הכנסת העשרים


מושב שני

פרוטוקול מס' 70

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"ב בחשון התשע"ו (04 בנובמבר 2015), שעה 8:00

סדר היום:

°

פרק ג' (הסרת חסמים בתחום שירותי הביוב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

°

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

זוהיר בהלול

נאוה בוקר

אורי מקלב

 

חברי הכנסת:

דוד ביטן

 

 

מוזמנים:

אהוד אדירי

סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אלון מסר

אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'יה

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

רעיה אדני

רפרנטית מים, אגף התקציבים, משרד האוצר

יערה למברגר

עו"ד, משרד המשפטים

יוסי בנישתי

אגף התקציבים, משרד הפנים

אורית מלמד

עו"ד, משרד הפנים

יחזקאל יפשיץ

משרד התשתיות, האנרגיה והמים

אמיר ארז

עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

דוד ויינברג

מהנדס ארצי תכנון וקולחין, משרד הבריאות

עמיר שקד

עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל

ציון נקאש

כלכלן, מרכז השלטון המקומי

ייעוץ משפטי:

תומר רוזנר

גלעד קרן

לירון אדלר

מנהלת הוועדה:

לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:

אהובה שרון, חבר המתרגמים


פרק ג' (הסרת חסמים בתחום שירותי הביוב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

היו"ר דוד אמסלם:

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום פרק ג' (הסרת חסמים בתחום שירותי הביוב) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015.

תומר רוזנר:

בוקר טוב אדוני היושב ראש. בעקבות הישיבה שקיימה הוועדה אתמול בנושא ולבקשתכם, אנחנו קיימנו ישיבות אינטנסיביות עם נציגי האוצר , נציגי רשות המים ומשרדי הממשלה האחרים הנוגעים בדבר ולדעתי, למעט נושא אחד, הגענו לאיזשהו סיכום שאנחנו מקווים שהוועדה תאמץ אותו.

אני מציע שכדי לייעל את הדיון, אנחנו נקריא את הנוסח המתוקן של ההצעה. נקריא את כל הנוסח של כל הסעיפים – אלה שלושה סעיפים בשלושה חוקים שונים – ולאדוני היושב ראש היה איזה רעיון להביא הצעת חוק נוספת.

היו"ר דוד אמסלם:

כן.

תומר רוזנר:

אתה תציג את זה אחר כך.

דוד ביטן (הליכוד):

יש נוסח כתוב.

תומר רוזנר:

כן.

אפרת פרוקצ'יה:

הבהרה. אחרי הדיון אתמול שלחנו נוסח מתוקן, אחרי דין ודברים שהיה לנו עם תומר אתמול. זה לא הנוסח שהופץ אלא הנוסח שנכתב אחרי התיקונים שלנו.

אנחנו מקריאים את הכול מהתחלה? אנחנו מקריאים את הנוסח המעודכן עם השינויים שהיו אתמול בערב.

8.         תיקון חוק איגודי ערים

            בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 -

(1)     בסעיף 17ה(א) -

(א)    ברישה, במקום "בסעיף זה" יבוא "בפרק זה".

(ב)    אחרי ההגדרה "מנהל רשות המים והביוב" יבוא:

""מערכת ביוב" ו"שירותי ביוב"- כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב".

(ג)      אחרי ההגדרה "רשות המים והביוב" יבוא:

""שפכים" – מים לאחר שימוש, הטעונים טיהור או סילוק לפי דין".

(2)     אחרי סעיף 17ה יבוא:

"17ו.           התקנת מערכת ביוב ומתן שירותי ביוב

(א)    מנהל רשות המים והביוב, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לאיגוד ערים למים ולביוב, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח,  לעשות אחד או יותר מאלה:

(1)     להתקין מערכת ביוב בתחומו, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב עבור צרכנים שנמצאים בתחומו או לשם אספקת שירותי ביוב עבור ספק שירותי ביוב אחר.

(2)     לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלו לספק שירותי ביוב אחר.

(3)     להעביר דרך מערכת הביוב שלו שפכים עבור ספק שירותי ביוב אחר.

(ב)    לא תאשר המועצה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהתקיימו אלה:

(1)     מועצת הרשות שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית באיגוד ערים למים ולביוב ברשות המקומית שבתחומו או בצרכניו ובשים  לב ליכולתו של האיגוד למלא את חובותיו לפי כל דין וליכולתו הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה.

תומר רוזנר:

מה התיקון שאמרת בסעיף?

אפרת פרוקצ'יה:

הפסקה הספציפית הזאת, פסקה (ב)?

תומר רוזנר:

אמרת משהו לגבי צרכניו. אמרת "לא".

אפרת פרוקצ'יה:

או לצרכניו.

תומר רוזנר:

בסדר. רק שזה יובהר לפרוטוקול.

אפרת פרוקצ'יה:

(2)     מנהל רשות המים והביוב הודיע לאיגוד המים ולספק האחר על כוונתו להציע למועצת רשות המים – אגב, כאן תיקון, על כוונתו להביא לאישור מועצת הרשות – ליתן הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו ענין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שה סכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב.

(3)     ניתנה לאיגוד הערים למים או לביוב ולספק שירותי הביוב האחר הזמנות להשמיע טענותיהם לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות.

(ג)      בהוראה לפי סעיף קטן (א) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה ויכול שיינתנו לתקופה קצובה, והכל בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ד).

(ד)    מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראולפי סעיף קטן (א), ככל שכללים אחרים שקבעה המועצה לפי כל דין אינם מסדירים עניינים אלה.

(ה)    איגוד ערים שניתנה לו הוראה לפי סעיף זה, רשאי להגיש עתירה עליה בתוך שלושים ימים מיום שניתנה לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

17ח.     אישור תכניות

מנהל רשות המים והביוב רשאי לדרוש מאיוד ערים למים או לביוב להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב לביוב, ותכנית פיתוח שנתית או רב שנתית, שלמה או בחלקים, ורשאי הוא לאשרן בשינויים או בתנאים. ואולם, סבר איגוד הערים כי אישורו של מנהל הרשות כאמור מהווה פגיעה משמעותית בו, רשאי להשיג על החלטת מנהל הרשות בפני מועצת רשות המים והביוב".

תומר רוזנר:

ההערה היחידה שיש לנו, אתם ביקשתם שיהיו שיקולים במקרים בהם אפשר יהיה להפעיל את הסעיף. ההצעה של הממשלה שלנו נראית בסדר  מונה שורה של שיקולים בהם אפשר להפעיל את הסעיף הזה ולכן נראה לנו שזה בסדר.  אתם ביקשתם שתהיה אפשרות לערער על הקביעה של רשות המים או של מועצת המים לצורך העניין, בפני גוף ניטרלי. אנחנו הצענו שתהיה אפשרות לערור, להגיש ערר, לבית משפט שלום. במה שהוקרא עכשיו מדובר על הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, שזאת עתירה בג"צית  שכפי שאתם יודעים מדובר בעילות מינהליות מאוד מוגדרות לתקיפה, שאפשר לתקוף את ההחלטה שזה נושא של סבירות, אי ניקיון כפיים וכולי.  זה לא הליך ערעור של ממש.

אפרת פרוקצ'יה:

כמו כל החלטה מינהלית.

דוד ביטן (הליכוד):

בית המשפט לא יכול להיכנס לנושא של כלכליות.

תומר רוזנר:

בדיוק.

דוד ביטן (הליכוד):

הוא גם לא נכנס לזה וזה הדבר העיקרי כאן.

תומר רוזנר:

בדיוק.

אפרת פרוקצ'יה:

כן.

תומר רוזנר:

לכן אנחנו מציעים שזה כן יישאר ערר לבית משפט השלום.

יערה למברגר:

מה זה ערר לבית משפט השלום?

תומר רוזנר:

כמו בסעיף 21 לחוק תאגידי מים וביוב.

יערה למברגר:

אולי נציג מה ההקשר בסעיף 21 ונראה כמה הם לא דומים.

תומר רוזנר:

לא. יכול להיות שזה לא דומה אבל את שאלת מה זה ערר לבית משפט שלום. זה אותו סוג של ערר. יכול להיות שזה הקשר לא דומה, אבל השאלה מה זה ערר לבית משפט שלום וזאת התשובה.

יערה למברגר:

אנחנו לא מכירים פרקטיקה של פעולה כזאת. בית משפט שלום בדרך כלל  דן בערעורים. אנחנו יוצאים כאן משהו שהוא בהקשר לא ברור ואני לא מכירה פרקטיקה של פעולה לפיו.  אולי נציג את האופציות הקיימות.

דוד ביטן (הליכוד):

אבל בית המשפט המינהלי לא ייכנס לנושא הכלכלי. אין לו את הכלים והוא גם בודק סבירות ודברים מהסוג הזה, כמו בג"ץ קטן.

אפרת פרוקצ'יה:

אבל יש כאן החלטה של רשות מינהלית. יש כאן תקיפה של רשות מינהלית. כאשר יש תקיפה של רשות מינהלית – דרך אגב, לאורך כל החוק – מסתכלים על כל החוק ולגבי החלטות הממונה על התאגידים, החלטות מנהל רשות המים,  בדרך כלל זה בג"ץ. כאן רוצים להוריד את זה לבית משפט לעניינים מינהליים וזה נשמע סביר.

היו"ר דוד אמסלם:

תומר, אפשר לכתוב בחוק שבית המשפט המינהלי גם ייכנס לנושא הכלכלי?

תומר רוזנר:

לא. יש שלוש  או ארבע אופציות. קודם כל, האופציות הן בלתי מוגבלות כמובן אבל האופציות הריאליות. ברירת המחדל היא עתירה לבג"ץ. אם לא ייכתב כלום, תקיפת ההחלטה היא - - -

דוד ביטן (הליכוד):

גם בג"ץ לא ייכנס לנושא הכלכלי.

תומר רוזנר:

אפשרות שנייה היא כפי שמציעה הממשלה, עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים שזה בעצם מה שאנחנו קוראים בעגה המשפטית בג"ץ קטן. את זה מציעה הממשלה.

הברירה השלישית היא, כפי שאנחנו הצענו, ערר לבית משפט השלום. אפשר לעשות ערעור לבית המשפט המחוזי. תחליטו מה שאתם מחליטים.

דוד ביטן (הליכוד):

זה נשמע הכי בסדר.

אהוד אדירי:

הבג"ץ הקטן המינהלי, מה מותרו מהבג"ץ מבחינת היכולת לערער עליו?

תומר רוזנר:

אין מותרו.

אהוד אדירי:

תמיד אפשר לערער לבג"ץ וכולם יודעים את המוגבלות של זה. הכנסנו כאן את בית הדין המינהלי.

תומר רוזנר:

זאת ערכאה נמוכה יותר.

היו"ר דוד אמסלם:

בעיקרון אני לא חושב שזה נושא עקרוני מבחינתי.

דוד ביטן (הליכוד):

לא, יש לך טעות.

היו"ר דוד אמסלם:

מה שחשוב מבחינתי זה שיש אינסטנציית ערעור כלשהי. לכן אני רוצה את ההמלצה שלך, תומר, בעניין הזה שאני צריך תהליך הכי מהיר והכי פשוט.

דוד ביטן (הליכוד):

לפני  שאתה מדבר. בית משפט מינהלי כאן זה לא מתאים. הבעיה העיקרית לא תהיה על עצם זה שנתן הוראה לבצע את העבודה אלא הכלכליות של הפרויקט והיכולת. לזה בית משפט מינהלי לא נכנס. לכן הוא לא מתאים. סתם להגיד ערעור?

יערה למברגר:

יש כמה שיקולים. אם מדברים על מהירות, אני חושבת שבתי המשפט האזרחיים – בית משפט שלום – מאוד עמוסים. בית משפט לעניינים מינהליים הוקם בין היתר כדי להביא אפשרות.

היו"ר דוד אמסלם:

הבנו. דוד מעלה טענה. הוא אומר שבית משפט מינהלי – ודרך אגב, הייתי שם פעם והוא צודק – דן בפרוצדורה, סמכות או לא סמכות. הוא לא בא לדון בעצם ההחלטה עצמה ברמת הכלכליות שלה וכולי.

יערה למברגר:

צריך להבין מה ההחלטה שנמצאת כאן על הפרק. זאת החלטה מינהלית בסופו של דבר ולהבנתי גם כשזה יגיע לבית משפט שלום, בית משפט שלום יבחן את זה בכלים מינהליים.

היו"ר דוד אמסלם:

אני אסביר משהו. בסופו של דבר, על מה בעצם יהיה כאן הערעור?

יערה למברגר:

אני אגיד את דעתי. האם סבירה ההחלטה של המנהל לקבוע תנאים כך וכך או תמורה כך וכך. הוא קבע אלף והשאלה אם אלף זה סביר או לא.

היו"ר דוד אמסלם:

אנחנו הרי מאפשרים לו בחוק לבוא ולכפות את המהלך עצמו. אין בעיה. אנחנו מבינים את ההיגיון. בסוף בסוף הוויכוח הוא כסף. אז אני שופט, בא אלי מישהו ואומר לי, תקשיב, אני בקטע מינהלי, אם אני עותר לבית המשפט המינהלי במחוזי, אז אין לי בעיה. הוא אומר, רק רגע, אני לא מתעסק עם זה, זה דיון מהיר, עשר דקות ואני צריך לחתוך אותו. יש לו סמכות או אין לו סמכות? אם יש לו סמכות, בסדר ולכן למה באתם אלי?

דוד ביטן (הליכוד):

אם ההחלטה סבירה.

היו"ר דוד אמסלם:

אם אני בא לבית משפט השלום, אני מתעקש לדון בכדאיות הכלכלית, בפרטים, ובית המשפט אין לו ברירה והוא מתחיל להיכנס לנושא ומתחיל דיון כמו כל דיון אזרחי רגיל.

אפרת פרוקצ'יה:

אולי אפשר להבהיר.

היו"ר דוד אמסלם:

למה אתם מתעקשים? איפה הבעיה שלכם?

דוד ביטן (הליכוד):

שמתי לב שהם אוהבים להתעקש.

אפרת פרוקצ'יה:

אני אסביר. אופן הדיון לא נגזר רק מערכאה אלא הוא נגזר מהשאלה אם מדובר כאן בתקיפה של החלטה מינהלית או לא. אני אתן לך דוגמה. חוק הגמלאות, ניתנות שם החלטות.

היו"ר דוד אמסלם:

זאת  לא אכיפה מינהלית. זאת לא החלטה מינהלית.

אפרת פרוקצ'יה:

כבודו, אני אסביר.

היו"ר דוד אמסלם:

אני הבנתי. לא צריך. אני מבין. כאן זאת לא החלטה מינהלית.

אפרת פרוקצ'יה:

זאת החלטה מינהלית במהות.

היו"ר דוד אמסלם:

לא.

דוד ביטן (הליכוד):

עיקר הבעיה היא כספית.

היו"ר דוד אמסלם:

אנחנו לא מתווכחים כרגע על הסמכות. אין שום שאלה של סמכות. הוויכוח הוא בכלל לא על הסמכות המינהלית, האם יש לך אותה או אין לך אותה.

אפרת פרוקצ'יה:

זאת לא השאלה. לא כיוונתי לזה.  האם הפעלת את הסמכות, האם רשות המים הפעילה את הסמכות או לא בצורה סבירה לפי כלים מינהליים.

יערה למברגר:

יש לי הצעה אופרטיבית.

היו"ר דוד אמסלם:

אני מרגיש שאני מתבזבז. אני רוצה לעבור למהות ואני מתעסק עכשיו בפרוצדורות. אפרת, אני מבין את העניין.

יערה למברגר:

אני רוצה להציע הצעה. יש סעיף דומה, בסעיף 35א לחוק המים שהוא סעיף אח. הסתכלתי מה כתוב שם. שם כתוב שבית הדין למים כערכאת ערעור שזה בית משפט מחוזי בחיפה. אני מציעה, כיוון שבית משפט מחוזי בחיפה מכיר את זה מהקשרי מים ומכיר את סעיף 35א - - -

תומר רוזנר:

אין בעיה.

דוד ביטן (הליכוד):

אין בעיה. בסדר.

היו"ר דוד אמסלם:

רעיון טוב.

דוד ביטן (הליכוד):

ברישא של הסעיף, למה ביטלתם את  לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע? העברתם את זה למקום אחר רק בעניין הכסף.

אהוד אדירי:

לא. לרבות.

היו"ר דוד אמסלם:

אני רוצה להתקדם.

קריאה:

הייתה להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם לרבות לעניין התנאים והתמורה.

תומר רוזנר:

אני רוצה לסכם. הסיכום הוא שיהיה ערעור לבית הדין למים.

דוד ביטן (הליכוד):

לאותו בית דין בהתאמה.

תומר רוזנר:

הסיכום הוא שבסעיף (ו) אנחנו נשנה, וכך זה גם ישתנה בסעיפים האחרים, כך שיהיה ערעור בתוך שלושים ימים לבית הדין למים כמשמעותו בחוק המים.

היו"ר דוד אמסלם:

בסדר. יש עוד משהו שלא התפשרנו עליו?

תומר רוזנר:

אתה יכול להצביע.

היו"ר דוד אמסלם:

אנחנו יכולים ללכת להליך הצבעות עכשיו?

תומר רוזנר:

כן. רק על זה, על מה שהוקרא עד עכשיו עם התיקון הזה.

לאה קריכלי:

בגלל סדר היום שיצא, אפשר להצביע ב-9:00.

תומר רוזנר:

בסדר. נמשיך לסעיף הבא.

היו"ר דוד אמסלם:

בסדר.

תומר רוזנר:

שני הסעיפים האחרים שבעצם מובאים כאן בשני חוקים נוספים הם בעצם העתקה או תמורת ראי של הדבר הזה עליו דיברנו עד עכשיו שהוא נוגע לרשויות מקומיות שאינן איגודי ערים ולתאגידי המים עצמם. אני מציע שהם יוקראו.

אני מפנה את תשומת הלב לכך שבעקבות הבקשה של הוועדה אתמול, בסעיף הקודם, הוכנס שאם הממונה יכול לאשר תכניות של איגודי ערים. הוועדה ביקשה, וזה התקבל, שאפשר יהיה להשיג על ההחלטה הזאת בפני מועצת המים.

היו"ר דוד אמסלם:

בסדר גמור.

אפרת פרוקצ'יה:

9.         תיקון חוק הרשויות המקומיות (ביוב)

            בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ו-1962 –

(1)     בסעיף 1 -

(א)    אחרי ההגדרה "בעל" או "מחזיק של נכס" יבוא:

           

""חברה" ו"שירותי ביוב" – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב.

"חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959.

"חוק תאגידי מים וביוב" – חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001".

(ב)    אחרי ההגדרה "מהנדס הרשות המקומית" יבוא:

""מועצת רשות המים והביוב" – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים.

"מנהל רשות המים והביוב" – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי סעיף 124ט לחוק המים".

(ג)      אחרי ההגדרה "ראש מועצה" יבוא:

""רשות המים והביוב" – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים".

(ד)    אחרי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:

""רשות מקומית בלא תאגיד" – רשות מקומית שאינה חייבת בהפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה, לפי הוראות חוק תאגידי מים וביוב".

(2)     במקום סעיף 2 יבוא:

"2.  התקנת ביוב בידי הרשות

רשות מקומית בלא תאגיד, רשאית, ועל פי הוראת מועצת רשות המים והביוב חייבת, להתקין ביוב, לשדרגו או להרחיבו בתחומה או בחלק מנו, עבור מי שנמצא בתחומה".

(3)     בסעיף 13 -

(א)    בכותרת השוליים, במקום "שר החקלאות ושר התשתיות הלאומיות" יבוא "ומנהל רשות המים והביוב".

(ב)    בסעיף קטן (א), אחרי "תכנית להתקנת ביוב" יבוא "לרבות תכנית להתקנת מיתקני טיהור וסילוק שופכין מן הביוב אל מחוץ לתחום הרשות המקומית" ובמקום "או של מי שימנה לכך" יבוא "מנהל רשות המים והביוב, או מי שימנו לכך, מבין עובדי משרד הבריאות או עובדי רשות המים והביוב, לפי העניין".

(ג)      סעיף קטן (ב) – בטל.

(4)     במקום כותרת פרק שני 1 יבוא:

"פרק שני 1: מתן הוראות לרשות מקומית לעניין אספקת שירותי ביוב".

(5)     בסעיף 15א, סעיף קטן (א) – בטל.

(6)     אחרי סעיף 15א יבוא:

"15ב.          אספקת שירותי ביוב עבור אחר

(א)    מנהל רשות המים והביוב רשאי, באישור מועצת רשות המים והביוב, לשם ניצול מרבי של תשתיות מים וביוב ולהשגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח, להורות לרשות מקומית -

(1)     להתקין ביוב בתחומה, לשדרגו או להרחיבו, לשם אספקת שירותי ביוב עבור ספק שירותי ביוב אחר.

(2)     לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלה לספק שירותי ביוב אחר.

(3)     להעביר דרך מערכת הביוב שלה שופכין עבור ספק שירותי ביוב אחר.

(ב)    לא תאשר המועצה מתן הוראה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהתקיימו אלה:

תומר רוזנר:

צריך לכתוב מועצת רשות המים כי המועצה במקרה הזה מוגדרת כמועצת הרשות המקומית.

אפרת פרוקצ'יה:

בסדר.

(1)      מועצת הרשות שוכנעה שמתן הוראות או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית ברשות המקומית או בצרכניה, ובשים לב ליכולתה של הרשות למלא את חובותיה לפי כל דין וליכולתה הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה.

(2)     מנהל רשות המים והביוב הודיע לרשות המקומית ולספק האחר על כוונתו להביא לאישור מועצת הרשות ליתן הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו ענין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב.

(3)     ניתנה לרשות המקומית ולספק שירותי הביוב האחר הזדמנות להשמיע טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות.

(ג)      בהוראה לפי סעיף קטן (א), ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף, קטן (ד).

(ד)    מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א), ככל שכללים אחרים שקבעה המועצה לפי כל דין אינם מסדירים עניינים אלה.

(ה)    רשות מקומית שניתנה לה הוראה לפי סעיף זה, רשאית להגיש עליה ערעור, בתוך שלושים ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים.

15ג.      הפעלת סמכות לפי פקודת העיריות

(א)    בלי לגרוע מסמכויות מועצת רשות המים והביוב לפי כל דין, רשאית היא, לשם הבטחת מילוי הוראה לפי סעיפים 2 או 15ב(א), לפנות אל הממונה כהגדרתו בפקודת העיריות, בבקשה כי יבחן הפעלת סמכותו לפי סעיף 141 לאותה פקודה, בהתקיים אחד מאלה:

(1)     לא פעלה רשות שמקומית בלא תאגיד בהתאם להוראת מועצת רשות המים והביוב לפי סעיף 2.

(2)     לא פעלה רשות מקומית בהתאם להוראת מועצת רשות המים והביוב לפי סעיף 15ב(א).

(ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה לא יפעיל את סמכותו כאמור באותו סעיף קטן, אם קבע שר הפנים כי הפעלת הסמכות תפגע פגיעה משמעותית ברשות המקומית או בצרכניה.

15ד.      אישור תכניות

מנהל רשות המים והביוב רשאי לדרוש מרשות מקומית בלא תאגיד להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב לביוב, ותכנית פיתוח שנתית או רב שנתית, שלמה או בחלקים, ורשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות סעיף 13, לאשרן בשינוים או בתנאים. ואולם, סברה הרשות המקומית כי אישורו של מנהל רשות המים והביוב כאמור מהווה פגיעה משמעותית בו, רשאית להשיג על החלטת מנהל הרשות בפני מועצת רשות המים והביוב".

תומר רוזנר:

ההסדר הזה הוא הסדר מאוד דומה להסדר שעליו דיברנו קודם בחוק איגודי ערים למעט שלושה דברים שראוי להסביר אותם לפרוטוקול ואני מציע שהממשלה תסביר את שלושת הדברים – התיקונים בסעיף 2, התיקון בסעיף 13 והתיקון לגבי הממונה, פנייה לממונה במשרד הפנים.

דוד ביטן (הליכוד):

למה זה לא אותו הדבר?

אלון מסר:

זה נובע מהמבנה של החוק של רשויות מקומיות לעומת חוק תאגידי מים וביוב.  אחד ההבדלים הוא שרשות מקומית, בהנחה שרשות מקומית לא מעבירה את התנאים והתמורה כמו שנקבע, היום במסגרת איגודי ערים וביוב, הרשות יכולה לעשות את זה באופן עצמאי. זאת אומרת, להעביר את הכספים דרך התעריף כמו שדיברנו. יכול להיות שמקרים מסוימים דרך רשות מקומית הדבר לא אפשרי ולכן יש אפשרות לפנות למשרד הפנים, לבחון האם הוא יכול להפעיל את סמכותו לקזז את הכספים. מקרה כזה נמצא היום לדוגמה במט"ש חוף כרמל לדעתי, שם יש מועצה מקומית, לא רשות מקומית, שחייבת כספים כבר כמה שנים והיא לא מעבירה את הכספים שלה, פשוט לא מעבירה אותם, כספים שלא בתעריף אלא דרך נושא הקולחין, וכתוצאה מכך המט"ש עצמו לא יכול להתפתח ואף אחד לא מוכן לשים כי יש חובות של מישהו.

דוד ביטן (הליכוד):

מה הפתרון שאתה נותן כאן?

תומר רוזנר:

הרשות תפנה למשרד הפנים שיש לו סמכויות תיאורטיות לקזז מרשות מקומית כל סכום שהיא אמורה לשלם. הוא בדרך כלל לא מפעיל אותה אלא רק במקרים חריגים. כאן אנחנו אומרים שאפשר לפנות אליו.

דוד ביטן (הליכוד):

מה הנושא השני?

אפרת פרוקצ'יה:

סעיף 13, העניין של אישור תכניות. ברגע שמדובר באישור תכניות שנוגעות לביוב, חשבנו שנכון יותר שבמקום ששר החקלאות ושר התשתיות הלאומיות ייתנו את האישור שנוגע לעניין, יבוא מנהל רשות המים והביוב שבאמת בקיא בנושאים של המים והביוב שהם נשוא הדיון.

אלון מסר:

כאשר הוקמה רשות המים, יש דברים שלא עברו.

תומר רוזנר:

אנחנו חשבנו – ואני מודה שלא הערנו על זה – וזה לשיקולכם, ממש לשיקולכם, שהיום התכניות צריכות לעבור שלושה סוגים של אישורים – של הוועדה המחוזית, של משרד הבריאות, של משרד התשתיות ושל משרד החקלאות במקרים  מסוימים. מבקשים להוריד את משרד התשתיות ואת משרד החקלאות שזאת נראית לי בקשה במקום כי הם באמת לא כל כך רלוונטיים לעניין. רשות המים בעצם פועלת במשרד התשתיות ומשרד החקלאות לא כל כך רלוונטי.

יחד עם זאת, אנחנו סוברים, אבל אני מודה שזאת הערה שמשרד האוצר לא שמע אותה, שמשרד הבריאות כן צריך להיות בתמונה, אבל סברנו שכיוון שנושא הטיפול במערכות הביוב נעשה בטיפול משולש של משרד הבריאות, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, וגם מה שמכונה ועדת ענבר מורכבת משלושת הגופים הללו, אנחנו חושבים שזה נכון שגם התכניות מראש יהיו באישור שלושת הגופים הללו.

יערה למברגר:

אבל יש נציגים במועצת רשות המים. יש ייצוג.

תומר רוזנר:

בסדר.

דוד ביטן (הליכוד):

זה יגרום לעיכוב גדול מאוד, הפנייה למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה.

אלון מסר:

אני אגיד שמשרדי  הממשלה לגבי התיקון הזה הסכימו.

היו"ר דוד אמסלם:

מה אתם מציעים?

אלון מסר:

אני חושב שהנוסח שהצענו, יותר טוב.

דוד ביטן (הליכוד):

תומר, הוא יותר טוב.

היו"ר דוד אמסלם:

איפה שיש לך את משרד הבריאות, זה נתקע.

דוד ביטן (הליכוד):

ובאיכות הסביבה זה לא נתקע?

היו"ר דוד אמסלם:

משרד הבריאות במקום הראשון.

דוד ביטן (הליכוד):

מה הנושא השלישי?

תומר רוזנר:

יש תיקון בחוק תאגידי המים שהוא בעצם אותו תיקון שנעשה קודם באיגודי ערים וברשויות מקומיות. עכשיו עושים אותו לגבי תאגידי המים עצמם, שהם יוכלו לתת להם הוראות, אותן הוראות עליהן דיברנו עד עכשיו.

היו"ר דוד אמסלם:

יש לנו עוד משהו פתוח?

תומר רוזנר:

היא צריכה להקריא את זה.

דוד ביטן (הליכוד):

נכניס את הנושא של המים.

תומר רוזנר:

יש עוד חוק אחד שמתקנים.

היו"ר דוד אמסלם:

תסיימי להקריא.

אפרת פרוקצ'יה:

10.        תיקון חוק תאגידי מים וביוב

            בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, בסעיף 40 –

(1)     בסעיף קטן (א), במקום "לחברה או לרשות מקומית" יבוא "לספק שירותי ביוב אחר", בכל מקום, במקום "אותה חברה או רשות מקומית" יבוא "אותו ספק שירותי ביוב אחר", ובמקום "ביניהן" יבוא "ביניהם".

           

(2)     במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)      הממונה רשאי, באישור מועצת רשות המים והביוב, להורות לחברה לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, להשגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית ולשם הסרת חסמי פיתוח, לעשות אחד או יותר מאלה:

(1)     להתקין בתחומה מערכת מים או ביוב בתחומה, לשדרגה או להרחיבה, לשם אספקת שירותי מים או ביוב עבור צרכנים שנמצאים בתחומה או להתקין בתחומה מערכת ביוב, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב עבור ספק שירותי ביוב אחר.

(2)     לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלה לספק שירותי ביוב אחר.

(3)     להעביר דרך מערכות המים או הביוב שלה מים או ביוב עבור ספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה.

(ג)   לא תאשר המועצה מתן הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו אלה:

(1)     הרשות שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית בחברה ובצרכניה ובשים לב ליכולתה של החברה למלא את חובותיה לפי כל דין וליכולתה הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה.

(2)     מנהל רשות המים והביוב הודיע לחברה או לספק האחר על כוונתו להביא לאישור מועצת הרשות הוראה לפי סעיף זה וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין לרבות עניין התנאים והתמורה לכך ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב.

(3)     ניתנה לחברה ולספק שירותי הביוב האחר הזדמנות להשמיע טענותיהם, לרבות עניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות.

(ג)         בהוראה לפי סעיף קטן (א) יקבעו התנאים והתמורה לביצועה ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ד).

(ד)        מועצת הרשות תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ככל שכללים אחרים שקבעה המועצה לפי כל דין אינם מסדירים עניינים אלה.

(ה)        רשות מקומית שניתנה לה הוראה לפי סעיף זה, רשאית לערור עליה, בתוך שלושים ימים מיום שנתנה, לפני בית הדין לענייני מים.

תומר רוזנר:

כהגדרתו בחוק המים.

אפרת פרוקצ'יה:

בזה סיימתי.

היו"ר דוד אמסלם:

תודה רבה.

עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):

יש את ההערה שלי בעניין כל תאגידי המים. אני מבקש להוסיף סעיף שתאגיד מים שנבדק ויש משהו – לא עניין שלילי – הרשות המקומית רשאית ויש לה זכות לצאת מהתאגיד הזה.

אפרת פרוקצ'יה:

מה הקשר בין זה לזה?

עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):

יש קשר. אם אין קשר, שלא יהיה קשר, אבל אני מבקש שהסעיף הזה יהיה.

תומר רוזנר:

אל תטענו נושא חדש.

עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):

למה נושא חדש?

תומר רוזנר:

לא. אם היא תטען נושא חדש, אנחנו נצטרך לעכב את כל הדיונים.

אהוד אדירי:

עוד לא טוענים כלום. בואו נדבר על זה. אני חושב שהיושב ראש יקריא הצעה.

היו"ר דוד אמסלם:

יש הצעה שאולי פותרת  לך את הבעיה. אני הגשתי הצעת חוק פרטית בנושא של התאגוד ואני רוצה עכשיו בהזדמנות הזאת – כי זה נושא שקשור לנושא שלנו – לצרף את זה לחוק ההסדרים. אני גם תיאמתי את זה אתכם. בואו נקריא את זה.

בגדול, כרגע יש רשויות שעדיין לא מתואגדות כאשר בעצם, על פי החוק, העסק חייב להיות סגור עד סוף השנה הזאת.

תומר רוזנר:

בתחילת דצמבר.

היו"ר דוד אמסלם:

בתחילת דצמבר. עוד פחות מחודש. אנחנו רוצים לתת להם שנתיים אוויר כדי לבוא ולדבר.

זוהיר בהלול (המחנה הציוני):

ואז באופן גורף כולן יצורפו?

היו"ר דוד אמסלם:

לא. מי שעכשיו לא רוצה להיות מתואגד, כמו שאמר במהות, שיישאר.

אהוד אדירי:

אנחנו בעצם דוחים את חובת התאגוד.

היו"ר דוד אמסלם:

דוחים את חובת התאגוד לעוד שנתיים.

אהוד אדירי:

חובת התאגוד האזורי. צריך להגיד שבעצם מה שקורה, זה לא אומר שאנחנו לא נמשיך במה שהיה בשנתיים האחרונות ולפני שנתיים עשינו את זה, דחינו את חובת התאגוד האזורי ועכשיו זאת דחייה נוספת כאשר כמובן ברקע תאגידים שרוצים להתאחד עם השני, רשויות שרוצות להתאחד לתאגידים שהם תאגידים אזוריים, הדבר הזה הוא אפשרי.

היו"ר דוד אמסלם:

הכול ברור.

זוהיר בהלול (המחנה הציוני):

בהסכמה.

היו"ר דוד אמסלם:

ברור, בהסכמה.  מה שאמרת, זה בסדר. אנחנו ניתן להם שנתיים. מי שלא ירצה, לא יהיה. לא צריך לחפש בעיה. לא רוצה, שלא יצטרף.

עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):

מי שבפנים, התאגיד הזה - - -

היו"ר דוד אמסלם:

זה כבר סיפור אחר. זה לא סיפור של חוק.

עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):

בסדר.

היו"ר דוד אמסלם:

חבר הכנסת זוהיר בהלול, אני חייב להגיד לך שההופעה שלך היום יוצאת דופן.

זוהיר בהלול (המחנה הציוני):

מהפנטת.

דוד ביטן (הליכוד):

תמיד.

היו"ר דוד אמסלם:

היום במיוחד.

תומר רוזנר:

לבקשת היושב ראש, אנחנו  נקריא את נוסח ההצעה הפרטית כפי שהוא הגיש. בהצעה הפרטית דובר על שלוש שנים ולכן התאריכים שמופיעים כאן הם דחייה לשלוש שנים ואנחנו נשנה את התאריכים כמובן לשנתיים.

היו"ר דוד אמסלם:

לשנתיים.

תומר רוזנר:

לשנתיים ולכן יוקראו כרגע רק התאריכים הלועזיים ובהמשך נצרף את התאריכים העבריים.

דוד ביטן (הליכוד):

אחרי ההצבעה צריך להוריד את זה מסדר היום של ועדת שרים לחקיקה.

היו"ר דוד אמסלם:

אחרי כן.

רעיה אדני:

יש לנו את התאריכים העבריים, אם אתם רוצים.

תומר רוזנר:

אז תקריאו את הכול.

היו"ר דוד אמסלם:

אנחנו מציינים בצער שדוד עוזב אותנו לישיבת הרפורמות, אבל אם תהיה לך  הפסקה של עשר דקות, תחזור אלינו בבקשה.

גלעד קרן:

בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב

1.       המועד הקובע

(א)    בפסקה (1), במקום "כ"ג באייר התשע"ו, 1 ביוני 2016" יבוא "כ"ז בסיון התשע"ח, 31 במאי 2018".

(ב)    בפסקה (2) במקום "כ"ד באייר התשע"ו, 1 ביוני 2016" יבוא "י"ח בסיון התשע"ח, 1 ביוני 2018".

(ג)      בפסקה (3) במקום "י"ח בטבת התשע"ו, 30 בדצמבר 2015" עד "כ"ז בסיון התשע"ז, 1 ביוני 2017" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח, 30 בדצמבר 2017 עד כ"ז באייר התשע"ט, 1 ביוני 2019".

2.       בהגדרה רשות מקומית בלא חברה, במקום "י"ח בטבת התשע"ו, 30 בדצמבר 2015" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח, 30 בדצמבר 2017".

בסעיף 6א(ב) לחוק העיקרי, במקום "י"ח בטבת התשע"ו, 30 בדצמבר 2015" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח, 30 בדצמבר 2017".

בסעיף 6ז(ב) לחוק העיקרי, במקום "י"ט בטבת התשע"ו, 31 בדצמבר 2015" יבוא "י"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2017". במקום כ"א בשבט התשע"ו, 31 בינואר 2016" יבוא "ט"ו בשבט התשע"ח, 31 בינואר 2018". במקום "ד' בשבט התשע"ז, 31 בינואר 2017" יבוא "כ"ה בשבט התשע"ט, 31 בינואר 2019".

3.       תיקון חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014

בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) התשע"ג-2013, בסעיף 63ג:

(1)     בפסקה (1), במקום "י"ח בטבת התשע"ו, 30 בדצמבר 2015" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח, 30 בדצמבר 2017", ובמקום "לשנת 2016" יבוא "לשנת 2018".

(2)     בפסקה (2), בסופה יבוא במקום "י"ח בטבת התשע"ו, 30 בדצמבר 2015" יבוא "י"ב בטבת התשע"ח, 30 בדצמבר 2017", במקום "לשנת 2016" יבוא "לשנת 2018", ובמקום "ד' בניסן התשע"ח, 31 במרץ 2017" יבוא "כ"ד באדר ב' התשע"ט, 31 במרץ 2019".

זוהיר בהלול (המחנה הציוני):

רוזנר, אנחנו סומכים את ידינו על השנים המתהפכות האלה?

תומר רוזנר:

מה עמדת הממשלה? עמדת הממשלה בבקשה.

היו"ר דוד אמסלם:

רבותיי, מה העמדה שלכם? אין להם בעיה.

אהוד אדירי:

מקבלים את ההצעה.

היו"ר דוד אמסלם:

מקבלים את ההצעה.

יחזקאל יפשיץ:

משרד התשתיות. אני חייב להגיד שאנחנו לא ידענו על הדבר הזה. אני יכול להגיד שאנחנו מסכימים.

היו"ר דוד אמסלם:

אנחנו מכבדים את אי ידיעתכם. זה בסדר.

רבותיי, אני בא להצבעות. אני מצביע על זה עכשיו?

תומר רוזנר:

כן.

לאה קריכלי:

אולי נצביע בישיבה שמוקדשת להצבעות.

היו"ר דוד אמסלם:

רבותיי, אני מסיים את הדיון בנושא פרק ג' ואנחנו עכשיו פותחים את הישיבה בנושא  כל ההצבעות.

הישיבה ננעלה בשעה 09:00.

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן