאתם חושבים שאתם יכולים לקבל משרות בכירות. שלא יהיה כמו שהסבירו לנו, שאתם לא מתאימים, חלק לא הגישו, הגיש אחד שהוא לא מתאים. זה לא כמו מה שרצינו.
אם אתם רוצים עוד משהו לבקש, אם לא מתאים לכם מה שהגענו להסכמה עם גופים כאלה, בבקשה. לא לדבר כדי לדבר. אני יודע שאתם מביאים לפה גדוד גדול של חברים ואתם כולכם מדברים ומדברים. חברים, אני עובד ככה – מדיבורים אין החלטות טובות. בלי דיבורים אפשר לקבל החלטה טובה ואני מבקש פחות דיבורים ושיהיו בעומק. אם אתם מסכימים עם הרעיון שלי, תגידו. אם אתם לא מסכימים, תגידו למה אתם לא מסכימים.
נגיסט מנגישה:
אני רק אוסיף, אדוני היושב ראש, ההעסקה של אקדמאים יוצאי אתיופיה, מ-1992 בוועדת נבון התקבלה החלטה להעסיק יוצאי אתיופיה ב-50 משרות. נלקחו כמה אנשים, שמו אותם בכל מיני משרות לתיוק, המשרה לא היתה מתאימה לאותם אנשים, האנשים כבר נזרקו ברחוב.
דבר נוסף שצריך לראות, אם הדיון היום על אקדמאים, אנחנו צריכים למצות את הדיון על אקדמאים יוצאי אתיופיה בלבד ולא אלה שלא אקדמאים. אם אנחנו כבר דיברנו על אקדמאים ולא-אקדמאים, אנחנו---
היו"ר מיכאל נודלמן:
ה-15 משרות, אני מבין שזה לאקדמאים.
נגיסט מנגישה:
אנחנו מתעלמים ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, תפקידו הוא להכשיר את אותם אנשים שלא אקדמאים, צריך לשים אותם במקומות עבודה. המשרד לקליטת עלייה מקבל תפקיד עד כדי כך גדול מדי ותפקידו של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בעצם הוא להכשיר אנשים ולהשים אותם במקומות עבודה. אף אחד לא מדבר, יש למשרד התעשייה תקציבים, בעבר היו תקציבים, התקציבים לא נוצלו וחזרו למדינה.
דבר שלישי שאני רוצה לדבר עליו – כולם מדברים על משרות בכירות, כולנו דיברנו, יש לנו רצון טוב להיקלט במדינת ישראל, הקליטה שלנו היא חובה למדינה ולא רשות בכלל, אז אנחנו לא יכולים... אני עברתי את כל המבחנים האלה. אדוני, שואלים אותי מה המוזיקה של מוצרט כשאני לא גדלתי והתחנכתי בישראל ואני לא יודעת לענות על המוזיקה של מוצרט ואני יכולה להיכשל בזה. גם המבחן שהפסיכולוג צריך לבחון אותו, לא כל פסיכולוג יכול ומתמצא בתרבות של יוצאי אתיופיה. תיעזרו בנו, יש ארגונים של יוצאי אתיופיה שיכולים להיעזר בהם, האגודה הישראלית עומדת לרשותכם לגיוס ולאיתור אנשים. לנו יש מאגר של כח אדם וקורות חיים של אקדמאים יוצאי אתיופיה, אנחנו יכולים לסייע לכם. תפתחו את הפקק שאתם כרגע שמתם, הפקק הזה יכול להיפתח רק ברצון טוב ובשיתוף פעולה בלבד. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש פה את נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אללי אדמסו:
אני רוצה גם להמשיך ממה שאמרה דר' נגיסט, לגבי נציבות שירות המדינה. אל"ף, הייתי מבקש באמת כשאומרים שיש בנציבות שירות המדינה איקס של עובדים, במה הם עובדים האם הם עובדים במשרות שהן טובות, שהם יכולים להתפרנס הם רובם עובדים בכל מיני עבודות פשוטות ולכן אם אפשר, אני מבקש שיעבירו את הנתונים לוועדת העלייה והקליטה. כי זה לא
נכון, הם עובדים בעבודות פשוטות ובכל מיני עבודות, כמטפלות ובאבטחה, ולכן אין אנשים במשרות בכירות.
לגבי ה-15 משרות שדיברו. זה דובר כבר, לפני הרבה זמן התקבלה החלטה. תודה רבה שלא עשיתם את זה דירוג של 38-36, זה משרה בכירה 38 בסך הכול זה התחלה. כמה זה בכסף, כשמתרגמים את זה זה משרה בכירה, שאתם מנפנפים אתם יודעים מה, אם זה ככה, אוקי, 20 אתיופים התמודדו, מי שעבר את המבחן, מי שקיבל ציון גבוה, שיתקבל למשרה. למה אתם מורידים את המשרה
חוץ מזה, בתשתיות, כמו שמר דני אדמסו אמר, למה אתם לא בודקים באיזה תחום עולי אתיופיה התמחו, באיזה תחום יש להם את התארים, למה עשר פעמים אתם מוציאים במשרד התשתיות מכרז לעולה אתיופיה שהוא לא למד בו. למה
נאדר אל-קאסם:
סליחה, אנחנו בדקנו עם ארגונים ואמרו שיש.
הניה מרקוביץ:
לפני שפרסמנו, קיבלנו את כל נתוני ההשכלה ודורשי העבודה במקצועות ופרסמנו את זה לכל המשרדים.
וונדה קסהון:
דיברנו על משאבי אנוש, אמרנו שבמשאבי אנוש---
אללי אדמסו:
אתם צריכים לעשות את הבדיקה. עולי אתיופיה לא צריכים פסיכולוגים, אנחנו התמודדנו גם באוניברסיטה, עברנו גם פסיכומטרי ושיעשו משרה לעולי אתיופיה, שיתמודדו, מי שעבר, שייכנס. אנחנו לא צריכים פסיכולוג, אנחנו לא צריכים עוד גוף אחר בתוך נציבות שירות המדינה, מומחים לעולי אתיופיה.
דני אדמסו:
תיזהר, אתה עובד מדינה.
אללי אדמסו:
אין בעיות, שיפטרו אותי. גם אם יפטרו אותי, תאמין לי, אני אעבוד באותה עבודה במקום אחר.
לגבי הכשרה מקצועית – אדוני היושב ראש, באמת האנשים פה עמלו, עשו עבודות רבות, כמו מר דני אדמסו, חברי הכנסת הנציגים וחברת הכנסת קולט אביטל והחברים עשו ב-2007 עבודה קשה והוחלט בממשלה ודיברו בתקשורת. היום אנחנו, באגף להכשרה מקצועית, אין לנו שום תקציב לעשות שום פעילות. אין לנו שום תקציב לעשות. אנחנו ב-2008, חומש, שום דבר, אנחנו לא יכולים לעשות קורס אחד, אין שום תקציב. איפה כל התקציב, איפה כל ההבטחות, איפה מה שהוחלט לכן אין לנו שום תקציב לעשות שום פעילות.
קלאודיה כץ:
אדוני היושב ראש, אני פשוט מבקשת לתקן את הרושם המוטעה שיצר כאן הדיון בעקבות הפעילות של משרד הקליטה. כאשר נשאלנו מה עשינו, אמרו לנו 'אל תדווחו, תגידו רק משהו ספציפי לאשקלון'. ברצוני לציין שרכזי התעסוקה במוקדים עובדים יום ולילה, זה לא ששלושת הקורסים, שאנחנו מדברים עליהם, שדרך אגב נוצרו בעזרתנו הרבה, יחד עם התעשיינים ויחד עם הארגונים ויחד עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, והקמנו את ההליכים האלה, זה לא הקורסים היחידים שאנחנו מגייסים אנשים. אנחנו יודעים איך לעבוד ומה לעשות, על מנת שאנשים ייכנסו לעבודה, ולא סתם, 4,000 איש נכנסים כל שנה לעבודה ומדובר כאן בתחומים שהם תחומים שדורשים מיומנויות טכניות ואם אנחנו לא נכין את אותם האנשים לעבודה באותו טבע ובאותו CNC, צריך ראייה תלת ממדית, אנחנו נותנים להם את הכלים הבסיסיים כדי שיוכלו להיכנס לעבודה---
שלמה מולה:
סליחה, גב' כץ, ה-1,000 מקומות עבודה שהתעשיינים רוצים לתת, לא מחכים לזה. הם לא יכולים, זאת הבעיה.
קלאודיה כץ:
אני מבקשת לסיים את דבריי ואחרי זה אני אשמח להגיב, כי אחרת זה לא ייגמר ולא נעים לי מהחברים המכובדים.
גם את כל העלילות האלה, מריבה בין סוכנות לבין משרד הקליטה, אני לא הרבצתי לציפי, אפילו התנשקתי איתה קודם. אנחנו אתמול ישבנו בפרויקט עם הסוכנות במכללת צפת, איך אנחנו מכשירים את העולים הנמצאים במרכז הקליטה צפת (בצפת יש שלושה מרכזי קליטה), איך אנחנו מכשירים אנשים למקצועות הנדרשים במשק, במקומות שהם יעברו אליהם. מה שצריך להגיד בפה מלא, תקציבים אין לנו. אנחנו היינו חלק מתכנית החומש בתכנון, הכסף הוקצה לתעשייה, המסחר והתעסוקה, אנחנו ממתינים לדיווח ממשרד התעשייה. לפי הדיווח האחרון שהיה יש 800,000 שקלים שאמורים להגיע לתכנית חומש ואם הם אינם, אז צריך לבדוק איפה הם. אבל אנחנו כאן לא מדברים על זה שתהיה רשימה או יש רשימה, אנחנו מדברים---
דני אדמסו:
מה הקשר
קלאודיה כץ:
קשר ישיר, מדובר על אנשים---
דני אדמסו:
משרד הקליטה קיים קצת לפני תכנית החומש. כל הנושא של יוצאי אתיופיה קיים גם הוא לפני תכנית החומש. לא יכול להיות שאנחנו חיכינו מאז 84' לתכנית החומש בשביל לבנות עליה, ו-800,000 שקל שהוקצבו לנושא הזה---
קלאודיה כץ:
סליחה, 800,000 שקל, לעומת מיליון ו-700 שיש למשרד הקליטה, לכל עולי אתיופיה, ועם כל הכבוד, אני באמת מבקשת לסיים את דבריי בלי הפרעות, אם זה אפשרי. אנחנו בתרבות דיון מיוחדת היום ובהאשמות שנורא קשה לי להבין אותם, כי כאן יש עבודה שאנחנו צריכים לגייס את כולנו לטובתה וכרגע נאמר שהארגונים הציעו את עצמם לגיוס מועמדים. מועמדים קיימים, הבעיה זה לא מועמדים. אנחנו כאן מדברים על עבודה הרבה יותר רחבה, עבודה הרבה יותר כוללנית, אנחנו מדברים באמת על טיפול שמתחיל מזמן של מרכז קליטה, ואל תשכחו שעל העולים במרכז הקליטה מוטלים הרבה דברים, יש אולפן שצריך לקלוט אותו, יש אולפן גיוס שצריך לקלוט. אין כאן שום מריבות, צריך לתת לבן אדם כמו בן אדם לסיים את זה בכבוד, ואז להכניס לו את ההכשרה המקצועית ולא לשפוך עליו הכל, לשפוך כספי מדינה ואחר כך למצוא את עצמנו שוב בכישלון כזה או אחר, ולבוא בעוד חמש שנים ל---
שלמה מולה:
הכשרה פנים מפעלית.
קלאודיה כץ:
נכון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
גב' קלאודיה כץ, פה מדברים שיש כמה מפעלים, כמה יזמים, שרוצים לקבל אנשים ולעשות הכשרה, אבל אין אנשים, זו הבעיה.
קלאודיה כץ:
יש אנשים. זה מטעה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הם אומרים שאין.
קלאודיה כץ:
זה בדיוק העניין, לכן אני מבקשת לתקן את המצב. אל"ף, זה לא רק המפעלים האלה, יש יותר. אנחנו עובדים עם כולם, לכן יש 4,000 השמות. 3 המפעלים שמדובר עליהם, גייסנו אנשים, האנשים הקיימים חייבים עדכון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
מה לעשות שהם אמרו שאין את אומרת שיש, הם אומרים שאין, אז מה צריך לעשות
אברהם מספין:
גב' כץ, אני בדקתי עם התאחדות התעשיינים, עם גב' טלי לוטן, ועדיין אין אנשים, אין מועמדים וזו המכשלה היחידה, כי יש קורס לפתוח ויש מקום לקלוט אותם.
קלאודיה כץ:
דר' טלי לוטן זאת יועצת של משרד הקליטה שאנחנו שכרנו מהתאחדות התעשיינים, על מנת לאתר מקומות עבודה לעולים ועולי אתיופיה. אז עם כל הכבוד, אנחנו יוצאים ונמצאים בתהליך עבודה מתמיד ונכון, עדיין, הקבוצה הזאת לא בשלה להתחיל עבודה, אנחנו עושים לה הכנות. אין שום בעיה לשלוח מחר בבוקר את כולם לעבודה, שוב ייכשלו בעבודה ושוב לא יישארו שם. אני חושבת שבני העדה צריכים להיות מעוניינים לקדם את העדה ולא להכשיל אותה בשביל מלים יפות כשהטלוויזיה נמצאת.
אברהם מספין:
אין פה טלוויזיה, קודם כל. דבר שני, אנחנו כן מעוניינים---
קלאודיה כץ:
אז זאת הסיבה שהתחלנו לדבר, אבל קודם היתה טלוויזיה ו---
דני אדמסו:
אני מצטער שהטלוויזיה הלכה בזמן שאני מדבר. די, בחייך, אני מדבר בשביל טלוויזיה הרי זה---
קלאודיה כץ:
אבל אני חושבת שהעובדות אינן נכונות, העובדות שאתה כנראה לא בדקת אותם---
דני אדמסו:
אז אני אגיד לך, מה שאני אעשה הוא מאוד פשוט. אנחנו נגיד להתאחדות התעשיינים, אנחנו נבחן את זה במבחן המציאות, בסופו של דבר אנחנו ניפגש ונסגור את הדברים, ניתן להם איפה שייפתח קורס, קלאודיה כץ אמרה שיש לה רשימות, היא תעביר לכם. אני אשאל אותו כמה אנשים הוא צריך ובאיזה עיר---
קלאודיה כץ:
לא צריך לשאול, אנחנו נמצאים---
דני אדמסו:
בסדר, זו בעיה שלי, זו לא בעיה שלך. אני רוצה לבדוק את עצמי, אז אני אעביר את הרשימות בצורה מסודרת ונבחן את זה במבחן המציאות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה תגובה משירות התעסוקה, לשמוע מה אתם חושבים, במה אתם יכולים לעזור לקהילה.
יוסי עופר:
קודם כל, לגבי נציבות שירות המדינה – למעשה, שירות התעסוקה זה הגוף המופקד על שוק העבודה היום. אני מסתכל רק בדורשי העבודה האקדמאים שהתייצבו בחודש מרס, זה הנתונים כרגע שיש לי, יש לנו כ-60 דורשי עבודה אקדמאים שרובם עם ניסיון. זה לא אנשים צעירים. אני חושב שלהבא אולי כדאי להיעזר גם בנתונים שיש לנו, לראות ולבחון אם---
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה מהקהילה
יוסי עופר:
זה רק האתיופים. זה לגבי נושא האקדמאים. בכלל לנושא דורשי העבודה האתיופים, אולי יש לנו---
שלמה מולה:
אולי אפשר להגיד לא אתיופים, יוצאי אתיופיה
יוסי עופר:
סליחה, יוצאי אתיופיה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הקהילה.
שלמה מולה:
גם לא הקהילה האתיופית, יוצאי אתיופיה.
הניה מרקוביץ:
כל פעם מבקשים מאיתנו משהו אחר.
יוסי עופר:
יש לנו שיתוף פעולה עם תב"ג', של הג'וינט, בפרויקט אשת חיל, דורשות עבודה יוצאות אתיופיה שעוברות את ההכשרה איך לצאת בכלל לעבודה. קורס יפה שמתקדם יפה עם תנובה בתעסוקה, גם בשיתוף משרד הקליטה. בכל כיתה במפעל, בנושא הכשרה מקצועית, לאו דווקא יוצאי אתיופיה, הם משולבים יפה עם כלל דורשי העבודה בארץ. אצלנו בשירות התעסוקה אין משהו ספציפי ליוצאי אתיופיה. כעולים וכישראלים לכל דבר, מטפלים בהם בהתאם.
זהו פחות או יותר, אבל בסך הכל אני רואה שיש לנו בחודש מרס, במאגרים שלנו, כ-6,380 דורשי עבודה רגילים שמתוכם 60 אקדמאים.
אברהם מספין:
אתם מציעים להם גם משרות שמתפרסמות בשירות המדינה, הייעודיות
יוסי עופר:
אני פעם ראשונה שמעתי על המשרות האלה. הנציבות לא פונה אלינו. אנחנו מציעים את העזרה שלנו בנושא הזה, יש לנו את המאגר ואת האנשים, ואם זה יתאים, אנחנו בשמחה נעביר את זה הלאה.
(הוחלף יו"ר ועדה – היו"ר שלמה מולה)
גדי יברקו:
אירוע נדיר, יש לנו יושב ראש ועדה בן הקהילה האתיופית. קודם כל, אני אפילו נבוך שהוועדה מדברת סביב 15 המשרות של יוצאי אתיופיה האקדמאית במדינת ישראל, שזו תעודת עניות גם לממשלה, גם לשירות וגם לוועדה, לכל אזרח בכלל, שלציבור של 130,000 איש מדברים על 15 אקדמאים איך להכניס אותם. שימו לב על מה המהומה פה. 15 אנשים.
בנוסף לזה, מאחורי כל המלים האלה של תעסוקת אקדמאים יש אנשים. על כל מספר בסטטיסטיקה הזו יש בן אדם, וצר לי להגיד, הוועדה הזאת, אפשר לדבר עליה עד מחר, אי אפשר להזיז כלום. ספציפית לא על הכינוס הזה היום, אלא בכלל ועדת הקליטה.
אברהם מספין:
אתה לא יכול להגיד בצורה גורפת.
גדי יברקו:
סליחה, אני מדבר ספציפית על תעסוקת אקדמאים, לא בכלל. נהיה ממוקדים. אנחנו מדברים כרגע על תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה. לא רק שהוועדה לא יכולה לעשות, כל
ממשלת ישראל לא יכולה להכניס 15 אנשים, על מה מדברים אני לא בא לסנגר על אף אחד, וחס וחלילה גם לא בא לפגוע באף אחד.
היו"ר שלמה מולה:
אז אתה אומר שהדיון מיותר.
גדי יברקו:
אני לא אומר שהדיון מיותר, הוכח בתקופות קודמות, כשהוועדה החליטה מספר החלטות בכל מיני נושאים ושום דבר לא זז. אני בא להציע הצעה, לא רק זורק דברים. אני דיברתי ספציפית על תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי. על זה אני מדבר.
בנוסף לכך, לגבי משרד הקליטה. קודם כל, תכנית החומש היא לא יוזמת משרד הקליטה. מי שיזם את תכנית החומש זה 5,000 מפגינים פה, לפני שנתיים, בעקבותיה הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה ולא משרד הקליטה ולא שום משרד. בוא נדבר על זה.
נגיסט מנגישה:
ומה יצא ממנה
גדי יברקו:
אני אגיד גם על זה. אני חושב שבנושא הזה צריך קצת יצירתיות. אם המשרד והעוסקים במלאכה יהיו קצת יצירתיים, באמת לפתור את הבעיה הזאת, אפשר לפתור אותה. לדוגמה, מדברים היום על איגוד התעשיינים. איגוד התעשיינים הגיע אחרי שאנחנו, יחד עם האגודה הישראלית, עשינו כנס, הזמנו את איגוד התעשיינים והוא התחייב שם, אמר 'אני מוכן להכניס 1,000 עובדים במגזר העסקי, בתעשייה'. אני חושב שהדבר קצת מצריך חשיבה ולא רק לפני ועדה, כשדנים על קהילת יוצאי אתיופיה בכנסת ואז כל אחד בא ומגיע עם המסמך שלו ואומר 'כן, אנחנו מקדמים את זה ואנחנו מקדמים את זה'. זה גם עושה עוול לקהילה שמדברים עליה כל פעם בוועדות ובוועדות ובדיונים וכל פעם זה עולה לכותרות וכאילו 'וואלה, הקהילה הזו ממש מסכנה שאפילו הדיונים בכנסת לא עוזרים לה'.
ההצעה שלי – קודם כל, אני חושב שכבר עכשיו קשה לי, באופן אישי גם, ללכת לחברי כנסת אחרים. יש לנו היום שני חברי כנסת בני הקהילה, תקימו לובי בכנסת בשביל התכנית שיצאה מהממשלה הזאת לפני מספר חודשים, תעמדו בראשו, שניכם, אחד מכם, תדברו, שניכם בקואליציה, בממשלה, תעשו שכל שקל שהממשלה החליטה עליו לפני מספר חודשים, יגיע. אנחנו יכולים לדבר אין ספור ולבכות עד מחר, לא יעזור. אנחנו יכולים לעזור, תבקשו מאיתנו, אני לא מאמין שיש פה איזה שהוא ארגון של הקהילה שיגיד לא. תקראו לנו לדגל, נהיה שם. כל מה שאתם תבקשו, נעשה. וזה דווקא זכות וכבוד לנו שאנחנו גם מבפנים וגם מבחוץ עושים את העבודה.
היו"ר שלמה מולה:
טוב, אני מניח ששאר חברי הכנסת האחרים שבאמת ישמחו לשתף פעולה.
אברהם נגוסה:
אני חושב שפה יש אינפורמציה ממש מוטעית. בפגישה שישבנו עם חבר הכנסת מיכאל איתן, עניין הניסיון עלה לדיון ואז שאלנו שאלה, גברתי, את היית בפגישה, שאלנו האם אנשים שעבדו בארגוני עולים, בארגונים לא ממשלתיים, נחשב כניסיון את אמרת לנו 'נחשב'.
הניה מרקוביץ:
נחשב.
אברהם נגוסה:
אוקי. דבר שני, אמרנו שיש יוצאי אתיופיה שנמצאים במשרדי הממשלה שכבר צברו ניסיון, אז אמרנו לדרג אותם, לשדרג אותם למעלה.
הניה מרקוביץ:
הם לא ניגשו למכרזים. יושב כאן האדון ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, תשאל אותו אם הוא ניגש לאחד המכרזים.
אללי אדמסו:
סליחה, אני ניגשתי.
היו"ר שלמה מולה:
חבר'ה, זה לא עניין אישי.
אברהם נגוסה:
בהתחלה, גם חברי כנסת אחרים ששאלו בעניין הניסיון, לא קיבלתי זכות דיבור, אבל רציתי להגיד את הדברים האלה. זה לא סתם באנו וביקשנו שיקבלו מנהלי תחומים. אמרנו, אם הניסיון של יוצאי אתיופיה, שעבדו בארגונים, נחשב, כן יש לנו מועמדים שיש להם ניסיון, ולכן---
הניה מרקוביץ:
זה נחשב, אני אומרת את זה גם כרגע.
נגיסט מנגישה:
הם לא עברו את המבחנים.
אברהם נגוסה:
זה משהו אחר.
הניה מרקוביץ:
לא ניגשו.
אברהם נגוסה:
הנקודה שלי פה, לא סתם באנו ודרשנו. אני אומר, היה לנו בסיס למה שדרשנו.
הניה מרקוביץ:
אבל אני לא מתכחשת לזה.
אברהם נגוסה:
הדבר השני שאני רוצה להגיד. אני חושב שמרחו אותנו ב-99', ב-55 משרות וגם עכשיו מורחים אותנו על 15 משרות וגם מורחים אותנו עוד פעם בעניין תכנית החומש. רבותיי, תראו את כל המשרדים המדברים, תכנית חומש, תכנית חומש. תכנית חומש זה בא עכשיו, למשרדי הממשלה יש תקציבים, יש למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יש למשרד הקליטה, לכולם יש תקציבים, מה עשו בתקציבים שלהם עכשיו הם פתאום לתכנית החומש שתזרים להם תקציבים. זה פשוט מריחה. תכנית החומש הזאת זה אחד הבלופים של הממשלה שראש הממשלה דיבר על מיליארד שקל. אין מיליארד שקל. הממשלה קיבלה החלטה על 800 מיליון, אין 800. אחר כך אמרו 82 מיליון, אין אגורה. מה נשארנו עם תקשורת, עם יחסי ציבור. אני אומר פה ואני מצטרף להצעה של מר גדי יברקו ושני חברי הכנסת, שניהם מתוך הממשלה הזאת שעושה בלוף, ואני אומר להם, תקימו את הלובי הזה ואנחנו, הארגונים, מאחוריהם. פשוט אי אפשר לסבול את המריחה של תכנית החומש, צריך להוציא את התכנית הזו מיד.
היו"ר שלמה מולה:
חבר הכנסת מזור, קודם כל, אני לפחות ברמה האישית מברכים אותך ותודה רבה שבאת לדיון ושיהיה בהצלחה.
מזור בהיינה:
ראשית כל, אני מברך את הוועדה ואני רוצה להכיר טובה. אני יודע שהוועדה עושה מאמצים, יש מקומות או כל מיני מגזרים שהם צריכים ליישם את ההחלטות הפנטסטיות של הממשלה, או הבלופים נקרא להם, אבל צריך לדעת, מבחינת הממשלה, לדעתי, החלטת הממשלה, יש דברים פנטסטיים, יש דברים טובים, במיוחד תכנית החומש שהיא, מבחינתי, נראית תכנית טובה מאוד. יש לי כמה תיקונים עליה, גם ביקורת, אבל בגדול, אם נסתכל עליה באופן אובייקטיבי, היא תכנית טובה מאוד ואני ממש מקבל את ההצעה של מר גדי יברקו ושגם אברהם נגוסה הצטרף אליה. אתם צודקים שוועדת הקליטה או ועדות אחרות כנראה לא יקדמו כמו שאנחנו רוצים לראות את זה, בהקדם. משנת 2006 ושום דבר לא קם, בשום שכונה בעיר, שום דבר לא מיושם, בוודאי שזה אומר דרשני וזה מצריך מאיתנו להתקדם הלאה ולראות אולי להקים את הלובי הזה ולהיאבק דרך הלובי הזה ולצרף כמה חברי כנסת לקדם את העניין הזה ולדעתי זה נראה דבר מאוד דחוף לקידום הנושא.
לנציבות שירות המדינה – אני חושב שהנושא של 15 או 50, הרעיון בא בעקבות הבעיה שיש לקהילה, אז לא יכול להיות שנציבות שירות המדינה תעמוד בכללים שלו, בקריטריונים שלו, בכללים הקשיחים שלו, יעמוד עם המחסום הזה וינסה לפתור את הבעיה. זה לא הולך, זה הולך ולא יילך. לכן צריכים, לדעתי, להתאים את המשרות. אני לא אומר להקל, להתאים את המשרות לקהילה ולהתחשב בכל האפקטים של הקהילה ולראות וליישם את ההחלטה על המשרות שמוצעות, אבל באמת, בכנות, לא למרוח ולטייח. חבל. כל זמן שעובר, הקהילה סובלת מעניין הזה ולא יוצא מזה תועלת.
הזכירו פה לעניין העולים החדשים והגב' קולט אביטל דיברה על קורסים ודברים כאלה בתוך מסגרת העולים החדשים, במרכזי הקליטה. אני אומר לכם בכנות, כאדם שיוצא מהמקומות האלה, זה דבר שלא רלוונטי, כי העולים החדשים במרכז הקליטה עמוסים בסדר יום שאי אפשר לדבר איתם. יש להם אולפני יהדות שצריכים לעבור אותם, 12 חודשים, יש להם הדרכה, יש קשיי קליטה. אני חושב שזה לא רלוונטי.
דניאל אדמסו:
זה דיון אחר, אם רוצים להכשיר אותם ליהדות, או רוצים להכשיר אותם לעבודה.
מזור בהיינה:
גם וגם וגם. עזוב, לא ניכנס עכשיו לתחום לא שלנו, זה תחום נפרד בפני עצמו, לא נפריע להם להיקלט בצורה שכל הממסד דורש מהם, לא לרבנות ולא למשרד הקליטה. אני רק רוצה שנהיה מציאותיים, ריאליים לנושא. לדעתי יש לנו פה ציבור שחי דור שלם, 30 שנה, לא נתעלם מהם ונתמקד בעולים. תוכלו לומר שאני אולי נאיבי ולא צודק, עד כמה שאני יודע, משרד הקליטה עושה עבודה, לדעתי, אולי צריך לשפר ולקדם את העניין, אבל הוא עושה עבודה בעניין הזה. כל הארגונים, כל הוועדות צריכים להתמקד בעיקר בעולים הוותיקים ושם אפשר לדעתי בהקדם להשיג הרבה דברים טובים. יש דברים שבשלים. ורק לגלות נכונות ולהריץ את העניינים ולהביא אותם לידי יישום. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
חבר הכנסת מזור, יכול להיות שאנחנו נבקש אולי לקיים דיון מיוחד בנושא תעסוקת עולים במרכזי קליטה, כן או לא. לי יש דעה קצת שונה ממך, גם כמי שהיה מנהל אגף עולי אתיופיה, הרבה אנשים מכירים את דעתי. יכול להיות שלא כל האוכלוסייה צריכה להיראות כמקשה אחת, יכול להיות שאולי אפשר לעשות משהו בעניין, אבל אני באמת מציע שאנחנו נקיים דיון, גם עם האגף לחינוך מבוגרים במשרד הקליטה, אולי גם עם הסוכנות, אם יש פלח של האוכלוסייה, בהתחשב בכל הנושא של הגיור וכן הלאה וקליטה ראשונית. כולנו יודעים שבסופו של דבר לימודי העברית, האנשים יושבים עשרה חודשים ובסוף יוצאים עם כלום. לכן יש קושי. לפחות מאמצע האולפן יוכלו למצוא מקומות עבודה, לעבוד תוך כדי, יכול להיות אולי אפילו ילמדו---
מזור בהיינה:
להמיר את אולפן העברית ל---
היו"ר שלמה מולה:
נקיים דיון אחר, לפי דעתי.
הניה מרקוביץ:
אני אוותר על זכות הדיבור, אלא אם כן אתם רוצים לשמוע עוד עובדות.
היו"ר שלמה מולה:
טוב. אני אציע בסוף את ההצעה. אם יש משהו שאת רוצה לשפר, אז תגידי לי.
בני פפרמן:
ברשותכם מכובדיי. אני רק רוצה כמה מלים. אני רוצה להציג ממש בקצרה, ולא הייתי נכנס עכשיו, לולא העירו את ההערה, כי יש לי הרגשה שכל נושא תכנית החומש שמדברים עליה, יש בה איזה שהיא טעות יסודית לגבי לוחות הזמנים.
הממשלה קיבלה החלטה לפני כמה חודשים לגבי חמש שנים. חמש השנים שמתחילים לספור אותן, ואפשר להתווכח מה יינתן בהן, בהחלט לגיטימי להתווכח, ב-2009 זו השנה הראשונה. היום אנחנו נמצאים בשנת מעבר והכנה לקראת 2009 והסכומים שהוקצו ל-2008, לפחות בתחום התעסוקה, סדר גודל של 3 מיליון שקלים, רק לנושא ההכנות. כמי שמופקד על נושא ההכנות, מטעם המשרד, אצלנו, בשיתוף עם משרד הקליטה, אנחנו פועלים בחודשים הבאים כדי שנוכל לעשות את זה ב-2009 עד 2013. סך הכל הסכום שהוקצה, ואני מקווה שהממשלה תעמוד בו, הוא סדר גודל של 60 מיליון שקלים לחמש שנים, כאשר חלקו, 15% מהסכום הזה אמורים להיות מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מדובר פה בכסף תוספתי. כל הסכומים שדיברתי עליהם עכשיו הוא כסף תוספתי, הוא איננו קשור---
אברהם מספין:
קיבלתם את ה-3 מיליון
בני פפרמן:
כן, אכן קיבלנו את זה. הוא נמצא במשרד הקליטה ואנחנו יכולים למשוך אותו בכל רגע נתון, אבל אני מסביר, זה בעיקר לנושא של הכנות ואנשים יוצאי אתיופיה שהיו איתנו בוועדה יודעים כמה עבודה יש סביב הנושא הזה ואיך אנחנו פועלים ואני מקווה שאנחנו נעמוד בעצם במבחן שב-2009 זה תחילת המעשה.
מזור בהיינה:
אם אפשר הערה קטנה למר בני פפרמן. אני רואה פה את הטבלה של מעגל המובטלים, באר שבע "מובילה" בעניין הזה. אני לא יודע אם אתה יודע, בתכנית החומש באר שבע לא נכללת.
בני פפרמן:
לא, אני לא רוצה עכשיו לגזול מזמן הוועדה, אבל בעצם תכנית החומש בתחום התעסוקה עובדת בשלושה נדבכים. שתי תכניות שהן תכניות רוחב ואז אין שום בעיה גיאוגרפית ויש תכנית אחת שהיא ממוקדת, קראנו לה רובד הביניים, תכנית ממוקדת ליישובים, שפה באר שבע בשלב זה לא נבחרה ואנחנו מתחילים ביישובים אחרים. אני מניח שנגיע בסופו של דבר גם לבאר שבע.
מזור בהיינה:
מה זה בסופו של דבר בסוף החומש
בני פפרמן:
לא, לא. מכובדי, אני לא איש ציני. אני חוזר ואומר, נקבע איזה שהוא סדר עדיפויות, יש התייעצויות. עכשיו החלטנו לפתוח את המהלך בשלושה יישובים, ב-2009, אם הכול יהיה כמו שצריך, יתרחבו היישובים לעוד 15 ישובים.
מזור בהיינה:
ולא במקום של מובטלים הכי גבוה שיכול להיות לא עדיף משם
]בני פפרמן:
לא, זה לא הקריטריון היחיד.
היו"ר שלמה מולה:
במקרה הזה לא משרד התעשייה החליט, זו היתה ועדת הממשלה.
בני פפרמן:
מכובדי, כשאתה בא לתכנית בעיר, אתה לא מסתכל רק על נושא התעסוקה, אתה מנסה לסגור על כל הנושאים יחד.
מזור בהיינה:
אתה יודע מה המכה הכי גדולה במדינה זה רק אבטלה. כשיש אבטלה, יש עוני, אין בית ספר, אין לימודים, אין אוכל, אין משפחה, יש בלגן, יש מריבות, יש הכל, אז איך אפשר לדלג על זה בסדר העדיפות
אברהם מיכאלי:
אדוני היושב ראש, אני חושב שמהביקורת שאני פה שומע, וקודם כל עצם הדיון הזה, שאנשים פה יבינו, שהדיון הזה לא מתקיים רק היום, אחרי נובמבר 2006. את הדיונים האלה אנחנו מקיימים בוועדה פה כל הזמן, בנושאים שונים, והבעיה עולה יחד עם כל העולים. חשוב לי להדגיש את זה, כי אני לא רואה את יהודי אתיופיה שונים מהעולים האחרים ומי שפה, מהוותיקים קצת, מהאורחים בוועדה, יש לנו ועדת משנה שאנחנו שם מקדישים ספציפית דיון לתלמידים של נוער עולה וכאלה דברים שהבעיה שם זה לא תעסוקה, אבל הבעיה עולה, ולכן חשוב שאנחנו מדי פעם גם מקיימים בוועדה דיון מעקב. דיון מעקב אי אפשר לקיים בלי נתונים ולכן מפה, ממה שאני שומע לפחות בזמן שאני יושב פה, שהנתונים פה לא ברורים. כל רשות או כל משרד מציג נתונים שהם לא מסונכרנים אחד עם השני וחייבים פה כשאנחנו נקבע את הישיבה הבאה, כמעקב, לשים נתונים מעודכנים ואז להתמודד אולי לפני הדיון באותם נתונים ואז ננתח את הדברים כי אי אפשר שכל משרד יגיד אם זה 15 או 50 או 100 או 200. הבעיה קיימת הרי, אף אחד לא יכול להתעלם מכך שהבעיה קיימת. השאלה היא האם הנתונים שאנחנו נקבל אותם הם נתונים בדוקים, ואני סומך על כל משרד ממשלתי שמעביר את הנתונים הבדוקים, וגם אני מציע שנבוא לא רק עם הבעיה, אלא גם עם הפתרון מאותם משרדים, מה הם מציעים, כי הם אמונים הרי על לפתור את זה. גדי קודם אמר, הוועדה לא פותרת דברים. תפקיד הוועדה לעקוב, הוועדה היא לא משרד ממשלתי שיש לה פה תקציבים. אם אנחנו לא נעלה את זה בוועדה, אז עם כל הכבוד לכל הארגונים, שידברו הארגונים עד מחר, בסוף... המזל שהנושאים האלה מגיעים לוועדה למעקב. אבל אני כן מצפה שאנחנו נהיה עם תועלת מכל הדיונים האלה, גם לקבל את הנתונים המדויקים נכון לאותו יום שאנחנו מקיימים כאן דיון וגם להציע פתרון מה עושים עם הדברים האלה. אפשר להקים עוד לובי, אפשר להקים עוד שדולה, רבותיי, אני לא ותיק בכנסת, אני רק שנתיים, אבל גם הוותיקים אומרים שכל שדולה, לפעמים, מקיימת את עצמה, בשביל לדבר ולקטר. גם עם כל הכבוד לארגונים, אני כבר אמרתי את זה בביקורת שלא נעים לי לומר אותה, שיש הרבה ארגונים ששמחים לבוא וכל הזמן לקטר ולקטר, בשביל לקיים את עצמם. אנחנו צריכים להתמודד עם עובדות ומעובדות לא נוכל לברוח, אבל צריך גם לבוא עם פתרונות.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. אני רוצה שנגיע לחלק של הסיכום. אני מבקש מנציבות שירות המדינה, שאתם תעבירו התייחסות לגבי ה-15 משרות.
הניה מרקוביץ:
בשבוע הבא, אדוני.
היו"ר שלמה מולה:
אני אגיד מה אנחנו היינו רוצים שיהיה לנו בנתונים. מי המשרדים, דרגות המשרות שאתם מציעים, דרגות בכירות, לא בכירות, פחות או יותר. אנחנו היינו רוצים לקבל גם לנו וגם לאגודה הישראלית, שאתם עובדים איתה בשיתוף פעולה. גם דרכים להתמודדות עם הקשיים שעלו, איך אתם---
הניה מרקוביץ:
אני אציע לך מה. אנחנו נציע נתונים, המשרות האלה כבר יצאו למכרזים פומביים, זה לא משרות שלא יצאו. אנחנו נדווח פה לוועדה על כל משרה שפרסמנו, כמה מועמדים היו, תוך ציון
ההשכלה שנדרשה למכרז. כמובן שאם זו משרה של עורכי דין, אז ההשכלה היא משפטנים, אבל יש לנו משרות במדעי החברה.
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו היינו רוצים לדעת כמה ניגשו בכלל, באיזה תאריכים היו, מתי פרסמתם אותם. אם אנחנו מדברים על 2007, אנחנו במחצית 2008. והתייחסות לגבי עוד 15 משרות נוספות ב-2008.
הניה מרקוביץ:
לא, לא קיבלנו.
היו"ר שלמה מולה:
זה דורש החלטת ממשלה
הניה מרקוביץ:
כן.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. זה דבר אחד. דבר שני, לגבי הנושא של ה-1,000 משרות של התעשיינים.
הניה מרקוביץ:
אני רוצה רק להוסיף שגם בשבוע הבא יוצג דוח כללי של פילוח כל העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, הדרגות שלהם, המשרדים, הדירוגים וכל הדברים האלה, לכן אני פונה כאן, אם מישהו רוצה לקבל בפילוח הזה איזה שהוא נתון מיוחד, שיפנה אלינו.
אני רוצה רק לציין דבר אחד שהלך כאן לאיבוד בנתונים. בוא נשים את ה-15 משרות האלה רגע בצד, אנחנו בשנה האחרונה קלטנו 40 אקדמאים אתיופים בלי 15 המשרות. לא מגיעה לנו תעודת הערכה, אבל זה המצב בפועל. זה בדרך הרגילה.
היו"ר שלמה מולה:
תבורכו. אני מבקש, לגבי החלק של התעשייה וה-1,000, אני מבקש שתייצרו מנגנון הרבה יותר פשוט, הרבה יותר קל, שתשתפו את ארגוני העולים בכל מיני מקומות. אני מציע, גם אתם, שתוך חודש ימים תדווחו לנו כמה קבוצות אתם מייצרים, באיזה מקומות, איך אתם משתפים פעולה, כי אנחנו רוצים לעשות מעקב.
לגבי תכנית החומש – אנחנו קיימנו פה דיון בוועדה, נדמה לי שלפני כחודשיים, ועל פי ההחלטה באותה ישיבה אנחנו אמורים לקיים דיון נוסף במהלך חודש יוני, אם אני לא טועה. יחד עם המנהל הכללי צריך לקיים עוד דיון נוסף, כי הוא צריך לבוא ולדווח לנו. אנחנו נבקש לקבוע כבר תאריך דיון על תכנית החומש, כולל כל המשרדים הרלוונטיים, גם תקציבית, גם מימוש התכניות שהם אחראים עליהם ואנחנו נקיים דיון. יכול להיות שבוועדת המשנה, חבר הכנסת מיכאלי, אנחנו נקיים דיון מקדים לקראת הישיבה עם המנהל הכללי של משרד הקליטה.
אברהם מיכאלי:
אגב, אתמול היה דיון. כל כך הרבה ישיבות יש בשבועיים הקרובים, כל פעם זה עולה, כל פעם דנים בזה באופן חלקי.
מזור בהיינה:
אדוני היושב ראש, אם אפשר להזכיר רק שהתכנית של 2008 עומדת להסתיים, כי שנת העבודה של התקציב עומדת להסתיים. בתקציב 2008, 6% מכלל התקציב שאמור ללכת, אם לא, לעגן את זה שהתקציב הזה לא---
היו"ר שלמה מולה:
שוב, אנחנו נקיים דיון. גם השאלה בעניין התקציבי ידועה לנו ואנחנו יודעים אותה, אנחנו נקיים דיון ואם לפני הדיון נצטרך לקיים דיונים עם הפורומים שלכם, אנחנו נקיים לראות בדיוק איפה אנחנו עומדים. לעניות דעתי, מה שאמרו לנו בנושא של המשכנתאות, למשל, אמרו שזה יתחיל ב-1 ביוני 2008, האם זה מתקיים, לא מתקיים אנחנו נעשה את העבודה.
לגבי החלטות הממשלה, אני חושב שאנחנו נחפש דרך איך לבדוק למה ממשלות ישראל לא מקיימות את החלטות הממשלה ואני חושב שאנחנו לא יכולים לעבור על זה בהינף יד ונחפש פתרון או דרך איך אנחנו צריכים לבדוק למה החלטות ממשלה לא התקיימו.
דבר אחרון, הנושא של אולפן ומרכזי קליטה, תעסוקה, אם זה נכון או לא נכון. אנחנו נקיים דיון.
הישיבה נעולה, תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00
5129371
54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות