הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 182
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
‏יום שלישי, ט"ז באדר התש"ע (‏2 במרץ, 2010), שעה 14:00
סדר היום:
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ דני דנון: מערכות התראה והנחיה במוסדות חינוך
נכחו:
חברי הוועדה:
דני דנון – מ"מ היו"ר
עינת וילף
מוזמנים:
אריה מור - מנהל אגף בכיר לביטחון, משרד החינוך
סא"ל רמי פלץ - פקע"ר רע"ן מד"ה, משרד הביטחון
סנ"צ שמוליק ברק - רמ"ד אבטחת מוס"ח, אג"מ, המשרד לביטחון פנים
אוהד עוזרי - מנהל מח' מיגון, אבטחה וביטחון, החברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי
יהודית איזנר - מ"מ יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים
גבי תוראל - חברת ביפר
עדו שטרנברג - מנכ"ל אי. קיו. ארת'קוייק
עו"ד יובל אלעני - מייצג את אי. קיו. ארת'קוייק
אתי בנימין - יו"ר הנהגת ההורים הארצית
מזכירת הוועדה: רבקה וידר
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חה"כ דני דנון:
מערכות התראה והנחיה במוסדות חינוך
היו"ר דני דנון:
צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מערכות התראה והנחיה במוסדות חינוך. זה דיון מהיר והוא יתנהל בצורה זריזה ועניינית. אני מודה לכל מי שהגיע. מטרת הדיון לבדוק מה קורה היום במוסדות החינוך מבחינת מערכות ההתראה וההנחיה, כאשר הכוונה הן לרעידות אדמה והן לטילים או כל דבר שלא יבוא, שלא נדע, אבל אם יקרה, שנוכל להיערך אליו בהתאם.
נציג משרד החינוך נמצא כאן נשמע ממך קודם כול מה קורה בפועל היום. אני יודע שיש תקנה. האם היא מיושמת או לא אחר-כך נעבור לנציגים השונים, לפיקוח העורף, למשטרת ישראל ולחברות שונות שעוסקות בנושא הזה. בבקשה.
אריה מור:
ראשית, אני לא יודע מדוע סברת שיש תקנה ייעודית לנושא הזה. אין תקנה ייעודית. תקנה 49 היא תקנה כללית ולא תקנה למערכות התראה.
אתחיל במערכות התראה שקשורות לטילים ומלחמה, "צבע אדום" וכן הלאה. נציג פיקוד העורף ייתן לכך מענה בהמשך. אנו נשענים על המערכות של פיקוד העורף ומתורגלים יחד עם פיקוד העורף למצב של אירוע מלחמה, בין בצפון ובין בדרום. אני מניח שהכיסוי הוא לכל הארץ וצריך לתת לזה היום כבר מענה רחוק יותר.
הדבר השני, באשר לרעידות אדמה, רק לאחרונה ועדת ההיגוי לרעידות אדמה של משרד החינוך, בראשות ד"ר שפירא, מצאה לנכון להמליץ בפני כל הנוגעים בדבר על התקנת מערכת ססמית שמספקת חיזוי של 20-25 שניות. ממליצים להתקין אותה בכל בית-ספר. זאת מערכת שאחר-כך האנשים שמטפלים בה יוכלו לספר עליה יותר. היא מספקת חיזוי של תנודות קרקע וחיזוי לרעידת אדמה. זה מאפשר פער של 15-25 שניות לצורך התארגנות, או ליציאה החוצה או לכל תרגולת אחרת שתהיה בתוך המבנה. היום אין דבר כזה, כלומר אם היום תהיה רעידת אדמה, אין אפילו שנייה או 5 שניות לצורך אותה תרגולת.
מרגע שהוחלט שהמערכת הזאת טובה ואמורה לתת מענה, צריך להתקין אותה בכל בית-ספר. מדובר על 4,500 בתי-ספר, ואת המספר הזה צריך להכפיל ב-25,000 שקל. יש לזה משמעויות כספיות כבדות מאוד.
מה שמשרד החינוך עשה, ביחד עם השלטון המקומי ועם רשות החירום הלאומית (רח"ל), ראשית, הוצאנו הנחיה על-ידי מינהל הפיתוח של משרד החינוך, שכל בית-ספר חדש שייבנה החל מ-2010 – כי ההנחיה היא מעכשיו – כבר Built-in בתוך הבנייה תהיה כלולה התקנת מערכת כזאת.
היו"ר דני דנון:
במימון של מי
אריה מור:
כחלק מהמימון של הבנייה וההצטיידות.
כדי להתגבר על הפערים של העבר, במאסות לא קטנות, ביוזמתי הכנסתי את הפריט, בנוסף לשאר הפריטים שנדרשים לטובת העניין, לתקנה 49. תקנה 49 מאפשרת לנו לסייע לרשויות המקומיות במאצ'ינג לכל מיני נושאים: מערכות סינון, ממ"דים, מטעני שמירה, גידור.
היו"ר דני דנון:
ראש הרשות המקומית מחליט מה לרכוש וכיצד להיעזר
אריה מור:
קב"ט הרשות המקומית מחליט לפי הצרכים, פונה למשרד החינוך, למחוז, ואם יש לנו תקציב לסיוע, בהתאם לקריטריונים, בהתאם לאמצעים, לפי קריטריונים של יכולות של רשויות מקומיות, אנחנו מסייעים.
הנושא הזה חדש. הוא הוכנס רק בשנת 2010 לתקנה. ברור שגם אם כל רשות מקומית תציב מתקן אחד כזה, זה סדר גודל של 250 כפול 25,000 שקל. תקנה 49 לא מכילה את הסכום הזה. אם רוצים לתת מענה, צריך לקבוע כאן הליך רב-שנתי, כי יידרש סכום של 70-80 מיליון שקל כדי לרשת את כל מוסדות החינוך.
פניתי לד"ר שפירא לפני שבוע בכנס האחרון שערכנו על הביטחון בים המלח. אמרתי לו שלא הגיוני להשקיע כל-כך הרבה כסף. מדוע לא משקיעים במערכת אחת, אזורית או רשותית מה שהמערכת הזאת עושה, היא נותנת אינדיקציה, ואז היא מחוברת למערכת הכריזה של בית-הספר.
היו"ר דני דנון:
מה התשובה
אריה מור:
התשובה היא שעובדים על זה וייקח זמן, שנה-שנתיים. בסך הכול כאשר תהיה מערכת התראה באזור הצפון ובאזורים אחרים, אז תהיה עלות של מיליון או 2 מיליון שקלים. הרי זאת אותה רעידת אדמה. רעידת האדמה בשנת 1927 - - -
היו"ר דני דנון:
מי עובד על מה שתיארת כרגע
אריה מור:
אני לא יודע. יש ועדת היגוי לרעידות אדמה, בראשות ד"ר שפירא. אני מציע להפנות אליו את השאלה ולרח"ל, לרפרנט ברשות החירום הלאומית, שגם הם ממליצים להתקין את זה. זה מה שיש לי לומר בעניין הזה. הרעיון להכניס את הפריט הזה לתקנה 49 הוא יוזמה פרטית שלי.
היו"ר דני דנון:
יש שתי מערכות: מערכת של רעידות האדמה ומערכת של דיווחית, ממנה מקבלים איתות על טילים. גם זה קיים לא התייחסת לזה.
אריה מור:
מערכת דיווחית על טילים, שמחוברת לאיתורית של "צבע אדום", קיימת. זו אותה מערכת של פיקוד העורף. ברגע שפיקוד העורף ממליץ על המערכת, אנחנו מחברים את כל הקב"טים ברשויות המקומיות או במוסדות החינוך לטובת העניין.
היו"ר דני דנון:
מי מממן את זה
אריה מור:
כל מימון הוא מימון בעלות. אם העיר שדרות מבקשת להתקין דיווחיות כאלה – יש להם כבר – לחמשת בתי-הספר ולגני-הילדים, הם יתקינו. משרד החינוך מסייע. בשדרות אנחנו מסייעים יותר, מתוך תקנה 49. כדי להתקין דיווחיות בכל בתי-הספר, גם כאן מגיעים לסדרי גודל גדולים, ולכן האחריות היא תמיד של הבעלות. אנחנו יכולים לסייע. אין לי תקנה כדי לתקצב כל פריט ופריט.
היו"ר דני דנון:
מה התקציב השנתי שלכם
אריה מור:
בשנת 2009 הסיוע שנתתי לרשויות המקומיות בהקמת מוקדים ובכול, מתקנת אגף הביטחון, הסתכם בכ-14 מיליון שקלים, וזה מאצ'ינג. תכפיל את זה פחות או יותר פי שתיים, כי את החצי השני נתנה הרשות המקומית. תכלס באמצעי ביטחון התקנו בערכים של כמעט 28 מיליון שקלים, ביחד עם כל הרשויות המקומיות, וזה לא מעט.
היו"ר דני דנון:
תודה. רשות הדיבור לנציג פיקוד העורף, בבקשה.
רמי פלץ:
אתייחס לשני הנושאים שאליהם התייחס נציג משרד החינוך.
קודם כול, לגבי הכורזיות-דיווחיות שנמצאות בבתי-הספר, פיקוד העורף התקין אותן בעוטף עזה. כלומר, קודם כול פיקוד העורף אחראי על ההתראה הארצית, דרך מערך של צופרים שנותנים התראה לכלל האוכלוסייה.
היו"ר דני דנון:
מה זמן התגובה של הצופרים במערך הארצי
רמי פלץ:
שניות. מדובר על התראה מיידית מרגע שיש זיהוי. הכורזיות אף הן מערכת התראה של פיקוד העורף, שמעבירה את ההתראה לדיווחיות שמותקנות כרגע בבתי-הספר בעוטף עזה. בעקבות המצב המערכות הותקנו, וזה נותן התראה בזמן אמת לבתי-הספר. כפי שאמרתי, זה נמצא רק בעוטף עזה. זה מחובר דרך כורזית למערכת הכריזה של בית-הספר, ומערכת הכריזה של בית-הספר מקבלת את זה בזמן אמת.
לגבי רעידות האדמה, לפיקוד העורף כרגע אין עמדה בנושא הזה. קודם כול, אני מבין שנערך ניסוי. הוא עדיין לא הוצג לפיקוד העורף. כפי שנאמר על-ידי מר אריה מור ממשרד החינוך, אחראית על כך ועדת ההיגוי לרעידות אדמה. הקטע הזה עדיין לא נבדק, למשל כיצד תפעל המערכת הזאת. עלה רעיון לכריזה ארצית גם על רעידות אדמה. לא נבדק אם אפשר לחבר את זה למערכות הצופרים הקיימות של פיקוד העורף שכרגע נותנות התראה נגד טילים בזמן התראה של שנייה.
היו"ר דני דנון:
הבנתי את העניין. צריך כאן משהו מערכתי. לפי דעתי, בעלויות שתיארת, לשים מתקן כזה בכל בית-ספר, יהיו לכך עלויות גבוהות מאוד. נמצאים אתנו נציגי הורים ואני יודע שהם רבים אתנו על כל שקל שאנו מחייבים את ההורים להוציא. מה העלות של מערכת הדיווחיות
גבי תוראל:
500 שקלים, פלוס-מינוס.
היו"ר דני דנון:
פיקוד העורף מממן שיעור מסוים מן העלות
רמי פלץ:
לא. קודם כול, פיקוד העורף מממן רק את מערכת הצפירה הארצית. במקרה הזה קיבלנו תקציב ייעודי על מנת להתקין את הכורזיות.
היו"ר דני דנון:
מאין נתקבל התקציב
רמי פלץ:
אני לא יודע להגיד מאין קיבלנו את התקציב הייעודי.
היו"ר דני דנון:
מישהו כאן יודע להגיד אנחנו נברר את זה.
אריה מור:
אם יוחלט על-ידי פיקוד העורף, שהם המנחים המקצועיים בעניין הזה, לחבר את כל הארץ לדיווחיות בגלל איום כזה או אחר שיתפתח – אגב, שאלת המיליון דולר, האם לומדים בזמן חירום. אבל נניח שלומדים והטילים "יתפסו" אותנו בדיוק כשהילדים בבית-הספר ונחוץ שיקבלו את ההתראה, זה מערכתי. זה לא דבר שאוכל להגיד עכשיו שצריך להתקין דיווחית לכל בית-ספר. זה חייב להיות מחובר למערכות ההתראה, כי דיווחית שאינה מחוברת לפיקוד העורף שמקבלת אינפורמציה על הצבע הירוק או האדום או הכתום, לא רלוונטית.
רמי פלץ:
דיווחית אכן חייבת להיות מחוברת למערכות ההתראה.
אריה מור:
זה דבר מערכתי גם כן. השאלה אם אתה רוצה לחבר את תל-אביב.
רמי פלץ:
הדיווחיות כיום בעוטף עזה מחוברות כמובן ופיקוד העורף נותן להן התראה.
היו"ר דני דנון:
קיבלתי כאן רשימה של ישובים שמחוברים. אני לא יודע להגיד את מספר בתי-הספר, אבל איזה שיעור מכלל התלמידים מחוברים היום למערכות הללו
אריה מור:
מחוברים רק בעוטף עזה.
היו"ר דני דנון:
ברשימה שבידי כלולות קריית שמונה, מטה אשר, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, מעלה אדומים, המועצה האזורית יהודה ושומרון.
אריה מור:
אלה יוזמות מקומיות. נציג החברה היה אצלי. הכנסנו את זה לתקנה 49 כבר לפני למעלה משנה וכתוצאה מכך הרשימה הזאת גדלה. בכל הרשימה הזאת אנחנו השתתפנו ב-50% וכך התקדמנו עם הזמן. אבל אם רוצים לעשות את זה באופן מערכתי, זה שאלה אחרת.
היו"ר דני דנון:
מי צריך להידרש לשאלה הזאת
אריה מור:
להערכתי, פיקוד העורף.
היו"ר דני דנון:
הישובים שציינתי מחוברים למערכות הקיימות בפיקוד העורף. שאר הישובים לא מחוברים. השאלה שלי היא מי אמור לדון ולהחליט האם יש צורך להוסיף. מי אמור לעשות הערכה כזאת
רמי פלץ:
זאת שאלה רחבה יותר שעומדת לפתחו של פיקוד העורף. מערכת ההתראה שנמצאת היום בבתי-הספר נותנת מענה טוב יותר ממערכת ההתראה שנשמעת בכלל העיר. כלומר, אם לבית-ספר בשדרות יש דיווחית כזאת, השמיעה של ההתראה תהיה טובה יותר בוודאות. אם אגזים, אומר שברור שהיינו רוצים שכל אדם ישמע את ההתראה בצורה הטובה ביותר, אבל זה דורש שיקולים רחבים יותר. ברמה המקצועית, ברור שההתראה היא מצילת חיים, כי כשאדם שומע אותה הוא יכול לנקוט בפעולות שיצילו את חייו, כדי להתגונן ולהיכנס לחדר מוגן וכדומה. עכשיו יש שאלה רחבה יותר, כמה אנחנו רוצים לחבר למערכת באופן האידיאלי. ברור שזה בסוף שאלה של תקציבים וכדומה.
היו"ר דני דנון:
יש התייחסויות נוספות יש כאן נציגים מהחברות השונות של שתי המערכות אתה מה"דיווחית"
גבי תוראל:
נכון. אני מנהל תחום ההתראה בחברת "ביפר". רק כדי לסבר את האוזן, התקנה שבה הדיווחית מוכרת כמרכיב ביטחון, נולדה על רקע פתרון שפיקוד העורף הקים ואפיין. פיקוד העורף הקים רשת חירום להפצה של התראות, שכוללת לא רק תרחישי טילים, אלא גם אירועי פח"ע וגם, ביום שתימצא הטכנולוגיה לקבל את חלון הזמן – וזה מה שנאמר כאן על-ידי נציג פיקוד העורף – כאשר יהיה משהו בר-סמכא לקבל התראה על רעידות אדמה, הוא ישולב אוטומטית במערכת הזאת. המערכת הזאת מחוברת ומקושרת לרשת ההפצה שפיקוד העורף הפיץ. כל סוג של התראה, בין מפני ירי טילים, בין מפני אירועי פח"ע, בין מפני אירועי חומ"ס ובין מפני תרחישי רעידת אדמה - - -
היו"ר דני דנון:
אקל עליך. בחדר הזה אין מי שיתנגד שתהיה בבית-הספר של הילד שלו מערכת כזאת. השאלה שאנו שואלים כרגע נוגעת לתקציב. אתה יכול להגיד לנו, מה שהותקן בעוטף עזה, מאין הגיע המקור התקציבי לו
גבי תוראל:
במסגרת התקציבים של פיקוד העורף להצטיידות לכל בתי-האב בעוטף עזה, יש בעוטף עזה 20,000 דיווחיות. בתוך זה פיקוד העורף מימן את מוסדות החינוך בדרום. כפי שציין מר אריה מור, באזורים האחרים היו יוזמות מקומיות: בבני-ברק, בקריית שמונה, במטה אשר, במעלה אדומים, בתוך המכלול של כל התרחישים האפשריים.
הנקודה שצריך אולי לשים עליה את המוקד, וזה לקח שנלמד מ"עופרת יצוקה", שבעיצומה של המלחמה בא פיקוד העורף ואמר: תשמעו, באר-שבע מאוימת. האם יש לכם פתרון מיידי לספק דיווחיות למוסדות החינוך בבאר-שבע אני לא מאמין שגוף אזרחי ופרטי יכול להיערך בכמויות מספיקות של מלאי הדרושות לעת מלחמה. יש תקנה, יש רשת הפצה המתכללת את כל סוגי ההתראה.
אריה מור:
איזו תקנה
גבי תוראל:
התקנה שלך.
אריה מור:
אל תערבב. אני מציע לך להתייחס לתקנות שלך ולא לתקנות שלי. התקנה שלי לא קשורה לפיקוד העורף.
היו"ר דני דנון:
התקנה שלך רחבה ומאפשרת כניסה של כל מיני דברים.
אריה מור:
היא תקנה למרכיבי ביטחון, בטיחות בשעת חירום וסיוע לרשות המקומית. היא לא מספיקה למתן מענה. גם אם מחר בבוקר יחליטו לרשת את כל מוסדות החינוך, כולל גני ילדים, בכל רחבי הארץ, זה 12,000 גני ילדים, 4,500 בתי-ספר, וכל מכשיר כזה עולה 500 שקלים. תעשו את החישוב, זה מתמטיקה פשוטה. השימוש במילה תקנה לא מדויק. בתוך התקנה הזאת אני עושה את כל פעולות הביטחון, כולל הוצאת משלחות נוער לחוץ-לארץ, כולל אבטחה של מתקנים, דברים רבים.
היו"ר דני דנון:
אף אחד לא מתכוון להגיד שמה-14 מיליון שקלים אנו מצפים שמחר בבוקר הכול יושקע במערכות הללו, אבל אנחנו רוצים לראות מה קורה ואיך ניתן להגדיל את הפרישה בשטח היום.
גבי תוראל:
התמונה הזאת מחדדת איזו אנומליה שנוצרת באזורי הספר. למשל במטולה ובקריית שמונה יש דיווחיות אך במרגליות אין דיווחיות. המכפלה הזאת של כל מיני ישובים מאוימים באזורי איום, בעוטף עזה, בדרום, באיו"ש, שלחלק יש דיווחיות, כי לפיקוד העורף היה שם אירוע והוא סיפק, או שהקב"ט המקומי יזם ושכנע את הרשות המקומית להשתתף במאצ'ינג, ואילו באזור אחר אין, לדעתי זה יוצר בעיה שצריך להתייחס אליה.
היו"ר דני דנון:
תודה. יש התייחסויות נוספות
יובל אלעני:
אני מבקש להתייחס למערכות ההתראה לרעידות אדמה. ראשית, שני אנשי מקצוע חשובים מאוד לא נמצאים כאן היום: יושב-ראש ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, ד"ר אבי שפירא, והגוף שאמון על הנושא הזה בישראל נכון להיום, רשות החירום הלאומית. אני מפנה למר אורי בר-חיים, ראש חטיבת ההיערכות ברשות. כל הידע בנושא הזה מצוי אצלו. רשות החירום הלאומית סיכמה כבר על איזה פיילוט בנושא.
היו"ר דני דנון:
הם היו אמורים להיות כאן, אך לא הגיעו. הם מופיעים ברשימת המוזמנים.
יובל אלעני:
אלה האנשים הכי חשובים ברמה המקצועית לדיון מן הסוג הזה.
באשר למערכת ההתראה, ההתראה לרעידות אדמה היא נושא מורכב ומקצועי מאוד. יש בו רבדים רבים, ולכן דיון בשאלות כלליות ייתן גם מסקנות כלליות. אציג את המסקנות הכלליות שמתאימות פחות או יותר לרמה של הדיון בשלב הזה, והן שיש מערכת ושהפתרון זמין וקיים. המחיר הוא כ-20,000 שקלים, לא כולל מע"מ. ההתראה הזאת היא מקומית. היא מתאימה למפרטים שוועדת ההיגוי קבעה.
היו"ר דני דנון:
למה לא צריך התראה אזורית או ארצית
יובל אלעני:
הפתרון כשלעצמו, כוליותו מומלצת גם על-ידי רשות החירום הלאומית וגם על-ידי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה.
למה לא פתרון ארצי אולי לא אני האיש לענות על השאלה הזאת אלא דווקא ועדת ההיגוי, אבל מהניסיון שיש בעולם, וישראל היא לא מדינה מובילה בתחום הזה, ככל שהמערכות יותר ארציות כך הן נכשלות יותר. יש עדויות על כך. גם מדינות שבהן המערכות הללו קיימות כבר עשרות שנים, נכשלות כאשר המערכות הן ארציות.
ההבחנה של ועדת ההיגוי לאורך השנים, שמוקד האסון הגדול ביותר בישראל בזמן רעידת אדמה, חס וחלילה אם תקרה בין השעות 8:00-14:00, הם בתי-ספר, הובילה לכך שקונצפט ההפעלה של מערכות ההתראה הללו הוא שחוכמתן היא בפשטותן. הן לא מתיימרות לזהות את אזורי הרעידה, לנחש את הכיוונים שלה, להסיק מסקנות, לאחֵר ב-5 שניות ואז להתריע כשהכול עבר, אלא לתת התראה מקומית "טפשה" למקום שהיא מותקנת בו על תאוצת קרקע, שהמכון הגיאופיזי קבע כתאוצת קרקע שמהווה סכנה.
תרגולת ילדים בבתי-ספר, כאשר הילדים מתורגלים הם לא זקוקים ליותר מ-3-7 שניות – בתנאים סטריליים זה 3 שניות, בתנאים לא סטריליים זה יכול להיות 7 שניות. זה הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות.
אריה מור:
7 שניות לצורך מה
יובל אלעני:
לתרגולת כפי שנקבעה נכון להיום על-ידי משרד החינוך. אני טועה
אריה מור:
אתה טועה. היום עבור תלמידים בגילאים צעירים, 7 השניות מיועדות על מנת להיכנס מתחת לשולחנות ולא מעבר לכך. מי שראה את התמונות בצ'ילה ובהאיטי, השולחן לא יעזור הרבה. אבל זאת התרגולת. במוסדות חינוך שהם חד-קומתיים, אם מערכת ההתראה הזאת תתן 25 שניות אז התרגולת אמורה להשתנות על-ידי רח"ל ליציאה מתוך המבנה, כי ב-25 שניות אפשר להוציא ילדים מתוך מבנים בתרגולת כזאת ואז מספר הניצולים יהיה גדול יותר. הירידה מתחת לשולחנות לא תסייע הרבה. אז במקום – וסליחה על הביטוי – שיהיו כך וכך נפגעים, יהיו קצת פחות.
יובל אלעני:
מר אריה מור צודק בעניין הזה, אבל אני לא מדבר כרגע על התרגולת בעקבות ההתראה.
אני חייב להעיר שתי הערות. ראשית, ישראלים מתייחסים לרעידת אדמה במונחים של שחור ולבן, רוצים לדעת אם זאת רעידת אדמה בעוצמה 4 או 9 בסולם ריכטר. האמת היא שיש הרבה רעידות ביניים שבהן צוותי חילוץ יגיעו אחרי יומיים, שלושה, ארבעה או שבעה ימים ולכן רק מי שאין לו שבר מדמם יכול אולי להינצל מן הרעידה, כי אדם יכול למות רק מאובדן דם. לכן מה שמר אריה מור אומר נכון בוודאות. ככל שתקבל התראה למשך זמן ארוך יותר, תוכל לנהל תרגולת מוצלחת יותר. אבל בנתונים הקיימים, במרחב הישראלי, בין 5-25 שניות זה פחות או יותר זמן ההתראה שיהיה.
אתי בנימין:
ראינו את האסון בצ'ילה ואת האסון בהאיטי. בצ'ילה מבחינת המוכנות של המבנים הם היו מוכנים טוב יותר מהאיטי. ראינו את זה גם בחדשות השבוע. מדינת ישראל צריכה לעשות הכול על מנת להכניס את המערכות הללו למוסדות החינוך. איך אמרת, מר אריה מור אז יהיו פחות נפגעים וכבר הרווחנו. חשוב מאוד שממשלת ישראל תמצא תקציב ייעודי, במיוחד במצב שבו אנו נמצאים בעולם, כדי להכניס את המערכות הללו. רק הבוקר בישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט שמענו את מבקר המדינה, שהוא כתב כבר כמה דוחות על נושא רעידות האדמה אך עד היום לא קרה שום דבר והכסף נעלם. אני מציעה שנבדוק את זה ונתחיל להזיז את העניינים ולדאוג שהמערכות הללו יותקנו בבתי-הספר.
אריה מור:
אנחנו מדברים כאן על מערכת התראה, אבל אם כבר בנושא רעידות אדמה עסקינן, תקן 413 לרעידות אדמה הוחל בבינוי רק משנת 1984. יש לנו כ-1,000 בתי-ספר שלא עומדים בתקן הזה. נעשה פיילוט לחיזוק מבנה כזה בטבריה. העלות של הפיילוט היתה 6 מיליון שקלים כדי לחזק את המבנה כנגד רעידת אדמה. כך שבאותם 1,000 מבנים מערכת ההתראה הנחמדה לא תעזור בכלום והמבנים יקרסו טוטלית.
אתי בנימין:
היא תעזור במבנים אחרים, אבל צריך למצוא את התקציב גם כדי לחזק את המבנים הללו.
אוהד עוזרי:
אני נציג החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי. יש לי שתי הערות קצרות.
באשר להנחיה שמר אריה מור דיבר עליה, שמשרד החינוך העביר לשלטון המקומי, זה רק לגבי בתי-ספר חדשים. לגבי הוותיקים לא נאמר שום דבר.
היו"ר דני דנון:
בבתי-הספר החדשים זה כולל את שתי המערכות או רק את המערכת של רעידות האדמה
אריה מור:
ההנחיה היא לגבי בתי-ספר חדשים שייבנו החל משנת 2010.
היו"ר דני דנון:
מדובר על הנחיה להתקנת שתי המערכות שהוצגו כאן או רק אחת מהן
אריה מור:
רק אחת – מערכת ההתראה מפני רעידות אדמה. להכניס את הדיווחית בבתי-הספר החדשים זה peanuts, זה 500 שקלים.
היו"ר דני דנון:
קודם כול, כדאי.
אריה מור:
אין שום בעיה, אפשר להכניס את זה.
אוהד עוזרי:
התקנה הזאת יצאה אחרי שכל המכרזים יצאו כבר לדרך ופורסמו, אז המערכת הזאת בכלל לא נכנסה לגוף המכרז ולא קיימת במכרזים לבניית כיתות חדשות בתשע"א.
הדבר השני, מר אריה מור דיבר על תקנה 49, שאולי משרד החינוך יסייע קצת, אבל אף אחד לא יודע לְמה. יש היום רק מערכת אחת שוועדת ההיגוי אישרה. מעבר לכך, רק לפני שבועיים-שלושה היא יצאה באיזה RFI, לראות אם יש מערכות נוספות, והיא בדקה אותן רק בארץ ולא בעולם. היום לא מכירים שום מערכות, פרט לאותה מערכת, שאף אחד לא בדק אותה מעבר למה שמר יובל אלעני דיבר עליו.
היו"ר דני דנון:
אנחנו לא נכנסים כאן לשאלה איזו מערכת. לזה יש גורמים מקצועיים שיבחנו אם המערכת תקינה וייצאו במכרזים. אנחנו רוצים רק שיהיה דיווח.
קריאה:
תשובה אחת לשאלתך, מאין הגיע התקציב לעוטף עזה. משרד הביטחון הקצה את התקציב הזה לפיקוד העורף, ופיקוד העורף התקין את המערכות.
היו"ר דני דנון:
אני מבקש לסכם את הדיון.
ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה דיון בנושא מערכות התראה והנחיה במוסדות חינוך.
הוועדה רואה חשיבות רבה בהגברת פרישת מערכות ההתראה במוסדות החינוך.
הוועדה רשמה לפניה, שבכל בית-ספר חדש שייבנה יותקנו שתי מערכות ההתראה.
הוועדה קוראת לוועדת ההיגוי לרעידות אדמה לקיים דיון בנושא ולקדם מערכת כלל ארצית להתראה במקרה של רעידת אדמה.
הוועדה מבקשת מפיקוד העורף לתת לה, בתוך תשעים ימים, הערכה באם יש צורך בהתקנת מערכות של דיווחיות או מערכות אחרות בכל מוסדות החינוך, והערכה תקציבית של התקנת מערכות דיווח בזמן אמת.
הוועדה תקיים ישיבת המשך לאחר קבלת הנתונים מפיקוד העורף.
5129371
54678313
שמענו, התרשמנו, ראינו שיש נכונות ויש היענות, אבל כדי שיהיה דיון מעמיק יותר, צריך לשמוע מפיקוד העורף בעוד 3 חודשים על התקנת המערכות. אני שומע בוועדת החוץ והביטחון דברים מסוימים, אבל בואו נשמע גם כאן הערכות, אם יש צורך בכלל, ואם יש צורך אז נתחיל לדון ולהתייחס לסוגייה התקציבית.
אני מבקש להודות לכל הנוכחים והנוכחות על שהגעתם לישיבה. ניפגש שוב בעוד כמה חודשים כדי לעקוב אחר הנושא. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:30
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן